ציונות באי נחת

פרק אחרון לעונה 2. העונה הבאה תתחיל באמצע פברואר 2026. רק עכשיו ציינו 100 שנה לשני אירועים מכוננים בתולדות הציונות: הקמת תנועת ברית שלום מצד אחד, שדגלה בפיוס ושותפות עם הערבים, ומצד שני פרסום בעברית של המאמר החשוב של זאב ז'בוטינסקי ״על קיר הברזל״, שביקש להקים קיר (מטפורי) בין היהודים והערבים. מאה שנה, ואנחנו עדיין מתווכחים. אז לשיחה האחרונה של עונה, הצטרף אלי אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון לדבר על הויכוח היסודי שניטש בציונות אז אבל גם היום, ובמיוחד לאחר השביעי באוקטובר. Professor Amnon Raz-Krakotzkin, Ben Gurion University of the Negevאמנון (נונו) רז-קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק בשני תחומים עיקריים: (1) יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. ו(2) הציונות, על היבטיה השונים. מאמרו ״גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית״– שיצא כמאמר כפול בשנים 1993–1994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא אחד הטקסטים המכוננים שנכתבו על הציונות בשנים האחרונות. ספרו הראשון הוא ״הצנזור, העורך והטקסט״ שעוסק בצנזורה של הנצרות על טקסטים יהודיים עם המעבר לעידן הדפוס. הספר יצא לאור בשנת 2005 בהוצאת מאגנס, וזכה בפרס שזר לתולדות ישראל. בשנת 2022 יצא לאור ספרו ״תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית״ בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #קבלה #ז'בוטינסקי #בובר #בריתשלום

האם שפינוזה הוא הציוני הראשון?ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים היהודים, נחשב בעיני רבים ל״חילוני הראשון״ — מי שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז. הוא גם הוחרם בקהילה היהודית באמסטרדם ב־1656, חרם שנשאר בעינו מאות שנים ורק לאחרונה הותר.אבל דווקא מי שיצא כל-כך בחריפות נגד סמכות הדת היהודית כתב גם על העם היהודי וההיסטוריה שלו. שפינוזה ראה בעם היהודי קהילה שנולדה מהיסטוריה משותפת, לא רק מאמונה משותפת ושיכול להיות לה גם עתיד משותף! על שפינוזה ועל האופן שבו חלק מהוגי הציונות, כולל בן גוריון (!) ראו בו הציוני הראשון בשיחה עם פרופסור ג'ולי קופר מאוניברסיטת תל אביב.Professor Julie Cooper, Tel Aviv university פרופסור ג'ולי קופר מלמדת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, וראש המכון לחקר האנטשימיות והגזענות בימינו עש סטפן רוטבאוניברסיטה. תחומי המחקר שלה כוללים את תולדות המחשבה המדינית; מחשבה מדינית בעת החדשה המוקדמת (ובמיוחד הובס ושפינוזה); חילוניות וחילון; מחשבה פוליטית יהודית; ומחשבה יהודית מודרנית. ג'ולי היא מחברת הספר Secular Powers: Humility in Modern Political Thought ahmt שיצא בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשנת 2013ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #שפינוזה

מה הקשר בין הציונות לכדורגל? בין החלוץ העברי וחלוץ נבחרת ישראל? בשיחה השבוע עם עופר אידלס מאוניברסיטת קלגרי חזרנו אלההיסטוריה של הספורט בארץ ישראל ובפרויקט הציוני, דברנו על החזון הציוני של “הגוף היהודי החדש” אבל גם על אלופי העולם שעלו לארץ רק כדי לעבוד בקצביה ועל ההתחלה של מכבי והפועל, והמשחקים שלהם מול הבריטים. Dr. Ofer Idelsד"ר עופר אידלס הוא היסטוריון באוניברסיטת קלגרי. מחבר הספר Zionism: Emotions, Language and Experience (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2024) וכן Embodying the Revolution: The Hebrew Experience and the Globalization of Modern Sports inInterwar Palestine (הוצאת אוניברסיטת רטגרס, 2025). כתביו הופיעו בין היתר בתלם, ynet ו Times of Israel.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ספורט

