שְׁכַר סוֹפְרִים

בפרק השלושים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר, המתרגם, ואיש העולם החשאי יונתן דה שליט. יונתן פתח בפנינו עולם של חיים הנעים בין חשיפה להסתרה, בין זהות אישית לבין תפקידים שמחייבים לעיתים להחליף פנים. בין לגימה ללגימה עסקנו בשנותיו של דה שליט בעולם המודיעין ובפסיכולוגיה של שימוש בשמות בדויים. וכיצד לא רק הכיסוי טכני, אלא האימוץ הממשי של זהות אחרת חודר אל הספרות שלו. ביוגרפיה שיש לזכור לפרטיה, סגנון דיבור שיש להטמיע ומערכות יחסים שיש לתחזק מתוך סיפור שאינו באמת שלך. יונתן איפשר לנו הצצה אל המאמץ הנפשי הכרוך בהחזקת פיצול מודע לאורך זמן, על המתח בין שליטה רגשית לבין אותנטיות, ועל השאלה מה נשאר יציב כאשר אדם נדרש שוב ושוב ללבוש זהות אחרת. נקודה מרכזית בשיחה היא הרגע שבו דמות שנועדה להיות כלי עבודה מתחילה לחלחל אל תוך האדם עצמו. ומתוך העולם המבצעי יונתן בנה לנו גשר אל הספרות. ספרי הריגול של דה שליט מוצגים כמרחב שבו אותם מתחים מקבלים ביטוי אחר: במקום להסוות, הספרות מאפשרת להתבונן. אם בעולם המודיעין הזהות הבדויה נועדה להגן ולהטעות, הרי שבספרות היא משמשת לחשיפת הדילמות שמאחורי החיים בצללים, בדידות מובנית, נאמנויות סותרות והמחיר האנושי של שליחות חשאית. נראה כי כתיבתו של יונתן מגבשת תפיסה של זהות כריבוי שכבות: לא דבר קבוע וסגור אלא תנועה מתמדת בין תפקיד לאדם, בין נאמנות חיצונית לקול פנימי. בתוך המסגרת הזו הספרות מתוארת כהמשך טבעי אך גם כמרחב אחר עבורו עצמו - מקום שבו אפשר לעבד חוויות, לשאול שאלות מוסריות, ואולי גם להשיב לעצמו את הפנים שמאחורי המסכות.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ותשעה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר, המשורר והעורך אלעד זרט. שוחחנו על ילדותו בקריות והמשכנו אל הפנימייה הצבאית, שבשעות הפנאי חשפה בפניו עולם של קריאה - טקסטים שהחלו לדבר אליו ואיתו. דיברנו על ספרות ושירה כשהן משוחררות מן הצורך להצדיק את עצמן. בתוך מציאות רוויית רעש, עמדות נחרצות ודרישות אידיאולוגיות, אלעד מזמין אותנו לבחון אם ספרות חייבת להיות כלי פוליטי או חברתי מוצהר, או שאולי כוחה טמון דווקא ביכולתה להישאר מרחב פתוח ‑‑ כזה המכיל סתירות, מורכבות ורגש שאינו ממהר להתיישר עם מסקנה ברורה. בין לגימה ללגימה שוחחנו על מפגשו של אלעד עם טקסטים כעורך וכקורא, ועל האחריות והרגישות הנדרשות ממי שמתווך בין יצירה לקהל, מתוך הקשבה עמוקה למה שהטקסט מבקש להיות. נדמה כי אלעד הוא איש רנסנס מודרני, אך כזה שנטול פוזה. בנינוחות נע הפרק בין אקטואליה ליצירה על‑זמנית, בין ביוגרפיה לכתיבה, ובוחן את מקומה של הביקורת הספרותית בעולם משתנה. מתוך הדוגמאות וההתבוננות האישית עולה תפיסה של ספרות כמרחב המאפשר לחשוב לאט, להטיל ספק ולהחזיק בכמה אמיתות בו‑זמנית. זהו פרק שמזמין לעצור לרגע את הדחיפות להכריע, ולהיזכר שלעיתים די בכך שטקסט פותח פתח לשאלה, להרהור או למפגש אנושי כן ופשוט. זה, בסופו של דבר, כוחה של ספרות.