קיימות בעברית

של מי האדמה, האוויר והים? של מי העולם?על הקשר בין קהילה, קיימות ונחלת הכלל, עם ג'רמי בנשטיין, ממייסדי מרכז השל לקיימות ומנחה תוכנית העמיתים  של השל למנהיגות סביבתית-חברתית, ועם אורי קנדל, יזם חברתי וחינוכי, חבר בקהילת כלכלת הדונאט ישראל, ומייסד Comoning Labs.בפרק נחקור את תפיסת הקומונינג הציעה דרך שלישית לדיכוטומיה בין הפרטה לשוק הפרטי לרגולציה ממשלתית טופ-דאון. נדבר על מהי בעצם נחלת הכלל ולמה היא אבן היסוד לקיימות, ונדמיין ביחד דרך אחרת לנהל את המשאבים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים המשותפים לכולנו.למי שייכים האוויר, הים, האינטרנט, מקורות המים, האטמוספרה והכלכלה? האם "הטרגדיה של נחלת הכלל" בלתי נמנעת? כיצד נראית יזמות, צרכנות ויצירת ערך שיתופית, ואיך תראה מציאות אחרת, שבה הבעלות על המשאבים והכוח לנהל אותם תחזור לציבור? דרך דוגמאות מהארץ והעולם, נלמד על האפשרויות לניהול קהילתי משותף של נחלות הכלל בישראל ועל המדיניות הנדרשת להצלחתו.לינקים להרחבה והעמקה:פרק על נחלת הכלל , לקריאה או האזנה, במקראה "קיימות: חזון, ערכים, יישום" (מרכז השל, 2011)פרק על שיתופיות לקריאה או האזנה, במקראה "סיפור כלכלי חדש" (מרכז השל, 2025)כתבה של שירה מייקין וראיון עם אורי קנדל על הסולידריות במלחמה והסיוע האזרחי למפונים מהצפון והדרום כמקרה מוצלח של קומונינג

בפרק השלישי דיברנו על הסוגיות הבוערות לכל מי שעוסק או מתעניין בסיכוני אקלים, אחריות תאגידית, רגולציה פיננסית, ESG, ליטיגציה סביבתית, ובכלל הקשר בין זיהום לרווחים. דיברנו עם עו"ד אורלי אהרוני, מומחית למדיניות אקלים ורגולציה, ועו"ד אסף פינק, ליטיגטור מומחה לתובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי, על כל השאלות: מה זה הטרגדיה של נחלת הכלל, ואיך היא קשורה למשבר האקלים? למה לתאגידים עדיין ריווחי לזהם, למרות שהסיכונים לחיים ולבריאות שלנו, ולעתיד האנושות ידועים כבר מזמן? איך אפשר לשנות את זה באמצעות רגולציה, תביעות בבתי המשפט וכלים נוספים? מה אפשר ללמוד מהניסיון באירופה כדי ליישם כאן בארץ? ומה אני בתור סטודנט/ית יכול/ה לעשות כדי לתרום לשינוי? לינק לפורום "כסף נקי" שהזכרנו בפרק: ⁠https://www.fossilfree.org.il/⁠  

בפרק השני דיברנו עם ד"ר דב חנין על הפוליטיקה מאחורי משבר האקלים, בישראל ובעולם. דב הוא חבר כנסת לשעבר ופרלמנטר יוצא דופן, מראשוני מקדמי המדיניות הסביבתית והאקלימית בארץ, וכיום יו"ר פורום האקלים בבית הנשיא. דיברנו על השאלות הבוערות: מה הקשר בין תאגידי האנרגיה להתנגדות הרפובליקנים בארה"ב למדיניות אקלימית? האם משבר האקלים נתפס כסוגיה של ימין ושמאל גם כאן בישראל? למה משבר האקלים לא נמצא על סדר היו הפוליטי שלנו? וכמובן - מה אפשר לעשות כדי שהפוליטיקאים שלנו יתחילו לקדם מדיניות אקלימית? ראיון של דב בעיתון 'דבר' בנושא: דב חנין: ״בישראל יש קונצנזוס בצורך לטפל במשבר האקלים, ועדיין זה לא על סדר היום הפוליטי״ https://www.davar1.co.il/407318/ מידע על פרום האקלים בבית הנשיא בהובלת דב חנין: https://www.sviva.net/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/

