Claim Ownershipגיבורים
Subscribed: 2Played: 2
Subscribe
© יוחאי נבו
Description
ברוכים הבאים לפודקאסט 'גיבורים' – מסע מרגש ומעמיק אל חייהם וסיפוריהם של חללי מלחמת חרבות ברזל, אלה שנתנו את חייהם למען העם והמדינה.
בכל פרק אני מביא ראיונות עם בני משפחה, חברים ועמיתים לנשק, החושפים את המורשת, הגבורה והערכים שהותירו אחריהם.
זהו פודקאסט שנועד להנציח את זכרם של הגיבורים ולהעביר לדורות הבאים את משמעות ההקרבה שלהם.
'גיבורים' הוא הרבה יותר מסיפורים אישיים – הוא קול שמחבר בין העבר, ההווה והעתיד של כולנו. האזינו למסע של זיכרון, כאב ותקווה
למעלה מ-300 מהחללים במלחמה הותירו אחריהם בן או בת זוג שכולים. לתרומה לעמותה "הותיר אחריו חבר.ה":
https://give.girlfriendsidf.org.il/e6mr9vy6
בכל פרק אני מביא ראיונות עם בני משפחה, חברים ועמיתים לנשק, החושפים את המורשת, הגבורה והערכים שהותירו אחריהם.
זהו פודקאסט שנועד להנציח את זכרם של הגיבורים ולהעביר לדורות הבאים את משמעות ההקרבה שלהם.
'גיבורים' הוא הרבה יותר מסיפורים אישיים – הוא קול שמחבר בין העבר, ההווה והעתיד של כולנו. האזינו למסע של זיכרון, כאב ותקווה
למעלה מ-300 מהחללים במלחמה הותירו אחריהם בן או בת זוג שכולים. לתרומה לעמותה "הותיר אחריו חבר.ה":
https://give.girlfriendsidf.org.il/e6mr9vy6
42 Episodes
Reverse
סיפורו של סמ"ר איתי אברהם רון ז"ל, לוחם בגדוד 13 של גולני, שנהרג בקרב גבורה במוצב נחל עוז, בשמחת תורה, 7/10/23.איתי, בנם הבכור של ערן ז"ל ושל דורית, יחד עם קבוצת חיילים, נלחמו במשך שעות, עד הכדור האחרון, במאות מחבלים שניסו לכבוש את חמ"ל נחל עוז. בהודעות ששלח למשפחתו וחבריו הדואגים, חזר ואמר: "אני לא חשוב עכשיו".בעצב רב ובגעגועים אינסופיים מספרים אמו דורית, מוטי אחיה וירין חברו הטוב של איתי, על הילד הנחוש והשאפתן שהצטיין בכל תחום שנגע בו, על העצמאות הרבה שגילה, על הקשר המיוחד עם אחיו עמית, על הקרב הקשה שממנו לא שב ועל ימי ההמתנה להודעה על גורלו.
סיפורו של סמל אמיר לביא ז"ל, לוחם בחטיבת הנח"ל, שנהרג בקרב גבורה במוצב סופה בשבת שמחת תורה, השבעה באוקטובר.בשיחה מרגשת עם הוריו אלעד ורחלי ואחותו היחידה תמר, הם מספרים על האומן המחונן שידע לבחור את מה שטוב לנפש שלו, על הרצון שלו להתגייס לשירות משמעותי בנח"ל, על זמן איכות של כל אחד מהם איתו ובעיקר על אמיר שידע לגשת ללבבות ושהיה איש של אנשים, שכל כניסה שלו הביתה תמיד הייתה מלווה בשובל של חברים.אלעד, רחלי ותמר מקיימים במאמץ רב, אך בנחישות רבה את צוואתו הלא כתובה של אמיר - להמשיך לנגן, לשתות, לחייך ולצחוק, בדיוק כמו שאהב לעשות
סיפורו של רס"מ (מיל') אלירז גבאי ז"ל, לוחם עורב גולני בסדיר וחטיבת יפתח במילואים, שנהרג במהלך פעילות לנטרול מנהרות חמאס במרכז רצועת עזה. בעצב גדול ובגעגוע לאלירז, מספרת אחותו שרי על ילדות שמחה בטבריה על שפת הכנרת, על תחביבו העיקרי של אלירז - צלילות בים, על אהבתו לאחייניות שלו ועל אהבתו הגדולה לרעייתו קורל. אלירז נהרג חודשים ספורים לפני לידת בנו ולא זכה להכיר אותו, אבל קורל חזקה ולוחמת ומגדלת את נועם בצורה הכי טובה שאפשר
סיפורו של סמל רועי פרי ז"ל, לוחם גולני שנהרג בקרב גבורה במוצב פגה, תוך שהוא מתעקש להילחם בחוץ ולהגן על חבריו.בכאב גדול ובגעגוע אינסופי, מספר אביו עופר על הבן הספורטאי שהצטיין בטניס, על הבשלן שתמיד הכין להם את הביס המושלם, על הלוחם המקצוען שהיו לו רק חוויות ואף פעם לא התלונן, על האהבה הטהורה של רועי ובת זוגו נויאל ועל הבור העמוק והעצוב שהשאיר.הכל לפני היה מושלם.
סיפורו של רס"ן אופק בכר ז"ל, מ"פ בסיירת גולני, אשר נפל בקרב גבורה קשה בכפר עייטה א-שעב בדרום לבנון, בעת שהוביל את חייליו בראש. בעצב רב אך גם בגאווה גדולה, מספר איתי צדקה חברו הטוב את סיפורו של אופק, הלוחם האמיץ, אשר פעמים רבות הביט למוות בעיניים עד שלבסוף נכנע לו, החבר הטוב, הרגיש, בעל כישורים חברתיים גבוהים במיוחד, הילד והנער הסקרן, ההרפתקן והשאפתן אשר אהב לטייל ועוד ועוד זיכרונות מחבורה חיה של ארבעה חברים.לצד העצב והחוסר הגדול, איתי וחבריו ממשיכים וימשיכו לתמוך במשפחתו של אופק ומשתדלים לקיים את צוואתו הלא כתובה שלו - לחיות
סיפורו של סרן עידן בלוי ז"ל, קצין קשר גדודי (קשר"ג) מצטיין בגדוד 13 של חטיבת גולני, אשר נהרג בקרב הגנה על חמ"ל התצפיתניות במוצב נחל עוז, בשבעה באוקטובר. בשיחה עם אמו רוית, היא מספרת בכאב וגעגועים על חוויה מעצימה לגדל את עידן הילד, שהצטיין בלימודים ובכדורגל, על עידן הנער החברותי שהצטיין גם בשנות התיכון במסגרת "מסלול תח"ם" לבגרות טכנולוגית ברמה גבוהה, על עידן החייל, שהיה נכנס הביתה עם המדים, למטבח לטעימה היישר מהסיר וגם על ימי המתנה קשים עד להודעה. המצוינות הייתה נר לרגליו של עידן, אבל לעולם לא התפשר על דרך ארץ ומתן כבוד לאחרים
סיפורו של רס"ר (מיל') איל מאיר ברקוביץ' ז"ל, אשר נפל בקרב בדרום רצועת עזה במבצע לחילוץ חטופים. בשיחה מרגשת עם הוריו שמעיה וריקי הם מספרים על הילד הסקרן והמוכשר בעל כישרון האיור הגדול שהשתבח עם השנים, על הנער הרציני המעורב חברתית עם נוער סוסיא, על התלמיד המתמיד בישיבה הגבוהה ממש עד יום הגיוס, על השנינות שלו, על האהבה שלו למיכל רעייתו ועל השאיפה לאתגר את עצמו תמיד עד הקצה - בהתמדה בלימוד בישיבה, ברצון להתגייס לסיירת מטכ"ל, בלימודי רפואה ובכל תחום שבו נגע.לצד הכאב העצום והבלתי נתפס, במאמץ ובכוחות רבים, ממשיכה משפחת ברקוביץ', להמשיך להאיר את העולם באורו של איל מאיר, אשר כבה בערב חג האורים
סיפורו של רס"ן (מיל') אליאב עמרם אביטבול ז"ל, סמ"פ בחטיבה 228 ("חטיבת הנח"ל הצפונית"), אשר נפל כשהוביל את חייליו בקרב גבורה בדרום לבנון, בשבת בראשית תשפ"ה.בכאב וגעגוע, מספרת אשתו טל, על זוגיות מדהימה ואהבה גדולה שהייתה קצרה מדי, על קפה זוגי יומי קבוע עם שיחות עומק על חינוך הילדים ותוכניות לעתיד, על הבית שאליאב המהנדס תיכנן והיא ממשיכה לגור בו ולגדל את ארבעת ילדיהם ועל הטוב שהפיץ לכל עבר בפשטות ובטבעיות. כל כך טבעית ושגרתית הייתה הפצת האור והטוב אצל אליאב, כל כך אמיתית הייתה הנתינה שלו ללא תמורה, עד שטל אפילו לא הזכירה בשיחה, שאליאב תרם כליה, מתוך מחשבה על מה עוד ניתן לתרום ואיזו עוד שליחות הוא צריך למלא כאן.לצד הקושי, והרבה בזכות תמיכה גדולה של הקהילה, החברות והמשפחה, בוחרת טל להמשיך את משימת חייו של אליאב, משימת חייהם - לחנך את ילדיהם לאותם הערכים והמורשת של אליאב.
סיפורו של רס"מ (מיל') מקסים ריז'קוב ז"ל, לוחם מילואים בימ"ס איו"ש שנהרג ב-19/10/23 בעת שהסתער בראש הכוח בקרב מול מחבלים במחנה הפליטים נור א-שמס.בהערצה ובאהבה רבה לאחיה הגדול, מספרת אלכסנדרה על אדם חזק, אשר עמד בגבורה באתגרים פיזיים ומנטליים, בשירות הצבאי בסדיר ובמילואים ובעת שהתחרה בתחרויות ספורט ונינג'ה ישראל ועל כך שעוד כשהיו ילדים, מקס תמיד שמר עליה ודאג לה.
סיפורו של רס"מ (מיל') אברהם צבי (צביקה) פרידמן ז"ל מעין הנצי"ב, אשר נהרג בקרב במחסום תייסיר בבקעה, במסגרת שירות מילואים בחטמ"ר אפרים, דרך עיניו של דניאל, בנו הבכור. צביקה, שהיה נשוי ואב לשישה ילדים, היה אדם ישר וטוב לב, מלא אהבה ומסירות למשפחתו. הוא אהב את הטבע ובעלי החיים, והרגישות הזו ליוותה אותו בכל תחום בחייו. בשיחה בגובה העיניים עם דניאל בן ה-17, הוא מספר על אבא שחינך את ילדיו לראות ולכבד את כל מה שחי ועל הקשר המיוחד שהיה להם, קשר שלא דרש הרבה מילים, קשר שבו מבט אחד או מחווה קטנה הספיקו כדי להבין זה את זה. בזיכרון של דניאל, צביקה היה נוכח בכל הרגעים הקטנים והחשובים, תמיד מוכן להקשיב, לתמוך ולהיות שם עבור משפחתו. דרך רגעים פשוטים אלה, ניכרת דמותו – אדם ישר, מסור ואוהב, שהשפעתו תישאר חיה בלב המשפחה וכל מי שהכיר אותו.
סיפורו של סמ"ר איתי אליהו מרציאנו ז"ל, האח הקטן, "התינוקי" של אחיותיו הילה וחן, אשר נפל בקרב הגנה על קיבוץ יד מרדכי, בשמחת תורה, שבעה באוקטובר, כשקפץ מביתו ללא נשק אישי וללא ציוד מתאים, כי בדיוק בשביל זה הוא התגייס.בעצב ובגעגוע הן מספרות על תחושת החמצה גדולה, עם האובדן של איתי החכם בעל הזיכרון הפנומנלי, שבקלות ובצניעות סיים את לימודיו בהצטיינות, על שוער קבוצת הכדורגל מכבי שוהם שנקראת היום על שמו, על אהבתם הגדולה שלו ושל עמית ועל המפקד שדרש מחייליו, אבל תמיד דיבר איתם בגובה העיניים.
סיפורה של רב"ט אופיר דוידיאן ז"ל, מש"קית לוגיסטיקה, שנפלה בשבת ה-7/10 בקרב עם מחבלים בבסיס אורים, מרחק הליכה מהבית שלה. בשיחה עצובה וכנה, מספרת אמא שלה, לילך, על האחות הבכורה שהייתה ה"דבק" בבית והייתה ועודנה דמות להערצה של ארבע אחיותיה, על יחסי אם-בת-חברות שהיו להן, על החלומות והשאיפות של אופיר שלא התגשמו ועל פעולות ההנצחה שמשאירות את אופיר חיה בליבה ובנשמתה.סיפור נפילתה בקרב של אופיר, שזור עם פעולות החילוץ האמיצות שביצע אביה אסף, שעות ספורות לאחר מותה, מבלי לדעת ואפילו לדמיין את אשר קרה לה ולו.לצד העצב האינסופי, בוחרת לילך בכל יום, במאמץ ובנחישות, להמשיך בחיים, לשמוח ולשמח למען אופיר ולמען המשפחה
סיפורו של רס"ר (מיל') איתי אזולאי הי"ד, לוחם ביחידת הניוד 5515 אבל בעיקר לוחם של החיים, אשר נפל בקרב על גבול לבנון ב 06/10/24. בשיחה כנה ופתוחה עם הוריו זהר ואריק ואחיו תומר, הם מספרים על איתי השאפתן, החרוץ, המסודר והנקי, הבן והאח הבכור והבן זוג האוהב של מאי, שהצטיין בכל מה שנגע בו והתגבר בנחישות על כל מכשול ואתגר שעמדו בדרכו. כפי שאמר בעצמו: כל מה שאתה עושה, תעשה הכי טוב שלך
סיפורו של סרן אסף מסטר ז"ל, לוחם וקצין ביחידת יהל"ם ומפקד מחלקה בגדוד הנדסה קרבית שנהרג בקרב בעזה ב 15/11/23.בשיחה מרגשת עם אביו ליאור ואחיו רועי וליהיא, הם מספרים על אסף הספורטאי, הרומנטיקן, בעל כשרון הכתיבה שהשאיר מכתבים לכל אהוביו והמפקד האחראי שדאג תמיד לחייליו. אסף השאיר למשפחתו ואהוביו צוואה - תמשיכו להיות חזקים בשבילי ובשביל כולם
סיפורו של סמל ערן אלוני ז"ל מאופקים, לוחם גולני שנהרג בקרב בשכונת סג'עיה, תוך שהוא רץ תחת אש לטפל בפצועים. ערן תמיד רצה להשפיע ולעשות טוב לאנשים, לבעלי חיים ולעולם והכל בשקט, בשמחה ובאהבה.בשיחה מרגשת עם הוריו דורון וג'ני, הם מספרים על הילד הנחוש שהפך לנער אידיאליסט וללוחם וחובש בחטיבה מספר 1 ועל איך לאחר חוויה מאוד קשה בשבעה באוקטובר, בבית, ברחבי אופקים ובנובה ולאחר פציעה של דורון בקרבות, חשבו שהכי גרוע כבר מאחוריהם..
סיפורו של סגן עומרי שורץ ז"ל, לוחם בסיירת צנחנים וצוער בגדוד גפן של קורס קצינים, אשר נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב 20/12/2023.מנקודת מבט כנה ואמיתית, מספרים יונתן ושרון, חבריו של עומרי לקומונה בבארי, על עומרי שהיה המרכז החברתי, הכתובת לכל משימה, שאהב בכל ליבו את הקיבוץ בו עשה שנת שירות ואת תושביו וחש שלמענם הוא נלחם את מה שהוא קרא לו "מלחמת בארי".עומרי אהב את החיים והשתדל להינות מהם כמה שאפשר כפי שכתב במכתב שהפך לצוואתו: תמשיכו לצחוק ולהנות כי אני עשיתי חיים משוגעים
סיפורו של אל"מ רועי יוסף לוי ז"ל, שנהרג בשמחת תורה ה-7/10 בקרב על קיבוץ רעים.רועי, שהיה מפקד היחידה הרב מימדית, הקפיץ בבוקר שמחת תורה את היחידה כדי להגן על התושבים וכמו תמיד נלחם בראש וכך גם מצא את מותו.בשיחה מרגשת עם בתו צוריה, היא מספרת על האיש שבצבא היה המפקד הנערץ ובבית היה פשוט האבא האהוב, זה שאפשר לספר לו הכל, על החלומות שחלם ועל התוכניות שתכנן שלא יצאו לפועל ועל כך שבחר תמיד לחיות את המשמעות של חייו.
סיפורה של סמ"ר נועה פרייס ז"ל, תצפיתנית ששירתה בבסיס נחל עוז.נועה שהייתה השראה עוד בחייה, הייתה גם מודל לאומץ - האומץ לעשות את מה שהאמינה בו ושאהבה לעשות, גם אם זה קשה ודורש מאמצים רבים. נועה וחברותיה שאהבה כל כך, בחרו להישאר יחד בבסיס שנכבש, גם ברגעים האחרונים והקשים שלהם, תוך שמירה על ערך החברות והרעות.בכנות ובכאב רב, מספרים הוריה, ארז וסיגל, על הילדה החכמה והחרוצה, החיילת שהתגברה על הקשיים של תחילת השירות הצבאי, על ימי ההמתנה הבלתי אפשריים להודעה הקשה מכל על כך שנועה נהרגה ועל הרצון להמשיך הלאה
סיפורו של רס"מ (מיל') עפר יונג ז"ל, האלטרואיסט, שתמיד חשב קודם כל על האחרים - על האדם, החברה, כדור הארץ. על כולם.בעצב ובגעגוע, מספרת דנה אשתו-אהובתו ואם ילדיהם אורי ואיתן, על הג'ודוקא המצטיין, אשר הכוח שהניע אותו לא היה רק פיזי אלא פנימי, על האיש שחי מתוך תחושת אחריות עמוקה – למשפחה, לחברים ולמדינה. במשך שנים יצא עפר שוב ושוב לשירות מילואים, לא רק כחובה אלא מתוך אהבה אמיתית לרעות שנרקמה שם, לשיחות, לבדיחות, ולשותפות בלב ובשטח. גם בקרב בו נפל, הוא חתר למגע ונע קדימה, כמו תמיד, אל המקום שבו היה צריך אותו. זהו סיפורו של אדם שחי ונהרג מתוך אותה תכונה נדירה שהובילה אותו כל חייו: נתינה בלי גבול
סיפורו מעורר ההשראה של רס"ן הוד שרייבמן ז"ל, הקצין המצטיין, אשר בחר להיות בחוד בכל תפקיד שעשה, מתוך אמונה שלמה שכך צריך לעשות כדי לשמור על הבית והמדינה. כך היה בסיירת צנחנים, כך היה כמ"פ בהכשרות וכך גם מצא את מותו בקרב בעזה, כמ"פ ביחידה הרב מימדית, כשהוא מוביל מלפנים, שלושה חודשים בלבד לאחר שנישא לאהובתו, יובל.בשיחה מרגשת עם יובל, היא מספרת על הילד שצייר בשיעורים והצליח במבחנים, על הנער השאפתן והרציני שידע גם לצחוק ולעשות שמח ועל הבן זוג, הקצין הגיבור שהיה גם המשורר הפרטי שלה והשאיר אחריו כתבים רבים.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States