נפשות וחסרונן

אנחנו נרגשות להשיק את הפרק הראשון של "בקול בכיתה"! זהו הצעד הראשון למסע המשותף שלנו, בו ננסה לגשר על הפער שבין התיאוריה הפסיכולוגית לבין היום-יום המאתגר בשדה החינוכי. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, להקשיב, וגם להיות שותפים לשיח באתר השפ"ח או בתגובות.בפרק הבכורה שלנו, בחרנו לעסוק באחד הנושאים שמעסיקים הכי הרבה את צוותי ההוראה וההורים בתקופה האחרונה: חרדה אצל ילדים ובני נוער. כולנו פוגשים את זה בכיתות – מהילדים שדואגים מכל דבר קטן, דרך אלו שנמנעים מלהיכנס לשיעור, ועד לאלו שהחרדה שלהם מתבטאת דווקא בשקט וב"שקיפות" שקל לפספס.אירחתי לשיחה את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, שמתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). יחד ניסינו להבין איפה עובר הגבול בין פחד נורמטיבי לבין הפרעת חרדה שמשבשת את שגרת החיים, ואיך נראה "מעגל החרדה וההימנעות" שבתוכו ילדים רבים מוצאים את עצמם כלואים. דיברנו על בניית שותפות עם ההורים ועל החשיבות של התאמה תרבותית, בדגש על החברה החרדית.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:זיהוי חרדה בבית הספר: איך מזהים את הילד השקוף והנמנע בתוך המערכת החינוכית.טיפול CBT בחרדה: עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והיישום שלו בתוך הכיתה.חרדת בית ספר והימנעות: הבנת המנגנון שגורם לתלמידים להישאר בבית ואיך לפרוץ את מעגל ההימנעות.הקשר בין הורים לצוות החינוכי: בניית שותפות וגיוס ההורים לתהליך הטיפולי במצבי דחק וחרדה.הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות(שפ"ח ירושלים).אורחת: איריס היימן, פסיכולוגית, שפ"ח ירושלים.עורך תוכן: אל גנוןלפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:⁠איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל⁠⁠מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי⁠⁠לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים: ⁠

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולםעל הפרק:אחד המושגים המבלבלים ביותר בעולם התעסוקה הוא האבחון. האם הוא באמת יכול "לגלות" לנו מה המקצוע היחיד שמתאים לנו? בפרק השני בסדרה, שלמה נדלר ויהונתן למדן מפרקים את המיתוסים סביב האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי ומסבירים למה בקהילה החרדית נוטים לעיתים לחפש בו "פסיקת הלכה" מקצועית במקום תהליך של בירור פנימי.דרך המשך סיפורו של יעקב, נלמד מה באמת קורה ביום המבחנים, למה אין צורך (ואולי אף נזק) בלהתכונן אליהם, ואיך הופכים את תוצאות המבחנים לבסיס לדיאלוג מעמיק שמוביל לבחירה חופשית ומושכלת.בין הנושאים שסקרנו בשיחה:סוגי מבחנים: מה ההבדל בין מבחנים קוגניטיביים, שאלוני נטיות ומבחני אישיות.ייעוץ מול מיון: למה אבחון בשביל עצמך הפוך לגמרי מאבחון בשביל מעסיק.ניהול תסכול: למה אנשים חשים לעיתים אכזבה כשאיש המקצוע לא "נותן להם תשובה" אלא מחזיר להם את הכדור.התפיסה הסמכותית: על הנטייה לחפש אמת אחת מוחלטת והוויתור הכרוך בבחירה במציאות.משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.עריכה: זאק אביעד

