החוקרים

ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. Every man desires to live long, but no man would be old- Jonathan Swift "כולם רוצים לחיות חיים ארוכים. אף אחד לא רוצה להיות זקן"   הגיל השלישי, המתחיל לרוב בגיל 65, מלווה בשינויים משמעותיים בחיים האישיים, הבריאותיים, התעסוקתיים והחברתיים של האדם. בגיל זה, אנשים רבים מתמודדים עם אובדנים שונים, כמו אובדן של בן זוג, חברים קרובים, או עצמאות תפקודית. אובדנים אלו, יחד עם מצבי בדידות ודיכאון, יכולים להוביל לתחושות של חוסר תקווה ולעיתים אף לאובדנות. חשוב להבין מהם האובדנים השונים, כיצד ניתן לזהות אותם, להתמודד עימם ומה התפקיד של החברה יכולה לסייע.   לשם העמקה בשאלות אילו ואחרות, הזמנתי לכאן היום שתי אורחות. ד"ר שושי ורנר, אחות חדר מיון ובהמשך אחות קהילה. חוקרת ופועלת למען סולידריות בין דורית, החלשת תופעת הגילנות והעצמת הוראת הגריאטריה. ד"ר אודליה סעד, אחות קהילה, חוקרת ופועלת לקידום זיקנה מיטבית והאפשרות להזדקן בבית בקהילה   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. בואו נתחיל... מהי כימיה רפואית וכיצד העיא קשורה למחלת הסרטן? מהן דרכי הטיפול המקובלות כיום במחלות הסרטן השונות, ומה ההבדל בין טיפול כימי לטיפול ביולוגי? מהו טיפול ממוקד סרטן, וכיצד הוא משלב כימיה, ביולוגיה, פיזיקה וטכנולוגיה? ובכלל, לאן שואף עולם הרפואה בתחום הטיפול בסרטן?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופ' גרי גלרמן מהמחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל. פרופ׳ גלרמן הוא חוקר בתחום של פיתוח טכנולוגיות לאבחון וטיפול ממוקדים במחלות הסרטן השונות.  פרופ' גרי גלרמן מפתח וחוקר את הטכנולוגיות האלה בשיתוף פעולה מלא עם שותפו פרופ' לאוניד פצנקר, אף הוא מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת אריאל. ביחד הם מנחים במעבדה שלהם לכימיה רפואית יותר מ- 12 תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

מי לא יודע שספורט זה דבר בריא? עד לפני כמה עשרות שנים החיים שלנו היו כרוכים בפעילות גופנית יומיומית. הבעיה כיום איננה רק בעיה של היעדר פעילות גופנית בשל חיים צמודי מסכים, רכבים, מעליות ואוטומציה, כפי שאנו חיים כיום, אלא היא בעיה של ישבנות יתר. אנחנו רוב היום יושבים בלי תנועה, ורק העיניים והאצבעות שלנו נעות. גם אם אנחנו משלבים בחיינו שעת ריצה או ספינינג או פילאטיס או זומבה, בבוקר או בערב, זה לא משנה את העובדה שרוב היום רובנו יושבים. לפעילות פיזית יומיומית מתמשכת יש חשיבות רבה לבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית שלנו. פעילות פיזית חשובה לא רק למניעה אלא גם כטיפול במחלות, ולא רק במחלות של הגוף אלא גם במחלות של המוח. איך פעילות גופנית משפרת את פעילות המוח ותורמת להתמודדות עם מחלות נוירולוגיות? האם היא יכולה להעניק תקווה לחולים בטרשת נפוצה, מחלה המערבת פגיעה מוחית עם פגיעה במערכת החיסונית? ואם כן, איזו פעילות גופנית כדאית? מה אנחנו יודעים היום ממחקר בעכברים על בני אדם ומה אנחנו עוד צריכים לחקור?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור אופירה אינשטיין, דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום הנוירוביולוגיה מהמחלקה לפיזיותרפיה, עם התמקדות בהשפעה של פעילות גופנית על המוח ועל המערכת החיסונית.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

ניגע היום בנושא חשוב, רגיש וכואב מאוד: רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. לצורה זו של אלימות המופנית על פי רוב כלפי נשים, אך לא רק כלפיהן, השפעה טרגית על המשפחה, על החברה הערבית ועל כלל החברה בישראל. היא מונעת על ידי גורמים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים מורכבים, והיא מעוגנת בעליונות ערך כבוד המשפחה על פני ערך החיים. איך מעוררים מודעות ויוצרים שינוי, איך מפרידים בין כבוד לבין אלימות, ואיך ניתן למנוע את הרצח הבא.   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את ד"ר ורד נאמן חביב, קרימינולוגית יישומית, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום המוסר על גווניו השונים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

