חוקרים מדיניות

בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת החליטה ממדינת ישראל להקים מכללות אקדמיות. אלא שהחלטה זו לא כללה הבחנה וחלוקת תפקידים בין אוניברסיטה למכללה שחשיבותן מובנת מאליה. נזקו של מחדל זה מעיק על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מאז ועד היום.פרופ' נחמיה פרידלנד מנתח בנייר עמדה, "מהות האוניברסיטה ויעודה", את ההבדלים שצריך שיהיו בין אוניברסיטה ומכללה. פרידלנד, אשר כיהן במועצה להשכלה גבוהה בשנות ה-90, גורס שהגדרה שנתנה המל"ג למכללה – "מוסד שאינו אוניברסיטה" – הוותה טעות יסודית שטשטשה את ההבחנה בין שני סוגי המוסדות ויצרה מערכת השכלה גבוהה בה כולם מנסים לעשות הכל: המכללות שואפות להידמות או להפוך לאוניברסיטאות והאחרונות מרחיבות פעילות בתחומים שמתאימים למכללות – הכשרה לעיסוק בפרופסיות – כאילו היו האחרונות דיסציפלינות אקדמיות. דוגמאות, כמו הפיכת מקצועות שימושיים כסיעוד וכאופטומטריה לדיסציפלינות לכאורה אקדמיות, והחלת מודלים אקדמיים על הוראתם, משמשות בסיס לביקורת רחבה על מבנה המערכת. פרידלנד גם נעזר בטיעוניו בהשוואת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לאלו בגרמניה, בקליפורניה ובעוד מדינות שמבחינות הבחנה ברורה בין אוניברסיטאות מחקר לבין מוסדות "יישומיים". הוא מסכם בהצגת צורך ברפורמה שתגדיר מחדש את ייעוד המוסדות השונים: אוניברסיטאות מחקר שתתמקדנה בטיפוח ידע אקדמי לשמו ובהנחלתו ומכללות בעלות זיקה לשדה המעשה שתכשרנה את בעלי המקצוע הדרושים בשוק העבודה.> לקריאת נייר העמדה באתר מוסד נאמן:https://www.neaman.org.il/the-essence-and-purpose-of-universities/

האם שילוב חרדים בשוק התעסוקה הוא רק שאיפה תיאורטית או סיפור הצלחה שמתפתח בשטח?שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הישראלי ניצב מזה עשורים בלב הדיון הלאומי, אולם לעיתים נדירות נבחנים התהליכים הללו מנקודת מבט ארוכת טווח המבוססת על מחקר לונגיטודינלי (מחקרי אורך). ד"ר ראובן גל מציג את ממצאיו של מעקב מתמשך שנערך במוסד שמואל נאמן - בחינה מחודשת של קבוצת נשים וגברים חרדים כ-13 שנים לאחר שסומנו כפורצי דרך בתחומי התעסוקה היצרנית. הממצאים חושפים תמונה מעניינת של אבולוציה מקצועית וזהותית: מהתמודדות ראשונית עם חסמים קהילתיים וחששות מהדרה, לצמיחה לעמדות ניהול ושותפות בכירות תוך שימור הדוק של אורח החיים החרדי. מעבר לנתוני ההתמדה, השיחה עוסקת במנגנוני השינוי הפנימיים – מהצורך באישור רבני ועד לצמיחתה של זהות חדשה כ"שגרירים" המגשרים בין המגזרים במקומות העבודה. הדיון עוסק בשאלה האם ניתן להמיר את המדיניות הציבורית של "זבנג וגמרנו" בתהליכי עומק חברתיים, אל מול האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים המורכבים של מדינת ישראל.> לקריאת הדוח המלא באתר מוסד נאמן: "סיפורי הצלחהII –" מעקב אחר נשים וגברים חרדים ששילבו בהצלחה תורה עם עבודהhttps://www.neaman.org.il/ultra-orthodox-success-stories-ii/ 

ביטחון מזון 2050 זה תרחיש שמתחיל עכשיוביטחון מזון מהווה חובת ביטחון לאומי השקולה להגנה צבאית, שכן מחסור במשאבי מזון מניע טלטלות גיאופוליטיות. המצב בישראל מדאיג מבחינה אסטרטגית משום שהמדינה מייצרת רק כרבע מהקלוריות שהיא צורכת, מתנהלת ללא תכנית ארוכת טווח ומתמודדת עם שחיקת קרקעות חקלאיות לטובת נדל"ן ומחירי מים גבוהים המכבידים על הייצור המקומי. יוזמת "ביטחון מזון 2050" של פרופ' אייל שמעוני חותרת ליעד של 50% ייצור מקומי עבור אוכלוסיה שצפויה לגדול פי 1.5, תוך התמודדות עם משבר האקלים ואירועי קיצון הפוגעים ביבולים. כדי להבטיח חוסן תזונתי, על המדינה לעבור מניהול משברים מאולתר ב"שיטת המסטיק" לתכנון מערכתי הכולל חיזוק של החקלאות המקומית, חינוך לתזונה ים-תיכונית, צמצום התלות בייבוא, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ותמרוץ של ייצור מזון בריא ונגיש.> לקריאת מחקרי המדיניות של פרופ' אייל שמעוני וצוות המחקר של מוסד שמואל נאמןhttps://www.neaman.org.il/project/national-food-security-israel-2050/ 

האם מערכת החינוך הישראלית מצליחה באמת להעניק לכל ילדי המדינה בסיס ידע וערכים משותף?פרופ' עינת הד-מצויינים וד"ר ענת שאולי ממוסד שמואל נאמן מציגות את ממצאי הדוח העוסק במכנה המשותף של מערכת החינוך הציבורית. המחקר בוחן את המשותף והפערים בין ארבעת המגזרים – ממלכתי, ממלכתי־דתי, ערבי וחרדי – ומצביע על פער בין הצהרות המדינה על שותפות ולכידות (דה־יורה) לבין המציאות בפועל (דה־פקטו).החוקרות משתמשות ב״משל התינוקות״ כדי להמחיש את הפער בין אחריות המדינה לאזרחיה בהיוולדם, הבא לידי ביטוי ב"חיתול אחיד" שניתן להם בבית התינוקות, לבין התפוררות המכנה המשותף בשלבים מתקדמים יותר של חייהם - במערכת החינוך.המחקר מדגיש את המחסור החמור בנתונים על הידע הממשי של תלמידים במגזרים מסוימים, בעיקר החרדי. החוקרות דנות בהזדמנויות הלימוד הפתוחות לתלמידים בזרמי החינוך השונים. כדוגמה, מוצג מקצוע האזרחות שהוא המקצוע היחיד המוגדר פורמלית כמשותף לכלל המגזרים (מלבד מתמטיקה ואנגלית), בו קיימת גמישות רחבה המאפשרת הימנעות מעיסוק בשסעים חברתיים מרכזיים.לסיכום, במבט לעתיד, החוקרות מציעות לאמץ מודלים בינלאומיים המשלבים תוכנית ליבה מרכזית עם מנגנוני הערכה אחידים – ככלי לקידום שוויון הזדמנויות ולכידות חברתית. > לקריאת הדוח: המכנה המשותף במערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל – מסמך מדיניותhttps://www.neaman.org.il/project/the-shared-core-of-the-school-system/ 

פרופ' רוזה אזהרי וד"ר אלכס בלכמן -מובילי הפורום לחינוך מהנדסים במוסד שמואל נאמן – חושפים את סיפורו של שינוי עמוקשמתחולל מאחורי הקלעים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בעידן ה-AI, שבו עולם ההנדסה משתנה בקצב מסחרר, הםקוראים לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מכשירים מהנדסים – לא רק כמומחים טכניים, אלאכמנהיגים הנדסיים בעלי חשיבה מערכתית, יכולת למידה עצמית, תקשורת, עבודת צוותותחושת אחריות ערכית וקיימותית. השניים מספרים כיצד הפורום נולד ביוזמה משותפת שלאקדמיה ותעשייה, מדברים על הפער בין הכיתה למציאות, ומציגים יוזמות פורצות דרךשמקדמות מיומנויות הנדסיות כבר מגיל חטיבת הביניים. הפודקאסט בוחן את מהפכת ההשכלהההנדסית – שמטרתה להכשיר את מהנדסי העתיד להתמודד בהצלחה עם אתגרי עולם דינמיומשתנה בקצב מסחרר.💡 מחקרי המדיניות של הפורום לחינוך מהנדסיםמתפרסמים באתר מוסד שמואל נאמן https://www.neaman.org.il/project/the-forum-for-engineering-education-at-the-21st-century/

איך נראית חזית חינוכית בעידן של משבר מתמשך ?ד"ר עינת שושן-רפאלי מציגה את היוזמה ל'מילואיםבחינוך' – מודל חדשני של גיוס אנשי מקצוע למענה חינוכי בשעת חירום, שצמח מתוךפעילות הפורום לחינוך בחירום.הפודקאסט עוסק באתגרים, בצרכים שעלו מהשטח, ובחזון שלמערכת חינוך שמתבססת על אחריות משותפת וחוסן קהילתי.האזינו וגלו איך יוצרים תקווה בכיתה – גם כשהמציאות בחוץמתערערת.מחקרי הפורום לחינוך בחירום מתפרסמים באתר מוסד נאמן:https://www.neaman.org.il/project/education-during-crisis-forum/

בשנים האחרונות מושג הפריפריה נישא בפי כל. חווית החיים באזורי הספר בישראל נדחסו לתוך משוואת יחסי הכוחות עם מרכז המדינה ודנים את תושבי הספר להוויה אחת - שוליים.בפודקאסט של מוסד שמואל נאמן, מירב מפגישה בין שני פרויקטים מחקרים שונים, רק לכאורה - מחקר בקרב תושבי הצפון בהקשר השיבה והשיקום וספרה שזה עתה ראה אור - עומדים בפני עצמם.מירב קוראת לנו להשהות את מושג הפריפריה, על פניו היא מציעה את מושג "צד המדינה" אשר משמר את השוליות הטבועה באזורי הספר, אך נותן מקום להזדמנויות ולצורות החיים האלטרנטיביות אשר פורחות רחוק מליבת המדינה. בשיחה מירב כורכת בין ניתוח זה לבין תהליך השיבה לצפון המתחולל בימים אלה: השיבה והבחירה לשוב, היא הזדמנות לסיפור חדש על החיים בספר, סיפור של אנשים העומדים בפני עצמם. מחקרים של פרופ' מירב אהרון גוטמן וצוות פרויקט "הביתה" מתפרסמים באתר מוסד נאמן  >https://www.neaman.org.il/project/home-how-new-technologies-can-help-us-shape-homecoming-policies/ 

פסולת זה נושא שכבר אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח. פרופ' אופירה אילון מציגה בפודקאסט זווית מעניינת על התמודדות עם אבז"ם (אובדן ובזבוז מזון), טיפול בפסולת בדרך חברתית ומקיימת, ושימוש ב-AI לחדשנות בסביבה. האזינו לדיון מעמיק על טרמפיסטים סביבתיים, פסולת ממותגת, והעתיד של הקיימות בישראל. מחקרים של פרופ' אופירה אילון וצוות סביבה ואנרגיה ניתן למצוא באתר מוסד נאמן:https://www.neaman.org.il/post_category/science-engineering/energy-environment/

בואו לגלות איך אפשר לעצב מחדש את התחבורה כדי ליצור חברה צודקת יותר בפודקאסט חדש של מוסד נאמן על תכנון מונחה צדק חברתי. פרופ' קרל מרטנס מסביר מדוע תחום התחבורה בארץ ובעולם מבוסס על גישות לא מתאימות שאינן מתחשבות במגוון צרכי האוכלוסיה, ומציג חזון לעתיד התחבורה ­– כזה המקדם שוויון, נגישות והכללה של כל שכבות החברה.

הניסיונות לקדם חרם אקדמי על ישראל התחילו זמן רב לפני מלחמת חרבות ברזל, אך עוצמתם עלתה בצורה תלולה מאז אוקטובר 2023. הפודקאסט 'חרמות ברזל' דן בהשלכות הפוטנציאליות של חרם אקדמי  ובנזק שעלול להיגרם, בעיקר לאקדמיה אך גם לרבדי חיים אחרים בישראל. המרואיינים הם מובילי פרויקט 'חרמות ברזל' במוסד שמואל נאמן – הפרופסורים בועז גולני ורבקה  כרמי.   מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית. נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת מאמר / זירה אחרת ?? מוזמן/ת לדווח בקישור הבא: https://surveys.sni.technion.ac.il/survey/index.php/893414   מידע נוסף ורשימת קישורים שימושיים ניתן למצוא בדף הפרויקט באתר נאמן: https://www.neaman.org.il/SCHOLAR-SHIELD   מראיין: יונתן גל – אולפני שמע

מהם האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות והפקולטות לרפואה, ואיך אפשר להשתפר ? ד"ר ענת פליגלמן – ראשת תחום הבריאות במוסד נאמן, מספרת על הפעילות של צוות המחקר שעוסק בנושאים כמו הכשרת סטודנטים לרפואה להתמודדות עם מצבי חירום, חוסן השיוויון בין המרכז לפריפריה, רפואת העתיד, אתיקה, רפואה מדייקת (מותאמת אישית), ומערכת הבריאות כמודל של דו-קיום.

