Discoverאדרבא
אדרבא
Claim Ownership

אדרבא

Author: גלצ

Subscribed: 221Played: 3,670
Share

Description

מה קורה מעל ומתחת לפני השטח בארוחות משפחתיות? מדוע ברוב הדתות יש מועדים של צום? האם יש הבדלי אישיות בין אוהבי חתולים לאוהבי כלבים? תאמינו או לא — שאלות לכאורה יומיומיות כאלו זוכות לתשומת לב רבה מצד חוקרים ומומחים, אלא שרק מעט מתוצאות עבודתם מגיע לציבור הרחב.
לשם כך, פודקאסט ׳אדרבא׳ מביא אליכם שיחות בגובה העיניים על נושאים יומיומיים מזוויות בלתי שגרתיות יחד עם פרופ׳ תמר הרמן ופרופ׳ יורם קלמן מהאוניברסיטה הפתוחה.
הפודקאסט עלה לראשונה לאוויר במרץ 2019 בהגשה משותפת של פרופ' תמר הרמן ופרופ' אורן סופר ז"ל, מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. פרופ' סופר נפטר ממחלה קשה ב-15 בדצמבר 2020, עד אז תמר ואורן הספיקו להקליט יחד 65 פרקים. עם פטירתו, החליף אותו פרופ' יורם קלמן מהמחלקה לניהול וכלכלה.


מפקח קול: אורי דגני
מפיקה, תחקירנית ועורכת: נעה קאופמן

291 Episodes
Reverse
בין תחביב שסחף המונים למדע – איך הפך איסוף החרקים לשיגעון הגדול של אנגליה הויקטוריאנית?  ד"ר ליאור ג'ואן גרין היא היסטוריונית של המדע, בוגרת דוקטורט מאוניברסיטת קיימברידג' ועמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית עמיתי דן דוד באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של הידע והאנטומולוגיה בתקופה הוויקטוריאנית, בממדים מגדריים ורגשיים של עבודת שדה, ותרבות האיסוף במאה ה-19. היא משוחחת עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על ההתלהבות הציבורית וההמונית מחרקים בתקופה הוויקטוריאנית, מעורבות המעמדות השונים בליקוט וקיטלוג,  והדרת נשים ממוסדות מדע רשמיים.
מחלקת החרקים היא המצליחה והמגוונת ביותר בעולם החי, והיא מהווה כ-85% מכלל מיני בעלי החיים. עד כה הוגדרו כמיליון מינים שונים, אך ההערכות לגבי מספרם הכולל נעות עד ל-30 מיליון מינים. בעז יובל הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לאנטומולוגיה ובמכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מומחה לאקולוגיה התנהגותית של חרקים, האינטראקציות בינם לבין חיידקים ופיתוח שיטות הדברה אקולוגיות. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על המבנה הביולוגי הייחודי של החרקים, גורמי הצלחתם האבולוציונית העצומה ומנגנוני התקשורת והרבייה שלהם.
פרפרים הם אומנם נוצצים, צבעוניים וזוכים לכל תשומת הלב הציבורית, אבל מאחורי הקלעים העשים הם הרוב המוחלט של סדרת הפרפראים והמנוע האקולוגי האמיתי. עוז ריטנר הוא מנהל אוספי הרכיכות, העשים והפרפרים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב וצלם האוספים של המוזיאון. הוא חוקר משפחות חיפושיות, בעל עניין במאובנים וארכאולוגיה ומפתח "אתר הטבע הישראלי". הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על פרפרים ועשים, חשיבותם הקריטית של העשים כמאביקים מובילים במערכת האקולוגית ומנפץ מיתוסים נפוצים על תוחלת החיים שלהם.
רעידת אדמה חזקה בישראל היא לא שאלה של "אם" אלא שאלה של "מתי". מה חייבים לעשות כבר עכשיו כדי לצמצם את ממדי האסון?ד"ר אריאל היימן הוא גיאולוג וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). בעברו כיהן כמנכ"ל הקרן הלאומית למדע (ISF) וכחוקר במכון הגיאולוגי לישראל. הוא מתמחה בגיאולוגיה מבנית, הערכת סיכונים סייסמיים, ומדיניות לאומית למוכנות, תכנון ועמידות של תשתיות והציבור אל מול אסונות טבע. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על מוכנות המדינה לרעידות אדמה, חיזוקי מבנים, טכנולוגיות ומוכנות האזרחים לתרחיש של רעידת אדמה עוצמתית. 
מעבר לתמונות הדיפלומטיות: עד כמה משלחות החילוץ אפקטיביות? פרופ' קובי פלג הוא חוקר ומרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, ומומחה בינלאומי בניהול מצבי טראומה, רפואת חירום וסיוע הומניטרי באסונות טבע. הוא כיהן כראש המכון הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, וכמפקד בית חולים השדה של צה"ל. בעל ניסיון מעשי עשיר בתכנון, הקמה ותפעול של משלחות סיוע ובתי חולים שדה באזורי אסון ברחבי העולם. הוא משוחח עם הפרופ' תמר הרמן והפרופ' יורם קלמן על שיגור משלחות חילוץ בינלאומיות, הפער ב"חלון הזהב" של השעות הראשונות, מנגנוני התיאום הבינלאומיים, והמגבלות הריאליות של בתי חולים שדה ברגע האסון.
loading
Comments