The Human Founder

Shared roots, intertwined memories There are some conversations that stay with you long after they end. The kind you anticipate with a special excitement, reserved for rare and meaningful moments in life. That’s exactly how I felt before sitting down with Dr. Edith Eva Eger – Holocaust survivor, psychologist, and bestselling author of The Choice, The Gift, and The Ballerina of Auschwitz. If I could add another title to her name, it would be this: an incredible founder at 98, who, with the right people around her, built a brand that is both deeply authentic and profoundly impactful. A brand rooted in her life story, her choice to grow out of unimaginable trauma, her belief in resilience as a healing force, and a company that has become her life’s work – making a profound human impact. My connection with Edith was personal. Reading her book, I felt our shared history and common messages. We were both dancers, and this had a profound influence on our lives. And like her, I see resilience as the thread to guide me through life. The moment I opened her book, I knew one day we’d speak. My grandparents, Nushi and Karol Feher, and my partner’s grandmother, Marta Schun, were all born in Košice – the same city Edith was born in. I couldn’t stop imagining my grandmother and Edith walking down the very same streets before the war. The echoes ran deep. Edith danced for Mengele, and that dance saved her and her sister Magda’s lives. My grandmother Nushi and her sister Oli were chosen to live by him because they were “too beautiful.” Our conversation felt intimate, like a thread stitching generations together. Edith is 98 – the age my grandmother would have been today.  Sometimes her age showed, and the conversation wandered, but her grandson Jordan gently guided her back. I received it with nothing but compassion and respect. To me, that only made the conversation more human, more precious. I hope you’ll feel it too. Choice as the doorway to freedom When I asked Edith how she survived Auschwitz when so many others didn’t, she said that even there, surrounded by barbed wire, she kept telling herself: This is temporary. I will get out. She also told me that in that darkness, she found God – for her, a symbol of her choice not to lose her inner voice or her hope. Her reminder is timeless: we can’t always control what happens to us, but we can always choose how we respond. For entrepreneurs and leaders, that’s a powerful truth – our daily choices of mindset and reaction are what shape the entire journey. Resilience – personal and collective Here in Israel, since October 7, we live with daily trauma. Edith is a living proof that even the most horrific situations don’t last forever. Her life itself is evidence that you can hold on to hope, even when your heart is broken. She repeated again and again that she doesn’t stay in the past – she chooses to live in the present and build a future from it. That message feels especially urgent now, as we search for ways to hold ourselves and our children in a world of uncertainty. We need to remember: this too shall pass. And out of the fracture, we can grow, heal, and live again. Family as an anchor, resilience across generations Edith had two sisters, Magda and Clara. In Auschwitz, she and Magda went through hell together, and their bond became their survival. They held each other up, encouraged each other, and gave one another a reason to keep going. Even decades later, Edith said her sister’s presence was her strength – and hers in return. For her, this isn’t only about family. She believes we all need someone who truly sees us. And once we have that, we’re stronger. Resilience, she says, is built inside relationships – and that’s how it gets passed from one generation to the next. Writing, meaning, and meeting Viktor Frankl We also spoke about her meeting with Viktor Frankl and about writing as a way of healing. Just like he wrote about the life-saving power of meaning, Edith chose to transform her trauma into purpose. She said writing came not from invention, but from simply listening inward and letting the story come out. Jordan, her grandson, added that The Choice wasn’t guaranteed. Earlier attempts had failed. Only at 89, when she connected with Doug Abrams – an agent who became a true partner – did the right team form, and that’s what made the book possible. And The Choice is different from other Holocaust memoirs. Edith didn’t just tell a historical story – she wrote about the human condition: fear, choice, hope, the search for meaning in darkness. That’s why even people who never faced the Holocaust find life lessons in her book: how to carry pain, how to choose again, and how to turn personal fractures into opportunities for growth. It’s never too late to begin again Edith started studying psychology in her 40s, finished her PhD in her 50s, got married, divorced, remarried the same man when she chose him again, and published her first book at almost 90. Every one of those steps was a conscious choice – to keep growing, to keep becoming, to keep doing what mattered most to her. Her story reminds us that as long as we’re alive, we can always choose again. We can pause, listen inward, and write a new chapter. Sometimes, it’s later in life that wisdom, depth, and clarity arrive – and with them, the ability to truly impact others. Edith proves that age isn’t a barrier – it’s a doorway to renewal, to new opportunities, and to turning the past into a gift for the world. An entrepreneurial mindset for life itself Talking to Edith and Jordan wasn’t just another podcast recording (to me, they never are – they’re always human encounters, fertile ground for shared creation). But this one carried another layer – personal, generational, historical, emotional. Beyond seeing in Edith the image of my grandmother, beyond the window into history, beyond my deep admiration for her – she reminded me of something vital: the choices we make every day shape the way we live. Resilience isn’t only personal; it carries forward, touching others long after we’re gone. Edith showed me that an entrepreneurial mindset isn’t only about starting companies, leading people, and achieving success. It’s about choosing, again and again, how we face challenges, how not to get stuck in the past, and how even pain can become fertile ground for growth. It’s about choosing to see the light even in the darkness, and reminding ourselves that the power to create change begins within. That, to me, is a message for us all – as leaders, as managers, and as human beings.

ענווה כנוכחות אמיתית יש אנשים שנכנסים לחדר ומיד מרגישים אותם - לא בזכות טייטלים או עוצמה מוחצנת, אלא בזכות שקט פנימי, הקשבה וענווה. נתי אמסטרדם הוא בדיוק כזה. גם כשהוביל ארגונים בינלאומיים וכשהקים את הפעילות של אנבידיה בישראל, הוא נשאר קודם כל אדם שמדבר בגובה העיניים. מנהיגות אצלו מתחילה ביכולת לראות את מי שמולך ולהניע אנשים יחד. ההחלטה שמעצבת מסע כשפנו אליו עם ההצעה להקים את אנבידיה בישראל בשנת 2017, נתי הבין שמדובר ברגע מכריע. זה לא היה עוד תפקיד, אלא בחירה לשאת אחריות כבדה ולהציב לעצמו מטרות שיחזיקו אותו לאורך שנים. הוא מתאר זאת כרגע משנה חיים - הזדמנות לקחת חלק בבניית פעילות שמכוונת לא רק לשוק המקומי, אלא ליצירת השפעה עולמית. מטרות שמבקשות לשנות את העולם לאורך הפרק נתי חוזר על נקודה שמניעה אותו גם היום: אנבידיה אינה פועלת רק כדי לפתח טכנולוגיה, אלא כדי להציב מטרות שמסוגלות לשנות את העולם. זו שאיפה שמרימה את הרף לכולם - מהנדסים, מנהלים ויזמים. היא מגדירה את הפוקוס שלו: לזהות את המקומות שבהם אפשר להביא ערך אמיתי בקנה מידה רחב, ולפעול בעקביות כדי לקדם אותם. עבור יזמים, זו קריאה לא להסתפק בהישגים קטנים או קוסמטיים, אלא להציב מטרות מעוררות השראה גם אם הן מאתגרות. משחק עדין בין זמן, פוקוס וקצב הזמן, בעיני נתי, הוא המשאב היקר ביותר. כל החלטה היא בסופו של דבר החלטה על הקצאת זמן. כדי להחזיק באחריות בסקייל גדול, הוא בוחר לייצר פוקוס חד: מטרות מדויקות שמנחות אותו ואת הצוות, ובהירות שמאפשרת לכולם לרוץ יחד. הקצב כאן הוא חלק בלתי נפרד - סנכרון נכון, סדרי עדיפויות ברורים, ופגישות ממוקדות שמייצרות מהירות בלי לאבד איכות. זהו שיעור שכל יזם יכול לקחת לעצמו: ניהול זמן ופוקוס אינם כלי עזר, אלא תנאי יסוד להצלחה. לדעת לשחרר כדי לאפשר במקביל לדרישות הגבוהות, נתי מספר על אחד השיעורים המשמעותיים ביותר שלמד: לשחרר. לא לנסות להחזיק הכל לבד, אלא לסמוך על אנשים, לבזר אחריות, ולתת לצוות להוביל גם במחיר של טעויות בדרך. היכולת הזו היא מה שמאפשרת לארגון לגדול ולהישאר יציב, ומה שמבחין בין ניהול של משימות לבין הנהגה של אנשים. זה לעולם לא מופע יחיד נתי מדגיש שהישגים בסדר גודל כזה אינם “מופע יחיד”. אנבידיה היא דוגמה חיה לכך—חברה שבה ההצלחה נבנית מכוח משותף של רבים, מתוך תרבות שבה המשימה קודמת לאגו. כשכל אחד יודע שהוא חלק ממשהו רחב יותר, נוצרת תחושת שליחות שמניעה קדימה גם ברגעים המאתגרים ביותר. המסע כבחירה יומיומית השיחה עם נתי היא תזכורת חיה לכך שהמסע היזמי נבנה מבחירות יומיומיות: להציב מטרות אמיתיות ולא להסתפק בבינוניות, לנהל את הזמן והפוקוס כמשאב קריטי, לשחרר ולתת מקום לאחרים, ובעיקר—לזכור שענווה היא כוח ולא חולשה. זהו מסע שמבקש לשנות לא רק ארגון או תעשייה, אלא גם את העולם שבו אנחנו חיים.

הצד המנטלי של מיזוגים ורכישות את הפרק הזה הקלטתי כאורחת בפודקאסט "תקציר מנהלים" של ליאור אטיאס, במסגרת סדרה שמוקדשת לנושא M&A - מיזוגים ורכישות. אלו נושאים שלרוב מדברים עליהם בעיקר מהזווית העסקית והפיננסית, אבל אנחנו בחרנו לעסוק במקום הפחות מדובר, ההיבט המנטלי והאנושי. השיחה היתה כל-כך כנה, עשירה ומלאת תובנות, שהרגשנו שהיא חייבת להגיע גם לקהל של The Human Founder. כי כל יזם, בכל שלב של הדרך – בין אם הוא בעיצומו של תהליך מכירה או עדיין רק חולם על האקזיט, יכול למצוא פה ערך אמיתי. מאחורי המספרים והעסקאות – נמצאים אנשים תהליך M&A הוא לא רק מצגות, אקסלים ומשאים ומתנים. הוא קודם כל סיפור על אנשים. המייסדים, ההנהלה, העובדים, המשקיעים - וכל אחד מהם חווה את האירוע הזה אחרת לגמרי. דיברנו על איך נראית ההחזקה המנטלית בשלושת השלבים של כל עסקה - ה-Pre, ה-During וה-Post – ועל האיזון המורכב בין להמשיך להוביל את החברה קדימה לבין להשקיע משאבים וזמן בתהליך המכירה. הרחבנו על איך שומרים על צוות חד ומחויב, גם כשאי אפשר לשתף את כולם בכל הפרטים, ואיך מייצרים שיח אמפתי ושקוף בלי לפגוע בתהליך. נגענו גם ברגעים הפחות זוהרים – מה עושים כשהעסקה נופלת, לפעמים ממש ברגע האחרון, ואיך מייצרים תנועה חדשה מתוך מקום של אכזבה או ריק. שליטה היא אשליה – אז מה כן יש לנו בידיים? אחד המסרים המרכזיים בשיחה היה ההבנה שאין לנו באמת שליטה על התוצאה הסופית. זה אולי קשה לעיכול, אבל זו האמת. במקום להיאחז בתחושת שליטה שהיא לא יותר מאשליה, הצעתי להמיר אותה בתחושת אחריות, במיקוד על צעדים פרקטיים, וביכולת לייצר התקדמות ותנועה – גם כשהתמונה הכוללת עוד לא ברורה. הזכרתי איך במציאות של חוסר ודאות – במיוחד בעולם היזמות – הדבר הכי חכם שאנחנו יכולים לעשות הוא לשים את האנרגיה על מה שביכולתנו להשפיע: הדרך שבה אנחנו מנהלים את התהליך, האיכות של מערכות היחסים שאנחנו בונים, והנוכחות שאנחנו מביאים פנימה. החוזקה האמיתית של יזם – להחזיק דואליות M&A הוא מצב מתמשך שבו אנו מתאמצים להחזיק שני מצבים סותרים במקביל: להמשיך לרוץ קדימה ולבנות את החברה כאילו כלום לא קורה – ובמקביל להשקיע מאמץ אדיר בתהליך המכירה. זה דורש גמישות מחשבתית, יכולת לשחרר אחיזה כשצריך, ואומץ להתאים את עצמנו למציאות שמשתנה לפעמים ביום אחד. דיברנו על היכולת של יזם טוב להרים את הראש אחרי כל טלטלה, לחזור אל ה-White board עם עיניים חדשות, ולראות הזדמנויות חדשות שנולדות מתוך אתגר. זה לא אומר להתעלם מהכאב או מהאכזבה – אלא להרגיש אותם, ואז לבחור לזוז קדימה. למה הפרק הזה חשוב לכל יזם – לא רק למי שמוכר את החברה בחרתי להביא את הפרק הזה גם לThe Human Founder בגלל שהוא נוגע בשורש של מהות היזמות – היכולת להוביל, להחזיק מורכבות, ולשמור על עצמך בתוך תהליכים גדולים ומורכבים. גם אם אתם לא בתהליך M&A כרגע, התובנות כאן נכונות לכל נקודת מפנה בחיי חברה – גיוס, שינוי כיוון, שותפויות אסטרטגיות או יציאה לשוק חדש. בסופו של דבר, מאחורי כל החלטה עסקית עומד אדם – והאדם הזה צריך לדעת לנהל את עצמו לא פחות משהוא מנהל את החברה שלו. אני מזמינה אתכם להאזין לפרק הזה בלב פתוח. תמצאו בו כלים, סיפורים ודוגמאות מהשטח שיעזרו לכם לראות את התמונה המלאה – לא רק את המספרים שעל הנייר, אלא את האנשים, הרגשות, וההחלטות שמעצבים את הדרך.

יזמות שמתחילה מתוך סקרנות — ולא נגמרת כשנגמר הרעש כשהזמנתי את אילון גנור לשיחה, כבר מהדקות הראשונות היה ברור — זה לא יהיה עוד סיפור יזמות רגיל. אילון, ממייסדי מהפכת הטלקום, הוא לא רק יזם פורץ דרך, אלא גם רופא, אמן, צלם, סופר ואיש רנסנס אמיתי. התחלנו ברפלקציה לאחור: אילון מתאר את עצמו כ"דריפטר" — אחד שנותן לרוח לשאת אותו, בלי לתכנן את המסלול, אבל עם סקרנות בלתי נגמרת. סקרנות שהובילה אותו מרפואה, דרך חדשנות טכנולוגית פורצת דרך, ועד לאמנות ולכתיבה. ותו״כ, התענגנו ביחד על Moon River מהסרט האלמותי Breakfast at Tiffany's, כי הרי כולנו ״דריפטרים״ -  נישאים על גבי רוחות החיים. מהנפקה בנאסד"ק לשקט הפנימי שוחחנו על רגעי השיא — ההתרגשות סביב פיתוח הטכנולוגיה שעמדה מאחורי ווקאלטק, ההנפקה ההיסטורית בנאסד"ק, והתחושה שאתה חלק ממשהו ששינה את העולם, בגדר מהפיכה. אבל כמו תמיד, גם כאן הרגעים הגדולים הגיעו עם מחיר: משבר פנימי, תחושת ריקנות, ומפגש עמוק עם שאלות של זהות ומשמעות. אילון סיפר איך ההצלחה שבחוץ לא תמיד מתיישבת עם מה שמתחולל בפנים. איך, אחרי השיא, הגיעו גם הריק, השקט המאיים, והצורך לבנות זהות חדשה — שלא נשענת רק על תפקיד או טייטל. להפוך כאב למקור של יצירה דווקא מתוך המקום הזה של שבר — התחיל מסע אחר. אילון פנה ללימודי אמנות, לכתיבה, ולחקירה פנימית. הוא התחיל ליצור מתוך שקט, לא מתוך צורך להוכיח. ומתוך השקט הזה נולדו גם אמיתות חדשות: שלא כל הצלחה נמדדת באקזיט, ושיש חיים שלמים אחרי הקריירה. דיברנו על התבגרות, על געגועים לאבא בכל גיל, על קבלה, על ריפוי דרך יצירה, על מוסיקה — ועל הרצון לחיות חיים שיש בהם עומק ותנועה. תובנות ממסע חיים שלם השיחה עם אילון גנור הייתה תזכורת חזקה לכך שיזמות היא לא קו לינארי, ולא סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. היא גל שמביא איתו רגעים של שיא — וגם של שפל. והיא לא מסתיימת עם אקזיט, אלא ממשיכה כל עוד יש בך סקרנות. והיא גם סיפור על החיים. כי יזמות היא לכל ובכל גיל, היא ד.נ.א, ואילון במסע חייו הוא דוגמה ומופת ליצירה והתפתחות אינסופית, והיה לי הכבוד לארח את אחד מ״דור הנפילים״ של ההייטק. מוזמנים להאזין לפרק ולפגוש את אילון לא רק כיזם שהקדים את זמנו, אלא כאדם שחי כמה גלגולים — ובחר, בכל פעם מחדש, להקשיב באמת לעצמו ולהמציא את עצמו מחדש.

כשהפודקאסט הפך לרפלקציה אישית את פרק 100 שמרתי לרגע שבו ארגיש ראויה ומוכנה לשבת במקום ששמור ליזמים ולמשקיעים שאני מראיינת -  הצד שמספר את הסיפור ומשתף על המסע שלו, ולא רק שואל עליו.  וידעתי שזה יקרה לאחר שהספר יראה אור. והמתנתי בסבלנות ובאחריות הראויה לדרך. אז אחרי למעלה מ-160 פרקים, מאות שיחות עם יזמים, יזמיות, משקיעים ומנהלים – הרגע הגיע, ולאחר מחשבה, בחרתי שתשב מולי איריס שור – יזמת מבריקה, קולגה וחברה, אשה מאד מיוחדת, שמבינה בני אדם לא פחות טוב משהיא מבינה ביזנס ויזמות. מרקדנית מזכרון – לאישה שמייצרת תנועה מסוג אחר איריס ואני דיברנו על הילדות שלי בשכונת גבעת עדן בזכרון יעקב, ועל החלום להיות רקדנית בברודוויי. בתור ילדה  רקדתי בכל סגנון אפשרי, העמדתי כוראוגרפיות והופעות, יצרתי ולימדתי. היום, כשאני מדברת על מיינדסט יזמי – אני יודעת שהוא היה שם תמיד, רק שלא ידעתי לקרוא לו בשם. לצד החלומות היו בי תמיד גם שיקולים פרקטיים. כבר אז הבנתי את המחירים, את המגבלות – ולא בחרתי ללכת עד הסוף עם עולם הריקוד. ובכל זאת – התנועה לא נעלמה מהחיים שלי, אלא שינתה צורה. והיום, אני רואה עד כמה אותה ילדה שרקדה בלי הפסקה – ממשיכה לייצר תנועה: ברעיונות, בתודעה, במפגשים עם אנשים. וכמו בריקוד - כל העשייה והיצירה שלנו מקורן בשרירי הליבה, שמשולים גם לערכי הליבה שמובילים אותנו בחיינו. העשייה הבלתי נגמרת – ומה גרם לי לעצור שיתפתי את איריס איך מאז ומתמיד פעלתי מתוך דרייב פנימי, כמעט בלתי ניתן לעצירה. יזמתי מגיל צעיר – מכרתי תאנים בגינה בגיל 5, ניהלתי שיעורים פרטיים, הקמתי תפקידים מהיסוד – בצבא, במסע הקריירה המגוון שלי, וגם כשהפכתי לעצמאית. הייתי כל הזמן בתנועה קדימה – בלי לעצור להסתכל אחורה. אבל בשנות ה־30 לחיי משהו התחיל להשתנות, הגוף והמיינד ביקשו קצב אחר, ואני לומדת להקשיב להם. שיתפתי את איריס בכנות בשבר הגדול בחיי – עם מותו הפתאומי של אבא שלי. שהיה עוגן משמעותי בחיי,  והמוות שלו טלטל אותי ונתן לחיים משמעות אחרת. לימים הבנתי שקוראים לזה Brush with death - התחככות עם המוות שמזיזה דברים, מערערת, ומכריחה להתבונן מחדש על מה שחשוב באמת. האמהות וההצלחה – לא או-או, אלא גם-וגם שיתפתי גם על הבחירה הברורה שלי להיות אמא נוכחת, לצד פיתוח הקריירה. אני לא מאמינה שצריך לוותר על צד אחד כדי להצליח בשני – להפך. ההורות שלי הפכה אותי למנהיגה טובה יותר, למאמנת מדויקת יותר, לאדם שלם יותר. היו תקופות מאתגרות, כמו לכל הורה, אבל תמיד ידעתי להציב גבולות, להקשיב לצרכים של הילדים – וגם לצרכים שלי, ולהחזיק בגאון את המתח הזה. ואני מחבקת את כל המחירים - כי בכל פעם בחרתי בחירה מודעת איך לנהל ולאזן זאת.  להפוך את השאלות שלי – למרחב עבור אחרים הכאב הזה – יחד עם המסע שעברתי בעקבותיו – הפך עם הזמן למהות של The Human Founder. לא להישאר רק בשיח של יעדים, גיוסים וביצועים – אלא לשים את האדם, את הרגש, את מה שבין השורות – במרכז. כי את אבא שלי לא הצלחתי להציל, אבל את היזמים שאני מלווה אני מנסה.  כך נולדה המתודולוגיה שלי, ואחריה הפודקאסט והספר. כל אחד מהם מציע מבט אחר על אותו עיקרון: שאי אפשר לבנות שום דבר – אם היזם שמאחור קורס. ושאי אפשר לצמוח – בלי לבנות חוסן מבפנים. פרק של דיוק ונקודת ציון, ולא של סיכום פרק 100 הוא נקודת ציון משמעותית עבורי - תזכורת ללמה אני עושה את מה שאני עושה, מאיפה זה בא, ולאן אני רוצה לקחת את זה הלאה, ולכך שמותר לקחת רגע להשתהות, ואז גם להשתאות. מוזמנים להאזין לפרק הזה – ולהכיר אותי, ואת The Human Founder מזווית אישית וקצת אחרת.

