Claim Ownershipממלאים את החלל | עם איתי שאוליאן ונחמיה כהן
Subscribed: 9Played: 245
Subscribe
© Copyright 2024 All rights reserved.
Description
במציאות בה הכל וירטואלי ומגיע אלינו בקלות בלחיצת כפתור
אפשר בלי לשים לב לפספס את הדבר האמיתי - את עצמנו, את הצמיחה והחיים
,ברוכים הבאים לפודקאסט ממלאים את החלל
כאן נגלה בביסים קטנים איך חיים חזק ובעוצמה במציאות רווית מסכים
.עוזבים את המוכר והנוח כדי לא להפסיד את האוויר שבפסגות
כאן תקבלו את הגרסה העדכנית לחיים
עם טכנולוגיה באנרגיה גבוהה כמשפחה, כהורים וכאנשים
!!יאאלללה מתחילים
לאתר ממלאים את החלל: https://impact.bz/
להזמנת הרצאות, ברוך: 058-655-3114
לאינסטגרם: etai.shaulian
אפשר בלי לשים לב לפספס את הדבר האמיתי - את עצמנו, את הצמיחה והחיים
,ברוכים הבאים לפודקאסט ממלאים את החלל
כאן נגלה בביסים קטנים איך חיים חזק ובעוצמה במציאות רווית מסכים
.עוזבים את המוכר והנוח כדי לא להפסיד את האוויר שבפסגות
כאן תקבלו את הגרסה העדכנית לחיים
עם טכנולוגיה באנרגיה גבוהה כמשפחה, כהורים וכאנשים
!!יאאלללה מתחילים
לאתר ממלאים את החלל: https://impact.bz/
להזמנת הרצאות, ברוך: 058-655-3114
לאינסטגרם: etai.shaulian
92 Episodes
Reverse
בזמן שהעולם כולו משתנה בקצב מסחרר, יש מערכת אחת שממשיכה להתנהג כאילו שום דבר לא קרה: מערכת החינוך.
אנחנו נכנסים חזיתית לשאלה שמעטים מעזים לשאול באמת:
מה קורה כשמודל בית הספר הישן כבר לא מצליח להחזיק, אבל כולם ממשיכים לתפקד כאילו הוא עדיין עובד?
אנחנו מדברים על הקריסה השקטה שמתרחשת מתחת לפני השטח:
מורים שעוזבים,
מורים שנשארים אבל כבר כבויים מבפנים,
כיתות שממשיכות לזוז לפי שיטה ישנה,
ומערכת שעדיין בנויה סביב העברת חומר, שינון, בגרויות, ופס ייצור של ציונים.
אבל כאן מגיעה הנקודה החדה באמת: אם היום אפשר לקבל ידע מכל מקום, ואם בינה מלאכותית כבר שברה את האשליה שהמורה הוא "בעל הידע", אז מה נשאר?
מה התפקיד האמיתי של מורה בעולם החדש? בפרק הזה אנחנו לא באים לסגור את הסוגיה, אלא לפתוח אותה כמו שצריך.
לדבר על ההבדל בין מורה למחנך, על למה אי אפשר יותר להסתפק ב"להעביר חומר", ועל הצורך הדחוף לבנות חינוך חדש: כזה שרואה ילדים, בונה זהות, מעביר ערכים, ויודע להצמיח בני אדם, לא רק להכין אותם למבחן.
זה פרק על משבר, אבל גם על התחלה.
אם אי פעם הרגשת שמשהו עמוק במערכת החינוך כבר לא עובד, ושלא יכול להיות שזה כל הסיפור, הפרק הזה ייתן מילים לתחושה הזאת...
בעולם של "שופוני", פילטרים וסטוריז מלוטשים, קל מאוד לזייף כמעט הכל: ביטחון עצמי, סטטוס כלכלי ואפילו חיוכים.
אבל יש רגע אחד שבו המסיכה חייבת לרדת - הרגע שבו אתה עולה שתי קומות במדרגות או מוריד את החולצה מול המראה.
הגוף שלך הוא עד מדינה, והוא לא יודע לשקר.
בפרק מיוחד (וקצרצר!) שהוקלט בין אזעקות, אני מארח את מיכה זיתון, הלב הפועם של פרויקט "נערי הברזל".
יחד אנחנו צוללים לעומק הקשר שבין כושר גופני למשמעת עצמית, ומסבירים למה דווקא בתקופות של מלחמה ואי-ודאות, השמירה על ה"ברזל" היא זו שמחזיקה אותנו מנטלית.
אל תתנו לחיים "לקפקף" אתכם. זה הזמן להפסיק לזייף ולהתחיל לבנות שרירי ליבה של משמעת. אוהבים את הפודקאסט? פרגנו בלייק, דרגו אותנו ב-5 כוכבים ושתפו את הפרק עם חבר שצריך קצת "ברזל" בחיים שלו עכשיו.
אנחנו רגילים להסיט את המבט מהם... האנשים שעשו את הדברים הנוראיים ביותר, אלו שנמצאים מאחורי הסורגים, נתפסים לעיתים קרובות כשוליים שאפשר - ואולי צריך - לשכוח.
אבל האם אפשר באמת לתקן חברה מבלי להסתכל לצד האפל שלה בעיניים?
בפרק היום אנחנו צוללים אל תוך עולם בתי הסוהר והפשיעה, לא כדי להצדיק, אלא כדי להבין.
אנחנו שואלים שאלות קשות על בחירה מול גורל, על האחריות שלנו כחברה למנוע את הדור הבא של הפשיעה, ועל היכולת למצוא ניצוץ של אנושיות גם במקומות הכי אפלים.
מה מחכה לכם בפרק?
- להכיל את "הצד הרע": איך מתמודדים עם קיומו של הפשע כחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי שלנו?
- שבירת השרשרת: המשימה הלאומית - איך מונעים מילדים לגדול לתוך מציאות של פשע ומאסר?
-שיעור מהקצה: אילו תובנות על חינוך, עבודה וקהילה אפשר לזקק דווקא מהשוליים הקשים של החברה?
- הגישה הלא קונבנציונלית: איך מנהלים מערכות נוקשות עם גישה אנושית יוצאת דופן?
על האורח: בנימין תייר בנימין מביא איתו ניסיון חיים עשיר וייחודי "מהשטח". הוא שירת כקצין בכיר במשטרת ישראל, כיהן כמפקד תחנת משטרה, ופיקד על שלושה בתי סוהר מרכזיים ברחבי הארץ. אחרי שראה הכל ופגש את כולם, הוא מציג גישה מפתיעה ומרעננת על הדרך שבה עלינו להתייחס לאדם שבתוך האסיר, ואיך הגישה הזו יכולה לשנות גם את היומיום של כל אחד מאיתנו.
מה אם הספורט הוא לא בשביל קוביות בבטן… אלא בשביל עמוד שדרה?
בפרק הזה אני מארח את משה רוזנבלום – מאמן, מורה לחינוך גופני ואיש חינוך שבנה דרך חיים של חינוך דרך ספורט.
אבל השיחה הזו היא לא על שיאים ומדליות. היא על זהות. על חוסן. על איך בונים בן אדם דרך תנועה.
משה משתף במסע האישי שלו - מתקופה של חיים יושבניים, עייפות ועלייה במשקל, לריצות מרתון והובלת קבוצות שמעצבות דור של נערים עם עמוד שדרה.
לא כסיפור השראה רומנטי, אלא כתהליך אמיתי של התמדה, שינוי הרגלים ובניית זהות חדשה. דיברנו על:
* איך קבוצה יכולה להפוך למקום שמגדל מנהיגות ואחריות
* איך בונים משמעת בלי לשבור את האדם
* מה ההבדל בין קשיחות ריקה לבין חוסן אמיתי
* איך מחזירים נוער מנותק למסלול של תנועה ומשמעות
* ואיך ספורט יכול להפוך לכלי חינוכי עמוק - גם בבית, גם בבית הספר, וגם בקהילה
השיחה נוגעת גם במה שאנחנו עושים ב"נערי הברזל" – חיבור בין כושר, זהות, וחוסן מנטלי. איך בונים קבוצה שלא רק מתחזקת פיזית, אלא מפתחת אכפתיות, אחריות ומנהיגות.
זה פרק להורים. למחנכים. למאמנים. ולכל מי שמרגיש שהוא רוצה לחזור להיות חזק - מבפנים. אם הפרק נגע בכם - שתפו, הגיבו, והעבירו למי שצריך לשמוע אותו.
קאברכמה אתם באמת מחוברים לאדמת ארץ ישראל?
לא במובן המופשט או הסמלי, אלא בחיבור בלתי אמצעי לאדמה שעם ישראל עמל לגאול כבר למעלה מ-150 שנה. רבים מאיתנו חשבו שמפעל ההתיישבות הוא פרק בספרי ההיסטוריה שהסתיים לפני עשרות שנים, אבל האמת היא שהוא נמצא בעיצומו – חי, בועט ומתחדש.
בפרק השבוע אנחנו מארחים את אליאב ליבי, מהדמויות המובילות במאמץ ההתיישבותי וב"מפעל החוות". יחד, אנחנו צוללים לשאלות היסוד:
למה בכלל חשוב להחזיק פיזית בשטח?
איך מפעל החוות מחבר מחדש את עם ישראל לשורשים שלו?
ומה הקשר בין אחיזה בקרקע לבין ההתפתחות הרוחנית שלנו כעם?
זהו פרק שנע על הציר המרתק שבין שיא החומר לשיא הרוח; בין האדמה לשמיים, ובין הגוף לנשמה. שיחה מעוררת השראה שתגרום לכם להתבונן פנימה ולגלות צדדים חדשים בעצמכם ובמדינה שלנו.
מוכנים? יוצאים לדרך.
בפרק הזה אנחנו מדברים על כתות וגורואים - אבל לא מזווית של "זה רחוק ממני". בדיוק להפך.
רוב האנשים חושבים שכת מתחילה במשהו קיצוני ומפחיד. בפועל, זה מתחיל הכי יפה בעולם: חיבוק, שייכות, משמעות, ומישהו שמרגיש שהוא רואה אותך ונותן לך תשובות ברורות.
ואז, לאט לאט, בלי דרמה, משהו משתנה: אתה מפסיק לסמוך על עצמך, מתחיל להאמין שכולם בחוץ "לא מבינים כלום", והמצפון והמצפן המוסרי שלך עוברים לידיים של מישהו אחר.
האורח שלי הוא שרון מזרחי (תמיר חן) - יועץ חינוכי ומטפל בטראומה, ומהבודדים שהצליחו להימלט אחרי 14 שנים בתוך כת.
שרון הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, חכם ויקר, והסיפור שלו מפרק את הטעות הכי נפוצה: לחשוב שרק אנשים חלשים או תלותיים נמשכים לכתות. לפעמים דווקא אנשים אידיאליסטים, ערכיים, כאלה שמחפשים אמת ורוחניות, יכולים להישאב פנימה - אם הם לא מכירים את המנגנון ולא זהירים.
בפרק דיברנו על:
- איך זה מתחיל באמת, ולמה זה נראה "טוב" בהתחלה
- הלופ הרוחני שבו אתה בטוח שאתה גילית את האור וכולם בחוץ עיוורים
- הסימנים המוקדמים שצריכים להדליק נורה אדומה
- מה עושים אם יש לכם קרוב שנכנס למסגרת חשודה, בלי לשרוף את הקשר
עיקרון חיים אחד שחוזר שוב ושוב: אם משהו לא מוסרי, לא ישר, או לא לפי ההלכה - אין לזה פטור, גם אם זה עטוף ברוחניות
אם תוך כדי הצפייה קפץ לכם לראש אדם אחד - אל תתעלמו מזה. לפעמים פרק אחד בזמן הנכון משנה מסלול חיים
האם אי פעם הסתכלתם על מנכ"לים מצליחים, מפקדים בכירים או מובילי דעה וחשבתם לעצמכם: "איך הכל תמיד הולך להם בקלות?"
קל לנו לדמיין שהאנשים שבטופ תמיד בטוחים בעצמם, תמיד באנרגיה שיא ומעולם לא חווים היסוס. אבל האמת היא פשוטה הרבה יותר: כולנו בני אדם, ולכולנו יש אתגרים, מורכבויות והתמודדויות יומיומיות.
ההבדל האמיתי? לאנשים בצמרת יש לעיתים קרובות את המשאבים והזמן להשקיע בליווי מקצועי, במנטורים וביועצים שעוזרים להם לצלוח את הסערות.
בפרק היום אני מארח את הלה אשר, המלווה את האנשים הבכירים ביותר בתעשייה. אנחנו הולכים "לגנוב" את הסודות מהחדרים הסגורים ולהנגיש לכם את הכלים, התובנות והעקרונות שמשמשים את המנהלים הגדולים ביותר – כדי שכל אחד ואחת מכם יוכל ליישם אותם בחיים האישיים והמקצועיים שלו.
יש הורים שחיים מציאות שאף אחד לא מכין אליה...
ילדים שסטו מהדרך. לא בקטנה. לא כשלב חולף. ילדי קצה...
עם עוצמות, אש, כריזמה. וכשהאש יוצאת משליטה - הכלים הרגילים פשוט לא עובדים...
זה מערער בית, זוגיות, אמונה, וחלום הורות שלם...
הפעם דיברתי עם דרור אזולאי שזוחלת על זכוכיות כאמא לילדי קצה...
דיברנו על הורות במציאות כזאת בלי פתרונות קסם כן עם שפה, עומק ואמת...
זה פרק להורים, לאנשי חינוך, ולקהילות שצריכות ללמוד איך לא להסתובב הצידה כשמשפחה עוברת בתוך אש...
כמה פעמים בחיים מצאתם את עצמכם שותקים
רק כי פחדתם שיקטלגו אתכם
כ"חשוכים", "פרימיטיביים" או "לא רלוונטיים"?
בזמן שהעולם סביבנו משתנה במהירות,
טכנולוגית, תרבותית ותודעתית,
רבים מאיתנו מרגישים שהערכים הכי עמוקים שלנו
נמצאים תחת מתקפה,
ושאנחנו, באופן פרדוקסלי,
בוחרים להיות "הרוב הדומם".
בפרק הזה אני מארח את צביקה מור,
אביו של איתן מור (ששוחרר משבי חמאס)
ויו"ר פורום תקווה,
לשיחה שחודרת עמוק לתוך הפסיכולוגיה
של המגזר הדתי-לאומי
והחברה הישראלית בכלל.
צביקה, שעמד כסלע
מול קמפיינים תקשורתיים אדירים,
מסביר למה לפעמים
"להיות נחמד"
זה פשוט לא מספיק.
מה תגלה בפרק הזה?
סוד "הטוב החמוש":
למה טוב לב ללא גבורה הוא טוב חסר,
ואיך מפתחים עמוד שדרה
מול "צונאמי" של דעות מנוגדות.
פיצוח המניפולציה:
איך לזהות מתי משתמשים בערכים שלכם
כמו אהבת ישראל ואחדות,
כדי להפוך אתכם ל"אידיוטים שימושיים"
בקמפיינים פוליטיים.
תסמונת החגבים:
למה התרגלנו להיות "המקף המחבר"
במקום להוביל,
ואיך משחררים את המחסום המחשבתי
שמונע מאיתנו להנהיג
את התודעה הלאומית.
חמלה מול חרדה:
איך צביקה מצליח להגיב בחמלה
וב"פריקת נשק" טיפולית,
דווקא כלפי אלו שתוקפים אותו
בצורה הקשה ביותר.
המאבק על השפה:
איך מילים כמו "ניצחון" ו"ישראליות"
עברו הגדרה מחדש,
ומה המחיר שאנחנו משלמים
על מחיקת הזהות הייחודית שלנו.
מוכנים?
יוצאים לדרך.
כעס. כולנו מרגישים אותו. מעטים באמת יודעים מה לעשות איתו.
בפרק הזה אנחנו נכנסים לעומק של אחד הרגשות החזקים והמפחידים ביותר - לא כדי לכבות אותו, ולא כדי לתת לו לנהל אותנו, אלא כדי להבין אותו.
- מתי כעס הוא דלק שמניע שינוי, גבולות וצמיחה ומתי הוא הופך לכוח הרסני שמוציא אותנו משליטה
- איך מזהים מה הכעס באמת מנסה להגיד לנו
- מה מפעיל את הטריגרים שלנו
- ואיך מתנהלים נכון עם כעס – בלי להתפרץ ובלי להדחיק
בפרק הזה אני יושב לשיחה פתוחה עם נחמיה כהן, שותף שלי כבר שנים, אדם קר מזג שכמעט לא ראיתי כועס בחיי - ומשם נפתחת חקירה אמיתית על כעס, שליטה, גבולות ואחריות.
