למה כל כך קשה לבחור מערכת דיוור?אולי אתם חדשים בתחום האימייל מרקטינג ורוצים לבחור מערכת דיוור לראשונה ואולי אתם מדוורים ותיקים שרוצים להשתדרג או להחליף מערכת דיוור קיימת. על בסיס שבועי אני רואה פוסטים ברשתות החברתיות ובקבוצות, בסגנון: "חברים: איזו מערכת דיוור הכי טובה, על איזו מערכת אתם ממליצים?"מכירים את זה, נכון?ואז בתגובה לפוסט מתחיל תהליך של name dropping - זריקת שמות של מערכות דיוור. אבל האמת? שזה כמו לשאול "אילו נעליים הכי טובות?" בלי לציין אם אתם רצים מרתון או הולכים לחתונה.חברים, ככה לא בוחרים מערכת דיוור. פוסט כזה והתשובות שתקבלו עליו יכול להיות רק נקודת התחלה בתהליך הבחירה.אם ככה תבחרו, הסכנה היא שתקבלו את ההמלצה ותחליפו למערכת דיוור שמתאימה למי שהמליץ לכם אבל כלל אינה מתאימה לכם.בעולם הגדול יש למעלה מ-500 מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית וכל הזמן צצות מערכות חדשות, נוצצות ומבריקות, חלק מהן עם אדיטור שתומך בעברית, גם אם ממשק המשתמש הוא באנגלית. אז מה עושים?קודם כל - תפסיקו לחפש את המערכת "הכי טובה". אין דבר כזה. יש מערכת שהכי מתאימה לעסק שלכם.לפני שאתם שואלים "איזו מערכת?" תשאלו את עצמכם: מה אתם צריכים? כמה אימיילים אתם שולחים? לאיזה קהל אתם מדוורים (פרטי, או עסקי? בארץ או בחו"ל)? עם אילו מערכות אחרות אני מערכת הדיוור צריכה לדעת להתממשק? וכו'.מה שטוב לעסק אחד, לאו דווקא יהיה טוב לעסק שלכם.בתקופה האחרונה ליוותי בתהליך בחירת מערכת דיוור במסגרתו נוצר גיליון הכולל מעל ל-100 שאלות ותכונות בנושאים שונים כדי שאפשר יהיה להשוות תכונות שונות בין המערכות השונות ולהביא לשולחן לקראת בחירה את המועמדות המתאימות ביותר לעסק הספציפי הזה. ----CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ואימייל מרקטינג, המסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
כשאומרים ספקית אימייל בישראל, אנחנו בעיקר מתכוונים לג'ימייל. במדינות ואזורים שונים ישנן ספקיות שהן דומיננטיות יותר, אבל כאן בישראל ג'ימייל היא ללא ספק ספקית האימייל הדומיננטית ביותר. לאחרונה היא מובילה מספר שינויים שמיטיבים עם נמענים ומעט מקשים על מדוורים שלא עומדים בדרישות שלה. מרכז לניהול מנויים ג'ימייל שמה דגש חזק על מה שהנמענים רוצים. כבר תקופה ארוכה שהיא מנסה לעשות את תהליך ההסרה מדיוורים כמה שיותר קל ופשוט עבור הנמענים.זה התחיל בבאנר שהציע לבצע הסרה מדיוורים כזה או אחר שמזמן לא פתחנו. בחודשים האחרונים היא החלה להטמיע שינוי שנפרס בהדרגה ועדיין לא הגיע לישראל - Subscription management - מרכז ל"ניהול מנויים".זהו דף ייעודי המציג את כל רשימות התפוצה והניוזלטרים אליהם רשום המשתמש במקום מרוכז אחד. התצוגה מדרגת את המנויים הפעילים לפי תדירות השליחה של כל מדוור, כך שהמדוורים ששלחו בתדירות או בכמות הגבוה יותר בשבועות האחרונים אמורים להופיע בראש הרשימה. ליד השם וכתובת האימייל של כל מדוור מצוינת הערכת כמות ההודעות ששלח אליך לאחרונה.המשתמש יוכל לבטל הרשמה לכל ניוזלטר או דיוור שיווקי בלחיצה אחת באמצעות לחיצה על כפתור unsubscribe ייעודי שמופיע לצד שם וכתובת האימייל של השולח.התכונה מבוססת על RFC 8058 אותו header שמציג את קישור ההסרה בקליק אחד שמופיע לצד כתובת האימייל של השולח וגם כשעוברים עם העכבר (hover) מעל אימייל אפילו בלי לפתוח אותו. בעת הקשת unsubscribe ג'ימייל תשלח בקשת הסרה מרשימת התפוצה בשמכם, מבלי שתצטרכו לחפש את המדוור, לפתוח את האימייל או לחפש קישור “הסרה” בגוף האימייל. Gmail תטפל עבורכם בפנייה ותודיע לשולח להפסיק לשלוח אליכם דיוורים.ב-Google Postmaster Tools החדש, שמיד נדבר גם עליו, ישנו Compliance Center חדש שאד מהפרמטרים שלו הוא Honor USubscription. כלומר, ג'ימייל תגיד לכם אם אתם עומדים בדרישות או לא, והאם אתם מכבדים את בקשות ההסרה. מרכז המינויים החדש מזכיר לכולנו, כמדוורים, את הצורך שלנו להיות מועילים ורלוונטיים לנמענים שלנו. שינוי טאב "קידומי המכירות" (promotions tab) והוספת מיון אוטומטי לפי חשיבות ורלוונטיות למשתמשגוגל מכניסה באיטיות יכולות AI שהתכלית שלהן היא ייעול תיבת האינבוקס של נמענים. גוגל תעדכן את תצוגת לשונית ה-Promotions ב-Gmail ובמקום לסדר את האימיילים לפי תאריך, אימיילים שהנמען נוטה להגיב אליהם, כמו אימיילים ממותגים שהוא מקיים איתם אינטראקציה יקבלו עדיפות וימויינו לפי הרלוונטיוית.היא תוסיף לשונית "Purchases" חדשה שמרכזת במקום אחד את כל האימיילים הקשורים בהזמנות ועדכוני המשלוחים, עם פוקס על חבילות שבדרך ויגיעו בקרוב לפריטים שאמורים להימסר בתוך 24 שעות. אימיילים דחופים כאלה ימשיכו להופיע גם בראש תיבת הדואר הראשית ובכרטסת תקציר בתוך אימיילים הקשורים בהזמנות. התצוגה החדשה נפרסת בהדרגה במובייל ובדסקטופ. מדוורים? שני מדדי deliverability הולכים לאיבודהחל מה- 30/9/2025, Google Postmaster Tools עובר לגירסה החדשה V2 והגירסה הישנה שלו (V1) תפסיק לפעול בהדרגה עד להחלפה המוחלטת בגירסה 2.
חגי הקניות אונליין ואתגרי אימייל מרקטינג ב־2025בלאק פריידי, סייבר מאנדיי וחגי נובמבר הם שיא הפעילות באימייל מרקטינג. אבל השנה המשימה מורכבת יותר מתמיד. ספקיות האימייל הגדולות (Gmail, Yahoo, ובהמשך גם Microsoft) מציבות דרישות מחמירות למדוורים, וכל מי ששולח אימיילים צריך להיערך בהתאם.בפרק נדבר על:מהן הדרישות החדשות של Gmail, Yahoo ו־Microsoft (Yahoogle).למה גם עסקים קטנים צריכים לעמוד בסטנדרטים של המדוורים הגדולים.אימות דומיין (SPF, DKIM, DMARC) ואיך לוודא שההגדרות תקינות.הכנת דאטה: הסיכונים בשליחה לרשימות ישנות, bounces ומלכודות ספאם.חימום דומיין והגברת שליחות בצורה הדרגתית לקראת החגים.המעקב אחרי מדדים ולמה נתוני הפתיחות שאתם רואים לא תמיד משקפים מציאות.ההשפעה של אינטראקציות לא אנושיות (פתיחות והקלקות מזויפות) על מדדי האימיילים.הפרק יעזור לכם להגיע מוכנים לחגי הקניות, לשמור על עבירוּת גבוהה ולמקסם את המכירות.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
