Discover
זואולוגיה ומדעי הצומח | תל אביב 360
זואולוגיה ומדעי הצומח | תל אביב 360
Author: Tel Aviv University
Subscribed: 1Played: 0Subscribe
Share
© Tel Aviv University
Description
האם ידעתם שצמחים משמיעים קולות ומה זה אומר לחשוב כמו צמח? או כיצד בעליי החיים מתכננים את העתיד שלהם? כמה ציפורים נודדות בישראל בשנה, ומה אתם יודעים על החיים המסתוריים של בעליי החיים מתחת למים? ברשימת ההסכתים "זואולוגיה ומדעי הצמח" תגלו את כל המסתורין מאחורי עולם החי והצומח הסובב אותנו. בכירי החוקרים והחוקרות של אוניברסיטת תל אביב מביאים את המחקרים העדכניים ביותר וחושפים את התצפיות המרתקות ביותר על החיות והצמחים.
האזינו להסכתים ב"תל אביב 360
האזינו להסכתים ב"תל אביב 360
19 Episodes
Reverse
קרה לכם שהלכתם לאיבוד במקום חדש? שיצאתם לטיול ולא הצלחתם למצוא את הדרך הביתה? המוח שלנו ושל בעלי חיים אחרים בונה מפות מרחביות ומפות אחרות (למשל חברתיות) של העולם שבו אנחנו חיים. בהרצאה נסקור כיצד הוא עושה זאת ונתמקד בעטלפים. נלמד כיצד הם ממפים את העולם באמצעות קול ואילו סוגי מפות נוספות הם יוצרים. נשאל האם כיצד לומדים עטלפים לנווט במרחב, האם הם יכולים להשתמש בהדים כדי לזהות עצמים ומקומות, כיצד אמא שלהם מסייעת להם וכיצד הם זוכרים פעולות עבר שלהם._______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מרואיינת: פרופ' חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, פרופ' אמריטה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. במשך שנים, פילוסופים, פסיכולוגים וביולוגים רבים וטובים ניסו לפצח את חידת התודעה. לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים תודעה? לאילו בעלי חיים יש אותה, ולאילו אין? ומדוע בכלל זה חשוב? ולמרות מאות השנים שחלפו ובהן ניסו מיטב החוקרים למצוא פתרון לשאלות הללו, עדיין נותר הרושם שהתשובות הקיימות לא לגמרי מספקות. חשוב להדגיש כי העמימות הקיימת כיום סביב שאלת קיומה של תודעה בקרב בעלי חיים מייצרת עמימות גם לגבי מעשיהם של בני האדם כלפי יצורים אלו.בפודקסט הזה אנחנו מארחים את פרופ' חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, שכתבה ביחד עם שמעונה גינזבורג את הספר "מראה הנפש – התודעה בראי האבולוציה", הספר גם מלווה בציורים אומנותיים רבים של ענת ז'ליגובסקי שגם מנהירים את הטקסט וגם מאתגרים את המתבונן ללכת מעבר לכתוב. שאלנו את פרופ' יבלונקה על אבני היסוד הראשונות למחקר על התודעה, מתי התודעה התפתחה לראשונה? מהי אותה צורה מיוחדת של למידה שהן קראו לה "למידה אסוציאטיבית בלתי מוגבלת", מהו ההיבט הביולוגי שלה? כלומר כיצד אמורה להיראות המערכת העצבית הבסיסית ביותר הנדרשת לקיים אותה ומהם בעלי החיים שאכן ניחנו בה.פרק נוסף מסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק רביעי בסדרת התוכניות "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לזואולוגיה, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת", היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים.הפרק הפעם מתמקד במיזם שהתחיל כבר לפני יותר מעשר שנים "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם" בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן דוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון.המטרה - לערב חיילים, בהובלת מפקדיהם לקחת אחריות ומעורבות פעילה בשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט נתן את חסותו האישית למיזם.פעילויות מרכזיות של "צבא ההגנה לטבע" - שמירה על הטבע בשטחי האימונים ובסיסי צה"ל, שמירה על מקורות מים טבעיים מפני זיהום, הגנה על חיות בר בשטחי האימונים, הסברה והדרכות לחיילים, סדנאות אקולוגיה ושימור טבע בבסיסי צה"ל, חינוך סביבתי למפקדים כדי להטמיע חשיבה ירוקה בפעילות הצבאית, ניקיון וטיפול בפסולת צבאית, מבצעי ניקיון בבסיסים ובשטחי אש, מחזור חומרים והפחתת שימוש בפלסטיק חד-פעמי, שיקום שטחים שנפגעו מפעילות צבאית.באולפן מתארח תא"ל (מיל') ברוך שפיגל שהקים יחד עם פרופ' לשם ותא"ל (מיל') אסף אגמון את "צבא ההגנה לטבע".האזינו לפרק נוסף של פודקסט "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק שלישי בסדרת התוכניות "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לזואולוגיה, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת", היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים. הפרק הזה מתמקד במיזם להצבת תיבות קינון לתנשמות שמחסלות את המכרסמים בשדות במקום פיזור של רעל. בתחילת המיזם הוצבו 14 תיבות קינון וכיום יש ברחבי הארץ יותר מ 5000 תיבות שכאלה. מומחים מ-13 מדינות התכנסו ביוון בינואר 2025 כדי לדון במאמץ לשימור התנשמות, שהחל לפני עשרות שנים כפרויקט משותף ובלתי שגרתי בין ישראל לירדן. פרופ' לשם היה מחלוצי הפרויקט בשנות ה-80, כשהקים תיבות קינון בחווה שיתופית. מ-14 תיבות קינון בקיבוץ שדה אליהו, הפרויקט התרחב לפרויקט לאומי עם 5,000 תיבות בישראל ולשיתופי פעולה בירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין ומרוקו. מדובר במיזם דגל לשיתוף האקדמיה, החקלאים והגופים לשמירת הטבע.בשנת 2002 החל שיתוף הפעולה עם ירדן עם הגנרל הירדני מנסור אבו ראשד - שמתארח בפודקסט. הגנרל, לשעבר ראש המודיעין הצבאי הירדני ומנהל בכיר במשא ומתן על הסכם השלום בין ירדן לישראל באמצע שנות ה-90, הקדיש את חייו שלאחר השירות הצבאי ליוזמות שלום.הוא הקים את התיבות לירדן וסייע להרחיב את מערכת המעקב של הפרויקט באמצעות משדרי רדיו קלי משקל לניטור התנועה של התנשמות. המדענים הערבים והישראלים המשיכו בשיתוף הפעולה גם בתקופות של מתיחות ומלחמה, כולל במהלך הלחימה בעזה. בעת הצורך, הם עברו לפגישות מקוונות ולמפגשים בכנסים בינלאומיים. אתגר נוסף היה ההתמודדות עם אמונות תפלות רווחות על התנשמות באזור. במזרח התיכון הן נתפסות לעיתים קרובות כמבשרות מזל רע. אבו ראשד מספר בפודקסט כי בירדן התחילו בתוכניות הסברה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, וגייסו גם את הקהילות המקומיות כדי לתמוך בפרויקט.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מרואיין: פרופ' יוסי לשם, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביבפרק נוסף בסדרת התוכניות המיוחדת "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה, כאן באוניברסיטת תל אביב, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת". היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים.הפרק השני מוקדש לקשר שבין מטוסים לציפורים. יותר ממיליארד מיליון ציפורים מ- 540 מינים שונים חולפות בשמי ארצנו בכל שנה. בעשור שבין 1972-1982 אירעו מאות תאונות אוויריות כתוצאה מהתנגשויות בציפורים. 35 תאונות היו חמורות או חמורות מאד. חמישה מטוסים התרסקו וטייסים נהרגו. מדובר בפיזיקה פשוטה. עורב אפור למשל, שמשקלו 450 גרם בלבד, הפוגע במטוס שנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה יוצר בפועל פגיעה בעוצמה של יותר מ-15 טונות. עוף כבד כמו שקנאי, שמשקלו 7.5 קילוגרם הפוגע באותו מטוס יוצר עוצמת פגיעה של 100 טונות.