Claim Ownershipהסדנה
Subscribed: 5Played: 127
Subscribe
© 2026 הסדנה
Description
גיל מרקוביץ מפגישה בין חוקרי.ות האוניברסיטה העברית לבין אמנים.ות לסדנה בת שלושה מפגשים על תהליך המחקר. הגשה ועריכה: גיל מרקוביץ, תחקיר: אביטל שוסהיים כהן, הפקה: הודיה קבדה, סאונד: עומר סתוי
45 Episodes
Reverse
הפשוט, היומיומי, הלכאורה סתמי, נעטף בתשומת לב אחת, שמזמינה מבטים נוספים אל מושא העניין... התהליך הזה מציף שאלות רבות: כיצד אפשר לראות את הבנאלי בצורה חדשה? מה קורה לבנאלי כשאנחנו תופסות ותופסים אותו בצורה חדשה? מה קורה לשאר מרכיבי היומיום בתפיסתנו אחרי תהליך שכזה? הדוקטור דני שרירא, מרצה בפקולטה למדעי הרוח בתוכניות חקר פולקלור ולימודי תרבות, מיכל סממה, פרפורמרית ויוצרת עבודות מופע, וכנרת חיה מקס, אומנית פרפורמנס-ארט, מרצה במוסררה ובבית הספר לתיאטרון חזותי, יסערו מוחות וגופים. כך הם גם יחוו את...
פעולות שמרכיבות את היומיום שלנו, חפצים וחומרים, יכולים למצוא את עצמם מוארים בזרקור של תשומת לב מחשבתית, יצירתית, רגשית ומעשית. כך ממוסגר היומיום כתרבות ותרבות הופכת יומיומית. הדוקטור דני שרירא, מרצה בפקולטה למדעי הרוח בתוכניות חקר פולקלור ולימודי תרבות, מיכל סממה, פרפורמרית ויוצרת עבודות מופע, וכנרת חיה מקס, אומנית פרפורמנס-ארט, מרצה במוסררה ובבית הספר לתיאטרון חזותי, עסקו בשאלה מה עושה פעולת הפניית המבט, הזרקור, למי שמפנה אותו. השלושה שוחחו על ההבדל שבהפניית זרקור ברגע חי ובר חלוף לעומת הפני...
מאמר, יצירת אומנות, שיחה רעננה מבקשים, בדרך כלל, להסב את תשומת ליבנו למרכיב במציאות, או לזווית חדשה להתבוננות בחלקים במציאות ולפרשנות אפשרית שלהם. פעולת הפניית תשומת הלב יכולה להיעשות במודע ושלא במודע, במכוון ובמקרה, במישרין ובעקיפין. במקרה של הדוקטור דני שרירא, מרצה בפקולטה למדעי הרוח בתוכניות חקר פולקלור ולימודי תרבות, פעולת הפניית תשומת הלב, שכינינו במהלך הפרקים "הפניית הזרקור", מדובר בפעולה מודעת, מכוונת וישירה. גם מיכל סממה, פרפורמרית ויוצרת עבודות מופע, וכנרת חיה מקס, אומנית פרפורמנס-אר...
אומנית הפרפורמנס והסאונד, רותם וולק, יוצרת עצמאית במרחב הציבורי, הפעילה את הדוקטור יאיר גרינברגר, גיאוגרף, חוקר גיאואינפורמטיקה ואת הקשר בין מידע גיאוגרפי ובני אדם. הפעולה קרתה ברחבי קמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית, ובעקבות הפעולות והמשחקים נמשכה השיחה בין השניים על אודות הקשר בין היש המרחבי והתפיסה שלו, ברמת האישית וברמה החברתית. הפעולה, לצד התיאוריה, חידדה רבות מן הסוגיות שבהן עסקו השניים בפרקים עד כה. הפעולה והתיאוריה יחד אפשרו לשאול מהן אותן שכבות שמהן מורכבת המציאות החברתית? כיצד הן נ...
העמקת השיחה בנושא המפגש בין מרחבים פיזיים ובין תודעה אנושית מניחה על השולחן שאלות שקשורות באופן שאנו מתנהלות ומתנהלים במרחבים הציבוריים במאה ה-21. זוהי מאה שבה מפות מקוונות זמינות לרובנו, ואנחנו מצייתים להן, הן כשאנחנו במרחבים זרים וחדשים לחלוטין, הן כשאנחנו באזור מוכר. למעשה, זהו גורם שלישי שנוסף למפגש בינינו ובין הרחוב, המתנ"ס והפארק: האלגוריתם. האלגוריתם מאחסן את המידע שאנו מזינים לתוכו, משקף לנו את הקיים במרחב, משיב על שאלות ושולח אותנו להלך בסמטה ציורית או לנסוע בכביש אגרה. כך נשכחת מאית...