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולם.על הפרק:רבים מאיתנו מוצאים את עצמם בצומת דרכים תעסוקתית ומרגישים מוצפים: האם ללכת אחרי הלב? אחרי הכסף? או אולי אחרי מה שהחברים אומרים? בפרק הראשון בסדרה "הפסיכולוגיה של עולם העבודה", אנחנו פוגשים את יעקב – אברך כולל שמבקש לצאת לשוק העבודה ומוצא את עצמו אבוד בין חלום הילדות להיות רופא לבין הטרנד הנוכחי של עולם ההייטק.הפסיכולוגים שלמה נדלר ויהונתן למדן מסבירים מדוע המקום הזה כל כך משתק ואיך אפשר להתחיל לעשות סדר בתוך "רעש" הקולות החיצוניים. הפרק מתמקד בשיקולים הפנימיים שצריכים להנחות כל אדם בבחירת קריירה, ובוחן איך לשמוע את הקול הפנימי בתוך מערכת הלחצים הסביבתית.בין הנושאים שסקרנו בשיחה:מבט פנימה מול מבט החוצה: איך מאזנים בין נטיות לב לבין דרישות השוק.שלושת מוקדי ההחלטה: הבנת הקשר בין נטיות (מה אני אוהב), כישורים (במה אני טוב) ואישיות (מה הצרכים שלי).פערים בין רצון ליכולת: מה עושים כשהנטייה והכישורים לא מסונכרנים (למשל: לרצות רפואה אך להתקשות בלימודים ריאליים).ניסוח שאלת הייעוץ: איך מגדירים מה באמת כואב לנו כרגע בקריירה.משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.עריכה: זאק אביעד

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין האורח בפרק זה הוא יוחאי גומרי, עו"ס טיפולי ודוקטורנט לפסיכואנליזה ופרשנות, בשיחה על מושג האלביתי אותו השאיל (אולי כן ואולי לא) זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה. שוחחנו על מקור המושג, השימוש התיאורטי והמעשי בו וגם על הקשר שלו לימים הנוראים בהם אנו נמצאים (ערב יום הכיפורים תשפ"ד) האזנה נעימה נועם הפרקים הנוספים בסדרה: מהי פסיכואנליזה, עם מתי בו צור

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין. האורח הראשון מתי בן צור, פסיכואנליטיקאי, כותב, מטפל ומקים בית הספר לפסיכותרפיה 'הרי ירושלים' שמיועד להכשרת מטפלים מהקהילה החרדית. וגם, מנהל קבוצת אמונה ופסיכואנליזה שבה חברים מטפלים שהממשק בין שני הנושאים מעסיק אותם. בפרק הנוכחי עסקנו בשאלה הבסיסית, מהי פסיכואנליזה, מה קורה בחדר הטיפולים, למה היא רלוונטית גם בעולם הטיפול היום.

יש שיטות רבות שמבטיחות טיפול יעיל בהתמודדות עם טראומה. אחת המפורסמות והמוכחות שבהן היא EMDR שכבר הוכחה במחקרים רבים. בפרק הקודם בו התארחה ד"ר שפרה וולגלרנטר שוחחנו על ההיסטוריה של השיטה ועל טיפול מבוסס ראיות. בפרק הזה נדבר קצת על איך לומדים את הפרוטוקול- שניתן למצא ברשת... ממה (או ממי) צריך להיזהר וניסינו להבין האם הוא באמת טיפול שמתאים לכל אחד. האזנה נעימה נועם להאזנה לפרק הראשון על טיפול באמצעות EMDR להאזנה לפרק על טיפול נרטיבי בטראומה

בזמנים אלו כולנו שומעים על הצורך הגדול במטפלים מומחים בתחום הטראומה. יש גישות שונות לטיפול בטראומה. יש שיטות שונות. לפעמים קשה להחליט מה נשמע יותר טוב, קל, מהיר. במציאות, בחדר הטיפול הדברים נראים קצת אחרת. כדי לשתף אותנו באחת השיטות המבטיחות אך דורשות זהירות, התארחה לשיחה ד"ר שיפי  וולגלרנטר, נוירופסיכולוגית בהתמחות ובעלת הסמכה לטיפול ב EMDR. בפרק תשמעו על ההיסטוריה של השיטה, אלו מחקרים מבססים אותה כשיטה מובילה ומה בעצם קורה בטיפול. האזנה נעימה נועם

