Discover
המדע מחפש משמעות
93 Episodes
Reverse
ארי פולמן, במאי, תסריטאי, אחד מאנשי הקולנוע היצירתיים בארץ, מגיע ל"מדע מחפש משמעות"! מה מניע את גלגלי היצירתיות של מי שזכה בגלובוס הזהב על "ואלס עם באשיר", היה מועמד לאוסקר האמריקאי, והקדיש עשור מחייו לאנה פרנק? למה דווקא באנימציה הוא מצא את עצמו, ואיך זה קשור לאביו, פרופ' מרדכי פולמן מהטכניון? למה קולנוע דוקומנטרי הוא השקר הכי גדול? ואיך לומדים לחיות בתוך הערפל, עד שהיצירה נולדת? נשמע מארי פולמן על הסרט הנבואי שהוא עשה בטעות, איך ברוס וויליס תחמן את המערכת, ואפילו למה הוא רוצה לעשות סרט על הרבי מלובביץ'. אל תפספסו את אחד הפרקים המרתקים שהיו פה! המדע מחפש משמעות, עם פרופ' דוד איזנברג
אותו כנס של קרדיולוגיה שינה את ההיסטוריה – אך האם לטובה? כשדוקטור פיירו אנוורסה הכריז על תגלית המאה – ריפוי לב בעזרת תאי-גזע – העולם כולו התרגש וסער. אבל מה קרה כשהסתבר שהתוצאות שלו, איך לומר, קצת מסריחות?המדע המודרני סובל מבעיה שלא מדברים עליה, ואני לא מתכוון לשקרים ולזיופים: זהו לחץ חברתי. איך מתמודדים עם לחץ חברתי מהסוג הגרוע ביותר: זה שמנסה לבלבל אותך, ולשכנע אותך ששחור זה לבן, ופוטושופ זו מציאות?היום נדבר על אחת ההונאות המופרעות ביותר בתולדות הרפואה המודרנית, הונאה שכמעט וחיסלה 20 שנות מחקר, וסיכנה אלפים רבים של חולים. ננסה להבין מה הגורמים שאפשרו אותה, החל בלחץ דתי-פוליטי ועד לפסיכולוגיה האנושית הבסיסית ביותר. ובעיקר ננסה להבין: כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור האמת?
שקרנים הם כבר לא הבעיה הגדולה ביותר במדע. הבעיה האמיתית היא הרבה יותר מפחידה. בפרק 91 של "המדע מחפש משמעות" נצלול לעומקם של שני משברי האמון הגדולים של דורנו: • משבר השקר, כאשר הבינה המלאכותית יוצרת תמונות מיקרוסקופ שנראות יותר אמיתיות מהמציאות, וגם המדענים הבכירים לא מצליחים לתפוס (וזו רק ההתחלה);• ומשבר האמת הגרועה, וכאן הקטסטרופה: רק מעט מהמחקרים החשובים בעולם (מסרטן ועד חומרים אנרגטיים) ניתנים לשחזור. צבא ארה"ב למשל שכח איך מייצרים פצצה גרעינית ובזבז 100 מיליון דולר כדי "להמציא מחדש" חומר שכבר היה להם. נדבר על תמונות מזויפות, על מתכונים גרעיניים, על משבר החזרתיות שמטלטל כל תחום מרפואה ועד מנהל עסקים, על הוכחה מתמטית פשוטה שרוב המחקרים שגויים, ואולי החשוב ביותר: איך בעצם מתחילים לתקן את זה?מוזמנים להשתתף בסיור בשכונות המפוקפקות של המדע המודרני – כי בסוף, זה נוגע לכולנו.פודקאסט "המדע מחפש משמעות" - דוד איזנברג, פרופ' בכימיה בטכניון, מדבר על לחיות בגדול, על יצירתיות, חתירה לאמת, ומה אפשר ללמוד מחיי המדענים - לחיינו שלנו.
זאת תמיד אותה שאלה מעצבנת, בלבוש כזה או אחר: איך יכול להיות שאתה גם פרופסור לכימיה וגם דתי?! ככה שואלים סטודנטים אחרי הרצאות שבהן אני מדבר על מדע ומשמעות. אז החלטתי לנפץ שלושה מיתוסים, אחת ולתמיד, ועשיתי את זה בפודקאסט המעולה ''לגעת ברוח'': 1. יש סתירה בין יהדות למדע. ❌ לא נכון 2. המדע יכול להסתדר מצוין בלי הדת. ❌ לא נכון 3. הדת יכולה להסתדר יופי בלי המדע. ❌ לא נכון פרק כזה – לא היה אף פעם... מוזמנים לשמוע!
