Relo-shaken

בפרק הזה עצרנו רגע לנשום ולדבר על המעבר מהצ׳יל של התקופה האחרונה אל תוך שגרת עבודה חדשה. של שירי... שיח ספונטני על תחילת הדרך במקום החדש בארה״ב, איך זה מרגיש לחזור לעולם הניהול רק הפעם מכאן, ומה היא למדה על עצמה בתהליך של ניהול קריירה וניהול אנשים.מה שהיה אמור להיות "פרק קצר של רבע שעה כדי לתת אות חיים" התגלגל לשיחה קלילה של 40 דקות (!!) על שינויים, איזונים, תזוזה מכורח האינרציה ומה קורה בחיים שלנו עכשיו – כשהכול שוב מתחיל (או ממשיך... תלויי איך מסתכלים על זה) לזוז.

בפרק הפעם שוחחנו עם הדס אשור, COO ואכבר חברה, לא בהכרח בסדר הזה... שוחחנו על רילוקיישן שמונע מהזוית הנשית- כשהקריירה של האישה מובילה את המעבר. דיברנו על החלטות משפחתיות, זוגיות משתנה, תחושת אשמה מול הגשמה מקצועית, הסתגלות לקהילה חדשה, חוויית הילדים ותובנות לנשים נוספות. שיחה כנה שמדגישה את האתגר והעוצמה שבהובלת רילוקיישן מהזווית הנשית.

בפרק הזה אנחנו מארחות שתי אורחות מיוחדות במיוחד - הבנות שלנו, מילי גרבויס ואורי למל בנות השמונה, שמשתפות אותנו בחוויית הרילוקיישן דרך העיניים שלהן. שיחת ספה כנה על הפחדים שהיו להן לפני המעבר: החשש מהשפה החדשה, הפרידה מחברים ומהמשפחה, ואפילו ההתמודדות עם אוכל לא מוכר ותרבות שונה. מישהי אפילו התבלבלה לחשוב שבארה״ב יותר טעים...🤦🏻‍♀️בשיחה הן מספרות איך התגברו על האתגרים, איך יצרו קשרים חברתיים חדשים ומה עזר להן להרגיש בבית גם בארץ אחרת. הן משתפות אותנו גם בקושי של ביקורים בישראל: השמחה העצומה לפגוש משפחה וחברים, לצד הקושי בפרידות החוזרות שוב ושוב.פרק מרגש ומלא בתובנות, שמגלה לנו איך נראה רילוקיישן מנקודת המבט הכי כנה ונטולת פילטרים שיש – של הילדות שלנו.

עם בוא הקיץ, בפרק הזה אנחנו מתעמקות באחת החוויות הרגשיות שמלוות את החיים בין ישראל לארה״ב — ביקורי המולדת שלנו: מה באמת אנחנו מרגישים לפני הנסיעה לביקור המשפחה בקיץ, במהלך ואחרי? כמה קל לשוב ״לגור עם ההורים״ והאם הביקור הוא באמת חופשה...נתקשקש בהרגלנו על איך מתכננים ביקור מבלי לאבד את השפיות, הזוגיות, החיבה לחמות ואת מי בוחרים לפגוש (ולמי אומרים "לא הפעם"). השיחה גם כוללת את תוצאות הסקר שערכנו בקרב רילוקיישנרים: מה אנשים באמת מרגישים לגבי ביקורים בארץ? אילו רגשות עולים, איך מתמודדים עם הציפיות, ואיפה עובר הקו בין "לרצות" לבין "לרצות אחרים"?

בפרק הזה אנחנו צוללות לתוך חוויה אישית שמעסיקה רבות מאיתנו במעבר — החיפוש והזהות שמגיעים עם שינוי החיים והקריירה בעקבות המעבר מישראל לארה״ב.נתקשקש בהרגלנו על הדילמות שמתחילות לצוץ: שינויים בקריירה ובמהות האישית שעוברת שינויי עם המעבר. מה קורה כשמישהו עוזב מסלול ברור ובטוח בישראל, ומתחיל כמעט מאפס במקום חדש? מה אנחנו מגלים על עצמנו בתהליך הזה, ואיך אפשר לבנות זהות חדשה מבלי לאבד את הקודמת?השיחה גם נוגעת בזהות היהודית-ישראלית, ובמקום שלה בתוך התרבות האמריקאית. איך שומרים על תחושת שייכות? מה בא קודם — הישראליות או היהדות? ואיפה מוצאים את עצמנו בין כל ההגדרות האלה?

כהמשך ישיר לפרק הקודם, בפרק הזה נדבר (קצת) על עצמנו, מי אנחנו ומה מגדיר אותנו ואיך ההגדרה האישית שלנו השתנתה בעקבות המעבר.הפעם נשוחח על איך כל זה מתחבר לקשרים החדשים שנוצרים רחוק מהבית, והקשרים עם החברים והמשפחה שבארץ.

בפרק הזה נחשוף כמה מהאתגרים שלא רבים מדברים עליהם בהקשר של יצירת חברויות ברילוקיישן. נשוחח ( על ידי המון מימיקות ונפנופי ידיים...) על הזהות המגובשת ומעגלי חברות קודמים שנוצרו בנקודות זמן יותר ״נוחות״ (תיכון, צבא, אוניברסיטה וכו׳) והמקום המאוד חשוף ופגיע של ליצור קשרים חדשים בגיל 40 משל היינו בנות ובני 16 בהפסקה הגדולה. וואלה, משוחדות אנחנו, אבל יצא פרק מעניין. לינקים לדברים שדיברנו עליהם כי אנחנו חוקרות מנוסות באקדמיה וזה החלק של המקורות והאיזכורים: Mel Robbins - Why making friends as an adult feels impossible Brene Brown - The call to courage (Netflix) 15 Tips for Making Friends in a New City

בפרק הזה נפרק קצת את המעבר למדינה אחרת. מה למדנו, מה עדיין לומדות, איפה קל וקשה יותר. המורכבויות של הורות במעבר, וזוגיות, יחד עם האתגרים של הגיל והשינויים הכלליים בחיים שמגיעים בנקודת האמצע הזו של גיל 40.

מה קורה כששתינו עוצרות פתאום את המרוץ?החיים בלי סלאק ומשכורת קבועה ל+1 במסע מעבר לים מובילים לשיח חשוף שכבר אי אפשר להדחיק:מי אני בלי התפקיד שלי? בלי הטייטל? בלי חלון הראווה שנקרא ״הקריירה שלי״? מה אני רוצה לחלק הזה של החיים והאם אפשר בכלל לבחור?האם הקריירה השנייה צריכה להיות שדרוג, או דווקא יציאה מהמסלול לגמרי? מי הזכירה ״בטחון עצמי״ ו״הגדרה עצמית״ ולא קיבלה??? באנו לפתוח. לא משחקות. 👯‍♀️בפרק הזה אנחנו צוללות לתוך הרגע הזה – בין קורות החיים לבין החיים עצמם.שיחה על משבר, סקרנות, חופש, ופחד. וגם על איך נראית הצלחה כשמפסיקים לנסות להרשים...בנימה אישית: אולי אחד הפרקים הכי חשופים כי כשמתחילים לקלף שכבות של הגדרות שכבר לא משרתות אותנו אבל מגדירות הרבה מהעצמי שלנו - דברים יפים יוצאים. לחלקנו, 42 הוא לא התשובה - הוא אפילו השאלה. אין בפרק זה תכלס אן עצות לכיוון - יש בו מחשבות בקול רם כדי להבין שאתם שם לא לבד עם זה..לא פרק אחרון בנושא - יש למה לצפות (או להאזין)

ובפרק הזה- שלישייה!! אפשר להירגע... זו רק שיחה עם נלה פוטק, שנמצאת חודש לתוך הרילוקיישן. נדבר על התקופה הטרייה ברילוקיישן – שבה הכל עדיין חדש, מלהיב, אבל גם מאתגר ומלא תהפוכות.נשוחח (עם הרבה רגשות מעורבים ותהיות קיומיות...) על איך זה להיפרד מעסק עצמאי כמסעדנית (״התאילנדית בסמטת סיני״ כבוד!), כיצד להתמודד עם התחלות חדשות ולהבין לאן הולכים מכאן. אז איך מרגישים אחרי חודש? מה מפתיע לטובה? מה זה ״דייטינג חברים״? מה קשה יותר ממה שדמיינו? ואיך מתחילים למצוא את הקצב מחדש? תהנו.

רגע לפני המעבר הגדול, נחזור לנקודת המפנה - הרגע שבו התקבלה ההחלטה לעבור לטקסס. בפרק זה נחשוף את המחשבות, החששות והתקוות שליוו אותנו כשהבנו שהחיים עומדים להשתנות מקצה לקצה. נדון בהתמודדות עם שאלות של זהות ישראלית, שפה, מסורת ומציאת עוגנים בבית החדש. עוד שיחה כנה על הפער בין הציפיות למציאות, ועל האתגרים והתובנות שבדרך. לינק לסטורי של דרור גלוברמן על הקשר הסודי של רילוקיישנרים:https://www.instagram.com/reel/DEmOPuAoBqs/?igsh=a2NqcHRkaXBkbG85