הבית האופטימי | הפודקאסט

מה הופך פעולה יומיומית לטקס? מה ההבדל בין הרגל לטקס, והאם אפשר להכניס קצת יותר משמעות לחיים שלנו בלי להוסיף להם עוד משימות?בפרק הזה אני מארחת את שחר לינצנברג, חוקר וכותב על חוכמת הטקסים ומגיש הפודקאסט "חוכמת הטקסים", לשיחה על הכוח שיש לטקסים קטנים וגדולים בחיינו.דיברנו על הקפה של הבוקר, על טקסים אישיים ומשפחתיים, על תחושת שייכות ועל האופן שבו טקסים יכולים ללוות אותנו ברגעים של שינוי, התחלה ופרידה.ובעיקר, על האפשרות להתבונן מחדש בפעולות שאנחנו ממילא עושים, ולגלות שבתוך היומיום הכי רגיל מסתתרת הזדמנות לנוכחות, לחיבור ולמשמעות.מוזמנות ומוזמנים.עורכת: ריי שגב האתר שלי, הספר והחוברת⁠⁠⁠⁠⁠⁠האינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠⁠⁠קבוצת ווטסאפ לעדכונים⁠האתר המלא כל טוב של של שחרקבוצת ווטסאפ - אתגר חיים בטקס ..*מעניין? רוצות עוד?*לעוד פרק בפודקאסט על הרגליםלפרק על החוברת "הרגלים פשוטים לבית אופטימי"

אחים ואחיות הם אולי הקשר הממושך ביותר בחיינו. אנחנו מתחילים את הדרך בבית אחד, חולקים הורים, חדרים, חפצים וזיכרונות, רבים, מקנאים, משווים, אוהבים. ואז אנחנו גדלים, עוזבים את הבית ובונים לעצמנו בתים וחיים נפרדים, אבל הקשר הזה ממשיך ללוות אותנו, לפעמים מקרוב ולפעמים מרחוק.בפרק הזה אירחתי את האחיות אבישג ונטע פת, שיש להן פודקאסט משלהן על יחסי אחים, לשיחה על אחת ממערכות היחסים המורכבות והמרתקות בחיינו. דיברנו על התפקידים שאנחנו מקבלים בבית הילדות, על אהבה ותחרות, על החזרה לבית ההורים גם כשאנחנו כבר מבוגרים, ועל מה שקורה לקשר האחָאִי (ככה קוראים לזה) כשההורים מזדקנים ובית הילדות משתנה. ניסינו לברר מה נשאר מהבית המשותף שלנו, גם עשרות שנים אחרי שכבר הפסקנו לגור בו.עורכת: ריי שגבהאתר שלי, הספר והחוברת⁠⁠⁠⁠האינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠קבוצת ווטסאפ לעדכוניםהאתר של האחיות פתאינסטגרם האחיות פתפודקאסט האחיות פת - על אחים, אחיות ומה שביניהם

פרק קצת אחר של הבית האופטימי, שהוא הזמנה לעצור לרגע, לנשום ולהסתכל על הבית בעיניים טובות.מדיטציית סדר שאפשר להקשיב לה בעיניים פקוחות, ואפילו לעשות תוך כדי כמה פעולות קטנות בבית. בלי משימות גדולות, בלי ביקורת עצמית ובלי הציפייה שהכול יהיה מושלם.כמה דקות של תשומת לב, תנועה עדינה ועשיית מקום. עורכת: ריי שגבהאתר שלי, הספר והחוברת⁠⁠⁠⁠האינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠קבוצת ווטסאפ לעדכונים

ברוכה הבאה שנת תשפ"ז :)אנחנו כל כך רגילות לראות בבית את מה שעוד צריך לעשות: מה מבולגן, מה חסר, מה התקלקל, מה מחכה שנגיע אליו. אבל מה קורה כשאנחנו מפנות את הזרקור דווקא למה שכבר טוב?לכבוד השנה החדשה הזמנתי את שירלי יובל יאיר - פסיכולוגית, מוזיקאית וסופרת, ומפתחת שיטת ה"תודו ליסט", לשיחה על הכרת תודה כתרגול של תשומת לב.דיברנו על היכולת לזהות איפה הטוב נמצא, על הקשר בין הסדר שבחוץ לסדר הפנימי, על הדברים הקטנים והיומיומיים שאנחנו מפסיקות לראות מרוב שהם מובנים מאליהם, ועל האפשרות לאמן את המבט כך שיראה לא רק את מה שחסר - אלא גם את מה שיש.לא כדי לשכנע את עצמנו שהכול טוב, ולא כדי להתעלם ממה שקשה או דורש שינוי. אלא כדי להחזיק גם וגם.פרק לשנה חדשה, שמציע לעצור לרגע את רשימת ה - To Do האינסופית של הבית, ולהתחיל גם תודו ליסט.עורכת: ריי שגבהאתר שלי, הספר והחוברת⁠⁠האינסטגרם שלי⁠⁠קבוצת ווטסאפ לעדכוניםלאתר של שירלי יובל יאיר - ערכת תודו ליסט ועוד המון דברים טוביםלאינסטגרם של שירלי יובל יאירלפרק שלי עם שירלי בפודקאסט שלה "להנות מהדרך"**נהנתן? לעוד פרקים על הפניית קשב, סדר פנימי, חמלה והיכולת לראות את הבית אחרת:להניח מילים טובות - פרק על חמלהפלאות של בית - איך להתאהב בבית שכבר יש לנו

לפני כמה שבועות אלטון, הכלב היפה, החכם והאהוב שלנו, סיים במפתיע את הביקור שלו על הכוכב הזה, אחרי עשר וחצי שנים איתנו.בפרק הזה אני נפרדת ממנו, אבל גם חושבת על כל מה שכלב מכניס איתו הביתה: אהבה ונוכחות, שערות וטיפות מים, טיולים וטקסים, אחריות ודאגה, ואיך בלי ששמים לב הוא הופך לחלק מהאופן שבו משפחה מתנהלת בעולם.ומה קורה לבית כשהוא איננו? כשהוא פתאום נקי ושקט יותר, וכשיחד עם הגעגוע נכנס בדלת גם חופש חדש ומפתיע?פרק על כלבים ובתים, על אהבה שהיא גם עבודה, על בלגן שהוא סימן חיים, ועל עשר וחצי שנים של אלטוניות שנשארת בבית גם אחרי שאלטון איננו.עורכת: ריי שגבהספר, החוברת, האתרהאינסטגרם קבוצת עדכונים בווטסאפ**לעוד פרקים בפודקאסט העוסקים בבית ופרידה:על פינוי בית ההורים אחרי מותםעל שינויים בבית אחרי מוות של בן הזוגפרק פרידה מאמא שליפרק על בית ושכול