קמתם פעם בבוקר, בלי כוח לכלום-כלום-כלום? בפרק הזה נחשוף רעיון מקורי על כוח רצון – איך לחתור קדימה בכל מחיר – דרך סיפורו הבלתי-ייאמן של ניקולאי קוזירב, אסטרופיזיקאי גאון שנכלא על-ידי סטלין על לא עוול בכפו. מה הם גבולות המוטיבציה האנושית, ומה קורה מעבר אליהם? מה הוא ראה מהבור בקרח, ואיך הוא נחלץ משם? מהיכן הכוחות להתקדם עם המחקר תוך כדי המאסר הנורא? מאיפה הוא שאב כוח רצון – ומאיפה גם אנחנו יכולים? נמשיך להתעמק במפת עשר הספירות של כוחות-הנפש שלנו, כדי להבין: איך להמשיך ולהתקדם גם כשמתקלקל המזגן, ונגמר הקפה, ולמרות כל התירוצים
כיצד היכולת לראות את העולם מתוך הזווית של האחר – בין אם זה ילד, סטודנט או מדען – מאפשרת לנו לחיות בגדול, ליצור באמת, ולהשפיע. דרך סיפורה של ד"ר מריה מונטסורי, רופאה פורצת-דרך שפיתחה גישה חינוכית שנוגעת בכולנו עד היום, ועד לסיפורים מרגשים כמו גילוי הפוזיטרון שכולם ניסו להדחיק, הפרק מציג איך התבוננות אמיתית וגמישות מחשבתית יכולים להיות המפתח לשינוי בעולם, בחינוך, ובחיים בכלל. הצטרפו אליי למסע מיוחד: איך כניסה לראש של מישהו אחר יכולה לעורר תגליות ולשפר את הדרך שבה אנחנו רואים זה את זה.
האם הרגשתם פעם שאתם מבזבזים זמן כשאתם עוזרים לאחרים ללמוד, במקום להתמקד בפרויקטים שלכם? בפרק הזה ננפץ את המיתוס של "מי שלא יכול – מלמד". בין טבריה הקדומה לאוניברסיטאות האמריקאיות היוקרתיות, נגלה איך ההוראה היא בעצם המנוע החבוי של הצלחות רבות. למה פרופ' וולטר לווין השקיע 80 שעות כדי להכין הרצאה של 50 דקות? איך נולדה התגלית הגדולה של פיינמן? ומה עזר לי לפרסם מאמר בכתב העת המדעי היוקרתי בעולם? בואו נגלה את הכוח הנסתר של ההוראה – וננפץ את המיתוס אחת ולתמיד.
רעיון מבריק הוא רק חצי מהדרך להצלחה. בפרק הזה נגלה את האסטרטגיה הקריטית שהכריעה את הקרב בין שני הגאונים הגדולים בתולדות החשמל – תומס אדיסון וניקולה טסלה. איך ייתכן שאדיסון, עם 1100 פטנטים ואינספור קשרים עסקיים, הפסיד ב"מלחמת הזרמים" לקרואטי צעיר ואידיאליסט? התשובה תשנה את הדרך שבה אתם מציגים את הרעיונות שלכם לעולם. מה הטכניקה שהפכה רעיון טכנולוגי מורכב למהפכה עולמית, וכיצד להשתמש בה כדי לשכנע כל אדם – בין אם אתם יזמים, אנשי מקצוע, או פשוט רוצים שיקשיבו לכם בישיבה הבאה. סיפור על כלבים מחושמלים, מפלי שזורמים הפוך, ובעיקר הסוד שיהפוך את הרעיון הבא שלכם מ"עוד רעיון טוב" לרעיון שאי אפשר לעצור.
פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה ואנרגיה בטכניון, מתארח לשיחה מרתקת בפודקאסט "על המשמעות" מאת עו"ד תמיר דורטל.האם חשבתם פעם לעומק על המושג "יצירתיות"? האם יצירתיות היא רק הברקה פתאומית, או שמא תהליך מורכב יותר? דרך סיפורים מרתקים על דמויות מפתח בהיסטוריה המדעית, כמו אלכסנדר פלמינג, תומס אדיסון ועדה יונת, נבחנת המשמעות האמיתית של יצירתיות, תוך התייחסות לחשיבות השיווק, שיתוף הפעולה, וההתמדה בדרך להגשמת חזון.הצטרפו לשיחה מרתקת שתאתגר את תפיסותיכם על יצירתיות, הגשמת חלומות, והטבעת חותם בעולם.