רבקה בת 20, מסיימת בעוד חודשיים את לימודיה בסמינר, המורות היו מרוצות ממנה ומתחילים להציע לה שידוכים אבל היא עוד לא שומעת. היא לא יכולה להכניס מישהו נוסף לבית שלה ולחיים שלה. והיא מבינה שכדי להמשיך את החיים שלה, או אולי להתחיל אותם, היא צריכה להתרחק קצת מהבית בו גדלה. היא כבר תיכף יכולה לעבוד במקצוע שלמדה, אבל אין לה מושג איפה להתחיל, דירה? שותפות? מדריכה? מקום שבו תוכל לדבר על הסיבות שבגללן היא לא מסוגלת להמשיך לגור בבית, מה עושים? כדי לענות על השאלות הבוערות הללו הזמנו את אסתי דרורי, עו"ס קלינית העובדת בבני ברק, ושמענו ממנה אלו מענים יש למחלקת הרווחה לתת ומה (והאם!) יכול לעזור לרבקה שלנו. פרק זה ושאר הפרקים בסדרה על מעני דיור נוצרו בשיתוף פעולה עם תכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים לצעירות חסרות עורף משפחתי מרקע חרדי. לקריאה נוספת על תכנית יתד לפרקים נוספים בסדרה: פרק הקדמה והיכרות עם המענים הקיימים עם מיכל ינאי, מנהלת תכנית לפידות פרק שני בו תכירו את הוסטל ניגונים הנותן מענה לנערות (ולפעמים קצת אחרי) שזקוקות למענה בפיקוח הרווחה פרק שלישי בו תוכלו לשמוע על מענה החירום הראשון שהוקם בירושלים על ידי עמותת החוט המשולש ומשרד הרווחה והביטחון החברתי

השבוע שוב סער עולם הטיפול החרדי סביב נושא חוסר המוגנות בקהילה שלנו. סופרת שפרסמה ספר המתאר טיפול מפוקפק בעל פוטנציאל פוגעני גבוה פוגע מפורסם שמקבל עזרה מאנשים 'בחלונות הגבוהים' מורה נערצת שנכלאה באשמת התעללות חמורה בתלמידות ועוד רגע משתחררת ושוב אנחנו מוצאות את עצמינו חסרות אונים מול היקפי חוסר המודעות והסכנות העצומות שבהן נמצאות נערות ונשים. ובשבוע הזה ממש הבנתי שהגיע העת להקדים ולפרסם את הפרק שהוקלט לפני זמן רב והיה אמור להיות הפרק הסוגר של העונה על מוגנות- הפרק על הספר 'ראויה' למי שלא מכיר/ה הינה כמה מילים (ניסיתי להימנע מספולרים ככל יכולתי...) בעולם (דמיוני!) שבו אסור להביט בעיניים של אדם אחר, נוצר קשר בין התלמידה דבורה למורה שבי. הקשר, שמתנהל במרחב החינוכי, מתגלה לעינינו מהקריאה בפלאשבקים של דבורה. אנחנו לומדות ולומדים איך מתפתח קשר מרגש, עצמתי ומיוחד עם אשת חינוך אבל, גם, באותה נשימה, איך מתפתח קשר פוגעני מסוכן, ועדיין מרגש... בפרק זה מתארחת שרי ברלינסקי, פסיכולוגית קלינית. שתחת שם העט שרי לוין כתבה ספר שמתאר כיצד מתפתחת פגיעה. בשיחה שיתפה שרי במבט שלה המאפשר 'קריאה מודרכת' בספר הכה חשוב הזה (וגם, כבונוס, נותנה לנו כמה נקודות מבט על מאחורי הקלעים של הכתיבה..). ועוד הרבה לפני הפרק והקריאה המודרכת, בפרסום המהדורה הראשונה כתבתי כך: הספר הזה שבר את ליבי, מילא אותו תקווה, מתח את עצבי כך שיותר מפעם אחת התחננתי לדמויות, במיוחד לדבורה, לעשות את הדבר הנכון... עבודת אומן של כתיבת דמויות שכל טלטלה שהן עברו ועוברות, נגעה בי, וכל התקדמות ושיחה ואמון שנבנה, ריגשו אותי עד דמעות. ואני עדיין עומדת מאחורי כל מילה. לרכישת הספר: https://www.reuya.co.il/ לצפיה בראיון של שרי על הספר 'ראויה' : https://www.hidabroot.org/video/220384 לפרקים נוספים בנושאים דומים איך בוחרים מטפל- על גבולות וערכים בטיפול, עם היועצת אתי הייזלר על מוגנות במוסדות חינוך, עם המנחה חזקי איזנשטרק

