שְׁכַר סוֹפְרִים

בפרק העשרים וארבעה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת נעה ידלין. סופרת שנדמה כי כתיבתה נובעת ברוך מתוך ליטוף קיומי של כאב וקושי. נעה לקחה אותנו אל מרחבי המחשבה שלה בין הריאלי והדמיוני, המתמטי והפילוסופי. נראה כי כל האידאות של נעה מתכנסות לשביל אחד שמוליך אותה מספר לספר. בין לגימה ללגימה ביקרנו במחוזות ההומור הטבעי שלה, שם נעצרנו לנשום והתבוננו יחד בנוף הקומי, המפתה אותה כסופרת. דווקא כששוחחנו על אהבתה לסטנדאפ נחשפנו לטראגי, לעצב, לקושי ולאנושיות המורכבת, המעסיקים אותה כבר מילדותה. התהלכנו יחד עם הנערה והעלמה שהיא הפכה להיות, בין קריאה לקריאה של אינספור ספרים. בפתחון לב ובכנות איפשרה לנו נעה כניסה אל עולמה; כיצד היא משלבת, כאישה וכאמא, בין החיים לתחושת השעשוע שבכתיבה על הנושאים המרתקים אותה ביותר: המקומות הלא נוחים של החיים, הרגשות הפשוטים אך הלא נעימים שמהם אנחנו עשויים, וכיצד המקום הפרטי של האדם - המימד הנפשי מול המפגש הפשוט והאנושי עם החיים והקיום - מניע אותה לחקור את העולם והדמויות הנבראים בספריה שלה.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושלושה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הביליותרפיסית והמשוררת ד"ר ליאור גרנות. אישה שלקחה את המילים הכתובות אל המקום הייחודי שלהן בנפש האדם, משוררת שהקדישה את חייה למחקר וצמיחה של יכולת הטיפול והריפוי באמצעות המילים הכתובות. שוחחנו על ילדותה ואיך פגשה לראשונה שירה כילדה ונערה, וכיצד מצאה מזור למנעד הרגשות שפעלו בתוכה בטקסטים שאמורים היו להיות למבוגרים. על העלמה הצעירה שנעה בין הפסיכולוגיה לאמנות עד שהכריעה שהתנועה ביניהן היא טבעית ונצחית עבורה. בין לגימה ללגימה התרגשנו ממסע חייה שהוביל אותה ליצירת שפה פרטית בתוך השפה הכללית. ליאור הכניסה אותנו למרחביה הפנימיים ואיפשרה לנו להבין מדוע ביקשה להגדיר ראשית עבור עצמה מהי ביבליותרפיה וכיצד ההבנה המלאה מאפשרת לה לעזור גם ליושב מולה לטייל בתוך עצמו, לחדד את השאלות ולמצוא את התשובות.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושניים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית המשוררת אגי משעול. משוררת אלמותית שאיננה מסתתרת מאחורי דימוי או מטפורה ותמיד יודעת להציץ בדמותה הענקית אל מעבר למילים, בזמן הנכון אל התודעה של קוראיה. אגי לקחה אותנו למסע אל ילדותה, אל רגעים שבהם לא האמינו בה ואולי אף היא לא האמינה בעצמה עד להתהוותה כמשוררת. על נערה מתעצמת, ועל אהבה הונגרית מבית. בין לגימה ללגימה שוחחנו על האיש שלצדה כבר מעל 50 שנה. דיברנו על זרותה בעולם מהיום שהיא זוכרת עצמה. על איך היא כותבת שיר, מה גורם לה לעצור ולהתבונן גם היום, ולמה עדיין מרגש אותה לקרוא שירה עברית במדינות שונות. עצמנו עיניים וחשנו יחד איך זה להופיע מול קהל לא ישראלי ולהאזין לשיריה המתורגמים לשפות מאזורים ומדינות שונות, שמהן ברחו הוריה ואפילו היא עצמה - אגי הילדה שהייתה ועודנה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ואחד של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והמשורר יהודה אטלס. יוצר על-זמני ורב דורי, כותב שהילדות הישראלית על גווניה עוברת דרך מילותיו הכתובות. יצאנו למסע של כמעט מאה שלמה. בין לגימה ללגימה שוחחנו על ילדותו ועל בגרותו ועל המסע שעדיין נמשך - אל המילה המדויקת של הילד הנצחי והפנימי. צחקנו, התמוגגנו, התרגשנו ואפילו הזלנו דמעה. נשמנו לרגע כדי לאסוף את עצמנו וחזרנו לנוע בשביל חייו עד למסקנה: אכן הילד הזה הוא אתה. הילדה הזו היא את.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גיל הראבן. סופרת בלתי משוכפלת בעולם הספרות העברית. אמנית שאינה מטפחת לעצמה פרסונה, ואינה משועבדת לא לדימוי ציבורי ולא לתחושה של חשיבות עצמית. נדמה שהיא מתרחשת כאדם כותב כדי להתרחש. גיל אפשרה לנו להבין את התבוננותה במילים הכתובות בעדינות וברוך. ראייה כמעט מתמטית המנוסחת בצורה כל כך בהירה ואותנטית. יצאנו למסע אל ילדותה כנצר לשושלת של ספרות עברית, איך כבר כילדה קיבלה אישור מאימה (שולמית הראבן) לעבור לספריית המבוגרים. ואיך מרגע זה ספרים היו והנם חייה. בנדיבות לבה המשכנו במסע אל נערה שהרחיבה את עולם המושגים והאפשרויות עד לכדי מודעות לזיוף בכתיבה - זאת בגיל שבו ילדות כותבות יומן. בין לגימה ללגימה דיברנו על נחיתותו של הרצון "לרגש" או "לזעזע"; על כתיבה כמחקר ששואף להתקרב להבנה של דברים; על "אמת סיפורית"; על דמויות שיכולות להפתיע כמו שבני-אדם מפתיעים; ועל ה"עצמי שלה", שלא מעניין אותה בכתיבה. שוחחנו על העולם שיוצרות המילים הכתובות, וכיצד הפליאה ממנו אוחזת בה במהלך התהוותו של ספר. צחקנו מעט כשנחשפנו ליכולת שלה לשכוח את כתביה על מנת שתוכל ליצור עולמות חדשים. שוחחנו גם על ניקיון דעת, על מבוכה, על תרגומים ותסריטים, ועל המרחבים שבין אולפן בהוליווד לבין מכונת הפקס במכולת. דומה שגדולתה של גיל היא בתבונתה הצלולה, או אולי בשאלה הפשוטה - "למה צריך לעניין אנשים שאני כותבת ספר?" וכמו במסע חייה, וכמו בכל ספריה, שיחתנו לא נחתמה באיזשהו מסר או לקח. היא הוליכה להבנה טובה יותר של סוגיות שעלו בה.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק התשעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית המשורר, המבקר והעורך אלי הירש. אדם שחייו מסורים לנביעת המילים הכתובות אל מול חווית הקיום, לא רק שלו אלא גם של אחרים. אלי לקח אותנו למסע אל ילדותו, אל מותו של אחיו אורי הצעיר ממנו בשנה, שחלה בלוקמיה והלך לעולמו כשאלי היה רק בן חמש, ואל האופן שבו האובדן הזה עיצב את חייו. הוא גם לקח אותנו אל הרגע שבו ספרו של דוד אבידן "משהו בשביל מישהו" נפל אליו ממדף הספרים בבית הוריו ושכנע אותו לותר על אהבת נעוריו - המתמטיקה - לטובת קריאה וכתיבה של ספרות. בין לגימה ללגימה, שוחחנו על כתיבה מתוך ערפל, על משברים נפשיים, על קריאת שירה וכתיבת שירה כאובססיה. דיברנו על תשוקה, על מין ומיניות, על עדינות נפש, על חוכמת הפעולה של השירה, על קשת הגורלות הרחבה ששירה יודעת לפרוש ולהקיף. התעכבנו על הנקודות בזמן שבהן אלי הפך למבקר, לעורך, למה שהוא מכנה "פועל ספרותי", למורה, וגם לאבא. דיברנו על התנודות שמלוות אותו מאז שהוא זוכר את עצמו - בין מדיניות עיקשת של אי-כתיבה להתקפי כתיבה אינטנסיביים. קפצנו אל מחוץ לזמן כדי להכיל את התאהבותו בנתי בתחילת שנות ה80, והמשכנו לצעוד אל הבית שבנה, אל פסקול הסונטות שנולד מתוך געגוע לאיטליה, אל שירי האבל ואהבה שכתב בעקבות מותו של ידידו הקרוב דן דאור, אל טעויות ושגיאות, בגידות ומשברים, כאב וסליחה. נדמה כי מסע חייו של אלי הוא התגלמות של שפה פרטית שבמרכזה המתח בין אובדן לאהבה. "אני יודע היום מה שלא היה ברור לי פעם - שאף אחד לא חייב למות כדי שאכתוב שירה." או כפי שאמרה לו אהובתו: "אל תפחד, תכתוב הכל, זה כבר קרה. זה לא יקרה שוב."Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השמונה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת יעל נאמן. סופרת יוצאת דופן. שנדמה לפעמים שהיא מנוכרת לתואר סופרת, מעין רואה שאיננה נראית מבחירה. כתיבתה בוהקת ומנצנצת, זוהרת ומוארת במרחבי הספרות העברית מבלי לנסות להיות כזאת. כתיבתה לוכדת את הזמן בעודו מתרחש (הרבה לפני שיהפוך לזיכרון). יעל היא סופרת קשת כתיבה שכל חייה נאבקת בצנזורה הפנימית שלה. היא לקחה אותנו אל ילדותה בקיבוץ, צעדנו בשביל עם הילדה שהחלה לכתוב כבר בגיל צעיר והאזנו לקראת שינה לספרים שקראו לה בבית הילדים. אלה לא היו סתם מילים עבורה, כי אם תחליף לחום וחיבוק של הורים הקוראים סיפור לפני השינה. בין לגימה ללגימה התבגרנו עם הנערה והעלמה שכבר הבינה שהקושי לחלק מהילדים הגדלים בחינוך הקיבוצי הוא שאין שוויון בתכונות חמקמקות כמו להיות אהוב. היא שיתפה אותנו איך למדה להילחם בצנזורה הפנימית שלה, ובגיל חמישים החלה הנביעה הפנימית לפרוץ, לא כדי להיזכר או לתעד אלא כדי לתת ביטוי להתעסקות הקיומית שלה בשאלה כיצד לחיות - לתת ביטוי שאינו מופשט, שאינו מדובר או מצוי רק במחשבה, לסיפור המתחולל בתוכה בכל רגע. מספר לספר יעל איפשרה לנו כניסה אל מרחבה הפנימי כדי הבין שהכתיבה היא ניסיון לכתוב בתוך עיוורון, שניתן לכתוב רק את מה שהצלחת לתפוס.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השבעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר איל חיות-מן. סופר צעיר וד"ר לפילוסופיה יהודית (צעיר לא פחות) אשר פרץ לתודעתנו עם זכייתו בפרס ספיר לספר ביכורים על הרומן ההיסטור-פנטסטי שלו "מסכת תהום". מרגע הלגימה הראשון איל הכניס אותנו אל עולמו הפנימי והחיצוני שבו מנעד ההתרחשויות רחב עד שאיננו מוגבל. שוחחנו על הילד שגדל בקטמון בבית רחב לב בו אמא ואבא יצרו מרחב סובלנות בנקודת המפגש שבין הדתי לחילוני, והחל לכתוב סיפורים כבר בכיתה ב'. על הבדיון שריתק אותו לכל אורך ההתבגרות. בין לגימה ללגימה שוחחנו על נער במפגש כתיבה שפתח לו צוהר לאפשרויות הרוח, אך גרם לו לתהיות על כתיבתו, על העלם העתודאי שבכלל חשב שהכתיבה זנחה אותו עד שיצא למסע חיפוש והמיסטיקה היהודית שתמיד הייתה שם החלה לספר בתוכו סיפור. איל חצה איתנו יד ביד, הלוך חזור, בין עולם האקדמיה והמחקר לעולם הספרות והכתיבה הספרותית, עד שמדי פעם נעצרנו על הגשר שביניהם והשקפנו על יכולותיו לנוע כשהוא בידיעה מוחלטת על שכלו (וזוהי הצניעות האמיתית), פענחנו יחד איך התנועה הטבעית שלו איפשרה לו בזמן דוקטורט לכתוב רומן שלם. נדמה כי ההפוגות האלו הן סוד כתיבתו, היכולת להתבונן, לחוש ולראות את העבר והעתיד כמקשה אחת, לאפשר למחקר להיות יתדות לפרוזה ולשכתב בדרכו את הבלתי נראה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק קצת שונה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר היהודי-אמריקאי ג'וזף פיינדר. בשיחת וידאו מעבר לים הרמנו לחיים, גם בעברית. יצאנו למסע חיים של ילד למשפחה יהודית שנדד עם הוריו בעולם, עד שחזרו לחוף המזרחי שם גדל ומצא בקריאה מפלט, ואז בכתיבה - בית פנימי לעצמו. שוחחנו על סיפור המתח הראשון שכתב לאחיו כשהיו נערים, וכיצד תגובתו השפיעה על כתיבתו עד היום בעשור השביעי לחייו וכאחד הסופרים הפופולריים בארה"ב. צחקנו מעט בהומור של יהודים כשלקח אותנו למסע של עלם באוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב שכבר במדשאות ידע היטב שהספרות והכתיבה הן דרך חיים עבורו. ג'וזף פתח בפנינו את שיטת עבודתו, כיצד הוא בונה צירי זמן, איך מתפתחת העלילה שלו, מה הוא מנסה לחדש בין ספר לספר וכיצד נוצרות הדמויות והגיבורים שלו. הוא גילה לנו את סודו, גם ברבי-המכר הגדולים שלו, גם בספרים הישנים והחדשים - הוא מתחיל לכתוב את המילה הראשונה בספר רק כאשר הוא יודע מהו סוף הסיפור.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת והמשוררת תהילה חכימי. קול צעיר-ותיק ובעיקר עולה, מתגבר ומתעצם בספרות ובשירה העברית. בצניעות ומבלי יומרות של חשיבות עצמית, תהילה מייצרת כתיבה כמעט אלגוריתמית. מצמצמת את הפער בצורה כל כך מדויקת שבין הבדיון לחוויית המימד האמיתית בתודעת הקורא. כלומר אצלה התנועה בתוך חלל וזמן איננה רק אמירה או מניפולציה של מילים כתובות על תת-ההכרה אלא הבנה מלאה המגולמת במלאכת הכתיבה ונעה במרחב שבין המופשט לפיזי, בין ההומני לריאלי, בין המדעי לרגשי. כמעט בלי מאמץ. תהילה לקחה אותנו אל בית ילדותה בגני תקווה, אל הוריה שהיו דור ראשון להשכלה גבוהה ועדיין והעניקו לה את השם תהלה של עגנון. טיילנו במסדרונות הספריה העירונית, ופיענחנו יחד את המשיכה אל המקצועות הריאליים ולמה דווקא כנערה בין חמש יחידות לחמש יחידות נבעו מתוכה מילים כתובות, נביעה בלתי פוסקת של שירים בלי משוררת. התהלכנו בסבלנות במסע של צמצום והרחבה - בשפה הכתובה ובחיים בכלל. מהיכן שבאה להיכן שהנה ולהיכן שתגיע. בין לגימה ללגימה שוחחנו על איך זה לגדול עם עוד שלוש אחיות (כשאחת תאומה), על הכתיבה כמלאכה של אדם חי, משלח יד ללא הערך הכלכלי אך גם שאינו תחביב. על מפגש עם עודד וולקשטיין ועל השיחה התמידית ביניהם. על אהובה ואב ילדיה, על  היותה (לפחות בעיניי) האבולוציה הבריאה והמרפאת של הספרות העברית ואיך ההתנגשות הפרטית שלה בין העבודה לכתיבה הפכה למפץ פנימי שברא כוח גדול עבורה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק החמישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גלילה רון-פדר עמית. סופרת שהנה פני המדינה כולה, כזו שגם הסופרות והסופרים הישראלים הגדולים ביותר גדלו על ספריה. גלילה נעה איתנו אל ילדותה בראשית המדינה כדור הראשון שנולדו אל החלום. הבטנו בהרפתקות הילדה שכבר אז הייתה לוחמת בחבורה דמיונית. אחת שרואה את הבלתי נראה. הלכנו איתה יד ביד אל נערותה ואל כתיבתה שהחלה אז, כנערה ועלמה צעירה, בכלל למבוגרים. עד לרגע שבו בתחילת שנות העשרים לחייה בתעוזה ובאומץ לב כתבה מכתב למנחם בגין, רק לשאול על העלילה בספרה הראשון שעוד לא ראה אור, הוא הזמין אותה אליו והפציר בה מול כולם - "רק אצל הילדים ניתן להכשיר את הלבבות." ומאז היסטורה. מעל 400 ספרים נבעו מתוכה. נדמה שכל ספר או סדרת ספרים, הפכו ליסודות עליהם נבנה מגדל של ספרות ילדים עברית צברית, מבנה שעדיין מתרחב ולא מפסיק לגבוה, כמו אותה מדינה שהנה בבואה לעצמה, משום שישראל היא גלילה וגלילה היא ישראל, גם בעשור השמיני של חייה. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הארבעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והעורך עמיחי שלו. סופר שנדמה כי מספר לספר קריאת התיגר שלו רק גדלה, גם כלפי הספרות וגם כלפי הכתיבה שלו עצמו - תנועה ערה פנימה אל תוך הווייתו והחוצה אל תרגום ופרשנות חוויית הקיום- פרא שמבקש לא להזיק לאף אחד, נבוך מאצילותו, ולכן מגדיר עבור עצמו את מרחב המחיה כדי להתרחש, וכל מרידתו היא בשדים המבקשים לבקר. עמיחי פתח לנו דלת אל ילדותו, החל מטראומה מכוננת, דרך כדורגל ועד גיטרה חשמלית. בין לגימה ללגימה יצאנו למסע אל המפגש הראשון עם טקסט, של נער-עלם-איש מורד נצחי שמעולם לא רצה להיות סופר, רק ביקש קצת שקט. דיברנו בין היתר כיצד נוכח רוחב לבו ואובססיה לטוב המוחלט של היצירה, הן כעורך והן כמרצה, הוא לא מסוגל להרפות ולוותר, לא לתלמידיו, לא לסופרים שהוא עורך ובעיקר לא לעצמו. בנוסף, גילינוכיצד רגישותו הרבה לעולם ולזולת מגולמת במראה קשוח, בהוויה של ילד רע בעל כורחו, אך המשקל הסגולי שלו עדין ורך. נענו בין סוגות שונות בפרוזה עד לשירה שנכתבה בליברפול, עיר הולדתה של אימו. כמו כן, נחשפנו לאומן שבניגוד לעבר, כבר פחות מבקש להיעזב לנפשו, סופר שסיים מזמן לשרוד, וכבר שנים הוא חי. חי במלוא עוצמתו, בפאר הדרו. כמו כל כתביו. נראה כי שמונת ספריו הם רק חימום להופעה שעוד עתידה להגיע.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלושה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אסתי ג' חיים. סופרת שהיא גם אמנית בכל כך הרבה תחומים, יוצרת הנעה בין סוגי אמנות שונים שהתכנסו בתנועתם הטבעית פנימה אל תוך עצמה ואז החוצה ממנה - אל פאר כתיבתה. אל ספריה. נדמה שדמותה השברירית מתקשה להכיל את רוחה הענקית, מעין כלי קיבול עדין כשהיא נושאת בעולם נפש ונשמה רחבות וגדולות כל כך. אסתי לקחה אותנו באומץ לב למסע שעדיין נמשך אל ראשית ילדותה. בין יפו לחיפה, בין הדמיון למציאות, בין ההזוי למציאותי. התהלכנו יחד בין כאב האתמול לכוח של היום. בנדיבותה הרבה ביקרנו בביתה שם פגשנו נערה לוחמת ואמיצת לב, התבוננו יחד באמא דתיה הנושאת עמה צלקות עוד מעבר לים, ואבא המכיל את כל האמונות והשגיונות של כולם, מלטף ברוך גם את בדיונה וסודותיה הכמוסים של ילדה-נערה-עלמה המחפשת את שביליה. חווינו יחד מתוך הזיכרון החד איך כבר בגיל צעיר ציירה לעצמה ילדות, רקדה לעצמה התבגרות, ניגנה לעצמה חיוך, שיחקה לעצמה חברויות וכתבה לעצמה חיים. בין הלגימות ובין ספר לספר גילינו עולם שלם מלא הומור אשר משנה את צורת העצב, ותחכום המאפשר לטקסט גם להציל את הסופרת. שוחחנו על מפגש מקרי עם חיים באר ועל הבטחון שנבנה בתוכה עם השנים. דיברנו על סוגות וז'אנרים המרתקים אותה ועל תודעה של רואה שאיננה נראית. נדמה כי ששת ספריה, על אף קסמם ואיכותם, הם בכלל חימום לקראת הופעה על במה בוהקת, של אישה המקבלת את עוצמתה, שלא רק שאיננה שקופה - אלא שלל גווניה הוא סימן ההיכר הייחודי שלה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השנים עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית העורכת והסופרת נועה מנהיים. עורכת ספרות מקור בהוצאת כנרת זמורה דביר. במסע מקרי של מעל ארבעה עשורים הפכה הילדה מבית דתי בעיר העתיקה בירושלים לאחת הדמויות המשמעותיות והחשובות ביותר לעיצובה של הספרות העברית של שנות האלפיים והלאה. ברוחב לבה שיתפה אותנו נועה כיצד בין הסמטאות פיתחה אהבה למילים הכתובות, סיפרה לנו על הנערה ששיחקה עם הדמיון בחורבות עיר דוד ועל העלמה שהמערך הנפשי של האדם החל להעסיק אותה. בין כוס יין לצחוק נבוך, בין שיחה על ספר וז'אנר אהוב, התהלכנו יחד אל מפגש לא צפוי עם דב אלפון שהוביל להשלמה וחיבור של סך כל ההתרחשויות בחייה - הרגע בו הפכה לעורכת ספרותית. שוחחנו על המשמעות הרחבה של עורכת רגישה מאוד, על מגע עדין ומתחשב בטקסטים של זולת ששם מבטחו בה. על ארגז הכלים הייחודי שפיתחה עם השנים, ארגז כלים מתחדש ובלתי משוכפל שאינו מזלזל בעבר אך אינו מתנצל על חדשנותו. התבוננו יחד בנוף הפנימי והחיצוני של הספרות ונעצרנו מעט כדי להתענג על הפליאה שבכתיבתה שלה. נדמה כי שני ספריה הם מלאכת אריגה של רגשות וחושים - טקסטים השזורים מאהבה לאמנות ולספרות, משנים של התבוננות ומרצון אותנטי וצנוע לאפשר לכולנו גישה אל מאחורי הקלעים של תהיות נפשה. בקלות, ברוך ומתוך הכרח למדנו למה להסיר את האגו בעבודתה, התרגשנו מעצה של אבא איש סודה, ופיענחנו מדוע הידיעה שיש עורכת ספרותית משנה את כתיבת הסופרות והסופרים/ עד לקפה ועוגה עם סיומו של ספר - היא, הסופר.ת והזמן הסודי שהונצח ביניהם. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק האחד עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אורלי קסטל בלום. אולי הסופרת הבולטת ביותר בשלושת העשורים האחרונים. סופרת עליה מעידים סופרות וסופרים רבים בישראל כאחת מהגדולות בעולם. מספר לספר נבע קולה החד-פעמי בין שלל צלילי הספרות, באופן בלתי משוכפל ושאינו דומה לשום דבר אחר שהיה כאן - מעין קפיצה אבולוציונית של ספרות עברית. יצאנו למסע יחד עם ילדה של עולים ממצרים, שלמדה להתבונן בתנועת העולם מגיל צעיר מתוך זרותה, התבגרנו עם נערה שהשפה העברית עוד לא חדרה אל התודעה שלה לגמרי, עד שבבת אחת, בספר מקרי שפתחה, המילים נדבקו אל הדף ומשם ניווטו את החווייה החושית שלה בעולם. אורלי לימדה אותנו כיצד להתבונן, איך לראות את הבלתי נראה, איך חיים בשביל לכתוב או כותבים בשביל לחיות. בנדיבותה הרבה אורלי נתנה לנו כניסה אל התודעה שלה, אל שיטת המחשבה שלה וצורת כתיבתה. טיילנו יחד במימד האדיר הזה שבין הדמיון למציאות כדי לחבק את האפשרות לחוות בחושיה את העולם ולהבין תוך כדי תנועה מדוע הכתיבה עבורה היא החיים או אפילו לפני החיים עצמם. שוחחנו על אימהות, על אהבה, על סבתאות כפריחה מחודשת. על מהלכים ספרותיים שהיו מקבילים לחייה ועל התנועה שבין סוריאליזם לריאליזם. על מעוז אביב ולונדון מינסטור, על קהיר ופריז, עד שנדדנו ברחבי עולם בעקבות עשרות השפות שאליהן תורגמו ספריה. בסופו של מסע כאשר התיישבנו לנוח, הרמנו לחיים, לחיי הניצוץ הראשוני והפשוט של כל כתיבתה, רצונה הטהור והנקי - להיעזב לנפשה.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשירי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר דרור משעני. התבוננותו הרחבה כעורך, מרצה, תסריטאי וחוקר ספרות הפכה אותו עם השנים לאחד הסופרים העבריים הדומיננטיים ביותר בתרבות וביצירה הישראלית המודרנית. בין ספריו נוכחת שאיפה תמידית אל אמת שלא נעים לדבר עליה, אשר משתהה שם בענווה ובזהירות. דרור אחראי במידה מסוימת להיוולדות של ז'אנר גלובלי בעולם צברי המגולמת ברומנים בלשיים שכולם בבואה לעצמו. הנביעה הפנימית של הטקסטים שלו היא דיוק פנימי המחבר בין מסורת צעירה של בלש ומסורת מפוארת של ספרות עברית. ביקרנו יחד בבית החם והמיוחד בו גדל, המורכב מעולמות שונים של אמא ואבא, בסלון מחשבתו דיברנו על הסיפור הקטן שהוא גם הסיפור הגדול של הילד מחולון. שוחחנו על הנער עם העיר הפנימית המתחוללת בו ועל פריפריאליות נפשית של העלם שהופך להיות איש ספר. התרגשנו עם הכאב והשבר שביתמות מגיבור חייו שנדמה כי עד היום חייו הם שיחה עמו. בין לגימה ללגימה ניסינו לזהות מה נחוץ לעולם שייכתב, איך נוגעים במלחמה ואיך השפיעו חסמבה, שרלוק הולמס ואגתה כריסטי - על מחברת ועט בתיק, על גישה עצמית, עמדה פנימית או מסיכה. נסענו בין חולון, ירושלים, באר שבע ותל אביב, בין החוג למשפטים לחוג לספרות, רק כדי להבין שהבלש שלו הוא האיש שמתערב בעולם לא רק כדי לפענח אותו אלא גם כדי לשנות אותו. גיבור פנימי שנהיה לדמות כתובה שהתפתחה מבית וקיבלה בירושה מפתח להתבוננות בחברה הישראלית. עד שהוארה בבת אחת השליחות הרחבה יותר של דרור, סופר שהוא יורש וזה שיוריש את המחשבה החופשית, את המשך דרכו של אבא.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק התשיעי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת, העורכת והמתרגמת דנה אלעזר-הלוי. לאחר שנים של עריכה ספרותית בהוצאות הגדולות בישראל ותרגום של עשרות ספרים לעברית, החליטה דנה שהעת הגיעה לכתוב בעצמה את עולמה המתרחש בתוכה כבר שנים. מהר מאוד הפכה לאחת מסופרות הילדים הפופולריות, המצליחות והאהובות בישראל. ספריה נמכרו במאות אלפי עותקים ובכל שבוע היא מוזמנת (לפחות) לשני בתי ספר - לדבר על ספריה. שוחחנו על קריירה שהחלה בגיל צעיר מאוד במקצוע ששייך לעולמם של מבוגרים. על התרגום שהוא חלק מאישיותה כבת של מתרגמת, על הבית בו נולדה שבמקרה היה גם של אלתרמן, ועל החדר בו גדלה במרחביה של תרצה אתר. המשכנו במסע שהחל בתרגום ודיאלוג עם הבית בו גדלה, חשפנו סודות של הנפש על אבא שהיה איש מוסד וילדה שתוהה על עולמו הרחוק קרוב. התבוננו יחד בחומרי הגלם הופכים לצד הליכתה, לצופן סודי ובלתי משוכפל ביצירותיה. על ילדה נסיכה בשבוע הספר, על נערה ועלמה שידעה הרבה לפני זמנה. על הרגע בו הבינה שיכולה לכתוב אפילו טוב יותר לנוער - מתח ואז בלש ואז הרפתקה ואז הומור ואז מסעות בזמן ועוד. דיברנו על חלוקה לגילים בספרות, על האחריות של סופרת ילדים. על ילדים קוראים ועל אישה אחת וילדה נצחית באותו אדם, שקוראת תיגר, ומאפשרת להן להתאחד בתוכה אט אט - מספר לספר.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השמיני של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית, יערה שחורי. ד"ר לספרות, סופרת, משוררת, עורכת וחוקרת ספרות. עורכת ספרות מקור בהוצאת כתר. בשלושה עשורים של מסע איטי יערה הפכה לאחד הקולות החשובים בספרות העברית. מצוידת באבקת קסמים שהגישה לה ספרנית בקיבוץ וכוח רב שנטען בתוכה מאותו הרגע, טיילה הילדה במרחבים הפנימיים של עצמה ומחוצה לה, לאט, בעדינות וברוך כלפי מושא התבוננותה אך גם לפרקים בלפיתה עצמית של האישה המתעצמת בה ונובעת ממנה אל המשך השביל. מבלי לדעת את כיוון תנועתה, פיתחה יכולת להיות שלמה עם רגע ההווה, מקלפת מעליה שכבות של שקר בדרך לבקר בראשיתם של הדברים - הפעם נוכחת. הפעם עם כישוף ספרותי. מספר לספר, משירה לפרוזה, היא מפזרת את אבקת הקסמים על הזיכרון, על ההווה, על מה שיהיה, מתכתבת עם מה שמת ועם מה שעתיד למות. יערה לקחה אותנו ברוחב לבה אל הקיבוצים בהם גדלה, אל הבית שהקפיד על אומנות מצטיינת, על הרגע בו הילדה בכיתה ב' כבר ידעה שתהיה סופרת ועל חיילת בת 19 שאת "אין-הכסף" שלה הוציאה דווקא על סדנת כתיבה. על אבא ואחות ועל אמא שאיננה עוד אך עדיין הדמות המשמעותית והגיבורה של חייה. דיברנו על המורכבות שביחסי אמא ובת, על נסיעה באוטובוס בגיל 40, על רגעי שפל והצלחה, על חרדות ופחדים. צחקנו בחודשים ארוכים של פציעה בבית חולים, והתודינו על הוירטואוזיות שבכתיבתה. שוחחנו על תהילים ועל שפת סימנים, על כך שאין עתות לכתיבה והיא מתרחשת כל הזמן. אולי הפיה זו היא אולי אחת שמבקרת לעתים עם אור המקרר הנפתח. כך או כך היא מחייכת אליה, לוחשת לה שניצחה, שומרת איתה על אימהות פנימית לילדה הנצחית שבתוכה - שהכי אוהבת שירה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השביעי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית המשורר אלי אליהו. אלי הצליח בשני העשורים האחרונים לקבע את שיריו כהיוולדות מחדש של שירה עברית בתוך הישראליות החדשה. הוא עשה זאת בצניעות, בסבלנות אך בנחישות, מתוך רצון אינטימי של אדם רגיש מאוד בעולם, למצוא את היכולת להתרחש בנינוחות במרחבי המציאות ולסמוך על השפה שתביע את חוויית הקיום הפרטית שלו, כפי שהוא תופס אותה בחושיו. מסעו אל ספריו הוא תנועה המפענחת את קולו בין שלל הקולות והצלילים של המשוררות והמשוררים שקדמו לו. דיברנו על הילד בדרום תל אביב שכבר אז ידע שיהיה משורר ועל הכישרון והניצוץ הטבעי שזיהו בו המבוגרים בבית הספר ברמת גן. בין לגימה ללגימה שוחחנו על ראשית שנות השלושים של חייו, כשהיה בטוח שכלום כבר לא ייצא משיריו, עד למפגש מקרי עם אגי משעול. אלי לקח אותנו יחד בשביל שבין תחרות כשרונות של נער ותשבצי היגיון, ועד לכתבי עת ולוח שעם שעליו נעוצים מכתבי דחייה. ניווטנו באמצעות הטלת ספק עד שהמילים נטענו מספיק משמעויות, הבשלות הנפשית הגיעה, ואיתה האבהות והאהבה לבת שנולדה. הגענו אל נקודה אחת בזמן בה הגיל הטבעי של הרוח התאחד עם הגיל הפיזי ובו ברגע נולד משורר - גם בעיני עצמו. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השישי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גלית דהן קרליבך. גלית היא אחת הסופרת הבולטות ביותר בדור החדש של הספרות העברית. כזו שקראה את כולם אך כתיבתה אינה תהליך של הידמות למשהו. אי בודד בתוך מרחב הגמוני. סופרת עם קול ברור וייחודי שאינו שכפול של דבר אלא הדהוד של עצמיותה האותנטית, הנחשפת מספר לספר עם צמיחתה. נדמה כי על אף שמונת ספריה היא רק מתחממת במלאכת זיהוי המשקל הסגולי של כתיבתה. גלית נעה איתנו ברוחב לב אל ראשית הסיפור שנמסר לה, טיילה איתנו בכפר הקטן של סבתא והדריכה אותנו במבוכי השפה העברית בירושלים - כפי שהילדה, הנערה והעלמה שחיות בתוכה פיענחו אותה. על אובססיית קריאה שאיפשרה אמון בחיים ונאמנות לדת הטבעית שלה שהנה לב פתוח. על זרות בין מוסדות בהם ספרים היו עששית בנפשה כשצעדה בערפל. על אישה לוחמת בתוך אוהל אוהבים קטן, על אמא בלתי מנוצחת. גלית איפשרה לנו להתבונן איתה יחד במרחב ההתרחשויות הפרטי שלה שבין שדרות, אשדוד וירושלים (ולפרקים גוש דן רבתי). תנועה בלתי פוסקת בין הבדיון למציאות, בין החוויתי למדומין, בין השפוי להזוי, בין השגרתי לפנטסטי. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.