קצה חוט

טקסטיל הוא לא רק חומר – הוא מערכת יחסים. בפרק האחרון של קצה חוט, שירה ואירית משוחחות על הקשרים העדינים שבין טקסטיל לסביבה: מים, אוויר, גוף, חום, קור. איך מגבת מתמודדת עם רטיבות? מה הופך בגד ל"חכם"? ולמה טקסטיל הוא בעצם הפלטפורמה המושלמת לשיתוף פעולה – בין חומרים, ובין אנשים?   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב

פני השטח הם הדבר הראשון שאנחנו רואות בבד – אבל אולי דווקא האחרון שאנחנו מבינות. בפרק הזה של קצה חוט, שירה ואירית חוקרות את השכבה העליונה של הטקסטיל, וחושפות איך קיפולים, שעירות והתכווצות יוצרים לא רק מראה ייחודי, אלא גם תכונות מפתיעות. בין קורדרוי לפליסה, בין קרפ לזמש – שיחה על מה שמרגישים, רואים, ולפעמים גם לא.   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב

מה זה אומר שבד "נופל טוב" – ואיך זה משפיע על שמלת הערב, הגלימה של באטמן או מפת השולחן? בפרק הזה של קצה חוט, שירה ואירית צוללות לתוך אחת התכונות הכי פחות מדוברות – אבל הכי נוכחות – של טקסטיל: נפילה. שיחה רכה על חומר שיודע לזרום, על איך מודדים תנועה – וגם למה לפעמים הכי נוח לנו להישאר בתוך הטי-שירט הישנה והשחוקה.   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב

בפרק הזה של קצה חוט, שירה ואירית מדברות על נפח – לא במובן של מידה או גודל, אלא ככמות האוויר הכלואה בתוך חומר טקסטילי. מה הקשר בין סריגים ושמיכות לבין בידוד רעש, מדבריות ושטיחים מצמר? איך נראה סיב חלול – ולמה הוא כל כך חכם? שיחה על טקסטילים שמחממים בלי להזיע, על בגדים שמכילים יותר ממה שנראה לעין – ועל משאב אחד פשוט שעדיין לא נגמר: אוויר.   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב

בפרק הזה של קצה חוט, שירה ואירית בודקות איך המשקל בטקסטיל משפיע לא רק על מה שאנחנו לובשים, אלא גם על איך אנחנו מרגישים ומתנועעים. כיצד משקל בא לידי ביטוי בסיבים, חוטים ובדים? שיחה על איך מזעור והפחתת משקל הפכו לטרנד בעולם המודרני – ומה זה אומר עבור חומרים, בגדים, והסביבה.   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב

שירה שלום, אירית אירית מה שלומך?  שירה כיף להיפגש. בפרק הקודם דיברנו על צפיפות ואנחנו עכשיו בהמשך ישיר, ועוברות לתכונת השקיפות –  לראות דרך. אפשר להגיד שזאת אולי התכונה הכי ויזואלית מבין התכונות שבחרנו. בניגוד למשל לצפיפות או לעמידות, שקיפות זאת תכונה קודם כל שיש לה מופע ויזואלי ,שאנחנו רואים אותה. אם אנחנו רוצות להגדיר מה היא שקיפות:  כמות האור שעוברת דרך החומר, נכון?  אירית כן, זה כמעט גם הגדרה של צפיפות שדיברנו קודם. כמות החוטים שיש בבד, לעומת חוסר החוטים שיש בבד.  שירה אז אפשר להגיד ששקיפות היא סימפטום של חוסר צפיפות?  אירית לגמרי, וואו כן. שירה ולמה, אם אנחנו נדבר קצת מחוץ לעולם הטקסטיל, על העניין הזה של שקיפות, למה היא חשובה לנו? אירית קודם כל אנחנו רואים כאן טרנד בקיום העולמי, שהכל היום הולך לכיוון של שקיפות. הכל גלוי, אי אפשר להסתיר כלום. בן אדם כבר לא יכול להסתיר את עצמו. הוא ברשתות, הוא באינטרנט, לכל אחד אנחנו יודעים עליו דברים עם גוגל. הכל גלוי , לאט לאט גם כל הדברים שהיו נסתרים פתאום מתגלים, מתגלים לנו כל מיני דברים. אנחנו יודעים הכל ברמה עולמית, אז השקיפות זה חלק מהחיים היום. כשלוקחים את זה לבדים זה מעניין לדעת האם אנחנו רוצים להסתתר? שהבד יסתיר אותנו? שיגלה לנו? יסתיר טפח יגלה טפחיים או אולי להפך. ענייני שכבות, הרבה דברים שקשורים בעיצוב. תנסי לחשוב ולתת דוגמאות מעולם העיצוב לעניין הזה.  שירה אני זוכרת למשל כשניהלתי את ספריית החומרים במוזיאון העיצוב חולון, הייתה שם דוגמה ממש מעניינת באוסף של בטון שקוף. מה זה בטון שקוף? בטון שבתוך תהליך היציקה שלו שילבו סיבים אופטים שהם מעבירים אור. אז הבטון הוא לא שקוף, אבל החומר הזה החדש שנוצר, המשטח הזה, יש לו כבר יכולות של העברת אור וככה קראו לזה :בטון שקוף. אז יש פה איזה קונטרסט מאוד גדול בין הרצון שלנו לבנות בחומר שהוא אטום, שהוא משדר חוזק ויציבות אולי, והרצון השני שלנו לראות דרך, לייצר איזושהי מחיצה שאני יכולה לראות תנועה בצד השני. שאני יכולה לראות תנועה רק בצד אחד, שתהיה שקיפות רק לכיוון מסוים. ואנחנו רואים כל מיני ניסיונות כאלה בבנייה, בעיצוב של לראות דרך, לראות תנועה, ליצור פרטיות אבל לא מלאה כי אנחנו כן רוצים קשר עם הסביבה.  אירית זה מדהים מה שאת אומרת. וגם העניין האנרגטי, פחות אנרגיה, האור, זה דבר חשוב. הוא נכנס כדי לחסוך בכל מה שקשור באנרגיה מלאכותית. אז כן, להיות חלק, להיות בתוך הבית ולהרגיש חלק מהסביבה.  שירה זה ממש מעניין מה שאת אומרת על העניין האנרגטי כי יש פה ממש אתגר. מצד אחד אני רוצה לייצר איזשהו חומר שיש לו שקיפות גבוהה והוא מכניס אור לחלל. אבל מצד שני הוא מאוד מאוד יכול לחמם. אנחנו חושבים על נגיד חממות וזכוכית ואיך נוצר שם ממש חימום יתר. אנחנו מכירים מבנים כאלה גם בארץ.  זה אתגר, אולי לייצר חומר שיש לו שקיפות גבוהה אבל שהוא לא מחמם?  אירית כן כן, זה אתגר. סיבים אופטיים בתוך הבטון זה מדהים.  שירה ואם אני חוזרת רגע לעולמינו הטקסטילי ממש אז דיברנו על זה ששקיפות מושפעת מצפיפות, כלומר מכמות של החוטים. היא מושפעת, אבל גם למשל מהתכונות של החוטים עצמם, למשל, שעירות, יכולה להשפיע על שקיפות?  אירית אם חושבים על לבד, זה דוגמה טובה, כי לבד זה בד שנוצר רק מסיבים. אז האם אפשר לראות דרכו? זה מאוד מאתגר להכין משהו שהוא כזה דק בלבד. אז אולי שעירות, לפי דעתי מקטינה, יכולה להקטין את השקיפות. בבדים שקופים אנחנו מדברים על בדים חלקים מסיבים מאוד ארוכים מה שנקרא משי, פילמנטים, שמאפשרים בזכות האורך שלהם לרדת בכמות. יש פיצוי לחוסר הצפיפות בעניין החוזק של הפרט פה. ולתת את האפשרות הזאת פה, אולי למשהו שכבתי. כשאני רוצה לייצר בד, שהוא משכבות ואני רוצה שיהיה איזה שהוא נראות לכל השכבות האלה, אז אני משתמשת בנושא הזה של השקיפות, שכל שכבה משקפת דרכה את השכבה אחרת וזה מראה מאוד מיוחד.  שירה בכלל אם אנחנו חושבות על עבודה בשכבות אז אנחנו נכנסות לכל העולם הזה של הטולים, אורגנזה והשיפון, חומרים ובדים שממש מייצרים אותם בשקיפות מאוד מאוד גבוהה והם בדרך כלל גם דקים יותר. אירית הם דקים, נראה דרכם ויש להם מראה מאוד מיוחד ומגע מאוד עדין וזה גם הולך מאוד חזק לתחום של הוילונות, שזה מסתיר מצד אחד ומצד שני באמת משאיר לבן אדם לאדם שבתוך הבית את היכולת לראות החוצה ושלא יראו דרכו. הוא יכול לראות וקצת מסתיר קצת מגלה  ומאפשר את הסקרנות הזאת. המקום הזה בין רואה לנראה ,נראה לרואה זה מעניין. השקיפות זה תחום מאוד מאוד מעניין, הבדים מאפשרים את זה. שירה מאפשרים גם לעשות איזה שהיא מחיצה או חצייה של חלל עם חומרים שהם קלים, נדבר בהמשך על משקל, אבל לחסום אור, להעביר אור בצורה שהיא מאוד קלה יחסית לעומת חומרים כבדים כמו זכוכית.  אירית כן וגם זה נכון שאת מדברת על משקל בהקשר הזה כי שקיפות זה קלילות. הצפיפות, כשאומרים צפיפות זה כבר משרה כובד, נכון? וכשאת אומרת שקיפות?  יש לי וילון אטום שהוא כבד, הוא מסתיר את האור, עושה האפלה. שירה תמיד במלונות יש שני וילונות. אירית נכון, זה שכבתי ואז כשהם מסיטים אותו רואים את הווילון הקליל שמתבדר ברוח. שירה הרומנטי. אירית הרומנטי, הנופל, הנשפך. כל אלה תכונות שהולכות יחד עם שקיפות. זה באמת מאפשר הפרדה שהיא חלקית, היא מינורית, אפשר למנן אותה בעניין הזה. היא לא מוחלטת. היא נותנת אינטראקציה עם הסביבה, מאפשרת גם טיפה הפרדה וגם טיפה אינטראקציה וזה הבדים יכולים לעשות הכי טוב מכל חומר שאני מכירה כי יש להם את היכולת הזאת. שירה שקיפות באה לידי ביטוי גם בצבע נכון? דיברנו על הצפיפות של הבד, קצת על האופי של החוטים עצמם, אבל צבע זה מאפיין או פרמטר מאוד חשוב כשאנחנו מדברות על שקיפות. אירית מה שיותר כחול יותר עמוק. מה זה אומר? שיותר עמוק יותר כחול זה כמות המים? לא? זה גם סוג של צפיפות.  הצבע בהחלט משפיע. פחות צבע פחות צפוף, יותר שקוף. הצבע פחות דומיננטי. וזה גם משחקים של אור, כי ברגע שהאור עובר אז הצבע נראה אחרת ואפשר לשחק בין אטום לשקוף במשטח אחד. ולשחק עם המגלה ומסתיר. בעזרת שקיפות אפשר ליצור דוגמה. נניח יש בד שנקרא דבורה devoret, בצרפתית זה לעכל. בתהליך אשפרה חומצה היא מעכלת חלק מהחומרים של הבד, את החלק הצלולוזי,  ונשארת שכבה מאוד שקופה, זה סוג של הדפסה. אפשר ליצור דוגמה שחלק מהבד אטום וחלק שקוף. ואז זה מן בד שהוא קצת מסתיר וקצת מגלה ותוך כדי הדוגמה. עכשיו אם זה וילון אז אנחנו יכולים לגלות דוגמה ממש,, שחלק מעביר את האור וחלק אטום לאור וזה יוצר פני שטח מאוד מאוד מעניינים שיש להם גם איזה שהוא תבנית של עיצוב, מה שנקרא פאטרן, ומראה מיוחד. משחקים של אור וצל בעזרת השקיפות. שירה יש גם היבטים טכניים – טכנולוגיים של שקיפות? כי עד עכשיו דיברנו בעיקר באמת על יותר מופעים ויזואליים. על בדים או שכבות של בדים שמגלים נגיד משהו בגוף. מעצבי ומעצבות אופנה משתמשים בשקיפות כדי לגלות חלקים בגוף ולהסתיר, או הוילון הזה שפתאום כשיש אור אני רואה דוגמה או רואה את הנוף מאחוריו. יש גם היבטים יותר טכניים, טכנולוגיים, של שקיפות בטקסטיל?  אירית כן. למשל מה עובר את הבד. אם אנחנו לא רוצים שהשמש תעבור את הבד אז הוא צריך להיות אטום. הנושא של הגנה משמש, כי הבגד זה התפקיד הבסיסי שלו. זה קודם כל להגן על הגוף או להיפך. אם אנחנו רוצים שזה יחדור, לפעמים בענייני אור דווקא הקרינה עוזרת.  אז אנחנו כן רוצים למשל בד שהוא מאוד מאוד שקוף, שהוא לא צפוף למשל בד גאזה, הצפיפות שלו מאוד נמוכה כדי לאפשר ריפוי. דווקא כן הרפואה רוצה את האינטראקציה. מצד אחד היא רוצה שזה יסתיר את החיידקים, שהפצע  לא יהיה פתוח וכל אחד יכול להתקרב. מצד שני רוצים את האוויר ואת החום ואת השמש לריפוי,  אז מהבחינה הזאתי זה בהחלט טכנולוגי, כמה חוטים אנחנו נשים בתוך הבד ואיך לשלוט בזה. לפי דרישה. או תחשבי על בד משריין. אז רוב החומר הוא לא חוטים, אבל החוטים הם הבסיס שמשריין ואפשר להשפיע על החוזק של החומר המרוכב הזה לפי כמות החוטים, לפי מידת השריון.   שירה ואז תהיה לנו איזה שהיא רשת שהיא מאוד שקופה, בצפיפות נמוכה.  אירית שהיא בסיס לחומר להתלבש עליו. שירה שזה מביא אותנו לכל הטקסטילים המאוד טכנולוגיים  אירית למשל בחיזוק קרקע. אנחנו רוצים טקסטיל שיחזק את הקרקע :  גאו טקסטיל מה שנקרא. אז זה חומר שיושב בתוך קרקע שמועדת למדרון שעלול להתמוטט ואז הטקסטיל הזה יושב ומשריין את הקרקע. הוא רשת, הוא לא הקרקע עצמה, אנחנו לא רוצים שלא יהיה לנו קרקע. אנחנו צריכים את האדמה בשביל לשתול פרחים ולגדל, ואנחנו רוצים שמשהו יחזיק אותה. שלא יבוא הגשם ויסחוף את כל הקרקע אל הכביש אלא שיישאר, ויהיה יציב. והטקסטיל זה התפקיד שלו, במקרה הזה  שירה אז יש לנו טקסילים שקופים גם בתוך האדמה. אירית בתוך הכביש יש לנו טקסטילים שקופים, שאם תעבור משאית כבדה הוא לא ייסדק, כל הכביש. זה יחזיק אותו, זה ישמור עליו כשכבה אחידה בלי בורות.  שירה זה מעניין כי התחלנו את הפרק הזה במופע הויזואלי של שקיפות, אבל כאן אנחנו מדברות בעצם על זה שגם יש לה היבטים מאוד טכניים במקומות שאנחנו בכלל לא רואים את החומרים האלה. אנחנו לא רואות את הטקסטילים האלה בתוך האדמה. אירית כן, אבל תחשבי על רשת בבית. כמה זה חשוב רשתות היום כשיש כל כך הרבה מזיקים .אבל זה סוג של בד, האם אפשר לעשות לזה עיצוב שיהיה לזה גם נראות? כי אם היא סתם שקופה, אין לה שום אמירה, אז מה אנחנו רוצים? היה איזה פרויקט כזה במחלקה שדווקא סטודנטים עשו רשתות מעוצבות וזה היה מאוד מאוד מעניין. או אולי סורגים? תחשבי על סורג מברזל, כמה צריך לטפח אותו, ולצבוע אותו, שלא יחליד. וברוב המקרים האסתטיקה שלו היא נמוכה. אם אפשר היה לעשות טקסטיל שיש לו חוזק גבוה, שהוא יותר חזק מפלדה, מהחומרים האקסטרים שדיברנו עליהם כמו הפחמן, הקבלר, הארמיד, והרשת (הטקסטיל) תהיה גם הסורג שאי אפשר לחתוך אותה. הטקסטיל יכול להגיע גם לנישות האלה. שירה מעניין מאוד  אירית כן, ופה השקיפות היא מחוייבת , כי אחרת איך נרגיש. נרגיש פחות בבית סוהר בתוך הבית שלנו עם הסורג לא יהיה מברזל. שירה תודה רבה אירית על השיחה המעניינת הזאת. דיברנו על שקיפות. מה זה שקיפות בטקסטיל, איך היא באה לידי ביטוי גם באופן ויזואלי וגם כמה דוגמאות מעניינות מהעולם היותר טכני – טכנולוגי. ניפגש בפרק הבא בו נדבר על פני שטח.  פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל.מגישות: שירה שובל ואירית בדוסהעורך: טל מלכאעריכת תוכן: שירה שובלהוקלט באולפני TETA תל אביב

שירה שלום לאירית בדוסה, התגעגעתי.  אירית גם אני. שירה בפרק הקודם דיברנו על גמישות והיום אנחנו רוצות לדבר על תכונה ממש מעניינת שבעיניי משפיעה על כל יתר התכונות, אבל אולי אפשר להגיד את זה בעצם על כל תכונה. נדבר היום על צפיפות. לפני שנצלול לנושא הזה של צפיפות, אני חושבת שזה נורא מעניין לחשוב על זה שבעצם אנחנו, את ואני גרות בתל אביב. עיר בצפיפות גבוהה יחסית במדינה מאוד צפופה, שרק הולכת ונהיית יותר ויותר צפופה. וכשאנחנו שומעים את המילה הזאת צפיפות בהקשר היומיומי שלנו, אנחנו חושבים בעיקר על החסרונות. יש יותר פקקים, יש יותר זיהום אוויר, יש יותר תורים. אותם משאבים מתחלקים בין יותר אנשים. כלומר, המילה צפיפות היא בדרך כלל בעלת קונוטציה שלילית. אבל מצד שני אולי צפיפות זה גם כוח? אירית כוח פנימי כן הייתי אומרת . שירה וגם, אם אני חושבת על מסעדות, נגיד, אף אחד לא רוצה לשבת לאכול במסעדה ריקה. את רוצה לשבת איפה שיש תור, איפה שיש הרבה אנשים. אני רוצה להרצות בכנס באולם מלא. אז הנושא הזה של צפיפות הוא מעניין. ובטקסטיל צפיפות זאת תכונה מאוד חשובה וחיובית, נכון? אירית בבדים תכונה סופר חשובה ולא תמיד חיובית. שירה לא תמיד חיובית, או קי. אירית כמו בחיים.  שירה אוקיי, אז בואי נפתח בזה שצפיפות בכלל בעולם החומרים זה בעצם המסה של החומר נכון? אירית כמות החומר, כן המסה. צפיפות החומר, בוא נגיד ככה.  שירה ובטקסטיל, מה זה צפיפות? אירית אז קודם כל, זה כמות הסיבים בתוך החוט, כמות הסיבים בחתך או מספר הסיבים בחתך. ככל שהוא יותר גבוה לאותו עובי של חוט זה יותר משובח. אני תמיד אוהבת להגיד את המשפט הזה: זה עבה מהמקום הדק. שירה מה זה אומר? תסבירי. אירית זה דומה קצת לגרוסמן, מה שדיברנו בפרק על עדינות. אנחנו לפעמים מחפשים את העובי, כן, כי למשל במכנסיים אנחנו רוצים שזה יכסה. בסוודר, בביגוד עליון, אנחנו רוצים שזה יחמם, אז אנחנו מחפשים את העבה. אבל אנחנו רוצים אותו, בטקסטיל, מהמקום הדק. שהוא יהיה בנוי מהרבה קטנים, מהרבה דקים, כי עבה – קל להגיע לעובי עבה אבל העמידות תהיה פחות, ההרגשה תהיה פחות נעימה, הכל פחות וכשזה מהמקום הדק זה דווקא יותר.  שירה את יודעת, את מדברת עכשיו ואני נזכרת שבהתחלה של השיחות שלנו הזכרנו את המילה פיקסל. אז עכשיו אפשר לדמות את זה לרזולוציה גבוהה, לתמונה שנוצרת מהרבה הרבה הרבה הרבה פיקסלים. אירית נכון לגמרי. האיכות עולה ככל שמספר הפיקסלים יותר גבוהים. הרזולוציה יותר ממוקדת.  שירה ואיך מודדים צפיפות בבד? אירית לפי מספר החוטים. שירה מספר החוטים בסנטימטר של בד? אירית כן, אפשר בסנטימטר או אינץ', יחידת אורך. כמות החוטים בשטח מרובע.   שירה ואנחנו יודעים שכדי לייצר בד בצפיפות גבוהה אני צריכה הרבה יותר משאבים, נכון?  אירית .כן, כי את צריכה סיבים דקים. זה חומר גלם. את צריכה להשקיע, את צריכה לקנות, אם זה כותנה אז כותנה מצרית, שהיא מאוד מאוד עדינה יחסית לכותנה אמריקאית.  שירה למה בעצם? למה היא יותר עדינה? אירית בגלל הגיאוגרפיה. הכותנה המצרית גדלה על הנילוס ויש שם בוץ ומים וחום שהזנים העדינים מתפתחים שם טוב יותר. זה עניין של חקלאות. אז אם את רכשת כותנה באורך ארוך ועדינות משופרת, תוכלי להכניס יותר סיבים בחתך של חוט עדין ואז את צריכה חוט עדין כדי שיכנסו הרבה חוטים באותו אינטש מרובע של בד ואז תקבלי עמידות יותר גבוהה. כן, אם את רוצה את זה.  שירה אולי זה יכול להוביל אותנו לעניין הזה של המצעים. במצעים תמיד מציינים מספר של כמות חוטים זה מאוד משפיע על המחיר שלהם.  אירית כון זה נקרא TC thread count,  כמה חוטים יש באנץ' מרובע, זאת המידה. ככל שיש יותר, זה נחשב ליותר טוב. וזה יכול להגיע לשמונה מאות חוטים. במצעים איכותיים מאוד אפילו לאלף. זה דורש חוט כותנה עדין מאין כמותו. שניפו לו את הסיבים הקצרים והשאירו רק את הארוכים וניקו אותו ממש טוב והשקיעו מרמת חומר גלם ממש לקנות את הכי טוב כותנה מצרית עד התהליך הטוויה , הכנת החוט שהוא עבר את השלבים הכי מוקפדים, הכי ארוכים והגיע באמת לעדינות פנומנלית כמעט. ואחר כך תהליך האריגה שהצליח לבחור את החיבור בין השתי לערב הכי מדויק שייכנסו בו הכי הרבה חוטים בצפיפות הכי גבוהה באמת לקבל מערכת מצעים שהיא פור לייף כמו וולוו. שירה כמו וולוו. וזה שווה את המחיר בעינייך? מצעי הסאטן האלה עם השמונה מאות חוטים בסנטימטר?  אירית .תלוי. כן.  זה שווה כי בדרך כלל זה יכול לעבור בירושה. מה שנקרא פור לייף. לא רק לסיבוב אחד אלא לכמה דורות אפילו. שירה כן, אני מסכימה. ונרגיש את הצפיפות הזאת במגע, למשל. על איזה עוד תכונות זה ישפיע? אירית קודם כל זה יכסה טוב את המזרון לא יראו את המזרון. זה לא יהיה שקוף. פה אנחנו לא רוצים לתכונה של שקיפות, אבל אנחנו רוצים כיסוי. זה יתן חלקות מאוד גבוהה והכל בא והמקום הדק או צפוף מהמקום הדק כן, אז יהיה גם מאוד מאוד נעים. למרות שנעים זה מאוד סובייקטיבי גם. יהיה לזה ברק בגלל המבנה ובגלל הסידור המעולה של הדברים, זה יהיה טוב בכל המובנים.  שירה יש בדים נוספים שהם ככה מצטיינים בצפיפות שלהם, בצפיפות הגבוהה שלהם?  אירית יש אריגים שהמבנה שלהם הוא מועט בפגישות בין השתי והערב זה נקרא חיבור סאטן ולכן אין להם זכות קיום בלי צפיפות גבוהה, הם פשוט לא יחזיקו. המבנה לא יחזיק. אז צריכים לצופף, אין ברירה. היתרון פה שזה באמת מאפשר פני שטח מאוד חלקים ואטרקטיביים ולפעמים מחפשים את זה. למשל, בביגוד לערב אנחנו רוצים לראות ולהראות אז יש בדים מאוד מאוד מוחצנים. יש להם בדרך כלל גם ברק גבוה זה שוב בא בשילוב של חומרים מבריקים כמו משי אז הצפיפות שם היא חייבת להיות מאוד מאוד גבוהה. אנחנו מחפשים את פני השטח. זה יותר מוחצן, זה פחות נוח. שירה אז זה מוביל אותי לחסרונות. יש מקרים שבהם צפיפות גבוהה היא מהווה חיסרון או דוגמאות שבהן אנחנו נחפש דווקא לייצר צפיפות יותר נמוכה?  אירית כן, צפיפות גבוהה זה פחות גמישות חד משמעית. פחות גמיש. פחות נופל, עוד לא דיברנו על זה, אבל פחות מתאים את עצמו לגוף. פחות נח, כי היכולת של חוטים לזוז בתוך המבנה יורדת ואז התנועה יורדת, אין תנועה, אין גמישות. שירה מתי למשל, אנחנו נרצה צפיפות קיצונית. לייצר מוצר שיש לו צפיפות ממש ממש גבוהה?  אירית שאנחנו רוצים אטום, כשאנחנו רוצים עמידות. כשאנחנו רוצים פני שטח חלקים, מאוד אחידים.  שירה למשל, הדוגמה הזאת של מצנח שתיארת בפרק הקודם . אירית שלא יכנס כלום. שלא יחדור אוויר, שלא יחדור מים. נניח אם אני רוצה לעשות אוהל, אני רוצה שלא יכנס כלום, לא גשם, לא אוויר. שיהיה כמה שיותר אטום שזה יתן כיסוי. אני רוצה מצנח שלא יחדור האוויר, אחרת איך תהיה החופה של המצנח? או מפרס נניח, שלא יחדור אוויר  אלא שהאוויר יתקע וינפח את המפרס, שיזיז את הסירה, נכון? יש הרבה מקרים שאנחנו רוצים צפיפות מאוד גבוהה ולפעמים הצפיפות של החוטים לא מספיקה. צריך גם לאטום בנוסף באיזשהו אשפרה מה שנקרא.  שירה כלומר, באיזשהו תהליך שנעשה אחרי תהליך הייצור של הבד. להוסיף ציפוי.  אירית כמו מעיל גשם או מעיל רוח, אם לוקחים את זה להלבשה. אלה מוצרים שצריכים צפיפות מאוד גבוהה. ולהפך. צפיפות נמוכה, אנחנו צריכים איפה שאנחנו רוצים, שקוף, איפה שאנחנו רוצים שהאור יחדור, וילון למשל. אנחנו רוצים להרגיש, ללבוש דברים שאנחנו עם, אבל להרגיש בלי. כמה שפחות, משקל נמוך.  שירה תגידי אירית , יש לי שאלה קצת מצחיקה. איך תכלס בודקים את הצפיפות של הבד? מה את יושבת וסופרת חוטים?ן איך את עושה את זה?  אירית עם זכוכית מגדלת.  שירה איך היא נקראת? אירית לופה  שירה יש לך פה? אירית לא, אין לי פה את הלופה אבל יש לי תמיד זכוכית מגדלת בצרור מפתחות. את הלופה דווקא אין לי פה אבל כעיקרון זה כמו של יהלומנים שהם רואים מקרוב את היהלום. היהלום שלנו זה הבד ואנחנו רוצים לראות כמה חוטים יש בו. זה מין מתחם כזה של זכוכית מגדלת שאפשר לספור ולראות כמה חוטים יש בסנטימטר. אפשר לעשות את זה גם במיקרוסקופ. אם הדברים דקים ועדינים כמו סיבים נניח. אולי אם הייתי רוצה לספור כמה סיבים יש בתוך החוט, הייתי יכולה להשתמש במיקרוסקופ ובהחלט לקבל אינדיקציה לאיכות מהדבר הזה או לתכונות מהדבר הזה. כי שוב ככל שיש יותר סיבים בתוך החוט באותו עובי אז יש איכות יותר טובה כי הטקסטיל בא מהמקום הדק. אמרנו את זה כבר הרבה פעמים. אבל ממש סופרים את כמות החוטים ומציינים את זה בחלק מהמוצרים כמו מצעים זה חלק מהאיכות של הסדין. בהחלט כן.  