אלישע והזוויות

בזמן הפגרה שבין העונות, אני ואלישב נפגשנו כדי לשוחח (שוב!) על נקודות החיתוך שבין כלכלה, חברה ומוסר. איך משהו טכני כמו מיסים יכול לשמש כקטליזטור לשינויים חברתיים, אם רק נאפשר לעצמו לשים לב אליו? איך זה יעזור בשילוב החרדים והערבים בחברה, והאם סירוב לשלם מיסים זו אגוצנטריות או לפעמים דווקא סימן למעורבות יתירה? ואיך דונאלד דאק הבין את כל זה הרבה לפנינו?על זאת ועוד...לינק לערוץ של אלישב:⁠⁠https://t.me/elishav_rabinovich⁠⁠מוזמנים לכתוב ולהצטרף לקהילה:⁠⁠elishas.angles@gmail.com⁠⁠⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠⁠⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הפרק האחרון בעונה! היום נדבר על הסינגולריות, מולטבוק, ומה ניתן ללמוד מסיפור שסביב הרשת החברתית הרובוטית הראשונה... על בני האדם.מוזמנים ליצור קשר:⁠elishas.angles@gmail.com⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠לינקים לאזכורים מהפרק:מוסטאפה סולימאן על עבודות הצווארון הלבן⁠https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/ryemt83d11e⁠אניל סת' על הסכנות הכפולות שבייחוס תודעה ותבונה ל-AIhttps://x.com/rohanpaul_ai/status/2030603182813094110?s=20מאט שליכט על המוטיבציה לבניית מולטבוק⁠https://x.com/vitrupo/status/2020326838934085839⁠דת הסרטנים במולטבוק:⁠https://www.moltbook.com/post/6b865dc1-401a-4e62-aee5-79dd76cd7f52⁠אילון מאסק - מולטבוק כתחילת הסינגולריות⁠https://fortune.com/2026/02/06/moltbook-social-network-ai-agents-cybersecurity-religion-posts-tech/⁠בעיות אבטחה במולטבוק⁠https://x.com/MarioNawfal/status/2018341732749062459⁠מחקרה של נינג לי על הזיופים במולטבוק⁠https://arxiv.org/pdf/2602.07432⁠פיטר גירנוז - אני בעל הפוסט הויראלי⁠https://x.com/gothburz/status/2021283590038847641⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

שלום כולם, ברוכים הבאים לאלישע והזוויות, עונה שניה פרק 20 - פרק אחד לפני אחרון. היום ה-2 למרץ 2026, יג’ אדר תשפ”ו - תענית אסתר, לאלו שצמים, וכמובן באמצע המלחמה עם איראן. זה היום שבו אני מקליט את הפרק, וכולנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי לשמור על שפיות, ואצלי זה אומר להקליט לכם פרק לפודקאסט. מקווה שכולם בקו הבריאות, שאתם ומשפחתכם במקום מוגן, ולאלו שנמצאים בחזית או שיש להם בן משפחה שם - תודה רבה גדולה ממני על ההקרבה והתרומה למדינה. מכל הלב. תצאו בשלום, וחיזרו בשלום.היום אנחנו נדבר על יצירתיות של בינה מלאכותית. האם בינה מלאכותית מהסוג שיש לנו היום היא יצירתית, אילו סוגי יצירתיות נמצאים בהישג ידה ואילו - כנראה שלא? כחלק מהשיחה אנחנו נסקור על הדרך כל מני מחקרים ודיווחים על AI שפיצח אתגר מתמטי או מדעי, והכי חשוב, בחלק האחרון של הפרק אני אתן כאן את המבחן שישכנע אותי - כן, אותי - שפיצחנו משהו מהותי ומיוחד בחקר התבונה והגענו למחשבים יצירתיים עצמאית, ואפילו כאלו שאפשר לומר עליהם שהם תבוניים באמת. אנחנו כרגיל נטעם על קצה המזלג מהנושאים השונים הללו, ובתקווה שמתוך זה נפתח את החשיבה לזוויות חדשות של הסתכלות על המציאות.שניה לפני שנתחיל - יש ערוץ טלגרם לפודקאסט ויש גם מייל (elishas.angles@gmail.com). חשבתם פעם להצטרף עליהם? לעשות לייק לאתר או לערוץ בספוטיפיי? קחו איזה דקה או שתיים, תשקיעו בללחוץ על איזו קישורית או כפתור, ותתנו לאלגוריתם לעשות את שלו, מה אתם אומרים?בפרק הקודם התמקדתי בזווית שתפסה את הבינה המלאכותית כמנגישה וממנפת ידע קיים, כשמי שמייצר את הידע החדש הם בני האדם. אם היינו חושבים שאפשר לסגור את הבינה המלאכותית לבד באיזה חדר ולתת לה לחשוב לבד, להריץ ניסויים לבד עם רובוטים שהיא שולטת עליהם וכן הלאה, והיינו מתחילים לקבל תרופות חדשות למחלות קשות, חוקים פיזיקליים חדשים שלא הכרנו וכן הלאה - או אז היה לנו פה מנוע יצירתיות עצמאי ובלתי תלוי בידיעות האנושות, כזה שיכול לייצר ידע בלי שבני האדם מעורבים. משם קצרה הדרך לבטן-גב בחוף הים כשהמערכת שבנינו מפיקה עבורנו עוד ועוד ועוד ללא שנניד עפעף. לעומת זאת, אם ה-AI שמנותק מן ההדרכה של בני האדם לא ישיג תוצאות בעצמו, כי הוא בעיקר מנגיש וממנף דברים קיימים, הרי שזה אומר שלבני אדם יש איזה תבלין סודי שנדרש כדי לייצר דברים חדשים שכאלו, ושאין לנו פריווילגיה להפסיק לפתח את עצמנו.כיוון שכך, נראה לי ששווה לתת לדברים קצת יותר צבע, ועם קצת פחות נפנוף ידיים להסביר איך לחשוב על העניין הזה של יצירתיות המכונות ויצירתיות אנושית. חלק מהדברים שאני אומר היום נרמזו קצת בפרקים הראשונים של העונה, נניח פרקים 3, 4 ו-8, אבל זוויות מרובות זו הדרך להעמקה, והכוונה שלי היום היא לעלות כאן רמה בדיון, כמו גם להביא דוגמאות ממחקרים עדכניים שיצאו לאחרונה בנושא.יצירתיות - מהי?בתור התחלה שווה שנשאל - למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על “יצירתיות”? יצירתיות זו עוד מילה, כמו אינטלגנציה, שקל לנו לדבר עליה באופן אינטואיטיבי, אנחנו מכירים את החוויה של להיות יצירתי או להתרשם מיצירתיות של אחרים. בנוסף, ובניגוד לאינטלגנציה, נראה לי שדווקא יש לנו כמה יסודות שנוכל לבנות על גביהן את ההגדרה של יצירתיות בצורה שיהיה קל לפקס את הדיון סביבה. כפי שנראה, החלק הקשה לא יהיה כל כך להגדיר יצירתיות כמו להבין איך יצירתיות ברמה גבוהה יכולה בכלל להתקיים, יכולה להתממש במציאות.בויקיפדיה בעברית נכתב כך: “יצירתיות היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים למצב נתון”. לעומת זאת ב”ויקימילון“ בחרו בהגדרה “יכולת מחשבתית המביאה את האדם ליצירת תוצר חדשני ומקורי בעל ערך”. בין שני הניסוחים הללו יש הבדל חשוב - האם יצירתיות היא “תהליך” או “יכולת”, האם זו תכונה של בני אדם או תהליך טכני שאולי מנותק מיישות כלשהי. אנחנו ניגע בהמשך בחידוד הזה, אז כרגע נשים אותו בצד. בואו נתחיל דווקא ממה שמשותף. בכל אחת מן ההגדרות יש שני מרכיבים שהופכים רעיון או תוצר ליצירתי: הוא “מקורי“ או “חדשני“ כלומר משהו שלא היה קודם לכן, והוא “רלוונטי למצב נתון” או “בעל ערך“, כלומר שבעיני החברה יש בו תועלת. וכשאני אומר “תועלת” זה לא חייב להיות בקטע טכנולוגי כמובן - יש גם אומנות בעלת ערך, כזו שקולעות לטעם והעניין הציבורי של התקופה, אז תנו להגדרה הזו קצת מרחב נשימה.יצירתיות היא כמובן דבר מאד חשוב - דברים חדשים ובעלי ערך יכולים לשנות חיים של אנשים וחברות, לתת למישהו יתרון בעולם העסקים או במלחמות, וכן הלאה. לכן מאז ומתמיד היה צורך לנהל את תוצרי היצירתיות. הדרך הפשוטה ביותר לנהל אותם היא - להסתיר אותם, לשמור את הידע החדש שצברת לעצמך בסוד, וכך לשמר יתרון על המתחרים. בעידן המודרני נמצאו פתרונות יעילים יותר לעניין, ברמת החברה כולה. לדוגמה, אשתי עורכת פטנטים - אם מישהו מעוניין בשירותיה מוזמן לפנות אליי, מבטיח שלא תתחרטו - וזה בדיוק התפקיד העיקרי של פטנטים: לאפשר לאדם לשתף את הרעיונות המקוריים שלו עם שאר החברה בלי שהוא יפסיד את היתרון העסקי שלו כתוצאה מכך. המדינה מבטיחה להגן על הבלעדיות העסקית שלו בתמורה לכך שהוא יחשוף את המתכון הסודי שפיתח וישתף עם כולם. ואכן, אותו שילוב של מקוריות ורלוונטיות מופיע בהגדרה של מה נחשבת המצאה פטנטבילית. אני מצטט מתוך סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי:אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.חדשה ומועילה; יש בה התקדמות - וניתנת לשימוש. מי שיכול לספק לנו את שניהם יחד, הרי שהוא אדם יצירתי. לספק אחד מהשניים זה די קל - יש הרבה דברים מוכרים שיש להם ערך ותועלת, אבל הם כבר מוכרים; מהצד השני, קל מאד לייצר דברים חדשים שאין להם כל ערך ניכר לעין. נניח, אם כל אחד מכם יקח נייר ויכתוב עליו מיליון ספרות אקראיות, המספר שתקבלו הוא כנראה מספר שמעולם לא נכתב בהיסטוריה של האנושות. גיליתם מספר חדש! אבל זה שהוא חדש לא אומר שיש לו ערך. רק השילוב של השניים הוא מעניין ויקבל תשומת לב מרשות הפטנטים. ונסיים בלשונו המושחזת של המשורר הגרמני יוהאן היינריך ווס ב-1791, שכתב בביקורת על איזה ספר, ביקורת שאחרים ציטטו ושכללו מאז לאורך השנים - את הדברים הבאים שמשקפים בדיוק את הקושי בלהיות יצירתי באמת:“סִפְרְךָ הַלַּהְגָּן מְלַמֵּד דְּבָרִים רַבִּים, חֲדָשִׁים וְגַם נְכוֹנִים;לוּ רַק הַנָּכוֹן הָיָה חָדָשׁ, וְלוּ רַק הֶחָדָשׁ הָיָה נָכוֹן!”מהתיאור שאימצנו כאן אנחנו יכולים להבין גם למה יצירתיות היא מצרך נדיר. דברים חדשים הם בהגדרה דברים שאנחנו לא מכירים, ולכן ככל שמשהו הוא חדש יותר, מיסתורי יותר, כך קשה לנו לחזות מראש האם הוא יהיה בעל ערך כשנפזר את הערפל שסביבו. חוץ מזה, יש אינספור דברים שלא חקרנו או הכרנו, בין כיחידים ובין כחברה, ולכן רוב הפעמים שננסה משהו חדש ניפול על משהו שאינו כל כך בעל ערך. אחוז קטן מאד מהציורים ראוי להיות מוצג בתערוכה, ורק אחוז קטן מתוך המוצגים בתערוכה ימכר אי פעם. אחוז קטן מאד מערבוב של חומרים במים מוביל למשהו שאפשר לשתות בלי לסבול או אפילו למות, ורק שבריר מתוך הדברים שלא פוגעים בבריאות מספיק טובים כדי שמישהו ישלם כדי לשתות אותם. וכן הלאה וכן הלאה. אז אל לנו להיות מופתעים שלחפש מחט בערימה של שחת, כשלילה וחושך ואנחנו מסוגלים לחפש את המחט הזו כשרק האור של הפלאפון לרשותנו, זו משימה מאתגרת שמעטים שמצליחים בה.כמובן, יש דרגות ביצירתיות. אין דומה מי שממציא שיר מאפס למי שמשנה בה שני מילים, אין דומה מי שהמציא את הגלגל למי שחשב על זה שאפשר לעשות את הגלגל קצת יותר קטן או קצת יותר רחב. אפילו אם קשה לקבוע כללים ברורים, לרוב היינו מדרגים יצירתיות של המצאה לפי מדד המקוריות שלה, עד כמה היא חדשה, ולפעמים גם לערך שהיא תביא איתה יהיה משקל בדירוג, שכן הממציא כנראה זיהה לפני כולם שהערך הזה שווה את ההשקעה, שווה את ההימור לצעוד לתוך הלא-נודע. כמו כן, אפילו שמדובר במשהו חדש, פעמים רבות יצירתיות זה עניין של שילוב מרכיבים מוכרים מאד, פשוט באופן לא מוכר. שירי אהבה יש כמו מים, אבל כל אחד מהם מנסה לחלץ פרספקטיבה חדשה, ארגון מחדש של רגשות מוכרים סביב אהבה בצורה שלא שמעתם עדיין. ואולי הדימוי הכי טוב הינו מתכון חדש לעוגה שמעולם לא חשבתם עליו. המרכיבים כולם מוכרים, גם עוגות זה לא דבר חדש במיוחד, אבל השילוב המסויים, אולי התהליך הספיציפי לאפייה שלא נעשה בעבר, יכול לעשות את כל ההבדל. וככל שהמתכון יהיה מפתיע יותר, שונה יותר מהשטאנץ המוכר, משיג טעמים בדרכים לא צפויות - כך התחושה שיש כאן יצירתיות תגבר.מכונות יצירתיות - האמנם?עכשיו שביררנו קצת מה זו יצירתיות, ניתן לשאול - האם מחשבים, ומכונות בכלל, יכולות להיחשב יצירתיות?אין ספק שמכונות יכולות להיות חלק מאותו תהליך של הפקת רעיונות חדשים ובעלי ערך. לפעמים, הדברים החדשים שהן יפיקו יהיו חדשים באמת - מחשב מסוגל, נניח, לסרוק תמונות שנלקחו על ידי טלסקופים עוצמתיים ולזהות אוטומטית בתמונות הללו עצמים כמו פלנטות, כוכבים, גלקסיות וכן הלאה, כך שהקופסה השחורה תנפיק לנו באופן קבוע מידע חדש שלא היה לנו קודם. חוץ מזה, ללא המחשב ספק אם היינו מקבלים את המידע הזה אי פעם - יש לנו זמן מוגבל, היקום הוא אינסופי, ולכן ללא המחשבים בקושי היינו מגרדים את האזור הזה ביקום.בשנים האחרונות, כלים כמו GPT הכניסו לחיינו גם יצירתיות ממוחשבת מסוג חדש: היכולת לייצר טקסטים, תמונות וסרטונים מקוריים, והכל בהינף פרומפט קצר. קצרה היריעה כאן מלהסביר איך זה קורה, אבל במסגרת מה שאמרנו על מהותה של יצירתיות, הנה זווית אחת שאני חושב שהיא אלגנטית ומגניבה. אמרנו שיצירתיות הינה שילוב של חדשנות ורלוונטיות, נכון? ובכן, במקרה של הכלים המודרנים, הרלוונטיות מגיעה מן הדאטה של האימון, שדואג לקרקע את הפעילות של המודלים בעולם האמיתי. ומאין מגיעה החדשנות? החדשנות מגיעה מכחה של אקראיות: כל פעם שאתם מספקים פרומפט לאחד הכלים הללו, המחשב מבצע המון הגרלות אקראיות, והתוצאות של ההגרלות הללו קובעות איך יראה הפלט. דמיינו את זה כאילו אתם מסתובבים בעיר לא מוכרת, ובכל צומת אתם מגרילים לאן לפנות - ברור שבאופן הזה, בכל פעם שתצאו לטיול, תגיעו למקום אחר בעיר. בדיוק מהסיבה הזו אפשר לתת את אותו הפרומפט ל-AI מספר פעמים, וכל פעם תקבלו תשובה שונה או תמונה אחרת. מתוך השילוב הזה של דאטה ואקראיות אנחנו נהנים מתוצרים שמרגישים לנו יצירתיים - גם רלוונטים, וגם חדשים.