הפודקאסט של גיא קצוביץ'

דניאל נוה, מומחה בארכיאולוגיה פרה-היסטורית, עזב את העולם המודרני וחי שנה שלמה בתוך ג'ונגלים בדרום הודו עם קבוצת ציידים-לקטים. מה שהוא גילה שם מאתגר את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זמן, מציאות, חינוך ילדים ומשמעות החיים. האם המעבר לחקלאות באמת היטיב עם האנושות, או שמא החברה המודרנית שילמה מחיר כבד על התקדמות טכנולוגית?בפרק הזה דניאל חושף איך תפיסת הזמן של ציידים-לקטים שונה בתכלית מהחברה המערבית, מדוע הם תופסים צמחים ובעלי חיים כ"מישהו" ולא כ"משהו", ואיך זה משתלב עם מחקרים מדעיים עכשוויים. הוא משתף על שיטות חינוך המבוססות על חופש כמעט מוחלט, על פתרון סכסוכים דרך עצמאות אישית וזכות לעזוב, ועל גישה הוליסטית לבריאות שמחברת בין גוף, נפש ומערכות יחסים. זו הזדמנות נדירה להציץ לתוך אורח חיים שמציע תשובות מפתיעות למשבר הסביבתי והחברתי שלנו.חותמת זמן0:00 - המסע בעקבות שבטי הציידים-לקטים בהודו5:01 - עולמם הנעלם של הציידים-לקטים האחרונים8:14 - המעבר לחקלאות והשינוי בתפיסת הזמן12:41 - לראות את הטבע כ"מישהו" ולא כ"משהו"18:07 - טכנולוגיות "מוח שמאל" מול "מוח ימין"22:16 - שלושת עמודי התווך של הבריאות: גוף, נפש ומערכות יחסים24:49 - חינוך ילדים בהשראת הג'ונגל: למידה עצמאית וגבולות29:05 - מניעת קונפליקטים והחופש לקום וללכת34:37 - להגיב לצורך שמתחת לפעולה38:07 - האם הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מהעולם?

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex).בפרק זה דנים המשתתפים בשאלת היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית: מודל המימון והחובות של חברות תשתיות כמו CoreWeave, עלויות העתק של הקמת דאטה סנטרים והזינוק במספר ה״דקאקורנים״. בהמשך הם מנתחים את שינוי הפרדיגמה בפיתוח תוכנה בעקבות הנתונים שפרסמה אנתרופיק על כתיבת קוד אוטונומית ששברה את כלי ה-Git הקיימים, בוחנים מקרה בוחן סביב מאבקי שליטה וזכויות פרו רטא בחברות צמיחה, ומסכמים בניתוח דמוגרפי של מערכת החינוך וההצבעה בבחירות בישראל, לצד הסיכונים למעמדה של תעשיית ההייטק המקומית בעולם.ראשי פרקים(00:00:00) פתיחה וסימני בועה ב-AI(00:08:16) הכלכלה שמאחורי הקמת דאטה סנטרים(00:23:14) גיוסי דקאקורנים ושוק ה-Secondary(00:38:16) אנתרופיק ומהפכת הקוד האוטונומי(00:43:30) סערת זכויות הפרו רטא בסיבובי ענק(00:57:56) מגמות דמוגרפיות ובחירות בישראל(01:11:43) עתיד ההייטק ומעמד ישראל בעולם

למה אנחנו חוזרים על אותם טעויות, מערכות יחסים וקונפליקטיםשוב ושוב, גם כשאנחנו יודעים שהם לא טובים לנו? טל בשן, מומחה לפסיכולוגיה של דפוסים לא מודעים, מגלה שהתשובה טמונה באסטרטגיות הגנה שיצרנו בילדות כדי להימנע מכאב רגשי - ושכיום הן בדיוק מה שמונע מאיתנו להתקדם. בפרק הזה הוא מסביר איך לזהות את האסטרטגיות המגבילות האלה ומדוע כל ניסיון לשנות התנהגות בלי לטפל בשורש נידון לכישלון.בשיחה, טל חושף את הקשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים לבין הדפוסים שחוזרים על עצמם בחיינו הבוגרים, מסביר מדוע תת-המודע מתנגד לשינוי גם כשאנחנו רוצים בו נואשות, ומציג את המתודה של "פגישה עם השורש" – דרך מבוקרת לחזור לחווית הכאב המקורית ולגלות שכיום, כמבוגרים, יש לנו את הכוח להכיל אותה. הוא גם מדבר על הטרגדיה של תודעה ריאקטיבית ועל איך פחד מאובדן שליטה יוצר בדיוק את מה שאנחנו מנסים למנוע.חותמת זמן0:00 - הכוחות הנסתרים שמנהלים אותנו1:43 - מהי "אסטרטגיה לא מודעת" ואיך היא נולדת?5:56 - שני הסימנים לכך שאסטרטגיה מנהלת את חייכם12:26 - אסטרטגיית הזיקית: איך טראומת ילדות פוגעת בזוגיות ובעסקים19:23 - למה אי אפשר פשוט "לשחרר שליטה"?25:29 - הדרך לשחרור: לחזור ולפגוש את הפצע המקורי30:53 - שתי דרכים לגלות את שורשי ההתנהגות שלנו35:36 - תרגיל מעשי: ניתוח שלושת זיכרונות הילדות של המגיש55:41 - הטרגדיה של התודעה הריאקטיבית: כשהאסטרטגיה יוצרת את מה שהיא מנסה למנוע1:01:04 - סיכום וסיום

למה יזמים ישראלים צריכים להגיע לארה"ב מוקדם ככל האפשר, ומה הסיכון האמיתי בבניית מוצר על בסיס פידבק מהשוק הישראלי? גיל בן-ארצי, מייסד שותף בקרן הון הסיכון UpWest, מספר את סיפור הקמת הקרן ב-2011 והמודל הייחודי שפיתחה כדי לגשר בין יזמים ישראלים לשוק האמריקאי כבר בשלב הפרי-סיד והסיד.בפרק: איך התפתח המודל של UpWest ממנגנון בסגנון Y Combinator למתן צ'ק ראשון בחברות דיפ-טק ו-Vertical AI, מדוע חדירה מוקדמת לשוק האמריקאי קריטית לקבלת פידבק אמיתי מלקוחות ולבניית תהליכי מכירה נכונים, מה השאלה שגיל שואל את עצמו כל בוקר כדי להבטיח שהקרן מציעה ערך אמיתי ליזמים, ולמה הצלחה כמשקיע בשלבים מוקדמים תלויה ביכולת להיות צודק בהשקעות נון-קונצנזוס ולהאמין במי שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי.חותמת זמן0:00 - סיפור הפתיחה: איך דחייה הובילה להקמת קרן מתחרה1:50 - הקמת אפווסט: זיהוי הצורך של יזמים ישראלים בשוק האמריקאי5:26 - למה השוק האמריקאי כל כך קריטי להצלחה?10:21 - האבולוציה של אפווסט: המעבר ממודל אקסלרטור לקרן הון סיכון16:40 - תזת ההשקעות של אפווסט כיום: סייבר, דיפ-טק ובינה מלאכותית20:59 - איך נראית עבודה עם אפווסט ומה גודל העסקה?26:25 - שאלת המפתח שכל משקיע חייב לשאול את עצמו33:50 - חיי היום-יום של שותף בקרן: מתמיכה בחברות ועד גישור בין יזמים37:25 - מהן התכונות שהופכות יזמים למצליחים?38:37 - כוחה של קהילה והצצה לפורטפוליו של אפווסט

יאיר מירון, יזם הייטק ותיק, התגייס ב-7 באוקטובר ליחידת השבויים והנעדרים ומצא עצמו מנהל את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה - 3,150 נעדרים, מאות חטופים, ודילמות מוסריות שהשפיעו ישירות על הפעילות הצבאית בעזה. איך בונים מתודולוגיה לאיתור חטופים כשאין תקדים? ואיך חשיבה יזמית של סטארט-אפ יכולה להציל חיים בזמן אמת?בפרק הזה יאיר חושף את מאחורי הקלעים של עבודת היחידה, את התרומה הייחודית של יזמים ואנשי טכנולוגיה למאמץ המודיעיני, ואת הדילמות המורכבות שבין הצלת חיים לבין פעילות מבצעית. הוא גם משתף על הספר "מתיר אסורים" שכתב כדי לתעד את התקופה, ועל המיזם החדש שהקים לגידול חברות בשיטת בוטסטארפ – מוצר עובד עם לקוחות משלמים תוך שלושה חודשים, בלי תלות בגיוסי הון.לינקים חשובים: הסטודיו להקמת מיזמים של יאיר - https://www.colab.ai האתר הרשמי של הספר ״מתיר אסורים״ - https://www.yairmiron.comחותמת זמן0:00 - מהסטארט-אפ שנמכר לוויקס לגיוס המילואים ב-7 באוקטובר4:12 - איך ניגשים לאירוע עם 3,150 נעדרים?8:48 - העבודה הסיזיפית: צמצום רשימת הנעדרים וגיבוש רשימת החטופים14:54 - למה לכתוב ספר תוך כדי מלחמה? הסיפור שחייבים לספר18:00 - להכניס חשיבה של יזם למערכת צבאית בירוקרטית26:50 - המודיעין שמגן על החטופים ומשפיע על תוכניות התקיפה של צה״ל29:34 - דילמת הקרונית: קבלת החלטות של חיים ומוות בזמן אמת33:19 - איך המודיעין מסייע לצוות המשא ומתן מול המניפולציות של חמאס?37:11 - בחזרה לעתיד: המיזם החדש שמאתגר את עולם הון הסיכון39:28 - שלושה חודשים ללקוח משלם: המודל של colab.ai43:41 - אילו יזמים יכולים לשנות את כללי המשחק?