בתוכנית מספר פרופ' לשם על שיתוף הפעולה שלו עם חיל האוויר וכיצד הצליח לצמצם את מספר התאונות האוויריות בעשרות אחוזים, כיצד טס בדאון מאות שעות לצד הציפורים בעונת הנדידה כדי ללמוד על מסלולי הדאייה שלהן, על גובה מעופן וכמויות הציפורים. מטרת מחקרו הייתה, למפות את נתיבי הציפורים, כיוון וגובה, מועדי בואן והסתלקותן ואיתור הגורמים המשפיעים על תנועתם. הוא יצר מפת "אזור מוכה ציפורים" (אמ"ץ) שבו נאסרה טיסה בגובה נמוך ונקבעו נהלים של מותר ואסור בתקופות שונות של השנה, השלב הבא היה הקמת "מוקד ציפורים" בחיל האוויר, שסיפק מידע שוטף על תנועת הציפורים בזמן אמיתי.אורח התוכנית - הטייס, תת אלוף (במיל') ישראל בהרב. אלוף ההפלות העולמי בהפלת מטוסי מיג 21. תא"ל בהרן הפיל 12 (!) מטוסי מיג 21, אבל נאלץ לנטוש את מטוסו בטיסת אימונים בנגב בעקבות מפגש עם עַקָב.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מרואיין : פרופ' יוסי לשם, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביבסדרת תוכניות מיוחדת בכותרת "לעוף עם ציפורים" עם פרופ' יוסי לשם, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לזואולוגיה, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים ומזכיר "קרן הדוכיפת", היה בעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, וחקר ועדיין חוקר במשך יותר מחמישה עשורים נדידה ואקולוגיה של ציפורים.פרק ראשון - התוכנית הפעם מוקדשת ליום העיון השנתי לצפרות באוניברסיטת תל אביב שייערך ב 26.12.24 ומציין את שנתו הארבעים וחמש. חובבות וחובבי הציפורים מוזמנים לאירוע המשותף השנתי של החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, חיל האוויר, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים, מרכז הצפרות הישראלי ואוניברסיטת תל אביב.בתוכנית מספר פרופ' לשם איך התחיל הרעיון של יום עיון המוקדש כולו לצפרות, מי הם חובבי הציפורים של ישראל וכיצד הם נרתמים לעזור בפרויקטים שונים לשמירה על ציפורי ארצנו?בתוכנית גם מתארח תא”ל (מיל׳) ד”ר עלא אבו רוּכָּן, יושב ראש קרן דוכיפת, שמספר על הקרן שהוקמה במטרה להעצים את נושא הצפרות בישראל דרך החינוך, שימור הציפורים ומקום מחייתן, ביצוע מחקרים מדעיים וגיוס תורמים נוספים, כמו גם גופים ממשלתיים. הקרן אמורה לעזור בפתרון קונפליקטים בין ציפורים וחקלאים, צפיפות וביולוגית הקינון של העקב העיטי וחיוויאי הנחשים בשפלת יהודה, קינון שדמיות אדומות-כנף בעמק החולה, מעקב אחר הקטות בנגב, הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות ובזים מצויים ועוד.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וחברת סגל בביה"ס לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים "הסיפור שלא סופר: מה קרה ליממה?" בכנס האקדמי "הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה" בהובלת פרופ' עודד ליפשיץ באוניברסיטת תל אביבערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' עמיר שרון ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים ולשעבר ראש המכון לחקר דגנים באוניברסיטת תל-אביב,770 מיליון טונות חיטה מיוצרים מדי שנה ומספקים כ-20 אחוז מצריכת הקלוריות והחלבון העולמית ועד 50% במקומות מסוימים בעולם. חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים. כ-95 אחוז מהחיטה המגודלת כיום שייכת למין אחד, חיטת הלחם, ושאר הגידול הוא של חיטה ממין אחד נוסף, חיטת הדורום שמהקמח שלה מייצרים פסטה. בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים, חיטת הבר תורבתה לפני יותר מ-10,000 שנים, ומאז היא איבדה בהדרגה חלק מהתכונות החיוביות שלה. המגוון הגנטי של זני החיטה הצטמצם, והם הפכו פגיעים למחלות, מזיקים ופגעי אקלים וסביבה. למעשה, הצורך לייצר זני חיטה שיכולים לגדול בתנאי סביבה ומזג אוויר קיצוניים ולהתמודד עם מחלות ומזיקים הולך וגדל ככל שמחריף משבר האקלים.בפודקסט שלפניכם אנחנו בודקים בעזרתו של פרופ' עמיר שרון, ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים, איך קרה שהחיטה המודרנית איבדה את ההגנות שהיו לקרוביה הטבעיים בעבר? מה הופך את ישראל למקום האידאלי למצוא גנים שיעזרו לנו לגדל מזון בעולם של משבר אקלים? איך אפשר לעשות את זה? וגם, מה הקשר לאהרון אהרונסון האגרונום שגילה את "אם החיטה" כאן באיזור לפני יותר מ-100 שנים.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
כולנו מכירים אתרים ארכיאולוגיים בארץ ובעולם. לרוב, כל מה שנותר הוא שרידי מבנים שמהם ניתן לדמיין ולשחזר את המבנים המקוריים. בפודקסט הזה, מתארחת פרופ' דפנה לנגוט – מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום כאן באוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לארכיאו־בוטניקה וחקר הסובב הקדום, במכון לארכיאולוגיה ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שפיתחה שיטה לגלות מהם הצמחים, העצים והפרחים שניטעו באותם אתרים ארכיאולוגיים ובמיוחד בארמונות הפאר של השליטים כאן באיזור.הפודקסט הזה מוקדש לתחום הארכיאו-בוטניקה, כלומר איתור וזיהוי של שרידים מיקרוסקופיים מצמחים של העת העתיקה, ומתוך המידע עליהם לדעת דברים שלא היינו יודעים אחרת על האדם הקדמון, על התזונה שלו, על הבריאות שלו, על תנאי האקלים כאן על פני כדור הארץ ואפילו איך הבצורות המתמשכות סייעו בהחרבתן של אימפריות שלמות. בפודקסט מגלה פרופ' לנגוט איך נראו הגנים בארמונות הפאר של השליטים כאן באיזור ובראש ובראשונה איך נראו גני הפאר בארמונות של המלך הורדוס הנחשב לגדול הבנאים בהיסטוריה היהודית וגם היא מגלה מה היה תפקידם של הצמחים מעבר לשימושם כצמחי נוי באותן גינות. הגנים המלכותיים ביטאו במהלך ההיסטוריה, ומבטאים עד ימינו, מעמד, יכולות טכנולוגיות והקשרים תרבותיים, חברתיים, דתיים ופוליטיים. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
שורה ארוכה של מחקרים שנעשו באחרונה בארץ ובעולם חושפים את כישוריהם המרתקים של הצמחים. לא רק שמדובר בישויות בעלות חיישנים המסוגלים לעבד מידע על עשרות משתנים סביבתיים שונים במקביל כמו: חום, יובש, מליחות, אור ומינרלים אלא מתברר שהצמחים הם בעלי קוגניציה של ממש. הם זוכרים, חושבים אסטרטגית, מנתחים מצבים, יודעים ללמוד, משתפים פעולה ביניהם, עורכים חישובים מתמטיים ועוד. המחקרים החדשים מקווים להסיר חלק קטן ממעטה ההתנשאות האנושית על עולם הצומח.כולנו מכירים את זה - אם נניח עציץ ליד חלון מואר, הצמח יבחין בכיוון האור ויצמח לעברו, וכשזרע נזרע באדמה הוא יחוש את כוח הכבידה, ויגדל שורשים כלפי מטה וגבעול כלפי מעלה. אבל בפודקסט שלפנינו אנחנו מגלים שבזה לא מסתכמת יכולתם של הצמחים. ככל הנראה מעבר לתגובה פשוטה לגירויים, ניתן לומר שלצמחים יש זיכרון, והם מקבלים החלטות. נשמע כמו מדע בדיוני אבל זאת המציאות.באולפן מתארחת פרופ יסמין מֶרוֹז מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת המזון בפקולטה למדעי החיים והמרכז לפיזיקה וכימיה של מערכות ביולוגיות באוניברסיטת תל אביב שעונה על כל השאלות וגם מגלה כיצד נבנה רובוט שזז במרחב, לא כמו בעלי חיים אלא כמו הצמחים - באמצעות הוספת חומר עם מדפסת תלת מימד .האזינו לפודקאסט נוסף בסדרת "פודקסט תל-אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
בעשור האחרון שיפְּרו החוקרים של חיות הבר את הטכנולוגיה לאיסוף DNA סביבתי. כלומר, הם שיפרו את היכולת לעקוב אחרי חומר גנטי שכל היצורים החיים משאירים אחריהם בכל מקום שהם נמצאים בו. DNA סביבתי נמצא בכל מקום — מרחף באוויר, צף במים, מסתתר בשלג, בדבש, אפילו בכוס התה שלנו. ההתפתחות טכנולוגית הובילה מצד אחד לפריצת דרך במחקר המדעי של בעלי החיים, אבל מצד שני - לבעיות קשות של חדירה לתחום חיי הפרט של בני האדם. חוקרי בעלי החיים השתמשו בטכנולוגיה הזאת כדי לזהות למשל מינים פולשים לפני שהם משתלטים על האזור החדש שאליו הגיעו, לעקוב אחר אוכלוסיות פגיעות של בעלי חיים בטבע ואפילו כדי לגלות מחדש מינים שכבר נכללו ברשימת החיות הנכחדות. אבל, אותם מדענים שמשתמשים ב-DNA הסביבתי מצאו גם כמויות של DNA אנושי בכל מקום. מבחינתם זה זיהום, מעין פיסה של גנום אנושי שעלולה לשבש את הנתונים החשובים להם. אבל מה אם מישהו יחליט להשתמש בטכנולוגיה הסביבתית כדי לאסוף DNA אנושי? מה יקרה אם יוכלו לדעת בדיוק כל מקום שאי פעם היינו בו?ד"ר עומרי ברונשטיין מהפקולטה למדעי החיים בבית הספר לזואולוגיה, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב הגיע לאולפן כדי לספר על החידושים המדעיים בתחום ה-ביו-בנק שמוקם לטובת חקר בעלי החיים, וגם כדי לשפוך קצת אור על ההשלכות המוסריות עם ממצאי ה DNA האנושי. האזינו לפרק נוסף של "פודקסט תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מתחת למים כאן, בחופי אילת והים התיכון מתחוללת בשנים האחרונות סערה של ממש. מגפה קטלנית חיסלה בתוך כמה חודשים כמעט את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת. מקור המגפה, כך מעריכים חוקרי אוניברסיטת תל אביב, הוא כנראה טפיל שקטל בשנות ה-80 של המאה הקודמת את אוכלוסיית קיפודי הים בקריביים, ופגע באופן בלתי הפיך בשונית האלמוגים שם. באופן מפתיע אוכלוסיית קיפודי ים שפלשה לים התיכון לפני כמה שנים עשויה להיות המפתח להצלת שוניות אלמוגים כאן באילת וגם ברחבי העולם. כדי לשפוך קצת אור על הדרמה, זימנו לאולפן את ד"ר עֹמרי ברונשטיין מהפקולטה למדעי החיים בבית הספר לזואולוגיה, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. בפודקסט מספר ד"ר ברונשטיין על קיפודי הים וחשיבותם לשוניות האלמוגים ועל מאות המינים הפולשים שהגיעו לים התיכון מאז פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869, כנוסעים סמויים על כלי השייט הרבים שעוברים בתעלה. ד"ר ברונשטיין סוקר את הפתרונות האפשריים לתעלומה הגדולה – מה ממית את קיפודי הים באזורינו? ונותן פתח של תקווה עם האפשרות להתחיל גרעין רבייה, כך שניתן יהיה להחזיר קיפודי הים חזרה למפרץ אילת, ולשקם את המושבות שלהם.האזינו לפרק נוסף בסדרה – "החיים המסתוריים של בעלי החיים" בהנחייתה של ורד לבקוביץ.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק נוסף בסדרה "החיים המסתוריים של בעלי החיים" והפעם על בעלי החיים מתחת לפני המים. רובינו מכירים את אזורי הים הקרובים לחוף, יש מי מאיתנו ששוחה או צולל ופגש את הצמחים ובעלי החיים באזורים העמוקים יותר אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למגוון הביולוגי, צמחים ובעלי חיים מתחת לפני המים. אז כדי לדעת מה באמת קורה מתחת לפני המים, ומה אנחנו לא יודעים על החיים המסתוריים של בעלי החיים שם, הזמנו לאולפן את הביולוגית הימית פרופ' נועה שנקר מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים כאן באוניברסיטה שמובילה מעבדת מחקר המתמחה בשימוש באיטצלנים לצורך מחקר בנושא זיהום ים ושינויים גלובליים, והיא גם אוצרת אוסף האיצטלנים במוזיאון הטבע על שם שטיינהדרט.שאלנו את פרופ שנקר על המגוון הביולוגי מתחת למים, על פלישה ביולוגית ימית ושימוש באיצטלנים כאינדיקטורים ביולוגיים של סביבות ימיות, על הישראלים שמכורים לפלסטיק ועל זיהום של חלקיקי מיקרו-פלסטיק בסביבה הימית, וגם על מחקר חדש על מצב זיהום הפלסטיק במפרץ אילת שגילה שכמות פסולת הפלסטיק במפרץ אילת נמוכה בהשוואה לשוניות אלמוגים באתרים דומים ברחבי העולם. מה אנחנו יכולים לעשות ובמהירות כדי להמשיך להגן על שוניות האלמוגים במפרץ אילת? האזינו לפרק נוסף של הפודקסט "תל אביב 360" - בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק נוסף בסדרת הפודקסטים על "החיים המסתוריים של בעלי החיים", הפרק הפעם מוקדש לחרקים. מחלקת החרקים מונה את מספר המינים הרב ביותר בְּעולם הטבע. בספרות המדעית מתוארים יותר ממיליון מינים שונים של חרקים, אבל, מרבית החרקים עדיין לא התגלו ומשערים שמספרם הכולל כנראה נע בין שישה לעשרים מיליון. רק בישראל ישנם עשרות אלפי מינים שונים של חרקים וגם כאן, בכל שנה מתגלים עשרות מינים חדשים. מערכת היחסים של האדם עם החרקים היא מורכבת - מצד אחד לחרקים יש תפקיד חשוב במערכת האקולוגיה ולבני האדם יש חיבה לפרפרים, לדבורי הדבש ולחיפושיות שונות, מצד שני חרקים רבים אחרים דוגמת הזבובים, היתושים והתיקנים (ג'וקים) מעוררים סלידה ומהווים מטרד. אז כדי לבדוק איך לבדוק איך חיים בשלום עם הדיכוטומיה הזאת? מה אנחנו באמת יודעים על החיים של החרקים? וגם כדי לנפץ כמה מיתוסים על חרקים הבאנו לאולפן את פרופ' נטע דורצ'ין שהיא נשיאת החברה האֶנטוֹמוֹלוֹגית, האוצרת ראשית של אוספי החרקים של המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט וחברת סגל בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ושוחחנו איתה על מה המשותף לכל החרקים? מה תרומתם לטבע בכלל ולבני האדם בפרט? איך מגלים מין חדש? על יתוצים ועפצים, באקולוגיה של חרקים, שיטתיות ואבולוציה. מה הוא המגוון הביולוגי וכיצד הוא השתנה במהלך השנים? וגם על טַקסוֹנוֹמיָה, מדע העוסק במיון וסיווג שיטתי של עולם הטבע. האזינו לפרק נוסף של הפודקסט "תל אביב 360" - מתוך סדרת הפודקסטים "החיים המסתוריים של בעלי החיים סביבנו" - בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק נוסף בסדרת פודקסטים בכותרת "החיים המסתוריים של בעלי החיים" והפרק של היום עוסק בזוחלים, אותה קבוצה של בעלי חיים שגופם מכוסה קשקשים, והם מה שנהוג לקרוא - "קרי הדם", הזוחלים, כך נדמה, זוכים ליחסי ציבור גרועים מאוד, אולי כי הם לא פרוותיים כמו בעלי חיים אחרים או מכוסי נוצות כמו העופות, יש אומנם כאלה שמגדלים איגואנות להנאתם אבל מרביתנו לא ששים לאמץ נחש, אפילו נחש - לא ארסי - כחיית מחמד. היחס של בני האדם לזוחלים בתרבות האנושית לדורותיה נע בין סגידה והערצה לבין פחד ותיאוב. כדי לתקן את העוול שאולי נעשה לזוחלים וגם כדי לשמוע על החיים המסתוריים שלהם, לפני ואחרי שהחוקרים מגלים אותם, הזמנו לאולפן את פרופ' שי מאירי, זואולוג בבית הספר לזואולוגיה ואוצר אוסף חולייתני היבשה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט כאן באוניברסיטת תל אביב ושאלנו אותו מה הם המאפיינים של הזוחלים? האם בשל העובדה שיש להם חילוף חומרים איטי יותר ומוח קטן יותר - יש להם גם אינטליגנציה נמוכה יותר? שאלנו על המחקר המתחקה אחרי המגוון הביולוגי, אחרי מכלול המינים של אורגניזמים בטבע וכיצד הם משמרים עדויות לעברם האבולוציוני. המחקר כצומת של ביולוגיה אבולוציונית, ביו-גיאוגרפיה, מקרו-אקולוגיה וזואולוגיה.