שיחה קצרה במיוחד היתה נחוצה לדוקטור יאיר גרינברגר, גיאוגרף, חוקר גיאואינפורמטיקה ואת הקשר בין מידע גיאוגרפי ובני אדם, ולרותם וולק, יוצרת עצמאית, אומנית פרפורמנס וסאונד, כדי להבין שהם בעצם מתעניינים באותו הנושא - המפגש שבין מרחב פיזי ובין אנשים, תודעה אנושית וחברה. באילו שמות כל אחת ואחד מהם קורא למושא העניין שלהם? בעזרת אילו פרקטיקות הם ניגשים למושא העניין ואיך הם ממשיכים ללמוד אותו? כדי לשוחח יחד על המפגש הזה, שמתגלה כמרובד מאוד, יאיר לומד מהי אומנות הפרפורמנס, שומע על מופעים שיצרה רותם בלונ...
הניסיון להבין מה קורה למקצב אישי במפגשו עם מקצבים אחרים הוביל את הפרופסור איילת לנדאו, ראש המעבדה לחקר קשב, מוח וזמן בחוג לפסיכולוגיה ובחוג למדעי הקוגניציה והמוח, לבנות מערך שמודד מקצבים אישיים בכמה דרכים שונות, ומאפשר גם מדידה של מפגש מקצבים. מערך מחקר זה, "החלון", הוא המתקן החדשני והמהנה שבו התנסו שרון קנטור, מגישת התוכנית "שלושה שיודעים" בתאגיד השידור הישראלי, סופרת ומוזיקאית, וחגי פרשטמן, מתופף, מוזיקאי וצייר. התרגילים שהתבקשו לבצע מזכירים, באופן מאורגן וסדור, רגעים מחדרי החזרות שבהם נפגש...
שאלה גדולה אחת - מה קורה במפגש בין מקצבים - יצרה תחתיה יער סבוך של שאלות: מהו המקצב האישי של כל אחת ואחד מאיתנו? למה הכוונה בכך שלכל אירוע בחיים או לכל נתון במציאות יש מקצב משלו, למשל לריצוד האור שבחדרנו? מה המשמעות של המקצב הזה בחיינו ובפעילות השוטפת שלנו? ומהי החוויה הנחוות על ידנו במפגש בין מקצבים? הפרופסור איילת לנדאו, ראש המעבדה לחקר קשב, מוח וזמן בחוג לפסיכולוגיה ובחוג למדעי הקוגניציה והמוח תספר על התהליך המחקרי שעשתה בדרך לשאילת השאלות הללו, בזמן ששרון קנטור, מגישת התוכנית "שלושה שיודע...
הפרופסור איילת לנדאו, ראש המעבדה לחקר קשב, מוח וזמן בחוג לפסיכולוגיה ובחוג למדעי הקוגניציה והמוח, מחפשת דרכים לגוון את מחקריה באשר לחוויה של מפגש בין מקצבים. לשם כך, במסגרת "הסדנה" פגשה את איילת את שרון קנטור, מגישת התוכנית "שלושה שיודעים" בתאגיד השידור הישראלי, מוזיקאית וסופרת, ואת חגי פרשטמן, מתופף, מוזיקאי וצייר. איך כל אחת ואחד מהם הגיעו לעסוק במקצבים? האם הם מגדירים מקצבים באותו האופן? השלושה מספרים באילו אופנים הם לומדים מקצבים, מתאמנות במקצבים, מחליפות מקצבים ומנוהלים על ידי מקצבים שהפ...
מהו הקשר בין חתירה אל האמת ובין מוסד הביקורת? באיזו מידה ביקורת מאפשרת לנו להתבונן במציאות מזווית חדשה, ואולי מורכבת יותר, שחושפת רבדים נוספים במציאות שלא היינו ערות וערים להם עד אותו רגע? השאלות העיקריות שניצבות במרכז המפגש השלישי שבין הדוקטור יהונתן אברמסון, חוקר ומרצה בתחום יחסים בינלאומיים, ובין אלדד פריבס, ליצן פואטי במרחב הציבורי, הן מהי חשיבותה של ביקורת עבור חברה ועבור מדינה וכיצד אפשר להבטיח את קיומה של ביקורת במרחבים הציבוריים ברמת החברה, במיוחד בנסיבותיה הציניות של המאה ה-21? כדי ל...
מהי ביקורת? אילו תגובות נוצרות בנו בעקבות חשיפה לתוכן ביקורתי? כשאנחנו נחשפות לתוכן ביקורתי, באיזו מידה משנה לנו מי מוסר לנו אותו? מביע הביקורת שייך לקבוצה שאליה גם אני מרגישה שייכת? שייך אליה רק באופן חלקי? באיזו מידה זהות המבקרת משפיעה על המידה שבה נהיה מוכנים ומוכנות לקבל את הביקורת, או על המהירות והחריפות שבה נהדוף אותה? השאלות הללו מעסיקות את הדוקטור יהונתן אברמסון מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, והוא בוחן אותן גם ברמה האישית, ברמת הפרט, וגם ברמה הקבוצתית-חברתית, כלומר ביח...
שיטות עבודה ולמידה תיאטרוניות אינן זרות לדוקטור יהונתן אברמסון מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, שלמד ותרגל אותן בנערותו, לפני שפנה לקריירה אקדמית. תופעת הביקורת - השמעתה והתמודדות איתה - איננה זרה באורח חייו ובהלך מחשבתו של אלדד פריבס, יוצר תיאטרון במרחב הציבורי, ליצן פואטי ומורה לתיאטרון פיזי בסטודיו למשחק על שם ניסן נתיב, שכן זוהי מהותו המקורית של הליצן, וזהו האופן שבו אלדד מיישם ליצנות היום. הם למדו יחד בתיכון, אבל לא התראו מאז, כמעט שלושים שנים, ובמסגרת "הסדנה" ומושאי העניין הדומים של השניים, י...
מהי נוכחות? את המפגש השלישי פותחים הפרופסור ניקולס ג'ון מהמחלקה לעיתונאות ותקשורת, חוקר רשתות חברתיות ומצבים של ניתוקיות וארי טפרברג, יוצא עצמאי, במאי אופרה ופרפורמר, בדיון במושג הנוכחות. הניסיון להבין מושג זה באמצעות הגדרות מתחומים שונים פתח פתח בשיחה להיכרות עם מאפייניה של נוכחות, ומכאן למאפייניה של העדרות. ברקע, מוזכרים כל העת התמריצים הכלכליים שמניעים את חברות הענק שמפעילות את הרשתות החברתיות, ומציפים שאלות באשר להשפעתם על האפשרות להתחבר לעומת האפשרות להתנתק, על סוגי החיבור והומוגניות התו...
במפגש השני נכיר את נקודת הפתיחה שמסמן המחקר הסוציולוגי: המצב שבו כמות גדולה מאוד של אנשים החלו לחיות במרחבים משותפים, ומכאן באינטראקציות קרובות ולא בהכרח כאלה שבחרנו בהן ותכננו אותן. זהו ערש הציוויליזציה. נלמד את הקשר של הציוויליזציה, ומאוחר יותר את הקשר של העיר ושל העירוניות, לסוגיית הניתוקיות. הפרופסור ניקולס ג'ון, חוקר רשתות חברתיות ותרבות דיגיטלית במחלקה לתקשורת ועיתונאות וארי טפרברג, יוצר עצמאי, במאי אופרה ופרפורמר, משוחחים על צורות להתחבר, דרכים להתנתק, ועל אילו צרכים הן עונות לנו, הן ב...
סקרנות לנושא מסוים יכולה להיווצר בנו באקראיות מוחלטת. במפגש הראשון מספר הפרופסור ניקולס ג'ון, חבר סגל במחלקה לתקשורת ועיתונאות, כיצד התחיל העניין שלו בצורות המגוונות שבהן הרשתות החברתיות מאפשרות לנו להתנתק אלה מאלה, וארי טפרברג, יוצר עצמאי, במאי אופרה ופרפורמר, משתף במשיכה שלו לסיבה שבגללה אנחנו יוצרות ויוצרים קשרים. ארי משתף גם בדרכים שבהן הוא מגלה מקורות מידע מרתקים, לעיתים שוליים וזעירים, ומתרגל מיומנויות שאיננו יודע לשם מה יועילו לו בהמשך. בעיקר מספרים השניים מאילו זוויות הם מתעניינים בקש...
אל סיעור המוחות בנושא אמון, אי אמון ואי וודאות או אי ידיעה, נצרף את סיעור הגופים, שיוסיף מושג משמעותי לתהליך המחקר שלנו: תלות. אנו חיות וחיים בחברה, ומשום כך אי הידיעה האישית שלנו משפיעה, במידות משתנות, ולפי נסיבותיו של כל מקרה, על אחרים - קרובים לנו ורחוקים מאיתנו, שדומים לנו וששונים מאיתנו. התלות נמצאת במציאות המשותפת שלנו תמיד, גם אם נכיר בה וגם אם לא נכיר בה, ומעניין לשים לב כיצד ההבנה היסודית הזאת משפיעה על אמון, אי אמון, אפשרות בנייה של אמון והמחירים שכרוכים בבניית אמון, הן ברמה האישית ...
הכרנו את המושגים צניעות אינטלקטואלית ומציאות משותפת שיסייעו לנו להמשיך ולהבין אמון ואי אמון במצבים של אי וודאות גבוהה. בשיחה השנייה בין הפרופסור רות מאיו, חוקרת פסיכולוגיה קוגניטיבית-חברתית והדוקטור חן אלון, חוקר ויוצר תיאטרון קהילתי ותיאטרון פוליטי, נבחן אילו אפשרויות נוספות עומדות לרשותנו בבואנו לבחון מידע חדש, שאינו מוכר לנו, וכיצד אנו מגיבות ומגיבים אליו כשהוא תומך בעמדותינו, כשהוא סותר אותן או כשאין לנו כל ידע קודם בנוגע לסוגייה שבה עוסק המידע. השיחה תמשיך לחשוף מדוע כה קשה לנו לשהות במצ...
שניהם עוסקים באמון ובאי אמון, שניהם עוסקים באי וודאות. אילו קשרים נרקמים בין המושגים הללו ואיך יתכן שהאחת חוקרת אותם במסגרת הפסיכולוגיה האנושית והאחר חוקר אותם במסגרות תיאטרוניות לא קונבנציונליות. הפרופסור רות מאיו, פסיכולוגית קוגניטיבית-חברתית והדוקטור חן אלון, שיוצר וחוקר תיאטרון חברתי-קהילתי ותיאטרון פוליטי, נפגשים בפעם הראשונה ומשוחחים על האופנים שבהם כל אחד מהם ניגש ללוש את הנושאים החשובים שמלווים אותנו במהלך כל חיינו, ומספרים אילו מוטיבציות יש לכל אחת ואחד מהם להבין אמון, להבין איך אפשר...
הפרופסור טל יונתן-זמיר מבקשת לבדוק אם בעזרת מושגים ורעיונות מתחום האתיקה והמוסר היא תוכל ללמוד משהו חדש על יחסי משטרה וקהילה, ובאופן מדויק יותר: על איך שתופסות אזרחיות ואזרחים את פעולת המשטרה במרחב בעת הצורך. לשם כך היא מבקשת לסקור את הציבור גם ביחס לעמדותיו ודעותיו ביחס למשטרה לאור הרעיון הפילוסופי של החוזה החברתי. בסיעור המוחות והגופים היא תציג בפנינו את החוזה החברתי, וכדי שנחשוב את השאלה יחד בעזרת השכל והגוף תכשיר אותנו השוטרת אז-אולי ממשטרת ישר-אל הלב בכמה משיטות הפעולה שלה בשטח: דרכי ההצ...
שאלת יחסי משטרה וקהילה היא שאלה שמעסיקה חברות דמוקרטיות, קל וחומר ככל שהן הופכות לחברות מורכבות יותר, הטרוגניות יותר, וככל שיש יותר סיבות להפגין כנגד מדיניות או כנגד אפליה ממושכת. כדי להעמיק את ההבנה ואת הדיון בשאלת יחסי משטרה וקהילה מציגה בפנינו הפרופסור טל יונתן-זמיר את מודל ההליכים ההוגנים, מודל שלפיו אפשר להבין כיצד אנחנו, האזרחים והאזרחיות, תופסים את פעילות המשטרה, ולפי אילו קריטריונים אנחנו מרגישות ומרגישים שהמשטרה עושה את עבודתה נאמנה. השוטרת אז-אולי, שם משפחה יהיה יותר טוב, ממשטרת ישר...
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States