פרק שני בו תוכלו להכיר את הגישה הנרטיבית והפרקטיקה שלה בטיפול בפגיעות (ובכלל...) מה קורה בחדר הטיפולים? מה עמדת המטפל? איך מצליחים לחבר בין הצורך בהכרה למציאת כוחות לחיים עצמם ולאתגרים שבהם. להאזנה נוספת טיפול בפוגעים חלק ראשון עם הקרימינולוג אלי הופמן טיפול בפוגעים חלק שני עם הקרימינולוג אלי הופמן חוק חובת דיווח- המדריך עם עוס"ית לחוק נוער שרה רוטנמר איך לדבר עם הילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי? עם הפסיכולוג ישי שליף

טיפול בטראומה הנגרמת מפגיעה הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר. יש שיטות שונות שמנסות להיות התשובה הבריאה, הנכונה והמותאמת ביותר. להוביל תהליך של הכרה, קבלה ושינוי. העונה השלישית נועדה לעסוק במסרים של מוגנות אבל הרגשתי שצריך לתת מענה גם לאלו שרוצות ורוצים לפנות לטיפול ורוצות ורוצים לשמוע יותר על מה קורה שם בחדר הטיפולים. הרב ישי שליף הוא פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך שמטפל בגישה הנרטיבית ובפרק הזה הוא ישתף במה שעומד מאחורי טיפול נרטיבי, למי הוא מתאים כמטופל ולמי הוא מתאים כמטפל... חלק ראשון מפרק בן שני חלקים האזנה נעימה נועם

אזהרת טריגר: הפרק הזה יעסוק באנשים שביצעו פגיעות מיניות. מה קורה בטיפול כזה, מהם התנאים הנדרשים לקיום טיפול, מהם השלבים החשובים להצלחת הטיפול, ומהי בכלל הצלחה? ולמי פונים כשצריכים עזרה. המלצה חמה, לפני האזנה לפרק זה, לחצו כאן והאזינו לפרק על חוק חובת דיווח וכמובן לחצו כאן והאזינו לחלק ראשון של הפרק על טיפול בפוגעים פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן.

מבנה הנפש שלנו, כידוע, מורכב. מורכב כל כך עד שהוא מאפשר לאנשים לפגוע בסביבה שלהם, ולא בלי לשים לב, ולפעמים עם לשים לב... או לנסות מאוד שלא ואז בכל זאת לפגוע. אלי הופמן, קרימינולוג קליני, עובד שנים רבות עם אנשים שפגעו בסביבה הקרובה שלהם. בחלק הראשון של הפרק שוחחנו על מבנה הנפש שממנו עלולה להתפתח פגיעה, על קורות חיים שיכולים לאפשר את זה וקצת, על הדרך, למנוע. פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן. האזנה נעימה, נועם

בעונה הזו דיברנו על הורים שרוצים לאפשר לילדים שלהם לגדול במרחב מוגן, דיברנו על מוגנות בקרב אוכלוסיות מיוחדות, על חוק חובת דיווח ועל מה שאנחנו כאנשים פרטיים יכולים לעשות למניעת פגיעות. אבל האמת היא, בעידן הנוכחי רוב הזמן הילדים שלנו בכלל לא לידנו, הכוונה לזמן הפנוי שבו הם ערים וערניים וגם אנחנו... וכך יוצא שהמחנכים והמחנכות, מורות ומורים, נמצאים עם הילדים שלנו שעות ארוכות ויכולים להיות ערים לאתגרים איתם הם מתמודדים אפילו יותר מאיתנו ההורים. תכנית סביבה בטוחה של ידידות טורונטו הבינה את הסיטואציה ופועלת בתוך בתי הספר! שרי ברלינסקי כתבה את התכנית ואסתי גרזון פתחחה והתאימה למוסדות חינוך וצוות שלם של מנחים ומנחות מגיע לבתי הספר ומעביר את המידע החשוב הזה הלאה כדי להגן על הילדים שלנו. בפרק הזה התארח חזקי אייזנשטרק, מנחה בתכנית סביבה בטוחה וסיפר על הרציונל, על החוויה, ההפתעות הטובות וגם האתגרים.   פרק זה הופק בשיתוף קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים להנגשת מידע על מוגנות במוסדות החינוך. לפרקים נוספים העוסקים במוגנות: מרחב מוגן עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי חוק חובת דיווח- המדריך, עם עו"ס שרה רוטנר לפרקים נוספים שהופקו בשיתוף עם ידידות טורנטו: ג' זה גג- על המענה הראשון לצעירות חרדיות מחוסרות דיור לפודקאסט של חזקי בין בני לביני

