מפצחים השקעות - אברי גלעד ואיתי ליפקוביץ’

בפרק הזה מארח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, את יוסי פריימן לשיחה שמורידה את שוק המט"ח לקרקע, בלי סיסמאות ובלי רעש. נדבר על מה באמת מזיז שערים בטווח הקצר ובטווח הארוך, איך החלטות ריבית, אינפלציה, גיאופוליטיקה וסנטימנט של משקיעים מתורגמים לדולר, אירו ושקל, ואיפה אנשים נוטים להתבלבל בין כותרות לבין תמחור אמיתי בשוק. ניגע גם בזווית הפרקטית, איך עסקים ומשפחות יכולים לחשוב נכון על חשיפה למט"ח, גידור וניהול סיכונים, מה ההבדל בין “להגן” לבין “להמר”, ואילו טעויות חוזרות על עצמן דווקא בתקופות של תנודתיות. פרק שמיועד למי שרוצה להבין את שוק המט"ח כמו מקצוענים, אבל בשפה ברורה, עם דוגמאות והיגיון כלכלי שאפשר לקחת הלאה. הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי המומחה ביחסי ציבור לקרנות השקעה.

בפרק הזה מארח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, את יוסי פריימן לשיחה שמורידה את שוק המט"ח לקרקע, בלי סיסמאות ובלי רעש. נדבר על מה באמת מזיז שערים בטווח הקצר ובטווח הארוך, איך החלטות ריבית, אינפלציה, גיאופוליטיקה וסנטימנט של משקיעים מתורגמים לדולר, אירו ושקל, ואיפה אנשים נוטים להתבלבל בין כותרות לבין תמחור אמיתי בשוק. ניגע גם בזווית הפרקטית, איך עסקים ומשפחות יכולים לחשוב נכון על חשיפה למט"ח, גידור וניהול סיכונים, מה ההבדל בין “להגן” לבין “להמר”, ואילו טעויות חוזרות על עצמן דווקא בתקופות של תנודתיות. פרק שמיועד למי שרוצה להבין את שוק המט"ח כמו מקצוענים, אבל בשפה ברורה, עם דוגמאות והיגיון כלכלי שאפשר לקחת הלאה. הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי המומחה ביחסי ציבור לקרנות השקעה.

כולם מדברים על בינה מלאכותית, כולם רצים לקנות, אבל רגע לפני שאתם מצטרפים להייפ, כדאי לשאול את השאלה הכי חשובה בשוק ההון: האם זו מהפכה אמיתית, או בועה שמתומחרת מהר מדי? בפרק הזה של “מפצחים השקעות” איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את יקירה שחר מבנק הפועלים לשיחה חדה ומעשית על מאחורי הקלעים של מהפכת ה-AI: הכסף שמסתובב בין החברות, התלות בכמה שחקנים ענקיים, ההימור העצום על שבבים ודאטה סנטרים, והפער בין הטכנולוגיה שכבר קיימת לבין הביקוש שעדיין צריך להוכיח את עצמו. זה פרק שמפרק את הכותרות הגדולות, ומחזיר אתכם לדבר היחיד שבאמת משנה למשקיעים: איפה אפשר לטעות בגדול, ואיך בונים חשיפה חכמה בלי להישרף בדרך. בפרק תגלו: מה זה אומר כשהכסף “מסתובב במעגל”, ומתי זה נהיה דגל אדום למה כולם בונים תשתיות ענק, ואיפה הלקוח הסופי נכנס לתמונה האם רכב אוטונומי ורפואה חכמה יגיעו מהר מספיק כדי להצדיק את התמחור איך משקיעים נכון: חשיפה ל-AI כן, אבל עם גיוון וניהול סיכונים

בפרק הזה איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את רו״ח נדב לבנה גולדברג, שותף בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי, לשיחה שמפרקת מיתוס אחד גדול: מס הוא לא “שורה בסוף השנה”, הוא חלק מההשקעה מהרגע הראשון. הם מסבירים איך אותו מהלך שנראה כמו עסקה חכמה יכול להיחתך דרמטית בגלל סיווג מס, מס יסף, או בגלל פרט קטן שאף אחד לא שם לב אליו בזמן. הפרק לוקח את המאזינים למסע בין הטעויות הכי נפוצות של משקיעים: למה כסף שנשאר בחו״ל עדיין חייב בדיווח בישראל, איך הרשויות יכולות לדעת על חשבונות והכנסות גם אם “לא הבאנו שקל לארץ”, ואיך הבנקים הפכו לשומרי סף שמכריחים אותך להוכיח מאיפה הכסף הגיע. ואם חשבתם שקריפטו זה “כל עוד לא יצאתי לפיאט אני לא חייב”, כאן מגיע הטוויסט הכי כואב: גם החלפה בין מטבעות, סטייקינג ופעולות שנראות “בלי כסף אמיתי ביד”, עלולות להיות אירוע מס לכל דבר. לצד זה, הם נכנסים גם לאזור האפור של רילוקיישן, ניתוק תושבות, והניסיון למצוא “פרצות”, רק כדי לגלות שהעולם כולו סוגר אותן אחת אחת. בשורה התחתונה, זה פרק שמכוון ישר לנקודה הכי רגישה של כל משקיע: לא איפה להרוויח, אלא איך לא להפסיד את הרווח בגלל טעויות מס שאפשר היה למנוע מראש.

