Claim Ownershipשמירת הלשון | רה"י הרב חיים סבתו
Subscribed: 1Played: 109
Subscribe
© All rights reserved.
Description
הספר ''חפץ חיים'' עוסק בהלכות לשון הרע ורכילות. חטא לשון הרע הינו נפוץ מאוד וקרוב מאוד להיכשל בו כיוון שחשיבות האיסור של סיפור לשון הרע אינה ידועה בציבור. בסדרה זו נלמד את ההלכות השונות כפי הסדר שנכתב בספר.
64 Episodes
Reverse
בסיום דיני הרכילות מופיעים כמה עניינים אחרונים, סביב דיני קבלת הרכילות. אילו רכילויות אסור לאדם לקבל ולהאמין להן? מה יעשה מי שכבר טעה וקיבל רכילות? באילו מקרים נוטים רוב האנשים להאמין לרכילות, על-אף שגם בהם אין להקל ויש להיזהר ולא להאמין ולקבל? ועוד.
בשיעור נעסוק בדיני קבלת רכילות. החפץ חיים מפרט באילו מצבים אפשר לחשוש לסיפור רכילות שמגיע לידך, וכיצד היה ניתן להתנהל אם לא הייתה רכילות. בנוסף, נראה מה דינו של מי שהמעסיק שלו לוחץ עליו מאוד לספר להר.
בשיעור זה יובאו כמה חידושים של החפץ חיים בנוגע לדיני רכילות, כגון: האם קיימים דברים שאסורים משום רכילות על אף שממבט ראשון לא נראה שהם אסורים? ומה הם? בין השאר, נראה את מחלוקתם של החפץ חיים ורבי ישראל סלנטר לגבי גילוי רכילות.
בשיעור זה נראה בדברי החפץ חיים באיסורי רכילות דברי רכילות שעלולים להביא לידי סכסוך, ואת המקרים החמורים שבהם. נראה גם דוגמאות מחיי היומיום למקרים נפוצים של רכילות שקל ליפול בהם.
בשיעור נראה פן נוסף של איסור רכילות, והוא איסור להיכנע ללחץ אדם הלוחץ על אדם אחר לספר לו מה פלוני דיבר עליו. נראה מה מותר ומה אסור לעשות במקרה זה וכן דרכים להתחמק בצורה טובה, ואת הדין "משנים מפני השלום", שהוא דין מפתח בנושאים כגון זה.
לאחר שבשיעור שעבר סיימנו את הלכות לשון הרע, בשיעור הזה נתחיל את הלכות איסורי רכילות. מה זה בדיוק רכילות? ומה בדיוק ההבדל בין לשון הרע לרכילות? בשיעור נראה לעומק את מקור הדין המושג "רכילות" החל מהתנ"ך והמפרשים ועד לחפץ חיים.
בשיעור זה נסיים את הלכות לשון הרע, בהם החפץ חיים חוזר שוב על הדברים שצריך להיזהר בהם כאשר אומרים לשון הרע לתועלת, אך הוא מוסיף שני חידושים מרכזיים בהם נדון. גם כשהסיפור הוא לתועלת, האם מותר לספר את כל המעשים הרעים של אותו אדם? האם תועלת בלשון הרע היא גם תועלת פנימית של האדם להקלה בלחץ נפשי?
לאחר שביררנו את הדרכים שבהן מותר לאדם לפרסם לשון הרע על מישהו במידה וזה לתועלת וללא שום רווח אישי, נראה בשיעור שהחפץ חיים משער שכאשר אדם מדבר על עוול יכול להיות שהוא עושה זאת כדי לחשוף את האמת ולא מתוך אינטרס אישי, אך כאשר מדבר על עוול שנעשה לו אישית יש לפקפק האם מותר לו לספר. נדבר על סיטואציות בהן אכן מעורב אינטרס אישי, וכיצד ראוי לנהוג במקרים אלו - האם מותר לספר? ואם כן אז איך? וממה יש להיזהר?
לאחר שכבר ביררנו לגבי תוכחה שאין צורך לחכות במידה והתועלת היא ממשית, היום נראה את החשיבות של פרסום הדבר בפרהסיה (כלומר בפני מינימום שלושה אנשים) אותם הזכירו הרמב"ם ורבנו יונה, וכן עוד כמה כללים שצריך לשמור עליהם בעת פרסום דברי לשון הרע לתועלת ברבים.
כאשר נודע לאדם שאדם אחר מתכוון להשמיץ מישהו בפומבי, ניתן להציל את האדם שעלול להיות מושמץ על ידי פרסום בגנות המשמיץ וכוונותיו הרעות. אך באילו תנאים אפשר לעשות את זה? והאם תמיד מותר לעשות את זה?
חשוב מאוד לכוון לתועלת בעת אמירת לשון הרע. בשיעור זה נראה את סברתו של החפץ חיים בנושא וכן את חידושו של רבינו יונה בנושא, ונראה כמה דוגמאות מהתנ"ך.
עד עכשיו דיברנו על עבירות של בין אדם למקום, אך עכשיו נתחיל לדבר על עבירות שבין אדם לחברו. מה על אדם לעשות במידה והלשון הרע שהוא יכול לספר יכול לעזור לאדם אחר? האם מותר לו לספר? ואם כן, באילו תנאים? נראה גם את מחלוקתו של הרמב"ם עם רבינו יונה לגבי חילוק בין עבירות שבין אדם למקום לבין עבירות של בין אדם לחבירו.
אדם תמיד צריך לדעת איזה חברים לבחור לעצמו ולדאוג שאינם יהיו מדברי לשון הרע, וגם במקרה שיוצא לו להיקלע לחבורת מדברי לשון הרע עליו לנסות לדאוג שלא ידברו לשון הרע בחברתו. נראה שיטות שמציע החפץ חיים איך לגרום לאנשים להפסיק לדבר לשון הרע, וגם את החשיבות של האדם בחינוך ילדיו לשמירת הלשון.
אבק לשון הרע יכול לנבוע מהמון סוגים של דיבורים, ואחד מהם הוא דיבור בשבח של אדם, מכיוון שמכל שבח יכול גם לצאת גנאי לבריה מסוימת, ועל כן יש להיזהר הרבה בדין הזה. בשיעור נדבר על הדרכים בהן גם דיבורי שבח יכולים לגרום נזק למישהו אחר או אפילו לאדם עצמו, והדרכים האפשריות להימנע מהיכשלות באבק לשון הרע.
בשיעור נעסוק בשני נושאים חשובים: אנחנו יודעים שדין קבלת לשון הרע הוא חד משמעי ואסור. אך מה בדיוק נחשב כקבלת לשון הרע? כמו כן, קיים דין הנקרא "אבק לשון הרע" - אך מה זה אומר? איך צריך להתייחס לדין זה? ומה החומרה של הדבר?
נמשיך בפירוט האנשים שאסור לספר להם לשון הרע. בשיעור זה מבוררים דיני לשון הרע על בן משפחה ודיני לשון הרע על אדם מישראל הנאמרים בפני גוי.
בשיעור נעסוק בשני נושאים: האחד הוא אם יוצאים מנקודת הנחה שלשון הרע אסור בגלל הפגיעה באדם שעליו מדברים, אז מה לגבי לשון הרע על מת? האם זה מותר? הנושא שני שנעסוק בו הוא האם מותר לאדם לספר לשון הרע לאשתו?
המלכת שלמה למלך, אשר נעשתה על-ידי שיתוף פעולה של נתן הנביא ובת-שבע, מעלה שאלה. נתן הנביא, אשר שמע על רצונו של אדוניה להמליך עצמו למלך וביקש למנוע זאת - הדריך את בת-שבע לבוא אל המלך דוד ולספר לו על מעשי אדוניה, ובעוד שתדבר יבוא גם הוא אל המלך ויאמר את אותם הדברים, ובכך ישמע המלך וימליך את שלמה אחריו. הגמרא בירושלמי מנסה להבין מדוע נתן לא חשש לעבור על אמירת דברי לשון הרע בדברו על אדוניה בפני המלך דוד - מצד ההוספה המיותרת לכאורה של אדוניה על דברי בת-שבע - ומהדיון בגמרא זו לומד החפץ חיים דין מעורר עניין בהלכות לשון הרע.
בשיעור נעסוק במקרים בהם מותר לדבר לשון הרע על אדם כיוון שהוא אינו בכלל "עמיתך". נפרט את הגדרת המצבים הללו, את טעמו של ההיתר ומגבלותיו.
על אף המחלוקות הרבות השוררות בין אנשים לבין תלמידי חכמים וכן בין תלמידי חכמים עצמם, קיים איסור גדול מאוד על לשון הרע שנאמר על תלמידי חכמים. ומנגד, גם על עם הארץ קיים איסור חמור של סיפור לשון הרע. בשיעור זה יבוררו פרטי הדין לעומק, וגם איך מכונה המבזה תלמידי חכמים.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States