יחבל על הזמן

מסמך מדיניות עבור מכון ירושלים

Hakhel for the Jerusalem Institute

שאלה קצרה ולעניין, והפעם עם אורחת :-)

תשובה לשאלה הבאה:שאלה פחות יחב"לית, יותר היסטורית פוליטית: אני משער לעצמי שאני שואל את השאלה הזו בגלל ההילה הגדולה שנעשתה סביב צ'רצ'יל לאורך השנים כמנהיג הצד הנכון של ההיסטוריה שידע לזהות את הסכנה שבגרמניה הנאצית וזה שבסוף הוביל את הקו הלוחמני שהציל במידה רבה את הציוויליזציה המערבית. לאור כל האמור לעיל אני תוהה ורוצה לשאול מה הייתה האווירה הציבורית בבריטניה שהביאה להיבחרו של ראש ממשלה אחר מהלייבור, לאחר שנים כל כך משמעותיות של צ'רצ'יל, ובזמנים דרמטיים של עיצוב סדר הכוחות העולמי. בהסתכלות בדיעבד זה נשמע לי כמו החלטה כמעט לא הגיונית. עצם היבחרו של צ'רצ'יל לכהונה נוספת לאחר כ5 שנים גם מוסיף שאלות ופליאה על ההחלטה של הבריטים לבחור בלייבור לאחר מלחמת העולם השנייה.

מה עומד מאחורי תוכנית המכסים שטראמפ הציג ומה בעצם לדעתך הוא התכוון לעשות בצעד הזה ובצעדים הקודמים שלו בעניין? ואיך זה עשוי להשפיע (או כבר השפיע, כמו במקרה של קנדה) על היחסים בין ארה"ב למדינות אחרות?

השאלה: תהיות בזמן האזנה לפרק ההיסטוריה השני - התרחיש של דרישה להיעלמות מדינה חזר על עצמו מספר פעמים (דרישת אוסטרו הונגריה מהסרבים להתפרק ולהיעלם, המחשבה שצרפת תדרוש מגרמניה להתפרק ולהיעלם). גם בזמנינו חלק מהאסטרטגיה של ישראל היא דרישה (שגם מגובה במהלכים צבאיים) משלטון חמאס להיעלם. האם היה לזה אי פעם תקדים? האם קרה שמדינה הסכימה להתפרק ולהיעלם בעקבות דרישה כזו מבלי להשתמש בכוח צבאי? מה התוחלת של דרישה כזו ולמה בכלל דורשים את זה, אם זה מעולם לא קרה?בתשובה שלי אני בוחן שני מקרים: הבנטוסטנים בדרום אפריקה וצ'כוסלובקיה לנוכח האיום הנאצי

בתשובה לשאלת הסטודנטים: איזו התפתחות מדעני המדינה צופים ביחסיםבין רוסיה לארה"ב? מה הרציונל מאחורי ההתקרבות הזו בין שתי המעצמות? האםהמלחמה הקרה כבר לא כזו? למה ביידן לא פעל בצורה דומה?אני מזכיר בין השאר את הראיון הזהhttps://charlierose.com/videos/12958הקטע הרלוונטי מתחיל סביב הדקה ה-16

בימים בהם מדברים על שקיעת הדמוקרטיה, נכון אולי לעצור ולתהות מתי, אם בכלל, היא עלתה, ואולי בעידן המודרני כלל לא ידענו דמוקרטיה אמיתית מהי. ומה הקשר בין תהליכים אלה לבין הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה

לפעמים כתם על השולחן נראה כמו מפת העולם. או במילים אחרות: אני מאוד מצוברח אחרי "מסיבת העיתונאים" של טראמפ וזלנסקי