Discoverקולולושה - עברית לשון שפה
קולולושה - עברית לשון שפה
Claim Ownership

קולולושה - עברית לשון שפה

Author: ירעם נתניהו

Subscribed: 282Played: 8,012
Share

Description

הסכת-פודקאסט העוסק בשפה העברית בהגשת ירעם נתניהו - יועץ לשון ומרצה ללשון, בעל האתר לשוניאדה ומתחזק טיקטוק לשוני.
כמו כן מגיש את ההסכת "ברוח הרמב"ם" העוסק בפילוסופיה יהודית וביהדות ואת ההסכת "דיבור המתחיל" העוסק בנ"ך. הגיש את "קבלן קולות" - זומים נוסטלגיים.
טיקטוק לשוני
https://www.tiktok.com/@yiramne
ברוח הרמב"ם
https://open.spotify.com/show/5L6fjiRnW243h3O7sfzShZ
דיבור המתחיל
https://open.spotify.com/show/2jpxIijhhG2LbLdxmw8ykv
קבלן קולות
https://open.spotify.com/show/1tddYbxRQjPw4kLCNYrqSy
102 Episodes
Reverse
למה "שַבָּת" הופכת ל"שַבֶּס" ולמה יש הרבה אל"ף ועי"ן בכתיב ביידיש (מאכער), האם גרמני ששומע יידיש יבין משהו, ועל ערבים בארץ שמדברים יידיש (אלטע זאכן)! - פרק מיוחד על השפה שכמעט הוחלט שתהיה שפתו הרשמית של העם היהודי.***זו השפה שהשפיעה הכי הרבה על העברית, ופרק נגלה למה דווקא היא.עוד בפרק על היחס בין היידיש לגרמנית ולעברית: כמה מילים ביידיש מקורן בעברית וכמה בגרמנית, ולמה ביידיש יש הרבה קללות וביטויים קשים.בשיחה עם פרופ' חוה טורניאנסקי גם דיברנו על הגיית התנועות ביידיש ועל העיצורים (שבס=שבת, היום הרס עולם = הרת), על הגיית צירה כ-ey (אייזה,, זייתים, סייפר), על הכתיב ביידיש שכולל הרבה אותיות אל"ף ועי"ן (מאכער, הנרייטה סאלד), על ההטעמה במלעיל ("ש֫לום רב ש֫ובך, ציפ֫ורה נח֫מדת"), ואפילו על ערבים שמדברים יידיש (אלטע זאכן).עוד בשיחה - הביקורת הקשה שלה על היידיש של החרדים במאה שערים ("היידיש שלהם איומה"), מה פירוש שם השפה יידיש, ומה מצאו בגניזה הקהירית שקשור ליידיש.עוד מילים ותופעות שבהן עסקנו בפרק:צ'ולנטחלושסשַבֶּסביסלֵקשלוקבוידםניג'ספראיירלהשוויץלהשפריץקיבלתי זץצוציקהרצל, שניצל (צרור עיצורים)קוטר (אל תהיה קוטר)הסיומת -לה, צ'יק, -ושילדון (סיומת -ון)צירופים וביטויים:אפשר לאכול מהרצפהבובה מייסס / באבע מעשה'סתשתוק כברמה נשמע?תהיה לי בריאדבר אל הקירכשלג דאשתקדללקק את האצבעותאני מצפצף עליולקשקש בקומקוםהטעמה (מלעיל /מלרע):פוריםחנוכהסוכותשבועותראש השנהתחביר:איך ש...מותק של ילד (לעומת: ילד מתוק)אצלנו בבית (ולא: בביתנו)זה מורה זה; אני מחזיק ממנו (מבנה סנדוויץ)עשה+שם (עשה אותו חולה, עשה חשבון, עשה טובה, עשה במכנסיים, עשה כסף, עשה עיניים, עשה שמח)קללות:שתמותשהבת של מלאך המוות תתאהב בךשבקרוב יקראו לילד קטן על שמך****פרופ' חוה טוּרְנִיאַנְסְקי - פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית – שם גם הייתה ראש החוג.חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הייתה חברת מערכת של "תרביץ - רִבעון למדעי היהדות", וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וְסִפרויותיהם וחקר התרבות העממית תשע"ג-2013.מנימוקי ועדת הפרס: ״מפעל חייה המחקרי של פרופ' טורניאנסקי מציג אותה כמלומדת החשובה ביותר בימינו בלשון יידיש וספרותה ומעמיד אותה במקום של כבוד במחקר התרבות העממית ולשונות היהודים. בעבודתה המדעית פרשׂה תמונה שלמה, מגוונת ומתועדת היטב של עולם לשוני-תרבותי רחב ונפוץ בתפוצות אשכנז לאורך הדורות מימי הביניים ועד העת החדשה".***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
על הסתרה ועמימות בדוחות המודיעין בצה"ל כולל התהייה אם טבח שמיני עצרת (7 באוקטובר למניינם) היה יכול להימנע, ואם הרמטכ"ל או רה"מ ראו את ממצאי המחקר על בעיות הניסוח בדוחות המודיעין.***נשמע לכם הגיוני שדוח מודיעיני יהיה כתוב לא ברור, מסורבל או בניסוח דו-משמעי? האם ניסו לטייח דוחות מודיעין של 7 באוקטובר למניינם בעזרת כתיבה עמומה ומכוונת בדוחות אמ"ן? ד"ר עדי אברמסון בדקה במחקרהּ דוחות מודיעין של אמ"ן (אגף המודיעין) ומצאה כי בדוחות יש חלקים הכתובים בשפה עמומה - במכוון ושלא במכוון.בשיחה עימה בקולולושה שאלתי אותה מי מלמד את חוקרי המודיעין בישראל שכך צריך לכתוב ואם בעיות הכתיבה בארץ משותפות לעוד צבאות בעולם, והיא שיתפה במעשה מזעזע וקשה של אי בהירות בכתיבה מודיעינית שהובילה לאסון מחריד ולהרוגים רבים.עוד דיברנו על ריבוי ראשי תיבות שמוכּרים פחות לנמעני הדוח (נז"ס, טק"א), על ריבוי סוגריים ומשפטים מורכבים ומסורבלים, ולא שכחתי לשאול אותה אם היא הציגה את הממצאים המטרידים של המחקר שלה לאמ"ן כך שהרמטכ"ל או ראש אמ"ן או רה"מ שייחשפו לדברים ואם מי מהם הגיב לה.***ד"ר עדי אבּרמסון  - חוקרת את תחום הלשון הצבאית, וכתבה דוקטורט בנושא "הסתרה, עמימות וקריאות בכתיבה מודיעינית-מחקרית באגף המודיעין בצה"ל"; עורכת לשון ומנחת סדנאות כתיבה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
הוויכוח איך אומרים "נקדישך ונעריצך", "יתגדל ויתקדש" ו"בורא פרי הגפן", הסבר מה פשר שמות הנוסחים "שאמי" ו"ספרד", ומענה לשאלה אם התפילה נתקנה בלשון המקרא או בלשון חז"ל ולמה זה חשוב כל כך.***מלחמת הסידורים ותיקוני הנוסח בהם מאז ועד היום: האם לשון התפילה מושתת על לשון המקרא או על לשון חז"ל או שמא מדובר במזיגה של השתיים, על השינויים שחוללו האשכנזים בסידור התפילה כולל השפעה שלילית שלהם על סידורי הספרדים ועל תופעת ספירת המילים או האותיות בתפילה ובברכות והשפעתן על הנוסח.שיחה מיוחדת עם פרופ' חיים כהן על לשון התפילה ונוסח התפילה: סקירה על התיקונים בתפילה (מרבי שבתי סופר, דרך הרב זלמן הענא, רבי יעקב עמדין וכלה ברב מאיר מאזוז), באיזה סידור פרופ' כהן עצמו מתפלל ואם הוא מתקן אותו לפי הנוסח הקדום.***הנושאים הלשוניים שעסקנו בהם בפרק:• נקדישך ונעריצך• ברוך חי העולמים• מקיץ נרדמים (בנשמת כל חי)• תשבחות / תושבחות• יתגדל ויתקדש• אפילו שעה אחת; ויעשו כולם אגודה אחת • אי אפשר• כל נדרי; כל עצמותיי• ותערב לפניך עתירתנו• שהכל נהיה בדברו• בורא פרי הגפן, משיב הרוח מוריד הגשם • מודים אנחנו לך שאתה• מנייןוגם על הניסוח בברכות - למה פותחים ב"אתה" ועוברים לנסתר ("שהכל נהיה בדברו" ולא "בדברך"), מה פשר שמות הנוסחים: "שאמי", "ספרד" ועוד הפתעות.***חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים.תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
האם "בלי סודות" היה סיפור הצלחה או כישלון בהקניית הקריאה, האם הנוער היום יודע לקרוא, ומה רע בשיטת הלימוד המסורתית קמץ-אל"ף-אָה: לרגל פתיחת שנת הלימודים שיחה חשובה ומרתקת על הטעויות שעשו בלימודי הקריאה בעולם ובישראל ומה המצב היום.***סקירה מיוחדת של התפתחות הגישות והשיטות בעולם הקניית הקריאה: מהשיטה המסורתית קמץ-אל"ף-אָה, דרך השפה כמכלול, בלי סודות, וכלה בדנה קמה - ואיך כל זה קשור ללקויות למידה ולדיסלקציה.בפרק עם פרופ' עמליה בר-און שוחחנו על חוסר ההתאמה בין שיטות לימוד הקריאה של השפה האנגלית לשפה העברית, על ההבדל בין השיטה המסורתית לדנה קמה, והאם היום מלמדים את הילדים לקרוא בשיטה הטובה ביותר.עוד דיברנו על "מבחן ההגדה של פסח" – האם העובדה שהילדים מתקשים בקריאת פסוקים וטקסטים מנוקדים מן המקורות מעידה על בעיה ברכישת הקריאה.***פרופ' עמליה בר-און – הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באונ' תל אביב, מלמדת בחוג להפרעות בתקשורת. קלינאית תקשורת ועוסקת במחקר, הוראה, הדרכה, וייעוץ בתחום רכישת הקריאה והכתיבה, יכולות שפה בגיל בית הספר וּלְקוּיוֹת שפה-למידה.הדוקטורט שלה עוסק בתהליכים ברכישת הקריאה בעברית, והיא הציע מודל ייחודי להתפתחות הקריאה בעברית.יועצת לוועדות שונות של משרד החינוך והראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה), וקשורה לוועדות רבות שעוסקות בבניית מבדקים להערכת יכולות שפה ואוריינות במערכת החינוכית.לשעבר יו"ר ועד אגודת "אוריינות ושפה", וכיום חברת ועד של האגודה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים - פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.***העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית - עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פירטנו את ההשפעות של השפות השונות על העברית של החרדים-ליטאים בישראל, והדגמנו כל דבר.דיברנו על ריבוי של כבוד ("איך אתם מרגישים באופן אישי?"), על מעמד העברית אצלם - לשון קודש או לשון של ציונים, ואיך הם תופסים את העיסוק בתקן הלשון וענייני עריכת לשון. גם שוחחנו על מעמד הארמית כסמן אינטלקטואלי ויוקרתי, על מילים מעולם הלימוד (מה הפשט?), ואם סלנג מהעברית הכללית נכנס למגזר החרדי (למשל סורי, שאפו).הדגמנו את ההשפעות של העברית החרדית על העברית הכללית, כמו: משפוחה, שבס, מענטש, שכוייח, עסקנו בהגיית תנועת הצירה ey (סייפר, אייזה, בייצים, זייתים) ובהגיית מלעיל (קט֫נים, כּ֫יפה, פק֫קים), ואפילו הדגמנו שימוש שגוי ביידיש רק כדי לשדר קהילתיות (רוגלכים, שטיבלכים).***לפניכם חלק מהמילים שעסקנו בהם בפרק:• על ההבדל בין הלשון הכללית ללשון החרדית: להסתפק - מלשון מספיק או מלשון יש לי ספק; חילוק - עולם המתמטיקה או עולם המחשבה; אוחז - תפיסה ממשית או במובן נמצא או חושב; שייך - לא קשור או לא אפשרי.•השפעת הארמית על העברית החרדית:- הווה אמינא, למאי נפקא מינה, נפק"ם, לנפקם, בלאו הכי, מסותא (מן הסתם), בדיעבד, לכתחילה• אחר: צו"ל, אנ"ש***ד"ר דינה סֶנְדֵר את כתבה את הדוקטורט "עברית המדוברת בפי חרדים־ליטאים בישראל – אפיון סוציו־לינגוויסטי" – נושא הפרק שלנו.בימים אלה היא מעבדת את הדוקטורט שלה לספר.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il
loading
Comments