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושמונה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר ואיש התקשורת שי גולדן. אדם אשר כל חייו הנם היוולדות מחדש מעת לעת. זהות המחפשת אדם. שי פתח בפנינו בנדיבות, צוהר אל עולמו הפנימי שם טיילנו יחד ברוגע, במרחבים בהם הכתיבה היא זירת התרחשות של מאבק פנימי בשביל לשרוד בעולם שמחוץ לעצמו. בין לגימה ללגימה שוחחנו על הדחף הבלתי נוח להגיד אמת גם כשאין בה שום יתרון תדמיתי. מעט בגילופין ובישירות חדה נענו מספר לספר, שמונה תחנות חיים, תיעוד של תודעה משתנה, כל ספר תוצר של תקופה. שם הוא פירק את עצמו מול הטקסט והרכיב מחדש חזק יותר. בלי לייפות ובלי לבקש סליחה. בין אבחנות של איש זר בעולם להומור עצמי של אדם השייך לכל אחד, בין הדמות הציבורית לאדם הפרטי, בין הסופר שהוא המשקל הסוגלי של הווייתו לבין איש התקשורת שהפך להיות. מילדות ותחושת זרות, דרך עיתונות, רדיו, טלוויזיה ופוליטיקה, ועד הכתיבה הספרותית כמקום שבו כבר אי אפשר יותר להתחמק מעצמך. בפער הבלתי פתיר בין הדמות הציבורית המושכת אש לבין דוקטורט בספרות, הוראה ואדם שמעדיף שקט, סדר ומילים מדויקות. נדמה שכתיבתו על אף שמונת ספריו הנה רק בשלב החימום, עתה כל הנקודות העיוורות מוארות בתבונה של עשור שישי. בשלוות נפש - הכתיבה כבר אינה בעיה מתמשכת של ילד מגמגם, וגם לא פתרון של רוקסטאר בועט - היא הוא והוא היא. לפני הכול ואחרי הכולSupport the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושבעה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית אייקון התרבות הישראלית יאיר ניצני. יאיר חצה איתנו יחד גשר המעביר מהבמה, המוזיקה והבדיחה המתוזמנת אל הכתיבה במקום שבו כבר אי אפשר להסתתר מאחורי פאנץ’ מבלי לשלם מס רגשי. שוחחנו על המסע הפרטי שלו כנער המתבונן מהצד ומתעניין דווקא במאחורי-הקלעים של המוזיקה, עד לעלם בגל"צ שלאטו עובר לקדמת הבמה. יאיר הסביר לנו מדוע הומור הוא לא קישוט אלא כלי הישרדות, ועל הרצינות שמתגנבת דווקא כשמפסיקים להצחיק בכוונה. על כתיבה כעיסוק לא ברור שמתחיל ב“יהיה קצר” ונגמר בספר. בין לגימה ללגימה דיברנו על המרחב שבין בדיחות יבשות להערות עצמיות. בכנות ובנדיבות נגענו בזמן, בגיל, בדימוי הציבורי מול הבן-אדם בבית. כשדיברנו על ספריו וכתיבתו הבנו מהו האומץ להמציא את עצמך מחדש, גם כשברור לך לגמרי שאין לך מושג מה אתה עושה, אבל זה כבר חלק מהקסם היאיר ניצני כבר חמישה עשורים.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושישה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית המשוררת בכל סרלואי. בכל נעה בעולם בלב פתוח שיש בו תפילה ותשומת לב לעולם ולזולת. שוחחנו על ספרות עברית של אלפי שנים ועל שירה שנולדה לאחרונה; התהלכנו בשביל הפרטי שלה אל מקורות ההשראה; עצרנו להתבונן יחד ברגעי המשבר והכאב אך גם בפריחתה של מודעות; לתנועה בתוך החלל והזמן ולטקסטים הנובעים ממנה. דיברנו על התפרקות והיוולדות מחדש, וכיצד בכתיבת שיר יש רגע של קדושה; על מילים כמו התאהבות, על זוגיות כמלאכה, על קולות וזרמים בנפש ועל היכולת לחתור בתוכם; על חושך ואור בעולם וכיצד האמנות מיישירה מבט אל שניהם. על המשוררת שהיא ייצור דמדומים, ולמה כאישה וכיהודייה היא בעצם לולאה בשרשרת גדולה, חלק קטן ממשהו גדול. שם, בהתרחשויות הפרטיות הקטנות מול הבריאה נראה כי שיריה ועשייתה כולה - מגולמים בכוח העל של האישה העברייה - בהכרת הטוב.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים וחמישה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת, המשוררת והעורכת שרי שביט. יוצרת שנעה ברוך בין השירה לפרוזה מהיום שפגשה במילים הכתובות. מהלגימה הראשונה יצאנו למסע אל ילדותה של שרי. ברוחב לבה היא פתחה בפנינו את מרחב ילדותה, עלינו יחד במדרגות לעליית הגג שם היו הספרים שחיבקו אותה. גם כשדיברנו על היעדר, על איש שעזב ועל יתמות מוקדמת - הרמנו לחיים בדרכה האצילית והזקופה. בראייתה הפנורמית על החיים ברכנו על המצוי ועל ילדה שילדותה מגולמת כמעט בלגדל את עצמה. שוחחנו כיצד המילים הכתובות יצרו בה תוקף, ליוו אותה אל הנערה והעלמה שהפכה להיות, ואיך מאחורי הבר התבוננה וראתה את הבלתי נראה עד שהמילים נבעו מתוכה. על השיר שכתבה וחייב אותה להתמסר לספר שירה שלם, ולמה בדרך עצרה כדי לברוא עולם בפרוזה. דיברנו על פרסים שלעתים מביכים אותה, על המשוררת, הסופרת, האישה, האמא והאדם שהיא בכל יום הופכת להיות. כיצד היא עדיין צומחת בין ספר שירה לפרוזה, צמיחה שמאפשרת איחוד אטי, רך ונעים - בין הילדה ההיא לאישה הבלתי מנוצחת שהננה. כשעצרנו מדי פעם בשולי השביל היה נדמה כי סימני הדרך מקושטים בצלקות מלאות יופי, עדות לחוסר היכולת להיכנע, ולתנועה תמידית קדימה והלאה המייצרת את הדרך שלה. כן היא עדיין בחיים, סיימה להתנצל לפני שנים, מגלמת את הנבואה של עצמה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים וארבעה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת נעה ידלין. סופרת שנדמה כי כתיבתה נובעת ברוך מתוך ליטוף קיומי של כאב וקושי. נעה לקחה אותנו אל מרחבי המחשבה שלה בין הריאלי והדמיוני, המתמטי והפילוסופי. נראה כי כל האידאות של נעה מתכנסות לשביל אחד שמוליך אותה מספר לספר. בין לגימה ללגימה ביקרנו במחוזות ההומור הטבעי שלה, שם נעצרנו לנשום והתבוננו יחד בנוף הקומי, המפתה אותה כסופרת. דווקא כששוחחנו על אהבתה לסטנדאפ נחשפנו לטראגי, לעצב, לקושי ולאנושיות המורכבת, המעסיקים אותה כבר מילדותה. התהלכנו יחד עם הנערה והעלמה שהיא הפכה להיות, בין קריאה לקריאה של אינספור ספרים. בפתחון לב ובכנות איפשרה לנו נעה כניסה אל עולמה; כיצד היא משלבת, כאישה וכאמא, בין החיים לתחושת השעשוע שבכתיבה על הנושאים המרתקים אותה ביותר: המקומות הלא נוחים של החיים, הרגשות הפשוטים אך הלא נעימים שמהם אנחנו עשויים, וכיצד המקום הפרטי של האדם - המימד הנפשי מול המפגש הפשוט והאנושי עם החיים והקיום - מניע אותה לחקור את העולם והדמויות הנבראים בספריה שלה.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק העשרים ושלושה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הביבליותרפיסטית והמשוררת ד"ר ליאור גרנות. אישה שלקחה את המילים הכתובות אל המקום הייחודי שלהן בנפש האדם, משוררת שהקדישה את חייה למחקר וצמיחה של יכולת הטיפול והריפוי באמצעות המילים הכתובות. שוחחנו על ילדותה ואיך פגשה לראשונה שירה כילדה ונערה, וכיצד מצאה מזור למנעד הרגשות שפעלו בתוכה בטקסטים שאמורים היו להיות למבוגרים. על העלמה הצעירה שנעה בין הפסיכולוגיה לאמנות עד שהכריעה שהתנועה ביניהן היא טבעית ונצחית עבורה. בין לגימה ללגימה התרגשנו ממסע חייה שהוביל אותה ליצירת שפה פרטית בתוך השפה הכללית. ליאור הכניסה אותנו למרחביה הפנימיים ואיפשרה לנו להבין מדוע ביקשה להגדיר ראשית עבור עצמה מהי ביבליותרפיה וכיצד ההבנה המלאה מאפשרת לה לעזור גם ליושב מולה לטייל בתוך עצמו, לחדד את השאלות ולמצוא את התשובות.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ושניים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית המשוררת אגי משעול. משוררת אלמותית שאיננה מסתתרת מאחורי דימוי או מטפורה ותמיד יודעת להציץ בדמותה הענקית אל מעבר למילים, בזמן הנכון אל התודעה של קוראיה. אגי לקחה אותנו למסע אל ילדותה, אל רגעים שבהם לא האמינו בה ואולי אף היא לא האמינה בעצמה עד להתהוותה כמשוררת. על נערה מתעצמת, ועל אהבה הונגרית מבית. בין לגימה ללגימה שוחחנו על האיש שלצדה כבר מעל 50 שנה. דיברנו על זרותה בעולם מהיום שהיא זוכרת עצמה. על איך היא כותבת שיר, מה גורם לה לעצור ולהתבונן גם היום, ולמה עדיין מרגש אותה לקרוא שירה עברית במדינות שונות. עצמנו עיניים וחשנו יחד איך זה להופיע מול קהל לא ישראלי ולהאזין לשיריה המתורגמים לשפות מאזורים ומדינות שונות, שמהן ברחו הוריה ואפילו היא עצמה - אגי הילדה שהייתה ועודנה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים ואחד של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והמשורר יהודה אטלס. יוצר על-זמני ורב דורי, כותב שהילדות הישראלית על גווניה עוברת דרך מילותיו הכתובות. יצאנו למסע של כמעט מאה שלמה. בין לגימה ללגימה שוחחנו על ילדותו ועל בגרותו ועל המסע שעדיין נמשך - אל המילה המדויקת של הילד הנצחי והפנימי. צחקנו, התמוגגנו, התרגשנו ואפילו הזלנו דמעה. נשמנו לרגע כדי לאסוף את עצמנו וחזרנו לנוע בשביל חייו עד למסקנה: אכן הילד הזה הוא אתה. הילדה הזו היא את.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשרים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גיל הראבן. סופרת בלתי משוכפלת בעולם הספרות העברית. אמנית שאינה מטפחת לעצמה פרסונה, ואינה משועבדת לא לדימוי ציבורי ולא לתחושה של חשיבות עצמית. נדמה שהיא מתרחשת כאדם כותב כדי להתרחש. גיל אפשרה לנו להבין את התבוננותה במילים הכתובות בעדינות וברוך. ראייה כמעט מתמטית המנוסחת בצורה כל כך בהירה ואותנטית. יצאנו למסע אל ילדותה כנצר לשושלת של ספרות עברית, איך כבר כילדה קיבלה אישור מאימה (שולמית הראבן) לעבור לספריית המבוגרים. ואיך מרגע זה ספרים היו והנם חייה. בנדיבות לבה המשכנו במסע אל נערה שהרחיבה את עולם המושגים והאפשרויות עד לכדי מודעות לזיוף בכתיבה - זאת בגיל שבו ילדות כותבות יומן. בין לגימה ללגימה דיברנו על נחיתותו של הרצון "לרגש" או "לזעזע"; על כתיבה כמחקר ששואף להתקרב להבנה של דברים; על "אמת סיפורית"; על דמויות שיכולות להפתיע כמו שבני-אדם מפתיעים; ועל ה"עצמי שלה", שלא מעניין אותה בכתיבה. שוחחנו על העולם שיוצרות המילים הכתובות, וכיצד הפליאה ממנו אוחזת בה במהלך התהוותו של ספר. צחקנו מעט כשנחשפנו ליכולת שלה לשכוח את כתביה על מנת שתוכל ליצור עולמות חדשים. שוחחנו גם על ניקיון דעת, על מבוכה, על תרגומים ותסריטים, ועל המרחבים שבין אולפן בהוליווד לבין מכונת הפקס במכולת. דומה שגדולתה של גיל היא בתבונתה הצלולה, או אולי בשאלה הפשוטה - "למה צריך לעניין אנשים שאני כותבת ספר?" וכמו במסע חייה, וכמו בכל ספריה, שיחתנו לא נחתמה באיזשהו מסר או לקח. היא הוליכה להבנה טובה יותר של סוגיות שעלו בה.  Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק התשעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית המשורר, המבקר והעורך אלי הירש. אדם שחייו מסורים לנביעת המילים הכתובות אל מול חווית הקיום, לא רק שלו אלא גם של אחרים. אלי לקח אותנו למסע אל ילדותו, אל מותו של אחיו אורי הצעיר ממנו בשנה, שחלה בלוקמיה והלך לעולמו כשאלי היה רק בן חמש, ואל האופן שבו האובדן הזה עיצב את חייו. הוא גם לקח אותנו אל הרגע שבו ספרו של דוד אבידן "משהו בשביל מישהו" נפל אליו ממדף הספרים בבית הוריו ושכנע אותו לותר על אהבת נעוריו - המתמטיקה - לטובת קריאה וכתיבה של ספרות. בין לגימה ללגימה, שוחחנו על כתיבה מתוך ערפל, על משברים נפשיים, על קריאת שירה וכתיבת שירה כאובססיה. דיברנו על תשוקה, על מין ומיניות, על עדינות נפש, על חוכמת הפעולה של השירה, על קשת הגורלות הרחבה ששירה יודעת לפרוש ולהקיף. התעכבנו על הנקודות בזמן שבהן אלי הפך למבקר, לעורך, למה שהוא מכנה "פועל ספרותי", למורה, וגם לאבא. דיברנו על התנודות שמלוות אותו מאז שהוא זוכר את עצמו - בין מדיניות עיקשת של אי-כתיבה להתקפי כתיבה אינטנסיביים. קפצנו אל מחוץ לזמן כדי להכיל את התאהבותו בנתי בתחילת שנות ה80, והמשכנו לצעוד אל הבית שבנה, אל פסקול הסונטות שנולד מתוך געגוע לאיטליה, אל שירי האבל ואהבה שכתב בעקבות מותו של ידידו הקרוב דן דאור, אל טעויות ושגיאות, בגידות ומשברים, כאב וסליחה. נדמה כי מסע חייו של אלי הוא התגלמות של שפה פרטית שבמרכזה המתח בין אובדן לאהבה. "אני יודע היום מה שלא היה ברור לי פעם - שאף אחד לא חייב למות כדי שאכתוב שירה." או כפי שאמרה לו אהובתו: "אל תפחד, תכתוב הכל, זה כבר קרה. זה לא יקרה שוב."Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השמונה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת יעל נאמן. סופרת יוצאת דופן. שנדמה לפעמים שהיא מנוכרת לתואר סופרת, מעין רואה שאיננה נראית מבחירה. כתיבתה בוהקת ומנצנצת, זוהרת ומוארת במרחבי הספרות העברית מבלי לנסות להיות כזאת. כתיבתה לוכדת את הזמן בעודו מתרחש (הרבה לפני שיהפוך לזיכרון). יעל היא סופרת קשת כתיבה שכל חייה נאבקת בצנזורה הפנימית שלה. היא לקחה אותנו אל ילדותה בקיבוץ, צעדנו בשביל עם הילדה שהחלה לכתוב כבר בגיל צעיר והאזנו לקראת שינה לספרים שקראו לה בבית הילדים. אלה לא היו סתם מילים עבורה, כי אם תחליף לחום וחיבוק של הורים הקוראים סיפור לפני השינה. בין לגימה ללגימה התבגרנו עם הנערה והעלמה שכבר הבינה שהקושי לחלק מהילדים הגדלים בחינוך הקיבוצי הוא שאין שוויון בתכונות חמקמקות כמו להיות אהוב. היא שיתפה אותנו איך למדה להילחם בצנזורה הפנימית שלה, ובגיל חמישים החלה הנביעה הפנימית לפרוץ, לא כדי להיזכר או לתעד אלא כדי לתת ביטוי להתעסקות הקיומית שלה בשאלה כיצד לחיות - לתת ביטוי שאינו מופשט, שאינו מדובר או מצוי רק במחשבה, לסיפור המתחולל בתוכה בכל רגע. מספר לספר יעל איפשרה לנו כניסה אל מרחבה הפנימי כדי הבין שהכתיבה היא ניסיון לכתוב בתוך עיוורון, שניתן לכתוב רק את מה שהצלחת לתפוס.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השבעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר איל חיות-מן. סופר צעיר וד"ר לפילוסופיה יהודית (צעיר לא פחות) אשר פרץ לתודעתנו עם זכייתו בפרס ספיר לספר ביכורים על הרומן ההיסטור-פנטסטי שלו "מסכת תהום". מרגע הלגימה הראשון איל הכניס אותנו אל עולמו הפנימי והחיצוני שבו מנעד ההתרחשויות רחב עד שאיננו מוגבל. שוחחנו על הילד שגדל בקטמון בבית רחב לב בו אמא ואבא יצרו מרחב סובלנות בנקודת המפגש שבין הדתי לחילוני, והחל לכתוב סיפורים כבר בכיתה ב'. על הבדיון שריתק אותו לכל אורך ההתבגרות. בין לגימה ללגימה שוחחנו על נער במפגש כתיבה שפתח לו צוהר לאפשרויות הרוח, אך גרם לו לתהיות על כתיבתו, על העלם העתודאי שבכלל חשב שהכתיבה זנחה אותו עד שיצא למסע חיפוש והמיסטיקה היהודית שתמיד הייתה שם החלה לספר בתוכו סיפור. איל חצה איתנו יד ביד, הלוך חזור, בין עולם האקדמיה והמחקר לעולם הספרות והכתיבה הספרותית, עד שמדי פעם נעצרנו על הגשר שביניהם והשקפנו על יכולותיו לנוע כשהוא בידיעה מוחלטת על שכלו (וזוהי הצניעות האמיתית), פענחנו יחד איך התנועה הטבעית שלו איפשרה לו בזמן דוקטורט לכתוב רומן שלם. נדמה כי ההפוגות האלו הן סוד כתיבתו, היכולת להתבונן, לחוש ולראות את העבר והעתיד כמקשה אחת, לאפשר למחקר להיות יתדות לפרוזה ולשכתב בדרכו את הבלתי נראה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק קצת שונה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר היהודי-אמריקאי ג'וזף פיינדר. בשיחת וידאו מעבר לים הרמנו לחיים, גם בעברית. יצאנו למסע חיים של ילד למשפחה יהודית שנדד עם הוריו בעולם, עד שחזרו לחוף המזרחי שם גדל ומצא בקריאה מפלט, ואז בכתיבה - בית פנימי לעצמו. שוחחנו על סיפור המתח הראשון שכתב לאחיו כשהיו נערים, וכיצד תגובתו השפיעה על כתיבתו עד היום בעשור השביעי לחייו וכאחד הסופרים הפופולריים בארה"ב. צחקנו מעט בהומור של יהודים כשלקח אותנו למסע של עלם באוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב שכבר במדשאות ידע היטב שהספרות והכתיבה הן דרך חיים עבורו. ג'וזף פתח בפנינו את שיטת עבודתו, כיצד הוא בונה צירי זמן, איך מתפתחת העלילה שלו, מה הוא מנסה לחדש בין ספר לספר וכיצד נוצרות הדמויות והגיבורים שלו. הוא גילה לנו את סודו, גם ברבי-המכר הגדולים שלו, גם בספרים הישנים והחדשים - הוא מתחיל לכתוב את המילה הראשונה בספר רק כאשר הוא יודע מהו סוף הסיפור.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת והמשוררת תהילה חכימי. קול צעיר-ותיק ובעיקר עולה, מתגבר ומתעצם בספרות ובשירה העברית. בצניעות ומבלי יומרות של חשיבות עצמית, תהילה מייצרת כתיבה כמעט אלגוריתמית. מצמצמת את הפער בצורה כל כך מדויקת שבין הבדיון לחוויית המימד האמיתית בתודעת הקורא. כלומר אצלה התנועה בתוך חלל וזמן איננה רק אמירה או מניפולציה של מילים כתובות על תת-ההכרה אלא הבנה מלאה המגולמת במלאכת הכתיבה ונעה במרחב שבין המופשט לפיזי, בין ההומני לריאלי, בין המדעי לרגשי. כמעט בלי מאמץ. תהילה לקחה אותנו אל בית ילדותה בגני תקווה, אל הוריה שהיו דור ראשון להשכלה גבוהה ועדיין והעניקו לה את השם תהלה של עגנון. טיילנו במסדרונות הספריה העירונית, ופיענחנו יחד את המשיכה אל המקצועות הריאליים ולמה דווקא כנערה בין חמש יחידות לחמש יחידות נבעו מתוכה מילים כתובות, נביעה בלתי פוסקת של שירים בלי משוררת. התהלכנו בסבלנות במסע של צמצום והרחבה - בשפה הכתובה ובחיים בכלל. מהיכן שבאה להיכן שהנה ולהיכן שתגיע. בין לגימה ללגימה שוחחנו על איך זה לגדול עם עוד שלוש אחיות (כשאחת תאומה), על הכתיבה כמלאכה של אדם חי, משלח יד ללא הערך הכלכלי אך גם שאינו תחביב. על מפגש עם עודד וולקשטיין ועל השיחה התמידית ביניהם. על אהובה ואב ילדיה, על  היותה (לפחות בעיניי) האבולוציה הבריאה והמרפאת של הספרות העברית ואיך ההתנגשות הפרטית שלה בין העבודה לכתיבה הפכה למפץ פנימי שברא כוח גדול עבורה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק החמישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גלילה רון-פדר עמית. סופרת שהנה פני המדינה כולה, כזו שגם הסופרות והסופרים הישראלים הגדולים ביותר גדלו על ספריה. גלילה נעה איתנו אל ילדותה בראשית המדינה כדור הראשון שנולדו אל החלום. הבטנו בהרפתקות הילדה שכבר אז הייתה לוחמת בחבורה דמיונית. אחת שרואה את הבלתי נראה. הלכנו איתה יד ביד אל נערותה ואל כתיבתה שהחלה אז, כנערה ועלמה צעירה, בכלל למבוגרים. עד לרגע שבו בתחילת שנות העשרים לחייה בתעוזה ובאומץ לב כתבה מכתב למנחם בגין, רק לשאול על העלילה בספרה הראשון שעוד לא ראה אור, הוא הזמין אותה אליו והפציר בה מול כולם - "רק אצל הילדים ניתן להכשיר את הלבבות." ומאז היסטורה. מעל 400 ספרים נבעו מתוכה. נדמה שכל ספר או סדרת ספרים, הפכו ליסודות עליהם נבנה מגדל של ספרות ילדים עברית צברית, מבנה שעדיין מתרחב ולא מפסיק לגבוה, כמו אותה מדינה שהנה בבואה לעצמה, משום שישראל היא גלילה וגלילה היא ישראל, גם בעשור השמיני של חייה. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הארבעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והעורך עמיחי שלו. סופר שנדמה כי מספר לספר קריאת התיגר שלו רק גדלה, גם כלפי הספרות וגם כלפי הכתיבה שלו עצמו - תנועה ערה פנימה אל תוך הווייתו והחוצה אל תרגום ופרשנות חוויית הקיום- פרא שמבקש לא להזיק לאף אחד, נבוך מאצילותו, ולכן מגדיר עבור עצמו את מרחב המחיה כדי להתרחש, וכל מרידתו היא בשדים המבקשים לבקר. עמיחי פתח לנו דלת אל ילדותו, החל מטראומה מכוננת, דרך כדורגל ועד גיטרה חשמלית. בין לגימה ללגימה יצאנו למסע אל המפגש הראשון עם טקסט, של נער-עלם-איש מורד נצחי שמעולם לא רצה להיות סופר, רק ביקש קצת שקט. דיברנו בין היתר כיצד נוכח רוחב לבו ואובססיה לטוב המוחלט של היצירה, הן כעורך והן כמרצה, הוא לא מסוגל להרפות ולוותר, לא לתלמידיו, לא לסופרים שהוא עורך ובעיקר לא לעצמו. בנוסף, גילינוכיצד רגישותו הרבה לעולם ולזולת מגולמת במראה קשוח, בהוויה של ילד רע בעל כורחו, אך המשקל הסגולי שלו עדין ורך. נענו בין סוגות שונות בפרוזה עד לשירה שנכתבה בליברפול, עיר הולדתה של אימו. כמו כן, נחשפנו לאומן שבניגוד לעבר, כבר פחות מבקש להיעזב לנפשו, סופר שסיים מזמן לשרוד, וכבר שנים הוא חי. חי במלוא עוצמתו, בפאר הדרו. כמו כל כתביו. נראה כי שמונת ספריו הם רק חימום להופעה שעוד עתידה להגיע.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלושה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אסתי ג' חיים. סופרת שהיא גם אמנית בכל כך הרבה תחומים, יוצרת הנעה בין סוגי אמנות שונים שהתכנסו בתנועתם הטבעית פנימה אל תוך עצמה ואז החוצה ממנה - אל פאר כתיבתה. אל ספריה. נדמה שדמותה השברירית מתקשה להכיל את רוחה הענקית, מעין כלי קיבול עדין כשהיא נושאת בעולם נפש ונשמה רחבות וגדולות כל כך. אסתי לקחה אותנו באומץ לב למסע שעדיין נמשך אל ראשית ילדותה. בין יפו לחיפה, בין הדמיון למציאות, בין ההזוי למציאותי. התהלכנו יחד בין כאב האתמול לכוח של היום. בנדיבותה הרבה ביקרנו בביתה שם פגשנו נערה לוחמת ואמיצת לב, התבוננו יחד באמא דתיה הנושאת עמה צלקות עוד מעבר לים, ואבא המכיל את כל האמונות והשגיונות של כולם, מלטף ברוך גם את בדיונה וסודותיה הכמוסים של ילדה-נערה-עלמה המחפשת את שביליה. חווינו יחד מתוך הזיכרון החד איך כבר בגיל צעיר ציירה לעצמה ילדות, רקדה לעצמה התבגרות, ניגנה לעצמה חיוך, שיחקה לעצמה חברויות וכתבה לעצמה חיים. בין הלגימות ובין ספר לספר גילינו עולם שלם מלא הומור אשר משנה את צורת העצב, ותחכום המאפשר לטקסט גם להציל את הסופרת. שוחחנו על מפגש מקרי עם חיים באר ועל הבטחון שנבנה בתוכה עם השנים. דיברנו על סוגות וז'אנרים המרתקים אותה ועל תודעה של רואה שאיננה נראית. נדמה כי ששת ספריה, על אף קסמם ואיכותם, הם בכלל חימום לקראת הופעה על במה בוהקת, של אישה המקבלת את עוצמתה, שלא רק שאיננה שקופה - אלא שלל גווניה הוא סימן ההיכר הייחודי שלה.Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השנים עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית העורכת והסופרת נועה מנהיים. עורכת ספרות מקור בהוצאת כנרת זמורה דביר. במסע מקרי של מעל ארבעה עשורים הפכה הילדה מבית דתי בעיר העתיקה בירושלים לאחת הדמויות המשמעותיות והחשובות ביותר לעיצובה של הספרות העברית של שנות האלפיים והלאה. ברוחב לבה שיתפה אותנו נועה כיצד בין הסמטאות פיתחה אהבה למילים הכתובות, סיפרה לנו על הנערה ששיחקה עם הדמיון בחורבות עיר דוד ועל העלמה שהמערך הנפשי של האדם החל להעסיק אותה. בין כוס יין לצחוק נבוך, בין שיחה על ספר וז'אנר אהוב, התהלכנו יחד אל מפגש לא צפוי עם דב אלפון שהוביל להשלמה וחיבור של סך כל ההתרחשויות בחייה - הרגע בו הפכה לעורכת ספרותית. שוחחנו על המשמעות הרחבה של עורכת רגישה מאוד, על מגע עדין ומתחשב בטקסטים של זולת ששם מבטחו בה. על ארגז הכלים הייחודי שפיתחה עם השנים, ארגז כלים מתחדש ובלתי משוכפל שאינו מזלזל בעבר אך אינו מתנצל על חדשנותו. התבוננו יחד בנוף הפנימי והחיצוני של הספרות ונעצרנו מעט כדי להתענג על הפליאה שבכתיבתה שלה. נדמה כי שני ספריה הם מלאכת אריגה של רגשות וחושים - טקסטים השזורים מאהבה לאמנות ולספרות, משנים של התבוננות ומרצון אותנטי וצנוע לאפשר לכולנו גישה אל מאחורי הקלעים של תהיות נפשה. בקלות, ברוך ומתוך הכרח למדנו למה להסיר את האגו בעבודתה, התרגשנו מעצה של אבא איש סודה, ופיענחנו מדוע הידיעה שיש עורכת ספרותית משנה את כתיבת הסופרות והסופרים/ עד לקפה ועוגה עם סיומו של ספר - היא, הסופר.ת והזמן הסודי שהונצח ביניהם. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.