זה פרק על אש. ועל איך להשתמש בה כדי לבנות - לא כדי לשרוף.
מומלץ להאזין עם אוזניות וראש פתוח.
לא צריך להגיד לך שוואלה, בחיים לא הכל דבש.
ברוך השם - הרבה כן. אבל לא הכל.
לכל אחד מאיתנו יש נקודות שבר.
רגעים של נפילה.
מקומות שבהם משהו לא עבד כמו שציפינו.
זה יכול להיות ניסיון שלא הצליח,
מקום שרצינו להתקבל אליו ונדחינו,
עבודה שפוטרנו ממנה,
אובדן, פציעה, קושי בזוגיות,
התמודדות עם הילדים,
או כל סיטואציה אחרת שבה החיים פשוט פוגשים אותנו חזק.
בפרק הזה אני מארח את אביחי פינטו -
אדם שהפך את ה"נופל וקם" לדרך חיים.
אביחי מקדיש את חייו לדיבור על קימה מנפילות,
על צמיחה מתוך שבר,
ולא מתוך תיאוריה אלא מתוך החיים עצמם.
במהלך השיחה אנחנו עוברים תחנה-תחנה,
מזקקים תובנות,
ומוציאים כלים פרקטיים שיכולים לעזור לי,
לך לעבור קשיים בצורה מדויקת יותר,
לקום מהשבר, ואפילו לצמוח ממנו.
כי בסוף, גם אם קשה לראות את זה
כשאנחנו עמוק בפנים,
המטרה של השברים היא לא להרוס אותנו אלא לבנות אותנו.
אז אם זה פוגש אותך עכשיו,
אם אתה או את נמצאים באיזו נקודת שבר,
או פשוט רוצים להבין איך קמים נכון -
אתם מוכנים? יוצאים לדרך.
יש נערים שמערכת החינוך הרגילה פשוט לא יודעת איך "לאכול".
הם לא יושבים בשקט, הציונים שלהם לא בשמיים, והם סוחבים איתם "תיק" של כישלונות ואכזבות.
כולם רואים בהם "בעיות משמעת". הרב שי סוויסה רואה בהם אריות.
בפרק הזה אני מארח לשיחה מטלטלת את הרב שי סוויסה, ראש כפר הנוער 'חיצים'.
זה לא פרק על פדגוגיה ותיאוריות, זה פרק שטח.
דיברנו על "חינוך גרילה" - הגישה שלא מפחדת להציב גבולות ברזל דווקא כדי לתת ביטחון, שלא נבהלת מהפרעות קשב וריכוז (אלא הופכת אותן לכוח-על), ושלא מוותרת לאף אחד - ובעיקר לא מוותרת על אף אחד.
מה בפרק?
🔥 למה ADHD הוא בעצם "כור גרעיני" של אנרגיה ואיך מתעלים אותו להצלחה.
🔥 "חינוך גרילה": למה אהבה אמיתית דורשת לפעמים להיות המבוגר הלא-נחמד ששם גבולות.
🔥 הסיפור המטורף על הלוחם שנכשל בקורס קצינים וחזר כמו עוף חול (סיפור חובה לכל נער!).
🔥 איך בונים אמון מחדש אצל נער שמרגיש שכל העולם נגדו.
🔥 טיפים להורים: איך להסתכל על הילד שלכם ולראות את הניצוץ, גם כשהכל נראה חשוך.
אם אתם הורים למתבגרים, אנשי חינוך, או סתם אנשים שמאמינים שאין דבר כזה "ילד אבוד" – אתם חייבים להאזין לפרק הזה.
אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו כבני אדם הוא היכולת לחשוב. אבל יש הבדל עצום בין "לחשוב כמו כולם" – בתוך השבלונה הבנאלית – לבין חשיבה משוחררת ויצירתית. ההבדל הזה הוא בדיוק מה שקובע אם נגיע לאותן תוצאות כמו כולם, או שנפרוץ דרך לתוצאות חדשות ומפתיעות.
בפרק הזה אני מארח את האחד והיחיד בתחום החשיבה היצירתית – חובב יחיאלי.
ב-20 השנים האחרונות חובב חי ונושם יצירתיות: הוא האיש שמאחורי אין-ספור חידות, משחקים וחדרי בריחה, ומלמד אותנו איך לצאת מהקופסה – או ליתר דיוק: איך לחשוב יצירתי בתוך הקופסה של החיים שלנו.
מה נלמד בפרק?
מה ההבדל בין חשיבה בתוך הקופסה לחשיבה מחוץ לקופסה?
איך מרגילים את הילדים (ואת עצמנו) לחשוב בצורה יצירתית?
למה חשיבה יצירתית היא המיומנות הכי קריטית בעידן ה-AI?
כלים מעשיים להורים ומורים לפיתוח חשיבה.
זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איך המוח שלנו יכול לעבוד אחרת, בטח ובטח בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את הכללים, אבל את היצירתיות האנושית – אף אחד לא יוכל להחליף.
מוכנים? יוצאים לדרך! 🚀
איך אמא עומדת מול הדבר הכי מפחיד בעולם - כשהבן שלה שוכב בין חיים למוות אחרי קרב בעזה?
היום אני מארח את מיכל אסבן, אמא של יותם - לוחם צנחנים שנפצע אנושות מירי דו־צדדי בג׳באליה במלחמת חרבות ברזל.
יותם שכב שמונה ימים מורדם ומונשם, והרופאים לא ידעו אם יתעורר.
כשהוא סוף סוף פקח עיניים – זה הפך לנס רפואי.
אבל הסיפור לא נגמר שם. הוא רק התחיל...
בזמן שהבן שלה נלחם על חייו, מיכל פוגשת עשרות אימהות אחרות במסדרונות בתי החולים - אימהות לפצועי המלחמה שנשארות לבד, בלי תמיכה, בלי כתובת, בלי מעטפת.
ואז היא קמה והקימה את "אמא לביאה" - בית של חום, תמיכה, נשימה וכוח למאות אימהות שהבן שלהן נפצע.
בפרק אנחנו נכנסים אל האמת שאף אחד כמעט לא מדבר עליה:
🔥 מה באמת קורה לאמא כשהבן שלה חוזר מהקרב פצוע
🔥 האמת החשופה של אימהות לפצועי צה״ל
🔥 הפער הכואב בין התמיכה במשפחות שכולות לבין משפחות פצועים
🔥 הרגע שבו הכל קורס – והרגע שבו נולדת שליחות
🔥 המשפט הקשה שרץ בין לוחמים: “עדיף למות בעד ארצנו מאשר להיפצע בעד ארצנו”
🔥 ואיך אישה אחת הפכה את הכאב שלה לתנועה עצומה של אהבה וחוסן
זהו פרק שכל לוחם, כל הורה, וכל ישראלי חייב לשמוע.
❤️ רוצה לעזור ל"אמא לביאה" להמשיך ולתמוך באימהות לפצועי המלחמה?
אפשר לתרום כאן: https://did.li/FRRZH
כל תרומה – קטנה או גדולה – מחזיקה אמא אחת שמנסה לנשום בתוך המציאות הכי קשה שיש.
```
בחיים שלנו יש מסעות שעוברים דרך הלב.
מסעות של בירור, של שאלות, של חיפוש. אחד המקומות הכי עדינים והכי רגישים הוא המקום הרוחני אמוני שלנו.
זה לא מסלול ישר. אנשים נולדים לתוך סגנון מסוים ומוצאים את עצמם בהמשך במקום אחר לגמרי. יש כאלה שמתחילים רחוק ומתקרבים, יש כאלה שמתחילים קרוב ומתרחקים, יש כאלה שעוברים ממגזר למגזר, ממדינה למדינה, מעולם רוחני אחד לעולם אחר. כל מעבר כזה הוא הזמנה לבירור פנימי.
בפרק הזה פגשתי אדם מופלא, נפתלי פומברג, שנמצא עמוק בתוך מסע אמוני רוחני שמטלטל בין נקודות קיצון.
בין דתי לאומי לברסלב, בין חסידות לפרקטיקה, בין חומר לרוח, בין עולם העסקים לעולם ההתבודדות וההתקרבות לה'.
נפתלי חי את התנועה הזו מבפנים, והפרק הזה מרגיש כמו מתנה קטנה של שלוות נפש. היכולת לקבל את עצם הבירור, להבין את הקצוות השונים, ולהחזיק אותם יחד בלי להילחם בהם.
אני יצאתי מהשיחה הזאת עם הרבה תובנות והרבה נשימות חדשות.
בואו נצלול פנימה.
שיר: Olif - Take Off מוזיקה מסופקת על ידי Vlog No Copyright Music. קישור לסרטון: https://bit.ly/47gZrYF
מה אתה מרגיש כשאתה שומע את המילה “מיניות”?
אצל חלק זה נדלק באדום בוהק - פחד, מבוכה, אזהרה.
אצל אחרים זה אדום אחר לגמרי - פתיחות, טבעיות, חיוניות, אפילו קדושה.
אבל דבר אחד ברור: המיניות עצמה לא צבועה. אנחנו אלה שצובעים אותה.
בפרק הזה אני יושב לשיחה עמוקה ומדויקת עם יותם נתנאל, מנחה למיניות בריאה.
שנינו מגיעים מזוויות שונות לגמרי - הוא עם פתיחות רחבה יותר, ואני עם גבולות, הדרגתיות ודיוק. והמפגש בינינו? הפך לשיחה שמאירה, מזככת ופורמת הרבה פחדים סביב הנושא.
בפרק דיברנו על:
- למה “נשמור הכול לחתונה” פשוט לא עובד
- איך המבוכה של ההורה משדרת לילד: “לך תחפש לבד”
- מה באמת נדלק כשאנחנו מפחדים “לעורר משהו”
- ההבדל בין שיחה שנגמרת לבין שיח שמתחיל
- למה מיניות היא קודם כל אנרגיית חיים - ולא איום
- איך יוצרים לילד מצפן פנימי - ולא מחסום
והיה שם רגע נדיר שבו המקומות שהוא היה יותר פתוח ממני - דווקא הם דייקו לי את ההורות.
זה פרק על הורות, קדושה, גוף, נפש, פגיעוּת, שפה, קשר, ועל איך אנחנו ממלאים לילד את החלל שאף אחד אחר לא יכול למלא במקומנו.
זה פרק שכל הורה ומחנך צריך לשמוע.
✨ ערכה להורים למתבגרים בנים – “מתבגרים ביחד”:
אם נושא המיניות מעורר אצלך מבוכה או חשש - או שאתה פשוט רוצה כלי עבודה אמיתי לשיחות עמוקות ובריאות עם הבן שלך - הערכה הזאת היא בשבילך.
“מתבגרים ביחד” היא ערכה להורים למתבגרים בנים בלבד, בנויה כמו סדנה ביתית הכוללת:
- 8 סדרות קלפים מסודרות לפי נושאים
- שאלות לשיח משימות חווייתיות (אפילו מצחיקות)
- כלים ליצירת שפה פתוחה, נקייה וגבולות בריאים
- חיבור עמוק בין הורה לבן
- תכנים מותאמים לעולם הדתי
הערכ הופכת נושא מביך - לשיח רגוע, נקי, מחבר ומוגן.
💥 מחיר בלעדי לקהילת “ממלאים את החלל”
🔗 לפרטים ולהזמנת הערכה במחיר שאין בשום מקום אחר: https://yotamnetanel.co.il/117-2/
```
איך בונים מחדש קשר עם הילד שהכי קשה לנו לאהוב בזרימה?
זה נושא שאף אחד לא רוצה לדבר עליו, אבל כל אחד מאיתנו חי אותו בשקט.
לכל הורה יש את הילדים שקל לנו איתם יותר. שהאהבה פשוט זורמת. שהשגרה נעימה. שהחינוך מרגיש טבעי.
אבל כמעט תמיד יש גם את הילד ההוא - זה שמאתגר אותנו, שמדליק בנו טריגרים, שמכניס אותנו למערבולת תחושות שלא נעים לנו להרגיש.
הילד שהקשר איתו נתקע, שהאהבה אליו מרגישה לפעמים מאומצת, ושדווקא מולו אנחנו מוצאים את עצמנו ננעלים.
והדבר הכי כואב?
בתוך הלב אנחנו רוצים להיות לו הורים טובים, קרובים, אוהבים. רוצים קשר.
אבל במקום זה נוצר מעגל קסם שלילי - תגובה שלו, תגובה שלנו, עוד פיצוץ קטן, עוד התרחקות, עד שמופיעים בנו רגשות שלא נעים לנו להודות בהם: דחייה, ריחוק, לפעמים אפילו צל של שנאה עצמית על מה שאנחנו מרגישים.