ועדיין, אפילו שהמחשב הוא חלק בלתי נפרד מתהליכים יצירתיים, ישנו קושי לייחס למחשב עצמו יצירתיות, שכן הוא סה”כ קבלן הביצוע של מה שכתוב אצלו בקוד, של הדאטה שהאכילו אותו ושל ההגרלות שלא הוא קבע את תוצאותיהן. זו בדיוק האבחנה שבין שתי ההגדרות שפתחנו איתן - האם מדובר בתכונה של יישות, או בתהליך שמתרחש, נטול גוף או ייחוס. ברגע ששמנו לב לכך, אנחנו יכולים להבין שאפשר לפצל את הייחוס - לייחס את התהליך היצירתי למחשב ואת התכונה לממציא, ההוא שכתב את תוכנת המחשב. ואם גם הוא פשוט העתיק אותם מאיזה ספר שקרא, אז אולי היצירתיות האמיתית קרתה מוקדם יותר בהיסטוריה, אצל ההוא שהמציא את השיטה הזו בפעם הראשונה, ומאז אנחנו רק מעבירים אותה מאחד לשני באופן צייתן וחסר מעוף, ממשיכים ליהנות מהיצירתיות של אבותינו הקדומים, כשהמחשב הוא רק הכתובת העדכנית ביותר לאותו ניצוץ יצירתי קדום.יצירתיות מלאכותית בשירות המדעהשאלה הפילוסופית - האם ה-AI הוא יצירתי בפני עצמו - מזכירה לנו את כל הדברים שדיברנו עליהם במהלך העונה על אינטלגנציה. אבל בואו נשים את השאלה הפילוסופית בצד, היום אנחנו רוצים להיות פרגמטיים. אם ה-AI הוא יצירתי בפועל, אם הוא יכול להיות מנוע אוטונומי של תגליות, הרי שאולי בעתיד באמת ה-AI יוכל לעשות עבורנו את כל המחקרים. וכיוון שכך אנחנו צריכים לשאול - עד כמה באמת ה-AI יכול להיות יצירתי, לפחות ה-AI המוכר לנו היום? אני רוצה לענות על השאלה ה

היום אנחנו בפרק השלמות: התפתחות ביחס לעמדה של "מפלגת המחשבות", וסוף סוף מכניסים גם את תומאס סואל לעונה הזאת!ליצירת קשר:⁠elishas.angles@gmail.com⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠לינקים מהפרק:מפלגת המחשבות⁠https://www.youtube.com/watch?v=YK3JRlQzsLM&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=1005s⁠⁠https://www.youtube.com/watch?v=YK3JRlQzsLM&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=1118s⁠מאסק על העתיד האוטופי שבדרך:⁠https://x.com/newstart_2024/status/2022670784901079284?s=20⁠⁠https://www.youtube.com/shorts/Q4FdieW8HmQ⁠פרנסואה שולה על הצורך באינטלגנציה כללית:⁠https://x.com/fchollet/status/2027224640050086310⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק (הארוך) הזה נדבר על הפיתוי לשחרר ולתת ל-AI להחליט עבורנו... הכל. על הדרך ננסה גם להציע פתרון לשאלה - למה חשוב ללמוד דברים כשה-AI הזמין יודע אותם כבר?מוזמנים ליצור קשר:elishas.angles@gmail.com https://t.me/ElishasAngleshttps://elishasangles.substack.com/לינקים לאזכורים מהפרק:שוואב וברין על הבחירות הדמוקרטיותhttps://www.youtube.com/watch?v=ffvu6Mr1SVc&t=591sלארי אליסון על חזון ה-AIhttps://www.youtube.com/watch?v=EXUGGxf_GmUפאנופטיקוןhttps://en.wikipedia.org/wiki/Panopticonשיטור AI באנגליהhttps://www.telegraph.co.uk/news/2026/01/18/criminals-stopped-minority-report-style-policing-plans-aiג'ורדן פיטרסון על כך שמרקסיזם אמיתי לא נוסהhttps://www.youtube.com/watch?v=9Onj4Wx61ps&list=WLאפלטון על המצאת הכתבhttps://socrates.acadiau.ca/courses/engl/rcunningham/1103/Phaedrus.pdfמפלגת המחשבות, פרק 149, "הקו המשווה"https://www.youtube.com/watch?v=fRRP9O4c38k&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=394s This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו נדבר על הכניסה של AI לעולמות של תכנות. אם בפרק הקודם שאלנו באופן כללי האם ה-AI ישתלט לנו על כל העבודות, היום אנחנו נעשה זום-אין לתחום התכנות, אחד החזיתות המרתקות בתהליך הזה.מוזמנים ליצור קשר:elishas.angles@gmail.com https://t.me/ElishasAngleshttps://elishasangles.substack.com/לינקים לראיונות בפודקאסטים:eXplainable:https://youtu.be/WC8T-_JYIq0?si=qR4MENUdu77C5i6Chttps://open.spotify.com/episode/2819yorM64RXkpbSx4rP6o?si=7873cdf82b0a4411פופקורן:https://open.spotify.com/episode/1lSvmTuQjnvDYw9wLgxaRk?si=b8e93b5bb21d4c3eלינקים מהפרק:מאמר שכתבנו אני ואיתן ואגנר, במקור האנגלי ובגרסה עברית:https://towardsdatascience.com/human-wont-replace-python/https://docs.google.com/document/d/1Q4tqFAaF8s73mPC6mvmTIOwIPa1eFQIS9NxdBtRWprs/edit?usp=sharingדריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, על עתיד התכנות בעזרת AI:https://x.com/slow_developer/status/1899430284350616025ג'נסן הואנג, מנכ"ל נבידיה, על שפת התכנות החדשה - "אנוש":https://www.youtube.com/watch?v=SsNS3Xm9ig4&t=1940s This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו נשאל את השאלה הידועה: האם החייזרים התבוניים שאנו בונים יקחו לנו את כל העבודות?מוזמנים ליצור קשר:elishas.angles@gmail.com https://t.me/ElishasAngleshttps://elishasangles.substack.com/לינקים מהפרק:ההרצאה של דניאל שרייבר:https://youtu.be/5gqtckj0Ohc?t=2048סאם אלטמן על AGIhttps://www.youtube.com/watch?v=xXCBz_8hM9w&t=2772shttps://www.windowscentral.com/artificial-intelligence/openai-chatgpt/sam-altman-gpt-5-fails-to-meet-agi-still-missing-somethingפרוייקט AI 2027https://ai-2027.com/https://www.reddit.com/r/singularity/comments/1p2eqv7/ai2027_author_admits_things_seem_to_be_going/הרכבים של WAYMOhttps://cleantechnica.com/2025/12/03/car-crashes-are-a-public-health-crisis-autonomous-cars-are-the-cure/https://www.businessinsider.com/driverless-cruise-car-stuck-wet-concrete-san-francisco-av-robotaxi-2023-8https://www.reddit.com/r/Construction/comments/1clsbzz/self_driving_car_stuck_in_construction_site/https://www.youtube.com/watch?v=tWPG8alh2Bsעורכי דין משתמשים ב-AIhttps://www.law.co.il/news/2025/08/10/lawyer-fined-after-submitting-ai-made-case-law/https://www.mako.co.il/news-law/e9f61eb3e8509910/Article-4a3ee854a199a91026.htmאליה סוצקובר - סוף עידן הסקייל, חזרה לעידן המחקרhttps://www.youtube.com/watch?v=aR20FWCCjAs This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק הזה נתחיל לבצר את מקומו של האדם בעולם שבו ה-AI מתפשט יותר ויותר. והפעם - על חשיבותה ומקומה של האותנטיות האנושית. למה היא חשובה, ואיך היא תשפיע על הכניסה של AI למערכות המוכרות שלנו?מוזמנים ליצור קשר:elishas.angles@gmail.com https://elishasangles.substack.com/ https://t.me/ElishasAngles לינקים מהפרק:לפטר או לשכור עובדים בעידן ה-AI?https://www.geektime.co.il/ceo-is-stoked-about-ai-doing-the-work-of-700-people-after-laying-off-700/ https://www.geektime.co.il/the-ceo-that-bragged-about-replacing-humans-with-ai-now-wants-them-back/ טור ב-SCIENCE על אתיקה רובוטית:https://www.science.org/doi/10.1126/science.1151606 גבר הולך לאיבוד דרך GPT:https://www.youtube.com/watch?v=cFRuiVw4pKshttps://www.youtube.com/watch?v=_d08BZmdZu8 https://www.youtube.com/watch?v=otAWu-bLv0Q אפליקציות למערכות יחסים - סטטיסטיקות:https://techcrunch.com/2025/08/12/ai-companion-apps-on-track-to-pull-in-120m-in-2025/https://www.cyberlink.com/blog/trending-topics/3932/ai-companion-appתביעות נגד אפליקציות AI:https://www.reuters.com/sustainability/boards-policy-regulation/google-ai-firm-must-face-lawsuit-filed-by-mother-over-suicide-son-us-court-says-2025-05-21/https://edition.cnn.com/2024/10/30/tech/teen-suicide-character-ai-lawsuithttps://www.spiegel.de/international/zeitgeist/artificial-intelligence-a-deadly-love-affair-with-a-chatbot-a-e5498031-c2b0-4da4-9192-65da9d3f40d6https://edition.cnn.com/2025/08/26/tech/openai-chatgpt-teen-suicide-lawsuithttps://www.bbc.com/news/articles/cgerwp7rdlvo This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

שלום כולם, וברוכים הבאים לאלישע והזוויות. היום ה-9 לספטמבר 2025, ט"ז אלול תשפ"ה, ואנחנו ב"זווית אקטואלית" בנושא גיוס חרדים. הפעם הקודמת והיחידה שעשיתי "זווית אקטואלית" היה לפני כשנה, בהקשר של המתח שבין שחרור החטופים והשמדת חמאס. הדברים שנאמרו בו עדיין רלוונטיים היום על אף כל ההתפתחויות מאז, ומוזמנים לחזור ולהאזין\לקרוא. ולמי שלא מכיר את הפודקאסט שלי ומגיע לכאן בפעם הראשונה - נעים להכיר, ד"ר אלישע רוזנצוויג, ובפודקאסט הזה אני מנסה לבחון נושאים חשובים לעומק, מתוך גישה שאומרת שמגיעים לאמת דרך הסתכלות על המציאות מזוויות מרובות, רק ביחד מספקות לנו תמונה מלאה.היום אנחנו נדבר על גיוס חרדים, ונראה שאין צורך לפרט כאן על הצורך האקוטי שיש לנו בהגדלת מעגלי הגיוס, ובפרט הגיוס החרדי. רובנו מכירים אנשים שעשו מאות ימי מילואים מאז טבח השביעי באוקטובר, וחלקנו גם מכירים כאלו שהעומס הזה הביא לפגיעה במשפחה ואף לקריסה כלכלית. אם היתה מלחמה שיכלה להבהיר שאנו חייבים שכולם יקחו חלק בנשיאת האלונקה הלאומית והבטחונית, הרי שהמלחמה שאנו מצויים בה היום היא זו.ועדיין, אל מול הציפייה הזו, מנהיגי הציבור החרדי מתעקשים שלציבור שלהם מגיע פטור עקרוני משירות בצה"ל, כיוון שאותו הציבור עושה דבר חשוב לא פחות - לימוד תורה. לימוד התורה הזה מגן, לטענתם, על העם היהודי ומדינתו על ידי חיזוק הקשר עם בורא עולם. על משקל האמירה של אחד העם "יותר משהיהודים שמרו על השבת, השבת שמרה על היהודים", הם אומרים שלימוד התורה מסייע לנו באופנים מטאפיזיים, ושכל פגיעה בלימוד התורה תפגע קשות בעם ובמדינה, בטחונית ובכלל.בגלל שאנחנו מתווכחים על הנושא הזה תוך כדי לחימה, כשהצורך גדול והעומס על חיילי המילואים כבד מנשוא, הוא נמצא הרבה בחדשות, והויכוחים עליו אינטנסיביים יותר וטעונים יותר ממה שהיינו רגילים בעבר. ועדיין, באופן מהותי לא השתנה בויכוח הזה הרבה אם משווים את הטיעונים של כל אחד מהצדדים היום לאלו שלפני עשור או שלושה עשורים. נראה לפעמים שאין עוד מה לומר בנושא. ועדיין, יש כמה זוויות ששווה לבחון גם לאחר כל מה שנאמר. ספיציפית, אם תאזינו לפרק כולו מתחילה ועד סוף, אני מאמין שתצאו עם כמה תובנות. קודם כל, אני אנסה להראות שהמצב הוא כמות שהוא בגלל שיתוף פעולה מכל חלקי הציבור בשימור שלו. כל קבוצה בעם החליטה, לפחות עד לאחרונה, שגיוס חרדים הוא לא דבר כזה חשוב. הדבר השני שאני מקווה לשכנע אתכם בו הוא שאנחנו בעיצומה של תקופת התבגרות. מדינה כמו סטרטאפ, וכל מי שעבד בסטרטאפ יודע שתהליכי עבודה שהיו מצויינים כשהייתם שלושה אנשים במרתף של ההורים לא עובדים כשאתם שלושים אנשים במשרד קטן ברמת-גן, ובטח לא כשאתם שלוש-מאות עובדים שתופסים קומה בעזריאלי ומפוזרים על פני שתי יבשות. התבגרות של מדינה, כמו התבגרות של סטרטאפ, היא תמיד אירוע קשה, כי חייבים להחליף שיטות ותהליכי עבודה שהתרגלנו אליהם, ובייחוד כאלו שבעבר היו מתכון להצלחה והיום עוצרים אותנו מלהתקדם.לפני שנכנס לנושא עצמו, שלוש הקדמות קצרות. קודם כל, מילה על הרקע הצבאי שלי. התגייסתי לסדיר בתותחנים ב-1996 במסגרת מסלול ההסדר, ושירתתי במילואים עד 2007, כך שהספקתי לשרת במלחמת לבנון השניה. ב-2007 יצאתי לחו"ל ללימודי דוקטורט, וכשחזרתי ארצה ב-2011 הודעתי לצה"ל שחזרתי - והם הודיעו לי בתמורה שאין צורך שאחזור ליחידה. זה הסיפור שלי - אם המידע הזה רלוונטי למישהו בהערכת נקודת המבט שאציג כאן, רק רציתי שיהיה בפניכם.שנית, כפי שאפשר לצפות מפודקאסט כמו שלי, המוקד שלי יהיה הרעיונות המנחים את הדיון כמו גם כוחות המאקרו. לצידן יש כמובן המון המון פוליטיקה, כזו שהיא מאד אישית, ייצרית, מלאת שקרים וחסרת כל הצדקה עקרונית. אבל כמו שאני תמיד אומר, הפוליטיקאים שמנווטים את הדרך הם שיקוף של הציבור ששלח אותם, והם מקדמים את האג'נדה שלהם בעזרת פנייה לרעיונות ואידיאלים שהציבור שלהם מאמין בהם, או לכל הפחות רוצה להאמין שהוא מאמין בהם. הדינמיקות הללו הם המוקד, והם העיקר מבחינתי.והקדמה שלישית ואחרונה - אני עומד לעשות המון הכללות בפודקאסט היום. לדבר על "החרדים" זה כמו לדבר על "החילונים", וזה כמובן יכול להיות מאד לא מדוייק ולהביא לטעויות גסות. בתוך הציבור החרדי יש המון קבוצות ותתי-קבוצות, ויש גם חרדים שמתגייסים לצבא וכאלו שעובדים למחייתם ומשלמים מיסים וכן הלאה. רק השבוע היה פיגוע בירושלים, שבו חייל חרדי היה חלק ממי שניטרל את האירוע. אבל כיוון שאנחנו מנסים להתמקד ביער ולא בעצים, מקווה שתסלחו לי על ההכללות. אם תרצו דיוק של הקבוצה, אגיד שאני מדבר על מנהיגי כל אחד מהציבורים, ועל הציבור שפועל על פי עצת אותם מנהיגים. נניח, במקרה החרדי, הרי שמדובר ברבנים המובילים בציבור הליטאי, החסידי והספרדי כשהם מעודדים אותם לא להתגייס או אפילוט לשקול גיוס. זו הדמוגרפיה שאנו נעסוק בה היום.בואו נתחיל, ונעשה זאת במקום הטבעי של הדיון: בציבור החרדי.הציבור החרדי הוא, מזוויות מסויימות, סיפור הצלחה. בתגובה לשואה, הציבור החרדי ראה לעצמו שליחות - לשקם את מה שהנאצים השמידו. הנאצים השמידו את עולם התורה האירופאי, ובתגובה לכך הם ראו לעצמם מטרה להשלים את מה שנחסר. וכך כותבת ד"ר מיכל שאול, שכתבה ספר בנושא:"כינונה של יהדות תורנית רוחנית בארץ-ישראל, גדולה יותר מאשר זו שנחרבה באירופה, נחשבה ל"זיכרון כבוד" המשמעותי וההנצחה הראויה ביותר לזכר הנרצחים. לפי תפישתה העצמית, החברה החרדית היא ההמשך האותנטי ביותר לעולם שחרב, ועצם קיומה ושגשוגה הם צורת ההנצחה הראויה והמשמעותית ביותר לקורבנות השואה. המשנה החרדית בעניין זה סדורה: אם השואה הייתה גלגול היסטורי נוסף של מלחמה בתורת ישראל ובמקיימיה, ועיקר החורבן היה בהעלאתם למוקד של רבנים ובני ישיבות ובחורבן בתי מדרשות ובתי כנסיות, הרי שהנקמה המשמעותית בנאצים והנצחת "מורשת" הקורבנות היא בחיזוקו של עולם התורה."כשמסתכלים על הסיפור היהודי באופן הזה, אז כן, הציבור החרדי הוא סיפור הצלחה, לפחות בעיני עצמו. כמות האנשים שלומדים כיום תורה, שיכולים להקדיש את חייהם ללימוד תורה, הוא גדול מעל ומעבר למה שאי פעם היה באירופה, ומה שבכלל היה ניתן לדמיין שם, ולכן בכך הציבור החרדי הצליח לתקן במשהו את ההרס והחורבן שהיטלר הותיר אחריו.ניתן להבין את היעד הזה ואת השאיפה הזו בעיקר בשנים הראשונות, בעשורים הראשונים שאחרי השואה. בעולם שכזה, כשאתה מיעוט דמוגרפי גם במדינה היהודית שהוקמה סביבך, הגיוני שתראה את עצמך כשומר על גחלת העבר שלא תכבה. המנגנון להשגת היעד הזה הוא בניית גטו, שמורת טבע מוגנת מן העולם שבחוץ, שבתוכה תוכל לגדל, כמו באינקובטור, את מה שנותר מן העולם הישן. כשאתה קטן, ההשפעה שלך על הציבוריות הישראלית היא מינורית, ושאר הציבור גם הוא יכול לאפשר לך להתכנס בגטו ולעזוב אותך לנפשך.אבל מה שאפשר לעשות כשאתה קטן אי אפשר לעשות גם כשאתה גדול. תחשבו על אותו הסטרטאפ שהזכרתי קודם: הבעיות של ניהול מאות אנשים מגיעות דווקא בגלל ההצלחה המדהימה של שלוש המייסדים שהתחילו בגראז' של ההורים. מהרגע שהציבור החרדי הצליח במשימה שלקח על עצמו, הוא נהיה גם קרבן של ההצלחה הזו. כלומר, ההצלחה מאתגרת את האידיאל, ודורשת התנהגות אחרת, הרחבה של האידיאל. האידיאל הזה היה אידיאל של שיקום ההריסות, אבל מה עושים ביום שבו השיקום הסתיים - איך ממשיכים משם? ספיציפית, ההצלחה דורשת לקיחת אחריות גדולה יותר על מה שיש היום, על מה שקורה במדינה כולה. אי אפשר להתמקד רק בתחזוק הגטו כשהגטו מכיל כבר 20 אחוזים מהמדינה, שכן החלטות פנימיות של הגטו משפיעות כבר מערכתית גם על אלו שמחוצה לו.לפעמים אנשים אומרים את הטיעון הזה ממקום אזרחי או ציוני, אבל אני רוצה לחדד ולומר שאני מתכוון אליו ממקום תורני דווקא. החרדים אומרים שהם רואים בלימוד התורה ערך עליון, וזה מה הם רוצים לקדם מעל הכל. אבל גם הם יודעים שבתורה יש עוד מצוות - ומה עם כל השאר? גם החרדים יודעים שיש בתורה מצווה להשתתף במלחמת הגנה על העם, מה שקרוי "עזרת ישראל מיד צר". על מצווה שכזו אומרת הגמרא, ובעקבותיה פוסק הרמב"ם, שכולם יוצאים להילחם, אפילו כאלו שלרוב היו מקבלים פטור, כמו חתן וכלה ביום חתונתם. אני מזכיר את הדברים לא כדי לצלול לפולמוס על שירות צבאי במישור הדתי שלו, אלא כדי להצביע על העובדה הברורה מאליה, שיש הרבה אידיאלים שהתורה דורשת שאנשים יפעלו למענם, לא רק אחד. התורה מכירה בכך שבחיים צריך לעשות שיקלול תמורות: לקבוע יחס המרה בין שני אידיאלים. נניח, בין עוד לומד תורה לבין עוד חייל בשטח. גם מישהו בתוך הציבור החרדי, שחרד לקיים את דבר ה', צריך לשאול - כמה לומדי תורה צריך כדי שגם אנחנו, החרדים, נצטרך להתחיל להפריש בחורים מהקהילה לשירות בצבא? גם החרדים, הרי, מאמינים בכך שאין סומכים על הנס, שיש לעשות השתדלות, ושהיסטורית במלחמות המתוארות בתנ"ך ובמדרשים רוב עם ישראל יצא למלחמה בעוד שמיעוטו - שבט לוי - שימש כעתודה הרוחנית. כיוון שכך, שאלת האיזון חייבת להישאל פנימית, ללא כל קשר ללחצים חיצוניים של המערכת הפוליטית והמשפטית.במצב בריא, השאלה הזו היתה עולה למועצת חכמי התורה או כל גוף רבני אחר שרוצה להתמודד באופן אמיתי עם המציאות. יש גם לשער שהתשובות שהגוף הזה היה מגיע אליהן היו שונות ממה שאני הייתי מגיע אליהם או ממה שהממשלה תרצה לקדם, וזה צפוי ובסדר גמור. אבל בפועל - השאלה אפילו לא נשאלת, והדיון אינו מתחיל להתחיל. ההנהגה החרדית מסרבת להודות שמשהו השתנה בעולם שמחייב התייחסות חדשה, ולכן כל ההתייחסות שלהם לאירועי התקופה נעשית דרך פריזמה טקטית צרה.הדברים הללו אולי אינם מפתיעים במיוחד כשחושבים על העובדה שמדובר בחברה שמרנית, כזו שבנויה על אתוס של "עושים היום מה שעשינו אתמול". אבל האמת היא שדווקא ממקום של רצון לשמר את לימוד התורה היה ראוי שנראה דיון מעמיק יותר אצל החרדים פנימה. נניח שהמטרה היא להגדיל תורה ולהאדירה - מה הדרך לעשות זאת לאורך עשרות ומאות שנים, ולא רק לאורך הקדנציה הקרובה? איך משקללים לתכנית את הכעס מהציבור שמסביב, זה שמתקצב הרבה מהפעילות התורנית דרך המיסים, ואיך מתמודדים עם השפעותיו לטווח ארוך? אם "אין קמח אין תורה", אז כיצד דואגים שיהיה מספיק קמח, כלומר כלכלה יציבה, כדי לתקצב את הפעילות התורנית הזו? וכן הלאה וכן הלאה.מה שקורה בפועל הוא בדיוק להיפך, ובמקום להתחשב בתלות בחברה שמסביב נראה שהנהגת החרדים עסוקה בעיקר בביצור העמדה שלהם מאז ומתמיד, ובאופנים שרק מסכנים את הגטו עוד יותר. הנהגת הציבור החרדי מצהירה "לעולם לא", ומשחררת את תלמידיה לחופשת בין הזמנים בתקופה שמילואימניקים משרתים ללא הפסקה מאות ימים. "נמות ולא נתגייס" היא אומרת, בעודה מגוננת אפילו על אלו שאינם לומדים באופן אדוק. היא מצהירה שאין אפשרות לבטל תורה למען הצבא, אבל משחררת אנשים לפעול לקידום המועמדים שלהם בבחירות המקומיות תחת הכותרת "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" וזה רק קמצוץ ממה שאנו חשופים לו בציבור, וממה שאני שומע מכמה אנשים שאני מכיר בתוך הציבור הזה, המצב שם אינו שונה.כל מה שתיארתי כאן הוא על אחריות החרדים בלבד. אנחנו אמנם בתקופת התבגרות, אבל גם אין מקום להתנשאות כאן מצידי - מדובר באנשים בוגרים שנושאים באחריות למעשיהם, ובעיקר ממנהיגים של ציבור אידיאליסטי הייתי רוצה להאמין שאפשר לצפות למשהו מעמיק יותר, מרחיק ראות יותר. בשורה התחתונה, ככל שהטרנדים הדמוגרפיים ימשיכו באותו הכיוון, הלחצים על הציבור הזה יגברו. מדובר, כפי שאמרתי, במחיר ההצלחה, וזה אומר שעבור החרדים יש כאן מילכוד 22 - או להפוך את הטרנד הדמוגרפי או לשנות את מימוש אידיאל הגטו שלהם. הכוחות הדמוגרפיים הם חזקים כל כך וברורים כל כך שזה יקרה בסופו של דבר - השאלה היא רק באיזה מחיר, ואיך להיערך לשלם אותו.זו, אם כן, הטרוניה הגדולה שלי על החרדים - ומכאן אפשר לעבור לשאר הקבוצות באוכלוסיה. להטיל את כל האחריות למצב על החרדים זו תהיה טעות, כיוון שהמצב שבו אנו מצויים היום הוא תוצאה גם של ההתנהגות הציבורית הכללית, מימין ומש