במשך השנים "התחנכנו" על כך שככל שנבקש פחות פרטים ונקל על תהליך ההרשמה, נגדיל את רשימת התפוצה. מצד אחד, הרשמה נטולת חיכוך (friction) יכולה להגדיל את שיעורי ההמרה ואולי גם לשפר את חוויית המשתמש. בדרך כלל, זו הגישה שרוב המותגים נוקטים בה: בקשה של כתובת אימייל בלבד, או לכל היותר שם וכתובת אימייל. פעמים רבות כדי למקסם את כמות ההרשמות, אפילו נשים פופ-אפים באתר.ואמנם ככל שנבקש פחות פרטים (כלומר נקטין את החיכוך) נקבל יותר הרשמות ונגדיל את כמות הנרשמים, אבל יתכן שזה יבוא על חשבון איכות הנרשמים ורמת המעורבות שלהם עליה נשלם בעתיד באתגרים הקשורים ל-deliverability ובכל הקשור ב-"Sunset Policy". לאחרונה נשמעים קולות אחרים סביב השאלה האם כדאי במקרים מסוימים דווקא להגביר את החיכוך בתהליכי הרשמה לדיוור. כלומר להפוך את ההרשמה לרשימות דיוור למעט יותר מורכבת על ידי הוספת חיכוך בשלב ההרשמה וגם בשלבים הבאים - לאורך נקודות המגע הראשוניות במסע הלקוח. בצד האחד יש הטוענים כי הפחתת חיכוך, כלומר, צמצום שלבים או פישוט הטפסים משפרת את חוויית המשתמש ומגדילה את שיעורי ההמרה. לעומתם, יש הסבורים כי פשטות יתר עלולה לפגוע באיכות הלידים ורמת המעורבות שלהם בעתיד.בואו ונסקור את שתי האפשרויות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.----CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
איך לפתור בעיות עבירות אימייל באתרי וורדפרס?ניהול אתר וורדפרס, גם אם מדובר באתר הפשוט ביותר, כולל צורך בשליחת אימיילים. לדוגמא שליחת אימייל לפתיחת משתמש חדש והסיסמה שלו, הודעות שהאתר שולח אל מנהלי האתר לגבי שגיאות ואם מדובר באתר קצת יותר מורכב, שזה בדרך כלל המצב, שליחת אימיילים שונים כגון אישורי הרשמה, איפוס סיסמה, התראות למנהל האתר וללקוחות הקצה על רכישות בחנות WooCommerce, מילוי טפסי ״צור קשר״ ועוד. בעיות עבירוּת אימיילים (Email Deliverability) מתרחשות כאשר אימיילים הנשלחים מהאתר אינם מגיעים לתיבת ה-Inbox של הנמענים אלא אל הספאם, או שאינם נמסרים כלל (נדחים). בפרק זה זה אסקור מדוע בעיות כאלה קורות וכיצד לפתור אותן. ---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
פרק זה עוסק באבחנה בין שלושה סוגים של אימיילים שעסקים שולחים: שיווקיים, טרנזקציוניים ותפעוליים. אימיילים שיווקיים מיועדים לקידום מכירות ונשלחים לרשימות תפוצה גדולות, לרוב בלוח זמנים קבוע, ודורשים הסכמה ואפשרות הסרה. אימיילים טרנזקציוניים הם אישיים, נשלחים בתגובה לפעולה ספציפית של המשתמש (כגון אישור הזמנה או איפוס סיסמה), ומטרתם לספק מידע חיוני בזמן אמת. הם אינם שיווקיים במהותם וזוכים לשיעורי מעורבות גבוהים במיוחד.אימיילים תפעוליים הם קטגוריה שנמצאת בין שני הסוגים הללו. הם אינם נובעים מפעולה מיידית ואישית של המשתמש כמו טרנזקציוניים, וגם אינם נועדו למכירה כמו שיווקיים. מטרתם היא לספק מידע חשוב ושוטף על השירות או החשבון של הלקוח, כמו דוחות תקופתיים, חשבונות חודשיים, התראות על סיום תהליך במערכת, הודעות על שינויים בתנאי שירות, או עדכוני אבטחה. למרות חשיבותם לשמירה על אמון הלקוח וחווית השירות, לעיתים קרובות הם "נופלים בין הכיסאות" במערכות הדיוור, מכיוון שאינם מוגדרים בצורה מובהקת כמו השיווקיים והטרנזקציוניים.הפרדה בין סוגי האימיילים, לרוב על ידי שימוש בתתי-דומיינים נפרדים לכל סוג, חיונית לאופטימיזציה של העבירוּת (Deliverability) שלהם. אימיילים טרנזקציוניים ותפעוליים, בעלי שיעורי מעורבות גבוהים יותר, בונים מוניטין חיובי מול ספקיות האימייל, ולכן שמירתם על דומיין נפרד מהאימיילים השיווקיים (הנושאים סיכון גבוה יותר לתלונות ספאם או שיעורי פתיחה נמוכים) מבטיחה שהודעות קריטיות אלו יגיעו לתיבת הדואר הנכנס. המאמר מדגיש כי בעוד שאימיילים שיווקיים כפופים לרגולציה מחמירה (כמו דרישת הסכמה ואפשרות הסרה), אימיילים טרנזקציוניים ותפעוליים פטורים בדרך כלל מדרישות אלו, כל עוד הם נשארים אינפורמטיביים ולא מכילים תוכן שיווקי.