שירה יש הבדל בין הצפיפות שאני צריכה בחוטי השתי לצפיפות שאני צריכה בחוטי הערב? אירית כן, זאת שאלה חשובה. קודם כל הצפיפות יותר מעניינת באריגים מאשר בסריגים ויותר מצביעה על טיב האריג. חוטי השתי הם  השלדה של הבד והשתי בדרך כלל צפוף יותר מהערב. הוא נותן את הכוח הפנימי של הבד והערב שהוא מכסה את השתי, זה התפקיד שלו הוא פחות צפוף, הוא יותר נפחי גם טיפה הוא צריך לתת כיסוי מה שנרגיש ברוב המקרים זה את הערב ולא את השתי. שירה אוקיי, אז בעצם זה יכול לתת לי גם אינדיקציה לאיפה חוטי השתי ואיפה חוטי הערב בבד, אם אני רוצה לבדוק את זה. אירית בדרך כלל כן. יש כאלה בדים שהם הפוכים אבל נדירים.  הסריג, התחלנו להגיד, שהוא נמדד בכמות הלולאות שיש ביחידת בשטח מרובע ובשטח של הבד אנחנו סופרים ממש כמה עמודות וכמה שורות יש בסריג. כאשר עמודה זה שרשרת של לולאות לאורך ושורה זה שרשרת של לולאות לרוחב ולמעשה זה מדמה את השתי והערב אבל בלולאות אז גם הסריג שהוא בנוי מלולאות משולבות, יש לו את העניין הזה של האורך והרוחב על ידי שורות ועמודות. שירה תודה אירית. בפרק הזה דיברנו על צפיפות, שזו תכונה מאוד חשובה בטקסטיל. איך מודדים אותה, איך בודקים אותה וגם קצת על מה היא משפיעה. בפרק הבא אנחנו נדבר על שקיפות.     פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל.מגישות: שירה שובל ואירית בדוסהעורך: טל מלכאעריכת תוכן: שירה שובלהוקלט באולפני TETA תל אביב

שירה היי אירית היי מה שלומך? חזרנו לאולפן אירית  איזה כיף . שירה  ממש. אז בפרק הזה אנחנו נדבר על גמישות. לפני שאני אכנס לתוך העולמות הטקסטילים שלנו, צריך להגיד משהו על זה שבכל מאמר היום שקשור בחינוך של מיומנויות של המאה העשרים ואחד, שמדגיש  תכונה אחת אותה אנחנו צריכים לפתח אצל הילדים שלנו, תמיד גמישות נמצאת בראש הרשימה. אנחנו צריכים ליצור ילדים גמישים שיודעים להשתנות, להתאים את עצמם לשינויים. אנחנו חיים בתקופה בהתפתחות מואצת של טכנולוגיה, של שינויי אקלים, של שינויים חברתיים, וכל הזמן יש את הדיבור הזה על גמישות כתכונה שהיא ממש קריטית להצלחה ואולי גם להישרדות,נכון? אירית  כן. דיברנו על כוח פנימי בפרקים הקודמים של החומר, ואנחנו גם חומר. אז מי שיש לו כוח פנימי, לא משנה לאן תזרוק אותו ומה יפעל עליו, הוא תמיד ידע למצוא את ה center. אז הילדים של היום, האנשים שנמצאים בסביבות כאלה קשוחות –  איפה שקשה, איפה שמאתגר, איפה שצריך להתאקלם  – ברגע שיש להם את החוסן הפנימי הזה, אז הם ידעו לשרוד. גמישות היא היכולת לשמור על הצורה, על הקיים, לחזור לעצמי. קרה ככה וככה ואני מהר חוזרת לעצמי ויכולה להיות המיטב של עצמי. זה ככה גם הבד. שירה  דיברנו בפרק הקודם על עמידות ועכשיו אולי אנחנו בצד השני של העמידות שזה גמישות.,נכון? הן קשורות אחת לשניה .   אירית זה הולך ביחד. הרבה מהעניינים של העמידות, הבדיקות לפחות, נעשות בעזרת מתיחה. כשבודקים חוזק – רואים גם כמה החומר נמתח בנקודת השבירה וזה קריטריון לגמישות.  שירה  אז מה זה בעצם גמישות בטקסטיל? אירית קודם כל צריך להפריד שוב פעם בין סיבים, חוטים ובדים. בסיבים ובחוטים אנחנו מדברים על התארכות: כמה החומר מתארך כשמותחים אותו עד שהוא נקרע. ככל שהוא מתארך יותר זהו רמז לכך שהוא יהיה גם גמיש יותר. יש עוד דרכים יותר מדויקות, אבל לצורך העניין זה הרמז שיספיק לנו, אז אם החומר מתארך הרבה בנקודה שהוא נכשל, אז הוא התנהג בצורה גמישה יותר.  שירה  ואם אני מושכת אותו והוא ישר נקרע אז זה חומר פחות גמיש?  אירית  אם אם את צריכה להשקיע הרבה מאמץ כדי למתוח אותו אז הוא פחות גמיש.    אירית  בבדים זה שונה. גמישות באה לידי ביטוי ביכולת להימתח ולחזור בחזרה. זאת הגמישות, היכולת להימתח במקסימום ולחזור בחזרה במקסימום. בודקים את זה בפרק זמן קבוע, ואז אפשר לעשות השוואה בין חומרים שונים. שירה  אוקיי אבל גמישות נגיד בבדים או לא רק בבדים יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק במתיחה נכון, אלא גם בדחיסה. קפיציות זה גם סוג של גמישות?  אירית  כן. גמישות היא היכולת לחזור ממתיחה והיכולת לחזור מדחיסה תלוי מה העיוות. לפעמים העיוות מותח, לפעמים בכיוון השני הוא דוחס. אז אנחנו בודקים כמה החומר חוזר מהמתיחה וכמה הוא חוזר מדחיסה. אז היכולת שלו להידחס ולחזור, היכולת שלו להימתח ולחזור –  זה אותו דבר. זה על אותו ציר יושב, רק לכיוון השני. אירית  אני רק רוצה לתת דוגמה לגבי התפיסה שתסביר את זה. למשל,  כשאני דורכת על שטיח, אוקיי, אני דוחסת אותו. אני רוצה שהוא יתאושש מהדחיסה, שהוא יחזור לעצמו, שהוא לא יהיה מעוך. אז היכולת של השטיח לנראות הטובה שלו תלויה ביכולת שלו להתאושש מאותה דריכה. היכולת של החולצה באזור המרפק נניח או המכנסיים באזור הברך להתאושש מהמתיחה, זה לחזור ולקבל את הצורה של הרגל ,כי אחרת יהיה לי כובע כזה על הברך או במרפק והבגד לא יראה בצורה שלו.  שירה  כן, לפעמים כשתולים את הבגדים בצורה לא טובה, במיוחד סריגים, נשאר שם סימן של הקולב, יש איזה גבעה כזאת בתוך הבגד. את מכירה את זה? זה בעצם קשור בגמישות?  אירית  כן, לגמרי. גם אם הבד הוא בד ריפוד וציפיתי את הספה ואני מתיישבת :בד לא גמיש, יישארו לו קמטוטים, תישאר לו גומה. גם החומר עצמו, המזרן זה אותו הדבר. אם אנחנו נשכב עליו הוא לאט לאט הופך להיות דק יותר. הוא לא מתאושש מבדחיסה לאורך שנים, תמיד צריך להחליף אותו בסוף, זה בלאי.  וזה קשור גם בעמידות.  שירה  אם נחזור רגע לדוגמה שנתת של השטיח, שזו דוגמה מעולה, אז זה יכול להסביר לנו בעצם למה אנחנו נחפש שטיחים מצמר, למה שטיחים מצמר הם יותר יקרים ? אירית  בהחלט כן, כי סיב הצמר הוא קפיצי. שירה  מה זאת אומרת? אירית  הצורה שלו היא מסולסלת, היא נראית כמו קפיץ.  אז מה זה קפיץ? את דוחסת אותו הוא וחוזר לעצמו.הוא מתאושש מהדחיסה בצורה מהירה. ככה סיב הצמר, במיוחד בגזעים שמכוונים רק לסיבים, לא לדברים אחרים. אז אם השטיח מצמר, אנחנו נדרוך עליו והוא יתאושש.  שירה  שטיח מכותנה יראה אחרי כמה זמן סמרטוטי כזה, נכון?  אירית  הוא יראה דחוס. אם זה לא המראה שאנחנו רוצים אז לא טוב. אבל הרבה פעמים הוא יהיה בנוי אחרת. ברוב המקרים שטיח שעיר בכותנה יהיה בנוי יותר מסרטים כאלה. חוטים זה לא בדיוק סיבים. שירה  ואיך קימוט קשור בגמישות? אירית  יש שני דברים שקשורים מאוד בגמישות :  קימוט והתכווצות. כשהחומר לא גמיש הוא נדחס כל הזמן כנגד. אם זה מכנסיים כנגד הכיסא אם זה בתוך מזוודה שאת נוסעת לאיזה מקום הוא דחוס. הוא לא מתאושש מדחיסה וזה קמטים. זה כמו עור כשאנחנו מזדקנים, העור שלנו הופך להיות לא גמיש, אנחנו מתקמטים.  אז זה אותו דבר, חומר שהוא לא גמיש הוא נתון לקמטים. שירה  פעם אמרת לי התכווצות היא סימפטום של חוסר גמישות. אירית בהחלט כן. התכווצות היא הסימפטום של חוסר גמישות כי אנחנו בתהליך הייצור כל הזמן מותחים את החומרים האלה, מותחים ומותחים, מיישרים והחומר אוגר את המאמצים האלה. אם הוא גמיש, הוא יודע לשחרר מאמצים. אם הוא לא גמיש, הוא אוגר אותם וברגע שהם ישתחררו בתנאים של כביסה, בתנאים של מייבש כביסה, הם ישחררו את כל הפוטנציאל ההתכווצותי הזה, ואז הבגד ממידת לארג' יהפוך להיות במקרה הטוב מידת סמול. שירה  גם אם אני אקח דף נייר ואעשה קמט, הקמט נשאר. כלומר הדף הזה הוא לא גמיש. אירית נכון כי הדף הוא עשוי מעץ ועץ הוא חומר לא גמיש. הוא לא מתארך הרבה בנקודת הקריעה יחסית נניח צמר, לשיער. אנחנו יודעים שהשיער, הפרוטאין, הוא חומר יותר גמיש מהפולימר הצלולוזי שהוא נחשב לפחות גמיש. והכי לא גמיש זה הפשתן שהוא מהגבעול ויש לו תכונות מצוינות אחרות.    שירה כמו עמידות, עליה דיברנו. אירית  עמידות, אנטי בקטריאליות, הרבה דברים, אבל גמישות זה לא הקטע שלו. הוא מאוד לא גמיש, הוא ממש לא מתארך בנקודת הכשל, באחוזים ממש קטנים הוא רק מתארך. וזה אומר שמי שלובש פשתן צריך להשלים עם.    שירה  אני מתה על פשתן, אז אני בסדר עם זה שהוא מקומט. אירית  אפשר להבין המון על האופי שלך, גם מתוך זה. את לא פרפקציוניסטית. אני אומרת לך, יש לך גמישות מחשבתית, את סולחת לדברים, את סולחת לבגד שהוא התקמט. אבל אם, נניח, היית רואת חשבון או שאת מדקדקת ברמה כזאת ופרפקציוניסטית שחשוב לך, אי אפשר להלביש רואה החשבון או עורכי הדין (אולי עורך דין יותר) , אי אפשר להלביש להם ג'קט של חליפה מפשתן.  בודדים. שירה  מעניין לעשות את הבדיקה הזאת.  אירית  מאוד. זה דוקטורט ממש מעניין. הקשר בין החומר והתכונות שלו לבן אדם והתכונות שלו. לפי הניסיון שלי, זה ממש קיים הקשר הזה.  שירה  תגידי אירית, איך אני יכולה להשפיע על גמישות של בד? אירית  את יכולה להוסיף לו אלסטומר שזה פולימר אלסטי כמו לייקרה, מה שכולם מכירים כספנדקס. תוספת קטנה תשפר מאוד נוחות בגלל שהגוף שלנו הוא בתנועה ותנועה דורשת גמישות. אם אנחנו לא גמישים בגוף שלנו, קשה לנו לעשות תנועה וככה הבגד שיושב עלינו צריך להתאים את עצמו לתנועות של הגוף. אני אוסיף קצת פולימר אלסטי שמתארך המון באחוזים. אני רק אתן סדר גודל : עם הפשתן מתארך 2-3% בנקודת הכשל, הלייקרה, הפולימר האלסטי, יכול להגיע ל 700%. שירה ולכן צריך רק אחוז כל כך קטן ממנו בתוך הבגד. אירית  .כן. אחוז  קטן ישפר נוחות. יותר מדי זה כבר יהיה מחטב, מה שנקרא, זה ילחץ. אז במכנסיים מוסיפים 2% עד 4% , בחולצת שריחג לפעמים 8% או 12%. בבגד ים יש 30% אלסטומר לייקרה, שזה אמור לשבת פיקס על הגוף ולא ליפול. אם יש איזה גל או קפיצת ראש כן, זה מסדר את העניינים בזכות הכמות של הלייקרה. בנוסף לזה המבנה כמובן של חוטים משפיע על הגמישות. ידוע שמבנה הסריג הוא של לולאות.  הוא יותר גמיש מהמבנה הארוג שמבנוי ממערכת של שתי וערב. שירה ולמה בעצם?  אירית כי יש אורך ללולאה והיא יכולה להימתח ולחזור לעצמה. היא יודעת לחזור לעצמה, היא רוצה לחזור לעצמה הלולאה. אם פעם אחת נסרוג משהו ונפרום נראה שגם אם נפרום, לחוט יש כזאת של לולאה ואם נמתח הוא חוזר – יש לו זיכרון בקטע הזה. אז זה יוצר את הגמישות היכולת להתארך ולחזור. שירה  ובאמת, בהקשר הזה רוב הבגדים שאנחנו לובשים הם סריגים, נכון? אירית  בחלק העליון של הגוף הרבה מאוד. מי שחשוב לו/לה נוחות,  זה מה שהוא יבחר בארון בלי להרגיש. כי החלק העליון שלנו רגיש יותר לכל דבר, למזג אוויר, לתנועה, זה ממש חשוב שהוא יהיה בתנועה. והסריג, לפי סקרים שעשיתי, נבחר יותר. יש לנו את הפריבילגיה הזאת היום.  שירה  כאן זה גם המקום אולי להגיד שלפני שלמדתי עיצוב טקסטיל, כמו הרבה אנשים, כששמעתי את המילה סריג דמיינתי סוודר. אבל בעצם סריג הוא מבנה שאנחנו רואות אותו בכל מיני בדים ולא בהכרח בבדים עבים ושעירים כמו סוודר. אירית  נכון מאוד. סריג הוא פשוט מבנה של לולאות משולבות אלה באלה לעומת אריג שזה מבנה שחל חוטי שתי וערב, שהם משולבים אלה באלה בצורה יותר מקובעת.  שירה  יש מקרים בהם גמישות היא חיסרון? אירית  עודף גמישות היא יכולה להיות חיסרון . שירה למה? אירית  קודם כל תהליך הייצור, כי נוצרים עיוותים. קשה להשתלט על זה ואז זה מאבד את הצורה. וזה יכול להיות גם לוחץ לא נוח כי זה נמתח, אבל זה גם חוזר וכשזה חוזר זה פשוט לוחץ. תנסי להסתובב עם מחוך כל היום שחונק. היום כבר אנחנו לא צריכות,  תודה לאל, להיות חנותים בזה. פעם היו מחוכים עם השרוכים, הם קושרים וקושרים. היום זה להכניס הרבה לייקרה כדי שזה יתן צורה יותר דקה. אז זה מאוד מאוד לא נוח אז לשני הכיוונים. אם זה מתעוות כתוצאה מהגמישות, אי אפשר להשתלט על זה, או שזה פשוט לוחץ אז צריך למנן את זה וזה גם מכביד, יש לזה משקל גבוה יחסית, עוד משקל לבד.  שירה  לחומרים האלסטומריים יש יותר משקל, בכוונה? אירית  כן, זה עוד משהו שנוסף. מעבר זה גם ברוב המקרים אלה חומרים סינתטיים, כי יש לזה הרבה היבטים. זה כבר לא הלאטקס של פעם זה חומר סינטטי. מישהו פעם עשה מחקר על גומי לעיסה, מה שיש בפנים. אחרי שיודעים קשה יהיה אחר כך לשים את זה בפה.אז זה לא בדיוק ידידותי למשתמש, מה שנקרא.    שירה תודה רבה אירית. בפרק הזה דיברנו על התכונה גמישות: איך היא באה לידי ביטוי במתיחה ובתאוששות מדחיסה הזכרנו כל מיני מופעים שלה. בפרק הבא אנחנו נדבר על תכונת הצפיפות.  אירית  מחכה לזה .   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל.מגישות: שירה שובל ואירית בדוסהעורך: טל מלכאעריכת תוכן: שירה שובלהוקלט באולפני TETA תל אביב

שירה שלום לאירית בדוסה, מה שלומך ? כיף לראות אותך שוב.  אירית גם אותך. שירה בפרק הראשון דיברנו על מידות בטקסטיל, מידות של סיבים ושל חוטים, ואני רוצה שהשיחה הקרובה שלנו נדבר על אחת התכונות אולי הכי מחוזרות, אם אפשר להגיד את זה, במציאות שלנו : עמידות. אנחנו חיים בעולםש בו אנחנו מחפשים אחרי חומרים עמידים שיוכלו להתמודד עם כל צרה שלא תבוא: שיחזיקו מעמד, שיהיו חסינים, חזקים. אנחנו משקיעים הרבה אנרגיות, הרבה כסף, הרבה משאבים, בלייצר חומרים עמידים במזג אוויר משתנה, ברעידות אדמה ,  והייתי רוצה שנדבר קצת על מה זה עמידות בעולם הטקסטיל.  אירית עמידות זאת תכונה מאוד מאוד חשובה וזה נכון, מה שאמרת, שאנחנו מחפשים עמידות. אבל לא תמיד, לפעמים אנחנו דווקא מחפשים את הלא עמיד. אם אנחנו פונים לקהל של סטודנטים לעיצוב אז הם אולי יחפשו את הלא עמיד כי הם ירצו לעשות מניפולציות על בדים. מה שבטוח זה שצריך לדעת את זה. צריך לדעת איזה עמידות או לכוון לשם. בעולם הגלובלי בו אנחנו מייצרים אופנה מהירה, אני לא בטוחה שעדיין מחפשים את העמידות. שירה כנראה שלא מחפשים.  אירית מחפשים למכור יותר ויותר  שירה שיתפרק כמה שיותר מהר, שהתפירה תהיה גרועה, שיהיה בלאי גבוה  אירית שנקנה עוד. גם מבחינת קיימות יש בעיה עם העמידות. אלא אם כן אנחנו רוצים לתת למשל לתינוק ללבוש את הבגד והשהבגד יגדל איתו עד סוף חייו, שזה רעיון מעולה. אז בעצם תלוי איך אנחנו מסתכלים על עמידות. אפשר גם להגיד שחיקה, חוזק. שירה אבל אם אנחנו חושבים רגע על עמידות, נגיד, כפי שדיברנו בפרק הראשון על מידות, על מידות של בני אדם, אז על עמידות בהיבט האנושי, אז אנחנו רוצים לחשוב על בני אדם שהם עמידים ביחס לסביבה שלהם, לשינויים סביבתיים, לפוליטיקה שמשתנה, נכון? אירית מאוד. אנחנו מחפשים עמידות. האדם מתמודד עם כוחות חיצוניים, תמיד אני אומרת, יש כוחות פנימיים ויש כוחות חיצוניים. עכשיו מי מנצח? הכוח הפנימי או הכוח החיצוני? ככל שהכוח החיצוני יותר חזק והכוח הפנימי יותר חלש אז הוא ינצח. וכן הבד יתפרק. וגם הבן אדם, תלוי כמה הוא מפתח כוח פנימי. ואנחנו רוצים לתת כוח פנימי לבדים, שהם יחזיקו לפחות עד הכביסה הראשונה, לפחות לעונה.  שירה אבל מה שאמרת בהתחלה היה מאוד יפה, אפשר להגיד את זה על כל התכונות שהכל בעצם יחסי וביחס למה שאני רוצה. כלומר, עמידות ביחס למטרה, ביחס לפרויקט, ביחס לתנאים הסביבתיים –  ולא תמיד עמידות זה לטובה.  אירית זה תמיד ציר שיש לו שני קטבים – הפלוס והמינוס – ואנחנו מנווטים בין הפלוס למינוס. הידע הזה של התכונות מאפשר לנו לנוע על הציר ולבחור את הנקודה המתאימה. האם אני רוצה שהבגד שאני מייצרת, נניח אני מעצבת, יחזיק לעולמים או אני רוצה למכור עוד קולקציה או להכין עוד קולקציה ולכוון משהו לאמצע, שכולם יהיו מרוצים אבל שגם אני אוכל למכור הלאה. המודעות לדברים האלה תביא אותנו לנקודה הנכונה: כמה אני רוצה את הבד עמיד.  שירה אז בואי רגע ניקח צעד אחורה ונגיד כמה מילים על מה זה בכלל עמידות בטקסטיל? איזה סוגים של עמידות יש לנו? זאת מילה מאוד גדולה שבעצם מכילה המון המון דברים.  אירית אז אני אגיד בקיצור ומאוד ממוקד שעמידות בטקסטיל זה כמה ארזנו נכון את היחידות הקטנות, כמה ארזנו אותם היטב, הדוק, כמה קשה לאריזה הזאת להתפרק. למשל, אמרנו שיש סיבים קצרים בתוך הפרח של הכותנה, וייש ארוכים יותר. יש שלושה ס"מ ויש אחד ס"מ ואם חלילה נכנסים פחות מאחד סנטימטר הם לא ישרדו. באריזה הזאת הם יצאו החוצה, ואז, לא עלינו, הבד יאבד משקל. זה נקרא לא עמיד. לאט לאט הבד יאבד משקל. שירה יש לנו כל מיני סוגים של עמידות למשל עמידות במתיחה, עמידות לבלאי, לשחיקה, עמידות לקרני UV, עמידות לאור. אירית נכון. ועמידות לכביסה,  עמידות הצבע, עמידות לזיעה, עמידות למי ים, עמידות לכלור…  שירה אז אין כזה דבר חומר עמיד. עמיד במה? עמיד למה? אירית נכון, צריך לכוון את זה מאוד מאוד. אבל ביומיום הכי מעניין, השחיקה. שחיקה מאוד מעניינת בכל המובנים, כי נניח אם יש לי מכנסי ג'ינס כחולים, מה שנקרא, שלא עברו שום שחיקה מכוונת…  שירה אז לא כיף איתם  אירית אז לא נוח איתם.  אז גם עמידות לשחיקה זה גם יכול להשפיע על הנוחות. כמה אנחנו אוהבים את הבגד הישן שאנחנו באים אליו אחרי יום עבודה ונכנסים אליו. מי יכול לזרוק אותו? הוא בלוי והוא הכי נוח. שירה החולצות הצבאיות האלה שכבר בא לך לזרוק לפח, זה גם קשור לזה? שהן פשוט מאוד נשחקו ואי אפשר להיפרד מהן? אירית השחיקה, מגבירה את הנוחות למרבה הפלא. וגם, היום, בכלל, זה באופנה להיות used, משומש. זה נראה טוב. צעירים מאוד מתחברים לזה לעומת אנשים שהם יותר מבוגרים שכבר נראים שחוקים, אז להם זה פחות מתאים, כן? יש בזה משהו. זאת תכונה מאוד מאוד מעניינת וגם לבדוק אותה זה מאוד מעניין, אני חייבת להגיד. יש לונה פארק של מכשירים שבודקים את הדברים האלה.  שירה וואו, תני לנו דוגמא למכשיר אחד כזה.  אירית נניח מכשיר שמשפשף קטיפה או ג'ינס כנגד משטח גס במהירות, והסיבים יוצאים בטירוף החוצה, מדמה כביסה, מדמה מכונת ייבוש. שוקלים לפני ושוקלים אחרי ורואים כמה הבד ירד במשקל. עכשיו אם זאת קטיפה אז יש קרחות. זה גרוע. אם זה ג'ינס יש שפשוף מגניב. וזה מעולה. שירה מעניין. איזה חומרים, טקסטיליים ידועים כחומרים עמידים? אירית הסינטטים מאוד עמידים. זאת היכולת שלהם. העמידות שלהם לעומת הטבעיים היא באמת מאוד מאוד משמעותית. זאת אומרת, הם חזקים. את יכולה להגיד עליהם המון דברים שליליים: זה לא טבעי, זה מחומרים לא נושמים. אבל הם חזקים. שירה יותר מידי אפילו. אירית הם עד כדי כך חזקים שלסביבה זה מאוד גרוע. הם לא מתפרקים אז צריך להנדס אותם בהתאם שיחזיקו ולא נקנה במקומם.  למשל, אם יש לך בגד שהוא סינטטי ואת עושה איזה תמהיל של חומרים, הוא ייתן את החוזק ואת העמידות, אבל אם זה יהיה יותר מידי הוא יחזיק גם את אלה שרוצים ליפול ואז אנחנו נוכל לראות כדורים קטנים על פני הבגד. Pilling פילינג כידור בעברית. וזה לא יפה. שירה תגידי אירית, יש גם עמידות בפני מזיקים? נגיד כולנו מכירות את זה שמוציאות איזשהו בגד מצמר מהארון אחרי תקופה ויש שם חורים של אש. אז יש חומרים טבעיים שיש להם יותר עמידות בפני מזיקים? אירית יש חומרים טבעיים שמזיקים לא סובלים, כמו פשתן. שירה למה לא אוהבים את הפשתן? אירית אין לי מושג אני לא יודעת להגיד למה. משהו שם בהרכב לא טעים להם.  שירה משהו בהרכב הכימי של החומר.  אירית של החומר כן, לא טעים להם. זה לא רק מזיקים זה גם בקטריות, שזה מאוד מעניין. בעולם של נגיפים אלימים כמו שעברנו. אני לא יודעת לגבי וירוסים, אבל בקטריות בוודאות. אנחנו חיים בעולם שהחיידקים מאוד מסוכנים, בבתי חולים, למשל. אנשים באים בגלל דבר אחד וחוטפים משהו אחר. אם הסדינים, הוילונות, הפרגודים,  והפיג'מות היו מחומרים אנטי בקטריאליים, אולי היה יותר טוב.  שירה כן. פעם אמרו לנו שאפשר לאכול מהרצפה בבית חולים, אבל לא לגעת בווילונות. אירית כן, החיידקים אוהבים את הכותנה מאוד, היא סוכרתית. היחידה הקטנה ביותר היא מתוקה, היא גלוקוז. שירה תגידי אירית, בפרק הקודם דיברנו על עדינות אז איך עדינות והעמידות בעצם הולכות ביחד?  אירית אז זה מדהים. נתנו דוגמה לכותנה שככל שהיא עדינה יותר, היא גם חזקה יותר וארוכה יותר. אז קודם כל האורך גם אומר עמידות, כי כשאנחנו עושים חוט מסיבים אז כשהסיבים ארוכים הם נארזים טוב יותר בתוך מבנה החוט בעזרת סיבוב או פיתול. ואז יותר קשה להם לצאת החוצה. למי קל לצאת? לקטנים. הקטנים יוצאים החוצה וטוב שכך, כי זה מה שנותן את החיבוק, אבל צריך למנן את זה כי אם הם יצאו יותר מידי הם כבר בסכנת נפילה ואז ירידה במשקל כן וגם בחוזק. כן, הכל קשור, הכל קשור. אז הארוכים, נארזים טוב יותר. בוודאות חוט פשתן או חוט צמר יהיו יותר עמידים בחוזק שלהם מחוט כותנה. שירה ואיך המבנה של הבד משפיע על עמידות?  יש לנו כל מיני מבנים בטקסטיל. יש לנו סריגים, יש לנו אריגים, יש לנו חיבורים שונים בתוך המשפחות האלה. אירית אז זה הכוח הפנימי. ככל שיש יותר כוח פנימי, חוטים בתוך הבד שארוזים טוב מסיבים יותר ארוכים, אז העמידות של הבד תהיה יותר גבוהה. הצפיפות כן, נדבר על זה אולי כשנדבר על צפיפות אבל כמות החוטים משפיעה גם. והשילוב בין החוטים, כמות השילובים ביניהם, יאפשרו חוזק גבוה יותר של הבד ולהיפך. שירה ויש לנו גם חומרים היום שמשתמשים בהם בעולם הזה של טקסטילים מרוכבים. שהם עמידים בטמפרטורות מאוד מאוד גבוהות.  אירית כן, לדברים טכניים. יש לנו קודם כל המבנה הטקסטילי של החוטים בתוך הבד, המבנה הארוג או המבנה הסרוג. בעיקר המבנה הארוג, מאוד אטרקטיבי מבחינת החומר , והם נותנים שריון לחומרים האלה. על השריון הזה יבואו כל מיני ציפויים שביחד המבנה המרוכב יתן עמידות וחוזק,  לפעמים יותר מפלדה . שירה אז כאן אנחנו נכנסים לכל העולם הזה של טקסטילים מסיבי פחמן, בזלת, ועוד. אירית ארמידים. כל מיני פוליאמידים משודרגים. קבלר, דיינימה, כל מיני חומרים מרוכבים שהמשקל שלהם גם מאוד נמוך, כל עולם התעופה היום הולך לכיוון הזה –  כבר לא אלומיניום.  שירה אמרת בתחילת הפרק, והייתי רוצה לחזור על זה,  שבעצם אם אנחנו כיוצרים, יוצרות, מעצבים, סטודנטים לעיצוב, רוצים לעשות מניפולציה על חומר, אז דווקא אנחנו נבחר בחומר שהוא פחות עמיד. מה זאת אומרת? אירית דוגמה טובה זה אקרילן. זה סיב סינטטי – אקריל מפולימר אקריל שהוא מאוד רגיש לחום, עמידות נמוכה לחום. אפשר לשחק עם התכווצויות בעזרת אקרילן ולתת כל מיני פני שטח מאוד מאוד מעניינים על ידי משחק של שני חומרים שונים שמתכווצים אחרת. גם עם צמר אפשר לשחק בעניין הזה. כלומר: כמה החומר עמיד בחום? האם הוא מתכווץ? האם הוא עובר פיקסציה? האם הוא משתנה? זאת דוגמא טובה להשגת טקסטורה. או קיבעון למשל. אם אני רוצה לעשות מראה מסוים, פני שטח כמו פליסה, אקורדיון כזה, לבד. אז אני אקח חומר שיש לו יכולת להשתנות בחום. העמידות שלו לחום היא נמוכה, הוא יודע להשתנות בחום, ואני אקבע איזושהי צורה, אז אני אקבל משהו מעוצב, פני שטח מעניינים. שירה כלומר, גם העמידות יכולה להוביל אותי למה אני יכולה לעשות עם החומר הזה.  לבחור את החומר לפי רמת עמידות לתנאים מסוימים. אירית או לשפשף אותו כדי שיקבל מראה זמש, לדוגמא. ואז אני צריכה שהוא לא יהיה כזה עמיד, שאני אצליח לשפשף אותו כי אם הוא יהיה עמיד לא יצא כלום. דווקא אני צריכה את הקצרים שיצאו החוצה וישארו ואז אני אקבל בד שהוא נראה כמו עור של צבי. שירהאת יודעת, אירית, תמיד יש את הדיבור הזה על זה שפעם היו מייצרים דברים הרבה יותר עמידים. פעם בגדים היו מחזיקים שנים. זה אמיתי?  אני יודעת שיש אפילו מונח כזה שמעצבים ומעצבות מכירים של planned obscolescence שזה בעצם לעצב את ההתיישבות של המוצר. כלומר מראש בתהליך התכנון והעיצוב של המוצר, לתכנן מתי הוא מתיישן, מתי הוא מתפרק. איריתזה טוב רק לאלה שמייצרים, ההתיישנות הזאת. אבל מעניין לראות איך עושים את זה. כי פעם היו מגיעים הטקסטילים לחנויות יד שניה. היום גם, בגלל שיש תחלופה ממש גבוהה, אבל לא בגלל האיכות, פעם זה היה בגלל האיכות. וזה גם קשור בטכנולוגיה לגמרי של הבד כי ברגע שהחוטים שזורים אז העמידות של הבד עולה. היום בקושי אפשר למצוא בדים שהחוטים בהם שזורים באריגה. שירה אז למי שלא מכיר, מה זה חוט שזור? אירית נגיד שזה חוט בנוי מכמה חוטים שמסובבים ביחד. שירה לא חוט בודד אלא חוט שבנוי מכמה חוטים  אירית כי אם הוא בודד אז אין לו כוחות פנימיים כמו שהוא. טובים השניים אומרים.  אז פעם זה מאוד בולט שכל האריגים היו עם חלק מהחוטים שזורים והיום בקושי כי  התהליך הזה מייקר את הייצור. היום מוותרים על זה אומרים יאללה נדאג לא צריך שזה יהיה כל כך עמיד, אין צורך, אנשים רוצים להתחדש. שירה זה גם ביצה ותרנגולת. האם באמת רוצים להתחדש? או האם זה בגלל שהקולקציות משתנות כל כך מהר.  אירית מן תרבות כזאת, תרבות הצריכה. בכל דבר קונים וקונים וקונים ואין לנו. אנחנ

שירההי אירית, מה שלומך? היום אנחנו נדבר על הנושא הראשון, על התכונה הראשונה שהיא בעצם כמה תכונות. נתחיל את השיחות שלנו בעניין  הזה של מידות, מהן מידות בטקסטיל. אבל לפני שנדבר על מידות בטקסטיל, אנחנו יכולות להגיד משהו על מידות של בני אדם? איריתכן. גבוה, נמוך שמן, רזה. או מידות ערכיות כמו: ישר, נאמן. שירהבעצם לפני שאני לומדת את האופי של הבן אדם, של בן הזוג שלי, כשאני נמצאת בדייט –  הדבר הראשון שאני מתרשמת ממנו זה המידות שלו. מידות חיצוניות שמשפיעות (אולי) גם על מידות פנימיות? איריתבטקסטיל כן. אבל תמיד אני אומרת לסטודנטים בואו נלך לפי האופי ונבחר לפי האופי ולא לפי היופי.  זה קשה לעשות גם בטקסטיל,לא רק בין בני אדם. שירהאז אנחנו רוצות בעצם לדבר על העמידות של סיבים. בשביל להבין תכונות אחרות, קודם כל אנחנו צריכים להבין מה הן המידות של סיבים, שהם היסוד הקטן ביותר בטקסטיל. נכון? איריתהיחידה הקטנה ביותר שירההסיבים הם הפיקסל שלנו, היחידה הקטנה ביותר.  אז מה אנחנו יכולות להגיד על מידות של סיב? איריתאז קודם לזכור : כשיש לנו יריעה של בד, אז היא מורכבת מיחידות קטנות וזה הקטע שלה. זה היופי שלה, כי אם זאת הייתה יריעה אחת , כמו שקית או יריעת ניילון לא היו את כל הערכים.  אז אם אנחנו צוללים פנימה: אז יש לנו קודם כל את החוטים, אחר כך את הסיבים והמידות של הסיב. אם אני לוקחת את זה כפיקסל ומגדילה את זה, אז האורך שלו  והרוחב שלו. אלה המידות הראשונות. שירהבואי נתחיל באורך. בעלי אורכים שונים.  יש הבדל בין האורכים של סיבים טבעיים נגיד? איריתאם הסיבים האלה גדלו בטבע אז האורכים שלהם הם בהתפלגות . אין אורך ספציפי, יש התפלגות של אורכים. שירהכמו בכותנה, למשל? איריתכן, אפשר למצוא מבחר אורכים בתוך לקט אחד של כותנה וטוב שכך כי יש יותר ארוכים, יש יותר קצרים ואפשר למיין אותם, ולשלוט באורכים.  בכותנה למשל, ככל שהסיב ארוך יותר, הוא גם חזק יותר ועדין יותר. שירהלמה הוא חזק יותר? איריתזה הכלל שירהככל שהוא ארוך יותר, הוא חזק יותר? איריתככה זה בכותנה. זאת התכונה שלה, זה האופי שלה. שירההסיב של צמר הוא יותר ארוך מכותנה, נכון? איריתכן. והוא לא מתנהג כמו כותנה, הוא מתנהג כמו צמר. שירהויש סיבים שהם ממש ארוכים, נכון? איריתיש סיבים שארוכים ללא סוף. שירהמה זאת אומרת? איריתיש הגדרות בעולם הזה ומעל 100 ס"מ נחשב לאינסופי. שירהאבל אין לנו סיב כותנה שהוא מעל 100 ס"מ. איריתיש סיב פשתן שיכול להיות. הוא מיוצר מהגבעול של הצמח והוא יכול להיות בערך מטר באורך. שירהמטר של סיב אחד של סיב פשתן? איריתיכול להיות. הגבעול מגיע לאורך הזה, זה יכול לקרות. שירהאז סיב פשתן בעצם מופק מתוך הגבעול של הצמח. אז זה אומר שסיב פשתן, אם אני הולכת אחרי הרציונל הזה, הוא מאוד מאוד חזק כי הוא מאוד מאוד ארוך. איריתכן אבל זה עובד רק לכותנה השילוש הזה, זה לא עובד עם הפשתן. כל סיב והתכונות שלו, במיוחד בטבעיים. שירהאנחנו כבר מבינים שאין פה חד ערכיות. נכון? כל חוק שאנחנו ננסה להגדיר אנחנו מיד נסתור אותו. איריתלגמרי .