Discover
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
585 Episodes
Reverse
ריאיון עם גלעד לוי, מנכ"ל מעבדת AI בשם Manifold שגייס כבר מספר מיליונים ראשונים ממשקיעים פרטיים מישראל וקרן מסיליקון ואלי. עד גיל 17 הוא סיים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון, המשיך ללימודי תואר שני, ובמקביל פיתח אלגוריתם מבוסס טרנספורמרים להגנה מפני טילים בשיתוף פעולה עם רפאל. הוא גם הקים והעביר קורס בטכניון, שימש כמרצה, והוביל למעלה מ-120 חוקרי AI, תוך ליווי הפרויקטים המרכזיים שלהם עד להצגתם בכנסים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית. בפרק מיוחד שוחחתי איתו על הבעיה הגדולה שיש למודלי הבינה המלאכותית של היום (לדעתו): הם לא באמת לומדים. הוא מנסה להסביר לי (ולא תמיד הצלחתי להבין) מדוע המודלים הגדולים ביותר בעולם מסוגלים לסכם את כל האינטרנט, אבל קורסים ברגע שצריך להתאים את עצמם למידע חדש וספציפי. השאלה שהוא שואל: מה אם כל המירוץ אחרי מודלים גדולים יותר מפספס את הנקודה? ואיפה החברה שהוא בונה תפתור את הבעיה הזו? חותמת זמן0:00 - הילד שהתחיל ללמוד בטכניון בגיל 152:52 - למה מודלי AI לא באמת לומדים מניסיון?10:21 - התחרות על טאלנטים והבריחה מהאוניברסיטאות17:32 - האסטרטגיה הלא שגרתית: הקמת מעבדת מחקר במקום סטארטאפ מוצר24:09 - מעבר למודלי שפה: האתגר האמיתי ברובוטיקה ורכבים אוטונומיים30:20 - עלות וזיכרון: איך בונים מודל זול שלא שוכח מה שלמד?36:02 - בניית הצוות והחזון להפיכת ישראל למעצמת AI
גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex), ואת שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8.בפרק זה נצלול למספרים שחשפה אנתרופיק לקראת מה שצפוי להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, בהם צמיחה חסרת תקדים ו-900% Net Retention, ובוחנים את הירידות האחרונות במניות ה-AI והשבבים, את הדוח של גוגל ואת הצעת העזיבה שקיבלו כרבע מעובדי מייקרוסופט בעולם.בהמשך הם מנתחים את מהפכת ה-Inference ואת מקומן של החברות הישראליות בה, ומסיימים עם שרית פירון, שהובילה את סבב ה-A של קלאסיק, בשיחה על מאחורי הקלעים של האקזיט הקוונטי לאינטל ועל מקומה של ישראל בחזית המחשוב הקוונטי.ראשי פרקים:(00:00:00) פתיחה ומשחק הסטארטאפים: אמיתי או מזויף?(00:10:07) המספרים של אנתרופיק לקראת ההנפקה(00:20:41) מהפכת ה-Inference(00:29:02) החברות הישראליות בעולם ה-AI(00:36:58) הדוח של גוגל ועתיד החיפוש(00:42:54) הירידות במניות ה-AI והשבבים(00:45:54) מייקרוסופט מציעה עזיבה לרבע מעובדיה(00:51:36) מאחורי האקזיט של קלאסיק, עם שרית פירון
למה מומחים בכלכלה, מודיעין ופוליטיקה טועים שוב ושוב בתחזיות שלהם, בעוד שאנשים רגילים מסוימים מצליחים לחזות את העתיד בדיוק מדהים? והאם בינה מלאכותית, בקרוב, תוכל לעשות זאת טוב יותר?פרופ' מיכאל גלעד, חוקר בתחום מדע החיזוי, חושף את הפער בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים לבין מה שבאמת קורה, ומסביר מדוע אינטליגנציה גבוהה לא מבטיחה הערכות טובות יותר של המציאות.בפרק נחשפים המאפיינים של "חזאי-על" (Superforecasters) שמצליחים שוב ושוב לדייק בחיזויים מורכבים, איך שווקי ניבוי כמו פולימרקט מספקים תחזיות מדויקות יותר מפרשנים מקצועיים, ולמה הסתמכות על תחושות בטן היא בדיוק ההפך ממה שצריך לעשות. חותמת זמן0:00 - פתיחה: למה רוב משקיעי הון סיכון נכשלים?1:43 - "סופר-פורקסטרים": האם מומחים באמת יודעים לחזות את העתיד?4:11 - מדוע כל כך קשה לחזות את העתיד?7:40 - המדע של החיזוי: התכונות והכלים של "חזאי-על"9:24 - שווקי ניבוי: חוכמת ההמונים שמנצחת את המומחים16:20 - נבואה שמגשימה את עצמה: איך כלי חיזוי משפיעים על המציאות?19:34 - מודל דיגיטלי של העולם: הסטארט-אפ שמנסה לחזות את המחר23:51 - איך מנתחים שאלה מורכבת? מקרה מבחן: סבב לחימה נוסף מול איראן28:41 - קבלת החלטות גיאופוליטית: ניתוח המלחמה והאינטרסים של השחקנים35:17 - כלים מעשיים: איך כל אחד יכול לשפר את יכולת החיזוי שלו?38:45 - תחושות בטן או ניתוח אנליטי: על מה כדאי לסמוך?44:19 - אסקפיזם קוונטי: האם אנחנו חיים במציאויות מקבילות?47:01 - מתי נוכל לשאול את המודל שאלות בעצמנו?
דניאל נוה, מומחה בארכיאולוגיה פרה-היסטורית, עזב את העולם המודרני וחי שנה שלמה בתוך ג'ונגלים בדרום הודו עם קבוצת ציידים-לקטים. מה שהוא גילה שם מאתגר את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זמן, מציאות, חינוך ילדים ומשמעות החיים. האם המעבר לחקלאות באמת היטיב עם האנושות, או שמא החברה המודרנית שילמה מחיר כבד על התקדמות טכנולוגית?בפרק הזה דניאל חושף איך תפיסת הזמן של ציידים-לקטים שונה בתכלית מהחברה המערבית, מדוע הם תופסים צמחים ובעלי חיים כ"מישהו" ולא כ"משהו", ואיך זה משתלב עם מחקרים מדעיים עכשוויים. הוא משתף על שיטות חינוך המבוססות על חופש כמעט מוחלט, על פתרון סכסוכים דרך עצמאות אישית וזכות לעזוב, ועל גישה הוליסטית לבריאות שמחברת בין גוף, נפש ומערכות יחסים. זו הזדמנות נדירה להציץ לתוך אורח חיים שמציע תשובות מפתיעות למשבר הסביבתי והחברתי שלנו.חותמת זמן0:00 - המסע בעקבות שבטי הציידים-לקטים בהודו5:01 - עולמם הנעלם של הציידים-לקטים האחרונים8:14 - המעבר לחקלאות והשינוי בתפיסת הזמן12:41 - לראות את הטבע כ"מישהו" ולא כ"משהו"18:07 - טכנולוגיות "מוח שמאל" מול "מוח ימין"22:16 - שלושת עמודי התווך של הבריאות: גוף, נפש ומערכות יחסים24:49 - חינוך ילדים בהשראת הג'ונגל: למידה עצמאית וגבולות29:05 - מניעת קונפליקטים והחופש לקום וללכת34:37 - להגיב לצורך שמתחת לפעולה38:07 - האם הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מהעולם?
גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex).בפרק זה דנים המשתתפים בשאלת היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית: מודל המימון והחובות של חברות תשתיות כמו CoreWeave, עלויות העתק של הקמת דאטה סנטרים והזינוק במספר ה״דקאקורנים״. בהמשך הם מנתחים את שינוי הפרדיגמה בפיתוח תוכנה בעקבות הנתונים שפרסמה אנתרופיק על כתיבת קוד אוטונומית ששברה את כלי ה-Git הקיימים, בוחנים מקרה בוחן סביב מאבקי שליטה וזכויות פרו רטא בחברות צמיחה, ומסכמים בניתוח דמוגרפי של מערכת החינוך וההצבעה בבחירות בישראל, לצד הסיכונים למעמדה של תעשיית ההייטק המקומית בעולם.ראשי פרקים(00:00:00) פתיחה וסימני בועה ב-AI(00:08:16) הכלכלה שמאחורי הקמת דאטה סנטרים(00:23:14) גיוסי דקאקורנים ושוק ה-Secondary(00:38:16) אנתרופיק ומהפכת הקוד האוטונומי(00:43:30) סערת זכויות הפרו רטא בסיבובי ענק(00:57:56) מגמות דמוגרפיות ובחירות בישראל(01:11:43) עתיד ההייטק ומעמד ישראל בעולם