לכל עם יש היסטוריה, נכון? אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הרי קרו דברים לעם היהודי מאז בית שני. והפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז איך כתבו היסטוריה לעם היהודי, מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים שביקשו להשאיר את היהודים והיהדות מאחור? בהיסטוריה... על כל הנושאים האלה, בשיחה מרתקת עם דיוויד מאיירס מ UCLA. Professor David N. Myers, UCLAפרופסור דייוויד מאיירס הוא היסטוריון יהודי אמריקאי ומחזיק הקתדרה עש סיידי ולודויג קהאן להיסטוריה יהודית באוניברסיטת לוס אנג’לס, קליפורניה. הוא היה הנשיא של המרכז להיסטוריה יהודית בין 2017 ל 2018, ועד לאחרונה שימש כנשיא הקרן החדשה לישראל. מחקריו מתמקדים בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית, תולדות הציונות, ובהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית מודרנית. פרופסור מאיירס לימד גם בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז ובאוניברסיטה הרוסית למדעי החברה במוסקבה. מאז 2002 הוא משמש עורך שותף ב-Jewish Quarterly Review. מתוך הספרים הרבים שכתב, חשוב להזכיר בהקשר של השיחה שלנו את Re-Inventing the Jewish Past: European Jewish Intellectuals and the Zionist Return to History שיצא בהוצאת אוקספורד לפני כשלושה עשורים. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות

בשיחה עם ד״ר תמיר קרקסון אנחנו יוצאים למסע אל יהדות הבלקן: בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, בין עבר יהודי־ספרדי עשיר לעתיד ציוני. נדבר על החשיבות של המפעל הציוני דווקא שם, כדרך להשפיע על האימפריה העותומאנית, נשאל לאן נעלמה הלאדינו, ונבדוק כיצד נראתה הציונות מחוץ למרכז האירופי המוכר, ואיך נקודת המבט הזו משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות — אז והיום.Dr. Tamir Karkason, Martin Luther University Halle-Wittenbergד״ר תמיר קרקסון הוא פוסט דוקטורנט באוניברסיטת  מרטין לותרבהאלה-ויטנברג גרמניה. את הדוקטורט הוא כתב במחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. ספרו הראשון ״מביתומחוץ: ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית במאה התשע עשרה״, יצא במכון בן־צבי, בשנת 2024.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #יוון #תורכיה #בולגריה

האם המהפכה האמיתית שהביאה איתה הציונות היתה בכלל מהפכה במעמד הנשים היהודיות? בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו בוחנים את אחד ההיבטים המרתקים והפחות מדוברים של ראשית הציונות: האופן שבו הפרויקט הלאומי פתח לנשים אפשרות חדשה לחלוטין — להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש מעמד שוויוני, ולעצב מחדש את מקומן בחברה היהודית המתחדשת.שיחה עם פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן על המהפכה בתוך המהפכה הציונית שמשפיעה עלינו גם היום.Professor Lilach Rosenberg-Friedman, Bar Ilan Universityפרופסור לילך רוזנברג-פרידמן היא היסטוריונית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סגנית דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר האשה ביהדות. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה חברתית של היישוב ומדינת ישראל בראשיתה, בדגש על היסטוריה של נשים, מגדר ומשפחה. בחינת התהליכים ההיסטוריים נעשית במבט מ'למטה', מתוך שאיפה להצגת מגוון קולות בשיח ההיסטורי, ולהפניית הזרקור על נשים ואנשים רגילים בחייהם היומיומיים. בין ספריה: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ה'תשס"ה), וציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה 1960-1918 (מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל #נשים

לאן נעלם התלמוד? רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית.איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום?על כל השאלות האלה בשיחה עם ד״ר גלעד שנהבDr. Ghilad H. Shenhavגלעד שנהב הוא מרצה במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ומנהל את המכון ללימודי ישראל שם. מחקריו עוסקים ביחסים בין פוליטיקה, דת ומגדר במחשבה ובתרבות היהודית המודרנית.  ספרו הראשון (Fragen der Sprache in Gershom Scholems frühen Schriften) עוסק  בשפה, ציונות ומגדר בכתיבתו של גרשום שלום פורסם בשנה שעברה. גלעד הוא גם עורך במשותף של הספר: Modern Jewish Thought on Crisis Interpretation, Heresy and History שיצא בהוצאת דה גרויטר בשנת 2024. הוא עובד עובד על ספרו השני אשר עוסק בהתקבלות התלמוד בראשית הציונות.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #תלמוד #תנ״ך

מה חשבו הערבים על הציונים הראשונים שמגיעים מאירופה בעלייה הראשונה? מתי הם מתחילים לחשוש מהם, ומה הם מקווים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתחילתה של הלאומיות הערבית ממש באותם השנים, וגם למהלכים רחבים יותר באזור, כמו נפילת האימפריה העותומאנית ותחילת המנדט. בפרק הזה אני משוחח עם פרופסור מוסטפא עבאסי על הציונות מנקודת המבט של ערביי א״י פלשתינה. השיחה מסתיימת בפרעות תרפ״ט. Professor Mustafa Abbasiמוסטפא עבאסי הוא היסטוריון, חוקר ומרצה בחוג ללימודים רב תחומיים ובתוכנית לתואר שני בלימודי הגליל, פרופסור חבר ודיקן הסטודנטים במכללה האקדמית תל-חי. הוא עוסק בחקר ההיסטוריה החברתית של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בארץ ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ועד לסיום המנדט הבריטי. בין ספריו ״ערבים ויהודים בעיר מעורבת: צפת בתקופת המנדט 1918-1948״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015), ו״טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי, 1948-1918,״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015).״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ארץ ישראל #פלשתינה #פלשתינים

In this special English-language episode, we speak with Professor Susannah Heschel about her father, Abraham Joshua Heschel — one of the most influential Jewish thinkers of the twentieth century.Most of us remember Heschel as the rabbi who marched beside Martin Luther King Jr. in Selma, and yet this conversation turns to a lesser-known dimension of his thought - his understanding of Zionism: What did Zionism mean to Heschel, and how did his vision reflect the complex relationship between American Jewry and the State of Israel?Join us as we explore how theology, morality, and politics intertwined in Heschel’s life — and what his legacy can still teach us about Jewish identity today.Susannah Heschel is the Eli M. Black Distinguished Professor of Jewish Studies at Dartmouth College and chair of the Jewish Studies Program and a faculty member of the Religion Department. Professor Heschel's scholarship focuses on Jewish and Protestant thought during the 19th and 20th centuries, including the history of biblical scholarship, Jewish scholarship on Christianity and Islam, and the history of antisemitism. Her numerous publications include Abraham Geiger and the Jewish Jesus (University of Chicago Press), which won a National Jewish Book Award; The Aryan Jesus: Christian Theologians and the Bible in Nazi Germany (Princeton University Press); and The Woman Question in Jewish Studies (Princeton University Press), co-written with Sarah Imhoff. Heschel is the recipient of numerous grants, including from the Ford Foundation, the Carnegie Corporation, the Memorial Foundation for Jewish Culture, and a yearlong Rockefeller fellowship at the National Humanities Center. She has received many honors, including the Moses Mendelssohn Prize of the Leo Baeck Institute, and she holds five honorary doctorates from universities in the United States, Canada, Switzerland, and Germany. She is also an elected member of the American Society for the Study of Religion and the American Academy for Jewish Research. 

מתי הגיעה הציונות למרוקו? (כבר 1895) מתי הגיעו היהודים בכלל למרוקו? (כבר מימי האימפריה הרומית), מה המשמעות של ההגירה דווקא מארץ ישראל למרוקו בזמן הציונות, וכיצד קשורות הסוכנות היהודית והג'וינט האמריקאי לעליית יהודי מרוקו ארצה? על כל אלו, ועל עוד נושאים רבים בשיחה מרתקת על הציונות במרוקו עם ד״ר דוד גדג' מהאוניברסיטה העברית.בתמונה, חברי המערכת של העיתון הציוני בצרפתית ״העתיד המצויר״ (L'Avenir Illustré) שיצא בקזבלנקה בין השנים 1926–1940Dr. David Guedj ד״ר דוד גדג' הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית ומנהל מרכז משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח. הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם ובמחקריו הוא עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית של יהודים בארצות האסלאם במאות ה-19 וה-20, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה בצפון אפריקה, ובייצוג ודימוי של יהודי ארצות האסלאם בארצותיהם ובישראל. ספרו הראשון, ״אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956״ דן ביחס לשפה העברית והתפתחותה של תרבות עברית בקרב הקהילה היהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #מרוקו

האם הציונות היא בעצם סוג של זהות יהודית, ולא באמת השארנו את היהדות מאחור, בגולה? ומה עם החרדים? יכול להיות שגם הם תופעה מודרנית?בשיחה עם ד״ר תומר פרסיקו ממכון הרטמן שאלנו מהי בעצם זהות יהודית — דת, תרבות, לאום, או אולי משהו אחר לגמרי... חזרנו לשורשי הוויכוח הזה בראשית הציונות וראינו איך הוא ממשיך גם היום. למשל, תהינו האם כל זה קשור גם לחיפוש אחר האלוהים לאחר השביעי באוקטובר? שיחה על זיכרון, שייכות, וחיפוש אחר משמעות.Dr. Tomer Persicoד״ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. תחומי מחקרו כוללים רוחניות עכשווית ודתות עולם, זהות יהודית מודרנית, וצורות של חילון ודתיות בישראל. הוא שימש כמרצה אורח במשך שלוש שנים במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ושימש כמנהל האקדמי של ארגון ״קולות״. ספרו האחרון הוא ״אדם בצלם אלוהים - הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות״ יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים ולאחרונה גם בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות

מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי?בשיחה עם ד״ר נעם גיל, מחזאי וחוקר ספרות ותרבות אמריקאית, אנחנו מדברים על המקום של הציונות בתרבות האמריקאית: מפול ניומן בסרט ההוליוודי ״אקסודוס״, דרך וודי אלן, ועד למקום של הציונות וישראל בשמאל הליברלי היום, אחרי השביעי באוקטובר.Dr. Noam Gilד״ר נעם גיל הוא מחזאי ותסריטאי ישראלי וחוקר ספרות ותרבות יהודית אמריקאית. הוא מלמד בחוג לאנגלית וללימודים אמריקאיים באוניברסיטת תל אביב. מחזותיו הוצגו בתאטרון תמונע, הבימה ובקרוב גם בבית ליסין. מחזה שכתב "המתנחל", שהוצג בתיאטרון תמונע, במסגרת אנסמבל קבוצת עבודה, זכה בפרס מחזה השנה בטקס פרסי קיפוד הזהב לתיאטרון הפרינג' הישראלי. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ארה״ב #ספרות

האם ביאליק היה באמת משורר גדול ברמה עולמית? מה הפך אותו למשורר הלאומי? ואיך כל זה קשור למפעל התרגום לעברית עליו עמל שנים רבות?על כל השאלות האלו בשיחה עם פרופסור רוברט אלטר מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אחד מגדולי חוקרי הספרות העברית, ומתרגם גדול בעצמו - הוא תרגם את התנ״ך כולו לאנגלית (תנ״ך אלטר...)!!Professor Robert Alterרוברט אלטר הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית ולספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם לימד מאז 1967. הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובאגודה הפילוסופית האמריקאית, ובמועצת החוקרים של ספריית הקונגרס האמריקאי, וכיהן כנשיא אגודת חוקרי הספרות והמבקרים האמריקאית.אלטר היה עמית קרן גוגנהיים פעמיים, עמית בכיר בקרן הלאומית למדעי הרוח (NEH), עמית במכון ללימודים מתקדמים בירושלים, ועמית "אולד דומיניון" באוניברסיטת פרינסטון. כמו כן הוא בעל דוקטורט לשם כבוד באוניברסיטה העברית. אלטר חיבר עשרות ספרים על הספרות האירופית, הספרות האמריקאית המודרנית והספרות העברית החדשה, ונודע במיוחד בזכות מחקריו ותרגומיו הספרותיים של התנ״ך – כולל תרגום מלא של התנ״ך לאנגלית מודרנית עם פירוש מקיף. כתביו, שתורגמו לשפות רבות, עיצבו את האופן שבו קוראים את התנ״ך ואת מקומו בספרות ובתרבות המערבית.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ביאליק #ספרות עברית

