בזכות הרוח - הפודקאסט של חטיבה 679

אייל לוקר הוא מילואימניק ותיק, כיום סמ״פ של פלוגת הפת״ן בחטיבה. ב־7 באוקטובר איבד אייל את בנו, אורי לוקר הי״ד, שנפל בקרב גבורה בזיקים. בפרק הזה דיברנו על פלוגת הפת״ן ועל החש״לים – חוליות השליטה – ואיך היחידה הזו קמה והתעצבה במהלך המלחמה. שמענו על הקרב שבו אורי נלחם עד הכדור האחרון, על הבשורה הנוראה, ועל ההחלטה לחזור למילואים ולהיכנס לעזה, לא לפני שהפלוגה עורכת מסדר כבודבמקום שבו אורי וחבריו נפלו.דיברנו גם על מה יש במילואים שמושך אנשים לחזור שוב ושוב – על תחושת השייכות, על האנשים שסביבך, ועל הסיבה שבגללה אייל רואה שליחות גם בהפצת הסיפור של אורי. שמענו גם איך הצליח להגשים חלום אישי – להעניק את הכומתה האדומה שלו לאחד מילדיו בגבעת התחמושת – ואיך בסופו של דבר גם תמיר הגיע לפלוגת הפת״ן של החטיבה.זהו פרק על כאב וזיכרון, ועל אדם שלא רק אומר שעניין המילואים הוא בדמו – אלא שילם את המחיר הכבד מכל.

בפרק הזה (השני מבין השניים) אנחנו מדברים על המשמעות, אחרי שבחלק הקודם דיברנו על האובדן ועל ההחלטה לחזור להילחם.על העלייה בדרגה של איתמר והכניסה לתפקיד מ״פ - ועל האחריות שמתרחבת ברגע אחד. על הפרויקט של מדינת ישראל שנהפך לאישי עבור חגי. דיברנו על הרוח שנולדת מתוך כאב, על המקום של האחים השכולים, ועל החשיבות של לראות באמת את החיילים שמולך. שמענו גם למה איתמר קרא לבתו - שנולדה שנה אחרי נפילת יהונתן - בשם קשת.העמדה הערכית של גיוס לצבא, ועל האמונה של חגי שהמלחמה הזו היא פסגה - שתקרין על החיים של כל מי שנלחם שם.זהו פרק על אחריות, על אמונה, ועל בחירה להמשיך - כשעם שלם מונח על הכתפיים.

אבא ובן.איתמר - מ״פ ב׳ בגדוד 8108, שבתחילת המלחמה היה סמ״פ.וחגי - אבא שלו.במהלך המלחמה נהרג יהונתן לובר הי״ד - הבן והאח.ובתוך האובדן הבלתי נתפס, איתמר חזר להילחם.בפרק הזה (הראשון מבין שניים) אנחנו מדברים על יהונתן - על הדמות, על הרוח.על הרגע שבו חגי ואיתמר קיבלו את הבשורה הנוראה. על איך ישנים בלילה כשארבעה ילדים נלחמים בעזה. ועל ההחלטהלחזור לקרב אחרי טרגדיה כזו. איך בכלל מקבלים החלטה כזו?והאם לחזור לסבב נוסף, אחרי שהאש קצת שככה - זה קשה יותר?זהו פרק על משפחה, על כאב עצום, על המשימה הגדולה שלנו - ועל המקום שהם בחרו להיות בו, גם כשהלב נשבר.

צחי יעקובסון הוא מפקד הגדס״מ – גדוד הסיוע המנהלתי של החטיבה, גדוד שהוקם תוך כדי מלחמת התקומה. דיברנו על מה זה בכלל גדס״מ, ואיך מקימים מאפס גדוד בזמן מלחמה. מאיפה מגיעים האנשים? איך בוחרים מפקדים? ואיך שולחים לוחמים למשימות – כשהם בקושי מכירים את מי שנמצא לצידם? שמענו על פעילות הגדוד בתמרון החטיבתי בעזה – על פינוי פצועים תחת אש, על חיים שניצלו, ועל המשמעות של להיות שם בדיוק ברגעים הקריטיים.דיברנו גם על הדרך של צחי עצמו – כשריונר שהפך למפקד גדוד סיוע מנהלתי. מה הכלים שהוא קיבל בחיל השריון, ואיך הם מלווים אותו גם בפיקוד וגם בחיים האזרחיים?מה המשמעות של להיות מפקד, ומה האחריות שנמצאת על כתפי מג"ד בגדוד כזה? שמענו איך נולד הסלוגן של הגדוד – "לרשות ולשירות" – ואיך בונים רוח יחידה ומלכדים אנשים שונים לגדוד אחד עם שליחות משותפת.ולבסוף חזרנו אחורה – אל מפקדו של צחי ממלחמת לבנון השנייה, יותם לוטם ז״ל, ושאלנו האם נפילתו היא זו שדחפה את צחי להמשיך להתקדם ולהוביל במילואים.זהו פרק על הקמה מתוך כאוס, על מנהיגות של שירות, ועל האנשים שבזכותם המערכה יכולה בכלל להימשך.

בפרק הזה אנחנו פוגשים את ישראל דרור ואת יוחאי אזולאי –שני חיילים פשוטים, חפ״שים, טען בצוות ג׳ ותותחן בצוות ד׳, בפלוגת גריזלי (פלוגה ג׳) בגדוד 8108. שני אנשים מרקעים שונים מאוד – שנפגשו בתוך טנק, בתוך מלחמה.דיברנו על החוויות של לוחמים מהשורה: איך נראית המלחמה מבפנים, מתוך הטנק. למה ישראל התחיל לכתוב יומן מלחמה, ומה יוחאי הקפיד לרשום לעצמו כל הזמן. שאלנו מה האחריות של צוותי ג׳ ו־ד׳, איך מעבירים שעות וימים שלמים בתוך טנק – ולמה דווקא הכלי הזה נסך בהם רוגע.שמענו איך הצוות של ישראל שרד שלוש פגיעות נ״ט, למה הוא התכונן לגרוע מכל כשחילץ את הנהג שנפצע בתקרית, ומה עבר עליו באותם רגעים.ודיברנו גם על ההחלטה של הצוות של יוחאי לחזור יום אחרי התקרית בדיוק לאותו מקום ירי – והאם זו הייתה ההחלטה הנכונה.ובסוף הרחבנו את המבט: על חילוקי הדעות בתוך החברה הישראלית, ולמה במילואים הם מתבררים אחרת לגמרי. ועל התחושה שמלווה את שניהם – הזכות הגדולה להיות שם, להילחם, ולהיות שליחים של עם ישראל.זהו פרק על לוחמים בלי דרגות, על אחריות שקטה, על חברות שנולדת תחת אש – ועל האנשים שבזכותם הדברים הגדולים באמת קורים.

שי גינזבורג – גינזי – הוא סמח״ט ב׳ של חטיבה 679. בפרק הזה פתחנו בשאלה הבסיסית: מה זה בכלל התפקיד הזה, סמח״ט ב׳, ואיך הוא נראה בזמן מלחמה.דיברנו על המסלול הצבאי הלא שגרתי של גינזי – מקצין שריון, דרך קצין חי״ר, ועד תפקידים במילואים כמפקד פלוגת מפקדה – ושאלנו האם פיקוד הוא אותו דבר בכל מסגרת, או שכל זירה דורשת שפה אחרת.נכנסנו לעומק האחריות על יחידת מחסני החירום של החטיבה: איך שומרים על ימ״ח כשאין מלחמה, ואיך מצליחים לגייס חטיבה שלמה שלוש פעמים – בהקפצות חוזרות של צו 8 – ולשמור על מוכנות ומחויבות.דיברנו גם על החיים האזרחיים: על היותו עצמאי, בעל עסק עם חנויות ועובדים, ומה המשמעויות והתובנות מכך.זהו פרק על מחויבות עמוקה, על אנשים שבוחרים לא לוותר, ושמחזיקים את החטיבה מאחורי הקלעים – בשגרה ובחירום.

אור היה מפקד פלוגת הסיוע המנהלתי – הפלס״מ – של גדוד 8108. בפרק הזה חזרנו איתו אל הכניסה לתפקיד, כאשר פגש לראשונהאת פקודיו ב-7 לאוקטובר.למה בעיניו החימושניקים היו הגיבורים האמיתיים של הימים הראשונים, שמענו איך הוא הודיע לאנשי פלוגת המפקדה שהם נכנסיםלעזה, איך מחברים פלוגה עורפית לגודל המשימה, ומהו מקומו של המפקד כשפלוגת מפקדה פועלת בתוך שטח לחימה.נכנסנו לאתגרי ההפעלה בנצרים, ודיברנו על כוחם הגדול של הרס״פים, ועל האתגר לגבש פלוגת מפקדה עם כל המורכבות של המחלקותהשונות והמפוזרות.ולבסוף שאלנו גם על המחיר האישי: למה היה שווה להפסיד שנה אקדמית בלימודים?זהו פרק על אחריות מאחורי הקלעים, ועל האנשים שמאפשרים ללחימה לקרות – יום אחרי יום, בלי כותרות.

דור אליזוב הוא מ"פ רובאית בגדוד 8112, ובחיי היומיום עומד בראש מכינה. הוא הגיע לפלוגה ממש בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הספיק לצאת לקורס מ"פים – ולקבל את הפיקוד על הפלוגה בדיוק עם הירידה לעזה.בפרק הזה דיברנו על הלחימה בהר דב ועל האתגרים של הימים הראשונים. שמענו על האירוע שבגללו הפעיל דור "אש לחילוץ" במסדרון נצרים, ועל איך פלוגה רובאית הצליחה לתפוס חוליית אויב שסיפקה פרט מודיעיני קריטי שאִפשר את פעולת החילוץ של נעה ארגמני וחטופים נוספים.שאלנו גם על הרגעים האישיים: איך מתזמנים לידה מהלב של עזה? איך הצליח להיות בלידה עצמה? ולמה דווקא כשעמד לצאת לראות את בתו בפעם השנייה – נאלץ לסוב על עקבותיו ולהיכנס שוב לעזה?דיברנו גם על הסבב האחרון, שכלל פעילויות בתוך לבנון, ועל המסרים האופטימיים שדור בוחר להשאיר לחברה הישראלית אחרי תקופה ארוכה של לחימה, פיקוד ואחריות.זהו סיפורה של רובאית חוצב - על פלוגה שנבנית תחת אש, על הון אנושי נדיר, ועל רגעים שמלווים אותך לכל החיים.

פרק מיוחד - קולות מעצרת חטיבה 679, מיום 29.12.2025.ו... המנון חטיבה חדש!האזנה עריבה.

ברוך הוא מ״פ ג׳ בגדחה״ן 9227. את המלחמה הוא התחיל כמ״מ – ונכנס לתפקיד המ״פ תוך כדי הלחימה.בפרק הזה דיברנו על הרעות יוצאת הדופן בפלוגה שלו: איך היא באה לידי ביטוי ביציאה למשימות מסוכנות, כשכל אחד מוכן להציע את עצמו במקום חברו.שמענו על הרגעים הקשים והעמוקים של פיצוץ מנהרה שבה אותרו ארבע גופות של חטופים, ואמירת הקדיש בעומק האדמה.דיברנו על הכניסה המהירה לתפקיד מ״פ, על המעבר כמעט מיידי לתמרון בלבנון, ולמה בעיניו זה דווקא היה קל יותר מאשר בזמני שגרה.שאלנו מה עומד מאחורי הרעב לניצחון, למה הוא רואה בעצמו קודם כול אדם שמקשיב, ואיך נבנתה פלוגה שמפקדי המחלקות בה אינם קצינים – אבל מנהיגים לכל דבר.ולבסוף – איך חוזרים לשגרה אחרי חמישה סבבים, בחוד החנית: שלוש פעמים בעזה, ועוד תמרון בלבנון? ומה נשאר אחרי שנתיים של לחימה, כשנוצרות חברויות שאנשים מוכנים למות אחד בשביל השני.זהו פרק על רעות, מנהיגות שקטה, תשוקה לניצחון – ועל האנשים שעושים את המלחמה הזאת אנושית.

רואי הוא מ״פ פלוגה מ׳ – ממותה–  בגדוד 9232.בפרק הזה הוא מספר את סיפורה של הפלוגה שלו,ואת המעבר האישי שעשה מתפקיד סמ״פ לתפקיד המ״פ – דווקא תוך כדי המלחמה.דיברנו על המשימות של הפלוגה ברמת הגולן, על הלחימה בתוך עזה, ועל החזרה לגזרה הצפונית בסבב נוסף. שאלנו מה ההבדל בין להיות סמ״פ לבין להיות מ״פ, למה הרגישות עולה כשאתה המפקד שנושא באחריות העליונה, ואיך בונים פלוגת מילואים אחת – מתוך אנשים שונים, עולמות שונים וסיפורי חיים שונים.ולבסוף, שמענו מה רואי למד על עצמו בתפקיד המ״פ, ומה נתן לו את הביטחון להוביל את הפלוגה גם ברגעים המורכבים ביותר.זה הסיפור של רואי, והסיפור של פלוגה מ'.זהו פרק על פיקוד ואחריות, על אמון הדדי, ועל הכוח שנוצר כשפלוגה מאמינה במפקד שלה – והמפקד מאמין בפלוגה שלו.

נתנאל ריבלין הוא מפקד פלוגת הסיוע המנהלתי – הפלס"מ – של גדוד 9232. בפרק הזה חזרנו איתו אל הדרך הלא שגרתית שעשה: ממט״ק בפלוגה מ׳ אל התפקיד שהוא נושא על כתפיו.דיברנו על האתגרים הייחודיים של הפלוגה הזו: מה מיקומו של המפקד ביחידה שאיננה לוחמת קלאסית, מהי משמעות הסיוע המנהלתי בזמןמלחמה, ואיך בונים תחושת שליחות.שמענו על שותפות הפיקוד והקשר העמוק שלו עם חיליק. שאלנו אותו האם היה מעדיף לעבור את המלחמה הזו כמט״ק בקו הראשון אוכמפ״מ – ומדוע תשובתו חושפת משהו עמוק על מהות הפיקוד.ולבסוף – דיברנו על תחושת המשמעות שנולדה בתוך הפלוגה, ועל הקשרים האנושיים שנוצרו בין האנשים — קשרים שכנראה רקמלחמה מסוגלת לייצר.זהו פרק על שליחות, על הובלה, ועל האנשים שדואגים ומרימים את החטיבה מבפנים.

פנחס אפרתי הוא מ"פ פלוגה ח', בגדוד 8112. בפרק הזה חזרנו איתו אל אותם ימים ראשונים של מלחמת חרבות ברזל בהר דב – עם אילו תחושות הם עלו לשם מיד אחרי ה־7/10? למה רק אחרי שבועיים הם ראו מקלחת? ואיך מצאה את עצמה הפלוגה עם שף צמוד שדאג להם שם בגבול?דיברנו על הדרך המיוחדת שבה הפלוגה נבנתה תוך כדי תנועה, ועל איך עבור פנחס – דווקא המלחמה היא זו שמנעה ממנו לצאת לקורס מ"פים.שמענו איך זה הרגיש לחזור לעוטף עזה ולמוצבים פחות משנה אחרי הטבח, איך מנהלים שבצ"ק במציאות של עומס מילואים מטורף, ומה התחושה של פלוגה שנשארת בעורף בזמן שהתמרון בלבנון מתחולל בלי שהיא מופעלת.ולא פחות חשוב – למה בכלל פנחס הפך למ"פ? מה היה הרגע שבו אשתו היא זו שדחפה אותו קדימה, ואיך זה עיצב את דרכו כמפקד?זהו סיפורו של פנחס, של פלוגה ח', ושל לוחמים שבונים את עצמם ואת הרוח שלהם – בכל פעם מחדש.

אלכסיי ינקובסקי הוא מג"ד 8108, שהחל את מלחמת חרבות ברזל כסמג"ד, ובהמשך נכנס לתפקיד המג"ד.בפרק הזה דיברנו על האחריות שהוא לקח על עצמו להכין את הגדוד למלחמה; מה התחושות בחציית גדר הגבול; על הרגע שבו הגדוד הבין את המשמעות האמיתית של הלחימה שלו; על הפצועים שחזרו לגדוד עוד בטרם השלימו שיקום – ומה זה מספר על רוח היחידה; ועל מה אלכסיי למד על עצמו כמפקד ברגעים האלה.שמענו גם על המחווה של מח"ט 551 שהותירה עליו חותם עמוק, ועל התחושה של הובלת גדוד שנלחם, משתנה ומתחזק בתוך אחד מרגעי המבחן הגדולים בתולדות החטיבה.זהו פרק על צמיחה תחת אש, על כניסה לתפקיד תחת אש, על נאמנות הדדית – ועל מנהיגות שנבחנת דווקא כשהכול מסביב בוער.

בועז זעירא הוא מג"ד גדוד 9232, מי שהלך בעקבות הקול שקרא לו – ולקח על עצמו את תפקיד המג"ד מתוך תחושת שליחות עמוקה.בפרק הזה דיברנו על הדרך שהביאה אותו לחטיבה, על מקומו של קצין האג"ם במערך הלחימה, על הלחימה בעזה ועל ההתעקשות יוצאת הדופן להקים את "בית המג"ד" בתוך עזה.נשאל האם דווקא המלחמה היא זו שדחפה אותו לצאת לקורס מג"דים, ומה הרגיש כשהיה צריך להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר אחריו בועז שוורץ.דיברנו על הנפילה של עידו אביב הי"ד – איך היא השפיעה עליו באופן אישי, וכיצד היא מלווה את כל דפוסי הפיקוד שלו מאז.נשמע גם על הפעולות שביצע הגדוד ברמת הגולן, שאִפשרו את כיבוש אזור החיץ בגולן הסורי – ועל האנשים שהפכו את זה למציאות.זהו פרק על מנהיגות מתוך שליחות, על אחריות כבדה, ועל קול פנימי שממשיך להניע קדימה.

תום שריר הוא מ״פ פלוגת החי״ר (פלוגה ס׳) של גדוד 9232 בחטיבה 679, וזה הסיפור שלו ושל הפלוגה שלו.בפרק הזה אנחנו חוזרים איתו אל הדרך האישית והצבאית שלו – ואפילו אל סיפור המשפחה שמאחוריה: למה סבו שינה את שם המשפחה ל״שריר״, ואיך זה בכלל קשור לחיל השריון?נשמע מה זה אומר להיות פלוגת חרמ״ש בתוך גדוד שריון, ולמה בתחילת המלחמה הם הרגישו כמו צוות בינוי.נעמיק גם בקושי להיות רחוק מהחזית בעזה, ואיך תום הצליח לשמור על רוח הלחימה והמשמעות.ואז – עזה. ותום מתחתן באמצע, וחוגג שבת חתן בעזה.נשמע על החששות, על הרגעים שלפני הכניסה ללחימה, ועל המכתב שכתב שם על ״יהודי עם מדים ונשק״.נדבר גם על הכינוי שקיבל – ״השריף של קונייטרה״ – ועל הדרך שבה הנהיג את חייליו.זהו פרק על דוגמא אישית, על אמונה בלוחמים, ועל אהבה גדולה לארץ ולעם.

אור פז עברי הוא מג"ד 8112, גדוד "חוצב", בחטיבה.בפרק הזה שמענו ממנו מדוע ערב המלחמה החליטו לשנות את שם הגדוד ל"גדוד חוצב",ומה גרם להם לוותר על המוצבים הקיימים ולפעול במשך חודשים קפואים ובוציים בהר דב – בתנאי שטח בלבד.דיברנו על נוי שוש הי"ד, קצין החימוש של הגדוד, ועל הרגעים האחרונים שלו בקיבוץ בארי –וגם על תרומתה של פלוגת החרמ"ש הגדודית לחתיכת מודיעין קריטית שהובילה למבצע "ארנון" ולשחרור ארבעה חטופים.נשאל איך מתמודדים עם מצב שבו הגדוד נקרא לשירות מילואים בטווחי זמנים קצרים כל כך,מה זה בעצם "מכלול העורף הגדודי" שהם הקימו,ואיך שומרים את הדבק והחיבור האנושי שנוצר בין הלוחמים בזמן המלחמה?זהו פרק על מנהיגות במציאות משתנה, על חוסן, אחריות וערבות הדדית – ועל הרוח שמחזיקה את לוחמי גדוד חוצב גם הרבה אחרי שהקרבות שוככים.

תמיר הוא מ"פ (לשעבר) בפלוגה ב' בגדוד 8108. בפרק הזה חזרנו עם תמיר אל רגעי הלחימה: איך נראית טבילת האש הראשונה, דווקא בתוך רצועת עזה? ההתקפה שיצאו אליה בלי להכיר את השטח, חוסר הוודאות שבסוף אולי לא כזה גדול כמו שנדמה, ואירוע הדו"צ שייחרט לעד בפלוגה שלו.דיברנו על הרגעים הקשים, על מה המשמעות של פיקוד תחת אש, ועל האחריות שיש למפקד כשהפלוגה עוברת זעזועים.שמענו גם איך מתמודדים עם הפן הנפשי – אחרי אירועים עם נפגעים. למה המפל"ג שלו הרגיש שהוא נטש אותם? ולמה הלך קודם לקב"ן, עוד לפני שניגש לדבר עם הצוות שביצע את הדו"צ?ולבסוף – איך כל זה השפיע עליו אישית, כמפקד וכאדם.זהו סיפורה של פלוגה ב'.זהו פרק על אחריות, על משברים ועל התמודדות עם המציאות הקשה ביותר – ובעיקר על היכולת להמשיך קדימה, כי אנחנו חייבים להמשיך הלאה.

דן גולדברגר הוא מ"פ פת"ן – פלוגת פינוי, תספוק וניוד חטיבתית – פלוגה שנמצאת בתוך הגדס"מ, גדוד הסיוע המנהלי. בפרק הזה דיברנו על מה המשמעות של היחידות הללו, ואיך בכלל מצא את עצמו מ"פ בחטיבה שלא הכיר בה אף אחד – רגע לפני הכניסה לעזה. שאלנו איך זה מרגיש להיות עם הפלוגה בחמשת הסבבים – בעזה, בתמרון בלבנון, וגם בעומק סוריה. דיברנו גם על ההחלטה לצאת לקורס מ"פים בגיל 41, על האתגר לשלב בין הפיקוד במלחמה לבין ניהול עסק עצמאי, ועל הקשיים הנפשיים שמפקד נושא על כתפיו. שמענו גם למה דן הגיע לוועדת החוץ והביטחון בכנסת כדי לספר על איך גייס אנשים למילואים, ומה בעיניו מיוחד דווקא בשיריונרים. זהו פרק על מנהיגות, אחריות, הקמת מסגרת תו"כ מלחמה - ועל שילוב בין חזית לעורף.

הפרק הזה מתפרסם ביום 7.10.25, בדיוק שנתיים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אני פוגש את אל"מ אלעד אפרתי – מח"ט 679 בין השנים 2022–2024, שהוביל את הצק"ח בתחילת המלחמה.בפרק הזה 'נצלול' למסלול הצבאי המגוון של אלעד – כולל תפקידו כסמח"ט גבעתי, ואיך הוא רואה את הכישלון המהדהד של ה־7/10.נשמע על תחביביו, ולמה הערכת המצב הראשונה של החטיבה התקיימה על קָיָאק, ואילו החלטות משמעותיות קיבל במהלך המלחמה.נדבר על האתגרים של סבב א' ברמת הגולן, על איך התקבלה ההחלטה הדרמטית לגייס את כל החטיבה למסדרון נצרים, על התחושות האישיות אחרי אירוע הדו"צ – שבו נהרגו עידו אביב וקאלקידן מהרי הי״ד – ואיך ממשיכים למרות זאת.נשאל גם איך מחזיקים חטיבה שלמה בגיוס ארוך ומתמשך, ומה היתה התרומה של חטיבה 679 למלחמה.זהו פרק על פיקוד ברגעי מבחן, על החלטות תחת לחץ, על כאב ואחריות – ועל הדרך שבה מנהיג מח"ט את לוחמיו בשעות הקשות ביותר.