פרופ' אייל שמעוני מציג תובנות שגובשו במהלך מחקר שהתבסס על ראיונות עומק עם מנהלי חברות הזנק ממגוון תחומים על-מנת להבין את הקשיים בהם נתקלו ואת הפתרונות והכלים שלמיטב הבנתם יכולים לסייע להם להתגבר ולשרוד בשעת חירום מתמשכת. קישור לקריאת הדוח: https://www.neaman.org.il/startup-companies-in-times-of-crisis-insights המסמך נכתב על רקע הירידה המתמדת בשנה החולפת במספר הסטרטאפים החדשים ובשרידותם בשלבים מוקדמים. הדוח מציג כלים שעל פי מנהלים בסטרטאפים יכולים לסייע בתהליכי פיתוח והנגשת כלים פיננסיים חדשים לסיוע לסטרטאפים בשלבים מוקדמים בצליחת התקופה הקשה הצפויה להם. צוות המחקר: פרופ' אייל שמעוני, פרופ' ראובן כץ, רפי נווה, מעין הגר, תמר דיין, סימה ציפרפל

כמה תלמידים פונו מאיזורי העימות, וכיצד ניתן למנוע כאוס של מערכת החינוך במצבי חירום עתידיים כמו למשל רעידת אדמה? פרופ' אורית חזן מספרת על פעילות צוות המומחים של פורום "חינוך בחירום" שפעל במסגרת מוסד נאמן מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מלחמה שהציבה בפני מערכת החינוך אתגרים מורכבים חסרי תקדים, שיתכן ותידרש להתמודד עם דומים להם בעתיד. פרופ' חזן מציגה נתונים שנאספו במסגרת המחקר ותכנית פעולה שגובשה במטרה לאפשר רציפות חינוכית לכל תלמיד וכל תלמידה בישראל גם בעת מצב חירום מתמשך הכולל פינוי. קישור לקריאת הדוח: https://www.neaman.org.il/Guidelines-for-Creating-Educational-Continuity-During-Prolonged-Crisis-Situations ראש פורום "חינוך בחירום": פרופ' אורית חזן חברי הפורום: ד"ר ענת אבן זהב, ד"ר ציפי בוכניק, לילך איילי, ד"ר יואב ארמוני, שלומי דהן, יוסי זמרי, טל ילון, פרופ' ראובן כץ, צפית לוקץ, ד"ר מגי (מרגלית) מועלם, רחל פרלמן קישור לטור של ד"ר מגי מועלם בנושא " שעתם היפה של אנשי החינוך" https://jokopost.com/educatio/43845/

פרופ' עלי זלצברגר מספר על המסמך שנכתב במסגרת מחקר של מוסד נאמן שנערך בהקשר של מלחמת "חרבות הברזל". המסמך מפרט שורה של המלצות בתחום קבלת החלטות ע"י הממשלה בזמן חירום, שמירה על זכויות אזרחיות ופוליטיות - בהן חופש הביטוי וההפגנה, הזכות לקבל מידע, הזכות לפרטיות והזכות לשוויון, שמירה על זכויות חברתיות-כלכליות ועמידה של המדינה בחובותיה בתחום הזכות לדיור, לחינוך, לבריאות ולבריאות הנפש. קישור למחקר: https://neaman.org.il/Democracy-as-a-Critical-Infrastructure-during-a-State-of-Emergency צוות המחקר: דינה זילבר, פרופ' עלי זלצברגר, ד"ר יעל כהן-רימר, פרופ' ראובן כץ, פרופ' ברק מדינה, פרופ' מרדכי קרמניצר, מיכאל בירנהק, רינת קליין מראיין: יונתן גל

פודקאסט מוסד שמואל נאמן. עם ד"ר איתן אדרס וד"ר ראובן גל. מראיינת: דבי קאופמן.

פודקאסט מוסד שמואל נאמן. עם ד"ר ערן לק. מראיינת: דבי קאופמן

פודקאסט מוסד שמואל נאמן, עם ד"ר נוהאד עלי. מראיין: פרופ' עירד יבנה.

מרואיינת: פרופ' אופירה אילון, מוסד שמואל נאמן

פודקאסט מוסד שמואל נאמן, עם פרופ' ארנון בנטור

מי אמון על הנתונים בתהליכי קבלת החלטות ציבוריות, והאם יש צורך וגורם מקצועי שיבחן את אמינותם? פודקאסט מוסד שמואל נאמן, עם פרופ' רון קנת