אז מה זה חוק חובת דיווח, למי הוא מיועד, על מה מדווחים, למי מדווחים? הרבה שאלות נשאלות על החוק- אנשי מקצוע מנסים להבין מתי והאם מותר להם לטפל ללא דיווח, נשות חינוך מתלבטים מתי תפקידם להעביר הלאה את הסיפורים שלהם האזינו, בני משפחה- רחוקים וקרובים, תוהים מהו תפקידם כאשר הם מזהים שאירועים מטרידים התרחשו או מתרחשים בסביבתם. בפרק החשוב שלפניכם מתארחת שרה רוטנמר, עוס"ית לחוק נוער ומי שמכירה את החוק, עושה סדר בשאלות ומשתפת אותנו על החוסרים שבו ועל התקווה שבו, וגם על האתגרים שהוא מייצר לאנשי טיפול ולאזרחים בכלל. האזנה מועילה נועם רשימת מרכזי הגנה לדיווח

ברכי היא פסיכולוגית קלינית בהתמחות, מנהלת עמותה חשובה בתחום בריאות הנפש בקהילה החרדית ומקימת קהילת הפסיכולוגים החרדיים שיש לי את הכבוד להימנות בין חבריה. בנוסף לכל עלילותיה ומעלותיה היא גם כתבה סדרה על מוגנות. כשתכננתי את העונה השלישית וידעתי שהיא תעסוק במוגנות, היה ברור לי שגם ברכי תתארח פה ! למה? כי היא מדברת על רכישת שפה רגישה, מותאמת, מגוננת אך מאפשרת. כזאת שכל הורה יכול/ה לדבר בה. רוצות/ ים לשמוע עוד? האזינו!

בפרק השני בסדרת הפרקים שלנו על מוגנות, בחרנו להתמקד באוכלוסייה "מיוחדת" שקרובה ללב כולנו אך פגיעה יותר, אוכלסיית האנשים עם מוגבלויות. אנחנו חיים בעולם בו הכללים והגבולות שאמורים לשמור עלינו ועל ילדינו - לא תמיד ברורים. לשם כך אנו מנסים לייצר סביבה בטוחה ולהנחיל לילדינו את העקרונות שיעזרו להם לשמור על עצמם. אצל אנשים עם מוגבלות שפגיעים יותר, היכולת לייצר מרחב בטוח מאותגרת יותר. בפרק זה ישוחחו הפסיכולוג שלמה נדלר ודוד לידר - עו"ס קליני המתמחה בתחומי מוגבלויות מיניות וטראומה, באתגרים הייחודיים לאוכלוסייה זו, וכיצד למרות האתגרים נוכל לייצר עבורם סביבה בטוחה יותר. מומלץ לכולם ובפרט למשפחות, אנשי צוות ואנשי מקצוע שעובדים עם אנשים עם מוגבלות וכמובן למתמודדים עצמם. האזנה נעימה נועם פרק זה ושאר פרקי הפודקאסטים של נפשות וחסרונן זמינים להורדה באתר noamgreen.co.il

העונה השלשית של הפודקאסט נפשות וחסרונן נפתחת בפרק שמדבר על מוגנות. מילה קצת שחוקה- לפחות בעולמות הטיפול והחינוך. ובכל זאת, שרי ברלינסקי- פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כותבת ומנחה סדנאות מוגנות, ואנוכי- נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו שיקומית, בחרנו לדבר פה על זה. לדבר על איך אנחנו כהורים ואנשי חינוך, יכולות ויכולים להגן על הילדות והילדים שלנו תוך כדי נתינת ביטחן בעולם שסביבם, בהורים שלהם ובעיקר בהם עצמם. בפרק עקרונות חשובים, טיפים מעשיים, וכמה מיתוסים ששרי תפריך... מוזמנות ומוזמנים להאזין, להוריד באתר ולהעביר הלאה. ואם אתן/ם מעוניינות/ים בעוד תכנים מקצועיים וחכמים על מוגנות (ובכלל), הצטרפו לקבוצה השקטה של שרי בלינק הזה⁠ כל הפרקים זמינים להורדה והעברה באתר שלי https://noamgreen.co.il/

