לחשוב דיור עם ד"ר דורית גרפונקל - Housing Thoughts with Dr. Dorit Garfunkel

אחד האתגרים המרכזיים בהתחדשות עירונית הוא קידומה בפריפריה. במקומות בהם ערכי הקרקע נמוכים. כיום, החסמים לקידום התחדשות עירונית במקומות שלפעמים הכי צריך אותה- רבים. הזמנתי את תלתן קציר, שותפה ומנהלת פיתוח ואסטרטגיה בעמותת עיקר העיר, כדי לדבר על איך חברה אזרחית יכולה להתערב בפיתוח עירוני. המטרה היא היתה להאיר פרספקטיבות נוספות באיך אפשר בכלל לגשת לחשוב על התחדשות עירונית, לא רק מהכיוון של האקסל - ובמקרה הזה - לא רק לדבר על התחדשות עירונית של מבנים, אלא גם של מרכזי הערים, הגאווה המקומית, הזהות, וחיי היום יום.דיברנו על אתגרי ההתחדשות בפריפריה, על מרכזי הערים שהוזנחו והדחיפה הרבה יותר שמקבלות השכונות החדשות ועל הצורך לחדש גם את המרחב הציבורי.בפרק תלתן מתארת את הצד ה"חברתני" בהתחדשות העירונית ואת המתח בין אנשי הקהילה והתכנון - אבל גם את הגשר שהיא פועלת בשנים האחרונות לייצר, יחד עם שותפים בעבודה בשולחן הרב מגזרי להתחדשות עירונית קהילתית ומקיימת בהובלת ארץ עיר ועיקר העיר ובמימון הקרנות גנדיר, יד הנדיב ורבסון ("הרחבה"). דיברנו על המודל שהשולחן הרב מגזרי מציע לקדם - של "מוקדי קטליזטור": התערבות נקודתית באמצעות השקעה ציבורית במגרשים ומתחמים שאינם בהכרח בתחומי הקו הכחול של מתחם התחדשות זה או אחר, אבל השקעה בו יכולה לייצר אדוות של חידוש, לתרום להעלאת ערכי הקרקע בסביבות המתחמים, וכך להתניע את שוק ההתחדשות.הפרק עוסק:א. בזה שבסוף יש, בטח בפריפריה, השקעה ציבורית - השאלה לאן מנתבים אותה. ב. האתגרים של רשוייות מקומיות וההכרח לתת להן כלים להיות פרואקטיביות, להציב אג'נדה, ולפעול לטובת העיר עצמה, מעבר למתחם זה או אחר.ג. ההזדמנות - והאתגרים שבקידום מהלכים רב מגזרים והחשיבות של לשבת כולם יחד על השולחן. ד. בזעקה של הרשויות המקומיות - ושל התושבים בפריפריה - והאתגרים בפיתוח מרחבים שהוזנחו - ובין השורות גם בפערים ההולכים וגדלים בינן לבין הרשויות הגדולות והמרכז.לעיון בחומרי הרחבה אודות המודל של מוקדי הקטליזטור - אסטרטגיה של פיתוח מבוסס מקום, מוזמנים להיות בקשר.

הבנייה לגובה והפיתוח המואץ מדוברים לרוב במונחים של דירות, אבל הצפיפות משפיעה - וחוויית הצפיפות מושפעת - במידה רבה גם מהמרחב הציבורי והאופן בו הוא מתוכנן, מבוצע, ומנוהל. ועדיין, נדמה שבהגיון התכנוני הנגזר במידה רבה מאקסל ומהצורך בתוספת יחידות דיור, לא ניתן מספיק דגש למהותו של המרחב הציבורי בערים מצטופפות - איך הוא מתוכנן ומדומיין, מה תפקידו, את מי הוא משמש, איך הוא יתוחזק, מה הוא יאפשר ולמי, וברמה הרחבה יותר - איזו עיר המרחבים הציבוריים החדשים יוצרים - ועם העיר - גם איזו חברה... הזמנתי את פרופ' ואדריכלית נוף יעל מוריה, מי שעומדת מאחורי מרחבים משמעותיים מאד במרחב הישראלי, כדי להתחיל ולפתוח את הדיון הזה.

כשמסתכלים על הגידול הצפוי בערים רבות בישראל קשה שלא לתהות האם וכיצד יצליחו ערים רבות לקלוט את התושבים החדשים ולהתמודד עם הגידול הצפוי. מעבר ליכולת של כל עיר כשלעצמה, לאור התלות הרבה של השלטון המקומי בשלטון המרכזי, היכולת המוניציפאלית תלויה בהרבה צעדים, כלים והחלטות המצויים בידי השלטון המרכזי - מהסכמי הגג ועד ועדות גיאוגרפיות, קרן הארנונה, והחלטות על מרכזי תעסוקה ותעשייה משותפים.הזמנתי את נדב לחמן לזר, מנהל מינהל הפיתוח הכלכלי במשרד הפנים לטובת הצצה ראשונית למהלכים שקובעים במידה רבה את יכולתן הכלכלית העתידית של ערים בישראל בתנאים של פיתוח מואץ - ובמידה רבה גם את מפת השיוויון או הפערים הצפויים בין הערים השונות - והיכולת המצרפית של הערים כולן. שיחה מרתקת על היחס בין המדינה לשלטון המקומי, על הצורך בתפיסה אזורית, על החלטות המתקבלות בשלבים מוקדים המשפיעים על תחום הערים - ולכן גם על בסיס הכלכלי שלהן, ועל הקמת הערים החרדיות בדרום. מדובר בהצצה לתצריף מורכב של צעדי מדיניות שאת תוצאותיהם נראה בשטח רק עוד מספר שנים. תודה לד"ר נילי שחורי על העזרה בהכנהחומרים נוספים:דוח מבקר המדינה מיוני 2026 על פעילותן של הועדות הגיאוגרפיות: https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/10572-4.aspxאתר הדשבורד של משרד הפנים של דוח מצב השלטוןהמקומי - https://municipal-data.org/העבודה של המועצה הלאומית לכלכלה על הגירעוןהשולי לתושב - https://www.gov.il/he/pages/news_local_authorities210721למיטיבי לכת ומחפשי נתונים על הסכמי הגג- הפרק על הפעילות וההשקעה הממשלתית בתחום הדיור, מתוך הדוחות הכספיים של מדינת ישראללשנת 2024 (עמוד 392 והלאה במסמך) - https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/financial-reports-2024/he/financial-reports_financial-reports-2024-AccessibleFile.pdf

כשהתכנון מתמקד במגדלים, מתחמים ועירוב שימושים, חייבים לשאול גם מה יהיה ביום שאחרי - מי ואיך יתחזקו את המבנים האלו - מה יהיו האתגרים ומה אפשר לעשות מראש כדי להקל אחר כך. רגע קריטי המשפיע על המעבר מתכנון לאכלוס הוא הרגע של מסירת המבנה לבעלי הדירות - ובמקרה של מגדלים - קבלת הרכוש המשותף, איתור ליקויים, הטיפול בהם והעברת שרביט התחזוקה מהיזם לנציגות הבית המשותף וחברת הניהול. הזמנתי את יניב, העוסק בבדיקות מגדלים ומבנים מעורבי שימושים לספר על התהליך הזה, המוקשים שבדרך וטיפים למה יש לשים לב מראש - בתכנון ובהסדרים המשפטיים.חברת הדס ביקורת מבנים היא חברה לשירותי בדק בית לדירות, מבנים משותפים, מבני תעשיה, מבנים ציבוריים ופיקוח הנדסי לאחר התיקונים.מהנדסי החברה מפיקים חוות דעת מקצועיות המפרטות ליקויים שנמצאו, בגיבוי התקן הישראלי או על פי כללי המקצוע, צילום הליקויים שנמצאו והערכה כספית לתיקונם. חוות דעת החברה קבילות בבתי המשפט.

15 שנה עברו ממחאת הדיור ועד היום. אי שם ביולי 2011 היה איזה רגע שאפשר את פריצתה של מחאה אזרחית. היה רגע של אופטימיות ובעיקר אמון בממשלה ובמדינה, שאפשר לייצר שינוי משמעותי, במחירי הדיור, ביוקר המחיה ויותר מכך, בקריאה לצדק חברתי וחידוש האמנה החברתית בין השלטון לאזרחים. בשונה מהמחאה של השנים האחרונות, דווקא באותו רגע עבור רבים היתה תחושה של שותפות גורל ואחדות שאפשרו את אותו הסחף החברתי, האקטיביסטי והפוליטי, שקשה היום להסביר במילים.כשחושבים על המחאה, קשה שלא לחשוב על דפני ליף, מבחינתי ומבחינת רבים הפנים של אותה מחאה. מי שאז בגיל 25, יחד עם שותפים נוספים, הבינה שלא תוכל למצוא דירה בתל אביב במחיר שתוכל להרשות לעצמה, הקימה אוהל ברוטשילד ויצאה לרחוב. המעשה הסמלי שהחל בפוסטבפייסבוק הגיע לעשרות יישובים ברחבי הארץ, להפגנת המליון ולהצתת מחאות נוספות.הזמנתי את דפני כי ממש הסתקרנתי מה עבר עליה ב – 15 השנים האחרונות, ואיך היא רואה את המחאה ממרחק הזמן. אך בעיקר, לאור הקול הברור והייחודי שהציגה אז, הפרספקטיבה והניסיון שצברה בחלוף השנים, הסתקרני לשמוע ממנה איך היא רואה את המציאות הישראלית כיום, כשהיא מסתכלת על מצב הדיור אבל גם על החברה הישראלית. ממליצה בחום גם לראות את סרטה הדקומונטרי של דפני לפני שהרגלים נוגעות בקרקע. https://www.youtube.com/watch?v=3zuQcJkqbok