Streetwise Hebrew

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it’s no surprise that the word כדאי – ‘it’s worth it’ – is so popular in everyday use. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי Ze lo kedai – It’s not worthwhile – זה לא כדאי Kedai lachem – It’s worthwhile for you – כדאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it’s worth it for you – ברור, כדאי לך Mamash lo kedai lecha – It’s really not worth it for you – ממש לא כדאי לך “Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it’s worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir’ot et ha-seret haze?-  Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה Kedai lihyot nechmad -It’s worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד “Kedai lachem lichyot” – It’s worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – In order to – כדי Kedai she-tishtok – It’s better for you to shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – You’d better chill – כדאי מאוד שתירגע Lo kedai she-tavo – You’d better not come – לא כדאי שתבוא Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח Le’an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת   Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics) Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב “anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit’asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים   Playlist and Clips: KAN TV – Richvei asfanoot Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics) Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף “Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים Asif – Harvest – אסיף Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף Isoof – Picking up, collecting – איסוף Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות Ne’esaf – Collected – נאסף Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו “Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי Osef – Collection – אוסף Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות Asefa – Assembly – אסיפה Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף   Playlist and Clips: Batsal Yarok – Asif (lyrics) Le’esof kesef Le’esof me-ha-snif Isoof atsmi Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics) Osef bubot   Ep. no. 124 about kolel (includes) Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu araz – He packed – הוא ארז Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד “Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות “Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה Ariza – Packing, packaging – אריזה “Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה “Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה “Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק Arooz – Packed – ארוז Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג   Playlist and Clips: KAN TV – Arazta levad Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics) KAN TV – How to pack when you move to a new house? Ariza – Packaging Arizot Maaraz matana Maarzei shai   Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sidra – Series – סדרה Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית Sdarot – Series (pl.) – סְדרות Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה Rotse’ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי Ra’item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על   Playlist and Clips: Sidrat hartsaot, lecture series Páginas da Vida – Yoman Hayim Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics)   Ep. no. 24 about beseder; HEB Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yozma – Initiative – יוזמה Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום Yazam – Entrepreneur – יזם Yazam/yazemet  hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש Lizom – To initiate – ליזום Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים   Playlist and Clips: Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics) Yazam Yazamoot Ep. no. 80

The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה Atem ro’eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת’אולימפיאדה Agav – By the way – אגב Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות Lenatsech – To win – לנצח Lehafsid – To lose – להפסיד Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף Medalyat arad – Bronze medal – מדליית ארד “Ha-masa’it im ha-medalyot ba-derech” – The truck with the medals is on the way (a cynical way to say, you haven’t really done anything impressive) – המשאית עם המדליות בדרך “Ha-medalya ba-derech” – The medal is on its way – המדליה בדרך S’chiya – Swimming – שחייה Shayit – Sailing – שייט  Hit’amloot machshirim – Artistic gymnastics – התעמלות מכשירים Targilei kora – Gymnastics balance beam exercises – תרגילי קורה Rowing – Chatira – חתירה Lachtor – To row – לחתור  Kfitsot la-mayim – Diving – קפיצות למים Hets va-keshet – Archery – חץ וקשת Triathlon – Triathlon – טריאתלון Tennis shulchan – Table tennis – טניס שולחן   Playlist and Clips: KAN TV – The numbers behind the olympics Static & Ben-El feat. Neta Barzilay – Efes Ma’amats (lyrics) Ep. no. 68 about livchor, to choose HEB  Ep. no. 305 about ve-, va-, voo HEB Ep. no. 366 about kfitsa HEB Ep. no. 378 about kesef HEB

The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let’s learn why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך Metavech – Mediator, middleman – מתווך Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות “Halo halo halo, ani lo metavech beynechem” – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם “Metavchim ze am” – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם Tivooch – Mediation – תיווך Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך Dmei tivooch – Finder’s fee – דמי תיווך “Ze lo mi-tivooch, ken?” – I hope it’s not through an agent – זה לא מתיווך, כן Nadlan – Real estate – נדל”ן, נכסי דלא ניידי Mashki’im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל”ן Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית  Li-mkhira – For sale – למכירה Le-haskara – For rent – להשכרה Ani mechapes, mechapeset dira le-haskara – I am looking for an apartment to rent – אני מחפש/ת דירה להשכרה Ani mechapeset dira limkhira – I am searching for an apartment that's for sale – אני מחפשת דירה למכירה Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Mehkirat sof mlay – Inventory sale – מכירת סוף מלאי   Playlist and Clips: Josi Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Qatari mediation Dmei tivooch – Real estate agency fees Nadlan – Real Estate Rona Keinan – Ha-dira Be-ge’ula (lyrics)   Ep. no. 191 about be’alim HEB Ep. no. 307 about searching HEB

Imagine this: You are walking your dog in the ‘Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע Eich korim lo? Eich korim la? – What’s her name, what’s his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף Kelev ze’ev – Wolfhound – כלב זאב Geza, gza’im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים Eize geza hu/hi? – What breed is it? – איזה גזע הוא/היא  Ze kelev giz’ee? – Is it a purebred, a pedigreed dog? – זה כלב גזעי Hu/hi beseder im klavim acherim? – Is he/she okay with other dogs? – הוא/היא בסדר עם כלבים אחרים Ken, betach – Yes, sure – כן, בטח Ulai adif she’lo – Maybe it’s better not – אולי עדיף שלא   Playlist and Clips: Ginat klavim – Dog park Arik Einstein – Kama She-ratsiti Kelev (lyrics)   Ep. no. 198 about tarimu, pick up after your dogs HEB Ep. no. 210 about hatifim, treats HEB Ep. no. 349 about kalba tova, good dog HEB Ep. no. 401 about Hebrew expressions with animals HEB

You’re eyeing the cheddar cheese at a Tel Avivi deli. Now comes the big question: How do you ask the seller to give you 100 grams of it in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lishkol – To weigh – לשקול Ani shokel / shokelet 63 kilo – I weigh 63kg – אני שוקל / שוקלת 63 ק”ג Ani shokel/shokelet et ha’optsiot sheli – I am weighing my options – אני שוקל / שוקלת את האופציות שלי Shakalti – I weighed – שקלתי Kama ata shokel, kama at shokelet? – How much do you weigh? – כמה אתה שוקל, כמה את שוקלת Kama ze shokel – How much does it weigh? – כמה זה שוקל Tishkol / Tishkeli li – Weigh it for me – תשקול / תשקלי לי Ten / Tni li reva tsfatit – Give me 250 grams of Tsfatit cheese – תן / תני לי רבע צפתית Ten li hetsi (kilo) – Give me half a kilogram – תן לי חצי Shkol milim, shkeli milim – Weigh your words – שקול מילים Shkila – Weighing – שקילה Shkilat hatsi ha-gmar – The semi final weighing – שקילת חצי הגמר Shoklim lehashkia – are you considering investing? – שוקלים להשקיע  Ani shokel laavor le-London – I am considering moving to London – אני שוקל לעבור ללונדון Ani shokel / shokelet ma’avar le-hul – I am considering moving abroad – אני שוקל / שוקלת מעבר לחו”ל Shikul – Consideration – שיקול Yesh shikulim lekan u-lekhan – There are different considerations, factors on both sides. – יש שיקולים לכאן ולכאן “Ha-derekh ha-nechona beyoter lehishakel hi pa’amayim be-shavua” – The best way to weigh yourself is by doing it twice a week – הדרך הנכונה ביותר להישקל היא פעמיים בשבוע Ani tsarich/tsricha lehishakel – I need to get myself weighed – אני צריך /  צריכה להישקל Nishkalta / nishkalt ? – “Have you weighed yourself?” – נשקלת Benadam shakool – Reasonable person – בנאדם שקול Hachlata shkoola – Prudent decision – החלטה שקולה   Playlist and Clips: Laredet be-gadol – Shkilat hatsi ha-gmar Shoklim lehashki’a Lehishakel – To weigh oneself Corinne Alal – Kama Ze Shokel (lyrics)   Ep. 83 about latet, to give

