Design Club | דיזיין קלאב

בפרק שוחחנו על שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח ועל הטשטוש ההולך וגובר בין התפקידים, במיוחד בעידן שבו כלי בינה מלאכותית נכנסים עמוק לתוך תהליכי העבודה. טליה בקשי (מעצבת) ובר שעיה (מפתחת) שיתפו איך הניסיון הראשוני להפוך עיצוב לקוד באמצעות AI חשף בעיות יסוד של חוסר אחידות, מה שהוביל לבנייה מחודשת של Design System כבסיס משותף וברור לכולם. הן דיברו על החשיבות של שפה אחידה בין מעצבים למפתחים, על Naming Conventions ועל שימוש ב Design Tokens כדי להימנע מערכים אקראיים וליצור מקור אמת אחד שמאפשר גם לאנשים וגם לכלים חכמים לעבוד בצורה מדויקת ועקבית יותר.בהמשך העמקנו בכלים שמייעלים את התהליך, כמו Figma MCP ו Copilot, שמחברים בין סביבת העיצוב לסביבת הפיתוח ומאפשרים לייצר קוד שמבוסס על רכיבים קיימים במקום להמציא אותם מחדש. דיברנו גם על תהליך ההעברה לפיתוח, על החשיבות של הגדרת מקרי קצה, מצבי שגיאה ונגישות כדי למנוע בלבול ועיכובים. לבסוף הסתכלנו קדימה על התפקיד של AI כמכפיל כוח שמאיץ משימות טכניות ומשחרר זמן לחשיבה עמוקה ומשותפת יותר בין עיצוב, פיתוח ופרודקט, כדי להתמקד בפתרון הבעיות הנכונות עבור המשתמשים.

עומר, נועם ושי, שלושה חברים שלמדו יחד תואר בפסיכולוגיה וחוויית משתמש, והקימו תוך כדי הלימודים את אנודה - מיזם שנולד מצורך אישי שלהם. הם שמו לב שסטודנטים ומעצבים בתחילת הדרך פשוט לא יודעים איפה למצוא מידע אמין ונגיש, ושכל אחד שורד עם רשימות, קישורים וקבצים פרטיים משלו. הם החליטו לאחד הכל למקום אחד מסודר שמרכז ידע, תכנים, כלים ואירועים לעולם עיצוב המוצר, עם דגש על הקהילה בישראל ושפה פשוטה.לאורך הדרך הם נתנו לשימוש בפועל להוביל אותם. דרך בחינה של נתונים הם הבינו שהצורך הכי חזק הוא סביב חיפוש עבודה, ומתוך זה נבנו מאגרי תיקי עבודות לפי שנות ניסיון, ובהמשך גם מאגר קורות חיים ויומן אירועים משותף לקהילות שונות, שמונע התנגשויות ומחזק את החיבור בין אנשים. כל זה קורה בזמן שלכל אחד מהם יש משרה מלאה, והניהול מתבצע כמו מוצר אמיתי - עם פגישת תיאום קבועה, חלוקת תפקידים ברורה, שחרור גרסאות קטנות ושיפור מתמיד לפי תגובות מהשטח.אחד הדברים החזקים בשיחה היה להבין כמה ערך אישי ומקצועי פרויקט כזה יכול לייצר. המיזם עזר להם להתבלט בקבלה לעבודה, לבנות שם ומוניטין, להכיר אנשים משמעותיים בתעשייה וללמוד מיומנויות שלא לומדים בשום קורס. המסר שלהם פשוט וברור: לא צריך לחכות לרעיון מושלם או למוצר גדול. אפשר להתחיל בקטן, לבד או בצוות, לעשות משהו שמביא ערך אמיתי לאחרים - ולתת לדרך עצמה לפתוח דלתות.

בפרק הזה אני מארח את אסף ונטורה - מעצב תעשייתי, יזם ומנהל מוצר. השיחה מתחילה מסיפור אישי לא פשוט - פציעה קשה כחובש קרבי ושנים של שיקום, וממשיכה למסע של חיפוש פתרון טוב יותר לאימון ושיקום בבריכה. כזה שלא מרגיש כמו בית חולים, שלא מכביד, ושלא מוותר על אסתטיקה, כבוד וחוויית משתמש. זה פרק על חדשנות שנולדת מהתנסות אמיתית בגוף, על עיצוב עם נשמה, ועל האופן שבו פתרונות טובים נולדים מהתבוננות אנושית חדה. דיברנו על היכולת לשים לב לניואנסים קטנים - תחושות, רגשות ומצבים יומיומיים - ואיך השראה מדברים שאנחנו פוגשים סביבנו, כמו צורות בטבע או התנהגויות פשוטות לכאורה, יכולה להפוך לפתרונות מדויקים וליצירת הצעת ערך אמיתית.אפשר לראות באתר עת המכשירים וליצור קשר עם אסףhttps://www.apawell.com/

בפרק הזה אירחתי את ד"ר עופר מונר לשיחה על אחד הנושאים שמעסיקים היום מעצבים, אנשי מוצר ובכלל - החשש מהיעלמות המקצוע בעידן הבינה המלאכותית. במקום להתמקד בכלים או בתחזיות טכנולוגיות, דיברנו על השאלות העמוקות יותר: מה באמת מבדיל בין אדם למכונה, והאם אפשר לצמצם חוויה אנושית למערכת חכמה של חוקים ופרדיקציות. נגענו ביצירתיות, בקבלת החלטות ובפער שבין מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים לבין מה שמניע אותנו בפועל.בלי לפרט את כל התובנות, השיחה הציעה זווית אחרת ואפילו מרגיעה על העתיד. דיברנו על המקום של רגש, אמפתיה ופגיעות בעולם שהולך לאוטומציה, ועל האופן שבו דווקא האנושיות הופכת ליתרון מקצועי. זה פרק שמזמין לעצור לרגע ולחשוב מחדש על התפקיד שלנו כמעצבים - לא דרך הטכנולוגיה, אלא דרך החוויה האנושית שמאחוריה.

בפרק הזה אני מארח את תומר פילין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר איפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על בניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.

בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק.מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.

בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי. אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה.דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים. בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.פרטים של ענבר בלינקים:לינקדאין ⁠https://www.linkedin.com/in/inbar-edut-339473b/⁠אינסטגרםhttps://www.instagram.com/dragons_can_fly_/אתר https://www.dragonscanfly.com/שואורילhttps://youtu.be/VzCv8Iiaa8I?si=LgF6x_6HyBbVZP0p לינקדאין של הסטודיו https://www.linkedin.com/company/dragonscanfly/

בעולם קר ומנוכר שנשלט על ידי האלגוריתם, שני מעצבים קשוחים מהאסכולה הישנה יוצאים למסע - למצוא אם נשארה בכלל תקווה לאנושות.רן אביב, ארט דירקטור בחברות גיימינג ומעצב רב תחומי תמיד לקח לקצה את הכלים כדי להוציא החוצה את מה שיש לו בראש. עוד בימים בהם אדובי ומקרומדיה שלטו. אבל עם כניסתם של כלים כמו מידג׳רני, וסורה בשילוב של מודלי שפה וכלי אוטומציה בכלל נפרצו כל הגבולות.בפרק הזה אנחנו נכנסים לראש של רן כדי להבין איך שומרים על חתימה אישית בעידן שבו הכל נראה גנרי, איך משכללים את הפרומפטים, ואיך משתמשים במודלים ובאוטומציה כדי לייצר יותר בזמן קצר ובלי לאבד את הדיוק והסטייל.דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלוhttps://ranaviv.com/קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7jלינקים לכלים שהזכרנוhttps://openai.com/sora/https://openai.com/index/dall-e-2/https://www.midjourney.com/https://stablediffusionweb.com/https://www.comfy.org/https://pika.art/https://fal.ai/https://replicate.com/https://suno.com/https://nanobanana.ai/https://www.vo3ai.com/https://n8n.io/https://www.weavy.ai/

בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה.מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.

בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.

הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות. דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים.לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים.קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס.טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום)1. קונטקסט קודם כל - ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו.- במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI.2. צרו קשב ואמון- ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי.- קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג.3. התאמת המסר לקהל- בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר.- בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה.4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי- לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות.- קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“).5. בנו נרטיב עם עוגנים- פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step.- השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”.6. סגירה ברורה- סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).

בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר.נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק.המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים.אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו.הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך אפשר למצוא כאן:https://tinyurl.com/ra5zhudh

בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח. דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם. דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.

פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד - ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים.אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.שווה בדיקהhttps://www.myop.dev/

האמת שאני לא התייחסתי בכלל לFigma Make בתור שחקן בעולמות הווייב קודינג. התוצאות שקיבלתי בהתחלה ביחס למתחרות היו ממש גרועות.. אבל אז הגיעה נסטיה והראתה לי איזה קסם אפשר ליצור בעזרתו אם רק יודעים איך 🤓בפרק החדש בפודקאסט של הדיזיין קלאב נסטיה משתפת אותנו בטיפים לעבודה יעילה עם פיגמה מייק, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים.הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב הצ׳אט), ועוברת דרך עבודה ישירה בפיגמה כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. טיפים של נסטיה לכתיבת הפרומפט:תתחילו בהסבר ברור על מה עושה המסך - שלב אחרי שלב.אל תתחילו בעיצוב - קודם כל תסבירו מה המשתמש מנסה לבצע.התמקדו ב:לוגיקה בין שדותעדכונים אוטומטייםמגבלות של ערכים, וולידציותפורמט של שדות (שקלים / אחוזים / תפריט בחירה / מספר)אם יש רצף מסכים, התחילו מהראשון ורק אחר כך עברו למסך הבא.כתבו רק על רכיבים שבאמת חשוב לבדוק ביוזר טסטינג.אין צורך לכלול חלקים שלא נבדקים - עדיף לשמור על מיקוד.הבדילו בין שדות דינמיים (משתנים, ניתנים להזנה) לבין תכנים סטטיים.אם מצרפים תמונה - ציינו מה רואים בה ואיך זה מתחבר למה שתיארתם.ככל שתכתבו את הפרומפט הראשון בצורה מדויקת וממוקדת - התוצאה תהיה מדויקת יותר לפרוטוטייפ שאתם באמת צריכים.תבנית פרומפט:Assist in generating well-structured English prompt for Figma Make that clearly convey requirements for building interactive prototype based on my input.# Instructions•⁠ ⁠Accept a functional description of a screen from me.•⁠ ⁠Use the provided information to compose a detailed prompt for Figma Make.•⁠ ⁠Follow the structured format below to ensure clarity and completeness.## Prompt Structure1.⁠ ⁠The purpose of the form/screen: [Describe what this screen is for – e.g. “A loan refinance form for bank agents.”]2.⁠ ⁠Step-by-step user flow: 1.⁠ ⁠[What does the user do first?] 2.⁠ ⁠[What happens next? What fields are entered or selected?] 3.⁠ ⁠[Add more steps as needed.]3.⁠ ⁠Behavior and dependencies: •⁠ ⁠[Describe any fields that affect one another] •⁠ ⁠[Mention logic or formulas.] •⁠ ⁠[Specify constraints or allowed ranges.]4.⁠ ⁠Input/output formats: •⁠ ⁠[e.g., Currency in ₪, percentage in %, whole numbers only]📎 I may also upload an image/mockup as visual reference.

מה אם קונפליקטים לא היו בעיה – אלא הזדמנות להבין לעומק את הצרכים של מי שמולך?בפרק החדש דיברתי עם בועז בראל מהמעבדה לסימולציות על פתרון קונפליקטים בדרך קצת אחרת – דרך חקירה, הבנה וסימולציה של מצבים אמיתיים מהחיים המקצועיים (והאישיים). במקום לראות אנשים כ"קשים" או "בעייתיים", הגישה שמציעה המעבדה היא להבין את הלחצים, התפקידים והצרכים שמתנגשים מאחורי הקלעים. שחקנים מקצועיים יוצרים סצנות המבוססות על קונפליקטים אמיתיים – המשתתפים חווים את הסיטואציה, מנתחים את ההתנהגות, שומעים משוב מהקבוצה ומהשחקנים, ומגלים איך הם באמת פועלים תחת לחץ. התוצאה? פיתוח יכולות כמו הקשבה פעילה, אמפתיה, אסרטיביות, רגישות ויכולת תגובה מדויקת – גם כשזה מורכב. לא כדי "לפתור" את הקונפליקט – אלא כדי ללמוד איך להתמודד איתו בצורה אפקטיבית, מודעת, ולא שיפוטית.מי שרוצה לשמוע עוד פרטים אפשר לפנות לבועז דרך האתר:https://www.thesimulab.com/

תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה.הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות.דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו.הפרומפט בלינק הזהhttps://bit.ly/4nepqYVואפשר גם לראות את ההדגמה מהמיטאפ:https://youtu.be/WcLX5bCqDVc?si=UmVl6YJIlsQjQ8J4&t=422

היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון.https://www.youtube.com/watch?v=WGtMcJAPKrsאחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם.https://www.youtube.com/watch?v=2TrM8oPWGjUולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד.תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא DesignSystem.co.ilתמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב.מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!

בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם.היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש.בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי:היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח.היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים.והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת.דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.

הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד.בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה.נושאים שדיברנו עליהם:הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX.איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש".שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה.איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות.למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי.המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות.המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר.איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש.החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך".יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמוIdeogram & Midjourney לינק להדגמה בוידאוhttps://www.youtube.com/watch?v=eDj8JYE9B_4לינק לסדנא של צחי עם הנחהhttps://masterclass.methodic.design/uxuiai/