בפרק הזה איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את רו״ח נדב לבנה גולדברג, שותף בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי, לשיחה שמפרקת מיתוס אחד גדול: מס הוא לא “שורה בסוף השנה”, הוא חלק מההשקעה מהרגע הראשון. הם מסבירים איך אותו מהלך שנראה כמו עסקה חכמה יכול להיחתך דרמטית בגלל סיווג מס, מס יסף, או בגלל פרט קטן שאף אחד לא שם לב אליו בזמן. הפרק לוקח את המאזינים למסע בין הטעויות הכי נפוצות של משקיעים: למה כסף שנשאר בחו״ל עדיין חייב בדיווח בישראל, איך הרשויות יכולות לדעת על חשבונות והכנסות גם אם “לא הבאנו שקל לארץ”, ואיך הבנקים הפכו לשומרי סף שמכריחים אותך להוכיח מאיפה הכסף הגיע. ואם חשבתם שקריפטו זה “כל עוד לא יצאתי לפיאט אני לא חייב”, כאן מגיע הטוויסט הכי כואב: גם החלפה בין מטבעות, סטייקינג ופעולות שנראות “בלי כסף אמיתי ביד”, עלולות להיות אירוע מס לכל דבר. לצד זה, הם נכנסים גם לאזור האפור של רילוקיישן, ניתוק תושבות, והניסיון למצוא “פרצות”, רק כדי לגלות שהעולם כולו סוגר אותן אחת אחת. בשורה התחתונה, זה פרק שמכוון ישר לנקודה הכי רגישה של כל משקיע: לא איפה להרוויח, אלא איך לא להפסיד את הרווח בגלל טעויות מס שאפשר היה למנוע מראש.

בפרק של הפודקאסט מפצחים השקעות ניתחנו את הנהירה לבורסה בתל אביב, וממפים את ההזדמנויות הגדולות של שנת 2026. איתי ליפקוביץ' מנתח את שוקי המניות והאג"ח. אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של הורייזן כדי ללמוד עוד על מוצרי ההשקעה שלנו.

בפרק של הפודקאסט מפצחים השקעות ניתחנו את הנהירה לבורסה בתל אביב, וממפים את ההזדמנויות הגדולות של שנת 2026. איתי ליפקוביץ' מנתח את שוקי המניות והאג"ח.

איך יכול להיות שבעיצומה של מלחמה שוק ההון הישראלי דווקא פורח? מה גרם למניית חברת ביטוח מקומית להכפיל את שוויה פי שניים בזמן קצר? והאם בינה מלאכותית באמת מסוגלת להחליף סוכן ביטוח בשר ודם? בפרק הזה של מפצחים השקעות, אברי גלעד מארח את אמיל ויינשל, האיש שהפך את איילון ו־ווישור לשחקניות משמעותיות בשוק הביטוח, לשיחה שלא עוצרת לרגע. נושאים מרכזיים: המהפכה החשבונאית – למה תקן IFRS 17 שינה את כללי המשחק והפך את הרווחיות העתידית של חברות הביטוח לשקופה ומושכת יותר למשקיעים. שליחות מול עסק – האם ביטוח הוא רק כסף, או שליחות אמיתית לעזור לאנשים ברגעים הקשים בחיים? הבום של ה-AI – מתי נראה תביעות שמסולקות תוך שניות? האם בעתיד הקרוב רובוטים יחליפו את הסוכנים, או שהקשר האנושי יישאר קריטי? ישראל כמעצמת טכנולוגיה – איך יצירתיות ישראלית ושיתופי פעולה בארצות הברית יכולים לשנות את השוק הגלובלי. העתיד של הביטוח – סייבר, רכבים אוטונומיים, מודלים חדשניים כמו Pay as you go: אילו תחומים ייצרו את ההזדמנויות הגדולות הבאות? תובנות למשקיעים – אילו מדדים כדאי לבדוק לפני שקונים מניות ביטוח, ואיזה סיכון חבוי עלול להפוך להזדמנות או לאיום.

בפרק החדש של מפצחים השקעות אברי גלעד משוחח עם מאיר פדרסקי, CFO של TSG, שנמצאת בלב תעשיות הביטחון של ישראל. 🔑 איך מוחות ישראליים הופכים לנכס שאי אפשר להחרים 💡 למה מדינות אירופה מכפילות את תקציבי הביטחון שלהן 🤖 ואיך בינה מלאכותית משנה את פני הלחימה וההשקעות זה לא עוד שיחה על שוק ההון, אלא הצצה נדירה לעולם שבו טכנולוגיה, ביטחון וכלכלה נפגשים – ומשנים את המשחק.

אם הייתם יכולים לחזור בזמן, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט-קום או קריסת שוק הדיור בארה"ב ב-2008, האם הייתם פועלים אחרת? התשובה המביכה, על פי פרק מרתק בפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן, היא שכנראה הייתם חוזרים על אותן הטעויות בדיוק.   בפרק, איתי ליפקוביץ', הבעלים והמנכ"ל של הורייזן, וגיא חזן, מנתחים את התופעה המסקרנת והמסוכנת של בועות פיננסיות. הם צוללים לשאלות המהותיות ביותר בתחום: מה מגדיר בועה? האם מדובר בנכס חסר ערך כלכלי ממשי כמו צבעונים בהולנד ו-NFT , או שאולי גם נכס בעל ערך אמיתי, כמו מניה או בית, יכול להפוך לבועה כאשר מחירו מתנתק מההיגיון הכלכלי?.   אחת התובנות המפתיעות בפרק היא שלא כל בועה חייבת להתפוצץ ולהתרסק לאפס. ליפקוביץ' מציג את הזהב כדוגמה לנכס "חצי כלכלי", ש-99% מהביקוש אליו הוא ספקולטיבי. בועת הזהב אולי לא התפוצצה, אך היא "הענישה" את המשקיעים בתקופות ארוכות של 13 ו-14 שנה ללא תשואה. מנגד, נכסים ללא ערך כלכלי, כמו ה-NFT, פשוט נמחקו.   אז איך מזהים בועה וכיצד נזהרים? הסימנים, על פי המומחים, חוזרים על עצמם:   הפסיכולוגיה של העדר: הרצון "לעשות עוד כסף" רק כי רואים שאחרים עושים זאת, ותחושת הפחד להחמיץ (FOMO), הם הדלק המרכזי של כל בועה.   האינדיקטור של רוקפלר: כשאנשים ללא קשר לתחום הפיננסים, כמו "גברת כהן מחדרה" או המאפרת בטלוויזיה, מתחילים לתת לכם טיפים על השקעות, זהו כנראה סימן שהגענו לשיא ואין עוד קונים חדשים שידחפו את המחיר למעלה.   הסיפור והרשתות החברתיות: כל בועה מתחילה מסיפור ראשוני. בעידן המודרני, הסיפור הזה מקבל תאוצה אדירה בבלוגים וברשתות חברתיות כמו רדיט, שדוחפות משקיעים צעירים לפעול במסה.   הפרק בוחן גם תופעות עכשוויות כמו בועת מניות הקורונה (כמו זום ופייזר) שהתנפחו והתרסקו במהירות , ובועת ה-GameStop, שם משקיעים קטנים התאגדו כדי "לשחוט" קרנות גידור גדולות.   באופן מפתיע, עולה גם המושג "בועה בריאה". האם חברה כמו Nvidia, שמחיר מנייתה זינק במאות אחוזים, היא דוגמה לכך? ייתכן, מכיוון שהביצועים הפיננסיים והצמיחה בהכנסותיה הדביקו את קצב עליית המניה, ובכך הצדיקו את השווי הגבוה.

אם הייתם יכולים לחזור בזמן, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט-קום או קריסת שוק הדיור בארה"ב ב-2008, האם הייתם פועלים אחרת? התשובה המביכה, על פי פרק מרתק בפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן, היא שכנראה הייתם חוזרים על אותן הטעויות בדיוק.   בפרק, איתי ליפקוביץ', הבעלים והמנכ"ל של הורייזן, וגיא חזן, מנתחים את התופעה המסקרנת והמסוכנת של בועות פיננסיות. הם צוללים לשאלות המהותיות ביותר בתחום: מה מגדיר בועה? האם מדובר בנכס חסר ערך כלכלי ממשי כמו צבעונים בהולנד ו-NFT , או שאולי גם נכס בעל ערך אמיתי, כמו מניה או בית, יכול להפוך לבועה כאשר מחירו מתנתק מההיגיון הכלכלי?   אחת התובנות המפתיעות בפרק היא שלא כל בועה חייבת להתפוצץ ולהתרסק לאפס. ליפקוביץ' מציג את הזהב כדוגמה לנכס "חצי כלכלי", ש-99% מהביקוש אליו הוא ספקולטיבי. בועת הזהב אולי לא התפוצצה, אך היא "הענישה" את המשקיעים בתקופות ארוכות של 13 ו-14 שנה ללא תשואה. מנגד, נכסים ללא ערך כלכלי, כמו ה-NFT, פשוט נמחקו.   אז איך מזהים בועה וכיצד נזהרים? הסימנים, על פי המומחים, חוזרים על עצמם:   הפסיכולוגיה של העדר: הרצון "לעשות עוד כסף" רק כי רואים שאחרים עושים זאת, ותחושת הפחד להחמיץ (FOMO), הם הדלק המרכזי של כל בועה. האינדיקטור של רוקפלר: כשאנשים ללא קשר לתחום הפיננסים, כמו "גברת כהן מחדרה" או המאפרת בטלוויזיה, מתחילים לתת לכם טיפים על השקעות, זהו כנראה סימן שהגענו לשיא ואין עוד קונים חדשים שידחפו את המחיר למעלה.   הסיפור והרשתות החברתיות: כל בועה מתחילה מסיפור ראשוני. בעידן המודרני, הסיפור הזה מקבל תאוצה אדירה בבלוגים וברשתות חברתיות כמו רדיט, שדוחפות משקיעים צעירים לפעול במסה. הפרק בוחן גם תופעות עכשוויות כמו בועת מניות הקורונה (כמו זום ופייזר) שהתנפחו והתרסקו במהירות , ובועת ה-GameStop, שם משקיעים קטנים התאגדו כדי "לשחוט" קרנות גידור גדולות.   באופן מפתיע, עולה גם המושג "בועה בריאה". האם חברה כמו Nvidia, שמחיר מנייתה זינק במאות אחוזים, היא דוגמה לכך? ייתכן, מכיוון שהביצועים הפיננסיים והצמיחה בהכנסותיה הדביקו את קצב עליית המניה, ובכך הצדיקו את השווי הגבוה.

האם המלחמה שינתה את חוקי המשחק בשוק הנדל"ן? האם אנחנו לקראת גל עליות מחירים חדש או שההזדמנות הגדולה נמצאת דווקא בדירות יד שנייה? בפרק מרתק של הפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן, המנחה איתי ליפקוביץ' מארח את מיכל גור, מנכ"לית קבוצת הנדל"ן "אלמוגים", לשיחה פתוחה ונטולת פילטרים על כל מה שבוער בשוק הדיור הישראלי.   גור, עם ניסיון של עשרות שנים בענף , מספקת מבט נדיר מבפנים על האתגרים וההזדמנויות של עולם הנדל"ן בישראל כיום. היא חושפת את הקשיים העצומים שמערימה הבירוקרטיה , את המחסור בכוח אדם איכותי ואת התייקרות התשומות, אך יחד עם זאת, מביעה אופטימיות זהירה ומצביעה על מגמות מעניינות שעתידות לעצב את השוק.   בפרק זה תגלו:   אפקט הממ"ד: כיצד המלחמה יצרה שני שווקי נדל"ן נפרדים – דירות עם ממ"ד ודירות בלי – ואיך זה ישפיע על המחירים.   הפתרון לזוגות צעירים: האם חלום הדירה עדיין אפשרי? גור מציעה אסטרטגיה מפתיעה למי שרוצה להיכנס לשוק.     פינוי-בינוי: מהם היתרונות והחסרונות של פרויקטים של התחדשות עירונית, ואיך תוכלו לזהות דירות עם פוטנציאל השבחה?.     תחזית הריבית: מתי צפויה הריבית לרדת וכיצד זה ישפיע על שוק הדיור?.     מבנים מסוכנים: נתון מדאיג חושף כי כ-20% מהדירות בישראל נמצאות במבנים מסוכנים. מהן ההשלכות ומה הפתרונות?   הצטרפו לשיחה מרתקת החושפת את מאחורי הקלעים של שוק הנדל"ן הישראלי ומספקת תובנות יקרות ערך לכל מי שמתעניין בהשקעות, קניית דירה או עתיד הכלכלה בישראל.

בפרק מרתק של הפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן, המנחה איתי ליפקוביץ' מארח את מיכל גור, מנכ"לית קבוצת הנדל"ן "אלמוגים", לשיחה גלויה על שוק הדיור הישראלי בצל המלחמה והמציאות המורכבת שאחריה. הפרק צולל ישר למים העמוקים עם נתון מדהים: כ-20% מהדירות בישראל, שהן כ-600 אלף יחידות דיור, מוגדרות כנמצאות במבנים מסוכנים. גור וליבקוביץ' דנים בשאלה הבוערת – האם אנחנו על סף "פיצוץ" של בועת הנדל"ן, כפי שטוענים כלכלנים רבים , או שהמלחמה דווקא יצרה "גל חדש של קונים"?.   אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא הדרישה הגוברת לדירות עם ממ"ד, שיוצרת פיצול חדש בשוק הדיור. באופן מפתיע, גור חושפת דרישה חדשה מהשטח: דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית לא מסתפקים בממ"ד ודורשים גם מקלט קומתי תת-קרקעי.   נקודות מעניינות נוספות מהפרק:   הבירוקרטיה כמשקולת: גור חושפת כיצד עיכובים בירוקרטיה ותשתיות לקויות יכולים לעכב פרויקט בארבע שנים ולהעלות את עלות הקרקע ב-30%, עלות שמתגלגלת בסופו של דבר לרוכשים. משאלתה היחידה היא קיצור דרמטי של זמני ההמתנה, ולאו דווקא הורדת ריבית. מחירי תשומות הבנייה: למרות ירידה במחיר הברזל, מחירי התשומות עלו בכ-20% בשנתיים האחרונות, בין היתר עקב קשיים בהובלה הימית והחרם הטורקי. פתרונות לזוגות צעירים: גור ממליצה לזוגות צעירים לא לחכות, אלא "לעלות על הגלגל" ולהתחיל ברכישת דירה קטנה מיד שנייה, ואף מציעה טיפים כיצד לאתר דירות כאלו שעתידות לעבור פינוי-בינוי.   עתיד המחירים: בניגוד לתחזיות על ירידות, גור וליבקוביץ' מעריכים כי הורדת ריבית עתידית דווקא "תעיר את השוק" ותוביל לעליית מחירים. הם מציינים כי הבורסה, שלרוב מובילה את המגמה, כבר מראה סימנים חיוביים בענף הנדל"ן.   הפרק מציע הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם היזמות, האתגרים העצומים והלחץ הבלתי פוסק, החל מהתמודדות עם קבוצות וואטסאפ זועמות של דיירים ועד לניהול ציוד וכוח אדם בתנאי אי-ודאות.

