The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמן שהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it.3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.)Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews, and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things” means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things” means something miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.)Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world. Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally.3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש על פסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך.‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey: Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way.2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)...ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such).3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון!משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan.Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.)2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא!ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach.2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc.Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס*לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימהנדבת משפחתו שי'

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל.משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) The analogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world, was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew.2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בנקודה העיקרית של חיוב לימוד התורה משתווים כל ישראל משא"כ באופן קיום המצוות (אין חילוק בין לימוד הדין ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" שבתחלת שו"ע ודיני נזקי הגוף שבסוף שו"ע – ה"ז באותו כח השכל וכח הדיבור, משא"כ בקיום מצוות אלו יש חילוק מן הקצה אל הקצה). ולכן הענין דאחדות ישראל נפעל ע"י התורה. ולכן גם המעבר בין העבודה דחודש תשרי ל"ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"י הממוצע וההכנה של שמחת תורה דוקא (ולא שמחה של מצוה שבחגה"ס), שזה פועל הענין דאחדות ישראל גם במצב של "פרידתכם". וזהו מה שעוררו ע"ד ההוספה בקביעות עתים לתורה – ללמוד ע"מ לקבל סמיכה לרבנות, "יורה יורה" ו/או "ידין ידין". ושהנהלות הישיבות והכוללים יקבעו זה כחלק מסדרי הלימוד. וגם יו"ל קובצי חידושי תורה פעמיים השנה – לקראת חה"פ ור"ה. וגם בעלי עסק יוסיפו בקביעות עתים לתורה, גם בלימוד שו"ע, ובקיום המצוות. משיחת יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 Synopsis Unlike with mitzvos, all Jews are equal in the core obligation to study Torah. (Whether one learns the law, “I have placed Hashem before me always” at the beginning of Shulchan Aruch or the laws of bodily damages at the end of Shulchan Aruch, he uses the same faculty of intellect and the same faculty of speech. But when it comes to keeping these mitzvos, they are extremely different). Thus, Torah expresses Jewish unity, and this is why the link and preparation between the month of Tishrei and the month when “Yaakov goes on his way” is (not the “joy of a mitzvah” of Sukkos, but ) Simchas Torah – because Torah causes the people to be united even in their “parting.” This is why there was a call to increase in fixed times for Torah study, with the goal of receiving semicha, and a call for the administrations of the yeshivos and kollelim to make this part of the study curriculum. They should also publish collections of novel Torah insights twice a year, before Pesach and before Rosh Hashanah. Businesspeople, too, should increase in their fixed times for Torah study, including study of Shulchan Aruch, as well as in their mitzvah observance.Excerpt from sichah of Sunday, parashas Noach, 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח!משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.) The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא]משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.” And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, with the 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.)Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.)2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"!ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”!2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו".משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.”Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד.ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid.2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested.Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025