Claim Ownershipמשדרים ביטחון
Subscribed: 655Played: 37,869
Subscribe
© All rights reserved
Description
ברוכות וברוכים הבאים ל"משדרים ביטחון" - הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בכל שבוע תשב העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. בנוסף, מדי שבוע נשדר את "משדרים [אקסטרה] ביטחון" – רצועה נוספת למיטיבי לכת, במסגרתה ידונו חוקרות וחוקרי המכון על הנושאים החשובים בתחומי הביטחון הלאומי שאינם נמצאים במרכז השיח.
ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" – הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" – הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
508 Episodes
Reverse
![רוחות המלחמה מנשבות שוב: האם הציבור מתרגש? | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://s3.castbox.fm/f6/56/70/a9abc0910520727463c924fb924764e39a_scaled_v1_400.jpg "רוחות המלחמה מנשבות שוב: האם הציבור מתרגש? | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה, או שהם משלימים עם התפיסה ש"לנצח נחיה על חרבנו"? איך הם רואים את המערכה שעדיין נמשכת בעזה ובלבנון ואת רוחות המלחמה המנשבות מאיראן, והאם הם חיים בתחושת "איום קיומי"? ומה רמת האמון של הציבור בצה"ל ובדרג המדיני?לסקר המכון האחרון, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-december-2025/
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשותם, מול הרשויות הבינלאומיות.:לקריאת המחקר המלאhttps://www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/
תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה.כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.
אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים. כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות? סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית. מה הם המאפיינים הייחודיים והיתרונות של יירוט בלייזר לעומת מיירטים קינטיים, ולאילו קשיים ביירוט המערכת שפיתחה ישראל מסוגלת לתת מענה? מה נעשה מבצעית בלחימה בלבנון בהקשר זה? מה המצב של פיתוחי הלייזר ביתר מדינות העולם המפתחות מערכות נשק, ובפרט במדינות שמספקות נשק? מהי לוחמה בממד הספקטראלי ומהי החשיבות של השגת עליונות בממד זה?וגם: הצצה לעוד פיתוח המבוסס על קרני לייזר שאמור להשתלב בצבאות העתיד - מכ״מ תלת-ממדי .
?עד כמה שליט סוריה, אחמד א-שרע, הצליח לבסס את שלטונו בסוריה בשנת פעילות ראשונהד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתכנית סוריה, מנתחים את הישגיו של א-שרע במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי ומזהים את האתגרים המאיימים עליו. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הם מזהירים מפני הפיכתה של ישראל "לספוילר" ומפני פעולה אחת יותר מדי של צה"ל, שעלולה לגרור את האזור להסלמה מסוכנת, בהיעדר תהליך דיפלומטי רציני להסדרה ביטחונית בין המדינות.לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/syria-year-after
לאור הדיווחים על מעבר צפוי לשלב שני של תכנית טראמפ, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית מסכסוך להסדרים, מציג את מורכבות המצב בשטח, שבו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנוהל על ידי ריבוי שחקנים בינלאומיים בעלי אינטרסים שונים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר כיצד ישראל יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועה.
ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הלקחים שניתן להפיק מהבחירות שהתקיימו בעיראק ב-11 בנובמבר האחרון. האם הלחץ של ארה"ב יצליח לרסן את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות או שהן יתחזקו ואיתן האיום האיראני?
״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם". ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה מיידית.
![הבשורה תגיע מסומלילנד? | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://s3.castbox.fm/d8/0e/72/eaddbed0e38881ff4253679f8493b9aa43_scaled_v1_400.jpg "הבשורה תגיע מסומלילנד? | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריקה להעדיף יחסים עם ישראל ועם המערב, על פני קשרים עם מדינות יריבות המתחרות בישראל ובארה״ב על ההשפעה והמעורבות באפריקה, ובהן איראן.
כיצד ניתן להסתייע ביחסי ישראל-אפריקה, כדי לגוון את המשענות של שיתוף הפעולה והתמיכה הבינ״ל בישראל? עם איזה מדינות אפריקאיות הידקה ישראל קשרים בשנים האחרונות? מהם עשוי לעכב כינון יחסים דיפלומטיים מלאים? וגם: מהן המדינות האפריקאיות שבהן דעת הקהל על ישראל היא החיובית ביותר כיום, לפי סקרי דעת קהל?
לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/somaliland/
המיעוט המוסלמי בארה"ב עבר כמה וכמה שינויים לאורך העשורים האחרונים. נקודת ציון משמעותית הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, וכעת, אחרי 7.10, ניתן להצביע על שלב נוסף בגיבוש הזהות החברתית והפוליטית של הקהילות המוסלמיות האמריקניות.
ד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, עוקב מקרוב אחרי אימאמים אמריקנים בולטים, הרטוריקה והפעילות שלהם. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מנתח את המצב ומציג את המלצותיו בעניין.
!["מגרש הרוסים" – הבוגדים: גרסת פוטין | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://s3.castbox.fm/d4/da/00/1160aba1da262cb84fd61d084311f7f6d6_scaled_v1_400.jpg "\"מגרש הרוסים\" – הבוגדים: גרסת פוטין | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג?
חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליהודים ולישראלים?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה?
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.
בנאומה הראשון בפרלמנט מאז שנכנסה לתפקיד, ראש ממשלת יפן החדשה סנאה טקאיצ'י רמזה כי מדינתה עשויה להתערב צבאית במקרה של פעילות סינית בטאיוואן. היא השתמשה במונח "איום קיומי", בעל משמעות היסטורית כבדת משקל.
האם המתח בין שתי המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי אזורי?
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על יחסי סין-יפן, ועל אמירה אחת של ראש הממשלה, שבכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית לא ראו בעין יפה.
![מעבר לרשת: חמאס טוען לניצחון – בעזה ובמדינות ערב חושבים אחרת | משדרים [אקסטרה] ביטחון](https://s3.castbox.fm/fe/d9/57/bfa023880456b5bba49787976ea323d648_scaled_v1_400.jpg "מעבר לרשת: חמאס טוען לניצחון – בעזה ובמדינות ערב חושבים אחרת | משדרים [אקסטרה] ביטחון")
בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר?
ברקע, נאומו של מנהיג חמאס חליל אל-ח׳יה בשבוע שעבר בוועידה הערבית הלאומית השנתית בביירות, בוא טען כי חמאס ניצח במלחמה. הנאום הוביל לביקורת קשה כלפי הארגון ושיח ביקורתי נגד תפיסת הניצחון שלו.
פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגני מצד אחד, ומצד שני את הקמפיינים שהתגייסו על מנת לקעקע את נרטיב הניצחון של חמאס.
קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת.
כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן הציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, מתייחס לדיווחים על התקרבותו של סבב לחימה נוסף בין איראן וישראל, ומסביר את האינטרסים האיראניים ביחס להסלמה מול ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחים השניים גם על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, על האפשרות של קריסת משטר האייתולות ועל מעמדה של איראן באזור.
צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.
76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים.
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.
השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
Comments
Download from Google Play
Download from App Store
United States