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ואימייל מרקטינג, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז, אז אולי זה בכלל... פישינג?🎣בניגוד ל-SMS, אימייל הפך עם השנים מערוץ פרוץ לערוץ אמין ובטוח, בעיקר בזכות התפתחות פרוטוקולי אימות הדומיין. תחילה הגיעו SPF ו-DKIM לאימות הדומיין השולח, ובהמשך DMARC שנועד להגן עליו מפני ניסיונות התחזות. בהמשך הצטרף BIMI - הצגת לוגו מאומת שמסייע לנמען לזהות באופן ויזואלי את השולח ואת המותג שלו.במקביל, גם ספקיות האימייל וגופים העוסקים במאבק בספאם השקיעו משאבים רבים כדי לשמור על תיבות נקיות. Gmail, לדוגמה, מפעילה מסננים מבוססי בינה מלאכותית שחוסמים ספאם, פישינג ותוכנות זדוניות בדיוק של 99.9%, ועוצרת מדי יום כ-15 מיליארד הודעות לא רצויות. לאחרונה היא שילבה את מנגנון RetVec - מודול חדש לזיהוי טקסט, שהצליח להעלות את שיעור הזיהוי של דואר זבל ב-38% ולהפחית טעויות סיווג (False Positives).בשנים האחרונות עלתה גם המודעות של המשתמשים למתקפות פישינג. מתקפות אלו נשלחות לרוב כהודעות ספאם הנושאות קבצים או קישורים זדוניים. בזכות עבודתן של ספקיות האימייל, חלק גדול מהן נחסם עוד לפני שהן מגיעות לנמען. עם זאת, מדובר במירוץ חימוש – והיום מתקפות הפישינג הופכות מתוחכמות יותר, במיוחד בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) משמשת גם ליצירת שירותים חכמים וגם להונאות בקנה מידה גדול.בעבר זיהינו בקלות אימיילים חשודים כמו "הנסיך הניגרי" או מכתבי שרשרת מלאי שגיאות כתיב. כיום, בזכות כלי AI שמסוגלים לנסח תוכן אישי ומדויק גם בשפות מקומיות, ההודעות נראות משכנעות הרבה יותר. במציאות שבה קשה להבחין בין תוכן אמיתי לפייק, פרוטוקולים כמו SPF, DKIM ו-DMARC הופכים לחומת ההגנה המרכזית. עליהם מתבססים גם פתרונות ויזואליים כמו BIMI וה-V הכחול של Gmail, שמספקים לנמען אינדיקציה ברורה לא רק לגבי זהות השולח אלא גם לאמינותו.כש"המדינה" שולחת לך פישינגכולנו מקבלים אותם בדרך כלל ב-SMS ולא מעט גם באימייל. אבל כשאימייל שנראה אותנטי, נוחת ישירות באינבוקס ומגיע מהדומיין הרשמי של מדינת ישראל gov.il , זה מלחיץ.לפני כמה חודשים, רבים בישראל קיבלו מייל שנראה רשמי בשם משטרת ישראל ופרקליטות המדינה שנשלח מהדומיין הרשמי gov il, מהסאב־דומיין המשמש את משרד המשפטים: justice gov il.מה שהפך את הודעת הפשינג הזו למיוחדת הוא שמדובר היה בהודעת פישינג שלא רק נראתה מאוד רשמית: שמות של בעלי תפקיד שהוזכרו בתוכן ההודעה, לוגו של משטרת ישראל ובעיקר בשל העובדה שהאימייל הגיע מהדומיין הרשמי של משרד המשפטים.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
