פוליסה - פודקאסטים

מורן סיטון - מייסד, בעלים ומנכ"ל ארבע עונות, התארח בכיסוי מלא - הפודקאסט של פוליסה, לשיחה עם אורי לביא-פלג על הדמות ה"מתכנן הפיננסי" בהווה ובעיקר - בעתיד. בשיחה עימו הוא מסביר כיצד רפורמת בכר מ-2005 יצרה את הצורך בשוק למתכנן פיננסי כגורם שייתן ייעוץ כולל ללקוחות בכל המוצרים הפיננסיים והפנסיוניים שלהם. במסגרת השיחה הוא התייחס לטענות הרגולטורים והעיתונות הכלכלית על ניגוד עניינים ועל טוויסטינג, ודוחה אותן בנחרצות. לטענתו, הכסף בענף זרם לאורך עשרים שנה לגופים עם התשואות הטובות ביותר, ודמי הניהול ללקוח ירדו – מה שמוכיח שהסוכנים לא מושפעים משיקולים זרים. ניגוד העניינים הכי גדול, סבור סיטון, נמצא במערכת הבנקאית: הבנקים, האינטרס שלהם הוא שלקוח לא ישקיע בקרן נאמנות, או במוצר כזה או אחר, ושהכסף ישכב לו בעו"ש או בפיקדון. זה ניגוד העניינים הכי גדול, אם אתה שואל אותי, ובו צריך לטפל".סיטון מתייחס גם לרישיון ההשקעות שמקדמת רשות ניירות ערך ואומר: "אם רשות ניירות ערך רוצה להכניס את אותם מתכננים פיננסייםלעולם קרנות הנאמנות, היא צריכה להשלים את ההסדרה שלה בנושא של ההפצה... המערכת הבנקאית מקבלת עמלות הפצה על כל לקוח שקונה קרן נאמנות בבנק, וזה לא קשור לשאלה אם הוא קיבל ייעוץ או לא קיבל ייעוץ. ברגע שהרשות תשלים את הרפורמה ואת הרגולציה לגביהתגמול, ומתכנן פיננסי יחזיק ברישיון כפול ויפוקח על ידי שתי הרשויות (או רשות מאחדת אחת), הוא יוכל לשווק בצורה נכונה את כל הנכסים ולהיות מתוגמל עליהם בעמלות הפצה".לקראת סיום הציג סיטון את החזון שלו לגבי המתכננים הפיננסיים: "מתכננים שיתנהגו כאנשי מכירות ייעלמו מהענף, ומתכננים הוליסטיים שרואים בלקוח את 'הבוס היחיד' שלהם יפגשו 'אוקיינוס כחול'".למידע נוסף, כנסו לאתר פוליסה: www.polisa.news

מחירי תיקי הביטוח בשוק עולים, וסוכן עם תיק איכותי ומסודר יכול היום לצפות לתחרות של ממש בין הרוכשים. כך אומר יובל ארנון, בעלי חברת הייעוץ לסוכנים אפשורנס, בפרק חדש של הפודקאסט. לדבריו, תיקים אלמנטריים נסחרים היום במכפילים של כ-2 עד 3, ותיקי ביטוח חיים במכפילים של כ-3 עד 5. ארנון מתאר שוק שבו לצד הסוכנים הוותיקים שפורשים, מצטרפת אוכלוסייה חדשה של סוכנים בני 50 בתחום הפיננסים שמוכרים כדי לעבור לקריירה אחרת. הוא גם מותח ביקורת על חברות הביטוח, שלדבריו אינן בונות מסלולי פרישה מסודרים לסוכנים הנאמנים להן.למידע נוסף: polisa.news

