Discover
?מה החזון שלך
?מה החזון שלך
Author: Dr. Nikolay (Noy) Tabah
Subscribed: 0Played: 9Subscribe
Share
© Dr. Nikolay (Noy) Tabah
Description
ברוכים וברוכות הבאות להסכת 'מה החזון שלך?' בהנחיית ד"ר ניקולאי (נוי) טבך
הרעיון להסכת נולד עוד לפני השבעה באוקטובר, מתוך תחושה חזקה אצלי שהחברה הישראלית, מדינת ישראל, נמצאים במשבר עמוק. משבר שחלק מתוצאותיו הרגשנו בעוצמה רבה במתקפה שחווינו. במשפט אחד אני חושב ששורש הבעיה הוא העדר חזון למדינת ישראל, אשר מורגש מאוד מצד ההנהגה הפוליטית שלנו, זאת שבשלטון וזו שמעוניינת להחליפה, מימין ומשמאל. אנחנו מתגלגלים מארוע לארוע, מגיבים ולא יוזמים וההסכת הזה בא להצביע על חשיבותו של חזון לכל תחום ותחום בחיינו כאן, במדינת ישראל
הרעיון להסכת נולד עוד לפני השבעה באוקטובר, מתוך תחושה חזקה אצלי שהחברה הישראלית, מדינת ישראל, נמצאים במשבר עמוק. משבר שחלק מתוצאותיו הרגשנו בעוצמה רבה במתקפה שחווינו. במשפט אחד אני חושב ששורש הבעיה הוא העדר חזון למדינת ישראל, אשר מורגש מאוד מצד ההנהגה הפוליטית שלנו, זאת שבשלטון וזו שמעוניינת להחליפה, מימין ומשמאל. אנחנו מתגלגלים מארוע לארוע, מגיבים ולא יוזמים וההסכת הזה בא להצביע על חשיבותו של חזון לכל תחום ותחום בחיינו כאן, במדינת ישראל
87 Episodes
Reverse
בשנים האחרונות, ובעוצמה חסרת תקדים מאז השבעה באוקטובר, הפכו קמפוסים מובילים בארצות הברית לזירה מרכזית במאבק על הלגיטימציה של מדינת ישראל. מחאות, מכתבי גינוי, סיסמאות קיצוניות ולעיתים אף גילויי אנטישמיות גלויים — כל אלה מעלים שאלה עמוקה: האם מדובר בגל רגעי, או בתופעה אידיאולוגית סדורה שהתבשלה במשך שנים?בפרק הזה של "מה החזון שלך?" אני משוחח עם עו"ד רן בר יושפט, שכבר ב-2014 פרסם את הספר "טסתי לדבר על ישראל" ועסק בתהליכי הדה־לגיטימציה והדמוניזציה של ישראל באוניברסיטאות מובילות בארה"ב — הרבה לפני שהנושא הגיע לכותרות הראשיות.בשיחה אנו דנים:▪ כיצד נראתה הזירה האקדמית כבר בתחילת העשור הקודם▪ עד כמה אירועי אוקטובר הפתיעו — או שלא▪ מהו הבסיס האידיאולוגי להתנגדות לישראל▪ מה מקומם של אנטישמיות, פוליטיקה פרוגרסיבית ו-Virtue Signaling▪ כיצד הגענו למצב שבו חלקים מהאליטה האקדמית מהססים לגנות קריאות קיצוניות▪ ומהו החזון המעשי להתמודדות עם המגמה הזוהאם ניתן לצמצם את גל העוינות? באילו כלים? ואיך מודדים הצלחה במאבק על התודעה?שיחה עמוקה, מפוכחת ואסטרטגית על אחת הזירות הקריטיות ביותר לעתידה של ישראל.אם מצאתם עניין — נשמח שתירשמו לערוץ, תשתפו ותגיבו.
מה היה החזון העמוק שהניע את הציונות? האם מדובר רק בתנועה לאומית מודרנית — או בפרויקט בעל מטען גאולי רחב יותר?בפרק זה של “מה החזון שלך?” אני משוחח עם פרופ' אריה ספוזניק, ראש מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, על ספרו ועל אחת הטענות המסקרנות ביותר במחקר הציונות: שהציונות לא הייתה רק מהלך פוליטי־מדיני, אלא תנועה שפעלה בתוך שפה של גאולה.נדבר על שלוש “שפות־אם” גאוליות – יהודית, נוצרית וחילונית־מודרנית – ועל האופן שבו הן עיצבו את הדמיון הציוני. נבחן כיצד דימויים תנ״כיים כמו יציאת מצרים והשיבה לארץ הפכו מפרשנות מקראית לפרקטיקה היסטורית, ונשאל: האם הציונות הייתה משיחית? האם היא מימשה את הבטחתה? והאם מדינת ישראל של היום זקוקה לשפה גאולית חדשה?שיחה עומק על חזון, תקווה רדיקלית, והמתח שבין מודרנה למשיחיות — מהעבר אל העתיד.
מהו מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל בפברואר 2026?האם איראן עדיין האיום המרכזי והאם המערכת האזורית כולה מצויה בעיצומה של תמורה עמוקה?בפרק מיוחד של ההסכת ״מה החזון שלך?״ אני מארח שוב את פרופ’ קובי מיכאל לשיחת עומק על ההתפתחויות הדרמטיות מאז שיחתנו הקודמת, שהתקיימה במהלך התקיפה באיראן.נבחן את המשמעויות האסטרטגיות של השבת כל החטופים: מה השתנה בזירה העזתית, וכיצד הדבר משפיע על עתיד הסכסוך מול חמאס? מהי האסטרטגיה הנכונה של ישראל מול חמאס כיום — הכרעה, ניהול סכסוך או מהלך אזורי רחב יותר?נעמיק גם בזירה הצפונית: מקומו של חיזבאללה כפרוקסי איראני והאסטרטגיה הראויה מולו. ולבסוף — נבחן את תפקידה של תורכיה ואת המשחק הרב־ממדי שלה בין וושינגטון, אירופה והמזרח התיכון.
בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?", אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים המורכבים והחשובים בחברה הישראלית: מרחבים משותפים.אורח הפרק הוא ד"ר מריק שטרן, חוקר מומחה הבוחן את המקומות שבהם כולנו נפגשים – ממרכזי קניות ותעסוקה ועד לבתי חולים ומרכזי פנאי. דרך הדוגמה הייחודית של ירושלים, העיר שבה חרדים, ערבים, חילונים ודתיים לאומיים חולקים לעיתים מרחב אחד, אנחנו מנסים להבין:מהו בעצם מרחב משותף ואיך הוא משפיע על היום-יום שלנו?האם הפרדה בין אוכלוסיות היא דבר חיובי שמונע חיכוך, או חסם שמונע צמיחה?מה קורה למרחבים האלו בזמני מתח ביטחוני או חברתי?מה ניתן ללמוד מניקוסיה שבקפריסין ובלפסט שבצפון אירלנד?ואיך עיצוב נכון של העיר יכול לייצר גיאוגרפיה של מפגש אמיתי?הצטרפו לשיחה מרתקת על מחקר, מציאות וחזון חברתי.אל תשכחו להירשם לערוץ וללחוץ על הפעמון כדי להתעדכן בפרקים הבאים!#מה_החזון_שלך #מרחבים_משותפים #מריק_שטרן #ירושלים #חברה_ישראלית #פודקאסט #תכנון_עירוני
בעידן של פוסט־אמת, תרבות ה־Woke והרשתות החברתיות, הולך ומיטשטש בשיח הציבורי והחינוכי הגבול בין עובדות לערכים, בין ספק ביקורתי לבין אי־אמון במומחים ואובדן אחריות אישית.בפרק הזה של ההסכת "מה החזון שלך?" אני מארח את ד"ר סרגיי טלנקר, חוקר אתיקה ופילוסופיה של החינוך במכללת גליל מערבי, לשיחה עומק על אחריות מוסרית, אמת אוניברסלית ותפקידם של מורים ואנשי חינוך בעולם שבו כל אחד יכול לייצר לעצמו “אמת” משלו.נדבר על דילמות מוסריות בכיתה ובמערכת החינוך, על אובדן האמון במומחים ובמדע, על ההבדל בין חוסר אמון ביקורתי לבין ציניות מוחלטת, ועל השאלה האם בכלל אפשר – וצריך – “לפתור” דילמות מוסריות.ננסה להבין מדוע בעיית הפוסט־אמת איננה עודף שקרים אלא מחסור באמון, ואיך חינוך יכול לסייע לא בשיקום האמת אלא בהתמודדות עם עמימות, מורכבות ואחריות.לבסוף, נביט קדימה: מה החזון של מערכת חינוך שמטפחת שיפוט מוסרי, חשיבה ביקורתית ואזרחים אחראיים – ומהו חזון הבלהות שעלול להתממש אם נוותר על כך.
בפרק הזה של ההסכת "מה החזון שלך?" אני מארח את ד"ר אלחנן שילה לשיחה בעקבות ספרו "יהדות קיומית". הספר מציע קריאה מחודשת ביחס לחלוקה המקובלת בין דתיות לחילוניות, ומבקש לבחון האם ניתן לחשוב על יהדות כמרחב רציף של זהות, מחשבה ופרקטיקה – ולא כבחירה בינארית.בשיחה אני מבקש להבין למי פונה הספר: דתיים שאינם שלמים עם המודל הקיים, חילונים המחפשים שפה יהודית שאינה הלכתית־מחייבת, דתל"שים או מסורתיים. אני מעלה שאלות על מעמד ההלכה ותקנות חז"ל, ועל האפשרות להיות יהודי במובן עמוק גם ללא קיום מלא של שולחן ערוך. בנוסף, אנחנו דנים בהתגלות כטקסט, בקשר בין ביקורת המקרא לתפיסה הדתית הקלאסית, ובשאלת משמעות הרעיון היהודי גם אם הטקסט נתפס כיצירה אנושית.
האם הייתה חטיפה ממוסדת של ילדי תימן בשנות ה־50 – או שמדובר בנרטיב שנבנה בדיעבד?בפרק זה של הפודקאסט ״מה החזון שלך?״ אנו עוסקים באחת הפרשות הרגישות, הכואבות והשנויות ביותר במחלוקת בתולדות מדינת ישראל – מה שמכונה ״פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן״.אורח הפרק הוא אבשלום בן־צבי, חוקר עצמאי שהתעמק במשך שנים במסמכים, בעדויות, בדוחות ועדות החקירה ובטענות שמעלים ארגונים ופעילים שונים. מתוך גישה מחקרית ביקורתית, אנו מנסים להבין:מהן הטענות המרכזיות של מי שטוענים כי התקיימה חטיפה מכוונת?מתי ואיך נוצר הנרטיב של הפרשה?כיצד המדינה וּועדות החקירה התמודדו עם הטענות?מה באמת נמצא במסמכים, ומה מגבלות המחקר בתחום?והאם יש פער בין כאב אנושי אמיתי לבין מסקנות היסטוריות מוכחות?השיחה אינה מבקשת לטשטש את הסבל והטרגדיה של משפחות שאיבדו ילדים, אך כן מבקשת להבחין בין עובדות, מיתוסים, כשלים מערכתיים ועלילות מודרניות – ולשאול מה האחריות הציבורית והמחקרית שלנו כיום.זהו פרק על אמת היסטורית, על זיכרון, על פוליטיזציה של כאב – ועל השאלה כיצד חברה בוגרת מתמודדת עם פרשות טעונות מן העבר.
בפרק הזה של „מה החזון שלך?” אנחנו צוללים אל אחת התופעות המרתקות והמורכבות בחברה החרדית בישראל:נשים חרדיות שמפרנסות את המשפחה — בזמן שהבעלים לומדים בכולל.ד"ר יעל פישמן משתפת אותנו בממצאי הדוקטורט שלה, שנכתב בהנחייתן של פרופ' אסתר שלי ניומן ז"ל וד"ר רבקה נריה-בן שחר, על אימהות חרדיות, נשות אברכים, שהקימו עסקים עצמאיים והפכו למפרנסות העיקריות של הבית. בשיחה ננסה להבין:מה היקף התופעה?כיצד מסבירים נשים וגברים חרדים לעצמם מציאות שמאתגרת דפוסים מסורתיים של מגדר, פרנסה ולימוד?האם מדובר בהעצמה נשית, בוויתור, או בשילוב ייחודי בין אידיאל האימהות לבין אידיאל „חברת הלומדים”?נדבר על יחסי כוח ומגדר, על פמיניזם דתי וחרדי, על יזמות, קפיטליזם וטכנולוגיה — וגם על המחירים: עומסים נפשיים, כישלונות עסקיים, מתחים משפחתיים והגבולות שבין אמונה, עבודה והחיים עצמם.ולבסוף נביט קדימה:האם זהו מודל בר־קיימא?וכיצד עשויה להיראות החברה החרדית בעוד עשור?#נשים_חרדיות#חברה_חרדית#פרנסה#חברת_הלומדים
מערכת היחסים בין ישראל ללבנון היא מן המורכבות במזרח התיכון. בשיחה מרתקת עם ד"ר יוגב אלבז, ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אנו צוללים להיסטוריה, לפוליטיקה, למלחמות האזרחים של העבר וההווה, ולמלחמות ותוצאותיהן בין ישראל לאש"ף בזמן מלחמת לבנון הראשונה ולחיזבאללה.מהלך השיחה אנו נוגעים במספר נושאים מרכזיים:- היווצרות לבנון המודרנית וההשפעות של החלטות מדיניות של מעצמות העבר מן המאה הקודמת.- הקשרים בין התנועה הציונית לבין מדינת לבנון לפני הגעת אש"ף.- השפעת כניסת אש"ף לשטח הלבנוני ועל השינוי במאזן הכוחות בתוך לבנון.- הדרך למלחמת לבנון הראשונה, תוצאותיה והולדת חיזבאללה.- יציאת ישראל מלבנון בשנת 2000 ומה היו השלכותיה על האזור.- חיזבאללה והציר האיראני: התעצמות, הערכות שגויות ומצב הדרום הלבנוני כיום.- הקשר בין סוריה של אסד ולבנון — מי באמת קבע את הטון בצפון?וגם: מה יכול להיות חזון עתידי ליחסי ישראל–לבנון?
מה המשמעות של פמיניזם דתי בתוך מסורת שצמחה בעולם פטריארכלי? האם ניתן לחתור לשוויון מגדרי בתוך מערכת הלכתית שמעצבת זהויות, היררכיות וסמכות דתית במשך אלפי שנים? ובאיזו מידה המאבק לשינוי הוא התנגשות בלתי-נמנעת — או דווקא הזדמנות להתחדשות עמוקה של היהדות?בפרק זה אני משוחח עם ד"ר חנה פנחסי, מן הקולות הבולטים בשיח על מגדר ודת בישראל, על אחת מן הסוגיות הנפיצות ביותר בשיח הציבורי־דתי. השיחה נפתחת בהצגת יסודות הפמיניזם הדתי: מה מייחד אותו לעומת פמיניזם חילוני, אילו מטרות הוא מבקש להשיג, ומדוע חיבור המילים "פמיניזם" ו"דת" איננו פרדוקס אלא בחירה מודעת ואידיאולוגית.מכאן אנו עוברים אל מוקדי המתח: שאלת הפטריארכיה היהודית — האם היא תוצר היסטורי שניתן לפרקו, או יסוד מבני של הדת? מקומו של האל בדיון על שוויון; גבולות ההלכה לעומת פרשנות מתחדשת; והפער בין פמיניזם דתי לבין זרמים רדיקליים יותר של הגל השלישי המערערים על עצם מושגי המגדר.השיחה מתייחסת גם לממד הסוציולוגי: האם פמיניזם דתי הוא תופעה מגזרית של נשים דתיות־לאומיות, או קטגוריה רחבה יותר? כיצד נשים בזרמים אחרים — רפורמי, קונסרבטיבי או חילוני־מסורתי — משתלבות בתוך השיח הזה?בחלקה האחרון של השיחה מתווה ד"ר פנחסי חזון עתידי — מהו מודל אפשרי של שוויון דתי־יהודי בישראל, אילו שינויים מוסדיים ותרבותיים נדרשים כדי להגיע אליו, מהי "מדידת הצלחה" בעולם שאין בו שוויון מוחלט, ומהו תרחיש הבלהות אם השינוי לא יתרחש.
דיבייט עומק על עתיד כלכלת ישראל בין ד"ר מיכאל שראל (פורום קהלת) לעמית בן־צור (פורום ארלוזורוב–יסודות). שיחה חדה על מה היא הגישה הנכונה לאתגריה הכלכליים של מדינת ישראל בנושאים כגון אי־שוויון, תעסוקה וזכויות עובדים, וחזון ארוך־טווח למשק הישראלי.בפרק זה של "מה החזון שלך?" אני עורך דיבייט עומק בין שניים מהקולות המשפיעים ביותר בשיח הכלכלי בישראל:ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, המייצג גישה כלכלית ליברלית, ו־עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב–יסודות, המציע מודל סוציאל־דמוקרטי מעודכן המתמקד בחיזוק השירותים הציבוריים.זהו דיבייט אינטלקטואלי, חד ובהיר, אבל גם נגיש וסוחף על השאלה הגדולה:איזו כלכלה תבטיח את חוסנה, שגשוגה ויציבותה של מדינת ישראל בשנים הבאות?
מאז ה־7 באוקטובר נדמה שהמילה “ציונות” חזרה למרכז הבמה.אבל מה אנחנו באמת מתכוונים כשאנחנו אומרים “ציונות”? ואיך מחנכים אליה דור צעיר?בפרק זה אני מארח את שירה צחי, שמובילה פרויקט חינוכי עבור תלמידי המכינות הקדם-צבאיות המבקש להציג את הציונות כתופעה חיה ומתפתחת, הממשיכה לעורר שאלות על זהות, חברה ומשמעות. התוצר הראשון של הפרויקט הוא יצירת מקראה ללימודי ציונות בשם “אידיאל שאין לו סוף”. הפרויקט עצמו הוא פרי שיתוף פעולה בין יד בן-צבי והמכון למדיניות העם היהודי.המקראה זמינה בקישור הבא:https://jppi.org.il/he/jppi-center/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%95-%D7%A1/במהלך השיחה דברנו על:- למה דווקא עכשיו צריך מקראה ציונית חדשה?- הקשר בין הציונות ליהדות- השאלה הערבית והגישות ללימוד הסוגיה- ציונות כאידיאל אינסופיועוד נושאים רבים נוספים.ארגונים ואנשים שמעוניינים להעמיק בלימודי ציונות / לעיין במקראה, מוזמנים ליצור קשר עם שירה.https://jppi.org.il/he/staff-member/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%97%d7%99/
שיחה מעוררת מחשבה עם ד״ר דן שיפטן על אתגרי מדינת ישראל במאה ה־21 – היחסים בין חרדים לחילונים, בין יהודים לערבים, משבר האמון הפוליטי, יחסי ישראל והתפוצות, והחזון שלו למדינה חזקה, מאוחדת ובטוחה.בפרק זה אני משוחח עם ד״ר דן שיפטן, אחד המומחים הבולטים לביטחון, מדיניות וחברה בישראל, על החזון שלו לעתיד המדינה ועל האיומים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפניה.השיחה נעה בין ניתוח חד של יחסי חרדים–חילונים והחברה הערבית בישראל, דרך דיון מעמיק במערכת הפוליטית ובמשבר האמון הציבורי, ועד שאלות רחבות על ציונות במאה ה־21, יחסי ישראל עם יהדות התפוצות והעולם, ומקומה של ישראל במזרח התיכון המשתנה.ד״ר שיפטן מציע מבט מפוכח ולעיתים ביקורתי, אך גם אמונה בחזון של מדינה יהודית ודמוקרטית איתנה, השומרת על זהותה, על ערכיה ועל אחריותה לעתיד העם היהודי.
שיחה עם אחד ההיסטוריונים הבכירים באקדמיה הישראלית, פרופ’ אבי בראלי, על האתגרים הביטחוניים והפוליטיים של ישראל ועל החזון שלו למדינת ישראל.בשיחה מרתקת זו מתארח פרופ’ אבי בראלי – אחד ההיסטוריונים הבכירים באקדמיה הישראלית – לשיחה מעמיקה על האתגרים הביטחוניים, הפוליטיים והערכיים של מדינת ישראל, ועל השאלה הגדולה שממשיכה להעסיק את החברה הישראלית מאז הקמתה: מהו החזון הלאומי שלנו לעתיד המדינה?השיחה נוגעת בשורה של נושאים מרכזיים:- ביטחון לאומי ותפיסת האיומים במציאות משתנה- ניוון המערכת הפוליטית ומשבר האמון הציבורי- אליטה משרתת מול אליטה משתלטת - הסכסוך הערבי-יהודיועוד נושאים רבים נוספים!זהו פרק חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, מדיניות וחזון ישראלי לעשורים הבאים.
שיחה מרתקת עם הסופר והמדריך שלום בוגוסלבסקי על תור הזהב של היהדות במזרח אירופה – התקופה שבה האזור עמד במרכז העולם היהודי והשפיע על מחשבה, תרבות וחזון יהודי עד ימינו.בפרק זה של מה החזון שלך? משוחח ד"ר ניקולאי טבך עם הסופר וההיסטוריון שלום בוגוסלבסקי על התקופה שבה מזרח אירופה הייתה לב העולם היהודי. במשך כחמש מאות שנה – מפולין וליטא דרך אוקראינה, גליציה ורוסיה – נוצרה שם תרבות אדירה: ישיבות ומרכזי תורה, חסידות וההשכלה, תנועות פוליטיות ורעיונות חברתיים ששינו את פני היהדות והעולם.בוגוסלבסקי מציע מבט רחב על “תור הזהב” של מזרח אירופה היהודית: כיצד חיו שם מיליוני יהודים בקיום עשיר של לימוד, צדקה, רוח וקהילתיות; כיצד נולדו שם אידיאולוגיות מהפכניות כמו הבונד, הסוציאליזם והציונות; ואיך דווקא הקרבה בין דת למסורת, עוני לתרבות, אמונה לחילון – הולידה יצירה אינטלקטואלית אדירה.השיחה עוסקת גם בשאלת הקריסה: כיצד מפגש עם המודרנה, הלאומיות והשואה סיים עידן שלם בתולדות העם היהודי, ומה נותר מאותם חזונות בתרבות ובזהות שלנו היום.זהו מסע אינטלקטואלי והיסטורי מרתק בעקבות אחד הפרקים הגדולים והכואבים בתולדות היהדות – העולם היהודי שניצב במרכז, ויום אחד נעלם כמעט כליל.
בפרק זה של ההסכת מה החזון שלך? אני משוחח עם פרופ' גד יאיר, סוציולוג מהאוניברסיטה העברית ומחבר הספר החדש: 'זו היא אמריקה? דיוקנה של אומה.' בשיחה אנו צוללים אל עומק הסיפור האמריקאי ומנסים להבין את הייעוד ההיסטורי והחזון שמלווים את האומה מאז הקמתה.נדבר על הרגע המכונן של "יציאת מצרים" האמריקאית, על ערכי היסוד – חירות, דמוקרטיה, קפיטליזם ונשיאת נשק – ועל השאלה האם אמריקה רואה את עצמה כ"ציון החדשה" וכ"אור לגויים".נבחן את המתח בין פתיחות לעולם לבין נטייה להסתגרות פנימה, ואת נקודות המחלוקת שמעצבות את הפוליטיקה האמריקאית בימינו.בנוסף נעסוק בקשרים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית והאם קיימים ערכים משותפים לשתי האומות ואם כן, מה הם?זהו פרק מרתק על האומה האמריקאית, אך במובנים רבים גם עלינו.
אל־אקצא בסכנה? איך נוצר אחד הסמלים הפוליטיים והדתיים החזקים ביותר במזרח התיכוןבפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אני מארח את ד״ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, לשיחה מעמיקה על מקומה של אל־אקצא בתודעה הפלסטינית, המוסלמית והערבית – ועל הדרך שבה הפכה מסמל דתי לאחד ממנועי הגיוס, ההצדקה והאלימות המרכזיים נגד מדינת ישראל והתנועה הציונית.לאורך עשרות שנים נעשה שימוש ברעיון של "אל־אקצא בסכנה" כדי לעצב תודעה, להצית מאבקים ולבסס לגיטימציה פוליטית ודתית – מאינתיפאדת אל־אקצא, דרך פעילות אש״ף, חמאס, חיזבאללה ואיראן, ועד מתקפת השבעה באוקטובר שנקראה "מבול אל־אקצא".במהלך השיחה נעסוק בין היתר ב־▪️ מה מסמלת אל־אקצא כיום בעיני פלסטינים ומוסלמים▪️ כיצד השתנה מעמדה של ירושלים לפני ואחרי הציונות והשליטה הישראלית▪️ תפקיד הסטטוס־קוו בהר הבית בתודעה הערבית▪️ למה אל־אקצא היא סמל מגייס יעיל כל כך – גם עבור תנועות חילוניות לכאורה▪️ האם מדובר בסמל בלבד, או בליבה אידיאולוגית עמוקה יותר▪️ ואיך ניתן – אם בכלל – להתמודד עם הכוח הרעיוני של הנרטיב הזהבחלק האחרון ננסה להישיר מבט אל העתיד:מהו החזון האפשרי להתמודדות עם רעיון "אל־אקצא בסכנה"?אילו כלים נדרשים לשינוי תודעתי?ומהו תרחיש הבלהות – והאם יש מקום לאופטימיות?
מהי „קונספציית ה־8 באוקטובר”, כיצד נולדה האנטישמיות הפרו־חמאסית, ואיך קרסו ההנחות של הממסד היהודי? בפרק זה של הפודקאסט „מה החזון שלך?” אני משוחח עם ערן שישון, מייסד ארגון אתחלתא, על ממצאי הדו״ח המקיף „קונספציית ה־8 באוקטובר”, שמבקש להסביר לא רק מה קרה – אלא למה זה קרה.השיחה עוסקת בשאלות יסוד מטרידות:- כיצד הצליח חמאס למנף שיח פרוגרסיבי מערבי כדי לייצר לגיטימציה לאלימות ולאנטישמיות?- מהו הזן החדש של אנטישמיות פרו־חמאסית, וכיצד הוא שונה מהאנטישמיות הקלאסית?- איך פוליטיקת הזהויות והקטלוג של יהודים כ“לבנים־פריבילגים” נטרלו את היכולת לזהות אנטישמיות בזמן אמת?- ומדוע הנהגת יהדות ארצות הברית התמקדה באיום מהימין – והחמיצה את האיום המרכזי שהגיע דווקא מהשמאל הרדיקלי?בהמשך אנו מנתחים את הברית האדומה־ירוקה – החיבור בין שמאל רדיקלי לאסלאמיזם פוליטי – את תפקידה של האקדמיה, התקשורת וגורמים מדינתיים כמו קטאר, ואת השימוש ב“שפה דו־שימושית” שמאפשרת נורמליזציה של שנאת יהודים מבלי להיקרא בשמה.בחלק האחרון של הפרק עובר הדיון אל העתיד:- מהו החזון להתמודדות אפקטיבית עם האתגר?- מה המשמעות של „ניטרול נורמליזציית האנטישמיות”?- מהי גישת הזרז, ולמה מדינת ישראל צריכה לשמש גורם מתכלל – ולא אקטיביסט ישיר?- והאם ניתן עדיין לשקם את התמיכה הדו־מפלגתית בישראל בארצות הברית?זהו פרק עומק על שיח, כוח, זהות, ואחריות – לא רק של יהדות אמריקה, אלא של העולם היהודי כולו, בעידן שבו אנטישמיות לובשת שפה חדשה ומתוחכמת יותר מאי פעם
למה כל כך רבים מאמינים בקונספירציות? בשיחה מרתקת עם ד"ר אדם קלין־אורון ננסה להבין מה עומד מאחורי המונח 'קונספירציה', ננסה להבין איך תאוריות קונספירציה נולדות, למה הן כל-כך משכנעות, ומה הן באמת אומרות עלינו כחברה.במהלך השיחה נגענו במספר בנושאים מרכזיים: - מהי בכלל קונספירציה, ומתי היא דווקא מתארת מציאות?- למה אנשים נמשכים להסברים קונספירטיביים דווקא בזמני משבר?- מדוע בברית המועצות פרחו תאוריות כאלה, ואיפה ישראל נמצאת על סקלת הקונספירציות?- אילו קונספירציות מוכרות במיוחד בישראל?- למה יהודים משמשים שוב ושוב כשעיר לעזאזל בתאוריות קונספירציה ברחבי העולם?- האם קיצוניות פוליטית מגבירה את הנטייה לאמונות כאלה?ומהן הסכנות הטמונות לחברה האנושית ולדמוקרטיות מערביות במקרים שבו הקונספירציות מתפשטות?
שיחה לנשים ולגברים על פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל – עם החוקרת והסופרת ד"ר מירי כהן־אחדות בעקבות ספרה 'מה זה אם לא אהבה: מסות על פמיניזם בזמן הזה.'בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אני משוחח עם ד"ר מירי כהן־אחדות, חוקרת וסופרת, על סוגיות של פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל.השיחה מיועדת לנשים ולגברים כאחד, ומנסה לברר מה משמעותו של שוויון מגדרי בעידן הנוכחי – בין בית לעבודה, אהבה לקריירה, זהות לחירות.ד"ר כהן־אחדות, מחברת הספר "מה זה אם לא אהבה", משתפת תובנות אישיות וחברתיות על מאבקי נשים בישראל, על היחסים בין פמיניזם ותרבות, ועל המקום שבו גברים יכולים ואף צריכים להיות חלק מהשיח.נדבר גם על השפה כמכשיר של כוח, על גבולות השוויון, ועל החזון הפמיניסטי לעתיד החברה הישראלית.























