Brain Story

רציתי להיות מיוחד.שנים אני עובד, משקיע, נופל וקם. גם כשכבר אין לי כוח, משהו בי אומר: עוד קצת. אולי הפעם זה יקרה.עד ששאלתי את עצמי מה אני כל כך מחכה שיקרה. התשובה הייתה פחות יפה ממה שהייתי רוצה לספר.בפרק הזה אני מדבר על הרצון שיראו אותי, על הפחד להיות ״סתם עוד מישהו״, ועל הרגע שבו הבנתי למה כל כך קשה לי להפסיק להילחם. גם כשאני כבר יודע מה המלחמה הזאת עושה לי.ומה נשאר מהחלום, אם אני מפסיק לדרוש ממנו להוכיח שאני שווה?ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.מתחילים לכתוב סיפור חדש 👇https://bit.ly/talkwomer

"דלתות לא נפתחות לי. כל דבר זה עבודה." המשפט הזה יצא לי לפני כמה ימים בשיחה, בלי לחשוב. הייתי מותש. ומצד שני, אני עומד לפני פרק לשנה החדשה שאני רוצה לדבר בו על אמונה ועל חיבור לבריאה. איך זה הולך יחד?בפרק לשנה החדשה: חמישה דברים שאני משאיר מאחור, וחמישה שאני לוקח איתי. פרידה אחרי שנים רבות, בית אחר, טלטלה בעסק, ולצידם אהבה, יצירה וחופש. איך המקומות חיים אצלי באותו הרגע, ואיך אני בוחר לפגוש את השנה הבאה.ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.מתחילים לכתוב סיפור חדש : https://bit.ly/talkwomer⁠

יש ילד שהיית, שפעם הרגיש לא רצוי, לא מספיק, לא בטוח או לא נראה.כדי לא להרגיש את זה שוב, למדת להיות חזק, מצליח, שולט, מרצה או לא תלוי באף אחד.בפרק הזה עומר חוזר לילד הפנימי מזווית אחרת: להבין איך הכאב שלו הפך עם השנים לאופי שלנו, ואיך אותן הגנות שפעם שמרו עלינו, מזינות היום את הפחד והחרדה.ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.מתחילים לכתוב סיפור חדש : ⁠https://bit.ly/talkwomer⁠00:00 - הילד שלא רציתי להיות יותר04:00 - מה זה באמת הילד הפנימי09:00 - נקודת השבר והולדת השומר14:00 - לזהות את הילד דרך מה שמפעיל אותי היום18:00 - הילד מסביר למה זה כואב, המבוגר בוחר אחרת23:00 - להשתמש בילד כמפה, לא לתת לו לנהל

ביום שלישי בבוקר עזרתי לחבר.חצי שעה של שיחה, והוא אמר לי תודה אחי, ממש עזרת לי. הגוף שלי השתחרר.בערב הבנתי שזה לא היה מה שחשבתי שזה.בפרק הזה נבין למה שנה של ניסיון לרדת במשקל לא מצליחה, אך לרצות חבר הולך לנו בקלות. איך זה שהכישלונות שלנו מאמנים אותנו טוב יותר מההצלחות. ואיך הקלה קטנה של רגע הופכת עם השנים לחרדה.ובעיקר, למה דווקא ערב שבו לא קרה כלום היה הרגע שבו המוח שלי למד משהו חדש.על מה התאמנתי עכשיו? את מי אימנתי, את הגולם או את הפרפר?ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.מתחילים לכתוב סיפור חדש : ⁠⁠https://bit.ly/talkwomer⁠⁠00:00 ביום שלישי בבוקר עזרתי לחבר, ולא הבנתי מה קרה שם03:21 למה חזרתם על אותה פעולה מיליון פעם ושום דבר לא השתנה08:05 למה דווקא הרגעים שוויתרנו בהם נחרטים הכי עמוק11:09 איך מהקלה קטנה נולדת חרדה גדולה16:23 הרגעים הקטנים שעוברים לידכם ומעצבים אתכם בלי שתשימו לב21:31 גם אני עדיין בתוך זה26:08 הערב שבו לא קרה כלום, ובדיוק אז הכל השתנה

מה אם האדם שעבדתם כל החיים כדי להיות, הוא גם האדם שמעייף אתכם?החזק שלא נשבר. האישה שמחזיקה הכול. האבא הטוב. האדם המודע. בפרק הזה עומר נכנס אל המסכה שלמדנו לקרוא לה "אני": למה אנחנו מגינים עליה, איך גם הצלחה ואהבה הופכות לכלא, ומי אנחנו כשאנחנו מפסיקים לרגע לתחזק דמות.ומה אם הסיפור שלכם לא חייב להמשיך ככה?אם אתם רוצים לעבור מחיים שמנוהלים על ידי סטרס וחרדה לחיים עם יותר שקט, חופש וחיבורלעצמכם, אני מזמין אתכם להכיר את התהליך האישי איתי.מתחילים לכתוב סיפור חדש : ⁠⁠https://bit.ly/talkwomer⁠⁠