Neworld Papers

תהילה דביר מאמנת ומובילה בעלי עסקים עם הפרעת קשב בתוכנית ליווי אישית וקבוצתית. היא עוזרת להם להכיר בכישרון המולד שלהם ולהוציא אותו החוצה.  מאז ילדות היא הרגישה שונה – ״רואה ואינה נראית״, משהו לא הסתדר לה אבל היא לא ידעה להגיד בדיוק מה. על פניו הכול היה בסדר, אבל בפנים זה לא הרגיש כך. היא נחשבה לילדה מחוננת אבל התקשתה להתרכז בלימודים וללכת עם העדר. והפערים הלכו וגדלו ככל שהתבגרה והפכה לאם יחידנית, הקשיים הלכו וגדלו בכל תחומי החיים. עד שהגיעה החלטה לעשות שינוי, לשנות הרגלים, ללמוד כלים פרקטיים ולהוציא את הכישרון שלה לאור. * * * * * זה מה שהיא כותבת בדף הפייסבוק שלה: יש לכם כישרון אבל הוא לא מצליח לצאת לאור? אתם מרגישים שיש פער ענק בין היכולות שלכם לבין התוצאות בפועל? יש משהו שמעכב אתכם? מפריע לכם בדרך? זה בסדר, גם אני הייתי במקום הזה. נולדתי עם מכחול ביד, לא התאמצתי כדי ללמוד לצייר. הרבה דברים באו לי בקלות, אבל.. כשבגרתי, והתחלתי לשחות במים העמוקים, הבנתי שאין לי כלים, הבנתי שהיכולות שלי והכישרונות שלי לא מספיקים פה, ואם אני לא לומדת איך לעשות דברים אף אחד לא יעשה אותם בשבילי. הייתה לי הפרעת קשב שפשוט הפריעה לי להוציא את היכולות שלי החוצה, ובעקבותיה באו הרבה קשיים רגשיים, וערך עצמי נמוך.. עד שהחלטתי לקחתי אחריות, וללמוד לחיות מחדש, לפתח לי שיטות ודרכים. הבנתי שהפתרון האמיתי הוא שינוי דרך חיים, פיתוח הרגלים ומיינדסט. היום אני עוזרת לאנשים מוכשרים שהפרעת הקשב מפריעה להם, להוציא את הכישרון שלהם החוצה, וגם לעשות ממנו כסף. החזון שלי הוא לעזור לכמה שיותר אנשים לממש את הכישרונות המיוחדים שלהם כי כשיש לך כישרון מיוחד, העולם זקוק לו. תהיו גאים בכישרונות שלכם! ותוציאו אותם לאור! כי הם הרבה יותר גדולים ממה שאתם חושבים, ורק שמתחילים אפשר לראות עד כמה.. * * * * *  פרק חובה לכל מי שמרגיש את הקושי של הפרעת קשב ובכלל לכל מי שרוצה להבין את עצמו קצת יותר טוב.   האזנה נעימה!   ליצירת קשר עם תהילה דרך דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/tehila9999

פרשת שמות היא מרכזית ומהותית בתורה, עוסקת בלידתו של משה שמייצג את המנהיג הרוחני בכל אחד ואחת מאיתנו. מעמד הסנה הבוער והקריאה הפנימית להוביל את ישראל מעבדות לחירות. הפרשה מספרת על המהלך הרוחני שכל אחד מאיתנו עובר בחיפוש אחר השחרור, אחר הרצון הבוער בנו, השליחות שלנו, אל מול רעיית צאן (רצון) של אחרים. ״אהיה אשר אהיה״, מצהיר ה׳, ושולח את משה להתמודד עם פחדיו. בשל החשיבות של הפרשה, יצא פרק ארוך יותר מאחרים באופן משמעותי, תראו את זה כמבוא לפרשות שיבואו לאחר מכן.   האזנה נעימה.    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com          

הפעם, פרשת וארא, שמתארת חלק ניכר ממכות מצריים שה׳ מנחית על פרעה ועמו, נדב מסביר על הקודים שמתארות המכות, מכת כינים למשל, מלשון כנות – כשאנחנו מבינים משהו על עצמנו ועל הדפוסים הלא מקדמים שלנו (שהם ממכרים כך מספרת הפרשה!) אז זה מגרד לנו ממש! השאלה אם נמשיך להתנהל באותו דפוס מחליש או נשנה כיוון, פרעה, שמייצג את החלק המחליש הזה בנו, צריך עוד כמה מכות כדי להגיע לתחתית, ומשם להסכים לשחרר את עם ישראל שמייצג את הקיום שלנו, את המהות לה אנחנו רוצים לתת, למצוא את מקומנו ולצאת מהמקומות המצרים בחיינו אל חופש פנימי אמיתי שאינו תלוי עשייה ותוצאה.   האזנה נעימה.    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com  

פרשת בוא ממשיכים במכות מצרים כדי לעקור סופית את הגורם המחליש, הרצון לקחת, שהוא פרעה. מכת בכורות - המתת הבנים הבכורים של המצרים. הכוונה להבנות הבכורות בנפש, אמונות יסוד מעכבות, שיש לעקור מן השורש, לטובת השחרור מהשעבוד של אותם דפוסים הישרדותיים שהיינו צריכים בילדות, וכבר לא משרתים אותנו יותר. בני ישראל מתבקשים לסמן את דלתם בדם כדי שהמלאך המשחית יפסח עליהם, ולהישאר בביתם, במקומם, ולא לזוז, לשהות, בזמן שהם מעלים זבח של צאן - הכוונה לשריפה של הרצון הלא ממומש, הארצי; יש כאן לימוד חשוב שמתחבר אולי לחוכמה מתורות אחרות - היכולת לשהות בכאב השורף מבלי להגיב. כמה קשה ומסובך לנשום לכאב ולהתבונן בו - אבל, וכאן האבל הגדול, לא מתוך סגפנות, להפך, ממקום של חמלה ללב וחיבוק לעצמי שסוף סוף מסכים לוותר על מה שחשב שמגיע לו. שם הגאולה האמיתית של האנושות. ושל בני ישראל - ישר- כאל, הם עוברים חניכה של לפנות מקום לרצון האלוהי שישפיע ויכוון אותם מכאן והלאה. ֿזו ברית של חירות שכולנו מתבקשים לעבור בתקופה זו של יציאת המצרים הפנימית. הפרשה מציגה בפנינו שאלות מתאגרות: *האם אתם מסכימים לוותר על הרצון שלכם לטובת רצון גדול יותר? * האם אתן מצליחות לעמוד בשריפה הכואבת של אותו רצון שעולה כזבח לבריאה? *האם אתם משתוקקים לקחת חלק במשחק הבריאה שרוצה בטובתכם - גם אם אינכם רואים את זה כעת?   האזנה נעימה   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com

בני ישראל יצאו ממצרים. עמוד ענן ועמוד האש לרשותם,  ענן מלשון עניין שהוא שילוב רעיון ורגש (אוויר ומים), והאש היא התשוקה וההתלהבות; הם אלה שיכתיבו לאדם את דרכו – ישר כאל, הוא הולך ישר להשפעה, הנתיב ברור לו.     כשאנחנו מחוברים לרצון עם חיבור לרגש תוך הסכמת הלב –   אנחנו בייעוד שלנו, זה הסימן שיש תיאום עם רצון הבריאה. אבל לפנינו הפחד הגדול מכל, ים סוף, החוויה היא שאם ניתן מקום לאותו רגש מאיים זה יהיה הסוף שלנו; אשמה, בושה, נחיתות, כל רגש ״חלש״ שמאיים לכלותינו. מה הרמדי לכאב?   ראשית, לתת לו מקום,   לתת לשריפה לעשות בנו כרצונה מבלי להגיב, בתוך השקט של האש, רצון הבריאה יכול להתגלות אלינו. את המהלך ההכרחי הזה למדנו בפרשות הקודמות, החל מהסנה הבוער ועד מכת בכורות. עכשיו, בפרשת בשלח, צריך לעבור גם את ים סוף, וזה יקרה רק עם נטיית הלב – תכה עם המטה שלך על הים, פוקד אלוהים על משה; מטה מלשון נטייה, עם כוונת הלב להשפיע, עם החזון קדימה, וכך קורה. הוא מחזיק את הפחד של ישראל ומבצע את הנס, זה שקורה לכל אחד ואחת מאתנו כשאנחנו מסכימים להיות רגע עם הכאב.   קריעת ים סוף, הרגש שהרגיש כסוף – הופך לסף, מעבר למקום חדש.   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com    

פרשת יתרו יתרו מייצג את כל מה שאנחנו לא – את כל היתר; מערכת היחסים שלי עם כל היתר שהם לא אני. מתוך תודעת הנפרדות שלי אני מבין שכל קיומי הוא בעצם מערכת היחסים עם יתרי- עם כל מה שסביבי.   יתר גם כמו מיתר; כיוונון המיתרים בין שמיים וארץ, בין אדם לחברו, סביבתו, ובין אדם לאלוהיו על מנת שהמוסיקה הפנימית תהיה הרמונית, ערבה טובה ונעימה לאוזן. עד עכשיו ישראל היו במערכת יחסים של שעבוד עכשיו כבני חורין, נפתחות בפניהם אפשרות אחרת למהל מערכות יחסים של בני חורין, הם צריכים להתחיל ללמוד את זה. וזה מתחיל בברית הקדושה מול השם במעמד הר סיני. "והייתם לי סגולה מכל העמים".   האזנה נעימה: nadavcohenbina@gmail.com    

בפרשת הקודמת בני ישראל קיבלו את עשרת הדיברות. מתוך עשרת הדברות נובעים הגידים נוספים, ואלה המשפטים.  הם חוקים שעל פניו חלקם נשמעים אכזריים אבל בפנימיות המשמעות אחרת לגמרי. המילה משפט בנויה כמו משחק או מדבר. משחק זה תהליך חי של משחק. מדבר זה תהליך חי של דיבור, דיאלוג, שיחה. משפט הוא תהליך חי של מה שיוצא לנו מבין השפתיים. דיבור חי שמגיב למציאות הגשמית. מפשט כמו פשט או פשוט – הפה שט, מפליג בדיבור, אז אנחנו מוציאים את הדברים מן הכוח אל הפועל, מן הנסתר לגלוי. אנחנו מגלים דברים בפשט, הם נהיים יותר מובנים ומוסברים. אז גם אפשר לגלות שיטה. כמו למשל המשפט ״לא תבשל גדי בחלב אימו״ שנקשר לכשרות, אבל למעשה לא קשור לכך בכלל. אלא לרצון צעיר (גדי) שאנחנו מבשלים עם הפחד שלנו, ובעצם גודעים אותו טרם זמנו.   האזנה נעימה    נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com    

פרשת תרומה תרומה מלשון להתרומם, התרוממות הרוח אל הרובד הבינתי-רוחני על מנת להוריד אותו לקרקע. בני ישראל מקבלים הוראות מדויקות לבניית המשכן שיכיל את ארון הקודש ולוחות הברית שיקבלו בהמשך.   מדובר במשכן פנימי, משכן – מה שכן, ראיית הדברים כפי שהם בקבלה, ללא מאבק. ההיפך מקורבנות והתמקדות במה שחסר. לתת לדברים מקום כפי שהם.   המשכן הוא הלב הפועם של הצמיחה הרוחנית שלנו, בנייה של מידות ומקום בו שוכן האל בתוכנו.   האזנה נעימה!   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com            

פרשת תצווה ההוראות לבניית המשכן ממשיכות, הפעם עם דגש על הכנת ותפירת בגדי הכהונה של אהרון ובניו. הפרשה מתארת את אופן הטקס והזבח, הקדשה של הכוהנים לעבודתם, תוך חיבור הדוק לשליחות, ולאחריות שלהם כלפי שבטי ישראל. הכוהן נושא את 12 אבני החושן על חזהו, כנגד 12 השבטים, כדי להזכיר לו את כובד האחריות ולחבר אותו לליבו בכל עת. החיבור בין כל האבנים יוצרים משפט אחד שלם, בינתי ומדויק, והם לא זזים מעל ליבו של הכוהן. הם מאפשרים את הבנת, הסכמת  ואור ליבו. ככה הוא שומר על העם בקדושה ומכפר עליו, ער לתכלית של תפקידו ושל כל העשייה הרוחנית. כך מתקיימת שרשרת של משפט, זהו החלק הרוחני בנו שמדייק עם כל חלקי הקיום שלנו מתוך חיבור וזרימה ולא מתוך מאבק ונפרדות. יש כאן לימוד על הקדשה פנימית של כל אדם, תוך התמסרות מלאה והתמקדות, מפנימיות הלב ללא מאבקים. כשאנחנו עושים מתוך הקדשה ושליחות, אנחנו במשכן – ״במה שכן״, ומשם תהליך קורה. שם הברכה והניסים.   האזנה נעימה!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com  

עם ישראל צריך לעבור תהליך של הבשלה. פעמים רבות הרוח מקדימה את הנפש, את הקיום שלנו. אנחנו חושבים שאנחנו בשלים אבל בפנים, אנחנו לא באמת מוכנים. עולים פחדים ואנחנו נאבקים ומוצאים סיבות לא לקיים את מה שרצינו. הנפש לא בשלה. כך בני ישראל שקיבלו הוראות לבניית המשכן בעוד שהם אחוזים בדפוסי עבדות בכל רמ״ח איברם. לכן כמשה עולה להר סיני להתבודדות ולקבלת לוחות הברית, ישראל מבקשים מאהרון: "עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו"! החוסר וודאות גובר עליהם.   פרשת ״כי תשא״ מלמדת אותנו על קבלת הטוב היחסי האפשרי בכל רגע ורגע, ועל הכרה במשבר ובחוסר מושלמות. עגל מלשון עגול, אלה הם הלופים שלנו, דפוסי העבדות שאנו לא מרפים מהם. בעיגול יש עלייה למעלה, קבלה של שפע, ואז ירידה והתרוקנות, ושוב רצון לחזור לאותו שפע שהיה קודם. אולם ברוחניות אין חזרה אחורה, רק הליכה קדימה בתנועה גלית. גל במקום מעגל, זהו השיעור הרוחני שמלמדת אותנו הפרשה. עגל הזהב מייצג אשליה של דימוי מושלם, שמתנפץ ונשבר. אלה אותם מקומות של חרטה, אשמה, בושה, הלקאה עצמית וחוסר קבלת המציאות, שהם מקור הסבל האנושי. זהו המשבר שעלינו להכיר בו כדי לעבור לגל הבא.   האזנה נעימה!   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com  

חלק ניכר מהפרק השבוע הוקדש לסיום פרשת כי תשא הקודמת. מאחר והיא מרכזית ומשמעותית החלטנו לתת לה יותר דגש, על פני פרשות ויקהל פקודי שעוסקות בפרטים של בניית המשכן; שכן עיקרי הדברים דוברו בפרשות תרומה ותצווה, בהכנות והוראות לבניית המשכן. ואחרי משבר עגל הזהב, בני ישראל מתגייסים וממהרים לתרום מרכושם לטובת המשימה הקדושה. כי תשא בחלקה השני מדברת על העמקת המשבר בין ישראל לבורא, כאשר משה מסנגר על העם ומרכך את השם לסלוח לעמו, על מנת שימשיך ללוות אותם במסע לארץ הקודש. ישראל מתאבלים ומצטערים על חטאם, והשם מתרצה. בפנימיות אלה מהלכים בנפש שלנו של חוסר דיוק ופעולה מתוך דפוסי עבדות ואז החרטה והתיקון ממקום של חוסר למקום של מלאות, לבניית המשכן – מה שכן, המקום שבו השם יכול להיכנס ולהיות בתוכנו, ממקום של כעס וענישה למקום של קבלה ואחדות.   האזנה נעימה    נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com      

מתחילים היום ספר חדש -  ויקרא. בפרשה הראשונה, בפרשת ויקרא, לומדים להקשיב לקריאה של בורא עולם. כמו גם קריאה של אדם למהותו ולחיבור ליבו. הפרשה עוסקת רבות בהקרבה של קורבנות בהמות בעבודת המזבח, אך בפנימיות מדובר בהתקרבות לבריאה לבינה. זבח לעולה הוא למעשה תהליך של עלייה אל הנהגת עולם הרוח ותיקון הרצון. זהו תהליך לא פשוט שכרוך בכאב, החלק הילדי-בהמי כאוב, זהו החלק בנו שמתקשה לחוות רצון בוער לא ממומש. אולם צעד צעד, בפנימיותנו, אנו מוכנים להקריב את צורת הרצון הבהמית לטובת התמרה ומעבר לעבוד עם הרצון בצורתו הבינתית בדרגת מדבר.   האזנה נעימה.   נדב כהן: nadavcohenbina@gmail.com  

פרשת צו הפרשה עוסקת בחניכת הכוהנים במשכן והכשרתם לעבוד בקודש. בפנימיות מדובר בתהליך של ציווי; הרוח מצווה אותנו אל מול הנפש הסוערת-התגובתית, לפעול ממקומנו לטובת בניית המצב הרצוי, ולאפק את המקום התגובתי שמדרדר והורס. אם הרוח לא תצווה ניפול ל״זמן ילד״; השכל מתרוצץ והרגש מתערבב. אין שם קריאת מציאות תקינה, של עצמי ושל הזולת. זהו תהליך שמתקיים בין הרוח ובין הנפש הבהמית, שעוזר לנו לדייק בעשייתנו ולא להיות עבדים למצב. יש לנו את חופש הבחירה לבחור את המצב הרצוי, גם כשהוא נראה אבוד. יש לנו את יכולת הבחירה לבנות אמון לא מותנה בדבר, גם אם נפגענו ונבגדנו. לבחור לתת תשובה לליבי וללב שונאי.   ״אני מצווה על עצמי לעבור לשדה הנתינה ולהקדשה״. אהבה היא תוצאה של נתינה והקדשה. כל דבר אחר יפתח תלות באחרים. אנחנו בני חורין בינתיים, בני מצווה.   האזנה נעימה!   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com      

פרשת שמיני עוסקת באופן שבו עולם הרוח שלנו יכול לא לדייק ולגרום לנו לסבל רב. כדוגמאות בניו של אהרון, נדב ואביהו, שנשרפו, בהקריבם אש זרה. הפרשה עוסקת גם בהלכות כשרות ובציווי האכילה שלנו. כאשר הדגש הוא על הפנימיות. למשל ישנו איסור על אכילת עופות טורפים משום שהם שמייצגים מחשבות טורפות. לא אוכלים דגים בלי סנפירים כי הם לא יכולים לבחור לאן לשחות, משמע להיות עבדים לזרמי לרגש. לא אוכלים בהמה שלא יכולה להיות מופרדת מהאדמה, כלומר מעולם החומר, להלן חיות ללא פרסות או שאין להן הפרדה בתוך הפרסה.   האזנה נעימה ופסח שמח!   נדב כהן: mailto:nadavcohenbina@gmail.com    

הרצון המהותי של האדם להיות על מקומו הוא כל כך חזק שזה מה שעומד בבסיס עשייתנו, וזה הכוח שמנהל אותנו.  אנחנו יכולים לראות את ההבנה הזו בכל מערכות היחסים שלנו; בזוגיות, מול הילדים. זה הלימוד שעומד בבסיס התורה, כאשר האדם על מקומו, הוא תמיד ידייק. כאשר הוא איננו על מקומו, הוא לא יכול לדייק.  פרק בונוס לקראת חג פסח שני, מחוכמת לימודי החשיבה ההכרתית של ימימה,  להעמקת הבנת פרשות השבוע והחירות בחיינו.  חג שמח והאזנה טובה,  נדב

פרשות תזריע ומצורע עוסקות בגילוי נגע הצרעת, צרות לב ומאבק על מקום, וכיצד מאפשרים את ריפוי הנגע וטיהור הלב, בחזרה אל מקומנו עם לב פתוח במרחבו. כל זאת בכדי ששלב ההבנה והכוונה, הזריעה, יאפשר יבולים, ותוצאות משמחות לב! לב בצרותו, נגע הצרעת, משמעותו מאבק על מקום ומוות. לב במרחבו, ריפוי וטיהור הצרעת, משמעו חיבור זרימה וחיים!   האזנה נעימה

שתי הפרשות עוסקות במפגש של חיינו עם חוסר דיוק ועם דיוק.  עם טומאה וטהרה.  מתוך הכנת הכלים ותהליך הליווי או מערכת היחסים בין הרוח ובין הנפש.  עד לחיים של קדושה מתוך ׳ואהבת לרעך כמוך׳,  ולא פחות, ׳ואהבת לגר כמוך׳.   בברכת חג עצמאות שמח והמשך שבת שלום   האזנה נעימה 

כל רביעי פרשה חדשה! נדב כהן הוא מורה לשיטת ימימה ולפנימיות התורה קרוב ל - 20 שנה.  בחוכמה ונדיבות רבה, הוא מוליך את תלמידיו, אל נבכי הסודות שבתורה,  ומגלה דרך הכתובים, איך ניתן לצאת מעבדות אל חירות אמיתית של הנפש והרוח.  האזנה נעימה.

הפרשה עוסקת בדיוקו של עולם הרוח, עולם הכהונה,  בכדי להבטיח צמיחה תקינה והשפעה בדיוקה. איך עולם הרוח לא מתערבב עם הנפשי-רגשי, שומר על הפרדות נכונות,  כך שהרוח תוכל ללוות את הנפש גם כשהיא מתערבבת,  כלומר נאבקת על מקום,  וגם כשאנחנו נמצאים בכאב גדול.   האזנה נעימה.