הגורם האנושי

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.למרות שאנחנו חיים בעולם מאד מחובר וירטואלית, הבדידות הפכה למגיפה של המאה ה 21 על פי ארגון הבריאות העולמי.אילו פתרונות יש לבעיה הזו?האם וועד שכונתי יכול לתת תחושת קהילה?ואיך כל זה יכול לעזור לבעיית הבדידות?ראיון עם שי גולוב, לשעבר המנכ"ל של "תנועה ישראלית".הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר מקרי האלימות והרצח בחברה הערבית בישראל. החלטנו להקדיש פרק מיוחד לנושא המכעיס והכואב הזה, שקשור גם לסביבה וגם לחברה הישראלית ולבעיות שמלוות אותה כבר שנים. אנחנו משוחחים עם שלושה שיש להם נגיעה אישית לעניין. עבד נמארנה, מנכ"ל עמותת "אל אמל" ("התקווה") לסביבה, פעיל חברה וסביבה בחברה הערבית,עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת "אילאף", המרכז לקידום בטחון בחברה הערבית,ועלי חאדר זידאן, ראש המועצה המקומית כפר מנדא שבגליל התחתון, שמתמודד באופן יומיומי עם הבעיה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם אפשר להרגיש בודד גם בחברת אנשים אחרים?מה הקשר בין בדידות לקפיטליזם?ואיך זה קשור לתרבות הצריכה?ראיון עם הסוציולוג ד"ר חגי בועז, ממכון ון ליר בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

בשנה וחצי האחרונות הבינה המלאכותית על האפליקציות השונות שלה כבשה את ישראל, ויחד איתה עולות הרבה שאלות וגם חשש.אז האם השימוש בבינה המלאכותית יכול לעזור לנו בשמירה על הסביבה?האם המין האנושי צריך לחשוש מהשפעות ההתפתחות שלה?והאם אפשר להתייחס אל הבינה המלאכותית כאל עוד כלי טכנולוגי, משוכלל במיוחד?משתתפים:אבי בלאו, יועץ בכיר לקיימות, המרכז את הקורס החדש של "חיים וסביבה" על בינה מלאכותית ונושאי אקלים ושמירת טבע,רונן בר,פעיל וחוקר בנושאי אתיקה של בינה מלאכותית ובעלי חיים,וד"ר אלי יצחק, יועץ חוקר ומרצה בתחומים של GIS – מערכות מידע גיאוגרפי, תוך מיקוד בנושא הבינה המלאכותית.באולפן:ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר, וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם טבוע בנו הצורך להשתייך, להיות בחברת אנשים אחרים?האם אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר מבדידות?איך משפיעה הבדידות על בריאות הגוף והנפש?ואיך זה קשור למשמעות?ראיון עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

הקדשנו את הפרק הזה לסיכום של השנה החולפת – 2025, ופנינו לאנשי תקשורת שעוסקים בסביבה כדי לשמוע מהם את סיכום השנה שלהם.מה הסיפור עם משבר הפסולת שעבר על ישראל בשנה האחרונה?האם התקשורת הוותיקה מזניחה את הנושא הסביבתי?ומה קרה בעולם בשנה האחרונה?משתתפים:אביב לביא, עיתונאי סביבה שכותב באתר האקטואליה "זמן ישראל", ומגיש את התכנית "יהיה בסדר" בגל"צ,יעל געתון, כתבת סביבה באתר "שקוף" מבית איחוד העיתונות העצמאית,ואדם שלימצק, ראש אגף יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.בעשר השנים האחרונות, למעט השנתיים שבהן עברנו את מגיפת הקורונה, התיירות העולמית נמצאת בצמיחה מתמדת.האם הטיסות המרובות גורמות לנזק לסביבה?כמה ק"מ צריך לנסוע במכונית פרטית כדי להשוות את כמות גזי החממה לכמות של מטוס שטס מתל אביב לניו יורק?ואיך אפשר להפחית את הנזק?ראיון עם דניאל כ"ץ, מנהל פרויקטים בעמותת יוזמת האנרגיה הטובה.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

דגים נחשבים לחלק מרכזי בתזונה בריאה, מומלץ לאכול ארוחת דגים פעמיים או שלוש בשבוע. אבל איך אפשר כשדגים כל כך יקרים? ולמה הם כל כך יקרים? האם זה קשור לעובדה ש – 90% מהדגים שאנחנו אוכלים מגיעים מחו"ל?מה זו חקלאות מים?והאם דגים חשים כאב?משתתפים:אופיר נועה פרוביזור, הדוברת ומנהלת הקמפיינים של עמותת "אנימלס",דליה טל, אחראית תחום מים ונחלים בעמותת "צלול",ונעם מוזס, מנהל אגף חקלאות מים במשרד החקלאות ובטחון המזון.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לטייל באזורים לא מוכרים, לצאת מהעיר הצפופה, לנשום קצת אוויר נקי – כולנו זקוקים לזה מידי פעם. בדרום הארץ יש הכי הרבה שטחים פתוחים וטבעיים.איך אפשר להנות מזה בלי לפגוע בטבע הפראי האחרון שיש לנו?למה נסיעה בכלי רכב על קרקע טבעית פוגעת בה ובשטח כולו? ומה זה זיהום תיירותי?ראיון עם שי טחנאי, רכז שמירת טבע מחוז דרום בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו צריכים לצאת מידי פעם מהשגרה, להחליף את הנוף, לטייל ולראות מקומות חדשים. אבל האם התיירות הפורחת טובה לסביבה?כמה אנשים בעולם עובדים בתעשיית התיירות?האם הכסף שמביאים התיירים מגיע לאוכלוסייה המקומית?ואיפה בארץ יש מקומות שפועלים על פי סטנדרטים של תיירות מקיימת?ראיון עם מיכל וימר, מומחית לתיירות אקולוגית.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורהמיוחדת לאנשים עסוקים.התרבות האנושית של הציידים לקטים התקיימה במשך מאות אלפי שנים.איך הם ראו את העולם שסביבם? את בעלי החיים? הנהרות? ההרים?והאם היה בחברה הזו שוויון בין מגדרי?שיחה עם ד"ר דני נווה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.הריאיון לקוח מפרק 39 "ציידים, לקטים והיררכיה" של הפודקאסט.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לערים והשכונות שאנחנו גרים בהן יש משמעות חברתית גדולה באופן שהן בנויות, וגם משמעות סביבתית גדולה.האם אפשר, באמצעות תכנון נכון, לבנות בניין שיהיה צריך פחות לקרר בקיץ ולחמם בחורף?אולי אנחנו צריכים ללמוד משיטות הבנייה שהיו נהוגות פעם?והאם בישראל בונים היום לפי תקן של בנייה ירוקה?ראיון עם עומר לביא, מנהל מחלקת בנייה ירוקה במועצה לבנייה ירוקה. הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

