אבא תרחם Father have mercy

"ואם אני רואה זמן בסביבה, אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן" (יונתן גפן) אז זהו, שירון לא. פרודות הזמן שלו מדודות, מאורגנות, נחתכות בסכין חד לקראת הדבר הבא. "יש לי עוד שנים מועטות לחיות ואת לא תבזבזי לי את המשאב היקר ביותר שיש לי", הוא מתרה בדניאלה שמצידה מנסה להסביר לו שהרבה יותר גרוע מלאחר לפגישות, זה להקדים לפגישות, "בדיוק כפי שעשית עכשיו כשהקדמת להגיע אלי הביתה".מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים" (דוד גרוסמן). כיצד מעצבת התודעה את השפה והשפה את התודעה? "התנתקות" או "גירוש"? "הפיכה משטרית" או "רפורמה משפטית"? שינוי שם המלחמה, מסביר ירון, נובע מהבנת כוחה של הנדסת התודעה באמצעות השפה. על שפת הכוח, שפת החנופה, שפת הפרסום ועל המילה הנפלאה "לצדלל" (להסיט הצידה שבלולים פן ימעכו).מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הוריו של ירון קראו את ביטאון ״דבר״ של ההסתדרות; אביו שיחק בתיאטרון ״האוהל״ שנתמך על ידי ההסתדרות והוא עצמו התחנך ב״בית החינוך לילדי עובדים״ של ההסתדרות. אולי משום כך, התרסקותה של ״רפובליקת ההסתדרות״ מעליבה אותו באופן אישי. על עלייתה ונפילתה, על כוחם של ארגוני עובדים בעידן הנוכחי, על שחיתויות עבר ועל דמות הקומיקס של דודו גבע, שמזכירה לדניאלה את אב הטיפוס של הטיפוס ההסתדרותי.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"גרשון סע במונית, כי החוליגנים שרפו לך את המכונית" (שיר עממי) מה למד ירון מנהגי המוניות ומתי בפעם הראשונה העז להזמין אחת. מה אכפת לדניאלה מה התחביב של הנהג ולמה לעזאזל יש רק 4 אחוז נשים. וגם: געגועים ל"מי פנוי ברוטשילד" ולמכשיר הקשר שליווה את הנסיעות.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"קוטר הפצצה היה שלושים סנטימטרים" (יהודה עמיחי), למה גרעין ולמה עכשיו? מה הבעיה עם מדיניות העמימות? איך הוויתור על ההגמוניה הגרעינית וחתירה להסכם פירוז, לדעתו של ירון, ישפר את מצבנו, למה דניאלה חושבת שזה רעיון אינפנטילי ולמה ירון מסכים איתה. ויש גם התייחסות ליופייה של הפטרייה. מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"בסוכות היינו יושבים בסוכה שבחצר... וזקנו הלבן של סבי הוא זיכרון השלג בפסגות הרי האטלס". על "סוכת נחלים" שהפכה לקיט להרכבה עצמית והחליפה את שלומית; על הסוכות התלויות בשכונות החרדיות; על ארעיות, על קביעות ועל הפליטים שמעבר לגדר. ויש גם סיפור על אתרוג שנשכח באמצע טיול ג'יפים בטורקיה.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"הָאָחוֹת אַמְפֶטָמִין, לִּמַּדְתְּ אוֹתִי לֵהָנוֹת מִתְּשׁוּקָה לְלֹא מִין" (עמוס נוי) ירון ודניאלה בשיחה על סמים, תרופות, ושאר כימיקלים לתחזוקת הנפש. מי גנב למי סוליית חשיש, מי מתגעגע לפטרייה שכבר לא ניתן להשיג ואיזה כדורים חביבים על כל אחד מהם. ויש גם הסבר מדוע כדאי להפסיק לרדוף אחרי משתמשים ויצרנים ולהשקיע את הכסף בחינוך ובעזרה למכורים.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