רוצים הצצה אל מאחורי הקלעים של השווקים הסוערים של 2025? פרק חדש בפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן צולל עמוק אל תוך הדרמה הכלכלית של השנה ומספק תחזיות נועזות שיגרמו לכם לחשוב מחדש על תיק ההשקעות שלכם. הפרק נפתח בשאלה שעלתה בכותרות הכלכליות: האם הבורסה הישראלית היא הטובה בעולם?. התשובה, לפחות על פי נתוני החצי הראשון של השנה, היא כן, במיוחד כשמוסיפים את התחזקות השקל. אבל איך ייתכן שבמדינה שסועה, מסוכנת ומתמודדת עם מלחמות מול לבנון ואיראן, שוק המניות דווקא מזנק?   איתן ליפקוביץ', מנכ"ל ובעלים של הורייזן שוקי הון, מסביר מדוע זו אינה בועה ומנתח את הגורמים לקפיצה המדהימה, ביניהם הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וההתאוששות לאחר שנים של תשואות חסר.   התחזית שתשנה את כל מה שחשבתם על "היום שאחרי" הדיון לא עוצר בהווה. הפרק מציג תזה מטלטלת לגבי עתיד הכלכלה הישראלית: דווקא אחרי שהמלחמה תיגמר והמילואימניקים ישוחררו, הבורסה המקומית צפויה לרדת. המומחים מסבירים מדוע דווקא אז הממשלה החדשה (תהיה אשר תהיה) תצטרך להתמודד עם הגירעונות העצומים, לקצץ בהוצאות ואולי אף להעלות מיסים. במקביל, הבנקים צפויים להתחיל להפריש להפסדי אשראי, מהלך שיפגע במניותיהם.     אז איפה נמצאות ההזדמנויות? לצד האזהרות, הפרק מזהה הזדמנויות השקעה מפתיעות הן בישראל והן בעולם, לקראת הורדות הריבית הצפויות בסוף 2025:       בישראל: הפוקוס עובר לסקטורים שצפויים להרוויח משיקום נזקי המלחמה והורדת הריבית, כמו נדל"ן, תשתיות ובנייה.     בעולם: סקטור השבבים חוזר להיות מוביל, לאחר שנשיא ארה"ב טראמפ החל להסיר חסמים על מכירות לסין. גם חברות   ענן, יוטיליטיס ואנרגיה ירוקה באירופה מסומנות כיעדים אטרקטיביים. רוצים להבין כיצד לנווט בסביבה הכלכלית המורכבת, מתי כדאי להתחיל לצמצם חשיפה לישראל, ומהן הסכנות והבועות שמתנפחות לנגד עינינו? האזינו לפרק המלא וקבלו ניתוח מעמיק שיכין אתכם לחצי השני של 2025.