האזינו לפרק נוסף מתוך סדרת הפודקסטים "החיים המסתוריים של בעלי החיים סביבנו" בהנחייתה של ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מה באמת עולה בדמיונכם כשאתם שומעים את המילה עטלף? האם אתם מדמיינים יצור פרוותי קטן, מתוק שמעופף בלילות? או אולי עולות לכם תמונות מבעיתות של עטלפים מוצצי דם – ערפדים? ואולי בכלל אתם רק חובבי דמותו של איש העטלף – באטמן, אותו גיבור-על שמסתמך על מוחו המדהים, ידע מדעי, כישורים בלשיים, יכולת גופנית ומאגר פטנטים ואמצעי לחימה.מה בין כל אלה לבין המציאות? מה האמת ומה הבדיה, מה חשבנו שאנחנו יודעים על העטלפים ומה אנחנו לא יודעים בכלל ובקיצור מה הם החיים המסתוריים של בעלי החיים המרתקים הללו וכיצד הם קשורים אלינו, בני האדם?כדי לפתור את התעלומה הזמנו לאולפן את פרופ' יוסי יובל - ראש בית ספר סגול למדעי המוח, מרצה וחוקר בפקולטה למדעי החיים, ראש המעבדה לנוירו-אקולוגיה, לתפיסה חושית וקוגניציה בביה"ס לזואולוגיה, שהוציא באחרונה את הספר "עטלפים-מסע בעקבות יונק מעופף" ושאלנו אותו על המאפיינים של העטלפים, על טכנולוגיות המחקר, על עטלף הפירות הישראלי, אלטרואיזם, אילוף עטלפים וגם האם הצליח לענות על השאלה הפילוסופית "איך זה להיות עטלף?"האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "החיים המסתוריים של בעלי החיים" בהנחיית ורד לבקוביץערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
התשוקה של פרופ' יוסי לשם לציפורים היא "ללא גבולות" ולמעשה הוא זה שהרחיב משמעותית את תחום הצפרות בישראל, כזואולוג צעיר באוני' ת"א והחברה להגנת הטבע.בהמשך הוא שימש במשך שנים כמנכ"ל החברה להגנת הטבע וכתב עשרות ספרים ומאמרים מדעיים פופולריים בנושא צפרות, האחרון שבהם "50 שנות צפרות לעוף עם ציפורים ואנשים".בפודקסט המרתק פרופ' לשם לוקח אותנו למסע מרתק עם מיליארד הציפורים שנודדות בשנה בשמי ישראל, בדרכו הייחודית הוא מספר לנו על המינים השונים שמגיעים אלינו בעונות החורף והקיץ, על המגוון הביולוגי יוצא הדופן, המחזה המרהיב, היתרונות האקולוגיות שלו וגם הבעיות שהוא מעורר לעתים לחקלאיים, לחיל האוויר ולתעופה האזרחית. וגם איך התנשמות הפכו מדבירות ביולוגיות בשדות החקלאים. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרופ' יוסי יובל על החיבור בין בעל החיים לחקר המוח, היכולת של בעלי החיים לנוע בזמן אחורה וקדימה והאם לכלב שלנו יש "זיכרון היסטורי" ואולי גם "זיכרון עתידי"?האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירוערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
כשחנה מירון דיברה עם הבגוניות ב"קרובים קרובים" צחקנו וחשבנו שזו בדיחה חביבה. כעת מסתבר שהפרחים באמת מאזינים לצלילים בטבע. פרופ' לילך הדני עושה לנו היכרות עם זמזום הדבורים וסימפוניית הצלילים החביבה על הפרחים, מהם התדרים של הצלילים שהפרחים קולטים ואיך זה קשור לרטט של עלי הכותרת וריכוזי הצוף שבפרח.האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירוערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Zoology_Plants_Spotifyhttps://360tau.com/Zoology_Plants_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp









