הפודקאסט של שרה קמפלר

וואי איזה פרק. לא פגשתי הרבה אנשים כמו יהונתן לשיח בחיים שלי.רק להקשיב ולא להפריע - זה מה שרציתי. יהונתן ייסד יחד עם אשתו מרים את שיטת ׳הקוטביות הבריאה׳ וזה לא רק העבודה שלהם, זה השליחות שלהם.אני כבר תקופה מתבוננות באנרגיות שמתחוללות בתוכי - ומנסה להרפות, להיות קשובה לכל הרגשות שבי לתת לדברים לצוף. לא להיות ״מתפעלת״ של החיים שלי, לא להיות זו שתמיד יש לה תשובה, ומתמודדת ויודעת ועושה ומחליטה ומטפלת. זה נכון לאישיות שלי ולאיך שהתעצבתי בחיים שלי וזה נכון להרבה נשים רווקות - שאין להן ברירה אלא לדאוג לעצמן.לא משנה כ״כ למה אני יודעת להיות באנרגיה זכרית ועל מה זה יושב. אבל מה שכן מעניין - זה מה שיהונתן מציע לעשות וזה לחזור לגוף שלנו. להתחבר חזרה לנקבית שבי או להתחבר לזכרי שבי. לחזור לאנטומיה. מבלי לוותר על הזהות שלנו!אם נחזור לתנוחה הרגשית שלנו - שזה אומר שהאשה צריכה לשים לב לגוף שלה ומה מתחולל בו (להיות נקבה) והגבר צריך להזדקף, להתגבר ולחדור לתוך העולם הרגשי של האשה ולהפנות את האנרגיות שלו כלפיה - הדברים יובילו למעשה לפריון. אין טבעי מזה. זה ממש ביטוי גופני שלנו.ובכל זאת יש היפוך של קוטביות והמון שאלות על איפה להתמקם בציר הזה. יש המון נשים עייפות מזה שהן באנרגיה הזכרית שלהן והמון זכרים ילדיים שלא מצליחים להיות גברים. המון תסכול. והדבר הזה משפיע מאד על היכולת שלנו לתקשר, על המיניות שלנו, על האנרגיה שלנו מול החיים, הקשר שלנו עם אלוהים. זה משפיע על הכל.וזה נכון ברצוא ושוב של גבר ואשה נשואים ונכון גם בכאלו שהם ב״דרך לחתונה״.בקיצור דיברנו על הרבה דברים והייתי יכולה להמשיך עוד. אפילו יעל של יעל וסיסרא עלתה לפודקסט.נצטרך לצרוך את יהונתן בדרכים אחרות ואני ממש ממליצה לעשות את זה:https://www.youtube.com/@hakod_hazugihttps://yonatan-klein.comנ.ב - נא לסלוח לי על הזווית הלא מחמיאה של המצלמה, השיער החצי רטוב, הקמטים זה מה יש! ועם זה ננצח

אין נושא רגיש ואינטימי יותר מכסף - אפילו הפסיכולוגית שלי לא יודעת מה קורה לי בחשבון.אז הזמנתי את זוהר עציץ, יועץ פיננסי לדבר על הדבר המפחיד והאינטימי הזה שנקרא הכסף שלנו.דיברנו על התפיסות שכל אחד גדל איתם לגבי כסף ואיך זה מעצב את ההתנהלות של כל אחד מולו וכמה חשוב לקבל חינוך פיננסי מגיל צעיר. ספויילר - עדיף לא רק מהטיקטוק.זוהר הציע להתנהל עם תקציב - או תוכנית כלכלית למול היעדים שלנו (במקרה שלי היעד זה טיסות לחו״ל). והביא לא מעט טיפים בעניין הזה (שווה להקשיב עד הסוף). כמו איך לא להגיע למינוס, והאם כדאי להכין קרן לעת חירום ועוד.למשל - כדאי לקחת הלוואה? כן או לא?מה כדאי לעשות עם הכסף שלנו - איפה כדאי שהוא יישב?איך אפשר לגשת למטרות הכלכליות שלנו?האם התקציב זה הגבלה או שזה למעשה חופש?דיברנו על זה שיש דרך להיות בתודעת ״שפע״ גם עם כלים פיננסיים. עלו לא מעט סיפורים וקווים אדומים שלא כדאי לחצות אם אנחנו רוצים לשמר איכות חיים גם של האני העתידי שלנו.ולסיום זוהר שיתף בעשרת הדיברות של זוגיות כסף.אין ספק שאפחד לא רוצה שיכנסו לכיס שלו, אך השיחה עם זוהר עזרה לי להסתכל על היעדים שלי לשנת 2026 עם יותר ביטחון (ולא רק אמונה).נ.ב סלחו לי מראש על הצינון הקשה

נוגעת בפצע בפרק הזה! ומזמינה אתכם לראות ולשמוע.לא קל לי לגעת בנושא הזה של זוגיות ודייטים ולרוב אני מעדיפה שלא לדבר על זה , שלא ,ייראו לי״. ומרגע שהבנתי שאני בשלה לזה - הבנתי שהגיע הזמן לארח את ד״ר עשהאל רומנלי, מטפל ומדריך זוגי ומשפחתי מוסמך. שיצר יחד עם אשתו גלית את OWNURSH!T , העוזר לזוגות להתחתן מחדש דרך לקיחת אחריות אישית. ומחבר הספר ״להרגיש חופשי ביחד״.הפרק הזה הוא שסע ותיקון, ׳רצוא ושוב׳ והוא מדמה ב״שידור חי״ מה קורה לנו בעולם המורכב הזה של הדייטים.אני אומרת ״לנו״ אבל לפרק הזה הבאתי את עצמי מלאת פגיעות ואותנטיות. וכשברחתי - עשהאל החזיר אותי ואתגר אותי כדי שנצא מפה עם משהו.אז ישבתי לדייט באינטימיות בוגרת עם ד״ר עשהאל ודרך זה הבנו:1) מה מתרחש אצלי. (ואצלנו) הרבה לפני הדייט עצמו, עם איזו אמונות הגענו למפגש? מה התפיסות שלני לגבי גברים? לגבי נשים?2) מה קורה בדייט עצמו? האם הוא אינטימי? האם פגשתי את האדם בצד השני?ואיך משחקיות ( Playfullness) הכרחית בעולם של היכרות - וגם בתוך הזוגיות עצמה.אבל אם נצליח להביא משחקיות - הדייטים שלנו או הקשרים שלנו ייראו אחרת לגמרי.איך אמר ד״ר עשהאל? החיים קצרים מדי, אז אין ברירה אלה להיכנס למגרש ולהתחיל לשחק. לא את ה״גיים״ אלא להיות בפליידייט.ואני אגיד מילה לכל מי שפגוע וליבו חסום וקשה לו מאד. אני אתכם לגמרי. קחו נשימה עמוקה ואת הזמן שאתם צריכים ותעלו על הסוס כשתהיו מוכנים.לרכישת הספר ״להרגיש חופשי ביחד״ (מודפס או דיגיטלי)https://www.ownurshit.co.il/remarriageלעמוד האינסטגרם של ד״ר עשהאל ואשתו גלית https://www.instagram.com/_ownurshit_/לאתר של OWNURSH!T: :https://www.ownurshit.co.il/ולפרטים נוספים: ד״ר עשהאל רומנלי, 052-6048145, assael@potentialstate.com

בי״ז כסליו, (שיחול השנה ב- 7/12/25) יצויין יום ההוקרה לפצועי ונכי צה״ל.אחרי שנתיים של לחימה ועשרות אלפי פצועים - יום זה תופס משמעות גדולה יותר.אנחנו נושמים לרווחה כשאנחנו שומעים שמישהו ״רק״ נפצע ובצד השני יש מישהו שסוחב את הפציעה שלו לכל החיים. לא רק את הפציעה הפיזית. התמודדות שנותרת אצל מי שנפצע לעיתים כ״שקופה״.ואז יש יום בשנה שבו אנחנו מוקירים אותם ובעצם נותנים לנם הכרה - מה שהכי חסר למי שחווה פוסט טראומה.כנכת צה״ל בעצמי התלבטתי את מי לארח לפרק הזה והחלטתי בסוף להביא את מתן ברמן הייחודי. מתן, לוחם עוקץ נפצע בעזה של 2003, טרום ההתנקות מגוש קטיף.יש לו סיפור פציעה ייחודי ואני לא רוצה to give away יותר מדי מהיספור - אז מבקשת שתשמעו.מתן, שמתמודד עם הלם קרב קשה - מרשים דווקא ביכולת שלו לחיות את החיים וממש להיאבק עם המוות כדי לחיות , או במילים שלו ״לרקוד עם המוות״. אני אגיד שמתן רוקד עם החיים שלו ביג טיים ולמרות הקושי ב20 + שנה האחרונות הוא מתעקש לחיות על אף המגבלות שלו. הפרק הזה מוקדש לכם נכי ופצועי צה״ל מהמלחמה הארוכה האחרונה ובכלל. מודים לכם מכאן על מה שהקרבתם עבורינו מגופכם ונפשותיכם - ומכאן אני מבקשת מכם לחיות - לחיות - לחיות! זו הדרך היחידה להשתקם! ותאמינו לי שמי שפוגש את המוות - אין לו ברירה אלא ל-ח-י-ו--ת!

לפרק המיוחד הזה הבאתי את מיה פאווה (MiaPava) - בעלת סטודיו כלות ומעצבת אופנה לפרק על הנושא שכנראה הכי מעניין אותי בחיים! (מקווה שיעניין גם אתכם! ואם לא נהנינו אנחנו).תמיד היה לי פשן לאופנה ויש מצב שאמצא את עצמי עוסקת בזה ביום מן הימים.. עד אז הבאתי את מיה לאולפן.וברצינות לא סתם הלבוש שלנו מעסיק אותנו - זה באמת מביא לידי ביטוי איזה משהו עמוק מאד בתוכינו.אז על מה הפרק?​חקרנו את ההבדל בין טרנדים לאופנה ואיך למצוא את עצמינו בין השניים. ​דיברנו על קניה חכמה שמאחוריה עומד איזה נאמנות לעובדה שהבגדים שלי משקפים את מי שאני או מייצגים אותי. (ובתוך זה - האם אני יודעת מי אני? שמה כנראה טמון הסטייל שלי).​מיה הסבירה על ההשפעות של הסביבה שלנו והחברה או התקופה בה אנו חיים על הלבוש שלנו (ספורט, קורונה, מלחמות וכו׳).​כמובן שעלה גם הנושא של אופנה ודימוי גוף - ואיך זה מושפע מאידיאל היופי.​מיה שיתפה בין היתר על היחסים בין דת לאופנה - ובהתחשב בעובדה שהחברות בינינו התחילה כי שתינו לבשנו את אותו המעיל בבית הכנסת.. מדובר ביחסים מעניינים!​לסיום, דיברנו על העתיד של עולם האופנה שמתעצב מחדש בעידן ה- AI. ומיה גם זרקה לנו כמה תחזיות לסטייל שנראה ב-2026.*ספויילר - זה הסוף של ההדפס המנומר.לי היה מרתק!!ממליצה לכם לעקוב אחרי מיה כדי ללמוד יותר על העולם הזה! ובשורה התחתונה מאחלת לנו להיות קשובים לעצמינו, משם כנראה יצוף הסטייל היחודי שלנו.נ.ב - לא תוכלו למצוא את החולצה של מיה בשום מקום כי היא יצרה אותה!ואם הגעתם עד לפה אשמח לתמיכה שלכם בכל הפלטפורמות, לשיתופים, לייקים, עוקבים ודירוגים.

English below- *The Dance and Cry*בפרק המיוחד הזה שצולם מהבית שלי ולא מהאולפן (אלון לא לדאוג! אני אחזור) אירחתי את בנדוד שלי בן.אינטליגנטי, מוכשר, אחד האנשים עם הכי הרבה פשן ונשמה יהודית, ובלי קשר - יש לו וייבבב.דווקא בגלל זה היה לי חשוב לשמוע ממנו (ולהשמיע) איך עברו עליו השנתיים האחרונות מאז השביעי באוקטובר 2023.לא רק אצלנו זזה המחט בשנתיים האחרונות – גם האחים שלנו בקהילות היהודיות ברחבי העולם מרגישים את זה.אבל לתחושתי משהו זז בלב של צעירי ארה״ב, לפני ה־7 הייתה להם את האפשרות להיות פחות ״מעורבים״ מההורים שלהם בנעשה בישראל.המציאות הקופחת לא הותירה להם ברירה.דיברנו על האנטישמיות הגואה, על הקשר בין הפעולות שישראל עושה לבין איך שזה משפיע על יהודי העולם (ספוילר: כשישראל מותקפת – גם יהודי העולם חשים מותקפים).דיברנו על מה יפה במדינת ישראל ולמה לבן חשוב להיות הקול שלנו.בן הזכיר לי משהו על הישראליות הבלתי נתפסת שלנו – שיודעת להחזיק עין בוכה עם לב שמח, גם במצבים בלתי נתפסים!!לסיום אומר שכיוון שאנחנו צריכים להתחיל את הריפוי ולעסוק באיחודים, לדעתי — זה כולל קודם כול את "החזית השמינית", הפנימית.אבל אולי יש גם חזית "תשיעית"? שכוללת את הקשר שלנו עם יהודי העולם.מקווה שתהנו ❤️This special episode was recorded from my home (not the studio - don’t worry, Alon! I will be back ).I had the pleasure of hosting my cousin Ben - the definition of the American dream: intelligent, talented, full of passion and Jewish soul… and honestly, just an amazing vibe.That’s exactly why I wanted to hear from him , and share with you — how the past two years have been for him since October 7th, 2023.The past two years have moved the needle not only here in Israel, but also for our brothers and sisters in Jewish communities around the world.I feel that something has shifted in the hearts of young American Jews. Before October 7th, many of them could stay a bit more “detached” from what was happening in Israel - but reality has changed that.We talked about the rise in antisemitism, about how Israel’s actions affect Jews worldwide (spoiler: when Israel is attacked, Jews everywhere feel it), and about what’s beautiful in the State of Israel - and why it’s so important for Ben to be our voice.Ben reminded me of something so deeply Israeli - our incredible ability to hold a tearful eye and a joyful heart, even in the most unimaginable situations.To wrap up, I’ll say this: as we begin the process of healing and focus on unity, I believe it starts with our eighth front — the internal one.But maybe there’s also a ninth front — the one that includes our connection with Jews around the world.Hope you enjoy 💛

את הפרק הזה הקלטנו יום לפני ראש השנה - ובשבילו הבאתי את אברהם סעד, מטפל רגשי בתת מודע.כיוון שזו תקופה של התבוננות פנימה, דיברנו על ריפוי - איך עושים אותו?הבנו שאין מנוס מאשר לפגוש את עצמינו, את האני הפגום, החלש, המכוער (עם כל מה שזה אומר) בכנות מוחלטת. ״אחדות האני״ - להסכים להשלים עם המציאות שלי כמו שהיא בדיוק. עם כל החוסר נוחות שבה. עם כל הכאב שבה.להסכים להרגיש עד הסוף את כל הרגשות , לזהות מה מפעיל אותי ומשם יבוא הריפוי (דווקא מתוך ההרפיה).אני אגיד שביום שבו נפסיק ״לשחזר״ נדע בעצם שחזרנו בתשובה - כלומר עמדנו במקום של החטא והצלחנו שלא לשחזר את הטראומה שלנו.סיכמנו את הפרק עם אלון שאמר שיש גם את ה - Good enoughכלומר להיכנס לשנה החדשה שלנו בחוויה שמי שאנחנו ככה בדיוק זה הכי טוב שלנו.מאחלת לכולנו שנה טובה שנה של קבלה עצמית רדיקלית של המציאות שלנו, של הסיפור שלנו - ופרידה מכל מה שחוסם ומעכב אותנו, מכל הקליפות וההגנות שלנו.שנזכה.ובכללי מאחלת לכולנו שנה של המתקת הדינים, של שפע טוב , שנה שבה חטופים ישובו לבתיהם, שנה של ביטחון ונורמליות.ניפגש בשנה הבאה עלינו לטובה ולברכה.שמחה שאתם איתי במסע הזה

אז אחרי הפוגה קצרה.חזרתי עם אורח מיוחד, דוד שלי - לייזי שפירא! וחסר לו שלא היה בא... -לייזי הוא הבמאי והיוצר של הסדרה ״סרוגים״ ולאחרונה יצאה סדרת דרמה חדשה אותה ביים בכאן 11 - ״התנתקות״. דיברנו על רווקות - לייזי התחתן בגיל 37. היה רווק נצחי שהביא את הסיפור שלו למסך בסדרה ״סרוגים״. ועל איזה סטייס אוף מיינד היה לו כשהכיר את רונית אשתו.דיברנו על עולם היצירה - כמה קשה להיות יוצר בישראל - מסלול סזיפי שיש בו עליות וירידות.דיברנו על ״המגזר״ (עדיין יש דבר כזה?) ולמה חשוב ללייזי להביא את הסיפור של ה״מגזר״ למסך.וכמובן שדיברנו על הסדרה החדשה ״התנתקות״ - על תוכנית ההתנתקות מ״גוש קטיף״. שמאד קשה לעכל אותה. הסדרה מציפה טראומה מאד גדולה וקשה לצפות בה - אבל דווקא בגלל זה חשוב לצפות בה (ובאופן אישי חשוב לי שהיא תחצה סקטורים).שנינו מקווים שדווקא המבט הזה אחרי 20 שנה ועל רקע המלחמה והמאבקים הפנימיים יוכלו להביא לריפוי.לו יהי.ספויילר - אני מופיעה בסדרה בפרק 4. חוב שלייזי חייב 25 שנה.

מה לי ולכדורגל?התשובה הקצרה - יוסי בניון (ככה למדתי בניינטיז). התשובה הארוכה - עומר ורד.עומר שיחק במכבי - תל אביב , היה בליגה הלאומית, הגיע לליגת העל ואף כבש שער במשחק הליגה האירופאית. אך בגיל 30 עומר מבין שבגלל פציעות והחלטות כאלו ואחרות לאורך הדרך - הוא צריך לפרוש.לא, הוא לא הרגיש שהוא מיצה את הפוטנציאל שלו והרגע הזה עדיין כואב - ואין כנראה משהו שיכול להחליף את האדרנלין של המשחק.אבל עומר הבין את המשחק של החיים - וקיבל החלטה על ״היום שאחרי״.לא. הוא לא חשב להגיע ל״אח הגדול״. אלא, הלך ללמוד מדעי המחשב והשקיע את כולו כדי להגיע להייטק. היום עומר מנהל מוצר בחברה מוכרת בתעשייה - שמה הכרנו.דיברנו על הרגעים המתוקים בכדורגל, דיברנו על הרגעים הכואבים והפחות זוהרים של המשחק.אבל בעיקר היה מעניין איך עומר המקצוען מחליט לקחת את הכלים מהכדורגל וליישם אותם בהייטק.אני למדתי ממנו שצריך לקחת חלומות ברצינות ובשיטתיות ,שבחיים צריך לדעת לנצח אבל גם לדעת להפסיד, ובעיקר - אם רוצים אפשר לכבוש כל שער בחיים!

בפרק הזה אירחתי את דניאל - החיילת הראשונה שהייתה לי כמפקדת בצבא! (למרות שהיא לא אוהבת שאני אומרת שהיא החיילת שלי כי אנחנו חברות).שתינו הגענו מרקעים שונים - אני מתנחלת מהשומרון, היא תל - אביבית Born and Raised, ונפגשנו באמצע - בצה״ל, לטובת אותה מטרה משותפת.כבר אז לא הסכמנו על הרבה דברים וכבר עשור שאנחנו לא מסכימות!סביב המהפכה או הרפורמה המשפטית, לא פעם היה לנו קשה לדבר או לקרוא את הסטורי אחת של השנייה, ובמלחמה זה המשיך... והיו לנו שלוש שנים מורכבות בקשר. גילינו תוך כדי הפרק שהשיח הקצין בעשור האחרון.ובכל זאת - אנחנו מתעקשות על הקשר בינינו! כי אם לא נתעקש על הביחד - לא נצליח לחיות פה במדינה שלנו. אפשר לאהוב מישהו שחושב הפוך ממך! אפשר אפילו לחצות עבורו את הקו. או את הקווים ששמנו לעצמנו שמייצרים הפרדות ושיסוע.באנו לדבר על הביחד הזה, אבל דניאל עם החדות שלה והכנות שלה הוציאה ממני עוד דברים (והביכה אותי לא מעט - צפו להפתעות), כמו שרק החיילים שלך יכולים להוציא ממך.דניאל טוענת שהזהות שלי חצויה - ויכול להיות שזה מאד נכון, אבל אולי בגלל שאני מתהלכת בין כל העולמות מאד חשוב לי שהקצוות האלו יצליחו לדבר. מי ייתן

״אמור לי מי הוא סבא שלך ואומר לך מי אתה״ .סבא שלי, ג׳י שפירא, בן 90, שאני קוראת לו ״זיידי״ הוא אחד החברים הכי טובים שלי.ומי שהוא זה בעצם מי שאני , מי שהמשפחה שלנו - אמריקאים, ציונים מאד, עם אהבה גדולה לעם ולארץ. ועם גישה מאד ייחודית ואופטימית לחיים.וולקאם טו זיידי׳ס שואו.דיברנו על הילדות המעניינת של זיידי בפילדלפיה, על הקשר שלו עם אלוהים, על דייטינג בניו יורק ב- 1955, על הבחירה של זיידי בבי (סבתא שלי!) ועל האתגרים שהיו להם בשנים הראשונות, על זוגיות בכללי, בחירת קרייה ועוד..אבל הדבר שהיה לזיידי הכי חשוב לדבר עליו זו מדינת ישראל!ספויילר - הוא אופטימי.*הזיכרון של זיידי לא מה שהיה ולכן הפרק הזה באינגליש. אני כמובן התרגשתי והאנגלית שלי התחרבשה לפעמים (סלחו לי). אבל זיידי הוא אגדה חיה! ואני מקווה שתיקחו ממנו ומהאטטיוד שלו כמו שאנחנו מקפידים לעשות.ותודה לאמא שהסיעה אותו מירושלים לתל -אביב.

עוברים עליי מלא שינויים ואני בתנועה גועשת של החיים - כל זה אחרי תקופה ארוכה וממושכת של תקיעות גדולה (פקק של הלייף!!!) ושל חוסר תנועה. אין. ולפתע פתאום - משהו התחיל להניע אצלי. ואני מתכוונת פולטיים - הצפה, זרם חזק כזה. מפחיד אותי בכלל לדבר על זה - שמא זה יחמוק ממני. דווקא בגלל זה ובגלל שאני יודעת היטב איך זה להיות בלי תנועה - באתי להגיד שיש אור בקצה המנהרה, ושיש תהליכים בעולם ושאפשר שיהיו תנועות טבעיות של שפע בחיים שלנו. לא כקלישאה, אלא באמת! מחבקת מפה את מי שמרגיש תקוע - ורוצה לומר לך שאני מבטיחה שמשהו יזוז. אולי בכלל זה חלק מהתנועה? נ.ב - אני לא יודעת מה עושים עם התנועה עכשיו. אני מתה מפחד. אני בחרדה מזה. הצילווווווחידוד לגבי השיער - זאת אני. מה אעשה? זה מה שיצא לי באותו הבוקר. מביאה לכם את עצמי על מגש - לא מופקדת כידוע.

איזה קלאש אלוהים! היה לי מאד מאד קשה בפרק הזה, לא בגלל שירה. שירה היא מטפלת זוגית קלינית, שמתגוררת ביפו העתיקה , מנחת סדנאות זוגיות וגם עוסקת בהיכרויות בין רווקים ורווקות ובריפוי. כולה לב גדול ומכיל של המון שבורי לב ומבקשי זוגיות. ובכל זאת, הייתי קפוצה, הייתי בחוסר נוחות מוחלטת, השפתיים שלי היו קפוצות, הידיים היו סגורות, הגוף שלי היה דרוך - וכל זה בלי קשר לשירה. אלא בגלל שזה נושא שמאד קשה לי לדבר עליו, מאד חשוף, מאד נוגע בפצע פתוח. לא קל לשים אותו על אף שולחן - לא מולכם ולא מול עצמי. דיברנו על מבקשי הזוגיות ואני ביניהם ועל כמה חשוב להיות עם ערך עצמי בחיפוש זוגיות, כמה חשובה ההיכרות עם הזהות שלך - זה הבסיס להכל! כמה חשוב להיות באהבה גם לפגמים שלך בדרך הזו שעוברים בה - ואיך כל אלו קשורים גם ליכולת להחזיק קשר ארוך טווח. שירה ביקשה להזכיר שיש אלוהים בתמונה - אני ביקשתי להזכיר שיש אותי בתמונה, יש לנו קודם כל את עצמינו (וכן גם השם תמיד אשם, אבל אני חושבת שהאחריות אצלינו). ואת עצמינו אסור לנטוש! למרות הקושי, למרות ההתנגדות שקפצה לי לא פעם למול מי ששירה ומה שהיא ייצגה עבורי - עברתי דרכו, ופגשתי את שירה ואת עצמי. מקווה שנגענו בללבות ושמתוך הדרך שלי ומתוך הניסיון של שירה הצלחנו למצוא אוזניים קשובות . אגב - יצא ארוך מהרגיל , אך ממליצה להגיע ממש עד הסוף, אפילו אלון הצטרף:)

בפרק הזה (שהוקלט מיד אחרי המערכה עם איראן) היה לי הכבוד לארח את לא אחרת מאשר שלי הוד מויאל, שותפה מייסדת ב-iAngels, אחת מקרנות ההון סיכון הפעילות ביותר בישראל. שלי היא אחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל ופועלת המון לריפוי החברה שלנו. בנוסף לזה, היא גם אמא ל- 4 ילדים (!!) ובקרוב תראו אותה על המסך כ״כרישה״ החדשה בערוץ 12. אבל אני ושלי דיברנו על איך מחזיקים את הגם וגם - גם להיות אמא וגם להיות שותפה מייסדת בקרן מצליחה. גם להיות תל - אביבית אבל גם להחזיק בקשר עם קצוות שונים בחברה הישראלית כמו למשל החברה החרדית. גם לחיות בהווה, פוסט ה-7 באוקטובר אבל גם להחזיק את האופטימיות לגבי העתיד. ואיך השלום והריפוי מתחילים קודם כל בתוך הבית . בזוגיות, בקשר עם ההורים והאחים ומשם החוצה. אני עוקבת אחרי שלי כבר כמה שנים ואני בגדול מעריצה שלה ואני רוצה שגם אתם תהיו. אז מי שעוד לא הכיר, אירחתי את שלי בדיוק בשביל זה - אנחנו זקוקים לקולות מהסוג שלה. עדיין לא הצלחתי להבין מאיפה נובעים כל כוחות הנפש שלה, אבל יודעת לומר שבא לי להיות סביב אנשים כמו שלי כל חיי.נ.ב - אני מתרגשת מאד בפרק וזה ניכר Can you blame me ?

שיחה חשופה מאד עם עידו, ה- חבר הזה שטייל איתי בהודו , על קשרים, זוגיות , רווקות בת״א ועל זה שאנחנו עובדים בלהכיר את עצמינו. תצטרפו אלינו, אולי לרגע תרגישו בדרמסאלה. הפרק הוקלט רגע לפני המערכה עם איראן והוא יוצא בעודנו תחת מתקפת טילים - מקווה שהפרק ינעים את זמנכם בנתיים!

עשיתי מעשה לכבוד יומולדת 35 - והנה החלטתי לפתוח פודקאסט. כמובן שברגע האמת, בפרק הראשון הכל השתבש ויצא לא מדוייק, לא מושלם, צורם מאד ולא מה שרציתי. ככה בדיוק מתחיל הפודקאסט שלי - כמה זה אופייני לי. אז מה עושים כשהתוכניות משתבשות? על זה בדיוק הפרק! מעבר לזה הפודקאסט בהתהוות אין לדעת מה יצא ממנו וזה שלב ההרצה. אשמח שתעצבו אותו יחד איתי! מבטיחה להביא את עצמי stay tuned