ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

בשבעה באוקטובר 2023, אלמוג היתה גרושה טריה. כשמחבלים חדרו לנירים, הקיבוץ בו היא חיה, היא היתה בממ"ד עם הילדים, והגרוש שלה היה בבית שלו מעבר לכביש ולא יכל להצטרף אליהם.אלמוג בטוחה שאם לא היתה גרושה היא וילדיה לא היו היום בחיים. למה? כי כל האחריות היתה רק עליה, מה שגרם לכך שיצר ההישרדות שלה שלט בסדרת הפעולות שעשתה בחדות חושים שהצילה אותם.אירועי השבעה באוקטובר קרעו את המשפחה שלה. היא לא הסכימהלחזור לקיבוץ ובן זוגה לשעבר, כבן הקיבוץ, לא הסכים לעזוב אותו.הם החליטו בהסכמה שהיא תעבור עם הילדים לקיבוץ במרחק שעה וחצי מנירים. שם היא מנסה לשקם את חייה ולהקים לעצמה קהילה חדשה ולהרגיש שוב שייכות.דיברנו על מערכת היחסים בה היא נמצאת היום. מערכת יחסים שלא נותנת לה את כל מה שהיא צריכה, אבל בגלל או בזכות מה שעברה, היא מבינה שכשיש טוב, צריך לקחת אותו. גם אם הוא חלקי.דיברנו בהזדהות על הצורך לנוח בתוך זוגיות ועל הקושי לעשות זאת בגלל התחושה של איבוד שליטה ובטחון.וזו גם השאלה שאיתה יצאתי מהפרק. האם אפשר לנוח ולשחרר אחיזה ועדיין להרגיש בטחון? האם אפשר להתמסר ועדיין להיות בשליטה? מה דעתכם/ן?

למיטל היו פנטזיות על משפחה אידאלית, זוגיות אידיאלית והורות אידיאלית. בפועל היא חיה במציאות של זוג צעיר עם ילדים צעירים ועומס רב. הזוגיות נדחקת לפינה זנוחה.היא היתה מתוסכלת וחיפשה את החופש והמימוש שלה. בשלב מסוים כבר לא יכלה לחיות את החיים שתגלגלה אליהם, וביקשה להפרד.היא טרפה את הקלפים ועברה מסע של ריפוי, התפתחות מואצת, והרבה למידה על זוגיות, מיניות והורות.מה שיפה ולא טריווילי בסיפור שלה הוא שמיטל לקחה אחריות על החלק שלה בזוגיות. היא הפסיקה להאשים את בן זוגיה, והתחילה לבדוק איך היא פגעה בזוגיות ומה היא יכולה לשנות בעצמה.אחרי שהם חזרו סביב משבר רגשי של מיטל, הם תיקנו את הזוגיות שלהם. מיטל שיתפה אותי בשלושת הדברים שבהם הזוגיות שלה שונה היום לחלוטין ממה שהיתה בגלגול הקודם.השאלה איתה יצאתי מהשיחה היא, האם כל זוג בכל מצב תעסוקתי, כלכלי, עם או בלי מעטפת של משפחה, יכול באמת בתוך שגרת החיים העמוסה של גילאי ה30+ למצוא דרך להשקיע בזוגיות ולטפח אותך. נשמע שהתשובה ברורה, אבל אני לא כל כך בטוחה. מה דעתכם?

על שירה שמעתי מזיו בן זוגה בשנה האחרונה, שהתארח אצלי בעבר. היא דתל"שית. בת עשירית ואחרונה, והיחידה שהתגרשה.לה עצמה יש ארבעה ילדים שנאלצו לחיות תקופה ארוכה בבית בו אמא ואבא נפרדו, אבל בצל סכסוך עמוק לא הפרידו בתים.לצד הפרידה שירה גם עשתה שינוי תעסוקתי מפתיע שעזר לה גם להגדיר מחדש את הכח והעצמאות והזהות שלה.ניסינו להבין מה עומד מאחורי מושגים שחוקים כמו נרקסיזם וזוגיות רעילה.דיברנו על הקטנה ולעומתה מציאת כוחות פנימיים לצמיחה וחיזוק עצמי.שמחתי לשמוע על התיקון והריפוי שהיא חווה בקשר שלה עם זיו. קשר בו היא חווה אהבה ותקשורת בריאה, ובעיקר קשר שמאפשר לה להביא את עצמה במלואה, ולבוא כמו שהיא בבטחון ובנינוחות.השאלה שנשארתי איתה בעקבות הפרק הוא למה הרבה נשים (ממש לא רק שירה), צריכות לקבל כאפה כדי להפסיק לאפשר לבני הזוג שלהן להקטין אותן ולעשות להן גז לייטינג. מה דעתכם ודעתכן?