בפרק מרתק של "מפצחים השקעות", אירח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל הורייזן שוקי הון, את עדן ביבס, לשיחה מעמיקה על העולם המהפכני של הבינה המלאכותית (AI) והשלכותיה על חיינו, ובפרט על עולם ההשקעות. על מה דיברנו בפרק? מהי בינה מלאכותית ואיך היא משפיעה עלינו כבר היום?   עדן ביבס הסביר על הטכנולוגיה שמאפשרת למחשבים לחקות יכולות אנושיות כמו למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות. הוא הדגיש שאנחנו כבר מוקפים בבינה מלאכותית, החל מאלגוריתמים ברשתות החברתיות ועד לכלי אבחון רפואיים. הזדמנויות וסיכונים בעולם ה-AI: השיחה נעה בין הפוטנציאל העצום של ה-AI לשפר תהליכים, לייעל השקעות וליצור הזדמנויות חדשות, לבין האתגרים והסיכונים, כמו תרמיות מתוחכמות ופייק ניוז.   הדגמות חיות ומטרידות: במהלך הפרק הודגמו יכולות AI מתקדמות, כמו היכולת לחקות קולות של אנשים מפורסמים (כמו מורגן פרימן) ואף ליצור סרטונים מזויפים שנראים ונשמעים אמיתיים לחלוטין (Deepfake).   אחד הסיפורים המטלטלים שהוזכרו הוא מקרה בו אם קיבלה שיחת טלפון מבנה לכאורה, שהודיע לה שהוא מעורב בתאונת דרכים בקנדה וזקוק בדחיפות להעברת כספים – שיחה שהתבררה כתרמית AI מתוחכמת. ה-AI בעולם ההשקעות: נדונו האפשרויות ש-AI פותחת בפני משקיעים, החל מניתוח שווקים וזיהוי מגמות ועד לבניית אסטרטגיות השקעה מותאמות אישית. עם זאת, הודגש הצורך בזהירות ובחשיבה ביקורתית, במיוחד לאור היכולת של AI לייצר מידע כוזב שנראה אמין. העתיד כבר כאן (ואולי אפילו בפרק עצמו): בהומור נאמר שייתכן והמנחים עצמם בפרק הם אווטרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, מה שממחיש עד כמה הטכנולוגיה מתקדמת ועד כמה הגבול בין מציאות לבדיה מיטשטש.   כיצד הפרק מסייע למשקיעים בשוק ההון?   הפרק מספק הצצה מרתקת לעתיד שכבר מתדפק על דלתנו. הוא משלב הסברים טכנולוגיים בגובה העיניים עם דוגמאות מהחיים, ומעלה שאלות חשובות על האופן בו בינה מלאכותית תשנה את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומשקיעים. הוא מדגיש את החשיבות של מודעות, ידע וזהירות בעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר. השיחה עם עדן ביבס מבהירה שבינה מלאכותית היא כבר לא מדע בדיוני, אלא כוח ממשי שמעצב את המציאות שלנו, עם פוטנציאל אדיר לטוב ולרע. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את אחת המגמות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר של זמננו. אם אהבתם גם את הפרק הזה, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של בית ההשקעות הורייזן כדי לשמוע על הביצועים שלנו ולקבוע פגישה.   הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.

בפרק מרתק של "מפצחים השקעות", אירח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל הורייזן שוקי הון, את עדן ביבס, לשיחה מעמיקה על העולם המהפכני של הבינה המלאכותית (AI) והשלכותיה על חיינו, ובפרט על עולם ההשקעות. על מה דיברנו בפרק? מהי בינה מלאכותית ואיך היא משפיעה עלינו כבר היום?   עדן ביבס הסביר על הטכנולוגיה שמאפשרת למחשבים לחקות יכולות אנושיות כמו למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות. הוא הדגיש שאנחנו כבר מוקפים בבינה מלאכותית, החל מאלגוריתמים ברשתות החברתיות ועד לכלי אבחון רפואיים. הזדמנויות וסיכונים בעולם ה-AI: השיחה נעה בין הפוטנציאל העצום של ה-AI לשפר תהליכים, לייעל השקעות וליצור הזדמנויות חדשות, לבין האתגרים והסיכונים, כמו תרמיות מתוחכמות ופייק ניוז.   הדגמות חיות ומטרידות: במהלך הפרק הודגמו יכולות AI מתקדמות, כמו היכולת לחקות קולות של אנשים מפורסמים (כמו מורגן פרימן) ואף ליצור סרטונים מזויפים שנראים ונשמעים אמיתיים לחלוטין (Deepfake).   אחד הסיפורים המטלטלים שהוזכרו הוא מקרה בו אם קיבלה שיחת טלפון מבנה לכאורה, שהודיע לה שהוא מעורב בתאונת דרכים בקנדה וזקוק בדחיפות להעברת כספים – שיחה שהתבררה כתרמית AI מתוחכמת. ה-AI בעולם ההשקעות: נדונו האפשרויות ש-AI פותחת בפני משקיעים, החל מניתוח שווקים וזיהוי מגמות ועד לבניית אסטרטגיות השקעה מותאמות אישית. עם זאת, הודגש הצורך בזהירות ובחשיבה ביקורתית, במיוחד לאור היכולת של AI לייצר מידע כוזב שנראה אמין. העתיד כבר כאן (ואולי אפילו בפרק עצמו): בהומור נאמר שייתכן והמנחים עצמם בפרק הם אווטרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, מה שממחיש עד כמה הטכנולוגיה מתקדמת ועד כמה הגבול בין מציאות לבדיה מיטשטש.   כיצד הפרק מסייע למשקיעים בשוק ההון?   הפרק מספק הצצה מרתקת לעתיד שכבר מתדפק על דלתנו. הוא משלב הסברים טכנולוגיים בגובה העיניים עם דוגמאות מהחיים, ומעלה שאלות חשובות על האופן בו בינה מלאכותית תשנה את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומשקיעים. הוא מדגיש את החשיבות של מודעות, ידע וזהירות בעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר. השיחה עם עדן ביבס מבהירה שבינה מלאכותית היא כבר לא מדע בדיוני, אלא כוח ממשי שמעצב את המציאות שלנו, עם פוטנציאל אדיר לטוב ולרע. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את אחת המגמות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר של זמננו. אם אהבתם גם את הפרק הזה, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של בית ההשקעות הורייזן כדי לשמוע על הביצועים שלנו ולקבוע פגישה.   הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.