גלי קול עוברים באוויר, גלי ים עוברים במים. אוויר ומים הם תווך. בלעדיהם גלי הקול לא יגיעו לאוזן וגלי הים לא יתנפצו בעוצמה על החוף. רובנו מפעילים מידי יום לפחות מקור קרינה אלקטרומגנטית אחד. למי אין מיקרוגל במטבח? למי אין טלפון סלולארי? אבל, לגלים האלקטרומגנטיים אין תווך. שנים חיפשו אותו, קראו לו בשם אתר, עד שאיינשטיין פסק שאין צורך באתר. יש פה פלא שאף אחד עדיין לא יודע להסביר, מה התווך שהגלים האלקטרו מגנטים מנענעים? זאת שאלה פתוחה עדיין. כאן נכנסים למשחק חוקרים בתחום הנדסת חשמל. הם מנסים לסגור את הפער שבין השימוש האנושי הנרחב בקרינה אלקטרומגנטית לבין היעדר מקורות קרינה לאורכי גל קצרצרים. הם מפתחים מקורות כאלו, ומסייעים ביישום שלהם בכל תחומי החיים בהם אנו זקוקים לאנרגיה.   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור משה עינת, מהמחלקה לחשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל, חוקר בתחום של קרינה, אלקטרומגנטיות.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. בואו נתחיל...   שמשון נלחם בפלישתים, אבל נשא לעצמו נשים פלישתיות. כשדוד ברח משאול הוא מצא מקלט דווקא אצל אכיש מלך גת. שתי דוגמאות מקראיות אילו מלמדות אותנו שהאויב והאחר הוא לאו דווקא מי שאנו מתרחקים ממנו, פעמים הוא דווקא מי שאנו מקיימים עמו מערכות יחסים, לא פשוטות אך כנראה פונקציונאליות. אז מה הקשר בין אויבים לאוהבים? בין מי שמהווה איום על הזהות שלנו לבין מי שלא? ואיך ארכיאולוגיה עוזרת לנו להבין יחסים בין עמים שכנים ורחוקים, בין מרכז לפריפריה, סמלי סטאטוס, ונישואים פוליטיים. יתרה מכך, מה הקשר בין עצמות של נמר ואריה ומעמד חברתי או מצבה דמוית עוגן במרכז פולחני מרוחק מן הים והאנשים שערכו שם טקסים פולחניים? למה חשוב לאנשים ולקהילות להציג לראווה בפומבי דברים ממחוזות רחוקים שיש בבעלותם? וכיצד בינה מלאכותית מסייעת לחקור נושאים שאי אפשר היה לחקור קודם? לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור איציק שי, ארכיאולוג של תקופות הברונזה והברזל, מומחה בארכיאולוגיה מקראית, סגן הנשיא ודקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת אריאל, פרופסור שי הקים את המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אריאל ועמד בראשו במשך 4 שנים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

מה הקשר בין תרמילאות ומסיבות טבע לבין שימוש בסמים? האם יש קבוצות של מבוגרים- צעירים המועדות יותר מאחרות להשתמש בסמים, ואף להתמכר לסמים? מה מאפיין תופעה חברתית רחבת היקף זו ומהן השלכותיה? מהי המדיניות הקיימת והרצויה בתחום? ולמה כל כך חשוב לא רק למנוע ולטפל בתופעה, אלא גם לקדם מזעור נזקים שלה בקרב מבוגרים-צעירים ישראלים?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את ד"ר חגית בוני-נח, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום של התמכרויות עם התמקדות בסמים בקרב מבוגרים צעירים, וחברה בוועד אילסם- החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות בהסתדרות הרופאים בישראל.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il  