אנחנו מתמקדים בעובדות ובנתונים, אבל מסתבר שהמדענים הגדולים בהיסטוריה מונעים בכוח אחר לגמרי - חיפוש אחר היופי. מפרמה ועד מוריי גלמן, האנשים שפרצו את גבולות האפשרי ושינו את העולם התעקשו שהאמת חייבת להיות... יפה. בפרק הזה נגלה את הקשר המופלא בין יופי, אמת והרמוניה, ואיך העיקרון הזה יכול לשנות את הדרך שבה אתם מקבלים החלטות ומוצאים פתרונות בחיים שלכם. אם אתם מחפשים את המפתח איך לחיות בגדול – הצטרפו אליי לגילוי יפהפה שישנה לכם את הפרספקטיבה.
כולנו נתקלים בקשיים ומגבלות בחיים, אבל אולי בהם דווקא מסתתר סוד ההצלחה שלנו? הצטרפו אליי למסע מרתק בעקבות שני אנשים מדהימים: ניקולס סונדרסון, מורה עיוור ששינה את פני המדע המודרני, וקרול גריידר, ילדה מהכיתה הטיפולית, שזכתה בפרס נובל דווקא בזכות הדיסלקציה.בואו נראה איך לפרוץ את המגבלות, ולגלות את המתנה שמסתתרת בכל קושי, כדי להגשים את החלומות הכי גדולים שלנו.
לחיות בגדול משמעותו להביא את האמת שלך לעולם – גם כשכל העולם חי בשקר. בפרק מעורר השראה, נספר על מדען אמיץ שהעז לעמוד לבד מול 300 מאמרים מדעיים ו-120 מדענים שהאמינו בקרינה מסתורית – אך דמיונית.מה קורה כשהקייזר הגרמני בעצמו דורש לראות את הקרניים החדשות של המלך? איך גניבה של מנסרה אחת קטנה שינתה את פני המדע? ואיך כל זה קשור לזה שסין חוסמת את גוגל ורוסיה חוסמת את יוטיוב?בעידן של פייק ניוז ואקו-צ'מברים, הפרק הזה מלמד אותנו שיעור עמוק על הכוח להאמין באמת שלנו - גם כשכל העולם חושב אחרת. כי בסוף, כמו שנאמר כבר לפני אלף שנה: 'המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החשך".
ב-1915, מדען צעיר בשם פליקס ד'רל גילה יצור מסתורי שיכול להציל חיים. שום דבר לא הכין אותו למה שיקרה אחר כך: זוכי פרס נובל קראו לו שרלטן, עמיתים האשימו אותו בהזיות, והקריירה שלו התרסקה. רק ברית המועצות, מכל המקומות, האמינה לו - ושמרה על התגלית שלו במשך שנות המלחמה הקרה.היום, כשחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מאיימים על הרפואה המודרנית, העולם המדעי מגלה מחדש את הבקטריופאג'ים - אותם וירוסים מסתוריים של חיידקים שד'רל גילה. סיפורו מלמד אותנו שיעור מפתיע על יצירתיות: לפעמים הפריצה הגדולה ביותר היא דווקא החזרה אל העבר.בפרק מרתק זה נצא למסע בעקבות סיפור של אומץ, תככים פוליטיים ותגלית מהפכנית. נלמד על הגבורה האמיתית שביצירתיות - היכולת לחזור אחורה כדי להתקדם קדימה. ובעיקר, נגלה מתי הדבר היצירתי ביותר הוא דווקא לחפור שוב באר ישנה, שמישהו אחר כבר חפר.
איך ספר בן 1600 שנה הציל מיליוני בני-אדם – בדיוק היכן שהמדע המודרני נכשל? מה הקשר הפנימי העמוק בין איכרים באיטליה למעצבי-פנים בסין? ומה כל זה מלמד אותנו על חיפוש תשובות בחיים שלנו?כשד"ר טו יו יו, מדענית סינית צעירה, העזה לחפש תרופה בספר עתיק, היא לא רק שינתה את הרפואה המודרנית - היא גילתה משהו מטלטל על איך אנחנו לומדים, מבינים ומגלים דברים חדשים.בפרק הזה נספר סיפור מרתק על תגלית מדעית יוצאת דופן, שמלמדת אותנו שיעור עמוק על חיפוש האמת, על פתיחות אינטלקטואלית, ועל הכוח המפתיע של ענווה בדרך לגילויים חדשים.