קיימות היא ממש לא רק היבטים של סביבה. למעשה. היא הרבה יותר חברתית וכלכלית ממה שאנחנו נוטים לחשוב. פרופסור ערן פייטלסון מדגים את זה במחקר שלו על התחדשות עירונית וגם מדגים את השימוש בקווים אדומים כדי לעבור מרעיונות קיימותיים למדיניות

אם תסתכלו רגע החוצה על צמחים סביבכם כנראה שתראו בעיקר עצים. אבל למה בעצם? והאם הם הרוב? מה לגבי בשדות שלידנו, האם גם שם צמחים רב שנתיים הם הרוב. ניב דה מלאך שואל למה היחסים בין חד לרב שנתיים הם כאלה וגם שואל מה תהיינה ההשפעות של תהליכים שקורים היום על היחס בין צמחים שונים בעתיד

בפרק הזה שירן משוחח עם פרופסור מעוז פיין על הסיכונים המאיימים על האלמוגים במפרץ אילת ועל הסיכויים לשמור עליהם

אחרי 5 עונות ו-29 פרקים, אני מתחיל התמחות והפודקאסט יוצא להפוגה

המהפכה התעשייתית הביאה לפיתוח כלכלי, אך גם הביאה להשלכות אקולוגיות ובריאותיות אדירות. איך יכולה להיראות תעשייה שמבוססת על עקרונות אחרים לגמרי, כזאת שתביא לשגשוג כלכלי ואקולוגי גם יחד?בפרק הזה שוחחנו עם יאיר אנגל, מעצב תעשייתי, יזם ויועץ בתחום העיצוב המקיים שהביא לישראל את גישת "מעריסה לעריסה", גישה מהפכנית לתכנון ועיצוב מעגלי של מוצרים, בהשראת תהליכים טבעיים.מה הופך מוצר למוצר טוב? מה אפשר ללמוד מהטבע, שבו אין דבר כזה "פסולת"? למה תפוז הוא דוגמא למוצר מעולה עם תכנון גאוני? איך עקרונות הכלכלה המעגלית וגישת "מעריסה לעריסה" יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מעצבים, מייצרים וצורכים?  האם אנחנו חייבים להיות הבעלים של כל החפצים שלנו, ואיך נראה מודל כלכלי אחר, של שכירת שירותים כחלופה לקניית מוצרים? דיברנו על הדרכים בהם מעצבים ותעשיינים יכולים לעצב מחדש תהליכי ייצור, לבחור חומרים נכון ולתכנן מוצרים שנועדו לשימוש חוזר ומיחזור, וכך למנוע את הנזקים מלכתחילה, במקום לצמצם אותם בדיעבד. הזכרנו דוגמאות מעוררות השראה מהעולם ליישום מוצלח, וצעדי מדיניות עם פוטנציאל לקחת אותנו לכיוון הזה גם בישראל.לינקי להרחבה:הרצאה של יאיר אנגל "כלכלה מעגלית למתחילים" (2020)  הערך על יאיר אנגל באקו-ויקי וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "המהפכה התעשייתית הבאה" (מאמר בתרגום השל) וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "מעריסה לעריסה" (לינק למאמר קצר בתרגום מרכז השל )וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "מעריסה לעריסה" (לינק לספר המלא בעברית בהוצאת בבל)

איך מבני הכוח הכלכליים ומבני הבעלות התעשיתיים הביאו אותנו למשבר הסביבתי ולאי-השיוויון הנוכחי? ומה צריך לשנות כדי להימנע מקטסטרופה אקולוגית וחברתית? בפרק הזה שוחחנו עם מקס גרובמן, חוקר מדיניות סביבתית וכלכלה פוליטית במרכז אדווה, על הכלכלה הפוליטית של האנרגיה דרך הגישה של "הון ככוח" - תאוריה כלכלית חלופית שמסבירה איך הון הוא לא רק משאב כלכלי, אלא כלי לשליטה חברתית ופוליטית.מה הבעיות המרכזיות בתאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית, וכיצד הן קשורות לכישלונות שלנו להתמודד עם המשבר הפלנטרי? איך תהליכי ההפרטה של האנרגיה והתשתיות משפיעים על היכולת שלנו לעשות את השינוי הנדרש? ומה ניתן ללמוד מהמקרה הגרמני, שבו תאגידי האנרגיה הפוסילית הצליחו לשמר את השליטה שלהם למרות מדיניות לביזור משק האנרגיה?לסיום נבחן יחד חלופות מעשיות לסדר הקיים: כיצד דמוקרטיזציה של ייצור האנרגיה ותשתיות חיוניות אחרות יכולה לקדם צדק חברתי וסביבתי? מהן הצורות השונות של בעלות ציבורית - ממשלתית, מוניציפלית וקואופרטיבית? ומה הפוטנציאל של התארגנויות אזרחיות לשנות את מאזן הכוחות? לינקים להרחבה:מקס גרובמן, "צדק אקלימי? בעלי הכוח מעדיפים את הפרטת משק האנרגיה" (מרכז אדווה, אוגוסט 2022) שמשון ביכלר, יהונתן ניצן, "ההון ושברו" (2022) הספר המלא כאן ⁠"כנסיית בתי הספר לכלכלה: בעקבות הספר 'ההון ושברו' מאת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן" (זו הדרך, 2023)האתר של תאוריית "הון ככוח" Tia Levi, Emil Israel & Max Grubman, “Power (Re)distribution: How Dominant Capital Regained Control of the Energiewende” (2024) Tia Levi & Emil Israel, “Changing Networks of Power: A Theoretical Approach to the Study of Capitalized Power in Contemporary Energy Transitions”, Energy Research & Social Science (2024)הצטרפות לקבוצת הווצאפ בלינק

מה הקשר בין זכויות עובדים לזכויות סביבתיות? וכיצד מקדמים מעבר לכלכלה מקיימת תוך הגנה על העובדים? בפרק הזה שוחחנו עם רן רביב, מנהל תחום קיימות מקומית במרכז השל,  וראומה שלזינגר, ראש מטה מרכז בארגון כוח לעובדים, על גישת "המעבר הצודק" שמחברת בין צדק סביבתי לצדק חברתי.מאבקים לסגירת מפעלים מזהמים הופכים פעמים רבות לעימות בין הסביבתנים לעובדים. איך מגשרים על המתח הזה, ויוצרים ברית אמיתית בין ארגוני הסביבה לארגוני העובדים? ואיך הופכים את המאבק הסביבתי מאיום על התעסוקה והפרנסה, להזדמנות לתיקון חברתי?נדבר על אסטרטגיות ופתרונות אפשריים, מהיערכות של מקומות עבודה למשבר האקלים, דרך הכשרות מקצועיות ותעסוקה חלופית לעובדי תעשיות מזהמות, ועד צמצום שעות העבודה כפתרון סביבתי וחברתי.לינקים להרחבה:רן רביב "הבטחת תעסוקה, פרנסה וזכויות עובדים בהתמודדות עם משבר האקלים" (פורום ארלוזורוב, אוקטובר 2023) רן רביב, "התנועה הסביבתית וארגוני העובדים: הילכו שניים יחדיו?" (פיגומים, אפריל 2022) ראומה שלזינגר, "מה הקשר בין סגירת מפעל להבים לצדק אקלימי?" (זמן ישראל, ינואר 2023)עו"ד דיאנה בוארון ועו"ד רונית רונן, "השפעות משבר האקלים על בטיחות ובריאות העובדים – והצורך בהסדרה" (קו לעובד, יולי 2024) נוגה דגן-בוזגלו, מקס גרובמן, "מעבר צודק: הגנה על עובדים במעבר לכלכלה דלת פחמן" (מרכז אדווה, נובמבר 2022) מקס גרובמן, "בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים"(מרכז אדווה, נובמבר 2024) חיים וסביבה, "מעבר צודק ותעסוקה ירוקה" בתוך "מפת דרכים - מדיניות וחקיקה סביבתית 2023"

בפרק הזה אנחנו פוגשים את עומרי בן עמי וענבל אמאר בירן מבית הספר לעסקים חברתיים, ומנסים להבין איך בעצם אפשר לעשות עסקים אחרת. מה ההבדל בין עסק רגיל, קואפרטיב ועסק חברתי, ולמה זה בכלל חשוב? איך המודל של יזמות שיתופית מציע אלטרנטיבה להתנהלות העסקית הרגילה שאנחנו מכירים.נכיר דוגמאות מעוררות השראה כמו מצילות המזון המצמצמות בזבוז מזון ומקדמות ביטחון תזונתי, קואפרטיב התוכנה השיתופי סופי, מוסללה המקדמת קיימות עירונית על גגות העיר, ועוד. נבין כיצד עסקים אלה ואחרים מצליחים לשלב בין יצירת ערך קהילתי והתנהלות שיתופית-דמוקרטית, לבין קיום כלכלי עצמאי ובר-קיימא.הפרק יעסוק בחזון והערכים המניעים את היזמות הקהילתית הזאת, בדרכי הפעולה וההתנהלות החדשניות שהם מפתחים, ובאתגרים וההצלחות בדרך. נחקור את תפקידן של הממשלה והרשויות המקומיות בקידום העסקים החברתיים והקואפרטיבים, ואת הפוטנציאל שלהם להוביל שינוי משמעותי לקראת כלכלה דמוקרטית, צודקת ומקיימת יותר.אתר בי"ס לעסקים חברתייםיפעת סולל, "כלכלת השיתוף האמיתית" תלם (2020) ד"ר אוהד קרני, "עסקים חברתיים–סביבתיים כהתגשמות מורשתה של אוסטרום" אקולוגיה וסביבה (2015)לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ

איך אפשר להגן על הטבע ועל הדורות הבאים במערכת משפט שנבנתה סביב זכויות אדם? בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המשפט האקולוגי - תחום חדשני שמבקש להכיר בטבע, בעלי החיים והדורות הבאים כנשאי זכויות משפטיות.בשיחה עם עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לסביבה ואקלים באוניברסיטה העברית ועו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי בתל אביב, נחקור איך את הכיוונים הפוטנציאליים של המשפט להתמודד עם המשבר האקולוגי. מה זה אומר שלצבי, יער, או לנהר יש זכויות? איך מייצגים בבית המשפט את האינטרסים של מערכות אקולוגיות דוממות, או של דורות שטרם נולדו?נבחן תקדימים פורצי דרך מהעולם ונסיונות ראשונים בישראל, נדון בסוגיות הפילוסופיות, האתיות והמשפטיות, ונלמד על הכלים המשפטיים החדשים שמתפתחים לשמירת טבע, הגנה על בעלי החיים והדורות הבאים.פרק חובה לכל מי שמתעניין במשפט, אקולוגיה, זכויות בעלי חיים וצדק סביבתי.לינקים להרחבה:דנה גינוסר ורחל אדם, "זכויות האדם וזכויות האדמה: טענת זכויות הטבע במאבקים לשמירת הרי ירושלים" (שיח זכויות, 2025)רחלי ווקס, "הטבע תובע" (זווית, 2019) ניר חסון, "ייתכן שלא רחוק היום שבו ים המלח יתבע אותנו בכבודו ובעצמו" (הארץ, 2022)הצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט כאן

אחרי הפוגה בעקבות המצב, בפרק הזה נדבר עם עומרי בללי (מנחה בתוכנית לכלכלת חברה וסביבה, בוגר כלכלה ואקולוגיה פוליטית) ורוני ארז (מנכ"לית מרכז השל לקיימות) על הגישה החדשנית של כלכלה אקולוגית כחלופה לתפיסת הצמיחה האינסופית. נחקור כיצד לעצב מחדש את המערכת הכלכלית שתפעל במרחב הבטוח בין התקרה האקולוגית של כדור הארץ לבין הרצפה החברתית של קיום אנושי בכבוד. נדון במודלים אלטרנטיביים שמציעים דרך לספק את צרכי כולם מבלי לחרוג מהגבולות הפלנטריים, נחשוף את הכשלים בחשיבה הכלכלית המסורתית, ונבחן דוגמאות מהעולם של כלכלות מקומיות ולאומיות שכבר מיישמות עקרונות של קיימות ושגשוג אנושי וכיצד ניתן ליישם גישות אלה בישראל.לינקים רלוונטיים:הרשמה לתכנית לכלכלת חברה וסביבה לשנת הלימודים תשפ"ו (דדליין: 19/7/25)  המקראה הדיגיטלית "סיפור כלכלי חדש" (מרכז השל לקיימות, 2023) פרק קודם בפודקאסט שכלל דיבייט בין כלכלנים בנושא : "האם הקפיטליזם יציל או יחריב את כדור הארץ?" מבוא לכלכלה אקולוגית מעת חגי קוטMerchants Of Doubt Full Movie הצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט כאן

בפרק זה נדבר עם ד"ר לירון שני, אנתרופולוג סביבתי באוניברסיטה העברית, על הפרשנויות שקבוצות שונות נותנות לטבע ועל המשמעויות הפוליטיות שלהן. נחקור מה אנחנו יכולים ללמוד מתרבויות שונות על יחס לטבע, מהו ה-"אנתרופוקן" (עידן האדם), ומדוע חשוב להסתכל על המשבר הסביבתי מנקודת מבט חברתית. נבחן כיצד באים לידי ביטוי פערי כוח ואי-שוויון בסוגיות סביבתיות בישראל, ונדון בדרכים לדמוקרטיזציה של תהליכי קבלת החלטות הסביבתיות, כך שמגוון הקולות יישמעו וישפיעו. נשמע על מאבקים סביבתיים בין קבוצות שונות, על מקרי בוחן מוצלחים של שיתופי פעולה בין קהילות, על תפקיד האקדמיה בקידום השינוי, ועוד.לינקים להרחבה:עמוד בנושא "אנתרופולוגיה של שינוי אקלים" במסגרת פרויקט "בחברת האדם" שהקים שני ועוסק באנתרופולוגיה בעידן האדם סרטון של שני למרכז הקיימות בעברית בנושא "השלכות חברתיות של משבר האקלים"ברק ניר ולירון שני (2022). אקלימיזציה: מי אתה אקלים ומה עשית לסביבה שלי? קריאות ישראליות 2, 13-1 (מאמר)לירוון שני, שיטת הערבה - אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות (ספר)

ד"ר רונן גופר, חלוץ אסיפות האזרחים בישראל, מצטרף אלינו לשיחה על חידוש פני הדמוקרטיה במציאות של משבר כפול: אובדן אמון במוסדות השלטון לצד משבר אקלים מחריף. בעידן של עליית הפופוליזם ומתקפות על הדמוקרטיה הליברלית, נגלה כיצד אסיפות אזרחים מחזירות את כוח ההחלטה לציבור על כל גווניו. דרך נסיונות מוצלחים בעולם ואפילו כאן בטבעון, נלמד איך מודל דליברטיבי (דיוני) חדשני זה מצליח לא רק לקדם פתרונות סביבתיים, אלא גם לחדש את האמון בתהליכים דמוקרטיים ולבנות גשרים בחברה מקוטבת.לינקים להרחבה: אתר מיזם דמוקרטיה 3.0מידע באתר מרכז השל לקיימות על אסיפות אזרחים להתמודדות עם משבר האקלים