The Hebrew word משקל means both weight and the device we use to measure weight, a scale. Whoa! That complicates things. How do we utilize this word in all its possible uses? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mishkal – Weight, scale – משקל Shomrei mishkal – Weight Watchers – שומרי משקל Odef mishkal / mishkal yeter – Excess weight, overweight – עודף משקל / משקל יתר Mishkal odef – Overweight (suitcase) – משקל עודף Horadat mishkal / yerida ba-mishkal – Weight loss – הורדת משקל, ירידה במשקל Laredet ba-mishkal – To lose weight – לרדת במשקל Yaradti ba-mishkal – I lost weight – ירדתי במשקל Lehaalot / laalot ba-mishkal – To gain weight – להעלות/לעלות במשקל Mishkal naki – Net weight – משקל נקי Mishkal beiti – Home scale – משקל ביתי Mishkal mitbach – Kitchen scale – משקל מטבח Mishkal neged – Counterweight – משקל נגד Shivooy mishkal – Equilibrium, balance – שיווי משקל “Ve-en lach rega shel shivuy mishkal” – And you don’t have a moment of balance – ואין לך רגע של שיווי משקל Hi ibda et shivooy ha-mishkal ve-nafla – She lost her balance and fell – היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה “Ata noten / at notenet le-ze yoter midai mishkal” – You are giving this too much weight – אתה נותן / את נותנת לזה יותר מדיי משקל Mishkal notsa – Featherweight – משקל נוצה Mishkal kaved – Heavyweight – משקל כבד Mishkal – Noun pattern (grammar) – משקל Imoon mishkolot – Weights exercise – אימון משקולות   Playlist and Clips: Shomrei mishkal Yerida ba-mishkal Astar Shamir – Rega shel Shivooy mishkal (lyrics) Imoon mishkolot – Weights exercise   Ep. no. 133 about odef, adif Ep. no. 155 about yarad, going down Ep. no. 296 about exercise, targil. HEB

How do we respond when someone thanks us in Hebrew? What are the equivalents of, ‘you’re welcome’, ‘don’t mention it’ and ‘it’s nothing’? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Al lo davar – You’re welcome – על לא דבר En be’ad ma, en al ma – You’re welcome – אין בעד מה Bevakasha – Please / here you are / you’re welcome – בבקשה Ein be’aya – No problem – אין בעיה Tafsik, dai / tafsiki, dai – Stop it, enough – תפסיק/תפסיקי, די Higzamta / higzamt / higzamtem – You’re too much – הגזמתָ/הגזמתְ/הגזמתם Be-kef – With pleasure – בכיף  Be-simcha – With joy – בשמחה Be-ahava – With love – באהבה Shtuyot – Nonsense – שטויות Ba-ktana – Nothing major – בקטנה Toda raba lecha/ lach – Thank you (m, f.) – תודה רבה לך   Playlist and Clips: Ep. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 48 about lehafsik, to stop Ep. 100 about toda Ep. 122 about waiter talk and be-kef Ep. 137 about lehagzim Ep. 268 about No, thanks

The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Masri’ach – Stinky, smelly – מסריח Sirachon – Stench – סירחון Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות “Russiya masricha, tachzeri le-rusia” – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה Smolani masri’ach – “Stinky” leftist – שמאלני מסריח “Ata efes masri’ach’” – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח Targil / keta masri’ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול Achshav kol ha-bayit masriach me-re’ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון Yesh po mashehu masri’ach – There’s something fishy about it – יש פה משהו מסריח Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש Lehasri’ach – To stink, to smell – להסריח Mishehu hisri’ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו   Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics) Gvinot masrichot Masricha   Ep. no. 16, cursing drivers HEB Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB Ep. 132 about keta masri’ach HEB Ep. 231 about eww, disgusting HEB Ep. 277 about ptsatsa, bomb HEB