בפרק נדבר על בניית תיק השקעות מאוזן שיודע להתמודד גם בלב שערה גדולה בשוק ההשקעות, כשכל השווקים מתנדנדים. ובינתיים תוכלו להיכנס לאתר של הורייזן שוקי הון כדי להכיר אותנו. נגלה מתי כדאי "לברוח" לנכסים סולידיים שמניבים תשואה קבועה, ואיך לנצל תקופות של ריבית גבוהה באגרות חוב? ננפץ את המיתוס שמניות תמיד עדיפות על אגרות חוב בכל טווח זמן, ונסתכל על תקופות בהיסטוריה בהן אגרות חוב הניבו תשואה עודפת. וגם, למה 95% מסוחרי היום מפסידים את כספם, ומהם הסכנות בקורסי השקעות אונליין? זהו פרק חובה לכל מי שרוצה למקסם תשואה בצורה נכונה ולהימנע מטעויות נפוצות. האזינו עכשיו למפצחים השקעות בכל פלטפורמות הפודקאסטים!   הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.

בפרק נדבר על בניית תיק השקעות מאוזן שיודע להתמודד גם בלב שערה גדולה בשוק ההשקעות, כשכל השווקים מתנדנדים. נגלה מתי כדאי "לברוח" לנכסים סולידיים שמניבים תשואה קבועה, ואיך לנצל תקופות של ריבית גבוהה באגרות חוב? ננפץ את המיתוס שמניות תמיד עדיפות על אגרות חוב בכל טווח זמן, ונסתכל על תקופות בהיסטוריה בהן אגרות חוב הניבו תשואה עודפת. וגם, למה 95% מסוחרי היום מפסידים את כספם, ומהם הסכנות בקורסי השקעות אונליין? זהו פרק חובה לכל מי שרוצה למקסם תשואה בצורה נכונה ולהימנע מטעויות נפוצות. האזינו עכשיו למפצחים השקעות בכל פלטפורמות הפודקאסטים!   הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.

הפרק של מפצחים השקעות של איתי ליפקוביץ' ואברי גלעד, עוסק בנוף ההשקעות הנוכחי, המאופיין בתנודתיות ואתגרים, ומספק תובנות היכן כדאי להשקיע והיכן להיזהר. המפתח להבנת השוק הנוכחי טמון בהבנת כוחות מנוגדים היוצרים הזדמנויות.   אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של בית ההשקעות הורייזן כדי לקבוע איתנו פגישה. תקציר הפרק: הפרק דן בשני כוחות עיקריים המשפיעים על השוק כיום: מדיניות הממשל האמריקאי, ובפרט צמצום הוצאות ממשלה ("דודג'"), ומלחמת הסחר.   השפעת צמצום הוצאות הממשלה (דודג'): הפסקת בזבוז של מיליארדי דולרים בשנה מחלישה את הכלכלה, שכן כסף זה אינו מגיע לגורמים שונים (כמו החנוונים). הממשל טוען שחסך סכומים משמעותיים בסעיפי תקציב מיותרים. צמצום חוב לאורך זמן יכול להיות נכון לכלכלה, אך עלול להוביל למיתון וירידות שערים בבורסה. תשלום הריבית על החוב האמריקאי, העומד על עשרות טריליוני דולרים, סביל בינתיים כל עוד אין התפרצות אינפלציונית חדה. חלק משמעותי מהחוב מוחזק על ידי הממשלה עצמה וקרנות פנסיה אמריקאיות, מה שאומר שחלק מהריבית המדינה משלמת לעצמה או לפנסיות של העובדים.   השפעת מלחמת הסחר: מלחמת הסחר, הכוללת הטלת מסים בין מדינות, פוגעת בסופו של דבר באזרח שמשלם יותר. טראמפ מבין שמלחמת הסחר לא תושלם ב-100% ושואף להגיע להסכם סחר עם הסינים. תעשיות מסוימות, כמו טקסטיל, אינן תחרותיות מספיק בארה"ב כדי להצדיק הטלת מסים גבוהים על ייבוא.   הזדמנויות השקעה: בתוך התקופה המטלטלת הזו, נוצרות הזדמנויות השקעה בסקטורים שנפלו. נדרשת זהירות מהחלטות לטווח קצר בשל הפכפכות המדיניות. הזדמנויות קיימות בין היתר בסקטור השבבים, שנפל משמעותית אך מהווה בסיס לבינה מלאכותית. רגיעה במלחמת הסחר עשויה לאפשר לבנק המרכזי להוריד ריבית, דבר שיכול להועיל לסקטורים רגישים לריבית גבוהה כמו חברות קטנות ונדל"ן. גם בשוק האג"ח נוצרו הזדמנויות, למשל באגרות חוב של ממשלת ישראל הנסחרות בתשואות גבוהות לטווח ארוך.   זהב: ההשקעה בזהב תלויה מאוד במדיניות ובביקוש והיצע, ועלולה להיות תנודתית. היסטורית, הזהב לא הציג תשואות גבוהות במיוחד לאורך זמן, ויש להיזהר מהצטרפות לטרנדים בעיתם.   אגרות חוב מול מניות: אגרות חוב נחשבות לבסיס סולידי לתיק השקעות, ומספקות ודאות מסוימת בתשואה. שוק המניות, לעומת זאת, עדיין יקר במכפילים מסוימים, וייתכן שלא יספק תשואות היסטוריות גבוהות מהנקודה הנוכחית. ישנן אלטרנטיבות השקעה באגרות חוב הנסחרות בתשואות גבוהות.   שאלות מנחות: כיצד צמצום הוצאות הממשלה בארה"ב משפיע בפועל על הכלכלה?   מהם הסיכונים והסיכויים בהשקעה בזהב בתקופה הנוכחית?   מדוע סקטורים כמו שבבים ונדל"ן עשויים להוות הזדמנויות השקעה כיום?   איך השוק האמריקאי משפיע על השוק הישראלי?   כיצד אגרות חוב משתלבות בבניית תיק השקעות לעומת מניות? הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.  