חיסונים ואנטיביוטיקה חוללו מהפכה בעולם הרפואה, ומהווים מרכיבים מרכזיים בשירותי הבריאות המוכרים לנו כיום. התערבויות רפואיות אלו מילאו תפקיד מרכזי, הראשון במניעה והשני בטיפול במחלות, וללא ספק מהווים הישגים משמעותיים ביותר ברפואה המודרנית. לצד ההשפעות החיוביות של חיסונים ואנטיביוטיקה, עלו בעבר ועולות היום שאלות ואתגרים הקשורים לכל אחד מהם. חשש מחיסונים, חוסר אימון בהם, ומידע מוטעה הפכו למכשולים משמעותיים בהשגת שיעורי חיסון אופטימליים ומניעת מחלות. ובאשר לאנטיביוטיקה, היא אמנם חוללה מהפכה בטיפול בזיהומים חיידקיים, אבל שימוש יתר ושימוש לא נכון בתרופות אנטיביוטיות הובילו לא רק להופעתה של עמידות לאנטיביוטיקה, מקור דאגה עולמית גוברת, אלא גם לבעיות אקולוגיות ואף לפגיעה במיקרוביום של המעי .   לשם העמקה בשאלות חשובות אילו והיכרות עם החידושים בתחום, אירחתי כאן היום את פרופסור שי אשכנזי, מומחה במחלות זיהומיות, דקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, ועד לא מזמן- יו״ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-hadassaho@ariel.ac.il        

בהתאם לתיאוריה המדעית המקובלת היקום נוצר לפני כ 14 מיליארד שנה באירוע המכונה המפץ הגדול. כתוצאה מהתפוצצות, היקום התמלא בקרינה אלקטרומגנטית, הנודעת בשם קרינת הרקע הקוסמית. הקרינה הזאת מאופיינת באחידות הן בעוצמה והן בהרכב ספקטרום הצבעים שהוא כמעט קבוע בכל נקודה על פני הרקיע. אחידות זאת לא אמורה להתאפשר כל עוד האותות והחלקיקים בטבע נעים במהירות נמוכה או שווה למהירות האור. תופעה ייחודית זאת של התפשטות מהירה של היקום מיד לאחר המפץ הגדול הוסברה באמצעות מודל השדה האינפלציוני.   אבל, בעבודה שהוצגה בכנס 23 BASIC 20הראה פרופסור יהלום כי המבנה הנוכחי של המרחב-זמן המגביל כל תנועה למהירות האור קשור לצפיפות חומר נמוכה אבל לא בהכרח מתקיים בצפיפות חומר גבוהה, כפי שהייתה קיימת בראשית הבריאה. במילים אחרות, במרחב-זמן אחר אין שום מניעה להאיץ חלקיקים למהירויות גבוהות הרבה יותר ממהירות האור, מה שאיפשר לחלקיקי החומר ביקום הקדום לבוא במגע זה עם זה ולהגיע לאחידות וכן איפשר לחומר להתפשט במהירות מה שגרם לירידה מהירה בצפיפות ולקריסת המבנה המרחב הקדום (האוקלידי) למבנה המרחב אותו אנו מכירים היום (הלורנציאני). הסבר זה מייתר את הצורך במודל השדה האינפלציוני.   אבל זאת לא הפעם היחידה בה מציע פרופסור יהלום פתרון אלגנטי, כזה שאינו נזקק למושגים פיזיקליים חדשים, אלא מרחיב את ההבנה של מושגים קיימים.   כל הפיזיקאים מסכימים היום כי ההתנהגות הנצפית של גלקסיות איננה תואמת את המסה שלהן, המסה של הגלקסיות אמורה להיות הרבה יותר גבוהה כדי להסביר את תנועת הכוכבים והגז שבהן (בעיקר במרחקים גדולים מהמרכז). ההסבר המקובל לתופעה הינו באמצעות מושג החומר האפל, המתייחס למסה לא נראית הגבוהה פי כמה מהמסה הנראית של הגלקסיה. עד היום הושקעו משאבים עצומים בניסיונות לגלות את טיב החומר האפל, אבל מאמצים אילו לא נשאו פרי.   פרופ' אשר יהלום קיבל ציון לשבח מאת הקרן למחקרי כבידה על ראיה נוספת לטענה שאין חומר אפל. ראייה זאת מבוססת על אפקט השיהוי.   כדי להבין מהו אפקט השיהוי יש לזכור שבטבע ההתרחשויות אינן מגיעות אלינו מידית, לדוגמא קרן שמש תגיע אלינו כ 8 דקות בקירוב לאחר יציאתה (כלומר אנו רואים את השמש לא כפי שהיא עכשיו אלא כפי שהייתה לפני 8 דקות), ובגלקסיות שהן גדולות יותר ממערכת השמש, המרחק מגיע למאות אלפי שנות אור והשיהוי בהתאם. טענתו היא שאם לוקחים בחשבון את השיהוי אין צורך בהנחת קיומו של החומר האפל כדי להסביר התנהגות גלקסיות.   מהו טיבו של אותו מרחב-זמן שאיפשר את אחידות הקרינה הקוסמית? ומהו בכלל מרחב-זמן? איך אפקט השיהוי של התרחשויות בטבע יכול להסביר את חוסר ההתאמה בין מהירות כוכבים בגלקסיה ובין המסה שלה? מה אנחנו יודעים, ומה אנחנו לא יודעים בפיזיקה ובאסטרופיזיקה? ואיך כל זה קשור לאיכון תקלות ולרכב עתידני?   לשם כך, אארח כאן היום את פרופסור אשר יהלום, חוקר בתחום הפיזיקה התיאורטית, המשמש גם ראש מרכז המשתמשים במרכז למקורות קרינה על שם שלזינגר.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-hadassaho@ariel.ac.il  

מה הקשר בין אסון מעבורת החלל קולומביה לחלודה ברכבי שברולט של ג׳נראל מוטורס, ומה הקשר ביניהם לבין שתלים דנטליים ואורטופדיים? מהי הנדסת מטלורגיה ובמה היא יכולה להועיל בחיי היום יום? מה זה פיתוח חומרים ולמה זה טוב?   לשם כך, אארח כאן היום את פרופסור מיכאל זיניגרד, חוקר בתחום הנדסת חומרים, עם התמחות בכימיה-פיזיקאלית של  טמפרטורות גבוהות. הוא גם המייסד והעומד בראש המרכז לחקר חומרים באוניברסיטת אריאל.     פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il    

מה הקשר בין מיקרוסקופ אלקטרוני, לניתוחי לייזר וצביעת יהלומים בצבעים שונים? כדי להתחיל להבין זאת עלינו להבין מהי פיזיקה, ומה ההבדל בין פיזיקה קלאסית לפיזיקה קוונטית. הפיסיקה הניוטונית פועלת בהתאם לאינטואיציות הטבעיות שלנו. לגופים במודל הניוטוני יש גודל מוגדר, מיקום מוגדר, מהירות מוגדרת וכו׳. אם לדוגמה איבדנו את המפתחות שלנו אז ברור לנו שהם נמצאים במקום כלשהו ולכן נחפש אותם במקום בו ההסתברות תהיה הכי גבוהה למצוא אותם. אך ההסתברות הזאת מעידה על חוסר הידע שלנו ואינה קשורה לגוף עצמו בשום צורה. הגוף נמצא בנקודה מוגדרת ואנחנו פשוט לא יודעים איזו. בעולם של הפיזיקה הקוונטית, הדברים פועלים בצורה כל כך שונה מהאינטואיציה שלנו עד שהפיסיקאי הדגול ריצארד פיינמן אמר עליה שמי שחושב שהוא מבין פיזיקה קוונטית אינו מבין פיזיקה קוונטית.    בעולם של הפיזיקה הקוואנטית, גופים יכולים להיות בכל מקום בו זמנית, עד שמודדים היכן הם. הם מתנהגים בצורה הסתברותית שאיננה נובעת מחוסר מידע, אלא שהסתברות זו היא חלק בלתי נפרד מקיומם (דבר שאיינשטיין מאד התקשה לקבל וטען נגדה ש"אלוהים לא משחק בקוביות"). ההתנהגות ההסתברותית, העובדה התמוהה שמה שאנחנו מגלים תלוי מאד בשאלה איך אנחנו מודדים, היעדרו של מיקום ידוע של גופים, השפעה הדדית בין גופים כאילו אין מושג כזה שנקרא מרחק, ועוד התנהגויות שסותרות לגמרי את האינטואיציה שלנו לגבי האופן שבו המציאות פועלת, כל אילו היו בוודאי נשללים מזמן כמודל של המציאות אלמלא הם היו מוכחים. ולא זאת בלבד שהם מוכחים, אלא שהם נמצאים בבסיס הרבה מהטכנולוגיות שאותן אנחנו כבר מקבלים כמובנות מאליהן, ועל חלק מהן נדבר היום.   לשם כך,  אארח כאן היום את פרופסור אהרון פרידמן, חוקר בתחום אלקטרוניקה פיזיקאלית, וראש מרכז הידע שלזינגר למאיצים ומקורות קרינה.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

לאחר מלחמת העולם השניה, שזעזעה עמוקות את העולם, אמרה הקהילה הבין לאומית: לעולם לא עוד. ואולם, גם בימנו אנו עדים לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והחמור מכולם- פשעי השמדת עם. כך למשל, סין פועלת להשמדת עם תרבותית ופיזית של המיעוט המוסלמי ממוצא תורכי, ארגוני טרור מטילים את אימתם בכל העולם מבלי להבחין בין לוחמים לאזרחים, ובמלחמה באוקראינה מתבצעים פשעי מלחמה. פשעים אילו הם בגדר הפרות חמורות של המשפט הבין לאומי. מהו ומה כוח האכיפה של המשפט הבין לאומי? איך הוא יכול להציע פתרונות לעוולות אילו? מה מגבלתיו וכיצד ניתן לחזק את כוחו של המשפט הבין לאומי אל מול מצבים כאלה?  לשם כך, הוזמנה לראיון ד״ר הילי מודריק אבן-חן, חוקרת בתחום המשפט הבין לאומי ההומניטרי והפלילי, עם התמקדות בתחום זכויות האדם. היא גם המייסדת והעומדת בראש מרכז מחקר של פשעי השמדת עם באוניברסיטת אריאל. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

יחסי משפחה הם היבט בסיסי בחיינו, ולאיכותם של מערכות יחסים אלו יכולה להיות השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית והרווחה שלנו. אינטראקציות משפחתיות מעצבות את תחושת העצמי, את ההתפתחות הרגשית, ואת הבריאות הנפשית הכללית שלנו, בין אם וכאשר אנו מתמודדים עם קונפליקט ובין אם וכאשר אנחנו חווים את השמחה שבמערכות יחסים קרובות. מהם הגורמים התורמים למערכת יחסים בריאה במשפחה וכיצד ניתן לטפח אותם? מה תפקידם של קשרים משפחתיים בקידום בריאות נפשית והגברת חוסן? מה ידוע על העולם המורכב והמרתק, הנוגע לכל אחד ואחת מאתנו, של יחסי משפחה? ו...מה ניתן ללמוד וליישם מהמחקר בתחום יחסי אחים למצב הנוכחי בארץ? לשם העמקה בשאלות אילו, הוזמן לראיון ד״ר אבידן מילבסקי, חוקר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית עם התמקדות ביחסי אחים והשפעותיהם על בריאות הנפש והרווחה האישית. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il  

אפשר לראות במחקר יצירה של ידע, ובהוראה הפצה של ידע. בעוד שהוראה ומחקר שניהם מרכיבים חיוניים בתפקידו של חבר סגל, נדרשים כישורים שונים לכל אחד מהם, ולא תמיד מי שמצטיין במחקר הוא גם איש הוראה וחינוך מיומן.מחקר כרוך בהשקעה עצומה של זמן ומאמץ בתכנון וביצוע מחקר מקורי, בניתוח הנתונים והסקת מסקנות מהם ופרסום מאמרים. הוראה, הדרכה והנחייה של סטודנטים כרוכות ביכולת להעביר ביעילות רעיונות מורכבים, ליצור חוויות למידה מרתקות ולהעריך את ביצועי הלומדים. חברי סגל מצופים להצטיין בשני התחומים, מה שעלול ליצור מתח ודרישות מתחרות על זמנם ומרצם ולעיתים גם על העדפותיהם ומאפייניהם האישיים.כיום, גוברת ההכרה בכך שהוראה ומחקר הם מרכיבים חשובים באותה מידה בתפקידו של חבר סגל. אוניברסיטאות משקיעות הרבה משאבים בתוכניות פיתוח סגל כדי לשפר את כישורי ההוראה שלהם וליצור גישות הוראה חדשניות. בנוסף, מושם דגש גובר על מרכיב איכות ההוראה בקידום אקדמי ומתן קביעות.מחקרים מראים שלהוראה איכותית יכולה להיות השפעה חיובית על הלמידה של הסטודנטים, כולל הגברת מעורבות, מוטיבציה והישגים. יתרה מכך, סגל המלמד בשיטות הוראה חדשניות ויעילות מדווח על שביעות רצון ותחושת סיפוק גבוהות יותר בעבודתם.חבר סגל מצליח הוא זה היודע לאזן בין מחקר והוראה ולעסוק בשני התחומים בהתלהבות ובמסירות.לשם העמקה בסוגיות אילו והיכרות עם המחקרים החדשים בתחום ושיטות ההוראה העדכניות והאפקטיביות ביותר כיום באקדמיה, הזמנתי לכאן היום את פרופסור ניצה דוידוביץ, ראש החוג לחינוך וראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוניברסיטת אריאל, וכן ראש הפורום לקידום ההוראה בישראל.    פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il    

ב-1979 התרחשה באיראן מהפכה שהפכה את איראן החילונית והפרו-מערבית לרפובליקה אִסלאמית דתית.בעקבות המהפכה נוסחה חוקה חדשה שהבטיחה למנהיג הדתי את התפקיד של מנהיג עליון לכל חייו.המהפכה מסמנת לא רק את סופם של יחסי הקירבה בין איראן למערב ובמיוחד לישראל, אלא את תחילתה של תקופת מאבק במערב ובמיוחד בישראל.  מה מביא ומה מאפשר הפיכה משטרית שכזאת? כיצד השפיעה על חיי היום יום באיראן? וכיצד השפיעה על הפיכות דתיות אחרות במזרח התיכון? מה מקור ומהות השנאה של אנשי השלטון הדתי האיראני לישראל?  ואיך אפשר בלי לדבר על האיום הגרעיני.לשם העמקה בשאלות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור רונן כהן, חוקר של איראן והאיסלאם השיעי. ראש התוכנית לתואר שני בלימודי המזרח התיכון, וסגן דקן לתארים מתקדמים באוניברסיטת אריאל.  למעוניינים בהרחבה נתניהו טוב לאיראן? – The Middle East Central Asia Research Center (ariel.ac.il)   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il    

למעלה מ 10% באוכלוסייה סובלים או יסבלו מדיכאון בשלב כזה או אחר בחייהם. זו הפרעת מצב הרוח השכיחה ביותר כיום. לחץ קיצוני מתמשך או לחץ מתון מתמשך בין אם פיזי או פסיכולוגי יוצר בגוף דלקת כרונית ומעלה משמעותית עליה בסיכון בסוכרת ודיכאון. יתרה מכך לחץ מתמשך מקצר חיים. מה גורם לחלק מאתנו להיות עמידים ללחץ יותר מאחרים? וכיצד עכברי מעבדה מספקים לנו הבנה ופותחים אפשרויות להתערבות של טיפול ואף מניעה. בפרק הזה מצטרף רקטור האוניברסיטה פרופ' אלברט פנחסוב וירחיב לנו על המחקר שעשה בנושא. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il    

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת במספר המאובחנים על הרצף האוטיסטי. האם עלייה זאת מבטאת גידול אמיתי או נובעת משינוי בהגדרה? מהו הגיל המוקדם ביותר לזיהוי ומהם הסימנים שכדאי להיות ערים אליהם בהתנהגות הפעוט? מה היתרונות של אבחנה מוקדמת? וכיצד כלבים יכולים לעזור לילדים עם אוטיזם? לשם כך נארח את הפרופסור אסתר בן- יצחק, קלינאית תקשורת בכירה, ראש מרכז ברוקנר לחקר האוטיזם וראש התוכנית לתואר שני במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il    

פרופסור איתן לוננפלד הוא פרופסור למיילדות וגינקולוגיה. חוקר פוריות, גברית, פוריות נשית, גידול תאי אב מתאי גזע ושימור רקמת אשך לפני גיל ההתבגרות. בפרק נדבר על מה מוגדר בעצם כבעיית פריון ומה השכיחות באוכלוסייה, מהם האתגרים העומדים בפני זוגות הנאבקים בבעיות פוריות ואיך המחקר של פרופ' איתן עוזר להתמודד עם אתגרים אלו והאם אכן יש תקווה לזוגות עם בעיות פוריות.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il    

כל חורף בשנים האחרונות אנחנו שומעים על הצפות ברחבי הארץ ובערים מרכזיות במיוחד. אנחנו עדים להמון סרטונים שרצים ברשת על עסקים המנסים להציל סחורה משיטפון וגם תושבים שמשתמשים ברפסודה מאולתרת כדי להתנייד ממקום למקום. האם המצב תמיד היה כזה? יש מה לעשות נגד התופעה? לשם כך הצטרף אלינו לפרק פרופ' אורן אקרמן ובו יסביר לנו על התופעה והאם אפשר למגר אותה באמצעות קיימות. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל- hadassaho@ariel.ac.il