Claim Ownershipחרדית מדוברת
Subscribed: 34Played: 1,599
Subscribe
© חרדית מדוברת
Description
חרדית מדוברת
72 Episodes
Reverse
מה קורה כשלוקחים מערכת שידוכים בת אלפי שנים ומנסים להריץ אותה בעידן של מימוש עצמי ואינדיבידואליזם? חוי בר זאב – רבנית, מדריכת כלות, הייטקיסטית לשעבר ובעלת תואר שני בפילוסופיה – פותחת את הקלפים: למה מוסד הנישואין בצרות מול משבר המודרנה, מה כלות חרדיות צעירות באמת שואלות כשנסגרת הדלת, למה החרדים עדיין מחזיקים טאבו בנושא המשפחה החדשה כשבציבור הדתי הסכר נפרץ, איך משלבים בין חוזה נישואין של אינטרסים לברית אמיתית סביב ערכים ותקשורת רגשית. שיחה על שידוכים בעידן החדש, הדרכת כלות מול הדרכת חתנים, ומה הערך המרכזי שגברים צריכים לבוא איתו לשולחן, כשעול הפרנסה מוטל על נשים.
המעבר של משפחתה של מינדי ארליך יוצרת קולנוע ועורכת דין, מחסידות קרלין לברסלב לא היה רק שינוי זהות קבוצתית, אלא סדק ראשון במובן מאליו. בתוך תנועה בין שני עולמות חסידיים שונים, נולדה אצלה היכולת לשאול, להשוות, ולזהות שהמסגרת אינה אחת ויחידה כפי שנדמה מבפנים. בפרק הזה של “חרדית מדוברת” היא מספרת לאסתי שושן על ילדותה בשכונת גאולה הירושלמית, על הרגע שבו היציבות נסדקת, במעבר הפנים חרדי ובנישואין המוקדמים על הסרט "פינק ליידי" עטור השבחים שהניח זרקור על תופעה מושתקת. וההצעה שלה לאלה שמתלוננים על עודף יצירות קולנוע וטלוויזיה על חרדים: "שתו כוס מים".
בפרק הזה של “חרדית מדוברת” אסתי שושן משוחחת עם תהילה גאדו - חוקרת החברה החרדית ומורה לגמרא, שבוחרת להגדיר את עצמה קודם כל דרך בית המדרש ורק אחר כך דרך האקדמיה. דרך הבחנה בין זרם פרקטי המבקש להשתלב מבלי לערער, לבין זרם אידאולוגי שמנסה לחשב מחדש את גבולות החרדיות מבפנים, עולה תמונה מורכבת של ציבור מפוצל - כזה שלא בטוח שהוא מתפלל באותו בית כנסת, ובוודאי שלא מצביע כגוש אחד. השיחה נוגעת בפער שבין שינוי תודעתי, רצון לשדרג את איכות החים עד להתנהלות פוליטית, בשאלת הייצוג של חרדים המשתלבים במרחב הישראלי, ובמחירי ההגירה החברתית בדרך לשילוב.בין גמרא, דרך מצבן של נשים חרדיות וחקר סמכות ומבני כוח, מתברר שהשאלה מי הוא “החרדי החדש”, מנסה לברר אם מתהווה כאן זהות יציבה - או אוסף של יחידים שמנסים, כל אחד בדרכו, למצוא את מקומם.
בפרק הזה של "חרדית מדוברת" אסתי שושן משוחחת עם יאיר אסולין, סופר, הוגה ויועץ אסטרטגי לחברות וארגונים, על רעיונות שעולים בספרו האחרון "איך נולדים מחדש" ובין היתר בשאלה אולי בן־גוריון לא “נכנע” לחרדים כפי שמקובל לחשוב אלא ביקש דווקא לשלוט ביהדות דרך המדינה וכך לרסנה?האם החיבור בין דת למדינה היה ועודנו אינטרס דתי או אינטרס חילוני?למה דווקא בעידן שבו ליהדות יש יותר כוח ומשאבים מאי פעם, נדמה שהקול הרעיוני שלה מבוזה ומוחלש?דרך שיחה על חרדים, ציונות דתית, משיחיות, פרוגרסיביות, מדעי הרוח ובינה מלאכותית, עולות שאלות נוספות: האם הציונות הדתית עדיין מצמיחה רעיונות והגות כלל ישראלית? מה הקשר בין משיחיות ופרוגרסיביות והאם הטרלול המיוחס לשתיהן מעיד על התפרקות השפה הישנה? מה קורה לעולם שבו סמכויות ישנות - מהפוליטיקה ועד האקדמיה, הולכות ומתערערות?והאם אנחנו נמצאים בסופו של עידן הפוליטיקה כפי שהכרנו אותו?
בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם פרופ' ניסים ליאון, מהחוקרים הבולטים של דת, אתניות ומעמד בישראל, ומי שטבע את המושגים “המעמד הבינוני המזרחי” ו“חרדיות רכה”. דרך מחקריו על ש״ס, על עולם הישיבות ועל יחסי אשכנזים ספרדים חרדים מנקודת מבט היסטורית סוציולגית ופוליטית. איך השפיעה המדיניות האקדמית החילונית על עלייתה של חברת הלומדים החרדית. על המהפכה שחוללו רבנים ספרדים מקומיים בהעצמת הכוח הפוליטי החרדי. ואם ליטאיות איננה אתניות גאוגרפית אלא אידאולוגיה שאיחדה רבים מעדות אשכנז לצורת השקפה ומחשבה, איפה זה השתבש עם הספרדים? ולמה מתכוון הפרופסור כשהוא מדבר על "בגידת הליטאים"?
רוחניות אמורה להיות מרחב של משמעות, נחמה וקשר. אבל מה קורה כשהיא הופכת לכלי שליטה?בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ציפי לוי עו"ס מומחית בחלקת הרווחה בירושלים ושותפה להטבעת המושג "אלימות רוחנית" בתוך ההקשר הטיפולי במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות.מתי סמכות דתית חוצה את הקו והופכת לשלילת אוטונומיה? איך שפה של חטא, יראת שמיים ועולם הבא משמשת כדי לעורר פחד, אשמה ובושה? האם מדובר בתופעה מגדרית, והאם גם גברים נפגעים ממנה? איך אלימות רוחנית הופכת לחלק ממערך רחב יותר של אלימות רגשית, כלכלית או מינית? מהם הדפוסים והמחירים הנפשיים של פגיעה שמתרחשת בשם שמיים, איפה נכנסת האחריות הקהילתית למניעתה? ואיך הרוחניות עצמה משמשת כלי לריפוי וצמיחה.
בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, שגדלה והתחנכה בחברה החרדית ועבדה בשירות המדינה. השיחה צוללת אל מאחורי הקלעים של סדרת הפוסטים שנעמי פרסמה תחת השם “על הצביעות” - תחקירי עומק שפרצו מתוך שיח נישתי ומושתק והפכו לכתב אישום חריף נגד שיטה.אנחנו מדברות על המהפכה השקטה של הדור הראשון לאקדמיה, על המצוקה הכלכלית שהולידה צורך קיומי בהשתלבות, על הגזענות הממוסדת ועל אליטה עסקנית חדשה שצמחה בדיוק במרחב הזה - בין פריצת גבולות אישית לבין הידוק החומות סביב השכבות החלשות בקהילה.הפרק בוחן את המנגנון: איך נוצרים סטנדרטים כפולים, איך הפרדה הופכת לפתרון רשמי, איך כוח וכסף זורמים במסלולים שמעטים רואים, ואיך שתיקה קולקטיבית נשמרת לאורך זמן.
מאז השבעה באוקטובר, סוגיית החרדיות, הגיוס והשותפות הישראלית כבר בלתי־אפשרית לעקיפה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת לשיחה את אלירן מלכה, יוצר הלהיט הטלוויזיוני "שבאבניקים" והסרט "הבלתי רשמיים". מלכה מדבר על אחריות של יוצר בזמן שבר, על דמויות בחורי הישיבה שנמצאות כעת במוקד השסע הלאומי, ועל הציפייה להפוך ל“דובר המגזר” דווקא ברגע של משבר מול הציונות הדתית והציבור הישראלי. מה קרה לגדליה וחבריו אחרי השבעה באוקטובר? איך מתבטאת הציפייה והאכזבה מהחברה החרדית? והאם דמות הלמדנית החרדית דבורה יכולה להתקיים במציאות החרדית — או שמדובר בייבוא מהעולם הדתי־לאומי?
אישה עובדת, מרוויחה, בונה קריירה. השאלה הפשוטה לכאורה למי שייך הכסף? מתבררת כסוגיה תלמודית שחז"ל עסקו בה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שרי קרויזר והן פותחות בלימוד משותף של הסוגיה "מעשה ידי אישה לבעלה", ומנסות להבין מה קורה לטקסט העתיק כשמציאות החיים משתנה מן היסוד ותוהות על הזכות או החובה בנגישות של נשים לגמרא. שרי קרויזר, לומדת ומלמדת תורה, מנכ״לית ומייסדת־שותפה של עמותת הנני - למען הקהילה, ממובילות תנועת "לא תשתוק" ואשת הייטק. בשיחה עולות סוגיות של נשים חרדיות בשוק העבודה, החובה היהודית של גבר לפרנס את אשתו כתעודת ביטוח עבורה, שאלות על מוסר וצדק בני ימינו ושבירת חומות השתיקה של פגיעות מיניות בקהילה.
רומנטיקה, מיניות, צניעות וקדושה הפכו מזמן לזירת קרב תרבותית. בין שיח של חופש מוחלט לשיח של איסור, בושה ופחד, משהו מהיכולת לדבר באמת על גוף, אהבה וקשר הלך לאיבוד. כנס אחד בכנסת על שמירת נגיעה רק הציף שאלה עמוקה יותר: האם בכלל אפשר לנהל שיחה שפויה על מיניות בריאה, בלי לאיים על מי שחושש מהדתה וחקיקה דתית, ובלי למחוק את השפה הדתית עצמה?בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את אוריה מבורך, סופרת, יועצת הלכה, עורכת ראשית בהוצאת מגיד ומקימת מכון אפרכסת. שיחה על פוריטניות דתית והדחקה, על פמיניזם דתי עם כוכביות, ועל רומנטיקה שנשחקה גם בשם החופש המיני וגם בשם ערכי הצניעות.
בדרך כלל היא זו ששואלת, הפעם היא זו שעונה. שרה ינץ, התחקירנית והמפיקה של "חרדית מדוברת" עו"ס ואשת סושיאל, מושיבה את אסתי שושן על כסא המרואיינת לשיחה על הציר שבין שמרנות לחדשנות. החל מהילדות כבת בכורה במשפחה של 12 ילדים, דרך המאבקים הפוליטיים, ועד לספר השירים והסרט החדש "חשבונות שמיים". פרק על עקשנות, אמונה, החובה, והזכות הפשוטה – לדבר.
"ש"ס עזבה אותי, לא אני אותה" כך אומר הח"כ לשעבר יגאל גואטה בשיחה גלויה עם אסתי שושן, ומצביע על השינוי הדרמטי שעברה התנועה: ההקצנה הדתית וזניחת הציבור המסורתי שהיה פעם הלב הפועם שלה.בפרק הזה של "חרדית מדוברת", גואטה לוקח אותנו למסע מתחנות חייו המוקדמות בקריית שמונה ועד המעבר לעולם החרדי ליטאי דרך המתיבתא "מגן הילד" בבני ברק. הוא מדבר על העשייה הציבורית והתקשורתית שלו, מתייחס בכאב לגזענות במוסדות החינוך, ושואל שאלה פוליטית בוערת: האם יש מקום לבית פוליטי חדש לציבור המאמין והמסורתי בישראל?
בכיפה שחורה וחולצה לבנה, אורי צייטלין עולה על במות סטנדאפ ולא חושש לנגוע בקונפליקטים ישראליים חמים מנקודת מבט חרדית ייחודית.. בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא חולק עם אסתי שושן את חוויות הילדות במשפחה ברוכת ילדים, את הרקע המשפחתי של הפלג הירושלמי, את ישיבות הנושרים וקווי הנייעס בהם עבר. מהם גבולות ההומור? אילו בדיחות מריצים בקעמפ של סלבודקא ולמה הוא לא מצליח לצחוק על מזרוחניקים?
מה קורה כשהקרע הדתי אמוני הגדול נכנס הביתה? כשאחד מבני הזוג משנה כיוון, חוזר בתשובה או יוצא בשאלה? האם מדרגות הרבנות זו האופציה היחידה? או שאפשר למצוא דרך לחיות יחד כזוג מעורב? מה עושים עם הילדים ומי משלם או משלמת את המחיר על המסע הרוחני של השני? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את הזוג הר' עמי ואביטל ברעם, מייסדי "עמותת התקשרות - מאמינים ב־יחד", שחוו בעצמם מעבר מחילוניות לזוגיות מעורבת עד שיישרו יחד קו והפכו את הסיפור שלהם למוקד ליווי לזוגות שאורח חייו של אחד מהם משתנה באמצע החיים. ומה כל זה יכול ללמד אותנו על חיים משותפים של חרדים, דתיים וחילונים על אדמת הארץ הזו?
1מה קורה כשהנפש החרדית מבקשת עזרה בעולם שבו מילים כמו “דיכאון”, “חרדה” או “טראומה” עדיין תחת סטיגמה בעייתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את נועם גרין, נוירו־פסיכולוגית (בהתמחות), יוצרת תוכן ומי שמובילה הפודקאסט “נפשות וחסרונן”.יחד הן נכנסות אל המרחב שבו טיפול מקצועי פוגש את הקהילה והקב"ה, בו לנשים אין זמן לטפל בעצמן ובו עסקנים עלולים לנהל את הבריאות הנפשית של הפרט.אסתי ונועם גם חוזרות לעיר הילדות המשותפת, לצפת החרדית, לקהילת בעלי התשובה בעיר ולהשפעותיה על עשייתה של נועם בקליניקה שלה ובעשייתה הציבורית.
בתוך ההסלמה ביחסי החברה החרדית לישראלית, דב אייכלר, איש תקשורת בוגר המגזר החרדי וחסידות בעלזא מרגיש שהחברה החרדית היא שעיר תמידי לעזאזל. אייכלר שגדל במשפחה של 14 ילדים בבית פוליטי מובהק, מעדיף לראות את עצמו כבוגר המגזר ולא כחרדי ובכך לאפשר לעצמו חירות של ביקורת פנימית תקשורתית. אך תמיד עם עיניים בגב, שלא ישתמשו בביקורת הפנימית כדי לחבוט בכולנו. בפרק הזה בחרדית מדוברת - בשיחה צפופה - דב ואסתי מנסים להבין מה קורה כשמישהו עומד ממש על התפר: על חרדות דמוגרפיות, על נאמנות שבטית ועל פרדוקס השינוי החרדי המתבקש, שמציב בסימן שאלה את המשך קיומה של זהות ותרבות חרדית. ומה ישראלים "רגילים" צריכים לעשות כדי להבין את תחושת הנרדפות החרדית.
איך סכסוך נדל״ן בין שני גיסים על ירושת ישיבה בבני ברק הפך מאבק אלים ויצרי למלחמה על זהות, הנהגה ומהות החרדיות.בשנים האחרונות פעלו בפוניבז' שתי ישיבות באותו בית מדרש. שתי הנהגות, שני נרטיבים ושתי גרסאות לשאלה מי ממשיך הדרך ומהי "חרדיות אמיתית". בנובמבר 2025 פסק בוררות דרמטי של השופט בדימוס דוד חשין מבקש לעשות סוף לסכסוך. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת אלי ביתאן — בוגר פוניבז’ עיתונאי וקומיקאי. שניהם משקיפים על הגבעה שהפכה לסמל:איך קרה שהמותג פוניבז' שמר על יוקרתו למרות אירועי האלימות וביזוי הרבנים?למה השם "פוניבז'" שווה יותר מקרקע?ומה מספר המשבר הזה על החברה החרדית כולה.
בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם תרצה בלוך, דור שני לחוזרים בתשובה האמריקאים, קופירייטרית ומלווה נשים בהליכי פרידה.דרך הסיפור האישי שלה אנחנו נכנסות לגל התשובה של שנות השבעים: ילדי פרחים אמריקאים שחיפשו משמעות והגיעו לעולם החרדי הליטאי הסגפני. תרצה נולדה כבר בישראל, בתוך ניסיון למחוק את אמריקה שהייתה שם קודם, ניסיון שיצר דור עם זהות מפוצלת: בית עם שאריות מושתקות של תרבות אמריקאית מול חרדיות ליטאית ישראלית, ותחושה מתמשכת של "להיות בין העולמות".
מהפעם הראשונה שבה נתקל במוות כצעיר חסיד נדבורנא, דרך אסון מירון ועד הזירות המדממות של טבח שמחת תורה – מוטי בוקצ׳ין, דובר זק״א ומתנדב מזה שלושה עשורים, פותח צוהר לעולם שכולנו נוטים להדחיק.בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא מספר לאסתי שושן על הרגע שבו הגוף שלו קרס אחרי שבועות של זוועה, על ההתמודדות הנפשית של אלפי מתנדבים שחזרו מהשטח וקרסו, על האמונה שמחזיקה אותם, ועל הצל של משי זהב - המייסד שנפל והותיר ארגון שלם להתמודד עם השבר וההמשך.הוא חולק את ההומור השחור הפנימי ומספר על הנשים המתנדבות בזק"א ועל התמודדותן של נשות המתנדבים מול משא האימה של בני זוגן.
פייגי כהן, מורה לשעבר, מפקחת במחוז החרדי, חברת הנהלה ומנהלת המו״פ מספרת איך יצאה מחדר המורות בבית יעקב, המירה תארים, נכנסה לאקדמיה ולמשרד החינוך כדי להזיז מערכת מבפנים. בשיחה זו עם אסתי שושן היא מדברת בגלוי על הרגעים הכואבים: האיומים על הילדים בחיידר, הבדידות מול מוסדות חזקים, הביורוקרטיה שמתחפשת לאידאולוגיה והעקשנות להקים מענים למחוננים כשכולם אומרים “צרות של עשירים". זה פרק על הקו האדום בחינוך החרדי: מי מצייר אותו? מי שומר עליו? על אתגרי האברכיות הכלכליים ומחיריהם, ממ״ח, ליבה, נשירה. מעל הכול: מסע אישי־זוגי משפחתי מהבועה הליטאית ללב העשיה בחינוך החרדי המבקש שינויים.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States