Claim Ownershipמשדרים ביטחון
Subscribed: 660Played: 38,766
Subscribe
© All rights reserved
Description
ברוכות וברוכים הבאים ל"משדרים ביטחון" - הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בכל שבוע תשב העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. בנוסף, מדי שבוע נשדר את "משדרים [אקסטרה] ביטחון" – רצועה נוספת למיטיבי לכת, במסגרתה ידונו חוקרות וחוקרי המכון על הנושאים החשובים בתחומי הביטחון הלאומי שאינם נמצאים במרכז השיח.
ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" – הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" – הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
531 Episodes
Reverse
!["מגרש הרוסים" – כך הציגה רוסיה לציבור את מלחמת ישראל-איראן | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://s3.castbox.fm/f6/56/70/a9abc0910520727463c924fb924764e39a_scaled_v1_400.jpg "\"מגרש הרוסים\" – כך הציגה רוסיה לציבור את מלחמת ישראל-איראן | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
מחקר של ה-INSS מצא כי רוסיה הסבירה את מלחמת 12 הימים בצורה שונה מאוד מאיך שאנחנו הישראלים תופסים אותה. ישראל מוצגת כמעין פרוקסי אמריקני שתקפה באופן שרירותי ובלתי מוצדק מדינה ריבונית ללא התגרות מצידה. חוקרי המכון בת חן פלדמן וגאורגי פורוסקון דנים בנרטיב הפרופגנדה הרוסית שמציגה תמונה כמעט הפוכה של המציאות ומסבירה כל פעם מחדש למה הסדר העולמי אינו צודק וחייב להשתנות.
מה ניתן ללמוד מניתוח פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב סביב הרפובליקה האסלאמית? האם אפשר לחזות איך תראה תקיפה? והאם צודקים הטוענים כי כבר אי אפשר שלא להשתמש בכוח העצום שהביא טראמפ לאזור?תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר אורח במכון בתחום האסטרטגיה הימית, איש חיל הים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס למפת הכוחות: https://www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/
בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה אבל לא רק.ד"ר גליה לינשטראוס, חוקרת בכירה במכון, המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר, המתמחה בין היתר במצרים בת זמננו, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.
כשנה וחצי לאחר הפגיעה הקשה שספג חזבאללה בפעולת הביפרים ובחיסולו של מזכ"ל הארגון נסראללה, מערך המימון של ארגון הטרור עדיין מזרים לו כספים רבים המאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואף לבצע פעולות שיקום משמעותיות.חוץ מאיראן, מי שולח כסף לחזבאללה? והאם ניתן להקריס את הארגון השיעי באמצעות מערכה אפקטיבית במישור הכלכלי? העיתונאית עמנואל אלבז פלפס משוחחת בנושא עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחזבאללה במכון, ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי".
כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - בא לידי ביטוי בשטח והאם המהלך חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכוןיניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים, ותא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015 - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
![המערכה הבינלאומית נגד ישראל | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://artwork.captivate.fm/b8940286-fd76-46ef-8eda-2474f056fb42/2026-02-11-b944f7d4-8d8a-4b4f-ae1a-454219dd3dde.jpg "המערכה הבינלאומית נגד ישראל | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך פנינה משוחחת עם ד"ר ירון שניידר על הגל העכור של מתקפות על ישראל ועל קהילות יהודיות ברחבי העולם, שהלכו והחמירו אחרי טבח ה-7/10 ופתיחת המלחמה בעזה, לרבות מתקפות על ישראלים בחו״ל.תחילה נסקרים מאפייני המערכה המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם הגורמים המעורבים בה, ובהמשך מוצגים הסברים להיבטים השונים של התופעה והדרכים להיאבק בה: מה מלבד אנטישמיות ושאיפה לחסל את ישראל עומד ברקע למערכה הבינ״ל נגד ישראל? באילו דרכים היא צברה תאוצה? מהן ההאשמות החמורות המשמשות לליבוי השנאה לישראל וכיצד הן התגלגלו להליכים משפטיים? ולסיום, אילו צעדים מעשיים יכולים לתקן העיוות בתיאור מהלכי ישראל בעזה ואת הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל?
ערב פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה ניתן ללמוד על הסבב הראשון של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן? מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים? ומה עומד מאחורי גל מעצרים של בכירים רפורמיסטים על ידי כוחות הביטחון?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם הוא החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? כיצד מגיבות לכך בעלות בריתו במערב אירופה? איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
למרות מערכת יחסים אדוקה עם ארה"ב, ובפרט עם הנשיא טראמפ עצמו, מנהיגי מדינות המפרץ אינם סומכים לחלוטין על מתקפה אמריקנית באיראן, ואף חוששים שפעולה כזאת עלולה להסב יותר נזק מתועלת. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מציג ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ומנהל תוכנית המפרץ במכון, את מארג האינטרסים והשיקולים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר ושכנותיהן, על רקע האפשרות למתקפה אמריקנית באיראן או להסכם עם משטר האייתוללות
עם שיא שלילי של 252 נרצחים בשנת 2025, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאחד האתגרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית.בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס צוללת אל מעבר לכותרות החדשותיות כדי להבין מה חושב הציבור ומה נדרש מהממשלה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, תציג ממצאים מסקר ינואר העדכני: עד כמה כלל החברה הישראלית מוטרדת מהמצב? ומי באמת תומך בהכנסת השב"כ לטיפול בסוגיה? כמו כן, תומר לוטן, לשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, יסביר מדוע ההתמקדות ב"ארגז הכלים" (כמו השב"כ) היא רק חלק מהעניין, ויבהיר מהי לדעתו התוכנית הממשלתית הרחבה שחייבת לחזור לשולחן הדיונים כדי לבלום הידרדרות.לנתוני הסקר המלאים: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-january-2026/
האם קיימת אופוזיציה רוסית חמושה? מה הסיפור של אלכסי נבלני שכולם דיברו עליו לפני כמה שנים? והאם שיר יכול לאיים על השלטון? השגריר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - בפרק על המתנגדים ועל והדרכים להתנגד למשטרו של פוטין.
לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים" ויוחנן צורף, גם הוא חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים".
איראן, סין, קטר, רוסיה ושחקנים לא מדינתיים עמלים קשה לזרוע כאוס אל תוך חברות דמוקרטיות, בייחוד בתקופת בחירות. באיחוד האירופי פיתחו סט כלים להתמודדות עם התופעה, המסכנת את הביטחון הלאומי של מדינות, לעיתים לא פחות מטילים בליסטים. מה הוא סט הכלים, עד כמה הוא אפקטיבי ומה בישראל יכולים לאמץ כדי לבלום גם פה את הניסיונות להשפיע ולהרוס? ד"ר עופר פרידמן - מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון, ועו"ד עמית אשכנזי, מומחה למשפט וטכנולוגיה - לשעבר היועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי' בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, מתארחים בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובהפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן. יחד עם ד"ר ירון שניידר, דנים השניים באיומים הנוכחיים על ישראל מהזירה העיראקית, בתהליך התחזקותן של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק - בהקשרים הצבאי, הפוליטי והכלכלי - ובפער בין החזון הדמוקרטי שניסתה ארה"ב לממש בעיראק מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין ב-2003, לבין המציאות הפוליטית כיום. בנוסף, הדיון עוסק בחשיבותה של עיראק עבור איראן, לא רק בהקשר הצבאי של הפעלת שלוחים אלא גם כ"ריאה כלכלית", כמו גם באופן שבו השתנתה המדיניות האמריקאית כלפי עיראק בתקופה האחרונה, נוכח המעורבות האיראנית ופעילות המיליציות.* הראיון המשולב בפרק הוקלט בשפה האנגלית בדצמבר 2025
"הגיע הזמן לחפש הנהגה אחרת באיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאתר פוליטיקו. אם כך, האם הוא עדיין מכוון להתערבות אמריקנית נגד משטר האיתוללות, ואם כן, מהם התסריטים שעדיין על השולחן? מה מצב המחאה, במסגרת מעט המידע האמין שניתן לאסוף? וכיצד ניתן להעריך את הסיכונים לסבב אלים נוסף בין ישראל לאיראן?ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
![מי עורך את המציאות? הקרב על הנרטיב הישראלי בויקיפדיה | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://artwork.captivate.fm/6990a6f7-8c3c-40ab-af2a-aae30c09701a/2026-01-15-0c77bab8-246b-43ad-b218-d57b2a022e48.jpg "מי עורך את המציאות? הקרב על הנרטיב הישראלי בויקיפדיה | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
כיצד הפכה ויקיפדיה מזירה של ידע להמונים למוקד השפעה גלובלי המעצב את התודעה העולמית ביחס לישראל, ובמקרים רבים לרעת ישראל? בניגוד לחזון הנאיבי והרומנטי של ויקיפדיה, חלו שינויים בתהליכי העריכה שהפכו את האנציקלופדיה לכלי המביא לידי ביטוי נרטיב חד-צדדי, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר. דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, וכן ברשתות ובמודלי השפה, ועל הדרכים להתמודד עמו.
ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?
ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה. בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי:• הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות. • הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטורקית בקרן אפריקה. • והטענה השלישית עוסקת בצורך הבטחוני-מסחרי של ישראל לבנות נוכחות בטחונית ומודיעינית בים האדום וסביב מצרי באב אל-מנדב, וזאת לאור התקפות החות׳ים במהלך מלחמת חרבות ברזל והפגיעה בערוצי הסחר הימיים שהובילו לפגיעה משמעותית בנמל אילת.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States