בפרק הזה אני יושב לשיחה פתוחה, אמיצה ומרגשת עם תמר הרשקוביץ - מנחת הורים, מטפלת, סופרת, ואחת הקולות הכי רגישים ומדויקים בגישה הדיאלוגית.
יחד אנחנו פותחים לעומק את השאלה שמעסיקה כל כך הרבה הורים:
איך משקמים, מחזקים ובונים מחדש קשר עם הילד שהכי קשה לנו איתו.
ואני אומר לכם מראש: אתם הולכים להיות מופתעים.
כי העבודה שתמר מציעה כאן לא רק משנה את היחסים עם הילד הזה - היא מרפאת משהו עמוק בתוכנו.
זה פרק שיכול להפוך כאב גדול למתנה אדירה.
מוכנים לצאת לדרך?
```
רגע של פחד אימים. מים קפואים. דופק שמאיץ. ואני? ילד בן תשע, במפלי אל־על, מבין בפעם הראשונה בחיים - שאם אני לא אזוז, אני אשקע לתמיד...
זה לא רק סיפור על כמעט־טביעה. זה סיפור על חיים. על איך פעולות קטנות יכולות לשנות את הכול - כשאין לך אוויר, כיוון, או אחיזה.
בפרק הזה אני משתף את הסיפור האישי שלי, ומה שלמדתי ממנו על תנועה, אומץ, פחד והתמדה. על איך ממשיכים גם כשלא ברור לאן, ועל למה כל עוד אתה עושה תנועות – אתה חי...
אין הרבה דברים שקורעים אותנו כהורים כמו לראות את הילד שלנו מתקשה חברתית.
הוא חוזר הביתה שקט, עצוב, מרגיש שלא רואים אותו, לא סופרים אותו.
ואנחנו – חסרי אונים.
הלב נקרע, אבל הראש אומר:
"אין לי מה לעשות"
זה בבית הספר, זה תפקיד המורה, זה לא בידיים שלי.
אז זהו, שכן – יש לך הרבה מאוד מה לעשות!
בפרק הזה אני מארח את גל כהן – יועצת חינוכית, מטפלת חברתית ומפתחת תוכנית "מתחברים" לחיזוק האקלים החברתי.
גל מאמינה שיש לנו, ההורים והמורים, הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.
אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו לפתח שרירים חברתיים, להתמודד, להצטרף, להוביל – ולא להישאר לבד.
זה פרק על מה עושים כשהילד שלנו לא מצליח חברתית,
ועל איך אנחנו יכולים להפוך את הכאב הזה להזדמנות לצמיחה ולחוסן רגשי אמיתי.
ילד שמצליח חברתית – הוא שייך, יש לו מקום בעולם.
וזה אולי הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לתת לו לחיים.
🎁 הטבה מיוחדת למאזיני הפודקאסט!
הקורס של גל "איך נגדל ילד חברותי" בהנחה עם הקופון הזה:
yeledh5
בקורס תקבלו כלים מעשיים, תובנות עמוקות והמון דוגמאות מהשטח
שיחזקו אתכם כהורים ויעזרו לילדים שלכם לפרוח חברתית 🌱
📅 5 מפגשי לייב בזום
📆 מתחילים בשלישי הקרוב!
כל הפרטים כאן 👇
https://mitthabrim.com/course-pav/
רוצים להביא את תכנית "מתחברים" למוסד שלכם?
צרו קשר עכשיו עם גל וקבלו הטבה מיוחדת:
+972 52-443-5253
שני אנשים יכולים לעשות את אותו הדבר – אבל אחד מהם פורח, והשני פשוט שורד.
מה מבדיל ביניהם? זה לא כישרון. זה לא מזל. וזה בטח לא כמה הם עובדים קשה.
בפרק הזה אני מדבר על ההבדל הקטן שקובע אם תסיים את החיים שלך עייף – או חי.
ועל איך אפשר לעבור מהמקום של “צריך” למקום של “רוצה באמת”.
לא תמצא פה טיפים, לא שגרת בוקר ולא משפטי השראה.
זה פרק על אש פנימית ועל הדרך הכי אמיתית שאני
מכיר לגרום לה להידלק שוב
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States