"בתפיסת העולם שלי, המהלך הנכון, שגם מבחינת הרגולציה צריך להתאים אותו, הוא שהסוכן צריך להיות הנציג של הלקוח שלו אל מול החברות השונות" – כך אומר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) בשיחה עם עו"ד טל הפלינג כמראיינת אורחת ואורי לביא-פלג – העורך הראשי של פוליסה, בכיסוי מלא – הפודקאסט של פוליסה.במסגרת כך פורר התייחס למודל העסקי הרצוי של הסוכנים, ואמר:  "צריךלראות מאיפה הוא מרוויח. בסוף, אם אני אנסה לפגוע למישהו בפרנסה, השירות שהוא ייתן יהיה פחות טוב. אני רוצה שהוא ירוויח כשהלקוח מרוויח". בשיחה התייחס פורר לשאלת הריכוזיות מול תחרות בענף הפיננסים, ואמר כי הציבור משלם יותר מדי על מעט מדי. לטענתו, זה ברור לחלוטין שבענף הבנקאות אין תחרות כמעט בכלל במדינת ישראל: "אני לא אוהב ענקים... אני מעדיף שיהיו לי פה הרבה מאוד שחקנים בינוניים שנלחמים אחד בשני. כשיש לי רק ענקים, הם גם שבעים, והם גם יודעים איך לבלוע את כולם". פורר גם התייחס לתפקיד הרגולציה הפיננסית, ואמר כי מבחינת תפיסת עולמו, קידום התחרות לא יקרה בלי הפחתת רגולציה ופישוט הרגולציה - בין אם זה באמצעות איחוד רשויות בין או באמצעות עדכון הרגולציה. היא חייבת להיות פשוטה להבנה, קלה יותר ופחותה יותר. הרגולציה עולה לנו כסף".פורר התייחס להצעתו של פרופ' אבי שמחון לצמצם את ההפקדה לפנסיה בגיל צעיר ואמר שהיא לא נפלה בחלל ריק: "גם את זה צריך לבחון - עד כמה המדינה מתערבת בשיעורי ההפקדה. אני מאמין בהפקדה מוקדמת ובמעורבות החוסך, אבל לא בהכרח כמו שזה עכשיו, שחתמתי על איזה טופס, וכל ההתעסקות שיש לי בזה זה שאני רב על דמי ניהול עם חברת ביטוח הזאת או הזאת". לדבריו, ייתכן שחלק מהחוסכים היו רוציםלהיות מעורבים יותר בניהול ההשקעות – "צריך לאפשר לאנשים, בטחבגילאים הצעירים, ללכת להשקעות יותר בתחומים חדשניים. יש פה אירוע שצריך לבחון אותו. מצד אחד גם להעניק את החינוך הפיננסי הנדרש, אבל גם צריך לתת יותר חופש לאזרח. אני חושב שהמדינה קצת יותר מדי אומרת לאזרח בדיוק איך לעשות, מה לעשות, כאילו יוצאים מנקודת ההנחה שכולם מטומטמים. אני לא, אני חושב שהאזרחים חכמים". מה ניתן לעשות נגד החשש מסנקציות? בהתייחסות לחשש מפני סנקציות שיוטלו על שוק ההון הישראל, הדגיש פורר כי מדובר באירוע שחייב להיות מנוהל על ידי המדינה: "את הכסף שיש לנו, הכסף של הפנסיות שלנו, חייבים להשקיע ביכולות ייצור עצמי של מדינת ישראל, בטח בתחום של נשק והגנה. עם ה-ROI שאנחנו יודעים שגם יגיע, לא תהיה תספורת בפנסיה. "זאת גם השקעה טובה, כי חלק מהכלים שלנו להתמודדות נגד סנקציות, זה למכור את המוצרים האלה. אם גרמניה, שמבוהלת מרוסיה היום, מבינה שהיא רוצה מערכות נשק ישראליות, והן מיוצרות בישראל, היא לא תמהר להטיל סנקציות על מדינת ישראל. ואותו דבר גם בריטניה."אנחנו חייבים לחזק את היכולות ליבה האלה. אנחנו יכולים לעשות את זה עם הכסף של שוק ההון בתוך האירוע הזה. אפשר לעשות את זה, ואנחנו נרוויח פעמיים - אנחנו נרוויח את הנגב ונרוויח את הגליל, וגם נרוויח את היכולת שלנו להראות למדינות האלה".למידע נוסף: polisa.news 

ד"ר אסתי בליץ, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי ברימונים, השלימה לאחרונה את הדוקטורט שלה שעסק בפרסומות של ענקי הפיננסים – חברות ביטוח, בתי השקעות ובנקים בשנים האחרונות בישראל. במסגרת המחקר היא ניתחה מאות פרסומות בטלוויזיה ובדיגיטל, וראיינה עשרות מנהלי שיווק, במטרה להבין איך המוסדיים מפרסמים את המוצרים והשירותים שהם מציעים ובעיקר – מדוע הם פועלים בדרך זו. בשיחה עם פוליסה, במסגרת הפודקאסט כיסוי מלא, בליץ מתארת את המחקר שערכה, מציגה את התובנות המרכזיות. היא התייחסה לאלמנטים מרכזיים בפרסום, כגון הגברת האוריינות הפיננסית, שימוש ברגש, הומור, וישראליות ככלי שכנוע. עוד הדגישה בליץ כי הפחדה אינה עובדת בפרסום – לא בישראל ולא בעולם. במהלך השיחה הדגישה בליץ את הרעיונות שסוכני ביטוח יכולים ליישם, ומה הם יכולים ללמוד מהגדולים, כדי לאמץ את הכלים השיווקיים של החברות המובילות בתחומן.למידע נוסף: www.polisa.news

20 שנים חלפו מאז שינוי החקיקה שהרחיב את האפשרות להגשת תביעות ייצוגיות נגד חברות ביטוח. עו"ד תמי גרינברג, שותפה במשרד לויתן שרון, התארחה בפודקאסט של פוליסה לשיחה על האבולוציה המשפטית שעבר הענף לאורך השנים, באילו תחומים חברות הביטוחנתבעות, מעורבות הרגולטור בתביעות, ועוד. במהלך השיחה אף סקרה גרינברג שני מקרים בולטים של תביעות ייצוגיות משפיעות במיוחד:  תביעת הקורונה וייצוגית גורם הפוליסה. במסגרת השיחה גרינברג התייחסה למעורבות הרגולטור בדיוני אישור פשרות בתביעות ייצוגיות, וקראה לממונה וליועמ"ש מטעמו להצטרף לצדדים כבר בשלבי הגישור והמשא ומתן המוקדמים על הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות, במקום לסרב לתת עמדה מוקדמת. גרינברג הסבירהששיתוף פעולה כזה יאפשר להציג למפקח את הראיות וההסכמות בזמן אמת, לחסוך עימותים משפטיים ארוכים ומיותרים בבית המשפט, ולמנוע מצב שבו הליך אישור הפשרה נגרר שנים רבות – עיכוב שפוגע בסופו של דבר ביכולת לאתר את המבוטחים ולהעביר אליהם את הכספים המגיעים להם מכוח הסכם הפשרה.למידע נוסף: polisa.news