ביחס לחומר - ד"ר רן ספיר

אירחתי את עידו הרטוגזון, הפסיכונאוט הלאומי 👩🏻‍🚀 לרגל הוצאת ספרו השני בעברית: משנה תודעה - רשימות מהרנסנס הפסיכדלי (בהוצאת פרדס)עידו הוא מרצה בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן ועוסק מזה עשרים שנה במחקר על ההיסטוריה והתרבות הפסיכדלית. בשיחה בחנו כיצד התודעה האנושית מגיבה לעידן הטכנולוגי הנוכחי ולכמות אדירה של מידע שאנו נחשפים אליו מידי יום? האם החוויה הפסיכדלית, המשמשת כמגבר תודעתי, יכולה לסייע לנו להבין ולהתמודד טוב יותר עם הצפת המידע? כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על הקשר של האדם לטכנולוגיה ? ואיך רשתות חברתיות משפיעות על התודעה שלנו? דיברנו כמובן גם על ספרו החדש והנהדר. עידו העיד על עצמו בשיחה שהוא אוהב לחקור מזויות שונות ולא להתמקד בנושא אחד וזה משתקף ביצירה האחרונה שלו. הספר משנה תודעה בוחן את השפעות הרנסנס הפסיכדלי על תחומים שונים ומגוונים. ואכן הספר (שסיימתי לקרוא היום) מציע, כמו החוויה הפסיכדלית, ריבוי פרספקטיבות להתבונן על האדם, התרבות והעולם בו אנחנו חיים. לרכישת הספר:https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-582-7

לפני כמה חודשים פנה אליי ניצן קסטל, שעבד בקבוצת "התדר" בתל אביב, ושאל שאלה פשוטה אך חדה: מדוע אין מרחבים בטוחים במסיבות בעיר? למה, בשונה ממסיבות טבע, אין במסיבות העירוניות מקום או אנשי צוות שניתן לפנות אליהם כשמישהו חווה רגע קשה תחת השפעת חומרים משני תודעה?ניצן הצביע על נקודה עיוורת בתרבות חיי הלילה של תל אביב – והחלטתי לבדוק אותה יחד עם המפיקה והדיג'ית נועה הולצמן. בשיחה שלנו עסקנו בשינויים שחלו בתרבות חיי הלילה מאז ה-7 באוקטובר – בקהל, בסגנון המוזיקה, וכמובן בצריכת חומרים פסיכואקטיביים, שהם חלק בלתי נפרד מהסצנה.נועה, שהתעניינה במשך שנים במרחבים בטוחים בישראל ובעולם, הפיקה יחד עם שותפיה מסיבה שבה הוקצה חלל ייעודי כ"מרחב בטוח", והיא שיתפה בחוויה ובתובנות שעלו ממנה.שנינו מקווים שהפרק יגיע למפיקי מסיבות ולבעלי מועדונים בתל אביב, ויעורר השראה ומודעות לצורך הקיים – ביצירת מרחבים בטוחים ובשילוב אנשים מיומנים בליווי בליינים העוברים חוויות קשות תחת השפעת חומרים משני תודעה במסיבות אורבניות.וחשוב לא פחות - לכו למסיבות שנועה מפיקה ומתקלטת בהן. ממש כיף שם!

פגשתי לשיחה את ד"ר סיני אורן, מנהל מרפאת שערי נפש בירושלים המציעה טיפול בסיוע קטמין לאלו שנפגעו מהמלחמה מאז השבעה באוקטובר. סיני הוא איש שכולו לב טוב ונתינה והוא מקדם טיפול בסיוע קטמין בחינם בשירות הציבורי. בשיחה סיני סיפר על מסלול חייו והדרך שהובילה אותו לשלב חומרים משני תודעה בעבודה הטיפולית. התנסותו האישית בקטמין, כחלק מהכשרה מקצועית שעבר, שינתה את האופן בו הבין פסיכותרפיה בשילוב משני תודעה. את תובנותיו הוא מיישם במרפאה ביחד עם צוות מסור כדי להקל על סבלם של נפגעי המלחמה.הפרק הזה הוא הזדמנות להכיר לעומק מהו קטמין, כיצד מתבצעת עבודה טיפולית עם החומר ועל הפוטנציאל שלו לספק מענה ממוקד ומהיר להקלה על אלו הסובלים מדיכאון ופוסט טראומה. ליצירת קשר עם המרפאה: https://www.szmc.org.il/departments/clinics-and-institutes/mirpaat-shaarey-nefesh/

נפגשתי לשיחה עם ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני ומטפל פסיכדלי החוקר במעבדה הפסיכדלית במכון סגול לחקר המוח באיכילוב. איתמר שיתף אותי במסעו האישי המרתק בלב האמזונס בפרו, שם לקח חלק בתוכנית ייחודית לטיפול בפוסט טראומה באמצעות טקסי איוואסקה שהעבירו שאמנים משבט השיפיבו הפרואני, ביחד עם מטפלים מערביים. המרכז הטיפולי מעביר ריטריטים המשלבים דיאטות, פרקטיקות מסורתיות ושתיית איוואסקה בטקס קבוצתי.כדי להתקבל לעבודה כמטפל וללוות ריטריטים טיפוליים, איתמר היה צריך לעבור מסע אישי בעצמו על פי המסורת הקפדנית של שבט השיפיבו והוא שיתף אותי בחוויותיו יוצאות הדופן.בשיחה דיברנו על המסורות השונות בעולם בהן מתקיימים טקסי האיוואסקה, מהי בעצם איוואסקה ומהן ההשפעות שלה מבחינה טיפולית ולסוף דיברנו על הריטריטים בהם ליווה משתתפים מערביים בטקסי איוואסקה שהגיעו כדי למצוא מזור לכאבם הנפשי.איתמר איש שיח מרתק ורהוט והיה לי ממש מעניין ומלמד לדבר איתו.מוזמנים לעקוב אחרי פועלו בעמוד האינסטגרם שלו:https://www.instagram.com/noetica.lab?utm_source=ig_web_button_share_sheet&igsh=ZDNlZDc0MzIxNw==ולראות סרט דוקומנטרי בהשתתפותו על המסע שעבר בלב האמזונס:https://youtu.be/ubKZa1sUkVE?si=4aRogEwtXpaxyWRpלאחרונה יצאה כתבה בעיתון "הארץ" על טקסי איוואסקה בפרו של שבט השפיבו למי שמעוניין להרחיב יותר: https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2025-04-10/ty-article-magazine/.highlight/00000196-0fe9-ddaf-a5f6-9fedb9370000?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

הסערה התקשורתית סביב החומר הממריץ - 'ממסי' או 'דוקטור' עוררה שאלות לגבי הרכב החומר והסכנות הכרוכות בשימוש ועד לקשר בין המרכיבים שנמצאו בקפטגון, החומר הממריץ ששימש את מחבלי הנוחבה, למרכיבים שנמצאו בדגימה אקראית של 'ממסי' במעבדה.פרק זה הוקלט לפני ש'ממסי' עלה לכותרות, ומתוך הבנה שזה אחד ממשני התודעה הנפוצים במסיבות ועוסק בשימוש שלו ושל חומרים אחרים במפגשי כמסקס - קיום יחסי מין בשילוב חומרים משני תודעה. על אף שהשילוב הזה מקובל אצל הרבה אנשים, הוא נפוץ במיוחד בקהילה הגאה במפגשים מיניים מרובי משתתפים הקרויים גם "צ'יל" ונתמקד בהם.אירחתי את נתן, עובד סוציאלי שהתמחה במזעור נזקים, ששיתף גם מהידע שלו וגם מהניסיון האישי שלו במפגשים המיניים. דיברנו על סוגי החומרים השונים, הסכנות וגם הפוטנציאל החיובי של מפגשים הללו.חוברת הדרכה למזעור נזקים במפגשי צ'יל:https://www.queerhealth.info/lbgt/chillouts?rq=chill

עונה שניה לפודקאסט שנפתחת בפרק מיוחד על טיפול בפוסט טראומה בסיוע חומרים משני תודעה. בפרק אירחתי את דנה בר-צבי, אישה מעוררת השראה ורבת פעלים שפגשתי בכנס "מדברים פסיכדליה" האחרון. דנה ואני דיברנו על הטראומה שעברה שבעקבותיה סבלה מפוסט-טראומה קשה במשך עשור. לאחר שניסתה טיפול פסיכולוגי ותרופתי ללא הקלה משמעותית, היא פנתה טיפול בסיוע MDMA ולאחר מכן גם טיפול בסיוע קטמין.דנה משתפת בפוטנציאל יוצא הדופן שיש לפסיכותרפיה בסיוע חומרים משני תודעה לטפל בפוסט טראומה, מבלי לוותר על הצגת המורכבות והאתגר שיש בפנייה לטיפול מסוג זה. הפרק הוא בעל חשיבות עליונה עבור קהילת המטפלים ועבור אנשים השוקלים פנייה לטיפול באמצעות חומרים משני תודעה.

הפרק האחרון לעונה הראשונה של הפודקאסט עוסק ברעיון שעלה לי בחודשים האחרונים לבחון את מצב המלחמה הממושך שאנחנו נמצאים בו כחומר משנה תודעה בפני עצמו. גייסתי למשימה את הסופר והמשורר נדב נוימן! נדב כותב וחוקר פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות וחובב פסיכדליה ידוע. בשיחה קפצנו על האתגר לנסות לתאר מה קורה לנו תודעתית בזמן מלחמה ומה המכנה המשותף בין שינוי תודעתי בהשפעת חומרים לבין שינוי תודעתי בעקבות מלחמה. לאתר של נדב נוימן בו תוכלו למצוא פנינים: https://www.nadavn.com/

הפעם בפודקאסט אירחתי את האורים ותומים של מזעור נזקים בארץ - מיכאל פיין. מיכאל מורה למדיטציה ומרצה בתחום פסיכדליה ומזעור נזקים. כותב טורים על חומרים משני תודעה בTIMEOUT ואיש בעל ידע נרחב בעולם החומרים. בשיחה דיברנו על אחד הנושאים היותר ידועים לשמצה - שימוש באבקות. תחום שיש עליו הרבה שיפוטיות ודעות קדומות. עשינו סקירה על סוגי החומרים השונים שנצרכים בהסנפה, מנגנוני הפעולה והטקסיות סביב השימוש. הצענו נקודת מבט לא שיפוטית על שימוש באבקות, תוך הזמנת אלו המשתמשים באבקות לקחת אחריות על השימוש, לבחון את אופן הצריכה שלהם ולהקדיש תשומת לב להשפעות החומרים על התודעה שלהם. קרדיט מוזיקה בפתיחה: Red Axes & Cohen - Bump City מי שרוצה להכיר יותר את העשייה של מיכאל ושותפיו: https://psycircle.co.il/

הפודקאסט חוזר לפעילות אחרי חופשת לידה 👶 והפעם אירחתי את סיון טמיר משגב, בעלת הוספיס בית ומלווה אנשים למותם ודיברנו על הפוטנציאל של טיפול פסיכדלי להקל על סבלם של אנשים הנוטים למות בשל מחלה סופנית. טיפול פסיכדלי לנוטים למות היה מהמחקרים שבישרו את הרנסאנס הפסיכדלי ויש לו חשיבות מכרעת לעיצוב דעת הקהל ביחס לשימוש בחומרים משני תודעה בפסיכותרפיה לאחר שנאסרו לשימוש בסוף שנות ה60 של המאה ה-20 בתחילת הפרק סיון שיתפה על עבודתה וסיפרה על ההתמודדויות השונות שיש לאנשים הסובלים ממחלה סופנית ובני משפחתם, הקשיים בעימות מול המוות וההשפעה על מערכות היחסים. בהמשך חיברנו בין אתגרים אלו לבין החוויה הפסיכדלית ותיארנו מהם מרכיבי החוויה הפסיכדלית המאפשרים הקלה לאנשים בסוף חייהם. בימים אלו מגייס המרכז הירושלמי לבריאות הנפש נבדקים למחקר הבוחן את היעילות של שילוב פסילוסיבין (פטריות הזיה) עם פסיכותרפיה להקלה על סבלם של החולים הנוטים למות. לפרטים נוספים בקישור: http://www.psjer.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Brochure-Psilocybin.pdf האתר של סיון: https://www.sivan-tamir.com/ לינק לראיון של רולנד גריפית': https://www.nytimes.com/interactive/2023/04/03/magazine/roland-griffiths-interview.html

