במעבר חד - רילוקיישן והחיים בחו״ל - סיון מושקוביץ ואלי ונטורה

ב-2023 יעל שמואל קצמן חיה ברמת גן, עבדה בייעוץ ארגוני וסטוריטלינג וגידלה יחד עם בן זוגה שני ילדים קטנים. הרעיון של רילוקיישן ריחף ברקע כבר תקופה, אבל בעיקר כפנטזיה רחוקה. דווקא אחרי ה-7 באוקטובר הם החליטו שזה לא הזמן לעזוב. מבחינתם, כשהספינה נמצאת במשבר, הם רצו להישאר בישראל ולהיות "כתף מתחת לאלונקה". ואז הגיעה שיחה אחת ששינתה את התמונה: יעל הוזמנה לשימוע לפני פיטורים. בן זוגה כבר הכיר היטב את קוזומל שבמקסיקו, אחרי שעבד שם בעבר כמדריך צלילה. פתאום הרעיון לעבור לאי הקריבי חזר לשולחן, והפעם ברצינות. בתוך שלושה חודשים הם קיפלו את החיים בישראל, לקחו את שני הילדים, אז בני שנה וחצי ושלוש וחצי, וטסו לקוזומל בלי דירה, בלי עבודה ועם אמונה שהם כבר ימצאו את הדרך. והם מצאו. תוך שבועיים הם הצליחו לארגן את החיים החדשים, ואחרי כחודשיים בן זוגה כבר מצא עבודה במכירות. הם עברו לגור בפרויקט חדש בלב הג'ונגל, במקום שבו מפגש עם טרנטולה, תנין, אייל, ארמדילו ואפילו חיות בר גדולות הוא חלק מהסביבה. דיברנו על החיים באי קטן שאליו מגיעות מדי יום אוניות קרוז ואלפי תיירים, על הקצב השונה לחלוטין מישראל, ועל עלויות המחיה הנמוכות משמעותית. הם גרים בדירה חדשה ומאובזרת ונעזרים בנני בעלות של כ-10 עד 15 ש"ח לשעה, מציאות שקשה לדמיין במרכז הארץ. אבל עבור יעל, המעבר לא היה רק עניין של כסף או נוף קריבי. היה לה חשוב מהרגע הראשון להפוך את המקום החדש לבית. לא לחיות בתחושה של חופשה זמנית, אלא לפרוק את המזוודות, לסדר את הבית ולייצר לילדים ולהם שגרה ותחושת שייכות מהר ככל האפשר. זהו פרק על פנטזיית רילוקיישן שחיכתה לרגע הנכון, על שיחת פיטורים שהפכה לזרז, ועל משפחה שהגיעה לאי בקריביים כמעט בלי תוכנית וגילתה שלפעמים אפשר לבנות חיים חדשים הרבה יותר מהר ממה שדמיינו. לינק לעמוד האינסטגרם של יעל בו היא משתפת חוויות מהמסע

ספרד, פורטוגל, יוון, דובאי, קפריסין, ארצות הברית, כשמתחילים לחשוב על רילוקיישן, פתאום כמעט כל העולם הופך לאופציה. אבל איך מצמצמים את הרשימה ובוחרים יעד שבאמת מתאים לחיים שלנו? בפרק הזה אנחנו מפרקים את ההחלטה לגורמים: ויזות ומיסוי, עלויות מחיה, בתי ספר, קהילה, שפה, מזג אוויר, קרבה לישראל ואורח החיים שאנחנו באמת רוצים לנהל. נבין גם למה מקום שמרגיש מושלם בחופשה יכול להיראות אחרת לגמרי ביום שלישי רגיל בנובמבר, ולמה אין באמת "יעד מושלם", יש יעד שמתאים יותר לצרכים ולפשרות של כל משפחה. פרק פרקטי לכל מי שכבר חולם על המעבר, אבל עדיין לא יודע איפה לשים את הסיכה על המפה.