כדי לשנות את מצב הסביבה צריך לפעול ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. בתאריך27 לנובמבר יתקיים כנס משפיעים – כנס של פעילי סביבה שבו אפשר לקבל כלים מעשיים, לתרום ולקבל רעיונות, ליצור חיבורים חדשים ומעניינים ולקבל השראה מסיפורי הצלחה.אז על מה בין השאר נדבר בכנס:איזהאיומים סביבתיים ישנם על הנגב?שדות סולאריים זה טוב או רע לסביבה?ואיך אפשר להפחית את כמות הפסולת שהולכת להטמנה?משתתפים:אבי אלבאום,מהמייסדים של כנס משפיעים ומנהל העמותה "ירוק בלב" שמטרתה הנגשת טבע עירוני לתושבים,יותם אביזוהר,מנהל אזור דרום שותפויות בחברה להגנת הטבע ותושב הנגב המערבי,ודר' רעיה וולקן, מומחית לחקלאות וסביבה, פעילת סביבה וותיקה תושבת קיבוץ משמר הנגב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.  

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לבתים והבניינים שאנחנו גרים ועובדים בהם יש משמעות סביבתית גדולה.בישראל בונים הרבה בבטון – כמה תעשיית הבטון תורמת מבחינת פליטת גזי חממה?האם יום אחד ייגמר לנו החול לבנייה?האם אפשר למחזר פסולת בנייה?ראיון עם רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה. הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

חברות מורכבות ושיתופי פעולה הם שניים מהמאפיינים של המין האנושי, אבל הם לא ייחודיים לנו. גם לחלק מבעלי החיים יש מבנה חברתי ואפילו סוג של רשתות חברתיות, והם יודעים לבצע משימות מורכבות בשיתוף פעולה מרשים.למה שפני סלע שחיים בקבוצות שורדים יותר טוב מהבודדים?איך הזרזירים מצליחים לעוף בלהקות גדולות ובתיאום מושלם?איך הטרמיטים, חרקים בגודל של חמישה מילימטר, מצליחים לבנות תל בגובה של שישה מטרים?משתתפים: פרופ' עמיעל אילני מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב,פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע,ודר' דני סימון, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לבניינים שאנחנו גרים בהם יש משמעות חברתית וסביבתית גדולה – האם נעים לנו בבית, ברחוב, בשכונה, איך בונים, באילו חומרים ועוד.האם האדריכל אחראי רק על הצורה של המבנה שהוא מתכנן, או שאולי הוא אחראי גם על הרחוב, על הצורה שהבניין שתכנן משתלב בסביבה שלו?האם צריך לתכנן ערים ושכונות במחשבה על הולכי הרגל או על מכוניות?ולמה שכונה זה כל כך חשוב?ראיון עם אדריכל דויד קנפו, מרצה בכיר בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ממשרד "קנפו כלימור אדריכלים". הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות והן עוזרות לנו בהרבה מאד דרכים.אז איך התנשמות משמשות כמדביר ביולוגי יעיל?כמה מכרסמים יכול לאכול זוג תנשמות והגוזלים שלהן בתקופת הקינון?והאם התנשמת תביא את השלום?ראיון עם פרופ' יוסי לשם, מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אבל האם הציפורים אוהבות בני אדם?אז איפה יותר טוב לציפורים, בטבע או בעיר?לאילו סכנות נחשפות הציפורים שחיות בערים?ואיך הגיעו לכאן הדררות - התוכים הירוקים, והמיינות?ראיון עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אז איך הציפורים מסתדרות עם הנוכחות האנושית? הריאיון הבא מוקדש לציפור מרתקת במיוחד, הסיסים.איך זה שהסיסים יכולים לחיות רק באוויר, גם בזמן שהם אוכלים וישנים?כמה חרקים יכול לאכול זוג סיסים בתקופת הקינון?ואיך הם הגיעו לכותל המערבי?ראיון עם אמנון האן, מייסד עמותת "ידידי הסיסים".הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

הזמנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – בנימינה גבעת עדה.בבנימינה עומדים לבנות כמה שכונות חדשות שיגדילו את היישוב פי ארבע ממה שהוא היום. איך יתמודדו עם זה בבנימינה?למה המאבק של התושבים בתוכניות לא הצליח?ומה קורה בנחל תנינים?אורח: ליאור זיוון חבר המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, ויו"ר הוועדה לאיכות סביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.