שיחה קצת שונה לימים שבין יום כיפור לחג שמחת תורה עם מעוז כהנא מאוניברסיטת תל אביב על העליות החסידיות לארץ ישראל ומה שאפשר ללמוד מהן על החוויה הזו: ״עלייה״. ובסוף אנחנו מדברים על החברה החרדית/חסידית בישראל היום. לא במסגרת השאלה החשובה מאוד של כן או לא גיוס חרדים, אלא איך החסידים מרגישים שייכים, או לא, למדינת ישראל, ואיך כל זה קשור לשואה. Professor Maoz Kahanaמעוז כהנא הוא פרופסור חבר וראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרו מתמקדים בחקר הספרות הרבנית ותרבות ההלכה בעת החדשה המוקדמת. הוא חוקר חסידות, קבלה, שבתאות, וגם מדע ודפוס וכתבי יד. ספרו האחרון, ״תרנגולת בלי לב - דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה״, הוא רב מכר שיצא בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2021״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ישראל #ציונות #חסידות

למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו פה יערות? ואיך כל זה קשור לטבע באירופה ולחוות הבודדים שבנגב? על כל זה בשיחה מרתקת על המקום של הטבע בפרויקט הציוני עם ד״ר מירי לביא נאמן ממכון הערבה.Dr. Miri Lavi-Neemanד״ר מירי לביא נאמן מלמדת קורסים בתחום האקולוגי הפוליטית של המזרח התיכון ושל שינויי אקלים במכון הערבה ובתכנית הבינלאומית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של לימודי אקלים באוניברסיטת תל אביב. לד"ר לביא נאמן דוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ופוסט דוקטורט מבית הספר למשפטים בברקלי. טרם חזרתה לישראל היא שמשה כמנהלת המחקר של המרכז לכלכלה חברה ומשפט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. תחומי העניין שלה הם בתחום התיאוריה הביקורתית והאפיסטמולוגיה של לימודי פיתוח ושימור״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #היסטוריה #ישראל #ציונות #טבע

מה זה בעצם תיאטרון ציוני?בפרק הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון "עשה עלייה". הבימה – התיאטרון הלאומי של ישראל – התחיל בכלל במוסקבה, הציג מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל, ורק מאוחר יותר הגיע לכאן.אז איך תיאטרון שנולד מתוך אוונגרד, מרד במוסכמות ואמנות מודרנית הפך לחלק מהפרויקט הציוני?על זה, ועל הדמויות והשאלות שעמדו מאחורי הקלעים, אני משוחח עם ד״ר שלי זר-ציון מאוניברסיטת חיפה.Dr. Shelly Zer-Zion, University of Haifaד״ר שלי זר-ציון היא בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון מן האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיהדוקטורט שימשה כעמיתת מחקר במרכז ע"ש פרנץ רוזנצוייג לחקר תרבות וספרות יהודית גרמנית, וזכתה במלגות הצטיינות שונות, וביניהן מלגת דן דוד. עם סיום הדוקטורט זכתה ד"ר זר-ציון במלגת קרן החינוך אמריקה ישראל (פולברייט) להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, ולאחר מכן שהתה כעמיתת מחקר באוניברסיטה של קליפורניה בסנטה קרוז. מחקרה של ד"ר זר-ציון מתמקד בתיאטרון המודרניסטי באירופה ובארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים.ספרה "'הבימה' בברלין – מיסודו של תיאטרון ציוני" ראה אור בהוצאת מאגנס״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #תיאטרון

השיחה השבוע עם פרופ’ דימיטרי שומסקי (האוניברסיטה העברית) היא על אחד הנושאים הבוערים בהיסטוריה – ובהווה – של הציונות: מדינת הלאום.האם הציונות באמת דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שהתמונה מורכבת הרבה יותר?והאם חוק הלאום מבטא נכון או מעוות את האידיאלים של הרצל, ז'בוטינסקי ובן גוריון? Prof. Dmitry Shumsky⁠דימיטרי שומסקי הוא היסטוריון ופובליציסט, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. ומנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית. נושאי המחקר שלו כוללים את תולדות הציונות, היישוב והחברה בישראל, הלאומיות המודרנית ויהודי מזרח ומרכז אירופה. ספרו האחרון, Beyond the Nation-State: The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurion⁠הופיע ב-2018 בהוצאת אוניברסיטת ייל, ומאז זכה בציון לשבח מטעם פרס יונתן שפירא של האגודה ללימודי ישראל לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2019״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #יהדות

פרק ראשון לעונה 2!ובשיחה הפעם - זאב ז'בוטינסקי, אבי הציונות הרוויזיונסטית, סופר, מתרגם, וכנראה אחד מהאנשים שעדיין משפיעים בצורה עמוקה על המציאות הפוליטית בישראל. והשיחה עם חבר הכנסת, השר וסגן ראש הממשלה לשעבר דן מרידור - מי שגילם ומגלם במידה רבה את הערכים של ז'בוטינסקי בחייו הציבוריים Dan Meridorדן מרידור הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל מטעם סיעות הליכוד ומפלגת המרכז. מרידור, בנו של מנהיג אצ"ל אליהו מרידור, איש ליכוד, היה מזכיר הממשלה תחת ראשי הממשלות מנחם בגין ויצחק שמיר, לאחר מכן כיהן בתור שר המשפטים, שר האוצר, השר לענייני מודיעין וסגן ראש הממשלה. בתפקידו כשר המשפטים קידם את חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#ציונות #היסטוריה #יהדות

בשיחה השבוע - על תקופת המנדט הבריטי מזווית קצת שונה: לא דרך עיני היהודים או האוכלוסייה הערבית, אלא דרך נקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה. מה בעצם רצו הבריטים מארץ ישראל? עד כמה “פלשתינה–א״י” הייתה עבורם זירה מרכזית, ומה היו הדימויים, החששות והאינטרסים שעיצבו את מדיניותם כלפי יהודים וערבים כאחד? בשיחה עם פרופ’ אריה דובנוב היסטוריון של האימפריות והציונות, בררנו כיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ושיקולים גיאו־פוליטיים עיצבו את אחת התקופות המכריעות בתולדות הציונות — ואת התנאים שבתוכם נולדה מדינת ישראל.Professor Arie M. Dubnov, George Washington Universityאריה דובנוב הוא היסטוריון בוגר האוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה יהודית ובלימודי ישראל, המכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, שם הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי ישראל ע״ש מקס טיקטין ומנהל את התוכנית בלימודי המזרח התיכון.  מחקריו עוסקים בתולדות המחשבה הפוליטית, הלאומיות, יחסי התנועה הציונית עם האימפריה הבריטית, בתולדות תכניות החלוקה ותהליכי דקולוניזציה.  ספריו כוללים את הביוגרפיה האינטלקטואלית Isaiah Berlin: The Journey of a Jewish Liberal (2012) , וקובץ המאמרים ⁠Partitions: A Transnational History of Twentieth-century Territorial Separatism⁠ (יחד עם לורה רובסון), וכן הגיליון המיוחד ״מאה שנים למנדט״ שערך יחד עם מוטי גולני ז״ל בכתב העת ישראל בשנת 2021.ציונות באי נחת גם בפייסבוקhttps://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #מנדט #אנגליה

לכבוד כ״ט בנובמבר : מה באמת מספרת מגילת העצמאות על הציונות?בשיחה עם פרופסור אפרים פודוקסיק מהאוניברסיטה העברית אנחנו חוזרים אל המסמך המכונן של מדינת ישראל — מגילת העצמאות. אלו ערכים היא מקדשת ואילו דברים היא מחביאה? למי היא פונה ואת מי היא שוכחת? ואיזה מן מדינה הם דמיינו אז?והכי חשוב - מה המגילה מספרת על ראשית המדינה, על רוח הציונות — וגם עלינו היום.Professor Efraim Podoksikאפרים פודוקסיק הוא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה במחשבה מדינית ותולדות הרעיונות. בין ספריו הרבים:Georg Simmel and German Culture: Unity, Variety and Modern Discontents (Cambridge University Press, 2021)Doing Humanities in Nineteenth-Century Germany (Brill, 2019)״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל