Discover
חוקי היקום: הכל על פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360
חוקי היקום: הכל על פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360
Author: Tel Aviv University
Subscribed: 13Played: 205Subscribe
Share
© Tel Aviv University
Description
רוצים לדעת את הפתרון לתעלומות הגדולות של המדע? מסוקרנים מה עלה בגורלו של טלסקופ החלל ג'יימס ווב? תוהים איך ניתן לחקור את כדור הארץ מהחלל ומה זה בכלל מאיץ החלקיקים? על כל זאת ועוד עונים מיטב החוקרים והחוקרות של אוניברסיטת תל אביב.
האזינו ל"תל אביב 360" – על פיזיקה ואסטרונומיה
האזינו ל"תל אביב 360" – על פיזיקה ואסטרונומיה
31 Episodes
Reverse
חוקי היקום: הכל על פיזיקה ואסטרונומיהhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyסודות הארץ הקדומה: סיפורי ארכיאולוגיהhttps://360tau.com/Archeology_Spotifyמשמעות החיים: פודקסט פילוסופיה והגותhttps://360tau.com/Philosophy_Spotify
אורח: פרופ' חיים סוכובסקי, ראש המעבדה לפמטו-ננו בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב.אחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המדע והטכנולוגיה הוא מחשוב קוונטי פוטוני - מחשבים המנצלים את התכונות הקוונטיות של חלקיקי אור, פוטונים, לצורך עיבוד מידע. בניגוד למחשבים רגילים, מערכות קוונטיות מנצלות תופעות כמו סופרפוזיציה והתאבכות כדי לבצע פעולות חישוביות באופן מקבילי ביעילות גבוהות מאוד מהיכולות של מחשבים קלאסיים.לאור יש יתרונות משמעותיים: הוא נע במהירות עצומה, מתקשר באופן חלש עם סביבתו, ומאפשר לבנות רכיבים קוונטיים הפועלים בטמפרטורת החדר. אולם דווקא התכונות הללו מציבות אתגר: כיצד גורמים לפוטונים לבצע פעולות קוונטיות מורכבות, מדויקות ועמידות לשגיאות?חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו לאחרונה גישה חדשנית לתכנון מצמדים אופטיים קוונטיים, המבוססת על שליטה מדויקת במסלולי האור ובאופן שבו הם מצומדים זה לזה. באמצעות תכנון מרוכב של מוליכי הגלים ניתן להפוך פעולות קוונטיות לעמידות יותר בפני שגיאות וסטיות ייצור - צעד חשוב בדרך לפיתוח מעבדים קוונטיים פוטוניים אמינים וגדולים יותר.באולפן התארח פרופ' חיים סוכובסקי, ראש המעבדה לפמטו-ננו באוניברסיטת תל אביב. במעבדתו חוקרים כיצד לשלוט באור ובחומר בחזית היכולת המדעית - ובעיקר במרחב של ננומטרים ובזמנים של פמטו־שניות, כלומר מיליוניות המיליארדית של השנייה.שוחחנו איתו על מחשוב קוונטי המבוסס על אור, על תכנון מבנים אופטיים בעלי תכונות שאינן קיימות בטבע, על שימוש בבינה מלאכותית בתחום הפוטוניקה, על טכנולוגיות חדשניות המאפשרות לראות אור אינפרה־אדום באמצעות מצלמות רגילות, ועל טכנולוגיה פורצת דרך לבדיקות דם ללא מחט, שנוסתה גם על ידי האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה.האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - פודקאסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' יקיר אהרונוב, אמריטוס ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת תל אביבכמעט כל אדם חי בתחושה עמוקה ובלתי מעורערת שהוא חופשי: שהוא בוחר, שההחלטות שלו משמעותיות, ושהעתיד עדיין פתוח ונכתב ברגע זה ממש. אבל במהלך ההיסטוריה של המדע, התחושה הזו עמדה שוב ושוב מול איום. הפיזיקה הקלאסית של ניוטון תיארה עולם שבו הכול קבוע מראש, כמו מנגנון של שעון ענק שאין בו מקום לבחירה אמיתית. ואז הגיעה תורת הקוונטים, ונדמה היה שהיא מציעה מפלט - אבל מפלט בעייתי לא פחות: עולם שבו הדברים קורים באקראיות עיוורת, כמו הטלת קוביות מתמדת. בין דטרמיניזם שמייתר את הבחירה לבין אקראיות שהופכת אותה לחסרת משמעות - איפה בכלל יש מקום לאדם הבוחר? באולפן התארח פרופ' יקיר אהרונוב הקדיש את חייו המקצועיים לשאלה הזו - לא כשאלה פילוסופית בלבד, אלא כשאלה פיזיקלית של ממש. פרופ' אהרונוב, הוא אחד מגדולי הפיזיקאים התיאורטיים בעולם, ובכיר הפיזיקאים בישראל. חתן פרס ישראל, חתן פרס וולף, ופרס א.מ.ת, חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עמית בחברה המלכותית של לונדון, זוכה מדליית אליוט קֶרסוֹן, זוכה המדליה הלאומית למדעים בארצות הברית ומועמד לפרס נובל. יחד עם דייוויד בוהם הוא גילה כי חלקיקים יכולים להיות מושפעים מכוחות גם ממרחק, בלי מגע ישיר - תגלית שקרויה על שמם ושינתה את ההבנה שלנו אשר לקשר בין דברים בטבע. בהמשך דרכו פיתח שיטות למדוד מערכות קוונטיות עדינות ביותר מבלי להרוס אותן, ואף הציע רעיון נועז עוד יותר: שההווה שלנו אינו נקבע רק מן העבר, אלא מושפע גם ממה שעתיד עוד להתרחש. בפודקסט שוחחנו איתו כיצד פיזיקה תיאורטית מתמודדת עם שאלות שנראות בתחילה כפילוסופיות טהורות, ומה כל זה אומר על הזמן, על התודעה, ועל מה שאנחנו מכנים "בחירה חופשית".האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
יש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל אביב, מרצה לאסטרונומיה וצלם חלל ולוויינים.מה שאנחנו מכנים "כוכבים נופלים" הם למעשה חלקיקי אבק וסלע זעירים, שרידיו של כוכב השביט סוויפט־טאטל, החודרים לאטמוספרה במהירות עצומה ויוצרים הבזקי אור קצרים. בשיא המטר, שיחול ב־12 באוגוסט, ניתן יהיה בתנאי תצפית מיטביים לראות עד כ־150 מטאורים בשעה. בפרק נדבר עם צוקראן על המדע שמאחורי התופעה, על האתגרים בצילום מטאורים ואובייקטים מהירים כמו תחנת החלל הבינלאומית, על זיהום אור ועל הטכנולוגיות המאפשרות לנו לעקוב אחר גרמי שמיים ולתעד אותם. כי לפעמים, כדי להתקרב אל היקום, כל מה שצריך הוא פשוט להביט למעלה...האזינו לפרק נוסף של תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, אתם מוזמנים לצפות ולהאזין להרצאתו של פרופ' שי צוקר, מהחוג לגיאופיזיקה ומביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים על "חיפוש חיים במערכת השמש".המסע לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ מתחיל קרוב, במערכת השמש שלנו. בהרצאה חזר פרופ' צוקר אל משימות 'ויקינג' המיתולוגיות על מאדים ועסק בשאלה מדוע המיקוד המדעי נודד היום אל האוקיינוסים הנסתרים מתחת למעטפות הקרח של אירופה ואנקלדוס. הוא בחן האם אנו יודעים מהם התנאים הדרושים באמת להיווצרות או לקיום חיים, ומדוע 'עולמות המים' הרחוקים של צדק ושבתאי הפכו ליעדים המבטיחים ביותר היום במצוד אחר חיים בחלל.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotifyhttps://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp








