תכלס!

בפרק זה מתארחת פלבי, אמא שלי, אשת חינוך שפועלת שנים במערכת החינוך. דרך סיפור אישי של התמודדות עם קשיים פנימיים ומשברים, היא משתפת כיצד החוויות שעברה עיצבו את הגישה שלה לילדים במצוקה. בפרק היא מעניקה כלים ותובנות מעשיות לזיהוי, הכלה ותמיכה בילדים שזקוקים ליד מושטת.

איתי צדקה, בן 26 מנס ציונה, היה בעיצומו של הטיול הגדול כשאירועי 7 באוקטובר תפסו אותו רחוק מהבית. הוא קיבל החלטה ברורה לחזור מיד לישראל ולשוב לשירות מילואים. כחלק ממשימה מבצעית ברמת הגולן, ב־26 בינואר 2024, איתי נפצע קשה בתאונת דרכים. בפרק הוא משתף בתהליך ההחלמה המורכב, באתגרים הפיזיים והנפשיים שעבר, ובכלים שלמד על הדרך.

בפרק הזה אני פוגשת את אור נאסא, ששרד את התופת של פיגוע נובה – ויצא ממנו אדם חדש. ברגע הכי חשוך, כשהמוות היה קרוב מתמיד, הוא הבין שהוא לא מוכן להמשיך לחיות ככה. שיחה מרגשת, חשופה ומעוררת השראה על טראומה, אמת, וחופש להיות מי שאתה – גם כשזה קשה, גם כשזה מפחיד, ובעיקר כשזה הכי אמיתי שיש.

בפרק הזה אני פוגשת את יאמן – ערבי הומו שגדל בכפר שבו לא יכל להיות מי שהוא, עבר לעיר כדי למצוא חופש – וגם שם נתקל בקירות. שיחה פתוחה ואמיצה על זהות, שייכות, אהבה עצמית – והמחיר של להיות שונה בשני עולמות שלא תמיד מוכנים לקבל.