תהליך הלידה, בטח למי שלא חוותה או חווה אותו, זה תהליך שקיים בו חוסר ודאות. מה יהיה? איך אני אהיה? מה אני אצטרך? איך יודעים מראש? איך מתכוננים? גם יציאה למסע פסיכדלי הוא כזה, ועל כן, חשובה ההתייחסות למרכיבי החוויה הפסיכדלית: מה הכוונה שלי למסע? מה תפקיד מלווה הלידה? מה הסט וסטניג המתאים? וכיצד נוחתים בחזרה לקרקע? ההקבלה בין לידה לחוויה פסיכדלית הובילה את הלל רוזמן, זוגתי, ואותי בתהליך הלידה ובהכנות לקראתו. מזמינים אתכם לשיחה אינטימית, פתוחה, שבסופה אולי תמצאו תשובות לשאלות שקיימות בתוככן, בין אם אתם.ן לקראת לידה או  לקראת מסע אחר. לינק לפרק על לידה כחוויה פסיכדלית בפודקאסט "תודעה רבה" שהיה עבורנו השראה: https://open.spotify.com/episode/3yFg5MfZPZCpDFZbCA4VLu?si=3f7e4a4138a7481e מאסטרינג: תומר רון קרדיט גרפיקה: Livia Falcaru

הבמאי אסף לפיד צלל לפרויקט חייו והוציא מהארכיון הלאומי את סיפורו יוצא הדופן של הסופר וניצול השואה יחיאל די-נור או בשם העט שלו: ק.צטניק. בסרטו הנפלא, "השיבה מהפלנטה האחרת", הוא מפגיש אותנו עם אישיותו המרתקת של אדם מוכשר ומורכב, המיוסר מהזוועות שעבר בשואה ודרך ההחלמה מהטראומה בעזרת פסיכדלים. בספרו השישי "צופן: אדמע", ק.צטניק מתאר את נסיעתו לליידן בהולנד, שם עבר חמישה טיפולי ל.ס.ד כדי לטפל בטראומות שעבר במחנה הריכוז באושוויץ. בשיחה עם אסף התעמקנו באישיותו של ק.צטניק, הפוסט טראומה שסבל ממנה 30 שנה, ודרך הריפוי שעבר בעזרת טיפולי הל.ס.ד שעשה עם פרופ' באסטיאנס, הפסיכיאטר שטיפל בו. כבר לאחר מסעו הראשון, ק.צטניק חזר עם תובנה ששינתה את חייו. הקרנות קרובות: דוקו שפירא 24.7 בשעה 20:00 קולנוע יפו 25.7 בשעה 20:30

פגשתי לשיחה את פיני בוימל, שהוא עבורי אחת מדמויות המפתח של קהילת הפסיכדליה ומזעור הנזקים בארץ. פיני מדבר על פסיכדליה ומזעור נזעים בארץ ובעולם, מקדם הנגשת ידע לציבור הרחב ותורם בשינוי המדיניות ביחס לשימוש בחומרים בישראל גם בוועדות בכנסת! בשיחה איתו צללנו לנושא כל כך חשוב בשיח על שימוש בחומרים משני תודעה - סטיגמה ודעות קדומות ביחס לחומרים השונים בציבור הרחב ובקרב קהילת המטפלים והמטופלים. נגענו בנרטיב בההיסטורי על חומרים משני תודעה, המלחמה נגד הסמים, סטיגמה ביחס לחומרים סינטטיים לעומת חומרים הנחשבים מהטבע וגם הסטיגמה שיש לנו אנשי הטיפול. ממליץ בחום לעקוב אחר העשייה של פיני באתר שלו ובעמותה שהקים ביחד עם שותפיו: ⁠www.psychedelicsocialworker.net⁠ ⁠www.acptisrael.com

בתחילת אפריל הייתי אמור להנחות פאנל של שורדי הנובה בכנס באוניברסיטת רייכמן ולשאול אותם על החוויה של לעבור מתקפת טרור תחת חומרים משני תודעה. כהכנה לכנס ראיתי את העדויות של המשתתפים ואחת מהן ריגשה אותי במיוחד, העדות של תמרה אבן יעקובי. לילה לפני איראן החליטה לתקוף לראשונה את ישראל והכנס בוטל. לא ויתרתי על ההזדמנות להשמיע את קולה של תמרה. קול אמיץ, אותנטי ומלא חן וחוש הומור. תמרה סיפרה בפתיחות על החוויה במסיבה, על התפנית הנוראית שקיבלה ועל ההשפעות של החומרים שהיא, בן זוגה וחבריה היו עליהם שהכל התחיל ועד שהגיעו בשלום הביתה. תודה רבה לפרויקט: Seven10stories על העבודה הנפלאה שעושים להפיץ את הסיפורים מאחורי האנשים שהיו בחזית מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. לינק לעמוד האינסטגרם של הפרויקט: https://www.instagram.com/seven10stories/

הצלחתי לתפוס לשיחה את ד"ר ליאור רוזמן בביקורו בארץ. ליאור הוא מהחוקרים הפסיכדלים הבולטים בעולם ורשום על מספר מחקרים פורצי דרך בתחום הפסיכדליה. ליאור התארח לפני 5 שנים בפודקאסט המצוין "תודעה רבה" ודיבר על עתיד הפסיכדליה והייתה לנו הזדמנות להיפגש בתקופה הנוכחית כדי לדבר על התפתחות המחקר והטיפול הפסיכדלי. בחלק הראשון של הפרק דיברנו על המחקר והטיפול הפסיכדלי העכשוויים. מה עובד בטיפול פסיכדלי, מהם השיקולים המקצועים והאתיים שיש לקחת בחשבון בעריכת מחקרים וגם על התקוות והחששות ביחס להתפתחות בתחום. בחלק השני צללנו לעבודתו בשנים האחרונות - חקר תהליכים קבוצתיים מפרספקטיבה פסיכדלית ומעגלי פיוס פסיכדלים של ישראלים ופלסטינים בטקסי איוואסקה. לינק להרצאה של ליאור וסמי על המחקר של טקסי האיוואסקה לישראלים ופלסטינים מכנס MAPS שהתקיים שנה שעברה: https://www.youtube.com/watch?v=bynaa_UpLSU&ab_channel=Ripples לינק לפרק שליאור התארח בו בפודקאסט תודעה רבה ב2019: https://open.spotify.com/episode/5DJlRyTJXezYElrxXIEPJz?si=1efb262f17e04938 קרדיט לתמונה: שרון אברהם

פגשתי לשיחה את אורי מהפודקאסט "מכורים" שסיפר כיצד קבוצות מכורים אנונימיים שהשתתף בהן התגלגלו להיות פודקאסט מצליח של סיפורי חיים והתמכרות של חברי הקבוצות שאילן שותפו לפודקאסט והוא פגשו. משם צללנו לסיפורו האישי של אורי. כיצד החל השימוש שלו בחומרים משני תודעה ומה הוביל לשימוש לרעה? מתי חש מזוהה עם הנרקומנים ברחוב ונבהל? ואיך החל תהליך ההחלמה שלו שבסופו החל להשתתף באופן קבוע בקבוצות מכורים אנונימיים איתן מתמיד עד היום. לינק להאזנה לפודקאסט מכורים: https://open.spotify.com/show/1odupC43hfcVIlKNLhsrMM?si=5FH8Zy3aSmK4BDK_aaRT3Q

שיצרתי את הפודקאסט, לא חשבתי לרגע שאקליט פרק על מכורים להרואין. רציתי להביא שיח על חומרים משני תודעה שאנשים התנסו בהם ויכולים להתחבר לחוויה. שפגשתי את עמרי אברמוביץ' לשיחה, נדהמתי לגלות כמה דומה הפסיכולוגיה מאחורי הבחירה בהרואין להקלה על כאב נפשי, לשימוש בחומרים אחרים. שימוש לרעה בחומרים מגיע ממצוקה נפשית ורצון להקל על כאב נפשי בלי נסבל והרואין הוא מענה אידיאלי לכך בשל השפעתו המהירה והחזקה, אך המחירים של השימוש הם בלתי נסבלים. בפרק צללנו לעולמם של דרי הרחוב, עולם שעמרי, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט, צלל אליו במשך 10 שנים. הקים עמותה בשם "מגרש ביתי" ואף גר תקופות קצרות ברחוב כדי להתחבר לחוויה היום יומית של דרי הרחוב. עמרי עובד כיום בסוטריה, המהווה חלופת אשפוז פסיכיאטרי ובקליניקה פרטית והוא דוגל בגישה דיאלוגית בגובה עיניים ומאמין בכוחה של הקהילה לרפא את הכאב הנפשי.

אחרי שנוצר לתת מענה לסוגיות סביב חומרים משני תודעה בתקופת מלחמה, הפודקאסט חוזר לרעיון המקורי, שיח על מערכות היחסים עם חומרים משני תודעה. הפעם אארח את גאיה סעדון שמתארת שמערכת היחסים עם גראס היא הארוכה והיציבה בחייה. בפרק נתבונן ביחס על מערכת היחסים הזו. מה היתרונות עבורה ומהם ההיבטים השליליים? כיצד החלה מערכת היחסים עם גראס? ואיך מערכת היחסים משפיעה על מערכות יחסים אחרות בחייה?

שלושה ימים לאחר השבעה באוקטובר איתי נייגר ירד לאילת עם קבוצה קטנה של מטפלים כדי לסייע בעזרה ראשונית נפשית למפוני עוטף עזה ומשתתפי מסיבות הטבע בדרום. במפגשים עם האנשים הוא זיהה דבר שחזר על עצמו - אלו שניצלו מאירועי הטבח תיארו בדרכים שונות שהם חוו משבר רוחני, שינוי מהיסוד בתפיסת המציאות שלהם. להפתעתו, חרף האירועים המחרידים שעברו, הוא גילה כי המשבר הרוחני נתן להם גם תקווה ולדבריו הוא ראה אנשים שרטטו מחסד. בשיחה נתאר מהו משבר רוחני ונבחין אותו מהיבטיו הדתיים, איך הוא מובן דרך השקפת העולם הפסיכדלית ומדוע הסתכלות על ההיבטים הרוחניים יכולה לתת תקווה בתקופה של ייאוש וחושך. מוזיקה: אוראל תמוז עריכה: תומר רון תצלום: הלל רוזמן

עינת חיימוביץ, מזועזעת עמוקות מהפגיעה הקשה שעברה קהילת הטראנס ומסיבות הטבע, פתחה ביחד עם בן זוגה יפתח שחר מרחב מרפא בשם "אדמה טובה" לכל מי שנפגע מהטבח במסיבות הטבע. מלבד משתתפי המסיבות, מגיעים למרחב הורים, אחים וחברים של המשתתפים ושל הנרצחים. הפרק עולה חודשיים לאחר הטבח במסיבות. עינת תספר על העשייה במרחב המרפא ונקדיש את השיחה למשפחות המשתתפים וניתן מענה על השאלה: איך עוזרים לבן או בת שלי שחוו אירוע טראומטי ומחריד במסיבת טבע, חלקם תחת חומרים משני תודעה, ועכשיו חוזרים אליהם הביתה. איך ליצר שפה משותפת כדי לעבד את כל מה שקרה במסיבות? עינת היא עובדת סוציאלית קלינית המתמחה בעבודה עם טראומה ומלווה אנשים בתהליכי אינטגרציה של מסעות פסיכדליים. ההכשרה והניסיון שלה מתאימים כמו כפפה ליד לאוכלוסיית משתתפי המסיבות ומשפחותיהם. מרחב אדמה טובה נמצא במושב סתריה ליד רחובות. פועל בימים א', ג', ד' בין 16:00 - 21:00. כל משתתפי המסיבות וקרוביהם מוזמנים להגיע באופן חופשי. https://www.adamatova.org/ 054-895-6708 האתר של עינת חיימוביץ: https://www.einatherapy.net/

תקופה לחוצה ומורטת עצבים עוברת על כולנו. חוסר הוודאות, הסכנה הקיומית והתמודדות עם טראומה. כל אלו מעוררים חרדה, פוגעים בתפקוד, בשינה וביכולת שלנו להרגיע את עצמנו. קופות החולים מדווחות על עלייה דרמטית בפנייה של אנשים לרופאי משפחה ופסיכיאטרים למתן מרשם לכדורי הרגעה ושינה. פרסומות ברדיו מפצירות להיזהר משימוש מופרז בתרופות הרגעה. בפרק זה אארח את ד"ר עומרי בן עזרא, רופא משפחה לא טיפוסי, המביא גישה אחרת לנטילת תרופות הרגעה ושינה מתוך השקפת העולם הפסיכדלית. נפתח בהסבר מהן תרופות הרגעה ואיך הן פועלות על המוח ונמשיך במענה על השאלה איך יודעים שאנחנו זקוקים לכדורי הרגעה, מהן הסכנות בנטילת כדורי הרגעה והשאלה החשובה מכל, איך לצרוך כדורי הרגעה בצורה מודעת, מתוך כוונה להשיג רגיעה ולשפר את איכות החיים, ולא רק כדי להיפטר מתחושה לא טובה. הייתה לי שיחה מרתקת עם עומרי, לא חשבתי שאנהל שיחה מעמיקה כל כך על כדורי הרגעה. שתהיה האזנה נעימה. אם אהבתם ואתם חושבים שיכול לעזור לאחרים, תשתפו ותדרגו את הפרק, כך שיגיע לאנשים נוספים.