לעלמה זהר יש עדיין פנטזיה שיש להרבה ילדים, שההורים שלה יחזרו (כשיפגשו בגן עדן). זה כל כך מתוק בעיניי.היא התחתנה פעמיים, אבל דווקא מערכת היחסים המשמעותית ביותר שלה עם אב בנה, לא היתה כרוכה בנישואים. כשהיא פגשה אותו בפעם הראשונה היא ידעה שיהיה אב ילדיה, שזה מעניין כי זה היה יותר חזק מהידיעה שהם יהיו זוג.הם היו יחד שנים בודדות, והיום הם הורים משותפים וגם חברים. הם עדיין יוצאים לבלות גם בלי הילד. הם עדיין רבים על שטויות ועושים ברוגזים של ימים. הם משפחה.דיברנו על עצמאות ועל להיות לבד ועל אי הזדקקות לגבר, ומצד שני על התמכות הדדית כהורים וכחברים דווקא אחרי הפרידה.דיברנו על להיות מפורסמת באפליקציות.דיברנו על מעבר דירה שמתרחק מהאבא ואפילו על רילוקיישן.דיברנו על רווחים ומחירים שמשלם ילד שאמא שלו מתחתנת שוב.הגענו גם למחשבות ולדיבורים על גיל המעבר על זקנה וסקס.השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא מה מרוויחים (כי מה משלמים זה די ברור) ילדים שאמא שלהם מתחתנת שוב (או עוברת לגור עם מישהו). מה דעתכן/ם?~~זו הזדמנות לספר לכם שעלמה תעביר סדנת כתיבה במהלך ריטריט יום שאני מנחה עם גלית אורן אבנשטיין ב30.1.26, בתל אביב.עוד פרטים אצלי בפייסבוק Ori Nir Winter

לובה עלתה לארץ מאוקראינה עם אימה האהובה והמיוחדת. היא נפטרה כשהיתה צעירה מאוד בסמוך ללידה בנה הראשון.אבא שלה לא עלה איתן לארץ. אחרי הרבה מאוד שנים של נתק, כשכבר גר בארץ, קראו לה מבית החולים וביקשו שתבוא כי הוא מאושפז וחולה מאוד . היא הצליחה לגלות אמפטיה ולהיות שם בשבילו.היא ליוותה גם את בעלה שהיה חולה סרטן קשה מאוד. לאחר שהחלים, הם הבינו שנפשו לא החלימה מהטראומה שעבר, והם התגרשו אחרי שלא הצליחו לגשר על הפערים בינהם.אחרי הגירושים היא נכנסה למערכת יחסים עם חבר ילדות. שנקטעה בעקבות תאונת דרכים קשה, שהותירה אותו נכה ועם פגיעת ראש קשה. היא ליוותה אותו עוד שנה באשפוזים ובטיפולים עד שאחותו שכנעה אותה לעזוב.מגיל צעיר, לובה תמיד היתה עם גבר. אחרי הדרמות שעברה היא בחרה במודע להיות לבד. לצאת לבד, לבלות לבד. ללמוד להיות בלי גבר. לקחה לעצמה שנה עם עצמה בלבד.השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם לובה היא האם כדי שתתקיים זוגיות היא צריכה להיות קצת יותר טובה מהלבד? מבינים למה אני מתכוונת? מה דעתכם?

טל עברה בילדותה התעללות מינית קשה. היא מחקה אותה מהזכרון ובגיל 28, ברגע אחד סביב החתונה שלה היא נזכרה בהכל. במקום לנקום ולכעוס היא בחרה לשקם את החיים שלה.היא עברה טיפולים רבים, ובסופו של דבר לאחר שעברה ניסיון אונס בגיל 42, היא הבינה שטיפול מיני היא הדבר הנכון עבורה כדי לשקם את עצמה. היא עשתה הסבה מקצועית, והפכה ממהנדסת בוגרת הטכניון, לפסיכותרפיסטית ולמטפלת מינית.טל גרושה כבר לא מעט שנים, והיו לה לא מעט קשרים ומערכות יחסים, וזה מבלי שהייתה אי פעם באפליקציות. איך זה יכול להיות? גם על זה דיברנו.טל היא אישה מרגשת ברמות. היא חכמה, עוצמתית, חיובית, ארצית ורוחנית כאחד. היא דוגמה שצריך ללמוד ממנה על שיקום ועל לקיחת אחריות על החיים שלנו.