יש כרטיס מועדון? על האבולוציה של מועדוני לקוחותאני בעולם הדיוור, עוד כשהיו עושים אותו בדואר.מועדוני לקוחות כבר הפכו לסוג של קלישאה. מי יכול לזכור לכמה מועדונים הוא הצטרף ומה מיוחד במועדון זה או אחר?לצד בלי סוף "כלום מאותו הדבר", יש גם דוגמאות טובות למועדוני לקוחות.ב-1993 או אולי זה היה ב-1994 הייתי בהרצאה של אייזיק ולדמן, שהיה אז מנכ"ל איי-בי דאטה, שהייתה החברה הראשונה בארץ להקמה וניהול של מועדוני לקוחות. הייתה לו הרצאה מרתקת על מועדוני לקוחות. לימים יצא לנו לעבוד יחד והפכנו להיות חברים. הוא סיפר בהרצאה: שכשהיינו ילדים, אכלנו לארוחת הבוקר ביצה. זו הייתה יכולה להיות חביתה, ביצה עין או מקושקשת, אבל זו הייתה ביצה. לא היתה בעיית נאמנות. זה מה שאכלנו. מה אוכלים היום הילדים? קורנפלקס כזה או אחר. יש בלי סוף סוגים ומותגים ומי זוכה? מי נאמן למותג כזה או אחר? כל פעם יש שגעון למותג זה או אחר ואין נאמנות למותג ספציפי.מועדוני לקוחות נולדו מתוך כוונה לשמר נאמנות למותג.אם נסתכל על הפירמידה ההפוכה של משפך שיווקי קלאסי, המשולש הקטן בתחתית המשפך הוא גרעין הלקוחות המרוצים, עד כדי כך שהם ממליצים. ----CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
פודקאסט עם Dela Quist באנגליתפודקאסט עם Dela Quist בעבריתפודקאט באנגלית עם Jakub Olexa על תופעת האינטראקציות הלא אנושיות (פתיחות והקלקלות שווא)---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית החוגג היום 300 פרקים העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
DMARC והטעויותעל טעויות נפוצות בהגדרות DMARC, למה זה חשוב וכיצד להימנע מהן.אחת מהדרישות המנדטוריות של ספקיות האימייל הגדולות שהוצגו ב2024 היתה להגדיר רשומת DMARC.התחלתי פרויקט מחקר עצמאי שיבדוק את רוב הדומיינים הרשומים על ידי עסקים בישראל. לפי איגוד האינטרנט בישראל ישנם כ-287 אלף אתרים בסיומת IL. בפרויקט אבחן הביטים שונים הקשורים בדיוור. בין השאר אתמקד ברשומות DMARC בדומיינים הללו. כשלב ראשון בפרויקט לקחתי את 1000 האתרים הפופולריים בישראל - לא כולם ישראלים - ובדקתי את מצב רשומת DMARC שלהם. הממצאים מפתיעים. בהמשך הפודקאסט אציג אותם...אבל קודם כל בואו נדבר על הטעויות הנפוצות הקשורות ב-DMARC ואולי עוד קודם לכן – מה זה בכלל DMARC. ---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
בחודש יולי 2025 גוגל התחילה בהשקה של פיצ'ר חדש בשם "Manage Subscriptions" בתוך Gmail, המיועד לעזור למשתמשים להשתלט על עומס הודעות הדיוור שהם מקבלים ולנהל את הניוזלטרים והדיוורים השיווקיים שהם רשומים אליהם במקום מרוכז אחד. כך Gmail כותבת: קל מאוד להרגיש מוצף מכמות עצומה של אימיילים מרשימות תפוצה שמעמיסים על תיבת האימייל שלכם: התראות על מבצעים יומיים שנראות כמו ספאם, ניוזלטרים שבועיים מבלוגים שכבר אינך קורא, ואימיילים שיווקיים מחנויות שלא קנית בהן כבר שנים. כל אלה יכולים להצטבר במהירות. עם הפיצ'ר החדש של Gmail בשם "ניהול מנויים" תוכלו לצפות ולנהל את האימיילים שהנכם מנויים עליהם במקום אחד, ולבטל הרשמה בקלות מכל מה שכבר לא רלוונטי עבורכם.עוד היא כותבת- Gmail תמיד פעלה כדי לשמור על תיבת אימייל נקייה מאימיילים לא רצויים. הדרישות שלנו מממדוורים (הוצגו ב-2024) וכלים שמערכות דיוור הוסיפו כמו "ביטול הרשמה בקליק אחד" (easy unsubscription) המעניקים שליטה גדולה עוד יותר ולבחור אילו אימיילים אתם רוצים להמשיך לקבל, ולהפסיק לקבל את האימיילים שאתם לא רוצים יותר לקבל. לצד המאמצים שלנו לשמור על תיבות אימייל בטוחות, אנו גם שמים דגש על מתן שליטה רחבה יותר למשתמשים על ההודעות שהם רוצים לקבל. כיום Gmail חוסם יותר מ-99.9% מהספאם, ניסיונות פישינג ונוזקות, ולאחרונה השקנו מנגנוני הגנה חדשים מבוססי בינה מלאכותית שהפחיתו ב-35% את כמות האימיילים שכוללים ניסיונות הונאה (פישינג).מהו מרכז המנויים החדש? האזינו לפרק.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