From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, “Shazam, can you recognize this song?” Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי Mazap, Ma’abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי Mazapnikim – The forensics guys – מז”פניקים Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי Lezahot – To identify, to recognize – לזהות Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don’t you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה “Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize – שירים שהשזאם לא מזהה Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה “Tsipor lo mezuha” – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב”ם, עצם בלתי מזוהה Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו “Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit” – You’re telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית Hizdahoot – Identification – הזדהות Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים   Playlist and Clips: KAN TV – Zihuy panim – Face recognition Zihuy koli – voice recognition Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won’t recognize  Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes Margalit Tsan’ani – Menta (lyrics) How to block an unidentified number – Mispar lo mezuhé Abam – UFO Sarit Hadad – Inteligentsiya (lyrics)

The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zehut – Identity – זהות “Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו Mispar zehut – ID number – מספר זהות Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות “Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך “Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות   Playlist and Clips: Mercedes Band – Zehut (lyrics) Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics) Tehudat Zehut – ID Card Mishehu gonev lachem et ha-zehoot Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Politikat Ha-zehuyot What’s zehut migdarit? Ynet – Identical twins – Teomim zehim Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics)   Ep. no. 25 HEB EN Ep. no. 63 HEB EN Ep. no. 273 HEB EN

It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית “Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו Lidchot – To postpone – לדחות Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני Bo naziz et ze le-yom acher – Let’s move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה D’chiya – Postponement – דחייה Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל D’chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה Delayed Gratification – D’chiyat sipookim – דחיית סיפוקים   Playlist and Clips: Dachyanoot – Procrastination Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Dachinu – We postponed   Ep. no. 89 about holiday – Hebrew Version Ep. no. 123 about likbo’a  Ep. no. 182 about whining

The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה Lehityashev – To sit down – להתיישב Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב Hityashavti – I sat down – התיישבתי Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ Halutzim – Pioneers – חלוצים Hitnachlut – Settlement – התנחלות Mitnachlim – Settlers – מתנחלים Mityashvim – Settlers – מתיישבים Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ Yishoov – Settling, populating – יישוב Leyashev – To settle – ליישב Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב Hoshava – Seating – הושבה Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה Lehoshiv – To seat someone – להושיב Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics) Shitat Alexander – Eich Lehityashev TV14 mitnahlim/mityashvim Sidurei hoshava – Seating arrangements Lehoshiv ba-moshav ha-kidmi   Ep. no. 124 about Kolel

The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yoshev – Sitting – יושב Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר  Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה Yishuv – Village – ישוב Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון “Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב  Moshav – Village (see more here) – מושב Moshava – Colony (see more here) – מושבה Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס   Playlist and Clips: Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics) Yoshev Rosh – Chairperson Shababnikim  Qigong be-yeshiva Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Shev! Ha-yishuv Moshavim ba-matos – Seats on the plane Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)   Moshav in Wikipedia  Moshava in Wikipedia Ha-yishuv in Wikipedia

The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א Shatu’ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב Artsa – To Israel – ארצה Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה   Playlist and Clips: Ilanit – Eretz (lyrics) Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics) Be-khol ha-aretz Kadur Ha-aretz (earth, globe) Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz Lachzor la-arets Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics) Artsot Ha-brit Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Artsa! Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)   Salah Shabati Ep. no. 166 about חו”ל  Ep. no. 355 about livnot

So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma’am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן “Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא “Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר “Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר “Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא? Slicha – Excuse me – סליחה   Playlist and Clips: Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)   Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 20 about Service in Israel Ep. no. 28 about slicha, excuse me Ep. no. 157 about Israeli brevity