שחר הבינה שהיא רוצה להתגרש כשרצתה עוד ילד, והרגישה שהיא לא רוצה אותו מבן זוגה ואביה של ביתה הראשונה.היא התגרשה בגיל צעיר יחסית, והיא אומרת שפרק ב' בחייה היה הפרק בו היתה עם עצמה אחרי הגירושים. הפרק בו בנתה חיים חדשים עם גבר, כולל הבאת ילד משותף לעולם, הוא מבחינתה פרק ג'.הרבה זמן היא הרגישה יהלום לא מלוטש. בסופו של דבר הגירושים הביאו עימם עבור שחר גם חיפוש ואחריו שינוי תעסוקתי משמעותי. שווה לעקוב אחריה ב https://did.li/OlomCבשיחה שלנו נתנו בספונטניות רשימה של טיפים להקלה על אתגרי תקופת הגירושים.לקראת סוף השיחה, שחר דיברה על משהו חשוב מאוד לדעתי, והוא שאנחנו לא יכולים להזהר כל הזמן מלפגוע בילדים שלנו. ראשית כי אין לדעת מה ישרוט ומה דווקא יבנה אותם ואת חוסנם, ושנית, כי ילדים סתגלתנים מאוד, ואתגרים כמו גירושים הם גם הזדמנות לקבל כלים משמעותיים להתמודדות עם החיים.זה העלה בי את השאלה הרגישה שמעסיקה אותי תמיד (לשחר היתה תשובה חד משמעית לגביה), עד כמה לחשוף את הילדים שלנו, לדייטים שלנו. אשמח לדעת מה דעתכם.

בערב שבת, בספונטניות, ימים ספורים אחרי מסע כומתה ויומיים לפני כניסה לעזה, פתחנו בני הכתום ואני מיקרופון. זה היה מפתיע מאוד. אמר לי: בואי נדבר על צבאאמרתי לו: אצלי מדברים על גירושיםבסוף דיברנו על שניהם.דיברנו על השירות כלוחם מתחיל ועל פחדיםנזכרנו בשיחה בה הודענו לו ולאחים שלו על הפרידהדיברנו על הנורמליות שבגירושים בדור שלהם, ועל ההבדל בינו כילד להורים גרושים בתקופה בה זה נורמטיבי, לביני כילדה להורים גרושים בתקופה בה זה היה ביג דיל.לביא כמו לביא נע לאורך השיחה בין ציניות וכהות חושים (לכאורה) לבין כנות רדיקלית ומבט מיושר לאמת.ממליצה לכם להקשיב גם לפרק מספר 10 עם הרן הבן השני שלי. פרק שונה מזה ב180 מעלות, שמראה שני נקודות מבט של שני צעירים שחוו מציאות דומה ומתבוננים עליה אחרת לגמרי.

נחשפתי לטקסטים של איה במקרה או שלא, כשהתחלתי לצאת לדייטים. הם בעטו לי בבטן. חדים, בוטים, נוקבים, רגישים, רכים, גסים, חומלים. הם הצחיקו ורגשו אותי. עדיין.מהטקסטים שלה היה לי ברור שהיא ידעה פרידות, ושיש לה מה להגיד על מערכות יחסים. רציתי לשמוע ממנה עליהן. כשהיא נכנסה אליי עם סלסילת עגבניות בלאדי, היה לי ברור שתהיה שיחה חושנית מאוד.דיברנו על להיות הפוקל פוינט של עצמנו, במערכות היחסים שלנו.דיברנו על הפערים בין גברים לנשים.דיברנו על מושג מעניין שאיה העלתה: להיות פתורה, ובעקבותיו להיות בנדיבות כלפי בן או בת הזוג.דיברנו על אינטואיציה, דיברנו גם על פחדים, על מונוגמיה וא-מונוגמיה וגם על בדס"מ ויחסי שליטה.בסוף בקושי דיברנו על פרידות, אבל פיצינו לדעתי בהרבה נושאים מרתקים אחרים.השאלה שנותרתי איתה בסוף הפרק היא מה מרוויחה (או מפסידה?) אישה שמפרסמת טקסטים וסרטונים כל כך מיניים וחשופים . מה דעתכם/ן?האזינו לפרק בספוטיפיי: https://did.li/mR7aaבאפל: https://did.li/D3yOf~~"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlOתודה!

הסיפור של מורית רוזן הוא סיפור מפתיע ומטלטל על אישה חזקה, פמיניסטית, לוחמת צדק, שאחרי גירושים ראשונים בטוב, נקלעה למערכת יחסים אלימה עם גבר נרקסיסט ואלים.זה סיפור שכל אישה (וגבר) חייבים לשמוע, כדי להבין שאולי גם הם עלולים למצוא את עצמם בתוך קשר שלא מיטיב איתם ושלא יכלו בחיים לדמיין את עצמם בשכזה.מורית היתה כל כך עיוורת למצב שלא הקשיבה לאנשים הכי קרובים אליה. לא לחברות ולא לילדים שלה. היום לאחר שהתפקחה והתגרשה בשנית, היא עמלה על תיקון היחסים האלה.בכלל היא רואה עצמה בתחילתו של תהליך שיקום.השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה עם מורית היא האם באמת כל אישה, חזקה ככל שתהיה, עלולה להקלע למערכת יחסים אלימה. מה דעתכם?

לאדווה ענבל יש סיפור חיים לא יאמן עם המון אירועים ומורכבויות שנשמעים בדויים כמעט.היא אחרונה מבין שש אחיות, היא אימצה את ביתה של אחותה שנפטרה, היא עברה שלושה משברים נפשיים קשים, אביה שם קץ לחייו. זה רק חלק.מצד אחד יש בשיחה שלנו הרבה קפיצות בין נושאים ומצד שני היא הכי קוהרנטית ומעבירה מסר מאוד ברור. מסר על צמיחה מתוך טראומה ועל אהבה עצמית.אדווה היא מתמודדת נפש, אבל יש בה משהו יותר חזק מאנשים שלא עברו את כל מה שעברה. כמו ברזל שחושל והתחזק.למרות שברור שכדאי להיות יפים ועשירים ושהחיים יהיו קלים, השאלה שיצאתי איתה מהשיחה הזאת היא, מה היתרונות שבהתמודדות עם חיים עם כל כך הרבה קושי ואתגרים, ואילו איכויות הם מביאים.~~"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlOתודה!

מרב התחתנה עם החבר הכי טוב שלה, והתאלמנה ממנו במפתיע לפני 10 שנים. היא נשארה עם ילדה קטנה והרבה עצב וחוסר ודאות.זו שיחה על בניה של חיים חדשים אחרי התפרקות מוחלטת.זו שיחה על הורות לצד שבר, ועל כוחה של משפחה.יש למרב מסרים חשובים לאלמנות צעירות שיש לצערי הרבה בארצנו.דיברנו בין היתר על רווחים ועל מחירים של חיי נישואים ושל חיי סינגלים,על דייטים והתאהבות אחרי התאלמנות,ועל הומור ככלי להתגברות על משבר.הדבר הכי משמעותי שהיא אמרה לי בשיחה שלנו הוא שמאז שהתאלמנה היא אישה יותר שמחה. נשמע פרדוקס, אבל היא מסבירה כל כך יפה למה.השאלה שיצאתי איתה מהפגישה הזאת היא, מהו הגורם הזה שעוזר לאנשים להתרומם ואפילו לזרוח אחרי שהם חווים את הצער הכי גדול בחייהם. מה דעתכם?

רחלי היא בת להורים גרושים שהקימו משפחה מורכבת למופת. היו לה מבחינתה שתי אמהות ושני אבות.בתיכון היא נסעה ללמוד בתיכון בינלאומי בהודו ושם הכירה נער צרפתי שהבינה שהוא אהבת חייה.הם התחתנו כשהוא היה בן 18 והיא בת 19.אחרי כשלוש שנים הם נפרדו לשנה וחזרו אחרי שהבינו שחשוב להם גם הביחד וגם הנפרד. הם חיו עוד כמה שנים יחד, וכמו שתכננו התחתנו שוב אחרי עוד עשר שנים. ורק אז הביאו ילדים לעולם.כדי לשמר את הזוגיות הם מקפידים בין היתר על לווי של מטפל זוגי כאקט של מניעה, וגם על שסנים ארוכים של סקס הרחק משלוש בנותיהם. דיברנו גם על ההבדלים והדמיון בין אישה גרושה בת 21 לאישה גרושה בת 51.דיברנו על הפרעות אכילהודיברנו על המקצוע המרתק של רחלי- מתאמת אינטימיות בקולנוע, טלוויזיה ותאטרון.