שלום כולם, וברוכים הבאים ל"אלישע והזוויות". היום אנחנו בזווית אישית עם אלון אורינג, איש הייטק ומרצה באוניברסיטת רייכמן. רציתי לשוחח איתו כדי להבין איך נראית מהפכת ה-AI משני צידי המתרס של עולם התוכנה: גם הצד האקדמי, שמכשיר תלמידים, וגם הצד המעשי, שקולט אותם ועסוק גם הוא בלנסות ולהבין את היכולות החדשות והאתגרים החדשים שהכלים הללו מספקים לנו.לאלו מכם שהגיעו לכאן בפעם הראשונה – נעים להכיר, ד"ר אלישע רוזנצוויג, ד"ר למדעי המחשב, וכאן ב"אלישע והזוויות" אני משלב עונות שלמות שצוללות לנושא מסויים ובוחנות אותו מהמון זוויות, לצד ראיונות עם אנשים מעניינים, כמו נניח השיחה היום עם אלון. העונה השניה שבה אני מצוי היום עוסקת בשאלה – "האם הבינה המלאכותית באמת ראויה לשם תבונה", אז אם הנושא הזה מעניין אתכם, מוזמנים להאזין מהפרק הראשון של העונה השניה (זמין גם בשאר הפלטפורמות, כמו יוטוב וספוטיפיי וכן הלאה), גם להצטרף לאתר הפודקאסט או לערוץ הטלגרם שלי. שיהיה המשך שבוע מצויין! This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הפעם ישבתי לשיחה עם אלישב רבינוביץ', יועץ פיננסי, לדיון שהשתרע מהדברים הגדולים של כסף וכלכלה וסוציאליזם מול קפיטליזם - ועד לטיפים קונקרטיים שיכולים לעזור לכל אחד מאיתנו לטפל בעצמו ובמשפחתו לטווח הארוך. לינק לערוץ של אלישב: ⁠https://t.me/elishav_rabinovich⁠ ולינק לערוץ של “אלישע והזוויות”: https://t.me/ElishasAngles This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק הזה, אני פורע את החוב שהתחייבתי לו לפני מספר פרקים, ומציג את הביקורת שלי על גישתו של יובל נוח הררי בספרו "נקסוס" על הבינה המלאכותית.מוזמנים להאזין!ליצירת קשר:⁠elishas.angles@gmail.com⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו מדברים עם אלכס בקאלו, קריין האולפן הפתוח המסקר את "תיקי האלפים", ומגיש בערוץ TOV אקטואליה יהודית. בשיחה שלנו, דיברנו על המדיות החדשות - כמו הפודקאסטים - המתחרות במדיות המסורתיות, ומה עושים אזרחים שרוצים לדעת מה באמת קורה בנושאים חשובים שעל סדר היום.לינק לאולפן הפתוח של תיקי האלפים:⁠https://www.youtube.com/@kinneretbarashi864/streams⁠פרטי הפודקאסט, למעוניינים: מייל - ⁠elishas.angles@gmail.com⁠טלגרם - ⁠https://t.me/ElishasAngles⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

שלום כולם, וברוכים הבאים ל"אלישע והזוויות". היום ה-15 ליולי 2025, יט תמוז תשפ"ה, ואנחנו בעונה השניה פרק 13!בטח שמתם לב שלקח לי זמן להוציא את הפרק הזה, אבל יש לי תירוץ טוב. האמת, יש לי שלל תירוצים: המלחמה עם איראן, הילדים שיצאו לחופש, הדבר הזה שקוראים לו "עבודה" שפה ושם מתחנן לקצת תשומת לב… אבל האמת היא שיש סיבה אחת שמרחפת מעל הכל, והיא שהפרק הזה היה קשה לכתיבה. טיוטות רבות עברו עליו עד שהוא התכנס ליצירת המופת שלפניכם, ואני יכול רק לקוות שתהנו מהתוצר.אחת הסיבות שהפרק הזה היה מאתגר לכתיבה היתה שבהמון נקודות ראיתי כיצד אני גולש מתחומי המדע והאינטואיציה אל תוך מחוזות הפילוסופיה, והגלישה הזו היתה מדרון חלקלק. לכן, הפרק מעוצב באופן שרק יצעד על גדות הצוק אבל ימנע מליפול לתהום הפילוסופיה. לאורך הפרק אני רק אתן קריאת כיוון לכמה מהמקומות שהפילוסופיה ממתינה בסבלנות למי שרוצה להרחיב, ואשאיר את ההשלמות של העניין לכם, המאזינים. מה שכן, מי שירצה לכתוב לי את מחשבותיו באחד מן הצינורות המקובלים - מייל, אתר, ערוץ טלגרם - אני כמובן שמח לנהל את השיחה הזו, אז לא להתבייש…ו-זהו עם ההקדמות! בואו ניגש לפרק עצמו.בפרקים האחרונים דיברנו על פונקציית המטרה, וראינו שהמחשבים זקוקים לכך שבני האדם יספקו להם את פונקציית המטרה הזו, וגם ינטרו ויגבילו את התנהגויות ה-AI בדרך להשגת המטרה. בכל מקום שבני האדם מסירים את מבטם, יש סיכוי שה-AI ינוע באופן עיוור לכיוונים שנוגדים את כוונות בני האדם. אפילו שבני האדם הגדירו את פונקציות המטרה, הן תמיד רק ניסוח חלקי של המטרות האנושיות, ובנוסף בני אדם עסוקים כל הזמן בגילוי ועדכון המטרות שלהם. כיוון שכך, המכונות זקוקות כל הזמן לאינפוזיה מתחדשת של מטרות כדי להשאר רלוונטיות, וככל שהכח שנתון בידם גדול יותר, כך התלות שלהם במשוב הזה מבני האדם גדלה.איפה ראינו משהו כזה בעבר? נכון, ראינו את זה בפרקים 6 ו-7, שם התמקדנו בדאטה שהמכונות זקוקות לה. ראינו שם שאימון של מערכות AI חייב להיעשות על בסיס דאטה אנושי דווקא, ושאי אפשר לשים את רוב כובד המשקל של האימון על דאטה סינתטי שנוצר על ידי מכונה אחרת. וכשמחברים את שני הפרמטרים הללו יחד אנו מקבלים את התובנה הראשונה של הפרק: שמסיבה כלשהי, השורה התחתונה היא שהמכונה לא מסוגלת לעשות את מחזור החשיבה המלא שבני אדם עושים, לפחות לא בפרדיגמות השולטות כיום. היא יכולה לפעול באופן מרשים מאד בתוך מסגרות של מטרות ודאטה שהוגדרו לה מראש, אבל את המסגרות עצמן היא לא מסוגלת לייצר. ובהתחשב בכך שבני אדם עושים זאת באופן טבעי לגמרי, שווה לשאול - מדוע? מה בדיוק חסר למכונה שיש לנו, ומה בדיוק היא מקבלת מאיתנו?גם כאן, חלקים מהתשובה נרמזו לאורך העונה. בתור התחלה, בפרקים 6 ו-7 הרחבנו על כך שיש אינסוף דרכים להסתכל על העולם ולדבר עליו, ורק חלק קטן מהם מעניין את בני האדם. כשהבינה המלאכותית משתמשת בשפה האנושית, היא בעצם מסתמכת באופן כבד מאד על האופן הספיציפי שבו בני אדם ממשיגים את העולם, כפי שראינו בפרק החמישי. ובפרקים האחרונים ראינו שהאבחנה הזו תקפה גם לגביי פונקציית המטרה: יש אינסוף פונקציות מטרה שניתן להגדיר ולאמץ - אבל רק חלק קטן מהם משקף מטרות שבני האדם יזדהו איתן. אי אפשר לדעת באופן רציונלי טהור איזה פלח הוא הפלח המעניין, ולכן המכונה חייבת שנספק לה את השפה, התמונות, התיוגים והמטרות שלנו.מאותה הסיבה, גם לאחר שסיפקנו לה את כל המידע הזה, יש לה עדיין רק שבריר מהתמונה השלמה, גרסה מפוקסלת של מציאות רציפה. גם אם נאכיל אותה את האינטרנט כולו, לא יהיה בכך יותר מייצוג חלקי בלבד של התפיסה האנושית את המציאות, ולכן באופן עקרוני התלות של המכונה בבני אדם בשר-ודם לנצח לא תסתיים. פעמים רבות חוקרים מתמכרים לרעיון שמספיק שנחפש מתחת לפנס, בדאטה שכבר אספנו, וכל פעם מחדש מתברר שהידע שאספנו הוא חלקי בלבד. נניח, הנה דוגמה יפה ששמעתי לפני הרבה שנים במהלך הדוקטורט שלי. בארצות הברית של אמריקה החליטה חברת מזון מסויימת להוציא מוצר חדש - פאי קלאסי, אבל קטן, פאי אישי במקום הגודל המשפחתי הרגיל. כשהם שאלו את עצמם כמה לייצר מכל סוג - פאי אוכמניות, פאי תפוחים וכן הלאה - היה להם ברור שלפאי התפוחים יהיה הביקוש הגבוה ביותר. כל הסטטיסטיקות הראו שזהו הפאי הפופולרי במדינה, עד כדי כך שיש אפילו ביטוי שכזה, As american as apple pie . אלא שלמרבה ההפתעה, כשהשיקו את המוצר החדש הם ראו נפילה במכירות של פאי תפוחים. לאחר מחקר נוסף הם גילו את הסיבה - מסתבר שפאי התפוחים מעולם לא היה הפאי האהוב על רוב האנשים - הוא פשוט הפאי שרוב האנשים לא שונאים. ולכן, הפאי המשפחתי תמיד התכנס לפאי תפוחים, הפאי שאמא לילדים יכולה לקנות בידיעה שאף אחד לא יתלונן. אבל ברגע שהיתה לאנשים אפשרות לקנות משהו אישי, הם הלכו לכיוונים אחרים. אתם מבינים - כל הדאטה המצטבר מן העבר לא הצליח לעלות על הנקודה הזו, ורק המשוב הישיר מבני האדם חשף אותה.את כל המלל ששפכתי פה אפשר בעצם לתמצת ולומר פשוט כך: בני האדם הם הלקוחות של המכונות, והלקוח תמיד צודק. ואמנם המוכר יכול לנחש מה הלקוח ירצה מחר, אבל זה לעולם לא יצא מכלל ניחוש. הרי הלקוח עצמו לא עקבי במה הוא רוצה ולא תמיד יודע מה הוא רוצה, אז מה לנו שנלין על המכונות?אלא שאם באמת זה היה עיקר ההבדל, זה נשמע קצת שרירותי. מה מיוחד בבני אדם, שהם זוכים לקבוע את המיסגור של המחשבים? למה שלא ניתן למשהו אחר להיות הלקוח, לקבוע את הדאטה המעניין ואת המטרות הרלוונטיות. אולי ניתן לאיזה רובוט נחמד לעשות זאת?השאלה הזו מובילה אותנו לעוד הבדל שורשי בין בינה מלאכותית כיום לבין בני אדם, ושהזכרנו בקצרה בפרק התשיעי: כדי לבחור מטרות לא מספיק כח חישובי, צריכים תודעה. כלומר, את בני האדם יכולים להחליף גם ישויות אחרות, כמו חייזרים, כלבים ודולפינים. אפילו מחשבים עתידיים יוכלו לעשות זאת אם תהיה להם תודעה. אבל עד אז - האפשרות הזו איננה חלק מארגז הכלים של המכונות.העובדה שאי אפשר להגדיר מטרות ללא שימוש בתודעה זה דבר ברור מאליו, מעצם ההגדרה של מה זו "מטרה". כך לדוגמה במילון ספיר המקוון ההגדרה היא "דבר שרוצים להשׂיגו", באתר מילוג ההגדרה היא "תוצאה רצויה", ובויקיפדיה הלכו על "משהו שרוצים בהשגתו". בשלושת ההגדרות מופיע הפועל "רצה" - רצון, ורק ישויות בעלות תודעה יכולות לרצות דברים. ולמי שחושב שאני פשוט עושה כאן התקטננות לשונית, הוא מוזמן לנסות את כוחו בהגדרה של המילה "מטרה" ללא הישענות, באופן ישיר או עקיף, על קיומו של רצון. אני מזכיר לכם את התהום הפילוסופית שלפתחנו, כן?לא רק המטרות שלנו, אלא גם הדאטה שאנו מספקים לְמערכות הבינה המלאכותית צבוע בצבעי התודעה שלנו. השפה שלנו, בתור התחלה, מעוצבת על ידי התודעה שלנו, ומותאמת דווקא לחוויה האנושית. מילים כמו "אהבה" ו"שנאה" משקפים תחושות שלא קיימות ללא תודעה. מילים כמו "שולחן" נשמעות בתחילה כאילו הן מתארות מציאות אובייקטיבית, אבל בני אדם מחליטים איפה משהו מפסיק להיות שולחן ומתחיל להיות "כסא" או, לחילופין, "אוהל". על גבי השפה הזו נבנים גם כל התיוגים שאנו עושים לדאטה שאנו מספקים למחשבים - לתמונות, לסרטונים וכן הלאה. ובנוסף, התמונות והסרטונים הללו עצמם מצולמים ומוסרטים על ידינו, עם דגשים אנושיים - איפה הפוקוס של המצלמה בסצינה בסרט, מה המרחק שהיא תופסת ואפילו דברים כמו טווח גלי האור שהמצלמה מסוגלת לקלוט - הכל ספוג ומודרך על ידי הדברים שמעניינים בני אדם, האופן שבו בני האדם מתממשקים איתם וכן הלאה - כלומר שמושפעים מהתודעה שלהם, שלנו.ושלא תחשבו שהרצונות הללו והבחירות הללו הן סתם קפריזה אנושית. יש להן עוגן הישרדותי חזק שעוצב לאורך ההיסטוריה הארוכה של המין האנושי, ובכך הם גם משקפים אמיתות מסויימות על המציאות. דברים ברוח זו אומר ד"ר ג'ורדן פיטרסון בקטע הבא, עוד מימיו כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה בקנדה, לגביי חוקר בשם בינסוואגר:"מה שאנו תופסים הם, בראש ובראשונה, לא רשמים של טעם, צליל, ריח או מגע. אפילו לא דברים או חפצים, אלא משמעויות, מה המשמעות של הדבר עבורכם... הדרך שרובכם חושבים על האופן שבו אתם מעבדים מפגש עם חפצים בעולם, הולכת ככה: שיש חפצים בעולם, אתם רואים את החפצים, אתם חושבים על החפצים, אתם מעריכים את החפצים, אתם מחליטים כיצד לפעול ביחס לחפצים, ואז אתם פועלים. נכון?... אבל זה שגוי! זה לא עובד ככה...מה שבינדסוונגר טוען הוא שמה שאתם רואים בעולם הן משמעויות, וקודם מתרחש זיהוי המשמעות ורק אז מגיע זיהוי החפץ... בני אדם חייבים לתפוס משמעויות קודם כי אנחנו רוצים לשרוד, להישאר בחיים… העולם מלא בדברים האלה שיש להם משמעות שרלוונטיות להישרדות שלכם. ומה שאתם תופסים קודם הוא הרלוונטיות של הדפוס החיצוני להישרדות הזו..."זו הסיבה העמוקה יותר, אם כן, שהמכונה לא יכולה להיות מקור הדאטה ופונקציות המטרה. המכונה לא רוצה דבר, אפילו לא לשרוד, ולכן כל פונקציות המטרה שקולות בפניה וכל ייצוגי המציאות טובות בעיניה באותה מידה. גם לאחר שהיא קיבלה אל קרבה פונקציות מטרה כאלו ואחרות, היא עדיין לא רוצה אותן, אלא פשוט מבצעת את מה שמוגדר אצלה בתוכנה. בסוף אנחנו תמיד חוזרים לכך שרק יצורים בעלי תודעה יכולים לחלץ את המכונה מן האפאתיות הזו, להגדיר מה טוב ומה רע, מה המאפיינים במציאות שראויים לתשומת לב, ולאיזה כיוון כדאי לנוע.ההשפעות של התודעה על הדיון שלנו הן רחבות מאד. התודעה פותחת בפני האדם סוגי חשיבה שחסומים לגמרי עבור מערכות חסרות תודעה, כמו המחשבים של היום, ואזכיר כאן רק עוד אחת. כיוון שאין להם תודעה, ההתנהגות של מכונות ורובוטים בהווה נקבעת באופן דטרמיניסטי על ידי העבר, בדיוק כמו העתיד של דוממים אחרים כמו אבנים פשוטות. לעומת זאת, יצורים בעלי תודעה מסוגלים לפעול מכח העתיד - מתוך שאיפה להגיע לעתיד מדומיין שלא בא לעולם עדיין וקיים רק במחשבותיהם. רק כך נולדים להם סיפורים מעוררי-השראה על אנשים שהצליחו כנגד כל הסיכויים, שלא נתנו לעבר שלהם להכתיב להם את עתידם. "אם תרצו, אין זו אגדה" אמר הרצל, והניע תהליכים ליצירת מדינה שלא היתה קיימת 2000 שנה עבור עם חסר-מדינה שהיה מפוזר בגלות. כיוון שאבנים ורובוטים פועלים רק מכח העבר וההווה, הם חייבים שאנחנו נספק להם פונקציות מטרה, ייצוג מתמטי בהווה שיכול לגרום למחשב להתנהג כאילו הוא מכוון אל עבר עתיד כלשהו.הדברים שאמרתי כאן רומזים, כפי שאולי שמתם לב, לרעיון שלבני אדם יש רצון חופשי, free will, מנגנון שמאפשר להם להשתחרר מהדטרמינזם שהטבע הרגיל - והמחשבים - כבולים בו. האם אתם מאמינים שיש לבני אדם רצון חופשי שכזה, או שלדעתכם גם בני אדם שבויים של העבר והכל קבוע מראש? עם כל זה שהפיתוי הוא גדול לפתוח סוגרים ארוכים ולדבר על הנושא, אני התחייבתי להתאפק, ומילה זו מילה.זרמנו עד הנקודה הזו עם ההנחה שמחשבים אינם בעלי תודעה. אבל האם הם יכולים להיות כאלו?אולי. אולי לא. קשה מאד לדעת כיוון שאנחנו בקושי מבינים מה זו תודעה ואיך היא מתהווה במוח שלנו. נכון, אנחנו יודעים לזהות במוח שלנו את האזורים שמופעלים בזמן שאנחנו בתודעה מוגברת - לאזור הזה קוראים קליפת המוח, cerebral cortex באנגלית - אבל האם כל תודעה חייבת להתממש באופן הזה? אין לנו באמת מושג. אני מניח שלכם יש תודעה ואתם מניחים שלי יש כזו, בעיקר בגלל שאנחנו דומים זה לזה, אבל אולי גם למיקרופון שאני מדבר אליו עכשיו יש תודעה ואני פשוט לא יודע לזהות זאת? איך ניתן בכלל לדעת?לכן, הפרק הזה מכוון למשהו צנוע יותר: שנסכים, לפחות, שזה הרף שצריך לחצות אותו כדי שמחשב יוכל לחשוב כמו בני אדם. לא מספיק לנו מבחן טיורינג, אלא אנחנו חייבים שתהיה לו תודעה. לא מספיק לנו לבחון את ההתנהגות החיצונית של המערכת אחרי שבנינו אותה, כפי שטיורינג רצה, אלא אנחנו חייבים להציב גם דרישות למנגנון הפנימי שלה. יש דברים, כמובן, שהיא מסוגלת לעשות גם ללא תודעה - גם מחשבון כיס יכול לחשב חישובים שבני אדם לא מסוגלים - אבל תודעה היא מצרך קריטי כדי לחשוב כמו בני אדם.בנוסף אני חוש

לכבוד המלחמה באיראן ההתלכדות הישראלית המפורסמת התרחשה, אבל אני בטוח שברגע שנסיים אותה בהצלחה אנחנו נחזור להתווכח ולריב כרגיל. ולכן, לכבוד המאורע הזה הפרק הזה של "זווית אישית" יוקדש לשיחה עם אורי רוקני, איש הייטק שעוסק בזמנו הפנוי בבנייה והעברה של סדנאות שיח כאן במדינה המסוכסכת שלנו.ליצירת קשר עם אורי כדי לחלוק רעיונות או לארגן פעילות, מוזמנים לכתוב למייל: uri.rokni@gmail.comולמי שעדיין לא הצטרף או יודע - הנה פרטי הפודקאסט:מייל: elishas.angles@gmail.comערוץ הטלגרם: https://t.me/ElishasAnglesורישום לאתר הפודקאסט - כן, האתר שלנו! This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום נעסוק בשאלה - מה קורה כשאנו מספקים למערכות ה-AI פונקציית מטרה. האם האופן שבו המחשבים משתמשים בפונקציה דומה לאיך שבני אדם מקדמים את המטרות שלהם? ומה ההשלכות של ההבדלים בין בני האדם לבין המחשבים בהקשר הזה? על הדרך, גם נכיר את חוק גודהארט המצויין.מוזמנים להאזין!אתר הפודקאסט והמייל:https://elishasangles.substack.com/ elishas.angles@gmail.com לינקים נוספים מהפרק:רמאות במשחק שח:https://time.com/7259395/ai-chess-cheating-palisade-research/ חוק גודהארט:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%98 אפקט הקוברה:https://economicpoint.com/goodharts-law הביקורת של פרנסואה שולה - AI אינו תבוני, הוא פשוט זוכר המון דברים בעל פה:https://youtu.be/rl7B-LHiaNo איך עוברים את מבחן טיורינג:https://arxiv.org/pdf/2310.20216 הבינה המלאכותית משתפרת בחירטוטים משכנעים במקום בלדייק:https://arxiv.org/abs/2409.12822  This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק הזה נדבר, כפי שכתוב בכותרת, על פונקציית המטרה, והדברים שהרעיון הפשוט שלה מסתיר ומגלם בתוכו.מוזמנים להצטרף לאתר ו\או לאתר הפודקאסט, כמו גם ליצור קשר במייל!מייל:⁠elishas.angles@gmail.com⁠טלגרם:⁠https://t.me/ElishasAngles⁠אתר:⁠https://elishasangles.substack.com/⁠לינקים מהפרק:מחולל התמונות של גוגל:⁠https://www.vox.com/future-perfect/2024/2/28/24083814/google-gemini-ai-bias-ethics⁠⁠https://www.theguardian.com/technology/2024/mar/08/we-definitely-messed-up-why-did-google-ai-tool-make-offensive-historical-images⁠⁠https://www.theguardian.com/technology/2024/feb/28/google-chief-ai-tools-photo-diversity-offended-users⁠לשחק שח עם GPT:⁠https://nicholas.carlini.com/writing/2023/chess-llm.html⁠ניקולאס קאר, "כלוב הזכוכית":⁠https://www.roughtype.com/?p=5306⁠הגיליוטינה של דייויד יום:⁠https://en.wikipedia.org/wiki/Is%E2%80%93ought_problem⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו נציג את הקונספט של תכונות מתהוות, Emergent Properties, ודרכו ננסה לפרוץ את המחסום שהוצב בפני ה-AI בפרק השמיני. האם מערכת טיפשה יכולה, בסדרי גודל מסויימים, להפוך לתבונית?מוזמנים ליצור קשר ולהצטרף לאתר הפודקאסט, וגם לטלגרם החדש!⁠elishas.angles@gmail.com⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠לינקים מהפודקאסט:שיחה שלי עם תמיר דורטל: ⁠https://youtu.be/cxTXE3m31PQ?si=3sxTub1pf8dK84py⁠שיחה עם מנכ"ל אנתרופיק:⁠https://www.youtube.com/watch?v=GrloGdp5wdc⁠שיחה עם מנכ"ל OpenAI:⁠https://www.youtube.com/watch?v=nSM0xd8xHUM&t=742s⁠בין מים לקרח:⁠https://phys.org/news/2012-09-chemists-smallest-molecules-ice-crystal.html⁠אריסטו על הנמלים:⁠http://web.documentacatholicaomnia.eu/03d/-384_-322,_Aristoteles,_08_History_of_Animals,_EN.pdf⁠סטיגמרגיה:⁠https://en.wikipedia.org/wiki/Stigmergy⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הפעם ניפגש עם רותם אורג, המייסד של ארגון בשם "ליבראל". אני משוחח כאן עם רותם על הארגון שהקים, המצב בצד הליברלי של המפה בארצות הברית, ובייחוד איך ישראל וישראלים צריכים לגשת אליהם כדי לבנות קשרים חזקים וברי קיימא.מוזמנים להאזין! פרטי התקשרות עם אתר ארגון ליבראל, והמשתמש של רותם ב-X:⁠https://www.librael.org/⁠⁠https://x.com/WashingtonExp⁠ This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק הזה של "זווית אישית", שוחחתי עם ד"ר רועי יוזביץ' על הנושא של העונה השניה: מה זה AI והאם הוא באמת תבוני, לדעתו? על הדרך גם דיברנו על משחק גו, יצירתיות של מערכות AI, עתיד מקצוע התכנות וגם - קסמים.מוזמנים להאזין! This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com