מ-1 עד 10, כמה מתחשק לכם לקחת חופש? כנראה שהתשובה היא דו-ספרתית. אבל האם יש הצדקה אמיתית לחופשה, כשהפרויקטים תקועים ויש כל-כך הרבה להספיק? איך משחק סוליטייר של סטניסלב אולם, מתמטיקאי מבריק בפרויקט מנהטן, הוליד את שיטת מונטה-קרלו, אחד הרעיונות המדעיים החשובים אי-פעם? מי הציע לגאון ג'וני פון-ניומן משכורת חודשית תמורת גילוח יומי? ובעיקר, איך לצאת מהפלונטר, כשהרעיונות נגמרים והכל מרגיש תקוע?
יצא לכם פעם לעשות טעות? לא רק לכם... שמעתם על המדען שניסה לחסל הוריקן? או על המהנדס שכמעט הפיל גורד-שחקים? בואו לשמוע סיפור מיוחד לפני השינה על טעויות מפורסמות - ומה אפשר ללמוד מהן!
מי היה האדם החכם ביותר במאה ה-20? למה הוא רוצה להרוג 10 מיליון רוסים? למה מדענים וגנרלים הצטופפו ליד ערש הדווי שלו? היום נצא למסע מיוחד בעקבות גאון מפורסם-אלמוני. מצד אחד הוא האבא של תורת המשחקים ושל המחשב המדעי ומאבות פצצת אתום, ומצד שני מעטים היום זוכרים את שמו. איך זה קרה? בתוך התעלומה הזו מסתתר סוד מיוחד: המפתח לשער שבין הביקור שלנו הוא היישום שלהן בפועל, בין עולם השכל הקר לעולם הרגש האנושי.
נורה שנדלקת מעל הראש – הסמל הויזואלי הכי מפורסם של היצירתיות. אבל מי באמת המציא את הנורה? היום ננפץ שני מיתוסים: לא רק את המיתוס שאדיסון המציא את הנורה, אלא גם את המיתוס (המעניין בהרבה) על מהי יצירתיות אמיתיות, מתי היא מתרחשת, ואיך היא שייכת לכולנו
כשהוא היה בן 5, אוקראינים טובי-לב החביאו אותו בעליית-הגג. כשהוא היה בן 12, הוא הגיע לארה"ב ולמד אנגלית – השפה השישית שלו.כשהוא היה בן 44 בלבד, הוא זכה בפרס נובל בכימיה, על תגליות פורצות-דרך בממשק שבין מדע למשמעות – היכולת לחזות איך יתרחשו תגובות כימיות, לפי מאזני סימטריה עדינים.אבל רואלד הופמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קורנל, לא עוצר גם היום. בלי להאט את עבודתו המדעית, הוא הפך למגיש טלויזיה, למשורר מוכר, למחזאי מקורי שהצגותיו מועלות בתיאטרונים בעולם, ולהוגה-דעות מרתק העוסק במפגש בין מדע, אמנות ורוחניות.בשיחה סוחפת, הופמן מספר על הקשיים שהביא איתו פרס הנובל, על רגע "אוריקה" פלאי אחד, על תפקיד הזיכרון בעולם של סטלין ושל פוטין, ואפילו למה הוא כותב שירים על חורבן בית-המקדש – ועל המשיח. לא לפספס!ראיון חמישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם
האם כוח המחשבה יכול להחליף חמצן? האם אפקט הפלצבו חל גם ספורטאים אולימפיים? האם יש גבול ליכולות שלנו – ואיך לעבור אותו? בואו נצא למסע עם מטפסי ההרים ורוכבי האופניים, בעקבות המתמטיקאי שטיפס על ההר הכי מסוכן בעולם המחשבה. ננסה להבין מה הקשר בין מושג האינסוף במתמטיקה, לבין השאלה העמוקה ביותר, שאלת הפוטנציאל האנושי: כמה באמת אנחנו יכולים להוציא מעצמנו?