כצעירה חרדית, התחתנה הדס בגיל 19 בשידוך. היא חלמה על זוגיות טובה ומשפחה מאושרת. לצד זה הסקרנות שלה היתה גדולה והיא בחרה שלא כמו חברותיה ללמוד באוניברסיטה.היא אישה אמונית מאוד ולא מגדירה את עצמה כיום כחלונית, אבל שם באקדמיה, היא הבינה שאנשים לא צריכים להיות חרדים או דתיים כדי להיות ערכיים וטובים.יום אחד כשהיא הבינה שאין לה ברירה, היא לקחה את הבן שלה ופשוט עזבה את הבית. מאז אין לה קשר ישיר עם הגרוש שלה. היא מבינה שזה בא על חשבון הילד שלה. זה כואב לה ומדאיג אותה מאוד.דיברנו על ניכור הורי, ודיברנו על בדידות כרונית.הדס האמיצה, סיפרה על הזוגיות הטובה שיש לה עכשיו, זוגיות שכדי שתצא לפועל דרשה ממנה הרבה יוזמה, יצירתיות ואפילו חוצפה.

החברות של איילת טוענות שהיא בכלל גבר, כי היא מתנהגת על פי קודים שאנחנו מחשיבות "גבריים". היא מקלילה סיטואציות, לא מתרגשת כשגבר כן או לא כותב לה 'בוקר טוב', משחררת בקלות ומתאהבת בקושי.אחרי הרבה חודשים עם גבר שאיתו יצאה, היא הבינה שלמרות שהוא לא עומד בכל הקריטריונים שלה, היא צריכה להשאר כי פשוט נעים לה איתו. אחרי זמן רב, היא הבינה שהיא מאוהבת. אולי בפעם הראשונה בחיים.איילת שהיתה תמיד אישה חזקה, דומיננטית ומובילה, בוחרת בזוגיות הנוכחית שלה להביא צדדים יותר רכים ופסיביים.גם בשיחה שלנו הרגשתי שיוצאות ממנה מידי פעם פגיעות ורכות

אמל"ק: ואם_פרידה חוגגת שנה (!!) אני בהכרת תודה גדולה למאזינים ולמתראיינים ולמגיבים המרגשים ולמבקרים המלמדים, וגם ולי :-).אני מאחלת לכולנו שנה הרבה, אבל הרבה יותר טובה. שנה של הפתעות חדשות ונעימות שיכנסו לחיינו, ושל פרידות טובות מכל מה שלא צריך להיות איתנו.~~לכבוד חגיגת שנה לפודקאסט, הזמנתי שלושה מרואייני עבר לשיחה פתוחה, ולאפשר להם לשאול זו את זה שאלות שעלו להם בעת ההאזנה לפרקים אחד של השניה וההיפך. כל אחד ואחת מהמרואיינים עבר עוד שלב בתהליך מאז שפגשתי אותו/ה בפעם הקודמת והיה מעניין לשמוע מה שלומם עכשיו. כל אחד ואחת מהמרואיינות נמצאים במרחק שונה מהפרידה שלהם, וזה נתן פרספקטיבה מעניינת על כמה נושאים כמו לדוגמה על הכמיהה, (אולי הטרנד?) לשמור על משפחה גדולה ושמחה אחרי פרידה.דיברנו גם על כעס בראי הזמן.דיברנו על סימבולים כמו טבעת נושאים אחרי פרידה ועל קעקועי מתגרשים.זו היתה שיחה כיפית וקלילה ועם זאת בעלת עומק וחכמה.השאלה איתה נשארתי בסוף השיחה היא, מה באמת נותן לנו המרחק מהפרידה. מה דעתכם ודעתכן?

את לאה הכרתי לפני כעשר שנים בקורס כתיבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מיד הרגשנו שאנחנו אחות קטנה ואחות גדולה זו של זו.מאז אני עוקבת אחריה ואחרי ההתפתחות המקצועית והאישית שהיא עשתה. עם השנים היא הפכה להיות מורה שלי ליוגה (בערוץ היוטיוב המעולה שלה "לאה יוגה").עקבתי אחרי הזוגיות היפה שהיתה לה והסתיימה בכאב לב בגיל הקריטי הזה שבו היה נראה שהם תיכף מקימים משפחה. לאה ובן זוגה (שניהם דתל"שים) החליטו להפרד יום לפני התור שנקבע מראש לשאיבת הביציות שהיא החליטה לעשות כדי לשמור אותן ליתר בטחון לטיימינג המדויק להם להביא בו ילדים לעולם. אולי זה מה שעזר לה בין היתר להתמודד עם הפרידה ובצידה הפחד שהכמיהה למשפחה ולילדים לא יחמקו ממנה בגלל הגיל.מהשיחה שלנו יצאתי עם השאלה: עד מתי נכון לחכות לזוגיות "רגילה" ולבניית משפחה "נורמלית"' לפני שמוותרים ומגשימים את חלום ההורות ללא בן או בת זוג. nv sg,fo?זה פרק על אישה מוכשרת ויפה עם חלום ותקווה

הדס היתה רוב חייה הבוגרים במערכות יחסים. היא היתה נשואה פעמיים, ונכנסה לזוגיות הנוכחית שלה זמן קצר אחרי הגירושים.בשלב כלשהו היא כמעט הפסיקה את הקשר ואז הבינה שבעצם מצאה, אבל שנדרשת עוד עבודה על עצמה.דיברנו על פחד מאינטימיות ומה הקשר בינו לבין FOMO.דיברנו על תקשורת מקרבת ועל שינוי דפוסים.דיברנו גם על החופש לבחור ולהיות מי שאנחנו.הדס שיתפה בכנות באמביוולנטיות שלה לגבי כניסתה המהירה למערכת יחסים חדשה אחרי הגירושים, והתהיה אם הייתה צריכה להיות קצת לבד עם עצמה לפני כן. השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא אחת ה-שאלות: איך עושים את האבחנה בין קשר ששווה להשאר בו, להשקיע ולהתאמץ עליו, ולבין קשר שצריך לשחרר ולהמשיך לחפש את הטוב ביותר.

במסע פסיכדלי בפרו קיבלה שירית תשובה לאיך צריכים להראות הפרידה והקשר בינה לבין בן זוגה לשעבר.מאז הם משקיעים מאמץ רב בקשר שלהם. לא כי הם חברים, ולא רק כי ההורים של הילדים שלהם, אלא כי הם בני ברית, וכי הם המשפחה אחד של השניה.שירית אומרת שהם יפרדו רק על הקבר של אחד מהם.את שנת השפל הקשה ביותר במערכת היחסים שלהם הם חוו שנים אחרי הפרידה.מאז שהתפייסו הקשר שלהם הוא הכי טוב שהיה אי פעם.אחרי הפרידה היתה לשירית מערכת יחסים ארוכה עם "רווק ללא". דיברנו על המאפיינים שיכולים להיות לקשר כזה, ועל היתרונות והחסרונות שבו.דיברנו גם על הכרויות מחוץ לאפליקציות.דיברנו גם על תקשורת עם ילדים בהקשר הזה, ועל זה שעם כל הרצון להביא נקודת מבט חיובית ואופטימית, צריך גם להסתכל לכאב ולעצב בעיניים.השאלה שנשארתי איתה בעקבות השיחה עם שירית היא מה מהותו של קשר בין בני זוג שהיו פעם אהובים והקימו יחד משפחה, ובחרו יום אחד להפרד. האם הם באמת נפרדים? האם הם יכולים להפוך להיות זרים? מה דעתכם?

אביב היא חברה שלי מהעבודה, ומאז שארנון נהיה בן זוגה אז כמובן שגם הוא. כשאני מתארחת בדירה שלהם על הים, קורים לי דברים מרגשים. הפעם ציוד ההקלטה שלי היה איתי במקרה, אז את פטפוט הלילה שלנו עשינו עם מיקרופונים דולקים.מכיוון שהם זוג כל כך חכם ומעניין עם ניסיון רב במערכות יחסים ובפרידות, היה לי ברור שיצא כאן פרק משובח.דיברנו על להקים לראשונה משפחה בגיל יחסית מאוחר, אחרי שארנון היה נשוי כבר פעמיים וגם לאביב היו מערכות יחסים ארוכות.דיברנו על המשמעות של פרידות בעיצוב שלנו. לדעתה של אביב לפעמים הפרידות מעצבות אותנו יותר מאשר מערכות היחסים עצמן.דיברנו על מוסד הנישואים והעלנו את השאלה האם הוא בעל ערך, ומה ערכו.דיברנו גם על טיימינג ועל מוכנות לקשר, ועל פגישות שקורות במקום הנכון ובזמן הנכון.מזל ששכנעתי אותם להעלות את הפרק. לדעתי הוא מעניין מאוד ונותן הרבה עניין וערך.