בפרק מיוחד נפגשנו עם נירית ואור, שמגישים גם הם פודקאסט על ישראלים שעשו רילוקיישן ברחבי העולם, והפעם החלטנו להחליף תפקידים: הם ראיינו אותנו, אנחנו ראיינו אותם, ויחד ניסינו להבין מה למדנו מכל הסיפורים ששמענו לאורך הדרך. דיברנו על סוגי האנשים שרילוקיישן מתאים להם יותר, על האתגרים שחוזרים שוב ושוב, על הסיפורים הכי חזקים שנשארו איתנו, ועל התובנות שאספנו אחרי עשרות שיחות עם אנשים שעשו את המעבר. ובעיקר שאלנו את עצמנו: מה באמת גורם לרילוקיישן להצליח, מה מגלים רק אחרי שעוברים, ולמי החיים במדינה אחרת באמת מתאימים. לינק לפודקאסט מהגרים אבל אופטימיים:  לינק לאתר האינטרנט של נירית ואור

במרץ 2023 אריק ורוני עזבו את הדירה שלהם בתל אביב, ארזו טרולי ותיק גב וקנו כרטיס לכיוון אחד לסלוניקי. התוכנית היתה פשוטה יחסית: לצאת לחצי שנה, לעבוד מרחוק, לראות עולם ולחזור. אלא שהחזרה פשוט לא קרתה. שלוש וחצי שנים ו־45 מדינות אחר כך, הם עדיין בדרך. בפרק הזה הם מספרים איך נראים החיים כשאין בית קבוע, איך בוחרים את היעד הבא לפי אינטרנט, אזורי זמן ואפשרות לשלב עבודה עם הרפתקה, איך מתמודדים עם ימים שבהם עובדים מול ישראל מהצד השני של העולם, ומה קורה לזוגיות, לשגרה ולתחושת הבית כשכל כמה שבועות הנוף משתנה. דיברנו גם על הדרך שנכתבת תוך כדי, על הקהילה שבנו סביב עולם הנוודות הדיגיטלית, ועל הרגע שבו הרפתקה זמנית הופכת פשוט לדרך חיים. לינק לעמוד האינסטגרם שלהם לינק לפודקאסט ולקהילה

אחרי ה-7 באוקטובר ליליה ומשפחתה מצאו את עצמם בראשון לציון, עם תינוק בן שלושה חודשים, לא מעט אזעקות והרבה שעות בממ"ד. בתוך הלחץ וחוסר הוודאות התחילה להתגבש אצלם המחשבה שאולי הגיע הזמן לחפש מקום אחר לחיות בו. לליליה יש עסק לשיווק דיגיטלי שמאפשר לה לעבוד כמעט מכל מקום בעולם. האתגר היה העבודה של בעלה, מהנדס בניין במקצועו. היא עודדה אותו להתחיל לחפש אפשרויות שיאפשרו להם לעבור לחו"ל, ואז חיבור משפחתי אחד שינה את התמונה. בן דוד של בעלה, שכבר התגורר במנילה, חיבר אותם לישראלי שמפעיל חברת בנייה בעיר. בעלה עבר ריאיון, ההזדמנות נפתחה, והם החליטו ללכת על זה ולעבור עם התינוק לצד השני של העולם. בפרק דיברנו על החיים במנילה ועל הקהילה הישראלית בפיליפינים, שהייתה גדולה מאוד לפני הקורונה, הצטמצמה משמעותית במהלכה ובשנים האחרונות החלה לצמוח מחדש. היום יש באזור מאות משפחות ישראליות, בתי חב"ד וגם גן יהודי. אחד הדברים המפתיעים ביותר הוא עלות המחיה. דיברנו על הפערים העצומים מול ישראל ועל רמת החיים שאפשר לקבל בסכומים נמוכים משמעותית. אחת הדוגמאות הבולטות היא האפשרות להעסיק מטפלת במשרה מלאה, שגרה עם המשפחה בבית, בעלות של כ-1,000 ש"ח בחודש. אבל לצד הנוחות ורמת החיים, המעבר הביא איתו גם שאלות עמוקות יותר. דיברנו על אובדן זהות, על התחושה שחלק ממי שהיית בישראל הולך ומשתנה כשעוברים לתרבות כל כך שונה, ועל המאבק של ליליה לשמור על הזהות שהייתה לה לפני המעבר. זהו פרק על משפחה צעירה שיצאה לדרך בתקופה בלתי אפשרית, מצאה חיים חדשים במנילה וגילתה שרילוקיישן יכול לשנות לא רק את המקום שבו אתה חי, אלא גם את רמת החיים, הקהילה שסביבך והאופן שבו אתה מגדיר בית.