Streetwise Hebrew

The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pigu’ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה “Bo nikach dkira ktana” – Let’s take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה “Mashehu mukar et libi dakar” – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It’s just a little prick – זו רק דקירה קטנה “Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi” – Her living stair used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le’echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I’ve got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני “Medukar” – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – “Like a dagger in the heart” – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב   Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה   Playlist and Clips: Tofa’at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te’una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke’ev (lyrics) Eich le’echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)

In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit” – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti’ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי “Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi” – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב”כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות   Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu’ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip

The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda’ah – I received a message – קיבלתי הודעה “Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad” – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – “Roger that” – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור “Afilu kos mayim lo kibalti’” – I didn’t even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי “Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?” – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי  Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la’asot – Things which are ‘done’ – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It’s not done – זה לא מקובל “Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts” – In Europe it’s unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס “Ze lo mekubal alay” – It’s unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim” – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda’ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה “Eich lehitkabel lemisra ba-t’hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek” – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים “Hitkablta” – You’re hired – התקבלת   Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB

The Hebrew word חמוד, which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy’s explanation on how ‘hamud’ can be either endearing or angry. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hamood – Cute, sweet – חמוד Lahmod – To covet – לחמוד Alhamdullila – Praise be to God – אלחמדולילה “She-yihyu lecha male yeladim hamudim” – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים Hamuuud, todah! – Sweet, thanks! – חמוד, תודה  Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה “Al tikre’I li hamuda” – Don’t call me ‘darling’ – אל תקראי לי חמודה “Hamudi, bo hena” – Sweetie, come here – חמודי, בוא הנה “Omrim li she-ani hamud” – Everybody tells me I am cute – אומרים לי שאני חמוד Yeled hamud ba-kita – Cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה Eize hamud – How cute – איזה חמוד   Playlist and Clips: Opick feat. Amanda – Alhamdulillah Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics) Majid Al Muhandas – Hamudi

An עוזר is an “assistant,” but it could also mean “he’s helping” – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה Ulai at yechola la’azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי  Ze lo azar –  It didn’t help – זה לא עזר לי “Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar” – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help – לא יעזור בית דין Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A male first name or surname – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה “Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra” – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public’s help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be’ezrat ha-shem – With God’s help – בעזרת השם Basad (Be’siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס”ד, בסיעתא דשמיא Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe’azer be- To be helped by – להיעזר ב Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר   Playlist and Clips: Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor Sh’chuna – Vicky lomedet levakesh ezra Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics) Sarit Hadad – Be’ezrat ha-shem (lyrics)

The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Legaresh – To expel, to deport – לגרש Gerush – Expulsion, deportation – גירוש “Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad” – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים “Gershu et ha-mishpacha sheli” – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי “Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila” – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה “Le-yehudim she-hem tse’etsa’im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto” – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it’s relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו Megorash – Deportee – מגורש Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד “Ha-horim sheli hitgarshu” – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים “Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים   Playlist and Clips: Gerush Sfarad Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics) Ha-horim sheli hitgarshu

The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kabala – Receiving – קבלה Sh’ot kabala – Office hours – שעות קבלה Kabala – Receipt – קבלה Heshbonit – Invoice – חשבונית Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות “Hi lo stam architektit, yesh la kabalot” – She’s not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות “Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot” – I’m looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת Tna’ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה Ma tna’ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית   Playlist and Clips: Sh’ot kabala – Office hours Kabala, receipt Kabala ba-malon Kabbalah Kabalat Hachlatot – Decision making Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala Ep. no. 125 about heshbon, bill Ep. no. 346 about tax evaders HEB

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what’s זיל הזול? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zol – Cheap – זול Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה “Ad achshav ha-amira hayta ke’ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi’im lemehirim shel tel aviv.” – Until now everybody said ‘go to the periphery, it’s cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices’ – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים Shuk ha-carmel – Tel Aviv’s ha-carmel market – שוק הכרמל Be-zol – For cheap – בזול Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול Rak ha-yom – Today only – רק היום Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר Stalbet – Chill – סתלבט “Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch” – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך “Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur.” – It’s not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור Zol – Common, vulgar, unrefined – זול Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול Lehozil – To lower the price – להוזיל Hozala – Price reduction – הוזלה Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים   Playlist and Clips: KAN TV – Ba-periferia zol? Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics) Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)   Ep. no. 135 about yatsata be-zol Ep. no. 148 about sales Ep. no. 438 about deals

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות  Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע   Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra’ad – Shivering, trembling – רעד Re’ida – Shivering – רעידה Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה “Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה  Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar’id – To vibrate – להרעיד Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן  Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד   Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics) Re’idat adama Vibrato – Har’ada

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ra’al – Poison – רעל Re’alim – Poisons – רעלים Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל “Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים  Ra’il – Toxic – רעיל Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל “Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har’ala – Poisoning – הרעלה Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל  Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא   Playlist and Clips: Or Litman – Ra’al (lyrics) Nikuy re’alim Lehar’il et ha-mayim Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע “Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע   Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics) Eru’a hokara – Tribute Eru’ah be-hafrada “Ani nichnas la-er’ua” Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה “Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון אין לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה “Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת “Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים “Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו “Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות   Playlist and Clips: Pniyot yamina Pniyat parsa Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics) Alis – Parses (lyrics) Pniya mekoovenet

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה “Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי “Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה “Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום “Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח “Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי “Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל “Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר “Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי   Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Pnu le-rofe ha-mishpacha Exceptional People Documentary Ep. 6 about Ata or At HEB Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafta’ah – Surprise – הפתעה Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש “Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה   Playlist and Clips: Beitsat hafta’ah Dana Berger – 2007 (lyrics) Tnuva commercial Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics) Pirsomet: Gam atem tufte’oo

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב “anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit’asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים   Playlist and Clips: KAN TV – Richvei asfanoot Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics) Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף “Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים Asif – Harvest – אסיף Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף Isoof – Picking up, collecting – איסוף Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות Ne’esaf – Collected – נאסף Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו “Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי Osef – Collection – אוסף Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות Asefa – Assembly – אסיפה Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף   Playlist and Clips: Batsal Yarok – Asif (lyrics) Le’esof kesef Le’esof me-ha-snif Isoof atsmi Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics) Osef bubot   Ep. no. 124 about kolel (includes) Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu araz – He packed – הוא ארז Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד “Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות “Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה Ariza – Packing, packaging – אריזה “Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה “Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה “Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק Arooz – Packed – ארוז Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג   Playlist and Clips: KAN TV – Arazta levad Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics) KAN TV – How to pack when you move to a new house? Ariza – Packaging Arizot Maaraz matana Maarzei shai   Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sidra – Series – סדרה Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית Sdarot – Series (pl.) – סְדרות Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה Rotse’ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי Ra’item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על   Playlist and Clips: Sidrat hartsaot, lecture series Páginas da Vida – Yoman Hayim Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics)   Ep. no. 24 about beseder; HEB Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yozma – Initiative – יוזמה Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום Yazam – Entrepreneur – יזם Yazam/yazemet  hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש Lizom – To initiate – ליזום Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים   Playlist and Clips: Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics) Yazam Yazamoot Ep. no. 80