ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

השם של הפרק עם ריקי מדבר בין היתר על שינוי דפוסים. ב(כמעט) גיל 60, אחרי 30 שנות זוגיות, כשיוצאים לחיים חדשים ולזוגיות חדשה זה נושא שמופיע במלוא תפארתו.זה פרק עם המון צחוקים שמנסה לתת מקום גם לעצב ולרגשות קשים.ריקי ואני דיברנו על תחושת האכזבה והבושה שהביאו עימם הגירושים, בפני אמא והדודות ובפני האנשים ברחוב, אפילו אלה שלא באמת מכירים אותה.דיברנו על הודעה עקומה לילדים על הפרידה, ועל כעס וריחוק בעקבותיה וגם על איחוי הקשר איתם.דיברנו על חברים טובים וגם על כאלה שמאכזבים.דיברנו על פרק ב' וגם קצת על מלחמות.השאלה שאיתה יצאתי מהשיחה עם ריקי, היא האם בן זוג בפרק ב' ששונה לגמרי מבן הזוג הקודם זו פשרה או הישג או תיקון, או מראה. מה דעתכן? דעתכם?

דפנה, או כמו שאני קוראת לה 'דפנול', היא חברה אהובה שלי כבר המון שנים. להבדיל ממני היא חיה בחו"ל, להבדיל ממני היא התחתנה ארבע פעמים, ולהבדיל ממני אין לה ילדים. עדיין יש לנו המון על מה לדבר.בביקור המולדת האחרון שלה, התיישבנו לשיחה מיוחדת על סיפור חייה הזוגי/ משפחתי, שהתחיל כשהכרתי אותה בגיל 19 עם גירושי הוריה, והמשיך בארבעה חתונות, והאמת שגם בלוויה אחת. היא אישה מאוד מיוחדת. אוהבת אדם על אמת.צריך לדעתי ללמוד ממנה (ודיברנו על זה בפרק) על חוסר שיפוטית ועל התייחסות לחיים ולמערכות יחסים בקלילות. היא באה פתוחה לסקור את הסיפור שלה ולענות בכנות על שאלות כמו: למה להתחתן בכל פעם מחדש, ולמה בעצם אין לה ילדים, למרות שהיא מאוד אוהבת ילדים.דפנה היא אישה צנועה שחושבת שהסיפור שלה לא כזה מיוחד. היא אומרת שכולם מיוחדים, ובמקרה שלה זה פשוט נשמע יותר אקזוטי.השאלה יצאתי איתה מהשיחה היא, האם באמת צריך לקחת את החיים ובעיקר מערכות יחסים יותר בקלילות, כדי שהן תצלחנה. מה דעתכם ודעתכן?

תמיר גבר שמבטא רגשות, והוא עזר לי לדייק את ההבדל בין שיח על רגש שבא ממקום שכלתני ומודע, לבין שיח רגשי. זה ממש לא אותו דבר.דיברנו על הפער בשיח בין בני זוג בהם אחד יותר שכלתני ואחד יותר רגשי, ועל תרגול ופיתוח מיומנות בשיח מקרב.תמיר הוא מטפל זוגי. דיברנו גם על טיימינג ומשך של טיפול זוגי והאם תוצאה טובה של טיפול כזה היא בהכרח שהזוג ישאר יחד. דיברנו גם על טיפול זוגי בזוגיות פרק ב' וג'.נגענו קצת בנושא הכעס של ילדים שרואים את ההורים הגרושים שלהם בפריחה ומרגישים שהם בתחרות על תשומת הלב שלנו, וגם קיבלנו סוף סוף הסבר למושג טנטרה ולקשר שלו למיניות.יש בסוף הפרק גם בונוס: טיפים לשדרוג המיניות גם בלי ללכת לסדנאות.השאלה שנשארתי איתה בסוף הפרק היא איך אפשר לגשר על הפער בתקשורת ובהתנהלות בכלל, בקשר בו אחת מבני הזוג רגשית יותר (בדרך כלל, מה לעשות, האישה) ואחד מבני הזוג (נו, הגבר) פועל הרבה יותר מהראש וחסום יותר רגשית, והאם זה שונה אצל בני זוג שהם מאותו מין? מה דעתכם?יש בפרק הרבה מידע על שיטות לתרגול תקשורת טובה בזוגיות, והיכן למצוא מידע בנושא. זה הלינק לקורס הדיגיטלי של תמיר "יסודות מעשה האהבה"https://advancedlovemaking.life/

את יוספה אני מכירה הרבה שנים. אני מחבבת ומעריכה אותה ואת הדרך האינדיבידואלית בה היא חיה את החיים.יוספה היא אישה דעתנית ובולטת מאוד. בבית הספר של הילדים, ברחוב, ברשתות החברתיות. היא בחרה ללמוד משפטים בגיל 50+ אחרי שהמדינה תבעה אותה.היא משתמשת בפרובוקציות כדי לגרום לאנשים לשמוע את מה שיש לה להגיד.למרות שהיא ידעה היטב לשם מה הגיעה אליי, היה קשה לה לדבר על אהבה וזוגיות. היא טוענת שהיא לא מבינה זוגיות, ושהיא לא כמהה אליה.היא נעה בין דיבור על לימודי המשפטים והפעילות הפובליציסטית שלה לבין דיבור חופשי, אולי אפילו בוטה על סקס.בסוף לדקות בודדות היא התרככה, הפגינה פגיעות, וכמעט הודתה בכך שהיא רוצה רומנטיקה ורגש.אחת השאלות שנשארתי איתן בסוף הפרק היא, האם באמת יכול להיות סקס שמנותק באופן מוחלט מכל רגש? מה דעתכם?

מאשה הלוי נחשבת לכוהנת ולדוברת של מערכות היחסים הא-מונוגימיות, למרות שהיא בכלל לא מתחברת למושגים כמו פוליאמוריה או א-מונוגמיה. היא פשוט חושבת שאנשים צריכים לקבל ולתת חופש לאהוב את מי שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה אופן שבא להם. פשוט ככה.מאז שנכנסה בצעירותה למערכות יחסים זוגיות, היו לה כמה במקביל.היא שיתפה בפתיחות ובכנות שאני מאוד מעריכה, איך נראים החיים שלה עם שני בני זוג, על השיחה בה הודיעו לילדים ועל התגובות המגוונות שלהם אז וגם כיום.מאשה מאוד אוהבת סקס, וחושבת שתשוקה זה דבר שכל אחד חייב לחוות בחיים. ואם פרידה, אז דיברנו גם על ההורים שלה ועל הפרידות מהם לא מזמן.השאלה שיצאתי איתה היא למה למען השם רבים מאיתנו (גם אני) מבינים שאם יחיו בכמה מערכות יחסים, ירוויחו מזה הרבה (בדיוק כמו בריבוי חברויות שאינן זוגיות), ועדיין לא מסוגלים לחיות כך. אנחנו לא מפסידים? מה דעתכם ודעתכן?

אסנת היא מומחית לסרנדיפיטי וחוקרת את הרעיון הזה בעולם, בארץ וגם על עצמה.דיברנו על סרנדיפיטי בעולם הדייטים, על הרחבת הזדמנויות, ועל זה שהאפליקציות גורמות לפעמים לפספס הזדמנויות כי מגיעים אליה חדורי מטרה ולא פתוחים לחקירה, וכך עלולים לפספס הכרויות משמעותיות.דיברנו על לחיות כאישה ללא זוגיות בסביבה זוגיתדיברנו על קנאה בחברות שמוצאות זוגיות, ותהינו אם יש דבר כזה קנאה טובה.דיברנו בכמה הקשרים על אחווה וחברות נשית שאין שני לה.השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא, האם אנחנו יכולים לשנות תפיסה כשאנחנו נכנסים לאפליקצית הכרויות, ולהפוך את ההכרויות בה לשלל הזדמנויות: חברות? הזדמנות עסקית? הזדמנות חוויה שאינה זוגית/ מינית, וכן, אולי גם זוגיות.. מה דעתכם/ן?

מאיה היא ד"ר לספרות צרפתית, מומחית לתרבות צרפת וגם חוקרת שואה.השיחה איתה דילגה בין הסיפור הפרטי שלה, לבין מערכות היחסים והדייטים בצרפת. שלה ובכלל. היא ברחה לצרפת כי גירושי הוריה כאבו לה מאוד. היא חיה בפריז כעשר שנים, וחזרה לארץ כדי להתחתן עם אהוב ליבה. היא טוענת שלמרות שהיתה בינהם אהבה גדולה, הם לא התאימו. טקס הגירושים ברבנות, ריתק אותה והיה מעניין ואפילו נעים מבחינתה. הדיינים שהרגישו בכך והעריכו זאת, מחאו לה כפיים.מאיה הסבירה לי דברים מאוד מעניינים על חייה ועל דייטים בצרפת, ובכלל על השפעת התרבות הצרפתית על מערכות יחסים שבהן לדוגמה מקובל שלגברים יש מאהבת מבוגרת יותר שקובעת עליו, ודואגת (עד כמה שזה מוזר לשמוע) שהזוגיות עם אישתו של מאהבה תשמר. זה מכתיב בין היתר את זה שנשים מבוגרות נחשבות מאוד בקרב הצעירים הצרפתיים. ואז אחרי כל התיאוריות., נחשף לפתע הלב של מאיה. היא לא התאפקה וסיפרה שכמו הצרפתיות, אחרי תקופה ארוכה של חיזורים, היא נכנעה לגבר שאיתו יש לה עכשיו מערכת יחסים, והתאהבה. זה היה רגע קסום ומתוק.לקראת סוף הפרק דיברנו גם קצת על נשים בשואה.למדתי הרבה בפרק הזה. כדאי לכם גם.

בגיל צעיר הדס חלתה בסרטן והחלימה, אחרי זמן קצר היא לקתה בהתקף לב בעקבות מצב לבבי נדיר. היא הבינה שכל האירועים הדרמתיים בחייה, כולל הגירושים, היו תולדה של סטרס. ניצלתי את האמירה הזאת שלה כדי לעשות פאוזה ולדבר קצת על הקשר המוכח מחקרית בין סטרס לבין מצבנו הבריאותי, ועל החשיבות האדירה של הפגת סטרס בתוך עומס חיינו.למרות ולצד מצבה הבריאותי, הדס נוסעת ברחבי העולם, עושה טרקים (גם עם הילדים), עושה יוגה, וגם רצה ומתכוננת למרתון.בשולי הדברים, הדס דיברה איתי גם על שמירה או אי שמירה על שם המשפחה של הגרוש, אבי ילדיה.נגענו קצת בהמנעות מזוגיות ובאחת הסיבות לכך, מה שגם השאיר אותי עם השאלה, למה הרבה נשים וגברים מפחדים מזוגיות במקום לראות בה אושר ונחמה. מה דעתכם/ן?

את מיכל הכרתי במסגרת העבודה. בפגישה הראשונה הבנתי מיד שמדובר בבחורה קסומה ומיוחדת, וכבר בפגישה השניה דיברנו על זה שהיא תבוא להתראיין אצלי, בלי שהכרתי בכלל את הסיפור שלה.מיכל היא צעירה יפה, ענוגה, רגישה וחריפה.כשיצאה מהארון בתקופת הצבא, ההורים שלה בחרו לנתק איתה קשר. מה שמעניין בסיפור הזה בין היתר הוא שההורים שלה הם אנשים משכילים מאוד. אבא שלה קרדיולוג מצליח.מאז מיכל חיה את אתגרי החיים ללא עורף משפחתי. זו נשמעת חוויה מאתגרת מאוד.זה השפיע על הבחירה הלא נכונה כהגדרתה, לכניסה שלה למערכת היחסים המשמעותית הראשונה שלה, בה הייתה שמונה שנים. גם מערכת היחסים השניה לא היתה מיטיבה מספיק. היא הבינה שמערכות היחסים שלה היו לא סימטריות . היא הבינה שהיא יודעת לתת בטחון ורוצה גם לקבל אותו.היום אחרי תקופה לבד, ואחרי תהליך של עבודה עצמית, היא בשלה ליישם את מה שלמדה על עצמה. היא רוצה אהבה.דיברנו על יכולת חלימה לצד פחדים. זה נושא גדול. בעיקר למי שנחל/ה אכזבה גדולה.דיברנו גם על טינדר ועל הביקורת של מיכל על הגישה של המשתמשות באפליקציה.זו שיחה כנה וחשופה, שיש בה הרבה עצב וגם צחוק.זו שיחה עם בחורה סופר אינטיליגנטית שנותנת הרבה חומר למחשבה על משפחה, על מערכות יחסים ועל זוגיות.השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא יותר תדהמה. על זה שיש הורים בעולם שמתנכרים לילדים שלהם על רקע של נטיה מינית, או סתם כי הם שונים מהם. מישהו יכול לפצח עבורי את התעלומה הזאת?

בשבעה באוקטובר 2023, אלמוג היתה גרושה טריה. כשמחבלים חדרו לנירים, הקיבוץ בו היא חיה, היא היתה בממ"ד עם הילדים, והגרוש שלה היה בבית שלו מעבר לכביש ולא יכל להצטרף אליהם.אלמוג בטוחה שאם היא לא היתה גרושה, היא וילדיה לא היו היום בחיים. למה? כי כל האחריות היתה רק עליה, מה שגרם לכך שיצר ההישרדות שלה שלט בסדרת הפעולות שעשתה בחדות חושים שהצילה אותם.אירועי השבעה באוקטובר קרעו את המשפחה שלה. ושברו את חייה ומאז היא בונה אותם מחדש. אלמוג שיתפה אותי במאמץ להתמקם במקום חדש, למצוא דרך להשתייך, על הכמיהה לנוח בחיקו של גבר, ועל הפחד מלהרפות כי חוסר האונים מזכיר רגעי זוועה. דיברנו על מחירים של זוגות פרודים שעוברים טראומה על איך זה משנה אותך כאישה כאם וכבת זוג. על המוכנות להסתפק ברסיסים של אור עד שתהיי שלמה שוב. השאלות שאיתן יצאתי מהפרק הן, האם אפשר בזוגיות לנוח, להתמסר ולשחרר אחיזה ועדיין להרגיש בטחון ובשליטה? והאם אישה לבדה היא אכן אמיצה יותר מאשר כשיש לצידה גבר שאפשר טיפה להסתתר מאחוריו? מה דעתכם/ן?

למיטל היו פנטזיות על משפחה אידאלית, זוגיות אידיאלית והורות אידיאלית. בפועל היא חיה במציאות של זוג צעיר עם ילדים צעירים ועומס רב. הזוגיות נדחקת לפינה זנוחה.היא היתה מתוסכלת וחיפשה את החופש והמימוש שלה. בשלב מסוים כבר לא יכלה לחיות את החיים שתגלגלה אליהם, וביקשה להפרד.היא טרפה את הקלפים ועברה מסע של ריפוי, התפתחות מואצת, והרבה למידה על זוגיות, מיניות והורות.מה שיפה ולא טריווילי בסיפור שלה הוא שמיטל לקחה אחריות על החלק שלה בזוגיות. היא הפסיקה להאשים את בן זוגיה, והתחילה לבדוק איך היא פגעה בזוגיות ומה היא יכולה לשנות בעצמה.אחרי שהם חזרו סביב משבר רגשי של מיטל, הם תיקנו את הזוגיות שלהם. מיטל שיתפה אותי בשלושת הדברים שבהם הזוגיות שלה שונה היום לחלוטין ממה שהיתה בגלגול הקודם.השאלה איתה יצאתי מהשיחה היא, האם כל זוג בכל מצב תעסוקתי, כלכלי, עם או בלי מעטפת של משפחה, יכול באמת בתוך שגרת החיים העמוסה של גילאי ה30+ למצוא דרך להשקיע בזוגיות ולטפח אותך. נשמע שהתשובה ברורה, אבל אני לא כל כך בטוחה. מה דעתכם?

לעלמה זהר יש עדיין פנטזיה שיש להרבה ילדים, שההורים שלה יחזרו (כשיפגשו בגן עדן). זה כל כך מתוק בעיניי.היא התחתנה פעמיים, אבל דווקא מערכת היחסים המשמעותית ביותר שלה עם אב בנה, לא היתה כרוכה בנישואים. כשהיא פגשה אותו בפעם הראשונה היא ידעה שיהיה אב ילדיה, שזה מעניין כי זה היה יותר חזק מהידיעה שהם יהיו זוג.הם היו יחד שנים בודדות, והיום הם הורים משותפים וגם חברים. הם עדיין יוצאים לבלות גם בלי הילד. הם עדיין רבים על שטויות ועושים ברוגזים של ימים. הם משפחה.דיברנו על עצמאות ועל להיות לבד ועל אי הזדקקות לגבר, ומצד שני על התמכות הדדית כהורים וכחברים דווקא אחרי הפרידה.דיברנו על להיות מפורסמת באפליקציות.דיברנו על מעבר דירה שמתרחק מהאבא ואפילו על רילוקיישן.דיברנו על רווחים ומחירים שמשלם ילד שאמא שלו מתחתנת שוב.הגענו גם למחשבות ולדיבורים על גיל המעבר על זקנה וסקס.השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא מה מרוויחים (כי מה משלמים זה די ברור) ילדים שאמא שלהם מתחתנת שוב (או עוברת לגור עם מישהו). מה דעתכן/ם?~~זו הזדמנות לספר לכם שעלמה תעביר סדנת כתיבה במהלך ריטריט יום שאני מנחה עם גלית אורן אבנשטיין ב30.1.26, בתל אביב.עוד פרטים אצלי בפייסבוק Ori Nir Winter

לובה עלתה לארץ מאוקראינה עם אימה האהובה והמיוחדת. היא נפטרה כשהיתה צעירה מאוד בסמוך ללידה בנה הראשון.אבא שלה לא עלה איתן לארץ. אחרי הרבה מאוד שנים של נתק, כשכבר גר בארץ, קראו לה מבית החולים וביקשו שתבוא כי הוא מאושפז וחולה מאוד . היא הצליחה לגלות אמפטיה ולהיות שם בשבילו.היא ליוותה גם את בעלה שהיה חולה סרטן קשה מאוד. לאחר שהחלים, הם הבינו שנפשו לא החלימה מהטראומה שעבר, והם התגרשו אחרי שלא הצליחו לגשר על הפערים בינהם.אחרי הגירושים היא נכנסה למערכת יחסים עם חבר ילדות. שנקטעה בעקבות תאונת דרכים קשה, שהותירה אותו נכה ועם פגיעת ראש קשה. היא ליוותה אותו עוד שנה באשפוזים ובטיפולים עד שאחותו שכנעה אותה לעזוב.מגיל צעיר, לובה תמיד היתה עם גבר. אחרי הדרמות שעברה היא בחרה במודע להיות לבד. לצאת לבד, לבלות לבד. ללמוד להיות בלי גבר. לקחה לעצמה שנה עם עצמה בלבד.השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם לובה היא האם כדי שתתקיים זוגיות היא צריכה להיות קצת יותר טובה מהלבד? מבינים למה אני מתכוונת? מה דעתכם?

טל עברה בילדותה התעללות מינית קשה. היא מחקה אותה מהזכרון ובגיל 28, ברגע אחד סביב החתונה שלה היא נזכרה בהכל. במקום לנקום ולכעוס היא בחרה לשקם את החיים שלה.היא עברה טיפולים רבים, ובסופו של דבר לאחר שעברה ניסיון אונס בגיל 42, היא הבינה שטיפול מיני היא הדבר הנכון עבורה כדי לשקם את עצמה. היא עשתה הסבה מקצועית, והפכה ממהנדסת בוגרת הטכניון, לפסיכותרפיסטית ולמטפלת מינית.טל גרושה כבר לא מעט שנים, והיו לה לא מעט קשרים ומערכות יחסים, וזה מבלי שהייתה אי פעם באפליקציות. איך זה יכול להיות? גם על זה דיברנו.טל היא אישה מרגשת ברמות. היא חכמה, עוצמתית, חיובית, ארצית ורוחנית כאחד. היא דוגמה שצריך ללמוד ממנה על שיקום ועל לקיחת אחריות על החיים שלנו.

שחר הבינה שהיא רוצה להתגרש כשרצתה עוד ילד, והרגישה שהיא לא רוצה אותו מבן זוגה ואביה של ביתה הראשונה.היא התגרשה בגיל צעיר יחסית, והיא אומרת שפרק ב' בחייה היה הפרק בו היתה עם עצמה אחרי הגירושים. הפרק בו בנתה חיים חדשים עם גבר, כולל הבאת ילד משותף לעולם, הוא מבחינתה פרק ג'.הרבה זמן היא הרגישה יהלום לא מלוטש. בסופו של דבר הגירושים הביאו עימם עבור שחר גם חיפוש ואחריו שינוי תעסוקתי משמעותי. שווה לעקוב אחריה ב https://did.li/OlomCבשיחה שלנו נתנו בספונטניות רשימה של טיפים להקלה על אתגרי תקופת הגירושים.לקראת סוף השיחה, שחר דיברה על משהו חשוב מאוד לדעתי, והוא שאנחנו לא יכולים להזהר כל הזמן מלפגוע בילדים שלנו. ראשית כי אין לדעת מה ישרוט ומה דווקא יבנה אותם ואת חוסנם, ושנית, כי ילדים סתגלתנים מאוד, ואתגרים כמו גירושים הם גם הזדמנות לקבל כלים משמעותיים להתמודדות עם החיים.זה העלה בי את השאלה הרגישה שמעסיקה אותי תמיד (לשחר היתה תשובה חד משמעית לגביה), עד כמה לחשוף את הילדים שלנו, לדייטים שלנו. אשמח לדעת מה דעתכם.

בערב שבת, בספונטניות, ימים ספורים אחרי מסע כומתה ויומיים לפני כניסה לעזה, פתחנו בני הכתום ואני מיקרופון. זה היה מפתיע מאוד. אמר לי: בואי נדבר על צבאאמרתי לו: אצלי מדברים על גירושיםבסוף דיברנו על שניהם.דיברנו על השירות כלוחם מתחיל ועל פחדיםנזכרנו בשיחה בה הודענו לו ולאחים שלו על הפרידהדיברנו על הנורמליות שבגירושים בדור שלהם, ועל ההבדל בינו כילד להורים גרושים בתקופה בה זה נורמטיבי, לביני כילדה להורים גרושים בתקופה בה זה היה ביג דיל.לביא כמו לביא נע לאורך השיחה בין ציניות וכהות חושים (לכאורה) לבין כנות רדיקלית ומבט מיושר לאמת.ממליצה לכם להקשיב גם לפרק מספר 10 עם הרן הבן השני שלי. פרק שונה מזה ב180 מעלות, שמראה שני נקודות מבט של שני צעירים שחוו מציאות דומה ומתבוננים עליה אחרת לגמרי.

נחשפתי לטקסטים של איה במקרה או שלא, כשהתחלתי לצאת לדייטים. הם בעטו לי בבטן. חדים, בוטים, נוקבים, רגישים, רכים, גסים, חומלים. הם הצחיקו ורגשו אותי. עדיין.מהטקסטים שלה היה לי ברור שהיא ידעה פרידות, ושיש לה מה להגיד על מערכות יחסים. רציתי לשמוע ממנה עליהן. כשהיא נכנסה אליי עם סלסילת עגבניות בלאדי, היה לי ברור שתהיה שיחה חושנית מאוד.דיברנו על להיות הפוקל פוינט של עצמנו, במערכות היחסים שלנו.דיברנו על הפערים בין גברים לנשים.דיברנו על מושג מעניין שאיה העלתה: להיות פתורה, ובעקבותיו להיות בנדיבות כלפי בן או בת הזוג.דיברנו על אינטואיציה, דיברנו גם על פחדים, על מונוגמיה וא-מונוגמיה וגם על בדס"מ ויחסי שליטה.בסוף בקושי דיברנו על פרידות, אבל פיצינו לדעתי בהרבה נושאים מרתקים אחרים.השאלה שנותרתי איתה בסוף הפרק היא מה מרוויחה (או מפסידה?) אישה שמפרסמת טקסטים וסרטונים כל כך מיניים וחשופים . מה דעתכם/ן?האזינו לפרק בספוטיפיי: https://did.li/mR7aaבאפל: https://did.li/D3yOf~~"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlOתודה!

הסיפור של מורית רוזן הוא סיפור מפתיע ומטלטל על אישה חזקה, פמיניסטית, לוחמת צדק, שאחרי גירושים ראשונים בטוב, נקלעה למערכת יחסים אלימה עם גבר נרקסיסט ואלים.זה סיפור שכל אישה (וגבר) חייבים לשמוע, כדי להבין שאולי גם הם עלולים למצוא את עצמם בתוך קשר שלא מיטיב איתם ושלא יכלו בחיים לדמיין את עצמם בשכזה.מורית היתה כל כך עיוורת למצב שלא הקשיבה לאנשים הכי קרובים אליה. לא לחברות ולא לילדים שלה. היום לאחר שהתפקחה והתגרשה בשנית, היא עמלה על תיקון היחסים האלה.בכלל היא רואה עצמה בתחילתו של תהליך שיקום.השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה עם מורית היא האם באמת כל אישה, חזקה ככל שתהיה, עלולה להקלע למערכת יחסים אלימה. מה דעתכם?

לאדווה ענבל יש סיפור חיים לא יאמן עם המון אירועים ומורכבויות שנשמעים בדויים כמעט.היא אחרונה מבין שש אחיות, היא אימצה את ביתה של אחותה שנפטרה, היא עברה שלושה משברים נפשיים קשים, אביה שם קץ לחייו. זה רק חלק.מצד אחד יש בשיחה שלנו הרבה קפיצות בין נושאים ומצד שני היא הכי קוהרנטית ומעבירה מסר מאוד ברור. מסר על צמיחה מתוך טראומה ועל אהבה עצמית.אדווה היא מתמודדת נפש, אבל יש בה משהו יותר חזק מאנשים שלא עברו את כל מה שעברה. כמו ברזל שחושל והתחזק.למרות שברור שכדאי להיות יפים ועשירים ושהחיים יהיו קלים, השאלה שיצאתי איתה מהשיחה הזאת היא, מה היתרונות שבהתמודדות עם חיים עם כל כך הרבה קושי ואתגרים, ואילו איכויות הם מביאים.~~"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlOתודה!

מרב התחתנה עם החבר הכי טוב שלה, והתאלמנה ממנו במפתיע לפני 10 שנים. היא נשארה עם ילדה קטנה והרבה עצב וחוסר ודאות.זו שיחה על בניה של חיים חדשים אחרי התפרקות מוחלטת.זו שיחה על הורות לצד שבר, ועל כוחה של משפחה.יש למרב מסרים חשובים לאלמנות צעירות שיש לצערי הרבה בארצנו.דיברנו בין היתר על רווחים ועל מחירים של חיי נישואים ושל חיי סינגלים,על דייטים והתאהבות אחרי התאלמנות,ועל הומור ככלי להתגברות על משבר.הדבר הכי משמעותי שהיא אמרה לי בשיחה שלנו הוא שמאז שהתאלמנה היא אישה יותר שמחה. נשמע פרדוקס, אבל היא מסבירה כל כך יפה למה.השאלה שיצאתי איתה מהפגישה הזאת היא, מהו הגורם הזה שעוזר לאנשים להתרומם ואפילו לזרוח אחרי שהם חווים את הצער הכי גדול בחייהם. מה דעתכם?