קם על יוצרו: על בינה מלאכותית ויצירתיות

למה גם כשבונים את סיפור המותג, היצירתיות ההומור מעצימים את הרגש שנרצה לעורר אצל הלקוחות. מנו כהן, מנהל השיווק של Monday.CRM ומרצה לשיווק בבינתחומי, האיש שכולנו מכירים מהסרטונים הויראליים של מאנדיי, וולנאט ועוד, כבר מזמן מוכר בזכות התכנים השנונים והמצחיקים שלו.אבל בפרק הזה אנחנו מתעמקים בדיוק ב״איך״ הוא עושה את זה? לא רק איך יוצרים מותג, אלא... מהו האינסטינקט הנדרש, מאיפה הskill, וממה הוא מקבל השראה? מנו הוא מנהל שיווק ממש לא “קלאסי” בנוף: לא רק מי שבונה אסטרטגיה מלמעלה, אלא בפועל אחד האנשים הקריאייטיביים ביותר שמייצרים את הקופי, את הטון ואת הווייב בידיים.דיברנו על: איך נולד רעיון לסרטון הומוריסטי, איך מחברים הומור למסר שיווקי בלי להפוך לקרינג’, מה המבחן שלו לרעיון יצירתי (רמז: זה יפתיע אתכם), מה ההבדל בין תוכן שמביא לייקים לבין תוכן שבאמת מזיז אנשים לפעולה, מה מעורר אצלו השראה עוד מהילדות ואיך בונים קול מותג עקבי ושונה כשכל העולם נשמע אותו דבר.וכמובן איפה AI נכנס לתהליך בתור כלי שמחדד, מאיץ, או דווקא מסכן את הייחודיות וגם גורם לחשוב על השאלה הגדולה: איך נשארים מקוריים בעידן שבו כולם יכולים “לכתוב קופי”?מה עוד אפשר להגיד? אם יש לכם מותג (ובימינו, המותג הזה עשוי להיות אתם), או אם אתם אנשי שיווק, קריאייטיב או סתם אנשים סקרנים, אתם תאהבו את מה שיש למנו להגיד.

איך יצירתיות ויצירה מסייעים בחולי פרקינסון, איך הדופמין משחק תפקיד בתהליכים היציריתוו, ומה מצא יונתן ריינר, נוירולוג מומחה פרקינסון ואמן חזותי מוכשר, וצוותו על המוח היצירתי בעת יצירה חזותית. האם הזכרון שלנו משחק תפקיד ולמה? איך רואה יונתן את התהליכים היציריתיים של מטופלים ונבדקים כשהוא בעצמו יוצר, ומה כל המשמעות של היצירתיות האנושית בעולם שלנו? האם מדובר בכלי אבולוציוני? אלו הם רק חלק מהנושאים עךליהם דיברתי בשיחה המרתקת עם האיש שרצה להכיר את המוח, אבל גם לטפל, וגם להמשיך ליצור.

מה מגדיר הצלחה בעולמות הסדרות היום, ואיזו סדרה נחשבת הצלחה ולמה דווקא היא. מה מאפשרת היצירה בעולמות הסדרות, ובמיוחד סדרות רשת, כשעובדים יחד עם בינה מלאכותית?בפרק הזה אני משוחחת עם ערן ב.י, תסריטאי ויוצר סדרות, פורמטים ומיקרוסדרות, שכתב ספרים, סדרות ותכנים נוספים יחד עם כלים של בינה מלאכותית. כיום הוא מנהל התוכן של סטארטאפ סטרימיניג ומיקרוסדרות דרך בינה מלאכותית.הוא מסביר למה בעיניו לא רק שאפשר ליצור עם המכונה, אלא שכאשר היא בידיים של מקצוענים היא הופכת את העבודה ליותר פורה ופחות תבניתית.דיברנו על מה נחשב הצלחה בעולם הזה, מה אפשר ללמוד מסדרה שהצליחה במיוחד, איך נראית היום יצירה של סדרות וסדרות רשת עם AI.ניסינו להבין מי יישאר בעולם הכתיבה והטלוויזיה בשנים הקרובות ואיזה תפקידים עלולים להיעלם, למה דווקא האוטומציה של חלק מהכתיבה משחררת יוצרות ויוצרים ליצירתיות נטו, ואיך אפשר להשתמש בכלים כמו ChatGPT כשותף כתיבה.

בפרק הזה אני מארחת את נעם מנלה: שחמטאי, חוקר תודעה ומחבר ספרי יצירתיות, לשיחה על המתח שבין סדר לחוסר-סדר, ועל המקום שבו היצירתיות באמת מתרחשת.דרך סיפורי שחמט, הצבא, האקדמיה ועוד, נעם מסביר למה רוב מה שאנחנו קוראים לו "יצירתי" הוא בעצם גנרי, איך תבניות חשיבה מנהלות אותנו, ולמה בלי קצת כאוס מחשבתי אין באמת חדש.ודווקא כאן נכנסים המחשבים: נעם טוען שפריצת מנועי השח והמחשוב לא הפכה אותנו ליותר רובוטיים, אלא להפך. כשהמכונה חשפה את הטעויות של האלופים הגדולים והראתה קווי משחק לא צפויים, היא אילצה את השחקנים האנושיים להשתחרר מתבניות ולהיות יותר יצירתיים.דיברנו על "סוכני סדר" לעומת "סוכני כאוס", על מה טכנולוגיות כמו ChatGPT יכולות לתת לנו כדי שהניצוץ היצירתי יופיע דווקא כשהכול נראה מסודר מדי.וכמובן להורדה בחינם, הספר שלו הקוד היצירתי:https://www.slideshare.net/slideshow/creative-code-55869094/55869094

מה קורה כשמי שבונה מודלי AI לחיזוי טרנדים גם חוקר תודעה וחשיבה אנושית מבפנים? ד״ר זוהר ברונפמן, מייסד-מנכ״ל Pecan AI ובעל שני דוקטורטים בפילוסופיית התודעה ובמודלים חישוביים של הקוגניציה והמוח, מגיע לדבר על ההבדל בין אינטליגנציה חישובית לבין הבנה אמיתית ולמה “הבינה המלאכותית לא באמת מבינה”. אנחנו צוללים לתופעות מפציעות (emergent), למה יצירתיות אנושית, היכולת למסגר בעיות מחדש, כנראה תישאר היתרון הגדול שלנו גם בעולם שבו הכל ניתן לאוטומציה, ומה זה אומר על שוק העבודה, על סינגולריות ועל המסלול הדי יצירתי של זוהר עצמו בין פילוסופיה, מדעי המוח ויזמות.

אלכס פרמן: יזם ומנכ״ל המותג לס אנד מור בשיחה על יזמות ויצירתיות. איך יזמות ויצירה מגיעים דווקא מהצורך הכי אישי ואנושי שלנו, התגלמות המשפט המפורסם של אפלטון ״necessity is the mother of invention", במיוחד במותג מזון, שמבוסס על צורך כל כך אנושי שלא ניתן להחליפו בבינה מלאכותית חסרת גוף וצרכים גשמיים. איך דווקא החסמים והמגבלות הובילו את אלכס להקים חברה ומותג שהפכו להצלחה מסחררת. אלכס חולק מנסיונו כcreator יוצר תוכן והפודקאסט המצליח שלו ושותפו ״לחיות יותר מהשכן״. מה גרר הכי הרבה עניין היסטרי מהמאזינים? (רמז: אם בינה מלאכותית היתה מייצרת את זה, זה היה עובד פחות). מה הוא חושב על השימוש בבינה מלאכותית ולאיזה צרכים כדאי להשתמש בה?וכמובן, מוזמנים להאזין לפודקאסט שלו שמוזכר בפרק: https://open.spotify.com/show/13oeRUD0I0RaEfoUPfaZwn?si=BQJFM-I1REOlgvR33ibYIg

מה קורה כשVP Data וAI Evangelist בחברת AI21Labs שחי ונושם LLMs מגיע לדבר איתנו על הסכנה שבשימוש האוטומטי בAI? כולנו נחשפים למבול של תוכן גנרי שנראה טוב אבל חסר משמעות, למה זה בעצם קורה מבחינה טכנית ומה המנגנונים שפועלים מאחורי הבינה המלאכותית שגורמים לתוצריה להראות כך? מה בני-אדם עדיין מביאים לשולחן שאי־אפשר להעתיק בלחיצת כפתור: קונטקסט אנושי, סיפור אישי, ואחריות מחשבתית לאורך התהליך. מה המדד שמציע שוקי כדי לבחון אם התוצר יהיה ייחודי ועמוק או גנרי? כל זאת ועוד בפרק זה.

מה גרם לפרופ׳ לאסטרטגיה ויזמות ומנהלת המעבדה לחשיבה יצירתית באונ׳ העברית להתעניין בחקר היצירתיות? איך הסינים ותרבויות בעלות חשיבה הוליסטיות ניגשות ליצירתיות באופן שונה מתרבויות שמקדשות חשיבה שיטתית, ואיך אנחנו יכולים לתפעל את המתח בין הסכימות התרבותיות שלנו כדי לתפעל חשיבה יצירתית? האם אפשר להיעזר בבוטים?  מה ההבדל בין היכולות של הבינה המלאכותית להיות אסתטית לתוכן שהוא באמת יצירתי לעומת היצירה האנושית? מה הדרך הכי יעילה לנהל בריינסטורמינג מבלי לאבד את הקול היצירתי האינדיוידואלי בתהליך ומה חשוב בעולם העבודה העתידי? (רמז: הכישורים אינם כל הסיפור). על זאת ועוד שוחחנו בפרק זה

, איך היצירתיות מתבטאת בעולם הפרסום וכיצד הבינה המלאכותית משפיעה? בפרק הזה אני מארחת את ערן ניר, מאנשי הקריאייטיב הבולטים בישראל. אחרי שנים כבכיר בחברות הפרסום הגדולות, הוא הקים סוכנות “וואן־מן־שואו” שמתמחה בקונספטואליזציה ורעיונאות לסטארטאפים ולמותגים.איך עובדת השיטה שלו להגעה לקוסנפטים מוצלחים ברמת התוצאות וגם היצירתיות? מדוע יצירתיות חשובה ומתפרצת דווקא תחת מגבלות? איך אפשר לזהות אנשים יצירתיים באמת ב15 שניות ואיך הסקרנות שלהם קשורה לזה ולהצלחה בעידן הטכנולוגי בו אנחנו חיים.האם הבינה המלאכותית יכולה להחליף אותו? אל תצחיקו אותו... ערן ניר משתף מה הבינה המלאכותית יכולה לתרום ליצירתיות שלנו בתהליך הפירסום ובאסטרטגיה.

דמיינו את הניסוי הבא: תקחו רעיונות טובים של סתם אנשים שהיה להם רגע של הארה ״אאורקה״ באמבטיה, בחלום (איפה שזה לא יהיה) ותגידו להם שהם יכולים לממש אותו אם רק יחברו לרעיון שלהם את היזם- מישהו אחר מהם.מה קורה כשממציאים שיטה שמבודדת את מרכיב הרעיון מהיזם, מאתרת את היזמים הכי מתאימים ואז עושה ביניהם סינתזה? אם יזמות דורשת יכולות וניסיון הרבה מעבר למקוריות, אך חדשנות מושתתת בין היתר על מקוריות, הרי שאפשר לפרק ולחבר בין רעיונות מקוריים וטובים לבין יזם מצליח. זה בדיוק מה שעושים בIdea Fund, הקרן שיזם יחד עם שותפים גיל גודשטיין. בפרק, מסביר גיל , את המודל החדשני שבנה ואנחנו משוחחים על הדרך שהובילה אותו להקים את המיזם. האם יצירתיות היתה מעורבת בהקמת המיזם שעוסק ביצירתיות אנושית דרך רעיונות?

ישבתי לשיחה מרתקת עם דר׳ רועי צזאנה, עתידן וחוקר טכנולוגיות, על מהם המקצועות היצירתיים שבאמת נמצאים בסכנה בעידן של בינה מלאכותית, ולמה דווקא אנימטורים בדיסני צריכים לדאוג?מה מבדיל בין תפקידים שישרדו את המהפכה הטכנולוגית לבין אלו שלא?ומי חייב להיות יצירתי כדי לשרוד בעולם של מחר?בפרק הזה אנחנו צוללים לעומק השאלות הבוערות על יצירתיות, מקצועות, ו-AI וחושפים גם את ההזדמנות הגדולה: כל אחד ואחת יכולים להיות יזמים היום, עם אג'נטים חכמים שעובדים עבורם.ובכל זאת: יש דבר אחד ש-AI עדיין לא יכול לעשות לבדו: להיות יזם עם דרייב, חזון ונחישות אמיתית.והשאלה שהכי סקרנה אותי: איך מכינים את הילדים שלנו לעתיד הלא צפוי הזה?

בפרק ההמשך עם דר׳ יועד קנת, נמשיך לצלול לעומק מחקריהם שלו ושל עמיתיו על חקר התהליכים היצירתיים ותהליכי החשיבה בכלל ועל מדידת היצירתיות שלנו אל מול יצירתיות המכונותלמה אנשים שואלים שאלות? מה זה משרת? נשוחח על הגדרת בעיות מורכבות ושאילת שאלות כחלק מהתהליך הלמידה והיצירתיות. נדבר על הקשר בין המחקרים לבין איך אנחנו עובדים עם הבינה המלאכותית, לאן כל זה הולך, והאם הבינה כבר קמה על יוצריה ביצירתיות?איך נשתמש נכון בבינה המלאכותית בכדי להשיג את המירב עבור הידע והיכולות שלנו, והאם הילדים שלנו יותר יצירתיים מאיתנו?נדבר ונעמיק על עוד תהליכים רבים בחשיבה האנושית, כגון חיפוש ומיצוי התורמים ליצירתיות האנושית

דר׳ יועד קנת הוא מרצה בכיר בפקולטה למדעי הנתונים והחלטות בטכניון. יועד חוקר את המורכבות של תהליכים קוגניטייבים גבוהים בדגש על: יצירתיות, חשיבה אסוציאטיבית וחיפוש בזכרון באוכלוסיות תקינות וקליניות. הוא עושה זאת באמצעות שילוב כלים חישוביים עם מחקר ניסויי ברמה הקוגניטיבית ומוחית. דר׳ יועד נמנה על חברי הועד המנהל של קהילת היצירתיות ומדעי המוח הבינלאומית.דר׳ יועד התארח לשני פרקים מלאים, וזהו החלק הראשון. בפרק זה שוחחנו על: מהי יצירתיות ברמה הקוגניטיבית? ומדוע כל כך קשה להגדיר אותה? האם יצירתיות שייכת לאמנים או שהיא ה״פיצוחים״ היומיומיים שיש לכולנו? איך אנחנו בונים ידע מתוך פתרון בעיות? מה המנגנונים הקוגניטיביים שעומדים מאחורי רכישת ידע ויצירתיות? בשיחה זו צללנו לדרכים שבהם אנחנו יכולים להעשיר ולהעמיק את הידע שלנו ומה הכי חשוב ליצירתיות.

כולנו מכירים ״הזיות״ של AI, והיא אחת הבעיות הכי מציקות בבינה מלאכותית. האם יש קשר בין המונח לבין הזיות אמיתיות של בני אדם, למשל בסכיזופרניה? בפרק זה, אנחנו צוללים עם דר׳ מרים דיסין- חוקרת מוח וData Scientist בתחום המוח, אל נפלאות המוח האנושי, דרך הפתולוגיות שלו ובייחוד סכיזופרניה. מה חווה אדם עם ההפרעה? מה הקשר של אנשים עם סכיזופרניה ליצירתיות מבחינה מוחית (התשובה טמונה בגוף השאלה ובשורש: ״ק.ש.ר״). וכמובן, האם הLLMs מחקים את המוח שלנו באמת או שזה בלתי אפשרי. 

יוצרי תוכן, זה בשבילכם: בפרק זה דיברנו על יצירת תוכן באופן יצירתי: איך לוקחים נושא שיש לנו בו מומחיות גדולה אך רוב האנשים מוצאים אותו קשוח ואפור (פיננסיים, התנהלות כלכלית) והופכים אותו לתוכן מעניין? איך רותמים את החשיבה היצירתית, ועולם המטאפורות כדי לכתוב כתבות, טורים וספרים על נושא שלרוב קשה לרבים? תומר ורון, לשעבר הכתב על הבנקים של כלכליסט והכתב הכלכלי של גל״צ ויוצר תוכן בהווה, יסביר את הכל ויחלוק מנסיונו האישי. כמו תמיד, נדבר על איך AI משפיע על הכתיבה ומה ההבדל בין יצירת תוכן אנושית לGPT.הפודקאסט של תומר:https://open.spotify.com/show/6yqCKd8sCchfkOSyzJigvt?si=5f7eddd509504d65

איך ״בעיית הסוכן הנוסע״ מעולם המדעים מהווה השראה לאמנות עם אמירה חברתית פוליטית? דר׳ איל גרוס, חוקר ומרצה לעיצוב חישובי דן במגבלות כדרך לפרוץ גבולות יצירתיים. מה יכולים ללמוד אנשי היצירה על חשיבה שונה ועל תרומתה ליצירתיות. בפרק זה נצלול לגבולות הAI באמנות היצירתית ואיך מביאים את העולם המדעי החישובי לעולם האמנותי והעיצובי. איל שיתף חוויות מעולם האקדמיה והחינוך לעיצוב ויצירתיות בעידן ה-AI ואיך אפשר להשתמש בכלי הבינה כדי ליצור יצירות מקוריות ואינטראקטיביות- כאשר ״הדרך״ הוא חלק מהיצירה.וכמו תמיד דנו במהות היצירתיות האנושית גם ברמה האישית, העיסוק ביצירה החישובית כתרפיה בזמן המלחמה הבלתי פוסקת ומציאת הפתרון למלחמה שהתגלתה כחלק מהיצירה (הישארו עד סוף הפרק כדי לגלות) Article reference: Chandrasekera, T., Hosseini, Z., & Perera, U. (2025). Can artificial intelligence support creativity in early design processes?. International journal of architectural computing, 23(1), 122-136.האתר של אייל גרוס כולל את הקישורים לכל הפרוייקטים:https://eyalgruss.com/

אמרי מטלון, בימאי ותסריטאי זוכה פרסים, מספר על המקום של היצירה הקולנועית עבורו ועבור הקהלים שלו, על היצירתיות שבסיפורים. ועל משמעותה של היצירתיות האותנטית המחברת אותנו לזיכרונות מהעבר ומעוררת שאלות יתר מתשובות, לעומת סרטים מז׳אנרים אחרים. מהיכן שואבים השראות כאמנים כותבים ואיך? וכמובן, נשוחח על השימוש בAI ואיך הכניסה של הGenAI לתעשייה הזו תשפיע עליה.

פרופ׳ רוני רייטר, היא חוקרת יצירתיות והתנהגות ארגונית באונ׳ נברסקה. המחקר שלה מתמקד בתהליכים הקוגניטיביים של היצירתיות גם ברמת הפרט וגם ברמת צוותים במקומות עבודה וארגונים. כיום עם כניסה הבינה המלאכותית, היא חוקרת את מגבלות וגבולות השימוש בAI בהקשר של חשיבה יצירתית במקום העבודה. בפרק זה, עם נשיאת ארגון חקר היצירתיות בAPA, נעמוד על חשיבותה של היצירתיות שלנו במקומות עבודה, מהי יצירתיות בהקשר של פתרון בעיות ומתי צריך אותה הכי הרבה בעובדים. וכמובן, ברמת הפרט: מיהם העובדים היצירתיים ביותר, מהם מאפייני האישיות שלהם ומה הכי תורם לארגון. יהיה מעניין!

What is the essence of human creativity in the AI era?In this podcast, I interview professors and industry leaders exploring creativity from cognitive psychology and neuroscience, data science and the AI industry, philosophy (meaning, originality, and what makes ideas “human”) and even creators and artists talking about their own experience.Because the original episodes are in Hebrew, this bonus episode serves as an English gateway: a condensed overview based on 10+ hours of recorded conversations, generated from a selection of the original episodes using NotebookLM (not all episodes are included).Important disclaimer (AI-generated summary):AI summaries can omit nuance and important perspectives. Some of the depth, tone, and “human texture” of the original interviews may be lost. Please listen with that in mind, and for the full picture, I recommend the full-length episodes.

בפרק הזה אני משוחחת עם תפארת קורנפלד, מחברת הספר ״יצירתיות היא שם המשחק״, שהוסללה כל חייה לעולם הטכנולוגי וכיום עובדת ב־NVIDIA. לאורך השנים היא תמיד חיפשה את העובדים הכי סקרנים ויצירתיים, אבל רק כשהפכה לאמא, היא הבינה לעומ, בעצם מה היא חיפשה בעובדים. מה באמת הופך אנשים ליצירתיים, ומה היא רוצה להעביר לילדים שלה. מתוך זה נולד גם הספר שלה, וגם סט כלים ברור שאפשר לתרגל.דיברנו על איך מגדלים ילדים בסביבה שמצד אחד דורשת תשובות נכונות, ומצד שני מצריכה אומץ לטעות, להתנסות ולסטות מהדרך: איך לא מכבים סקרנות, איך מחזקים ניסוי וטעייה, ואיך הופכים את הבית (והכיתה) למקום שמותר בו לשאול.דיברנו גם על דרכים פרקטיות לפתח יצירתיות ביום־יום באמצעות שינויי הרגלים קטנים וכמובן על איך להשתמש ב־AI בצורה שמחדדת חשיבה ולא מחליפה אותה תוך סקירה מקוצרת של הכלים השונים.בסוף ניסינו להבין איך שומרים על הקול האנושי שלנו בעידן של תשובות מיידיות ואיך דווקא התרגול הפשוט של לשאול שאלות טובות יכול להפוך ליתרון הכי נדיר.