וכשאומרים אָנוּ שָנים… שָנים …קוֹל דְּמֵי הַזְּמַן צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הָאֲדָמָה (נתן יונתן) איך חווים ירון ודניאלה את פרודות הזמן; מה עוזר להם לתת בו סימנים; מה מזכיר להם את שעון החול הניגר (ירון: החברים המתים. דניאלה: הילדים) ומדוע ראש השנה בכל זאת מוביל את שניהם להרהורים על מחזוריות וזיכרון.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת צִפּוֹר סַפִּירִית שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְּתוּ" (זלדה) שתי כיפות שונות מפלגות את המגזר החרד״לי. זו העוברת דרך בית מדרשו של הרב טאו - המיוצג נאמנה על ידי ראש השב״כ המיועד - וזו המונחת על פדחתם של הזועקים ״נמות ולא נתגייס״. מדוע חושב ירון ששתי הכיפות עלולות לסכן את עתידה של ישראל, ולמה ההתאמות הנדרשות לקליטת החיילים החרדים מבהילות את דניאלה.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"אני כותב אל המעתיקים, אל החורטים את אהבתם על השולחנות, אל המאחרים, אל אלה שבוהים מבעד לחלונות" (אלי אליהו) לכבוד תחילת שנת הלימודים, ירון ודניאלה משחקים אלף בית כיתה. מדוע בחר ירון באות נ' את הנחליאלי, באות ז' את הזיין ודניאלה בחרה באות ג' את הגירים ובאות צ' את הצלצול הגואל.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"מי ישאר? מה ישאר?" (אברהם סוצקבר) ירון אומר שהמצבה החשובה לו ביותר היא המצבה שאיננה. זו שלא מונחת מעל גופות משפחתו שנספו בשואה. מצד שני, לו עצמו, אין שום דרישות מיוחדות, אבל לדניאלה דווקא יש, והיא דורשת פרמידה וקבורה מצרית. שיחה משועשעת על משמעותן של מצבות ועל תפקידן בעיצוב הזיכרון. ויש גם המלצת השתטחות.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"נוסעים במכונית הישנה, לתוך הלילה הרטוב" (אריק איינשטיין) שניהם לא מבינים כלום במכוניות, משתעממים ממונחים כמו "אחיזת הגה" ו"הנעה אחורית" ובכל זאת מנהלים שיחה רגשית על קופסאות הפח המלוות את חייהם. "מה זה חשוב כמה ידיים המכונית שקניתי עברה?" שואלת דניאלה "ואם עברה הרבה בתים, זה אומר שקניתי מכונית עם פחד נטישה?"מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום" (יעל סטטמן) דניאלה ביקשה שיחה דחופה על הרעב בעזה אבל ירון התעקש להתחיל כמה צעדים אחורה; דניאלה זועמת ירון נשאר רציונלי. גם את ההחלטה על הרחבת המלחמה וכיבוש עזה, משעין ירון על מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, המוכיחים שבמצבים של ייאוש גובר הצורך בניצחון. שיחה על המצב מזווית קצת שונה.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נִסְיוֹנוֹת הַהִתְאַבְּדוּת שֶׁל יְרוּשָלַיִם (יהודה עמיחי) תשעה באב, בניגוד לחגים ומועדים אחרים על פני לוח השנה היהודי, לא תפס בקרב הציבור החילוני. האם הסיבה נעוצה במסרים של התקרבנות ויללנות הזרים לרוח הציונית? האם סתם בשל התרשלות יצירתית במוסדות החינוך? "אולי אפשר לדבר על החורבן והגלות אחרת", תוהה דניאלה, "אולי אפשר למצוא גם כמה נקודות זכות לגלות?". "איפפ... את כל כך בנלית", עונה ירון.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"מראה מפת ארץ ישראל בתקופת התנ"ך, המשורטטת בחובבנות על גבו של תינוקי, העביר בי צמרמורת של עדנה" (אורלי קסטל בלום). למה ירון לא מצליח להתרגל לתופעת ההתקעקעות ואיך ההסתייגות שלו קשורה לזיכרון השואה ולמסורת היהודית. ״בסדר״ מבקשת דניאלה, ״אבל בכל זאת אתה מתבקש למחול על קעקוע אחד, השייך לאדם אחד, שהוא לכל הדעות הקעקוע המוצדק בעולם״. שיחה של שני בומרים על התופעה החברתית הרווחת.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"לפי מפעל הפיס, אנחנו לא חברה נשנקת ונאבקת, אלא חצר של מוטל דרכים מוארת בניאון צבעוני" (אדם ברוך). ירון שואל האם אין טעם לפגם בחברה ציבורית שמצליחה לקושש כסף דווקא מהעניים ומעוטי היכולת, מחלקת פרסים ספרותיים ומטמטמת אזרחים לסמוך על המזל במקום על עבודה ועל מאמץ;  "אני מבינה למה אנשים מהמרים", אומרת דניאלה "כי אם אני משוכנעת שהטיל מאיראן ייפול על הראש שלי, אז מדוע שהמזל לא?"מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

מִבֵּין סוֹרְגָיו יִצְפֶּה בְּלֹא עִנְיָן בַּצִּפֳּרִים (ט.כרמי) האם הרגש מתקהה עם השנים? ירון אומר שכן. שהתרגל למשל למות חבריו. טוען שהוא מתקשה בגילו לחוש תהומות של עצב, פסגות של שמחה ועוצמות של התשוקה. דניאלה טוענת שאולי זה נכון, אבל שרגשות אחרים דווקא נחווים עזים יותר. "כמו מה", שואל ירון. "רוך, אמפתיה, אהבה לבעלי חיים", היא משיבה.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה" (מאיר אריאל). לקראת הקיץ מדברים ירון ודניאלה על שדות תעופה ועל הסיבות הקטנוניות שטיסות עושות להם רע. על ציפוף השורות במרחב האווירי, על איכות הארוחות, על ברכי המתכת של ירון המצפצפות בבידוק הבטחוני ועל כלוב המעשנים השקוף בטרמינל שגרם לדניאלה להפסיק לעשן. וחוץ מזה, מי אמר שחייבים לטוס?מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

״איתי לא מתעסקים, איתי לא מתעסקים, רק נכנסת חתיכת חצופה״ (דרורה מבית ״האח הגדול״). ירון לא צלח פרק אחד בעוד דניאלה בדרך להתמכרות. שיחה על האח הגדול, על גיבוריו, על המניפולציה שמפעילים העורכים ואיך כל זה קשור למבנה כלא בשם פנאופטיקון, לג׳ורג׳ אורוול ולתרבות הטיקטוק.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אֹשֶׁר וְשַׁלְוָה הוֹפְכִים מַשְׂאַת נֶפֶשׁ" (יעל סטטמן). ירון ודניאלה בשיחה משועשעת על הלילות הלבנים בצל הצבע האדום. כמה זמן לוקח לירון לרדת במדרגות מדירתו שבמקומה הרביעית אל קומה מינוס 3 בחניון הסמוך, מה הוא לוקח איתו לשם, עם מי הוא מתיידד, ומדוע הוא לא טורח לברר, מייד בסיום האירוע, האם ילדיו ונכדיו עברו את מתקפת הטילים בשלום.מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקלSee omnystudio.com/listener for privacy information.