נתקלתי לאחרונה באתר כלשהו שהעתיק תוכן מהבלוג שלי. זו אמנם לא העתקה מילה במילה אבל ברור לי שהמקור הוא האתר שלי. זה מרגיז אבל זה בדיוק מה שקורה כעת באינטרנט מודל 2025 ומי שמעתיק הוא לא איזה אתר קיקיוני שברוב חוצפתו לוקח תוכן שירקתי דם כדי ליצור ומפרסם אותו בניסוח שונה ללא מתן קרדיט וללא קבלת רשות וללא מתן כל תמורה. מי שעושים את זה כיום מהמקפצה אלו זחלני ה-AI של גוגל והחברות עם עוזרי ה-AI.לא מזמן כתבתי מאמר נרחב שמתאר את הדרמה הגדולה סביב ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) שמשמעותה היא שגוגל מחסלת את האינטרנט כפי שהכרנו אותו. שההכרזה האחרונה של גוגל מבהירה את האמת המרה: גוגל בונה חומה בֶּינה לבין אתרי קניות ואתרי תוכן והגולשים יוכלו לקבל את כל התשובות ולהשלים את כל הפעולות בלי לצאת מהגן הסגור של גוגל. בצורה דומה עוזרי AI למיניהם עושים את אותו דבר. לוקחים תוכן מאתרים, חלקו מוגן בזכויות יוצרים, מאמנים את המודלים שלהם ואח"כ נותנים תשובות על בסיסו מבלי שיוצרי התוכן המקורי נהנים מכך.התופעה הזו של "אפס הקלקות" מגוגל וממנועי AI אחרים היא בעיה גדולה. ישנם לדעתי 3 פתרונות לבעיה הזו.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
ניתן להתייחס לנושא ניקיון רשימות התפוצה (list hygiene) מזוויות שונות ולעיתים אפילו קיים בלבול באופן השימוש במונח הזה.זווית ראיה אחת של ניקוי רשימות תפוצה עוסקת בעיקר בניקיון הטכני של רשימות התפוצה, הזווית השנייה בנמענים שלא נראים פעילים במערכת הדיוור, איך לזהות אותם ומה לעשות איתם? למחוק, לא לדוור אליהם או אולי לנסות להעיר אותם בדרכים שונות.---CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל. קישור אל הבלוג
בפרק זה אנחנו צוללים לעולם הטאבים בג'ימייל ובאפל מייל. חלוקה אוטומטית של תיבת הדואר לקטגוריות כמו Primary, Promotions, Updates משפיעה באופן ישיר על החשיפה של האימיילים שלנו: מיילים חשובים, אישור הזמנה או איפוס סיסמה, עלולים בטעות לנחות בטאב קידומי המכירות או בעדכונים והנמען עשוי לפספס אותם. יחד עם זאת, הטאבים לא בהכרח רעים, הם כלי שמארגן את התיבה ומשפר את חוויית המשתמש.בעוד כמעט כל משווק רוצה שהאימיילים שלו יגיעו לטאב הראשי ולא לקידומי המכירות, זו ככל הנראה לאו דווקא גישה נכונה. אחת האסטרטגיות המרכזיות להתמודדות היא שימוש בתשתיות דיוור נפרדות - שרתים, דומיינים וכתובות IP שונות לדיוור טרנזקציוני, תפעולי ושיווקי. כך מאותתים לספקיות המייל באמצעות reputation מופרד לסוגי דיוור שונים, לגבי כל סוג אימייל. תוכלו לשמוע את Chad S. Whiteמסיר את תפקידי הטאב הראשי לעומת טאב קידומי המכירות המשמש כמרחב ייעודי גם למשווק וגם לנמען. המטרה היא לא להילחם בטאבים, אלא ליצור חוויית משתמש נכונה שמגדילה מעורבות ובונה מערכת יחסים בריאה ויציבה עם הנמענים.
מתקפות פישינג מתגברות בזמן מלחמה. פישינג, כמו "אחיו הבכור", הספאם המאורגן, הפך לחלק משיגרת חיינו.הפישינג של היום, הרבה בזכות יכולות התרגום של כלי AI, כבר לא נראה כמו פעם - עם שגיאות כתיב ועיצוב מוזר. כיום, התוקפים מתחזים בעיצוב מדויק, משיגים לעצמם גישה לשרתים לגיטימיים, ולעיתים גם משתמשים בדומיינים קיימים אמיתיים, כך שההודעה שלהם חומקת מתחת לרדאר ומגיעה ישר לתיבת האינבוקס של הקורבן. בערוצים אחרים - בעיקר ב-SMS ובשיחות טלפון נכנסות, הרבה יותר קל לעבוד עלינו. מתקפות פישינג בעיתות חירוםהחלטות שמתקבלות במהירות, בלחץ או כשאנו מבולבלים הן פעמים רבות כאלה שנצטער עליהן. את זה בדיוק מנצלים מי ששולחים לנו ספאם ופישינג. כמעט תמיד פישינג יגיע כהודעת ספאם, שמטרה היא לדוג פרטים (מכאן גם השם העברי של phishing = דיוג) או לגרום להונאה. כמעט תמיד הנוסח יעשה שימוש ב"הנדסה חברתית" שמנסה לשדר אמינות (כמו בעת התחזות לגורם מוסמך) או תכיפות (הנעה לפעולה מידית) שמטרתה לגרום לנו לפעול מהר ולאו דווקא בשיקול דעת. רמות התחכום של כמה מההונאות האחרונות היא כה גבוה שגם אנשים מנוסים עשויים ליפול בפח.
כשפתחתי את הניוזלטר שלי לפני יותר משש שנים, אני זוכר את ההתרגשות סביב כל נרשם ונרשמת חדשים. המנוי הראשון, השני, העשירי... החמישים – כל מצטרף חדש גרם להתרגשות. הנה זה מתחיל להתקדם לאט, לאט. להגיע ל-100 נרשמים הראשונים נראה בהתחלה כמו לטפס על פסגת הר גבוה.מאה נרשמים ראשונים הם סוג של אבן דרך משמעותית ראשונה בדרך אל האלף הראשון, שמשיקה את קהילת קוראי הניוזלטר שלכם. אותם נרשמים ראשונים נותנים לכם את האמון הראשוני ויעזרו לכם ללמוד מה עובד. אחרי שההורים, הדודים והחברים הכי טובים כבר נרשמו מתוך פירגון, איך משכנעים גם אנשים אחרים להירשם מרצונם החופשי?
האשם הוא תמיד ה-DNSמהו DNS ולמה הוא חשוב כל כך לפעילות אימייל מרקטינג?מערכת שמות המתחם, ראשי תיבות Domain Name System (או DNS) היא מרכיב קריטי לתפקוד כל תשתית אינטרנט. לעיתים קרובות אולי בגלל היותו מרכיב טכני, ה-DNS ואופן ניהולו אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה מצד מדוורים או בעלי אתרים.במסגרת תהליכי ליווי לקוחות אני נתקל בהמון בעיות סביב ה-DNS שבהקשר של אימייל מרקטינג ותפעול תקין של אימייל בכלל, ל- DNS תפקיד קריטי. הוא שומר בתוכו את כל ההגדרות הדרושות לזיהוי, ניתוב, אימות ואבטחת תעבורת האימיילים. כאשר אימייל נשלח, שרתי הדואר בצד המקבל פונים אל ה-DNS של הדומיין השולח ובודקים רשומות SPF, DKIM ו DMARC -כדי לבצע בדיקות ולהחליט אם לקבל את ההודעה, לסווג אותה כספאם, לדחות אותה בהתאם למדיניות DMARC ופרמטרים אחרים.בכל אימייל שנשלח ממערכת הדיוור או כל מערכת מדוורת בשם הדומיין, שרתי הדואר של הצד המקבל יבצעו פניות אל ה-DNS של הדומיין ויבדקו את הרשומות לאימות הדומיין SPF, DKIM, DMARC.
גוגל לא פראיירית והיא מחסלת את האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותובמשך שנים מנוע החיפוש של גוגל שלט בכיפה וללא עוררין היה שער הכניסה לאינטרנט. כמו הסלוגן של דפי זהב "אם אתה לא שם אתה לא קיים", אתרים קמו ונפלו, עסקים פרחו או נבלו בהתאם למיקום האתר שלהם בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש הכל יכול של גוגל.אלא שכמו דיקטטורים רבים השליט הבלתי מעורער הפך כמעט בן לילה לטרקטור סובייטי מיושן כש-OpenAI הציגה את ChatGPT. אני יכול להעיד על עצמי שבחודשים האחרונים אני כמעט לא מחפש דרך גוגל אלא באמצעות ChatGPT business ו-Perplexity Pro. כיוצרהבלוג crm.buzz שחוגג בימים אלה שש שנים שלאורכן השקעתי מאמצים אדירים להפוך אותו לערוץ התוכן המוביל בעברית לכל מה שקשור באימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני די מודאג. חלק לא מבוטל מהתנועה אל האתר קשור במילות מפתח הרלוונטיות לתחום. זה יחייב אותי כמו יוצרי תוכן אחרים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את עצמי לעידן שבו חיפוש מבוצע אחרת.
אם אתם עושים אימייל מרקטינג בוודאי ניסיתים או אולי חשבתם לנסות לעשות A/B Testing בעגה המקצועית נקרא גם split testing.פעמים רבות A/B Testing אינו יותר טוב מאשר להטיל מטבע. הוא פשוט טעות סטטיסטית ולא מדע מדויק. בנוסף, מגבלות שונות כגון יכולות מערכת הדיוור או גודל הרשימה, גורמות למשווקים לפספס או שלא לקבל את התובנות הנכונות ממהלך A/B Testing ומה שמתחיל כרעיון לניסוי כמעט מדעי הופך לסימון וי על המשימה, הנה ניסינו, כשבמקרה הטוב הניסוי לא מצליח ובמקרה הגרוע הניסוי גורם ליותר נזק מתועלת.אחת הבעיות הנפוצות בטסטים היא confirmation bias – משווקים לעיתים בוחרים את הגרסה שהם מראש העדיפו, גם אם התוצאה לא חד משמעית. או לחלופין, מתרגשים מהבדל קטן מאוד בלי לבדוק האם הוא מובהק סטטיסטית או שמדובר ב"רעש".שליחת גרסאות שונות עלולה לייצר "רעש" בנתוני ה־sender reputation – במיוחד אם המערכת לא יודעת לאחד את קצב השליחה על פני כל הגרסאות. זה יכול לפגוע בעבירוּת (deliverability), במיוחד ב־warmup או בקמפיינים לא מבוססים.כדאי גם לצאת למהלך של A/B Testing לא על מנת "לבדוק רעיונות" אלא כדי "לבדוק ולאשר הנחות עבודה". כלומר לפני כל טסט כדאי לשאול את השאלות ולחדד מה רוצים להוכיח...