דעה לא פופולרית

"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו."⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו.האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל.דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות.זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם.האזנה נעימה!

"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״.⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית.בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש?דיברתי על: 👇🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו? 🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן? 🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים? 🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה?בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת.האזנה נעימה!

כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו.האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים.יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית.דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם?דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים. שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!

״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד. בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי. לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/האזנה נעימה!

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים. האזנה נעימה!

בום גלקטי!יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם. והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער. דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית. שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים. מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).

איך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים? והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות?האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל.בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על:הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה.ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם?לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית?אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה.אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים.​האזנה נעימה!

יהונתן אדירי: מדינת ישראל שבויה בחידלון רעיוני וזקוקה להתחדשות שבבסיסה רעיונות רדיקליים. ⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק כאן ביוטיוב, זה מה שמאפשר לי להמשיך את יצירת התכנים ולהרחיב את מעגל הישראלים ששותפים לשיח שאנחנו מייצרים כאן יחד.האורח שלי בפרק הזה הוא יהונתן אדירי – מי שפעל שנים ארוכות בלב המגזר הציבורי, בין היתר כיועצו של הנשיא שמעון פרס ז״ל, הצליח כיזם בהייטק, והיום מוביל את תנועת ״עלינו״, שמנסה לנסח כיוון חדש למדינת ישראל ולהעיר את אזרחי המדינה לצורך בשינוי כיוון שכן אנחנו נמצאים ממש ברגע מכונן.אדירי טוען שמדינות לא נוסדות פעם אחת. בערך כל שלושים שנה הן נאלצות להמציא את עצמן מחדש – עם רעיונות מכוננים, תפיסות הפעלה חדשות, ומנהיגות שמוכנה לשלם מחירים. כך היה בעולם כולו בשנות השמונים ובין השאר בישראל עם תכנית הייצוב. והיום, לדבריו, אנחנו שוב בדיוק בנקודה הזו.דיברנו על 👇🟡 למה ברור לכולנו שהממשל והחוזה החברתי הישראליים לא רלוונטיים יותר ואיך משנים אותם מהיסוד?🟡 מדינת הרווחה הישראלית – מה לא עובד בה, ולמה היא לא מספקת רווחה אמיתית?🟡 למה מערכת הבריאות הישראלית היא יהלום ייחודי שאפשר להתגאות בו (אדירי מכיר מקרוב את התחום כמי שהקים סטארטאפ רפואי מצליח), ואיך אפשר ללמוד ממנה לתחומים כמו ביטחון אישי ותחבורה?🟡 ולמה בתנועת ״עלינו״ לא מאמינים בפוליטיקה של אחדות והסכמות, אלא בפוליטיקה של אומץ, תעוזה ורעיונות רדיקליים?מוזמנים להכיר את ״עלינו״ לעומק:https://www.alenu.org/אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, מילואים ומשפחה.האזנה נעימה!

