אורות באפלה

אחת התעלומות הגדולות של החיים, היא השאלה איך ומתי נמות. חידה. כשסופי שמעה שהמחבלים הגיעו לשכונה שלה, היא הבינה שזהו, המוות כאן. ממשהו ערטילאי ועתידי, הוא הפך לעובדה מוגמרת: הלב ייעצר בעוד כמה דקות. איך שומרים על קור רוח מול ההבנה הזו? ואיך חייה ניצלו בסוף? פרק 8 כאן, סיפורה של סופי ברזון מקאי. קולה של שירה קוריאל.

מכירים את ההתרגשות הזו של תכנון טיול לחו״ל? שם לי הייתה במחשבותיה בבוקר יום שבת שליו אחד שהפך לקרב הישרדות מסויט, שעוד לא נגמר. אביה, אלכס דנציג, ודודה, איציק אלגרט, עדיין חטופים בידי חמאס בעזה 🎗️ פרק 22: סיפורה של לי מאור מקיבוץ ניר עוז. קולה של מלי לוי. 🇮🇱 כל סיפור שעולה כאן הוא עדות לעוצמתה של הרוח הנשית הישראלית. צפו כדי לקבל השראה, השאירו תגובה ושתפו כדי לעזור לנו להשמיע את קולן!

״אמרתי לחובש שהדבר שהכי חשוב לי בחיים, בגלל שאני מאמנת כושר, זו היד. שאם הוא לא מציל לי את היד, אין לי סיבה להמשיך...״ פרק 21: סיפורה של שני הדר. קולה של שני קליין.

״אתם לא לבד. אני איתכם. אתם לא לבד…״ כשעולמם של שני ילדים בני 9 ו-6 התנפץ לנגד עיניהם, לינוי, חובשת בכירה במד״א, הפכה לקרן אור עבור מיכאל הקטן ואחותו הקטנה עמליה מכפר עזה. פרק 20: סיפורה של לינוי אלעזרה. קולה של גל סרי.

היא הגיעה למסיבה ביחד עם דוד אהובה. היא הגיעה כדי לצייר, והוא בא כדי לתמוך ולהיות איתה. כמה שעות אחר כך, היא מצאה את עצמה מסתתרת בתוך מכולת אשפה יחד עם עוד 16 צעירים. כמה שעות אחר כך, היא היתה כבר אלמנה בלי טבעת. פרק 19: סיפורה של נועם בן דוד. קולה של נלי תגר.

כמה אינטימי יכול להיות הרגע הזה שבו הכל סביבך עולה בלהבות, את מכווצת מתחת למיטה על הרצפה הרותחת ומחכה למוות? מה עובר בראש ברגעים הללו? סיפורה של רוני לוי מקיבוץ חולית, מקפל בתוכו את אחד הרגעים הכי אישיים, כמוסים ומלאי תפילה שיכולים להיות. פרק 18: סיפורה של רוני לוי. קולה של עירית קפלן.

סיימנו לעבוד על הסרטון שלך, נירה, כשעוד לא ידענו מה עלה בגורלו של יוסי בשבי. הסוף היה פתוח. הייתה בנו תקווה. ואז, ממש רגע לפני הפרסום, הגיעה ההודעה הנוראה מכל. הבנו שהפרק הזה חייב להשתנות. הוא חייב להיות מחווה לך וליוסי. מחווה לאהבה הגדולה, לתעצומות הנפש ולחלל הגדול שנפער. פרק 17: סיפורה של נירה הרמן שרעבי. קולה של טלי בן יוסף.

את לא מתפרקת. ילדייך בלב התופת, ואת רחוקה. רוצה להיות שם איתם ולא יכולה. אבל את לא מתפרקת. ״אבא נרצח״, דריה הקטנה כותבת, ״הצילו!״ ואת נשארת אסופה. כי לא משנה היכן את, קרובה או רחוקה- את המגדלור שלה. פרק 15: סיפורה של רעות קרפ. קולה של אתי וקנין.

אריק שלה, היה הרבש״צ המוערך של קיבוץ בארי. כשהכל התחיל, הוא לקח את הנשק וממש ליד הדלת, הוא הסתובב אל סיגל שלו ואמר לה: ״להתראות״. היא לא ידעה שזו תהיה המילה האחרונה שיאמר לה. פרק 16: סיפורה של סיגל עטיה קראוניק קולה של רינת מטטוב.

“אני רק בת 20… שמישהו יגיד לי אם זה נשמע הגיוני שהייתי צריכה לעבור דבר כזה רק כדי לחיות בנחת בארץ שלי…” פרק 14: סיפורה של אגם יוספזון. קולה של ג’וי ריגר. 👈 האזינו, ספרו לנו מה הרגשתם והכי חשוב: שתפו!

הסיפור של שי לי הוא גם הסיפור של יהב וגם סיפורה של שייה בת החודש. כי כך הם היו- משפחה קטנה, צעירה ומלאת אהבה. וחייהם קשורים אלה באלה גם כשהעולם סביבם עלה בלהבות. פרק 13: סיפורה של שי לי עטרי. קולה של שלומית ארנון בר לב. האזינו, ספרו לנו מה הרגשתם והכי חשוב: שתפו!

החיים היו בשיא תפארתם בגוף הצעיר פעמה המוסיקה ותחושת חופש זרמה בורידים ובהינף מחוג שעון 6:29 והנה היא מכווצת בתוך צינור באדמה. פרק 12: סיפורה של יעל סימון קולה של ענהאל שאולוב.

כדאי לעשות את מה שכולם עושים? או אולי לסמוך על עצמי ולעשות את מה שאני רואה לנכון?  כולנו נתקלים בהתלבטות הזאת בשלב כזה או אחר, אבל אצל שחר ואופיר, ההחלטה בעניין התקבלה בשבריר שנייה. שבריר שנייה שהיה כל ההבדל בין חיים לבין מוות. פרק 11, סיפורה האמיץ של שחר אלגזי. קולה של יעל בר זוהר.

מיד כשהחלו האזעקות ב7 באוקטובר, יסמין הבינה שצריך לצאת מאזור מסיבת הנובה. היא ובן זוגה טל, היו מהראשונים שעלו לרכב ונמלטו. רצה הגורל והם ברחו הישר אל התופת של קיבוץ בארי. יסמין היא אחת משתי הנשים ששרדו את התופת בבית של פסי בבארי, והסיפור שלה הוא לא פחות מעוצר נשימה. פרק 10: סיפורה של יסמין פורת. קולה של תימור כהן.

אישה בת 84 לבדה שעות ארוכות בממ״ד, מסביב הכאוס חוגג ואין איתה איש בבית הגדול והריק. מה עובר במוחה? ואיך סיר ממולאים אחד מצא את דרכו אל הפריזר באמצע התופת? פרק 9 המופלא והנוגע: סיפורה של תמי הלוי. קולה של אודיה קורן כתיבה: אוריין צ׳פלין. ✨צוות יוצרי/ות הפרויקט✨ ניהול אמנותי ובימוי: Dana Dvorin תחקיר, כתיבה ועריכת תוכן: Shlomit Arnon תחקיר, כתיבה ותוכן: Ira Fuchs תחקיר וכתיבה: Liat Fishman Lenny ניהול מדיה ותוכן: Anaelle Shaulov אמנית ציור בחול: ציבי וקסמן צילום ועריכת וידאו: Ronen Ishai עריכות סאונד והקלטות: Raz Burg עיצוב גרפי: Vered Grif הפקה: Sharon Axelrod Shechori Andreea Shvartz תרגום: איריס ד. ל- Globus Translations גלובוס תרגומים

״בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ…״ (וּנְתַנֶּה תֹּקֶף) כשהשמש התחילה לזרוח מעל למסיבת הנובה, לאלינה לא הייתה דרך לדעת, שבעוד כמה רגעים תמצא את עצמה במלחמה מעולמות אחרים. במלחמה בין מלאכי המוות לבין מלאכי אלוהים. פרק 7: סיפורה של אלינה מסטר, שפגשה את המוות 4 פעמים. קולה של הגר טישמן.

איך אתם מעדיפים להתחיל את בוקר שבת? אולי עם ריח קפה טרי שממלא את הבית? אולי עם ליטוף עדין של קרני השמש? ומה עם איזו עוגה נחמדה ומגזין טוב? אצל הדר בר ומשפחתה, בוקר השבת ההוא היהה הכל—- חוץ מזה. פרק 6 כאן, והוא נוקב וכואב. סיפורה של הדר בר. 👈 האזינו ושתפו! קולה של עדי ארד.

כולנו פותחים מידי יום את מגירת הסכו״ם, בוחרים סכין מתאימה בשביל למרוח גבינה בסנדוויץ׳, או אחת חדה בשביל לחתוך עגבניה... אבל בבוקר שבת אחד למרבה האימה אמא עמדה מול מגירת הסכו״ם והתלבטה: ״איזו מהסכינים הכי תתאים בשביל לדקור, להילחם ולהישאר בחיים?״ הנה הוא כאן- פרק 5: סיפורה של עטר מאור. קולה של שירן הוברמן.

אמהות היא כוח על. כוח לקום על הרגליים גם כשאת מותשת. כוח לתת מעצמך לילד שלך, גם כשהמציאות קשה מנשוא. במקרה של כרמל עפרון, האמהות הייתה כוח-העל ששמר על חייה. ב-7 באוקטובר, כשרגליה העייפות של כרמל כשלו בשדות, היא חשבה על בתה בת ה-6. המחשבה עליה גרמה לה לקום ולהמשיך לרוץ. היא הבינה, שהדבר שהילדה שלה צריכה הכי בעולם, הוא שאמא תחזור אליה. האזינו לפרק 4- סיפורה של כרמל עפרון. קולה של אנדריאה שוורץ.

מה אם… מה אם איה לא הייתה יוצאת לרכיבה? מה אם הייתה נשארת במיגונית? מה אם היא לא הייתה פוגשת בהישאם? החלטות קטנות קטנות, עם תוצאות כל כך גורליות… הנה הוא כאן: פרק 3- סיפורה של איה מידן מקיבוץ בארי. האזינו, הגיבו ושתפו! 🫶 קולה של מאיה מדגר Maya