אני יכולה להגיד דבר אחד ותוך חמש דקות את הדבר האחר על כל דבר בתחום הזה. זה היופי שלו. הוא מאוד רחב, אפשר למצוא בו הרבה, הרבה דברים מעניינים ורבגוניים. שירהאוקיי. ויש לנו סיב שהוא בעל אורך מאוד מאוד ארוך בטבע: משי שהוא בעצם פילמנט. איריתכן, המשי נחשב לסיב שמוגדר באורך אינסופי,  שהאורך של הפקעת הקקון הוא שלושה קילומטר. שירהשלושה קילומטר של סיב אחד איריתשלושת אלפים מטר, כן . נכון שלא הכל שמיש אבל זה האורך. זאת לעומת כותנה שהיא שלושה ס"מ – זה לגמרי אין סוף. שירהואז יש לנו את העולם של סיבים העשויים, הסינטטיים, נכון? איריתכשאנחנו עושים סיבים אז אנחנו לא מוגבלים באורך, אנחנו רק יכולים להגדיר אותם ולהחליט מה אנחנו רוצים שהם יהיו. אם אנחנו רוצים שזה יהיה כאורך הסליל,  זה יהיה כאורך הסליל. שירהויש יתרונות לשימוש בסיבים קצרים, למשל? איריתברור. סיבים קצרים יתנו לנו את הפלומה, המחבקת, המלטפת, שאנחנו כל כך צריכים אותה כי הבגד הוא על הגוף והוא הראשון שמחבק אותנו. שירהאז יכול להיווצר מצב שנגיד בסיבים סינתטיים, למרות שאנחנו יכולות לשלוט באורך שאנחנו מייצרות, אנחנו נבחר לייצר סיבים קצרים? איריתכן. אם אנחנו רוצים לחקות את הטבע, אז אנחנו צריכים את החיבוק הזה. קשה מאוד לוותר עליו. כל הקטע שאת באה לחנות ואת נוגעת וממששת ואת אומרת זה חייב להיות שלי אין מצב שאני אשאיר את זה בחנות, זה צריך להיות על הגוף שלי, זה נעים לי. מאיפה זה נובע? מהאורך של הסיר ומהרוחב שלו. אלה שתי התכונות שמשפיעות על הדבר הזה. שירהאו קיי אז אמרנו כמה מילים על האורך של הסיב, על זה שבאמת בסיבים טבעיים תהיה איזושהי התפלגות כי אין אחידות. הטבע לא מייצר אחידות. ועכשיו הזכרת את הרוחב של הסיב שזה המימד השני. הרוחב של הסיב מאוד מאוד משמעותי ומשפיע על אחת התכונות החשובות ביותר בטקסטיל שהיא…   איריתהנעימות שירהוהעדינות איריתעדינות זה הנעימות שירהעדינות זה נעימות? תסבירי. איריתכשהסיב הוא דק, אז אנחנו מרגישים אותו כנעים. שירהאז רגע, שניה, אני רוצה להבהיר. דיברנו על רוחב של סיב, שזה בעצם העובי של הסיב. איריתוזה בעצם העדינות שלו, לכן העדינות היא כל כך נחשקת. זאת המילה בתחום הזה . אנחנו לא מדברים על עובי בסיבים, אנחנו מדברים על העדינות שלהם כי לשם אנחנו מכוונים. זה לא תמיד נכון, אבל ברוב המקרים זה נכון במיוחד בחלק העליון של הגוף,  כי שם עדינות והתחושות הן יותר משמעותיות. אם תשימי טקסטיל גס שעשוי מסיבים עבים על הצוואר, שזה החלק הכי רגיש בגוף, אי אפשר יהיה לשאת את זה. אז מי שלא מבין את זה יכול ליצור סודר או סריג גולף מסיבי צמר מחלק לא כל כך עדין של הכבשה. שירהמה שאת אומרת לנו עכשיו זה שבעצם העובי של הסיב, כלומר העדינות שלו, משתנה גם באזורים שונים של הכבשה, לצורך העניין? איריתלגמרי. נניח בראש, איפה שהיא מלקטת את העשב,  שם זה יותר עבה, זה יתאים ללבד, זה יתאים לשטיח אבל זה לא יתאים לגולף על הצוואר, אז אנחנו נתגרד בטירוף. אלא אם כן נעשה איזה תערובת מעניינת, נשלוט בהרכב הסיבים, ונשחק עם חומרים אחרים. שירהאז אם יש לי סוודר ממש מגרד, אני צריכה כבר לחשוד שאולי השתמשו בחלק הלא נכון של הכבשה.  איריתמישהו חסך במחיר וקנה סיבים שהם גסים יותר ולכן יותר ולכן זולים יותר, משהו כזה שירהוהעניין הזה של העדינות – אנחנו התייחסנו אליו עד עכשיו בפיקסל, בסיב, אבל אנחנו מתייחסות אליו גם בחוט עצמו ,נכון? איריתכן. שירהיש חוט יותר דק , יותר עדין או חוט יותר עבה ויותר גס. איריתכן, אז החוכמה זה לקחת סיבים עדינים ולעשות מזה חוט עדין שיהיו הרבה סיבים עדינים בתוך החוט כי בתוך החוט יש סיבים. ככל שהסיבים עדינים יותר יכנסו יותר סיבים לתוך החוט. הוא יוכל להיות גם עדין גם חזק, גם נעים. גם וגם וגם. שירהשזה מה שאנחנו תמיד רוצות-  גם וגם וגם. איריתמחפשים את זה. שירהאת יודעת, אני נזכרת פעם בשיחת מסדרון שהייתה לנו ששיתפת אותי בהתרגשות בציטוט של דוד גרוסמן שאמר משהו בסגנון. את רוצה לחזור על זה? איריתדברי, אני לא זוכרת בדיוק. שירהזה היה משהו בסגנון "אני מנסה להיות קו דק בעולם עבה" איריתאני מנסה להיות קו דק בעולם עבה, כן. שירהמה הוא מה הוא מנסה להגיד בעצם? איריתשקר שם בחוץ.  מה שנקרא –  עולם קשוח. והוא מנסה לראות את הדברים הדקים והעדינים והחכמים ואת האור אני יכולה להגיד בתוך כל החושך כן, במיוחד בתקופה הזאת שאנחנו חיים.  שירהזה מאוד מעניין בעיניי שאם אנחנו חושבות על החיים שלנו בישראל, במזרח התיכון, ביום יום שלנו, עדינות היא לא בהכרח נתפסת כתכונה חיובית. אנחנו שומעות הרבה, "הוא עדין מידי,", במיוחד על בנים, אבל לא רק. עדינות היא אולי נתפסת כחולשה או משהו שפחות מותאם לסביבה שלנו. ודווקא אם אנחנו מסתכלות פנימה לתוך הדיסציפלינה שלנו של עולם הטקסטיל, אז עדינות היא יתרון ואפילו משהו שממש מחפשים ושואפים להגיע אליו. איריתזה לא תמיד יתרון, זה תלוי במוצר שאנחנו רוצים. נניח,אם אנחנו הולכים לייצר בגד עבודה, הוא צריך לעמוד בהרבה מאוד מאמצים. אז אולי הכי עדין לא יעמוד במאמצים האלה. אז זה תלוי למה . זאת שכבה עליונה? זאת שכבה קרובה לגוף? אבל עדינות מוערכת בעולם הזה כי יותר קשה להשיג אותה, וכשאנחנו מתאמצים על משהו, אנחנו מעריכים אותו יותר. והערכים של הטקסטיל –  אחידות, שזה דבר שאנחנו מרכיבים מקטנים. ככל שהקטנים האלה יהיו יותר קטנים אז המשימה הזאת, ההרכבה הזאת , תהיה יותר משובחת. כן, אז זה מאתגר. עצם ההרכבה הזאת להרכיב את הבד: וככל שהיחידות יותר קטנות, כל הערכים, לא רק למראה,  להרגשה של הגוף יהיו משופרים, מה שנקרא, יותר משופר. כי האוויר נכנס דרך הדק. אנחנו רוצים שהוא יעבור, רוצים שהוא יתקע , יקרר, יחמם. הנראות תראה גם יותר טוב. אז בגלל זה הדק הוא מאוד מוערך אבל הכל עד גבול מסוים. למשל, היום מדברים על מיקרופייבר. אז זה מאוד נעים, אבל זה יכול גם אקולוגית אולי להיות לא טוב לגוף כי אנחנו ננשום את זה וזה ייכנס לדרכי הנשימה שלנו. אנשים רגישים לחומרים, אז יש לכל דבר יש גבול. יש איזה גבול סביר לעניין הזה. אני יודעת לתת לזה מספרים. שירהכלומר, אפשר לחשב את איריתיש האפשרות לתת מספרים, להזמין לפי זה . שירהיש ממש נוסחאות, שעובד בתחום הזה צריך להכיר, כדי לדעת, למשל, להזמין חוטים בעדינות מסוימת, נכון? איריתכן. הוא צריך לדעת לתת לזה מספר, בהחלט כן. שירהאני חושבת שרובנו מכירים את זה מעולם הגרביונים, נכון? איריתנכון, למשל דנייר. שירהשמה זה אומר, את יכולה להסביר לנו? איריתדנייר מוגדר כגרם לתשע קילומטר. זאת אומרת, אם אני אקח חוט לצורך העניין באורך 9 km. כמה הוא אשקול  – זה הדנייר. נניח שקל 400 גרם, זה הדנייר. אנחנו מכירים את המספרים היותר קטנים שיש על הגרביונים למשל 50. דנייר זה גרביון אטום. ועשר דנייר זה כבר שקוף. כלומר,  שככל שהדנייר גדול יותר העדינות גבוהה יותר. איריתלצורך העניין, הסיב של הכותנה בסביבות האחת וחצי דנייר , אז יש לנו סדר גודל כן אחד וחצי , תדמיינו. שירהאז סוף סוף הבנו קצת מה זה אומר, המספר הזה שאנחנו רואות על האריזה של הגרביונים. תודה רבה אירית על השיחה הזאת. בפרק הזה שפותח את הסדרה דיברנו על מידות בטקסטיל, המידות של האורך והרוחב בפרק הבא נדבר על עמידות. איריתכן זה היה א בית בוא נגיד שירהמצויין. אז להתראות בפרק הבא.  פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל.מגישות: שירה שובל ואירית בדוסהעורך: טל מלכאעריכת תוכן: שירה שובלהוקלט באולפני TETA תל אביב

מה החומר שלך יודע לעשות? לפני שמתחילים לדבר על גמישות, שקיפות או עמידות – שירה ואירית מזמינות אתכם לפרק מבוא של קצה חוט. בפרק הן משתפות מתוך שנים של הוראה משותפת בשנקר, ומדברות על המפגש בין עיצוב להנדסה, בין סיב, חוט ובד – ובין תכונות חומר לתכונות אופי. שיחה שמתחילה בשאלה הכי בסיסית: למה בכלל חשוב להכיר תכונות של טקסטיל?   פודקאסט אקדמי מבית היוצר של המרכז למצוינות בהוראה והמחלקה לעיצוב טקסטיל. מגישות: שירה שובל ואירית בדוסה עורך: טל מלכא עריכת תוכן: שירה שובל הוקלט באולפני TETA תל אביב