קיימות בעברית

"במקום לקנות את הדברים ולזרוק אותם לפח, הן קונות פעם אחת ומוסרות את זה למישהי אחרת"בפרק הזה דיברנו עם דנה וקנין גנאל, דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומנהלת המחקר של מיזם "אמהות לא אוגרות", על כלכלה מעגלית שיתופית. דיברנו על על האימפקט הסביבתי, הכלכלי והחברתי של "אמהות לא אוגרות", על האופן שבו שיתוף והחלפת חפצים יכולים לצמצם צריכה, פסולת ונזקי אקלים, על האתגרים בהרחבת יוזמות כאלו לאוכלוסיות נוספות, ועל השאלה האם התארגנויות קהילתיות יכולות להתרחב ולחולל שינוי משמעותי בכלכלה.לתמיכה במימון המונים של "אמהות לא אוגרות"https://www.peach-in.com/cmp/imahotloogrotאתר "אמהות לא אוגרות" לקריאה נוספת על המיזםhttps://imahotloogrot.com/ על כלכלה שיתופית ב-"אקו ויקי"https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

"יותר ויותר מינים של בעלי חיים וצמחים נעלמים, מינים שהכרנו כילדים והילדים שלנו כבר לא יכירו אותם. אם רק המדענים יגידו שחייבים לפעול, לא נצליח להתקדם. חייבים לגייס דעת קהל"בפרק הזה דיברנו עם פרופ' יעל מנדליק, אקולוגית וביולוגית שימור, חוקרת ומרצה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, על הקשר בין חקלאות, מערכות מזון והמגוון הביולוגי. דיברנו על החשיבות של שירותי המערכת האקולוגית לרווחת האדם, על הכחדת מינים ואיך אפשר להתמודד איתה, על התפקיד של דבורים במערכות המזון, על הבעיות בחקלאות המודרנית, ועל פתרונות מבוססי טבע שיכולים לסייע לקידום חקלאות בריאה ומקיימת יותר. פרויקט מחקרי בנושא "פתרונות מבוססי טבע לקידום המגוון הביולוגי ורווחת האדם" https://www.gov.il/he/pages/transform  המעבדה של יעל מנדליק בנושא מגוון ביולוגי, שירותי מערכת אקולוגית, חקלאות, והתפקיד החיוני של דבורים ומאביקים https://entomology.agri.huji.ac.il/yael-mandelik

"כולם רוצים מול הבית שטחים פתוחים ושמורות טבע, אבל לא רוצים תחנות כוח…איך מחליטים מתי זה נימב"י מוצדק, ומתי הוא לא מוצדק?"בפרק הזה דיברנו עם ד"ר בני פירסט: גאוגרף, מתכננן ערים, סביבתן, חוקר ומרצה במחלקה לגאוגרפיה (מדעי המרחב) באוניברסיטה העברית.  דיברנו על שני נושאים: הראשון הוא התפתחות ההתארגנויות הסביבתיות בישראל לאורך השנים, הפוליטיקה של התנועה הסביבתית והמאבקים האידיאולוגיים בתוכה. הנושא השני הוא תופעת הנימב"י (Not In My Back Yard) כלומר התנגדות תושבים להקמת פרויקטים ותשתיות ציבוריות (כגון כבישים, מסילות רכבת קלה, ותחנות כוח) צמוד לביתם, ממה היא נובעת, מתי היא מוצדקת, ואיך נכון להתמודד איתה.מקורות להרחבה:בני פירסט, "דע את הטבע וחובבהו! על התפתחות הפעילות הציבורית הסביבתית בישראל" (עת-מול, 2022) https://files.ybz.org.il/periodicals/Etmol/278/278.2.pdf בני פירסט ומישל פורטמן, "נגד מיקום בחצרי": מאפיינים, גורמים והתמודדות עם תופעת ה נִ מְ בִּ " י בישראל - הדגמה על תשתיות אנרגיה" (אקולוגיה וסביבה 2018) https://magazine.isees.org.il/?p=16466 3. בני פירסט, "ירוקים זועקים" (2018) [ספר על התנועה הסביבתית בישראל] https://www.e-vrit.co.il/product/16139/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%95%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%9D?srsltid=AfmBOoomBC8RCVjnWIQ91TinAgbbSq4a7USOJ-Knkbxo5kmGaBaOiz764. בני פירסט, "אקולוגיה, סביבה, קיימות: קווים להתפתחותה של התנועה הסביבתית בישראל" (אופקים בגאוגרפיה 2013) https://drive.google.com/file/d/1Pu7TpPGhiRxic4Zn31P3OGr0AhlLzdil/view?usp=sharing 

חזרנו לעונה השישית בפודקאסט "קיימות בעברית" של מרכז הקיימות באוניברסיטה העברית בהנחיית ניב מאירסון, על הממשק בין כלכלה, חברה וסביבה. בעונה הזאת נשים זרקור על החוקרים והחוקרות המעולים והמעולות באוניברסיטה העברית. נעסוק במחקרים פורצי דרך שיעזרו לנו גם בהבנת המשבר האקולוגי, וגם בכלים השונים להתמודד איתו. נדבר על נושאים שונים ומגוונים; חקלאות אקולוגית, תביעות אקלים, התפקיד של סין במעבר לכלכלה מקיימת, ההיסטוריה הפוליטית של התנועה הסביבתית, יוזמות קהילתיות של כלכלה מעגלית ושיתופית, ועוד.ננסה להנגיש את המדע לציבור ולמקבלי ההחלטות. המטרה שלנו היא שהמחקרים החשובים האלו לא ישארו במגדל השן, אלא יהפכו לחלק מהשיח וארגז הכלים של התנועה הסביבתית, ויאפשרו קידום מדיניות מבוססת מדע, למען המעבר לכלכלה צודקת ומקיימת.

אחרי 5 עונות ו-29 פרקים, אני מתחיל התמחות והפודקאסט יוצא להפוגה