הפרק החדש של מפצחים השקעות עם איתי ליפקוביץ' ואברי גלעד עוסק בנוף ההשקעות הנוכחי, המאופיין בתנודתיות ואתגרים, ומספק תובנות היכן כדאי להשקיע והיכן להיזהר. המפתח להבנת השוק הנוכחי טמון בהבנת כוחות מנוגדים היוצרים הזדמנויות.    אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של בית ההשקעות הורייזן כדי לקבוע איתנו פגישה.   תקציר הפרק: הפרק דן בשני כוחות עיקריים המשפיעים על השוק כיום: מדיניות הממשל האמריקאי, ובפרט צמצום הוצאות ממשלה ("דודג'"), ומלחמת הסחר.      השפעת צמצום הוצאות הממשלה (דודג'): הפסקת בזבוז של מיליארדי דולרים בשנה מחלישה את הכלכלה, שכן כסף זה אינו מגיע לגורמים שונים (כמו החנוונים). הממשל טוען שחסך סכומים משמעותיים בסעיפי תקציב מיותרים. צמצום חוב לאורך זמן יכול להיות נכון לכלכלה, אך עלול להוביל למיתון וירידות שערים בבורסה. תשלום הריבית על החוב האמריקאי, העומד על עשרות טריליוני דולרים, סביל בינתיים כל עוד אין התפרצות אינפלציונית חדה. חלק משמעותי מהחוב מוחזק על ידי הממשלה עצמה וקרנות פנסיה אמריקאיות, מה שאומר שחלק מהריבית המדינה משלמת לעצמה או לפנסיות של העובדים.        השפעת מלחמת הסחר: מלחמת הסחר, הכוללת הטלת מסים בין מדינות, פוגעת בסופו של דבר באזרח שמשלם יותר. טראמפ מבין שמלחמת הסחר לא תושלם ב-100% ושואף להגיע להסכם סחר עם הסינים. תעשיות מסוימות, כמו טקסטיל, אינן תחרותיות מספיק בארה"ב כדי להצדיק הטלת מסים גבוהים על ייבוא        הזדמנויות השקעה: בתוך התקופה המטלטלת הזו, נוצרות הזדמנויות השקעה בסקטורים שנפלו. נדרשת זהירות מהחלטות לטווח קצר בשל הפכפכות המדיניות. הזדמנויות קיימות בין היתר בסקטור השבבים, שנפל משמעותית אך מהווה בסיס לבינה מלאכותית. רגיעה במלחמת הסחר עשויה לאפשר לבנק המרכזי להוריד ריבית, דבר שיכול להועיל לסקטורים רגישים לריבית גבוהה כמו חברות קטנות ונדל"ן. גם בשוק האג"ח נוצרו הזדמנויות, למשל באגרות חוב של ממשלת ישראל הנסחרות בתשואות גבוהות לטווח ארוך.        זהב: ההשקעה בזהב תלויה מאוד במדיניות ובביקוש והיצע, ועלולה להיות תנודתית. היסטורית, הזהב לא הציג תשואות גבוהות במיוחד לאורך זמן, ויש להיזהר מהצטרפות לטרנדים בעיתם.          אגרות חוב מול מניות: אגרות חוב נחשבות לבסיס סולידי לתיק השקעות, ומספקות ודאות מסוימת בתשואה. שוק המניות, לעומת זאת, עדיין יקר במכפילים מסוימים, וייתכן שלא יספק תשואות היסטוריות גבוהות מהנקודה הנוכחית. ישנן אלטרנטיבות השקעה באגרות חוב הנסחרות בתשואות גבוהות.    שאלות מנחות:   כיצד אגרות חוב משתלבות בבניית תיק השקעות לעומת מניות?     כיצד צמצום הוצאות הממשלה בארה"ב משפיע בפועל על הכלכלה?        מהם הסיכונים והסיכויים בהשקעה בזהב בתקופה הנוכחית?      מדוע סקטורים כמו שבבים ונדל"ן עשויים להוות הזדמנויות השקעה כיום?       איך השוק האמריקאי משפיע על השוק הישראלי?       הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי אשר מתמחה בהפקת פודקאסטים ככלי ליחסי ציבור.