מוזמנים להאזין לעונה החמישית של הפודקאסט קיימות בעברית, שבה נדמיין יחד איך אפשר להתמודד עם המשבר הפלנטרי באופן צודק ודמוקרטי, שגם ישפר את חיינו ויאפשר להתמודד עם עוולות חברתיות בתהליך. נחקור רעיונות מהפכניים ויוזמות פורצות דרך לשינוי מערכתי בתפרים שבין כלכלה, חברה וסביבהבפרקים הקרובים נפגוש אנשי שטח, אקדמיה וחברה אזרחית שמקדמים פתרונות קהילתיים למשברים הסביבתיים, חברתיים ודמוקרטיים של תקופתנו. נבחן מודלים חדשניים לניהול משותף של נחלת הכלל והמשאבים המשותפים, לארגון ומדידת הכלכלה, לדמוקרטיזציה של קבלת החלטות, להרחבת מעגל הזכויות הסביבתיות, ועוד.הצטרפו אלינו למסע שבו ננסה לתרגם תאוריה לפרקטיקה, ולהתחיל לשרטט תמונה של העתיד המקיים שאנחנו יכולים להתחיל ליצור כאן יחד.

בזמן שוועידת האקלים הבינלאומית נפתחת בבאקו, והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, אנחנו משוחחים עם אחד מחלוצי התחום בארץ: פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים. השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר. פרופ' שוסיוב, שהקים למעלה מ-20 חברות ורשם יותר מ-100 פטנטים, מסביר כיצד הטבע, שהתפתח במשך מיליארדי שנים, יצר פתרונות יעילים בהרבה מאלו שהאנושות פיתחה ב-200 השנים האחרונות, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו לשינויים בתעשיות המזון והאנרגיה. הוא משתף את ניסיונו העשיר בהפיכת מחקר אקדמי לחברות סטארט-אפ מצליחות המבוססות על עקרונות אלו, מאקליפטוסים מהונדסים גנטית ועד חלבונים אלטרנטיביים, ומה נדרש מכל אחד שרוצה להיכנס גם הוא למסלול שכזה. הפרק נועד לספק השראה ומידע מעשי במיוחד למי שמעוניין להשתלב בתעשיית ההייטק הירוק, בין אם כיזם או כעובד, ולהראות כיצד חדשנות טכנולוגית המבוססת על חכמת הטבע, המכונה גם ביו-מימקרי, יכולה לתרום להתמודדות עם המשבר הסביבתי. לקריאה נוספת: כתבות על עודד שוסיוב בכלכליסט וב-N12 הרצאת טד של עודד שוסיוב בנושא: Materials For The Future - The Plant Age הרצאת טד נוספת (של מרצה אחרת) בנושא ביו-מימקרי מידע על חברת FuturaGene (אקליפטוסים מהונדסים גנטית) מידע על חברת ביו-בטר (טכנולוגיה מבוססת צמחי טבק לייצור בשר מתורבת) מידע על חברת מירוקו-ביו (ייצור חלב בר-קיימא) להצטרפות לקבוצת הווצאפ של מאזיני ומאזינות הפודקאסט: https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בפרק זה ניב שוחח עם פרופ' ערן פייטלסון, חוקר מדיניות סביבתית ותכנונית מהמחלקה לגאוגרפיה ויו"ר הוועדה האקדמית של ביה"ס ללימודים מתקדמים בסביבה, ופרופ' ליעוז אתגר, חוקר בתחום אנרגיה מתחדשת מהמכון לכימיה. הפרק עוסק באפשרויות ללימודי תארים מתקדמים בתחומי הקיימות באוניברסיטה העברית. השיחה התמקדה בתוכניות לימודים חדשות ומרתקות: התואר השני בתכנון ומדיניות סביבתית, והתואר השני בכימיה עם התמחות באנרגיה. בנוסף, דיברנו על שאר מסלולי התואר השני של בית הספר ללימודים מתקדים בססביבה בעברית, וכן על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר הראשון. ערך וליעוז סיפרו על מסלולי הלימוד, קהלי היעד, ואפשרויות התעסוקה לבוגרים, וגם על היתרונות והחסרונות של לימודים מתקדמים בארץ לעומת לימודים בחו"ל. הפרק נועד להנגיש מידע חיוני לסטודנטים וסטודנטיות המתעניינים בלימודים וקריירה בתחומי הקיימות, וכן בתרומת האקדמיה להתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי. לינקים לקריאה נוספת: פירוט והסבר של כלל המסלולים לתואר שני ושלישי של בית הספר ללימודים מתקדמים לסביבה של האוניברסיטה העברית הסבר על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר ראשון, ולינק להרשמה לחטיבה לסטודנטים בעברית התואר בהובלת ליעוז אתגר - מוסמך בכימיה עם התמחות באנרגיה התואר בהובלת ערן פייטלסון - תכנון ומדיניות סביבתית תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה

בפרק הזה ניב דיבר עם מיכל אלטשולר, רכזת מדיניות חברתית (וסביבתית) בהתאחדות הסטודנטים.יות הארצית (ורכזת ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים לשעבר) ועם יובל זיו, יזם שיתופי פעולה ומנהל פרויקטים בתחום הקיימות, ומנהל את פרויקט צמצום הפליטות של האוניברסיטה העברית. בפרק שוחחנו על הדרכים לעשות שינוי בהתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי מתוך האוניברסיטה, ואיך אפשר לקחת חלק בפעילויות לקידום קיימות בקמפוס. לינקים לקריאה והצטרפות לעשייה: לינק להצטרפות להתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים לינק לאתר של יובל בנושא שיתופי פעולה ויזמות בתחומי הקיימות ומים, מזון ואנרגיה לינק לקריאה והצטרפות לקהילות היזמות והחדשנות של העברית ⁠לינק ⁠למידע על קמפוס ירוק

בפרק הזה ציינו את יום זכויות בעלי החיים, בשיחה עם עפרי אוד, ממובילות המאבק להצלת הרי ירושלים, ועם גלי אבן חיים, יו"ר תא אנימלס באוניברסיטה העברית. כל מי ששומע הרבה על המשבר האקולוגי, עלול לשקוע בייאוש, להרגיש שאין לדור שלנו סיכוי לעתיד נורמלי. כל מי שנחשף להתנהלות תעשיית המזון מן החי, עלול להרגיש שלבעלי החיים אין סיכוי לחיים נטולי התעללות וסבל. אבל התרופה הטובה ביותר לייאוש היא עשייה, התארגנות ופעילות משותפת מעוררת תקווה ביכולת שלנו לשנות. בפרק זה דיברנו עם אקטיביסטיות משני מאבקים, כל אחת סיפרה על מה זה אומר להיות אקטיביסט.ית, על המאבק שלה, על ההצלחות, על מה נשאר עוד לעשות, ואיך אפשר לקחת חלק. דיברנו עם עופרי אוד על המאבק להצלת הרי ירושלים ומאבקים אחרים בירושלים לשמירת טבע, ועם גלי אבן חיים, על המאבקים מול תעשיית המזון מן החי והפעולות לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים בירושלים, ואיך זה קשור לאקלים וסביבה. בנוסף, הזכרנו בקצרה את תוכנית המנהיגות הסביבתית לסטודנטים של מגמה ירוקה, שניב בוגר שלה בעצמו.לינקים לקריאה נוספת: לינק לקריאה על הפעילות של אנימלס והצטרפות לינק לקריאה על הפעילות של מצילים את הרי ירושלים והצטרפות לינק להרשמה לתוכנית המנהיגות לסטודנטים של מגמה ירוקה "אקולוגיה עמוקה" באקו-ויקי על אתיקה סביבתית וההבדל בין גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), גישה ביוצנטרית (כלל היצורים החיים במרכז), וגישה אקוצנטרית (הטבע והמערכות האקולוגית במרכז) - עמ' 14-20 לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט