Discover
הנפשות הפועלות

הנפשות הפועלות
Author: אלדר עיני
Subscribed: 0Played: 0Subscribe
Share
© אלדר עיני
Description
״הנפשות הפועלות – האנשים שיוצרים את קסם הבמה״ הוא הפודקאסט שבו אני יוצא למסע בעקבות תהליך היצירה התיאטרוני.
בכל פרק אני משוחח עם במאים, מחזאים, שחקנים ויוצרים נוספים על הדרך שרעיון עושה – מהרגע הראשון שהוא מצית את הדמיון, דרך הטיוטות, הספקות והבחירות האמנותיות, ועד שהוא הופך להצגה ולדמות חיה על הבמה.
זהו פודקאסט למי שאוהב תיאטרון, יוצר תיאטרון, או פשוט סקרן להבין איך רעיון נהפך לעולם שלם על הבמה – דרך הסיפורים האישיים של הנפשות הפועלות
מוזיקת הפתיחה הולחנה ע"י רונן ירקון
בכל פרק אני משוחח עם במאים, מחזאים, שחקנים ויוצרים נוספים על הדרך שרעיון עושה – מהרגע הראשון שהוא מצית את הדמיון, דרך הטיוטות, הספקות והבחירות האמנותיות, ועד שהוא הופך להצגה ולדמות חיה על הבמה.
זהו פודקאסט למי שאוהב תיאטרון, יוצר תיאטרון, או פשוט סקרן להבין איך רעיון נהפך לעולם שלם על הבמה – דרך הסיפורים האישיים של הנפשות הפועלות
מוזיקת הפתיחה הולחנה ע"י רונן ירקון
46 Episodes
Reverse
ישבתי עם יותם גוטל, מחזאי, במאי ודרמטורג הבית של הבימה, ודיברנו על "פעולות פשוטות": ארוחת שישי של משפחה ישראלית בשנה שלפני השבעה באוקטובר. לפני הקריאה של המחזה בבימה, יותם והבמאי אריאל וולף ישבו בבית קפה ליד כיכר הבימה, בטוחים שזו הולכת להיות קטסטרופה. היום ההצגה רצה בבימה, והמחזה התקבל לישראדרמה.יותם מספר גם על עיבודים לעגנון ב"סיפור פשוט" בחאן, לטוקרצ'וק ב"עצמות המתים" בתיאטרון תמונה ולמרגריט דיראס ב"הכאב" בפסטיבל עכו, ועל ההבדל בין לעבד ספר לבין לכתוב מחזה מאפס. ובין לבין, על מה שדרמטורג של תיאטרון גדול בכלל עושה.בהנחיית: אלדר עיני | מוזיקה: רונן ירקוןנהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: https://buymeacoffee.com/eldareiniw
ישבתי עם אורנה רוטברג, שחקנית וזמרת, על משחק ושירה "טהורים": לשחק ולשיר נטו, בלי במה, בלי אביזרים ובלי פלייבק.אורנה גדלה בבית שבו זה היה דרך חיים. היא מספרת איך הדחיקה את השורשים שלה שנים, ומה המשפט "אני משחקת ושרה, משמע אני קיימת" אומר לה היום.אנחנו מדברים גם על הדמות שניסתה להדחיק שנים, על הצגת יחיד על ג'ניס ג'ופלין, ועל "קיר זכוכית" בבית לסין, שבו היא חוזרת לתפקיד אחרי יותר מעשור.בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקוןנהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: https://buymeacoffee.com/eldareiniw
ישבתי עם דניאל סבג, שחקן הבימה ("זגורי אימפריה"), שמשחק כרגע בשתי הצגות שונות לגמרי: הקומדיה המשפחתית "להתראות ותודה על הקרמשניט", שבה הוא מגלם את הבן "הלא מוצלח", וקומדיית הדלתות "יתוש בראש" בבימוי נועם שמואל.דניאל מספר איך בונים דמות עם פגם בדיבור בלי להפוך אותה לקריקטורה, ולמה בקומדיה אין דבר יותר מצחיק מהאמת. הוא מסביר איך עבר מהדמות שהביא באינסטינקט, קריקטוריסטית ומוגזמת, לדמות שמדברת ברצינות מוחלטת גם כשהקהל לא מבין מילה, ומה למד על ענווה מעבודה משותפת עם במאים, מעצבים ומלחינים.בדרך דיברנו על ההחלטה לעזוב את הלהקה אחרי 13 שנה ולחזור להבימה "מהדלת הקדמית", על חנוך לוין, על שנים של הצגות ילדים (פעם היו לו שבע הצגות ביום אחד), ועל ההבדל בין הבמה למצלמה ועל מונולוג של עשרים דקות ב"זגורי אימפריה".בהנחיית: אלדר עיני | מוזיקה: רונן ירקוןנהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: https://buymeacoffee.com/eldareiniw
הלכתי לראות הצגה על חנה סנש ומצאתי הופעת רוק.יבגניה נתנוב, במאית ומוזיקאית, מספרת איך נולדה ההצגה על חנה סנש שרצה כיום בתיאטרון תמונע: מהזמנה לפסטיבל במינכן ועד מועמדות לכיפות הזהב. היא מסבירה למה החליטה לכתוב מוזיקה חדשה למילים של חנה, איך חיברו כינור ופסנתר עם ביטים מודרניים, ולמה ההצגה הזאת היא לא מחזמר ולא הצגה דוקומנטרית.זו גם הצגה של עולים חדשים, ששחקניה משחקים בעברית למרות שהם אינם דוברי עברית כלל. יבגניה מספרת איך עבדו על כל משפט, ולמה המבטא דווקא מקרב אותנו לחנה האמיתית.שיחה על הדרך שבה אמנות יכולה לגעת במיתוס, על יומנים שנפתחו רק בשנים האחרונות, ועל מפגש עם נכדתו של אחיה של חנה.בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקוןנהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: https://buymeacoffee.com/eldareiniw
מקברט על השואה שהוצג בפסטיבל פרינג' במולדובה, דרך מחזמר היפ-הופ שירד אחרי 25 הצגות, ועד סרטונים שעולים לרשת ימים ספורים אחרי שנולד הרעיון. ישבתי עם עמרי הכהן, שחקן, כותב ומאלתר, והשיחה התחילה בשאלה אחת: מה זה תיאטרון בשבילו. התשובה: אהבה ושנאה בו זמנית.עמרי מספר על תיכון מגשימים שפתח לו את הדלת, על הפרויקט "גיבור" שהשקיע בו חודשים ונגמר מהר מדי, ועל "פרחים לא משקרים", ההצגה הדרמטית היחידה כמעט שעשה. הוא מסביר למה הערכים של אימפרו, הקשבה, עבודת צוות ואמירת כן, היו הבסיס למדינה שהיה רוצה לגור בה, ואיך הם נכנסים איתו לחדר החזרות. הוא מדבר על הפער בין התיאטרון, שבו הגלגלים זזים לאט, לבין היוטיוב ודונקי, שבהם הפידבק מגיע מיד. ושואל בקול רם אם הוא מנסה להביא ויראליות לתיאטרון, והאם זה בסדר.בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקוןנהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: https://buymeacoffee.com/eldareiniw