**הפרק מכיל תוכן שיווקי תתארו לכם שאתם יושבים בחדר הטיפול יחד עם אבא, אימא, האחות שאתם הכי אוהבים, או זאת שתמיד היתה לוקחת לכם דברים מהמגירה, או זאת שנולדה כשכבר לא גרתם בבית. הטיפול המערכתי משפחתי עושה זאת במציאות, מכניס לחדר הטיפולים את המשפחה במטרה להזכיר לכם מה הכוח שלכם כמשפחה ולהיות בתהליך טיפולי שמשפיע על כולם. בפרק הזה שוחחנו, ד"ר מיכה בלזר ואני על התיאוריות העומדות בבסיס הטיפול המערכתי- משפחתי וזוגי, על הפרקטיקה ועל ההכשרה הנדרשת.   האזנה נעימה נועם על המכון למשפחה: המכון למשפחה של נווה ירושלים מכשירה מטפלים מהמגזר הדתי – חרדי מזה 25 שנה בקמפוס מקסים בהר נוףירושלים. צוות המכון כולל כ- 30 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום.המכון כולל שני מרכיבים: (1) קליניקה המעניקה טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי במחירים מסובסדים הניתנים מטפלים בוגריתואר שני. כיום הקליניקה נותנת שירות ל-400 מטופלים בשבוע מכל המגזרים בחברה, על ידי 80 מטפלים ובליוויהדרכה קבועה של כ-20 מדריכים.(2) שני מרכזי הכשרה בפסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, אחד בעברית ואחד באנגלית ומוכרים על ידי האגודההישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. ההכשרה מותאמת תרבותית למגזר הדתי – חרדי ושואפת לרמה המקצועית הגבוההביותר. הלימודים מתקיימים במשך שנתיים.הייחודיות של מרכז ההכשרה של המכון למשפחה – נוה ירושלים היא בכך שכל מתמחה משתלב בקליניקה ומקבלמקרים לטיפול בפועל כך שבשנתיים מקיף 300 שעות טיפול, וזאת בליווי של הדרכה פרטנית צמודה במפגשיםשבועיים, כך שמקבל כ- 70 שעות הדרכה בשנתיים, שזה חלק מרכזי בהתפתחותו של מטפל. וזאת בנוסף להדרכהקבוצתית וחיה בהם המתמחים מבצעים טיפולים מאחורי מראה חד צדדית בזמן שהקולגות ומדריך מוסמך צופים בהםומקיימים דיון אחרי. זוהי אחת החוויות המעשירות ומפתחות ביותר של מטפלים. בנוסף, רמת המקצועיות של הקורסיםוהסדנאות שואפות להעביר את המתמחים חוויה של התפתחות אישית כמטפלים וביצירת חבורת לומדים פורה. כל זאת באווירה משפחתית, מכילה ותומכת בין החברים והצוות. https://nevefamilyinstitute.org/he/machon/ מזכירות: 026544600 וואטסאפ: 0559286050 אימייל: FamilyInstitute@nevey.org  

כולנו היינו פעם מתבגרים ומתבגרות ואולי הזיכרונות מגיל ההתבגרות טובים מאוד, אולי הם רעים מאוד, סיכויים גדולים שהם גם וגם אבל מול הילד המתבגר שלך/ האחות המתבגרת שלך/ התלמידות/ החניכים, לפעמים קשה לזכור מה הם בעצם צריכים ולמה למען ה' הם יכולים להיות כל כך מעצבנים  (לא כולם! לא!) אז מה בעצם עובר על המתבגר או המתבגרת בסביבתך ואיך אנחנו יכולות ויכולים לעזור לו ולה האם ואיך ניתן למנוע הדרדרות למצב של סיכון אנה קרא איוונוב, פסיכולוגית קלינית במרפאת המתבגרים בקופת חולים לאומית, בשיחה עם נועם גרין, מדברת ומנסה לענות על השאלות החשובות האלו. האזנה נעימה נועם לפרקים העוסקים במתבגרים מאתגרים: הפרק להורים שילדיהם בחרו בדרך אחרת כאן זה בית- הסדרה על מעני דיור לצעירות בסיכון