שילוב חרדים הוא הנושא הכי בוער בישראל כרגע, אבל רוב השיח תקוע בהבנה שחרדים לא באמת יגוייסו בכפייה בהמוניהם. הפרק הזה מנסה לשאול איך כן נשלב חרדים במארג החיים האזרחי – גם בגיוס, גם בתעסוקה. ולצורך כך הזמנתי אורח עם קבלות מוכחות של הצלחות בתחום.⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק לא מחנאיות על בניית המדינה.הזמנתי לשיחה את יחיאל אמויאל – סא״ל במילואים, קצין לוחם ששירת ימים רבים בעזה, ומי שעומד כבר יותר מעשור בצומת הכי נפיץ במדינה: החרדים והמדינה.אמויאל מנהל כבר שנים רבות מרכזי “כיוון” לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עם אלפי השמות בשנה, והוא מסתכל על הסיפור הזה כמו על פרויקט לאומי: למצוא את מי שכן רוצה לזוז, לפתוח לו מסלול, ולבנות אמון דרך פתרונות פרקטיים – לא דרך “הנחתה” ולא דרך מאבקים.וזה בדיוק מה שמעניין בפרק: כי הוא לא מתחמק מהכאב של המשרתים – אבל גם לא מוכר אשליות של “מחר בבוקר כולם בבקו״ם”. הוא מציע דרך של מהלכים מצטברים ומיצוי הזדמנויות. לא עם כל הגישה של אמויאל הסכמתי ויצאתי בעצמי עם כמה שאלות בנושא. ואולי בגלל זה השיחה הזאת דווקא מעניינת יותר מהדעות האוטומטיות שאנחנו שומעים לפעמים. דיברנו על 👇🟡 מה אמויאל למד מעולם התעסוקה על שילוב חרדים – ולמה זה רלוונטי כמעט אחד לאחד לשאלת הגיוס?🟡 למה “לסגור את הכספומט” (הגישה שאני נוקט בה) נשמע טוב בטוויטר – אבל לא בהכרח מזיז תהליכים חברתיים במציאות לטענת אמויאל, ואיפה כן צריך מקלות?🟡 מה עובר על צעיר חרדי שמסתכל החוצה: היעדר מידע, לחצים חברתיים, פחד מחילון, ומצד שני – רצון אמיתי להיות חלק מהסיפור הישראלי.🟡 איך בונים מסלולי שירות שמייצרים אמון?🟡 ומה זה אומר על העתיד של ישראל: דמוגרפיה, כלכלה, שירות, והאם אפשר להפוך את הסוגיה הזאת ממלחמת תרבויות לפרויקט לאומי פוזיטיבי.זה פרק למי שנמאס לו מהסיסמאות, ומוכן סוף סוף לשמוע תפיסה פרגמטית, מנוסה, ומבוססת עשייה – שמסתכלת על חרדים לא כבעיה שאי אפשר לפתור, אלא כהזדמנות שצריך לדעת להנדס נכון.אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ (מילואים/משפחה/חברים), תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

ההסתדרות שוב בכותרות בגלל פרשיות שחיתות חמורות — אבל האמת המטרידה הרבה יותר גדולה מכל מעטפה או ג'וב מפוקפק.בפרק הזה אנחנו כמעט ולא מדברים על הפרשיות עצמן.אנחנו מדברים על ההסתדרות בימי שגרה: מנגנון עצום של כוח, כסף והשפעה שמכתיב את קווי המתאר של הכלכלה הישראלית, מונע רפורמות חשובות, תוקע את השירות הציבורי ומנפח את יוקר המחיה.⭐ לפני שממשיכים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים. ככה הפרקים האלו יגיעו לעוד ישראלים שרוצים לתקן את המדינה, לא רק לקטר עליה.הזמנתי את אלון תובל, ממייסדי ״תחרות״, אחד האנשים הבודדים בארץ שמכירים מבפנים איך ההסתדרות באמת עובדת, ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו: מהשירותים הכי בסיסיים שאנחנו מקבלים ועד יוקר המחיה.דיברנו על 👇🟡 איך ההסתדרות כופה ייצוג על עובדים, כולל העובדים הכי חלשים — וגובה מהם דמי טיפול ארגוני בכפייה, גם כשאין רוב שמעוניין בייצוג הזה.🟡 איך כל ניסיון להתייעל, להתחדש או להשתמש בטכנולוגיה בשירות הציבורי הופך מיד למסע סחיטה: עוד הטבותלחזקים ולמקורבים — בזמן שהאזרח תקוע בתור ומחכה לשירות בסיסי.🟡 איך ההסתדרות חוסמת אלטרנטיבות: ארגוני עובדים חדשים, מודלים מודרניים של ייצוג ואפילו אפשרות לשינוי מבפנים.🟡 למה המבנה הנוכחי של העבודה המאורגנת בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היעילות במגזר הציבורי וליוקר המחיה — גם בלי פרשיות השחיתות שהן כשלעצמן חמורות.זו שיחה חשובה על מערכת שלא זוכה לדיון ציבורי עמוק מספיק, ומעצבת את הכלכלה הישראלית הרבה מעבר למה שרובנו מבינים.אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה, החברים, והמילואים. ובואו נמשיך לייצר שיח לא מחנאי על המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה.האזנה נעימה.

🟥 הצבא פועל ממש כרגע כדי להלבין פנסיות לא חוקיות שעולות לציבור מיליארדיםלפני שאתם לוחצים פליי – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת לייק. בואו נגדיל את מעגל הישראלים שמצטרפים לתדר של "דעה לא פופולרית" – שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים כאן מדינה משגשגת.עו״ד נילי אבן־חן, מייסדת ״רווח נקי״, לשעבר סמנכ״לית התנועה לאיכות השלטון ומנכ״לית צדק פיננסי, היא אחת הנשים המקצועניות והנועזות במדינה, שלא מפחדת להתעמת עם הממסד – גם כשהוא עטוף במדים. בשנים האחרונות, לצד מאמצים לשיפור הרגולציה והיעילות הממשלתית ונושאים חשובים אחרים, היא מובילה מאבק ציבורי חשוב ביותר נגד שוד הפנסיות הלא חוקיות בצה״ל, ובפרט נגד נוהג ה״הגדלות רמטכ״ל״ – תוספות לא חוקיות שמנפחות את הפנסיות של אנשי קבע בניגוד לחוק ועולות לכל משפחה ישראלית כסף רב.דיברנו על:🟡 איך נוצר הנוהג הפסול הזה ולמה צה״ל מתעקש להלבין אותו בחסות המלחמה במקום להודות באי-חוקיותו ולחתור לרפורמה כללית במודל השכר בצבא.🟡 מדוע הכנסת מתבטלת אל מול הלחצים, למרות פסיקות בג״ץ ודו״חות חריפים.וגם המשכנו לנושאים שכלל אינם קשורים לפנסיות - 🟡 מהי רגולציה טובה – כזו שמביאה תחרות, יזמות וצמיחה (ומתי היא פועלת נגד האינטרס הציבורי, כולל דוגמה מדהימה מתחום התחבורה!)🟡 ואיך, מפרספקטיבה של שנות פעילות, מובילים שינויי עומק קשים לעיכול במערכות הציבוריות ובחקיקה. מה הנוסחה להצלחה. זה אחד הפרקים הכי מעניינים ואקטואליים שפרסמתי ואני בטוח שאתם תאהבו מאד. אני מבקש באופן מיוחד שלא תשמרו אותו לעצמכם. האזינו, ומייד אח״כ שתפו עם חברים, משפחה וקבוצות מילואים וכו׳.

🟥 בלוף ״חוק הגיוס״ נחשף: כך מהונדסת ההשתמטות – סעיף אחר סעיףלפני שאתם לוחצים פליי – זה הרגע לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק.בשבועות האחרונים הממשלה מנסה להעביר ״חוק גיוס״ חדש.ראה״מ נתניהו, יו״ר הוועדה ביסמוט ועיתונאים כמו ינון מגל חוזרים שוב ושוב על המסר: ״החוק יביא לגיוס של עשרת אלפים חרדים״.אבל מדובר בספין. זה פשוט לא נכון.הזמנתי לשיחה את האדם שמתעסק בזה יום ולילה בתוך המגזר הדתי-לאומי עצמו – יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתיים, לוחם עם מאות ימי מילואים, שהקים את הפורום כדי לזעוק את זעקת המשרתים מתוך הימין ומתוך הציונות הדתית.בפרק הזה פירקנו, צעד אחר צעד, את כל מנגנוני הבלוף של החוק החדש:🟡 איך ״יעדי הגיוס״ בושלו כך שלא יגייסו חרדי נוסף אחד – אבל כן יחזירו חרדים עובדים חזרה לישיבות.🟡 למה המנגנון הזה ינפח את תקציבי העסקנות החרדית – על חשבון משלמי המסים.🟡 איך הפוליטיקה מייצרת מנגנון השתמטות ממוסד תחת כותרת של ״שוויון בנטל״.🟡 מה קורה בציונות הדתית: המגזר ששילם מחיר דמים עצום במלחמה – בזמן שנציגיו בכנסת תומכים בחוק שמחליש את המשרתים.🟡 למה וייגלר מאמין שהשינוי חייב לבוא מבפנים – דרך השפעה פוליטית, לחץ ציבורי וארגון של המילואימניקים הדתיים.ושאלנו בכנות גם את השאלות הגדולות שהמון ישראלים מפחדים לשאול:🟡 האם בכלל יש סיכוי לגייס חרדים – או שהמאבק הזה נועד לכישלון ומוטעה?🟡 האם נכון להפנות אנרגיות דווקא להחזרת פטוריסטים ממילואים רבים שצה״ל לא מזמן לשירות?🟡 האם ביקורת על מנגנוני ההשתמטות החרדיים באמת מעידה על ״שנאה״ – או על רצון בסיסי לצדק ולחלוקה הוגנת של הנטל?🎧 האזינו, שתפו בקבוצות ווטסאפ של מילואים, חברים ומשפחה, ושימו עוקב כדי שנמשיך בדיון הציבורי החשוב

איך בונים תפיסת ביטחון ישראלית חדשה?עומר אללי על אנטי־שבירות, מודיעין – ומה לא למדנו משבעה באוקטובר⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולשתף פרקים שאתם אוהבים בקבוצות ווטסאפ / משפחה / מילואים.בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני על בניית המדינה במקום קקפוניה שללא ויכוח מחנאי.האורח שלי הפעם הוא עומר אללי.חוקר מודיעין אסטרטגי, לשעבר באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה, אחד הכותבים הכי חדים בטוויטר, ויזם סדרתי – עסקי וחברתי. אללי התפרסם בין היתר בעקבות ניתוח שפרסם על מלחמה עם חיזבאללה. בעוד בכירי מערכת הביטחון הזהירו מ־15,000 הרוגים ושינוי קו הרקיע של גוש דן – אללי הציג תמונת מצב שונה, מאוזנת, מבוססת מידע קונקרטי. בלי היסטריה, בלי ספינים – רק מודיעין טוב.אבל זה רק הפתיח.בפרק הזה אללי טוען טענה עקרונית אסטרטגית: לישראל אין תפיסת ביטחון עדכנית.אנחנו מתמכרים להערכות על העתיד, וממשיכים להאמין שמומחים יכולים לנבא את מה שאינו בר־ניבוי. היסטורית, פעם אחר פעם, הם פספסו פשוט כי לא יכלו באמת לחזות את העתיד.אז מה כן?אללי מציע לבנות תפיסת ביטחון אנטי־שבירה (בהשראת ניסים טאלב):לא מערכת שמנסה לנחש מה יקרה,אלא מערכת שיודעת לצמוח מתוך הכאוס והבלתי־צפוי.שמבוססת על עקרונות־על, לא על חיזויים.דיברנו גם על איך באמת מזיזים מדיניות ציבורית. שיחה מיוחדת ועמוקה. מלאה פרקטיקה ואומץ אינטלקטואלי.🎧 מוזמנים להאזין, לשתף, ולהגיב.

בוטים רוסיים, תיאוריות קונספירציה, אלגוריתמים של רשתות חברתיות ומלחמת צללים בינ״ל. ⚠️ לפני ששמים פליי – שמים עוקב (סאבסקרייב). זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק על מדינת ישראל, איך משתחררים ממחנאות אוטומטית ובונים את המדינה חזקה, בטוחה ומשגשגת יותר. אנחנו ממשיכים בסדרת „למען האמת” – סדרת הפרקים שבה אנו צוללים לתוך מלחמת התודעה, הנראטיב וההסברה הישראלית.והפעם: מכונת הדיסאינפורמציה הרוסית, שהיא בעיניי המעניינת בעולם.האורחת שלי היא ד״ר ורה מיכלין־שפיר, חוקרת אורחת בכירה ב־INSS וממייסדי Sympodium בבריטניה.היא מהמומחיות הגדולות בעולם להשפעה רוסית, פרופגנדה דיגיטלית ומלחמת מידע, וחושפת איך הקרמלין מנהל כבר שנים רבות קמפיין עולמי שמטרתו להחליש את הדמוקרטיות המערביות מבפנים – כולל את ישראל.רוסיהמפעילה צבאות של בוטים ואווטארים ממפעלי שקרים בפרברי סנט פטרסבורג, ערוצי תעמולה ורשתות דיסאינפורמציה שפועלות ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.🟡 איך פועלת מכונת ההשפעה הרוסית – ומדוע היא כל כך מתוחכמת?🟡 באילו כלים משתמש הקרמלין כדי להשפיע על רשתות חברתיות ותקשורת מערבית?🟡 איך המעורבות הרוסית במלחמת התודעה נגד ישראל התגברה מאז השבעה באוקטובר?🟡 ומה מדינות המערב, כולל ישראל, יכולות לעשות כדי להתגונן ולהחזיר שליטה על השיח?זהו פרק נוסף בסדרת „למען האמת” – שבה אנחנו נלחמים בחזרה על השיח.מוזמנים לשתף את הפרק עם חברים וקבוצות מילואים/ משפחה, ולקרוא את התכנית המלאה שכתבתי - ״למען האמת״ - איך נבנה מחדש את יכולות ההשפעה, תודעה והסברה של מדינת ישראל ונעלה למגרש כדי לנצח:https://www.barakher.com/post/truthbetold

דה-רדיקליציזה לחברה הפלסטינית - האם זה בכלל אפשרי?מה ניתן ללמוד מהניסיון ביפן וגרמניה?והאם ההסכם לסיום המלחמה יאפשר לקדם זאת?אחרי פגרת חגים ארוכה– אנחנו חוזרים!רצף חדש של פרקים מרתקים יוצא לדרך, עם שיחות עומק על איך בונים את המדינה מחדש אחרי המלחמה.אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בנוסף, שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה או בקבוצות המילואים, כדי שנגדיל את מעגל הישראלים שנכנסים לתדר שיצרנו כאן.המלחמה בעזה הסתיימה. עכשיו מתחילה המשימה האמיתית: לבנות מציאות של שגשוג ובטחון למדינת ישראל.בפרק הזה שוחחתי עם ההיסטוריון פרופ׳ דני אורבך על היום שאחרי בעזה – ומה ישראל צריכה לעשות כדי שלא נחזור שוב לאותה נקודה.בתחילת המלחמה פרסמו אורבך, פרופ׳ נטע ברק-קורן, ד״ר נתנאל פלמר וד״ר הראל חורב מסמך שמציע תכנית לשיקום עזה מתוך מהלך דה־רדיקליזציה עמוק – לחברה, למערכת החינוך ולמוסדות השלטון. המסמך מתבסס על הניסיון שנצבר בשיקום חברות קיצוניות ואלימות כמו גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה, ומציע גישה ריאליסטית, מדורגת ומבוססת על לקחים היסטוריים.דיברנו על:🟡 איך נראית דה־רדיקליזציה מעשית לעזה – ומה זה דורש מישראל.🟡 ההישגים והכשלים של ישראל במלחמה והאם הפוליטיקאים מפריעים או מקדמים פתרונות עומק של דה-רדיקליזציה.🟡 איך חלק מהחברה הישראלית ממשיך להתבוסס במאבקים פנימיים בזמן שהאיום החיצוני ממשיך להיות איום קיומי.🟡 ולמה אסור לנו לשכוח את ממדי האכזריות של הטרור הפלסטיני, גם כשהשקט יחזור.למסמך המלא:https://dayan.org/he/content/6302שיחה מרתקת, מפוכחת – אבל גם אופטימית.🎧 האזינו, שתפו, תנו פה ביוטיוב לייק ועשו סאבסקרייב – כדי שנמשיך לטפח פה קהילה של ישראלים שחושבים איך כן.

⚠️ לפני ששמים פליי - עוקבים (סאבסקרייב). זה יאפשר לי להביא לכם עוד דיוני עומק חשובים על האתגרים של מדינת ישראל והבנייה שלה. אוניברסיטת קולומביה בניו יורק היתה אחת מזירות הקרב הקשות והאלימות נגד ישראל כבר עם פרוץ המלחמה. המחאות והמאהלים של ארגונים שנתמכים על ידי קטאר וגורמים עוינים למערב היו בחזית הקמפיין נגד ישראל ונגד אמריקה ממש מהשמיני באוקטובר. העיר ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה, הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם, עשויה ליפול בקרוב לניהולו של ראש עיר עם עמדות קיצוניות ביותר נגד ישראל.איך התפתחה האינתיפאדה על ההאדסון?איך איבדה מדינת ישראל את צעירי המערב?אלה השאלות שנמצאות בבסיס ספרה של אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי בטחון לאומי ותלמידה לשעבר באוניברסיטת קולומביה - ״אינתיפאדה על ההאדסון״.אני הוספתי שאלה קריטית נוספת: האם יש סיפור שאותו ישראל יכולה לנסח ולוהציא לעולם, ואיתו לנצח במלחמת התודעה וההשפעה האדירה הזו?דיין טוענת: כן. יש סיפור. והיא מניחה אותו בפני המאזינים. וגם שוחחנו על מדוע לא הוגדרה חזית התודעה כעניין של בטחון לאומי ואיך אפשר לנצח בזירה הזו.זהו פרק נוסף בסדרת פרקי ״למען האמת״ - בהם אני צולל לעומק מלחמות התודעה, השפעה ונראטיבים בעולם. מוזמנים להאזין לפרקים הקודמים, לשלוח לחברים ולהגיב ממש כאן מה דעתכם.לעמוד הספר ״אינתיפאדה על ההאדסון״ באתר ידיעות ספרים:https://ybook.co.il/products/3627195לתכנית ״למען האמת״ אותה פרסמתי:https://www.barakher.com/post/truthbetoldשימו סאבסקרייב (עוקב) וצללו לפרק החדש.יצאנו לפגרת חגים קצרה, ניפגש שוב אחריה :)

⚠️ בזמן שמאזינים - עוקבים. עוקב (סאבסקרייב) שלכם מאפשר לי להמשיך ולהביא את הרעיונות והסיפורים ב-״דעה לא פופולרית״ ויאפשר לכם לקבל את הפרקים עם יציאתם. לחצו על עוקב ותנו חמישה כוכבים באפליקציה.אילון לוי, מי שכיהן כמסביר הרשמי של המדינה עם פרוץ המלחמה, וגם היום מהווה קול חשוב לישראל ולתומכיה בעולם, מגיע לפודקאסט לפרק בסדרת הפרקים על השפעה, תודעה ומלחמת הנראטיבים וטוען: ״העולם כבר לא עוסק במה שקרה בשבעה באוקטובר, מתחולל קמפיין נרחב שמקבע את ישראל כלא פחות מגרמניה הנאצית״. על רקע הודאתו (החלקית) של ראש הממשלה שישראל נכנסת למצב בידוד, וכחלק מהניסיון שלנו בדעה לא פופולרית לשרטט איך בונים מחדש את היכולות שלנו להיאבק בשקרים ובהשפעה העוינת, הזמנתי את לוי לשוחח על:🌍 מה מצבנו האמיתי בעולם והאם אנחנו במצב חירום של לגיטימציה נמוכה למדינת ישראל?🌍 מי עומד מאחורי מאמצי ההשפעה הללו, ומדוע הקמפיינים האנטי-ישראליים כבר לא קוראים לעצור את ישראל אלא לבטל את קיומה?🌍 איך מתמודדים עם השקרים הללו ביום-יום, מה הממשלה יכולה וצריכה לעשות ובמה היא לא יכולה לגעת?אילון לוי הוא לוחם למען האמת ולמען שמה הטוב של ישראל בחזית קשה ושוחקת במיוחד, התובנות שלו מרתקות וגם ההצעות שלו לפעולה. מזמין אתכם להאזין, לשתף את הפרק, לשים סאבסקרייב (עוקב) ולהגיב מה חשבתם.

מה אם להיטלר היה טיקטוק?כמה צעירים יכל לסחוף אחרי תיאוריות הגזע, במקום שידבקו במנהיגם שהבטיח להם רק דם יזע ודמעות?והאם אנחנו חיים במציאות כזו, שרשתות חברתיות וממסדי ידע הפכו לכלי נשק להשמדה המונית בידיים של דיקטטורים אנטישמיים ואנטי מערביים?בפרק הזה ברק הרשקוביץ עובר לצד המרואיין לשיחה עם אריאל ויטמן, עיתונאי ”גלובס” ומגיש הפודקאסט הנהדר והמומלץ “רוח מערבית”.השיחה יוצאת לכבוד שני פרסומים חדשים שלי:📄 תכנית למען האמת – תכנית פעולה שאני מגיש לממשלה, שמפרטת צעד אחר צעד איך ישראל והעם היהודי יכולים לבנות מכונה שתילחם על האמת ותנצח את מלחמת התודעה.מוזמנים לקרוא ולהפיץ:www.barakher.com/post/truthbetold📄 ומאמר בכתב העת השילוח –בשם: אם להיטלר היה טיקטוק, בו אני מנתח את ארבעת מפעלי השקר של קטאר, רוסיה, סין ואיראן שמנסים לפרק את הסדר המערבי דרך מילים, נראטיבים ודיסאינפורמציה.🟡 למה רשת חדש של משפיענים סיניים דוברי עברית רהוטה נכנסו לכם לתוך הפלאפונים ומדוע הם קונים שיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים?🟡 איך קטאר מרוקנת מתוכן את הממסדים המפוארים שחוקרים את האמת כמו אקדמיה, תקשורת ומחקר - וממלאת מאחורי הקליפה הריקה תוכן אנטי-מערבי קיצוני?🟡 מה בדיוק קורה בתוך מפעל האווטארים ושקרים שפועל מחוץ לסנט פטרסבורג ומדוע האדם שהקים אותו נהרג בתאונה מסתורית?🟡 האם איראן הפעילה פרסונות מזוייפות ששוחחו אתכם בקבוצות של פעילות ציבורית וחברתית?🟡 ובעיקר - מדוע אסור ליפול לייאוש ש-״אין איך לנצח במלחמה הזאת״ ולבנות מכונה שתילחם למען האמת?זה לא עוד פרק על למה אי אפשר – זה פרק שמראה איך כן.אני מזמין אתכם לקרוא את “למען האמת”, לחפש בגוגל “ברק הרשקוביץ” או בקישור הזה:www.barakher.com/post/truthbetoldשתפו את הפרק ואת תכנית ״למען האמת״ בקבוצות ווטסאפ, ברשתות החברתיות ובמילואים – ובואו נהפוך את השיח מייאוש לפעולה לאומית.

אחרי שנמרוד דגני, ממובילי תנועת ״עלינו״ ולשעבר בכיר במשרד ראה״מ עם ניסיון של שנים בשירות הציבורי, כיכב בפודקאסט עם הפרק המואזן ביותר במשך חודשים - הוא חוזר לפרק נוסף, מרתק וחשוב לא פחות!זה הזמן להאזין, לשים סאבסקרייב (עוקב) - ולהפוך גם את הפרק הזה עם דגני למואזן ביותר. שלחו את הפרק בקבוצות ווטסאפ של המשפחה/ מילואים/ חברים. ״בנקודה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים״, אומר דגני, ״נדרשים פתרונות רדיקליים״. אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, אנחנו צוללים לתובנה של נמרוד שאנחנו נמצאים ברגע מכונן של מדינת ישראל וצריך אומץ למהפכות של פינוי-בינוי טוטאלי בחינוך, ברווחה, בכלכלה.התחלנו את השיח מהביטוח הלאומי, שיקרוס ולמעשה ישאיר אותנו, המבוטחים, ללא רשת בטחון סוציאלית, בעוד עשור. דיברנו על החלטות מדיניות כלכליות שגויות, קצרות רואי, שנובעות מהרצון להמשיך את האינרציה של השירות הציבורי ומסלול המדינה, ועל האפשרות לסטות מהמסלול ולבנות מנגנוני רווחה, חינוך וממשל שונים לחלוטין שיתאימו לאתגרי השעה ולהזדמנויות. אחד הפרקים המעניינים והחשובים שעשיתי עד כה בדעה לא פופולרית. האזנה נעימה. כדי ללמוד עוד קצת על תנועת ״עלינו״, מוזמנים לבקר באתר שלהם:https://www.alenu.org/

התכנית הממשלתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית של ממשלת בנט תויגה על ידי מתנגדים פוליטיים כ-״מס עבאס״, למרות שהיא המשך ישיר ומשודרג של תכנית שהוביל נתניהו עצמו.כדי להבין מה מיתוס ומה אמת, לאן הולכים המיליארדים שמושקעים בחברה הערבית, מה האתגרים וההזדמנויות בשילוב אחזרי ישראל הערבים בכלכלה, הזמנתי את האדם הכי מתאים לשיחה: חסאן טואפרה, שהיה אמון על התכנית עצמה בשנים האחרונות.⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זאת הדרך שלי להמשיך ולייצר את התוכן.חסאן טואפרה הוא אחד האנשים הכי מסקרנים שפגשתי: משרת ציבור מקצועי, מי שעמד בראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד רה״מ, וזוכה שוב ושוב לשבחים על כך שמוביל את התכנית עם שקיפות ומדידה מקצועית של תפוקות (ולא רק כמה כסף נשפך).דיברנו על 👇🟡 המיתוס השגוי של ״53 מיליארד שקלים לעבאס״ - מה באמת כוללות תכניות הפיתוח של הממשלה לחברה הערבית ואילו מנגנונים מפקחים על אפקטיביות של התקציבים?🟡 האם העברת סמכויות לרשויות מקומיות נדרשת כדי להצליח בתכניות לאומיות, ואיך מפקחים על רשויות שפושה בהן שחיתות או חוסר מקצועיות?🟡 איך אפשר לשבור את המחסומים המבניים שמונעים מצעירים ערבים להשתלב בכלכלה הישראלית?🟡 מה הפוטנציאל הענק הגלום בחברה הערבית ואפשר לממש לכדי צמיחה אדירה?🟡 איך שומר חומות והשבעה באוקטובר טלטלו את החברה הערבית, ומה נדרש כדי לבנות אמון ושיתוף פעולה מחודש?שיחה עם חשיבות אדירה לחיים שלנו כאן, אקטואלית, ששוחטת מיתוסים באמצעות נתונים ועובדות וגם מציעה כיוונים אמיתיים לבנייה מחדש – לא רק של הכלכלה, אלא של החברה כולה.אם אהבתם – שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.