בפרק לייב מיוחד שהוקלט באירוע ההשקה של הספר שלי - "היזם האנושי - איך להקים סטארטאפ ולהישאר בחיים", בחרתי לראיין שלושה חברים מרכזיים באקוסיסטם הישראלי – מרב בהט, מייסדת-שותפה ומנכ״לית Dazz שנמכרה לWiz (זכיתי לראיין אותה לפני ההכרזה בדבר רכישת Wiz על ידי Google), נועם פרידמן, מייסד שותף Airis labs, ויודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת Blumberg Capital – בשיחה שהפכה לדיון על יזמות בשעת משבר, אשר שיתפו בכנות בסיפורים האישיים והמקצועיים שלהם על דרכם המקצועית והאישית ועל המשברים שעברו בדרך, ובפרט מבעד לעדשה של אירועי השבעה באקטובר. יחד, הם מרכיבים תמונה רבת-רבדים של חוסן, אחריות, מנהיגות, גמישות וקהילתיות – מרכיבים שבלעדיהם, יזמות פשוט לא יכולה להתקיים. להתחיל הכי מהר שלך - ואז להגביר חיידק היזמות בער במרב בהט הרבה לפני שיצאה לדרך כיזמת. גם בתפקידיה הקודמים בעולם הקורפורייט תמיד ידעה שיגיע יום שבו תצא לדרך עצמאית. מרב הקימה את Dazz יחד עם שני שותפים, בשיא הקורונה, ולמרות שלא היה להם רעיון מגובש, הם ידעו היטב מה הם לא רוצים לעשות. מתוך ההבנה הזו, הם יצאו למסע וגיבשו חזון חדשני בתחום אבטחת הענן, שהפך בהמשך לאחת מהחברות המבטיחות בעולם הסייבר. מרב מדברת על "client obsession" – אובססיה בריאה ללקוח – שהניעה את הצוות ללמוד, להקשיב ולבנות פתרון מדויק מתוך שיח ישיר עם לקוחות. בתוך תהליך הצמיחה, היא מדגישה שוב ושוב: הכל מתחיל ונגמר באנשים. הגיוסים הלא נכונים של ההתחלה לימדו אותה את הערך של התאמה אנושית ושל קבלת החלטות מהירה. היא מדברת על החשיבות של לגייס צוות מגוון – לא רק מקצועית, אלא גם תרבותית ומגדרית: נשים בצוות ההקמה, עובדים שאינם מאותו רקע או יחידה, שילוב אמריקאים בשלבים מוקדמים – כל אלו איפשרו ל-Dazz לבנות תרבות של גיוון, פתיחות וחשיבה מערכתית מהיום הראשון. גם בשלב מתקדם יותר, כשהחברה כבר התקדמה משמעותית, האתגרים המשיכו להגיע - אתגרים מקצועיים כאשר הבנק שהחזיק בכל כספי החברה קרס; אתגרים אישיים כשאיבדה את אמה האהובה ערב הClosing של עסקת מכירת Dazz לWiz, וקרוב משפחה שלה נהרג ונלקח בשבי במלחמת חרבות ברזל; וכן אתגרים לאומיים עם פרוץ המלחמה כאשר עובדים רבים נקראו למילואים. בתוך הכאוס, מרב החזיקה את כל הצוות, המשיכה להנהיג, ועמדה בחזית החברה בתהליך המכירה לWiz. בדיעבד, היא מתארת את שלוש וחצי השנים שעברו עליה כ"הדבר הכי מטורף שקרה לי בחיים" – אך גם ככזה, היא לא מתחרטת עליו לרגע. להפך – היא מעודדת כל מי שחולם ליזום, להגשים חלומות, ופשוט לצאת לדרך.  head in the sky and fit on the ground - המסע של Airis Labs נועם פרידמן, מנכ"ל ומייסד-שותף של Airis labs, הקים את החברה חודשים ספורים בלבד לפני ה-7 באוקטובר. בשלב הזה, הם עדיין חיפשו מיקוד, בדקו כיוונים והיו בשלבים מוקדמים של גיבוש אסטרטגיה. ואז הגיעה המלחמה – והעולם, כמו גם החברה, השתנה בן רגע. תוך שעות ספורות התקבלה החלטה: עוזבים את הקווים שהותוו מראש ונכנסים לפעולה מיידית. מה שהיה רעיון ראשוני הפך במהירות לאופרציה בשטח שעבדה מול גופים ביטחוניים בזמן אמת. נועם מתאר את התקופה הזו כנקודת מפנה, לא רק עבור החברה – אלא גם עבורו כאדם, כיזם וכמנהל. הוא מדבר על האינטנסיביות הבלתי נתפסת, הפיתוח בלחץ זמן, גיוס של עשרות מתנדבים, עבודה מסביב לשעון – ובמקביל, שמירה על איזון משפחתי, אחריות רגשית לצוות, וניהול בתוך אי ודאות. הוא מדגיש את הדואליות שהתקופה הזו יצרה: מצד אחד, הצורך להיות עם "הראש בעננים" – להיות עם חזון ברור, לחשוב בגדול ולתכנן קדימה, ומצד שני, "להיות עם הרגליים על הקרקע" - הצורך לדלוור, להגיב מהר, ולאפשר קבלת החלטות מהירה. נועם  מצביע על שגרות קטנות כעוגן משמעותי – מדיטציה, זמן עם הילדים, שיחות עם השותפים. כל אלו אפשרו לו להחזיק את המורכבות מבלי לקרוס תחתיה. הוא מתאר את תהליך ההקמה של סטארטאפ כמרתון להבדיל מספרינט - ומדגיש את החשיבות של שמירה על איזון לאורך הדרך. עבורו, יזמות היא לא רק מימוש חזון טכנולוגי – אלא קודם כל ניהול של אנרגיה אנושית. איך מגייסים אנשים למשימה, איך מחזיקים קבוצה לאורך זמן, ואיך ממשיכים להאמין גם כשמסביב הכול משתנה. בתוך הכאוס, הוא מצא בהירות. ומתוך המשבר – בנה לעצמו ולאחרים דרך. השקעות, טראומה ולקיחת אחריות – יודפת הראל בוכריס על כוחן של החלטות רגישות יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת ב-Blumberg Capital, מביאה איתה נקודת מבט נדירה אל נקודת החיבור שבין עולם ההשקעות לעולם הרגשי, האישי והקהילתי. כמשקיעה ואישה שנמצאת בלב האקוסיסטם היזמי – עם פרוץ השבעה באוקטובר התמודדה עם אתגרים אישיים כשבניה גויסו למילואים וחברם הקרוב נהרג בקרב, וגם מקצועיים – כאשר רבות מחברות הפורטפוליו שלה נכנסו למצב קיצון. יודפת מספרת בכנות על האתגרים האדירים שעמדו בפני יזמים עם המשכות המלחמה - עובדים שגויסו או התמודדו עם שכול, צוותים שהתערערו, ויזמים שנאלצו לתפקד מתוך טראומה אישית. במקרים רבים נדרש לא רק מענה עסקי – אלא הכלה רגשית, הבנה פסיכולוגית ולעיתים קרובות גם תמיכה נפשית ממשית. היא מדברת על המתח שבין הצורך להמשיך לרוץ קדימה – לגייס, לפתח, לנהל לקוחות ומשקיעים – לבין הקושי המנטלי של הצוות, שלפעמים פשוט לא מסוגל להחזיק את אותה העוצמה שהייתה לפני. היו כאלה שנשברו, כאלה שנאלצו לעזוב, וכאלה שהחליפו תפקיד. במקרים רבים נדרש ליווי רגשי, ארגוני ואישי גם יחד – ויודפת הייתה שם, לא רק כמשקיעה, אלא כבת ברית. בתוך המערבולת הזו, היא בחרה להקים עמותה שתומכת ביתומים שאיבדו את שני הוריהם באירועי 7 באוקטובר. זו לא הייתה החלטה עסקית – זו הייתה בחירה אנושית, עמוקה, מתוך הבנה שיש צורך מיידי בליווי ותקווה. יודפת מדברת על כך שכמשקיעים – יש לנו אחריות לא רק לתשואה, אלא לאנשים. להחזיק עבורם גם כשקשה להם, לדעת מתי לשחרר ומתי להציב גבול, ולהיות שם עם לב פתוח, דווקא כשכואב. היא מזכירה שלעיתים דווקא היכולת להבין את המצב האנושי – היא שמביאה את החברה קדימה.התובנות של יודפת ברורות: לא מספיק להבין אקסלים. צריך להבין נפש. צריך לדעת לקרוא את השטח – לא רק של השוק, אלא של האדם. יזמות אמיצה נמדדת לא רק ביכולת לבנות חברה – אלא גם ביכולת להכיל את החיים עצמם, ולהוביל בתוך מציאות שבה כל קלף נטרף. הפרק מעלה שאלות חשובות: איך שומרים על מיקוד כשהלב כואב? איך ממשיכים לתפקד כמנהיגים – גם כשאין תשובות ברורות? שלושת המרואיינים מציגים לא רק מודלים שונים של יזמות – אלא גם גישות שונות להתמודדות, למנהיגות מתוך שבר, ולפעולה תחת מגבלות קיצון. המשותף לכולם הוא האמונה בכוחם של אנשים: הצוותים, המשקיעים, השותפים והקהילה. מתוך המפגש הזה עולה קול ברור – האקוסיסטם הישראלי לא רק מייצר טכנולוגיה, אלא גם תודעה של אחריות ונתינה. והיכולת לשלב בין חזון למציאות – היא לא רק הישג ניהולי, אלא מפתח ליצירה של אימפקט אמיתי.

לכתוב את הסיפור שלך – ליאור פרנקל על התהליך שמאחורי הספרים, השיעורים שנלמדו, והשיחה האישית   כשהפודקאסט הופך לשיחה הפוכה בפרק הזה של "היזם האנושי" קרה משהו מיוחד. הפעם, אני לא רק המראיינת אלא גם המרואיינת. ליאור פרנקל – יזם, סופר ומרצה – לקח את המושכות והוביל שיחה פתוחה ומעמיקה על תהליך כתיבת ספר, ההחלטות המשמעותיות שנעשו לאורך הדרך, וההשפעה של היצירה על החיים האישיים והמקצועיים שלנו. כתיבה כבחירה פנימית אחת השאלות הראשונות שעלו בשיחה היא: "למה לכתוב ספר?". ליאור ואני הסכמנו שכתיבה היא הרבה מעבר להוצאת רעיונות לאור. היא בחירה עמוקה שמגיעה ממקום אישי – מקום שמחבר בין ערכים, חוויות והמשמעות שאנו רוצים להותיר בעולם. דיברנו על ההבדל בין בחירה להחלטה, על איך הבחירה לכתוב מתפתחת, ומדוע כל כך חשוב לדעת את ה"למה" שמניע אותנו לאורך המסע היצירתי. האתגרים שבדרך – משמעת וסבלנות כתיבת ספר היא תהליך ארוך ומורכב. דיברנו על הספקות שמלווים אותנו, על רגעי התסכול, ועל הצורך במשמעת עצמית גבוהה כדי להמשיך ולהתקדם. ליאור שיתף את חוויותיו מכתיבת חמישה ספרים, בהם שני רבי-מכר, ואיך הוא למד להתמודד עם לחצים פנימיים ועם הצורך לשחרר – גם כשדברים לא תמיד מושלמים. "למה להוציא ספר?" – ההחלטה בין הוצאה עצמית להוצאה מסורתית אחד הנושאים המרכזיים שעלו היה ההבדל בין הוצאה עצמית להוצאה לאור מסורתית. דיברנו על השיקולים שמובילים להחלטה, על היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ועל איך כל אחת מהן משקפת את הבחירות האישיות שלנו. הבחירה שלי ללכת עם הוצאה מסורתית נבעה מהרצון לעבוד עם שותפים מקצועיים שיעזרו לי לדייק את המסר ולתת לספר את הבמה הראויה ביותר. התהליך כמשנה חיים במהלך השיחה, ליאור הפתיע אותי בשאלה: "איך הכתיבה שינתה אותך?". עצרתי לרגע וחשבתי – הכתיבה עבורי הייתה מסע תרפויטי. היא עזרה לי לעבד חוויות, להסתכל על העבר בעיניים חדשות ולגלות מחדש את הקול הפנימי שלי. זו הייתה הזדמנות להבין לעומק את הבחירות שעשיתי ולראות איך הן מעצבות את הדרך שלי היום. תובנות לדרך – יצירתיות, אותנטיות והשראה בסיום השיחה, ליאור ואני הסכמנו שכתיבה היא לא רק תהליך יצירתי, אלא גם מסע פנימי. היא דורשת מאיתנו לא רק כישרון ומאמץ, אלא גם אומץ – האומץ להיות כנים עם עצמנו, לשתף את החוויות שלנו ולתת להן מקום בעולם. אם יש משהו שאני לוקחת מהפרק הזה, זו התזכורת שכל יצירה מתחילה מבחירה פנימית אמיצה ומתשוקה אמיתית להשפיע. הפרק הזה הוא לא רק על כתיבה, אלא על החיים עצמם – על איך להפוך חלומות למציאות, על איך להתמודד עם אתגרים יצירתיים, ועל איך להישאר מחוברים למה שבאמת חשוב. אני מזמינה אתכם להקשיב ולהצטרף למסע של ליאור ושלי – מסע שמתחיל במילים ונוגע בלב.

מעבודה קשה להצלחות עסקיות – איך תשוקה ונחישות הובילו את עופר בן-נון לאקזיטים פורצי דרך   עופר בן-נון, יזם סדרתי עם רקורד מרשים של שני אקזיטים משמעותיים  – Argus Cyber Security ו-Talon Cyber Security, פותח צוהר לעולם היזמות דרך עדשה ייחודית של נחישות, חדשנות ועבודת צוות. בשיחה פתוחה ומלאת תובנות, הוא משתף את סיפורו – מהתחלות צנועות, דרך הצלחות שהפכו לאבני דרך בתעשייה ועד ההתמודדויות עם החלטות גורליות שהובילו אותו לשיאים חדשים. עופר לא מהסס לחשוף את המורכבויות שבדרך: רגעי השיא, רגעי השפל והבחירות שהשפיעו לא רק על חייו, אלא גם על התעשייה כולה. השפעות ילדות וניצני היזמות עופר גדל בבית שבו היזמות הייתה חלק בלתי נפרד מהיום-יום. אמו, חלוצה בתחום הסטארטאפים בשנות ה-80, ואביו, מנהל בכיר, שימשו עבורו השראה חיה ליצירתיות ואומץ עסקי. תחביב ילדותו – בניית טיסנים – טיפח בו משמעת עצמית, נחישות ותשומת לב לפרטים, תכונות שהפכו מאוחר יותר לכלי מרכזי בקריירה שלו. "מגיל צעיר למדתי שאין קיצורי דרך," הוא אומר. "כדי להצליח, צריך להבין לעומק את מה שאתה עושה ולהיות מחויב לתהליך." מערכות יחסים כבסיס להצלחה אחד הערכים המרכזיים בעבודתו של עופר הוא ההכרה בכך שיזמות היא הרבה מעבר לטכנולוגיה ולתוכניות עסקיות. "הכול מתחיל ונגמר באנשים," הוא אומר. "אם זה הצוות, המשקיעים, או הלקוחות – מערכות היחסים האלו הן הדבק שמחזיק הכול." עופר מדגיש את החשיבות של בניית צוותים מחויבים, שמאמינים בחזון המשותף ופועלים מתוך תחושת שליחות. לדבריו, ללא האמונה המשותפת של כל המעורבים, הדרך הופכת מאתגרת הרבה יותר. התמודדות עם חוסר ודאות והחלטות מכריעות הדרך היזמית, כפי שמתאר אותה עופר, דומה למסע שאין לו מפה ברורה. "אתה מתחיל מתוך תשוקה ואמונה, אבל אין הבטחה שהדברים יתקדמו כפי שתכננת," הוא משתף. כך היה גם עם ההחלטה למכור את Argus ל-Continental ב-2017 – מהלך שנבע מהבנה אסטרטגית שכדי לצמוח בקנה מידה עולמי, נדרש חיבור עם שחקן משמעותי בתעשייה. תהליך דומה התרחש גם במכירת Talon ל-Palo Alto Networks, שבה נדרש ממנו לשקול את האיזון בין המשך העצמאות לבין ההזדמנויות שיכולות להתפתח משותפות אסטרטגית. תמיכה משפחתית כמקור כוח בצד האתגרים המקצועיים, עופר מדגיש את התמיכה הבלתי מתפשרת של משפחתו. אשתו, יזמית מצליחה בפני עצמה, משמשת עבורו לא רק כעוגן אישי אלא גם כשותפה שמבינה את המורכבויות של העולם הזה. "החיים שלנו מלאים בלחצים והחלטות משמעותיות, והיכולת לחלוק את זה עם מישהי שמבינה באמת היא מתנה," הוא אומר. לדבריו, התמיכה שלה הייתה קריטית ברגעים מאתגרים והוכיחה לו פעם אחר פעם כמה חשוב לשמור על איזון בין הקריירה לחיים האישיים. תובנות לדרך עבור עופר, המסר המרכזי ליזמים אחרים הוא ההבנה שהדרך חשובה לא פחות מהיעד. "יזמות היא תהליך מתמשך של למידה והתפתחות," הוא אומר. "לא תמיד יש קו סיום ברור, אבל זה בדיוק מה שהופך את המסע למרתק." הוא ממליץ ליזמים צעירים להקיף את עצמם באנשים מצוינים, להישאר נאמנים לערכים שלהם ולזכור שגם כשיש אתגרים – ההשפעה שהם יכולים ליצור היא זו שנותנת משמעות אמיתית לדרך. עופר בן נון הוא יזם שמגלם את השילוב בין תשוקה לחדשנות לבין מחויבות ללקוחות ולצוותים שסביבו. בפרק זה, הוא חושף את המסע שעבר – מילדות בבית יזמי ועד לבניית חברות מצליחות שהובילו לשני אקזיטים משמעותיים. דרך סיפוריו האישיים והתובנות שצבר, הוא מעניק הצצה ייחודית לעולם היזמות – מסע שאין בו חוקים ברורים, אבל מלא בהזדמנויות לצמיחה, השפעה ולמידה מתמשכת.

בעיניים עצומות רואים הכל: חמי פרס על ענווה, חזון ואופטימיות בעולם היזמות ובכלל   יש אנשים שכשהם נכנסים לחדר, אפשר לחוש שהסיפור שלהם גדול מסך חלקיו. כזה הוא חמי פרס – משקיע, יזם ומוביל דרך בעולם ההייטק הישראלי. בשיחה שכולה השראה ותובנות, חמי שיתף אותי לא רק על ההצלחות המרשימות שלו, אלא גם על השורשים העמוקים שהובילו אותו לשם, על האתגרים שעמדו בדרכו ועל הבחירה להסתכל קדימה גם ברגעים הקשים ביותר. כשאתה גדל לצד אב כמו שמעון פרס, עם חזון שאין לו גבולות, אפשר לדמיין את האופן שבו ערכים כמו חדשנות, ענווה ושאפתנות הפכו להיות חלק אינטגרלי ממי שאתה. אך חמי לא חי בצל אביו – הוא לקח את המורשת הזו, עיצב אותה בהשראתו, ויצא למסע אישי שמבקש להפוך את החזון הזה למציאות מוחשית. להפוך יוניקורן לג'ירפה: חזון של חברות ענק וכשהוא מדבר על חזון, אי אפשר שלא להתרגש מהמושג החדש – "ג'ירפות" – חברות ענק ששוות טריליונים, כאלה שגדולות פי כמה מ"יוניקורנים". זו לא רק שאיפה טכנולוגית, אלא אמירה על היכולת של ישראל להוביל על הבמה העולמית. אבל חמי לא רואה את המסע הזה כתחרות או מלחמה. להפך, הוא מדבר על ענווה. אותה ענווה שמאפשרת לעצור ולהביט לאחור, להעריך את הדרך שנעשתה, ולהבין שדברים גדולים נבנים מלמטה – מתוך חיבור לערכים, מתוך מחויבות לעבודה קשה ומתוך היכולת להבין את המציאות כפי שהיא באמת. כאב ושינוי: איך האובדן הפך לכוח מניע כשחמי מדבר על האובדן של בנו, גיא, הדממה שנוצרת בחדר היא מוחשית. הכאב הזה הפך אותו לאדם שונה – אדם שיודע מה חשוב באמת, שיודע להפריד בין מה שבר חלוף למה שנצחי. הוא מספר איך האובדן הזה הכניס לחייו מידה של פרופורציות והתבוננות פנימית, איך הוא לימד אותו לעצור, להתבונן ולשאוב כוחות דווקא מהרגעים הקשים ביותר. זו לא רק טרגדיה אישית ומשפחתית אלא גם מצפן שמכוון אותו במסע המקצועי והאישי לעבר נתינה, יצירה ועשייה חדשה. יזמות עם נשמה: לשלב חזון ואנושיות יזמות, עבור חמי, היא לא רק בניית חברות או פיתוח טכנולוגיות. זו דרך להותיר חותם אמיתי על החברה כולה. כשאני מקשיבה לו, אני מבינה עד כמה עמוק החזון שלו – לא רק לפתח את ההייטק הישראלי, אלא להפוך אותו למנוע של שינוי חברתי, לקדם שוויון הזדמנויות ולבנות גשר בין טכנולוגיה לערכים. וכמו תמיד, חמי לא מסתפק בדיבורים. הוא מדבר על הצורך לבנות חברות עם DNA חזק, כאלה שמשלבות בין חזון לאנושיות. הוא מזכיר לי שהכול מתחיל ונגמר באנשים – בצוותים, במערכות יחסים ובאמונה המשותפת שמניעה הכול קדימה. אופטימיות ככלי עבודה: לקום ולהמשיך לחלום כשהשיחה מתקרבת לסופה, אני מרגישה שנגעתי לא רק בעולם התוכן המקצועי של חמי, אלא גם ברוח שמניעה אותו. הוא מזכיר לי שאופטימיות היא לא פריבילגיה – היא כלי עבודה. ויותר מזה – היא הבחירה לראות את השמש זורחת בכל יום מחדש, גם אחרי סערה. לצאת למסע היזמות לצד חמי פרס, זו הזמנה לא רק לחלום, אלא גם להעז, לא רק להוביל אלא גם להקשיב, ולא רק להצליח אלא להותיר חותם. זה שיעור על איך להפוך את הרעיון הגדול הבא למציאות שמשפיעה על דורות שלמים. הפרק הזה הוא לא רק על יזמות, אלא על החיים עצמם – על איך אנחנו יוצרים שינוי מתוך ערכים,  משמעות וכאב. זוהי תזכורת שהדרך חשובה לא פחות מהיעד.

איך ליצור איזון גוף-נפש-רוח במסע החיים האישי והמקצועי? המסע של נעמה יוסטינג   נעמה היא אישה שמציבה את חקירת חייה והבנת החוויות שמעצבות אותה במרכז העשייה שלה, מתוך שאיפה ליצור שינוי חיובי עבור עצמה ואחרים. כאם לאיה וארי ובהורות משותפת ושותפות עסקית עם ג'ונתן, אבי ילדיה, נעמה משלבת בין עולמות החיים האישיים והמקצועיים תוך מחויבות עמוקה לצמיחה ולהעצמה של הסובבים אותה.  גשר בין תרבויות: יפן וישראל החיבור בין תרבויות יפן וישראל ניכר בכל רובד באישיותה. היא נולדה לאם יפנית ולאב ישראלי, מה שהעניק לה ערכים יפניים של משמעתורוחניות יחד עם עצמאות ויצירתיות ישראלית. השילוב הזה מאפשר לה לנווט בין עולמות באיזון מלא ומקנה לה את הכלים לשלב בין עשייה ממשית ורוחניות, להנחות אחרים וליצור השפעה משמעותית. ממרד לנחישות: מנשירה בבית הספר להצלחה אקדמית המסע האישי של נעמה כולל החלטה פורצת דרך, כשהחליטה לעזוב את לימודיה בגיל 14 מתוך חתירה לעצמאות ומרדנות שדחפה אותה להבין את עצמה ואת דרכה. השירות הצבאי החזיר אותה למסלול ונתן לה תחושת מסגרת ומשמעות. לאחריו, המשיכה ללימודים אקדמיים במנהל עסקים ומשפטים – לימודים שהעשירו את עולמה המקצועי והובילו אותה לייעוץ ולהובלת קהילות. בהמשך, היא למדה אימון בשיטת סאטיה ו-NLP ולימודי קונסטלציה משפחתית, מה שמאפשר לה היום לשלב כלים רבי ערך לעומק עבודתה עם אחרים. בניית קהילות ותמיכה ביזמים נעמה ליוותה את ג׳ונתן כבת זוגו במסעו להקים חברות סטארטאפ. במהלך הקריירה שלה הקדישה נעמה את עצמה לבניית קהילות ותמיכה ביזמים ישראלים בסן פרנסיסקו, תוך סיוע ביצירת שותפויות, ליווי באתגרים בגיוס הון ובהתאמה לתרבות האמריקאית. בתפקידה כאחת מהתחנות הראשונות של יזמים ישראלים באזור הBay Area, נעמה סייעה ליזמים ישראלים להתחבר לאנשים הנכונים ולתפוס את מקומם בשוק החדש, מתוך אמונה שהצלחתם תלויה בקשרים משמעותיים וביכולת לראות מעבר להבדלים התרבותיים, תוך שהיא חווה בעצמה את רכבת ההרים היזמית של בן זוגה וההשפעות של כך על חייה שלה. התמודדות אישית: מסע הטיפול בארי והיציאה מדיכאון נקודת מפנה משמעותית במסעה האישי הייתה כאשר בנה, ארי, אובחן עם גידול במוח – אתגר שהפך לתהליך למידה עמוק על אהבה, כאב וחיבור פנימי. בתקופה זו גילתה מחדש את חשיבות האמונה ואת העוצמות החבויות בתוכה, ועם הזמן בנתה לעצמה תוכנית שיקום מדיכאון, אשר חיזקה אותה והובילה אותה להסתכלות מחודשת על החיים. החוויה הזו נתנה לה פרספקטיבה עמוקה על איך לעזור לאחרים למצוא את הכוח הפנימי שלהם גם בתקופות קשות, הכל תוך חיבור גוף-נפש. "בריאה" – מרחב wellbeing מרפא לנשים מתוך התובנות שהתגבשו לאורך חייה, הקימה נעמה את "בריאה" – מרחב wellbeing לנשים המשלב גוף, נפש ורוח, ומעניק להן קהילה תומכת וכלים להתפתחות וצמיחה אישית. נעמה שואפת לעזור לנשים אחרות להתחבר לעצמן ולמצוא את כוחן הפנימי, מתוך אמונה שהאיזון בין מרכיבים אלו הוא הבסיס לחוסן אישי ולשינוי משמעותי. היא מאמינה שבאמצעות "בריאה" יוכלו נשים רבות לעבור להתחבר מחדש לאדמה ולמקור, לעבור תהליכי גילוי עצמי, לברוא עצמן מחדש וליצור חיים מלאים ומשמעותיים יותר. המסע של נעמה הוא עדות לכוחו של גילוי עצמי, חוסן אישי ושאיפה מתמדת להגשמה. בדרכה היא מעודדת נשים ויזמים לראות בכל אתגר הזדמנות לגדילה, לחיבור פנימי ולהגשמה אמיתית.

"מסע ללא קו סיום: רענן כהן על תשוקה, כישלונות, חֲבֵרוּת, ספר וצמיחה מחדש"   הפרק הזה פותח דלת לעולמו של רענן כהן, יזם סדרתי וסופר, שבמילים שלו מצליח להעביר את המורכבות של היזמות במלואה. בשיחה אישית ומלאת תובנות, הוא משתף את המסע האישי שלו – משלב ההתחלה המאתגר, דרך פסגות ההצלחה ועד לרגעי המשבר והצמיחה שבאו בעקבותיהם. רענן לא מהסס לדבר על המקומות הרגישים, כמו תחושת כישלון, הצורך בניהול מערכות יחסים מורכבות, ואפילו הפחד שספר הביכורים שלו לא ימצא קהל. "יזמות זה אולטרה-מרתון," הוא אומר. "אתה יוצא למסע שלא תמיד ברור אם יש לו קו סיום, ואתה צריך להאמין בעצמך גם כשהכול מסביב משתנה." יזמות ללא קו סיום: תשוקה ככוח מניע רענן מתאר את היזמות כמשחק שאין בו חוקים ברורים. "אין פלייבוק לסטארטאפ," הוא מסביר. "אתה יוצא לדרך, מלא תשוקה ואמונה, ויכול להיות שעשית הכול נכון, ועדיין לא תגיע למקום שקיווית אליו." הוא מדמה את התחושה הזו לריצה ארוכה, שבה גם אם אתה מתכונן היטב, מגיעות נקודות שבירה. "במרתון יש קו סיום, אבל בסטארטאפ אתה לא יודע אם הוא בכלל קיים," הוא אומר. דווקא חוסר הוודאות הזה, לדבריו, הוא מה שמניע אותו – הרצון להמשיך למרות הכול, לגלות מה עוד אפשרי. מערכות יחסים כמפתח ליזמות אם יש משהו שרענן למד לאורך השנים, זה שהיזמות היא לא רק על חזון ומספרים, אלא על אנשים. "הכול זה מערכות יחסים," הוא אומר. "עם השותפים, המשקיעים, העובדים – ובעיקר עם עצמך." הוא מספר על הרגישות שנדרשת בניהול מערכות יחסים מורכבות, במיוחד בבורד. "בסופו של דבר, הבורד הוא מיקרוקוסמוס של מערכות יחסים," הוא משתף. "לפעמים יש רגישויות בין המשקיעים עצמם, ולפעמים בינם לבין המנכ"ל. לדעת לתווך, לגשר ולשמור על שיח פתוח – זו אומנות בפני עצמה." היכולת לאוורר רגשות ולהמשיך קדימה רענן מדבר בכנות על הרגשות העמוקים שמתעוררים במסע היזמי – קנאה, כעס, אכזבה ולעיתים בדידות. "יזמות זה מסע רגשי לא פחות משהוא מקצועי," הוא מסביר. "אתה צריך להתמודד עם תחושת כישלון, עם ביקורת מבחוץ ומבפנים, ולפעמים גם עם תחושת אשמה מול המשפחה." הוא משתף על הכלים שמצא לאורך הדרך, כמו ריצה בבוקר, שעוזרת לו "לנקות את הראש" ולהתמודד עם התחושות. "זה לא שהבעיות נעלמות, אבל התחושה שלהן מתאזנת, ופתאום יש לך פרספקטיבה אחרת," הוא אומר. "כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לפרוק – אם זה בספורט, קואצינג או אפילו כתיבה." ניהול משברים והאמונה בעצמך רענן חוזר לנקודת המשבר הגדולה הראשונה שלו, כשהחברה שהקים נסגרה לאחר שהטכנולוגיה שלה הפכה ללא רלוונטית. הוא משתף בגילוי לב על תחושת האשמה שליוותה אותו, בעיקר כלפי המשפחה. "יכולתי למכור מניות במיליוני דולרים ולהבטיח את העתיד שלנו," הוא מספר. "אבל בחרתי להאמין שהחברה תגיע לשווי גבוה יותר. זה לא קרה, והתחושה הייתה כמו לירות לעצמי ברגל." עם זאת, הוא מסביר איך הצליח לקום ולהמשיך הלאה, בזכות הגישה של "אחריות מלאה". "אין את מי להאשים," הוא אומר. "אם אני אחראי להצלחה, אני גם אחראי לכישלון. וזה מה שנותן לי את הכוח להתחיל מחדש." תשוקה חדשה ומבט לעתיד היום, רענן מוצא את עצמו במקום אחר לגמרי. אחרי שנים של עשייה יזמית, הוא גילה את הכתיבה, והספר הראשון שלו - ״רק עוד קצת ודי״ הפך להצלחה מרגשת. "בגיל 50 מצאתי משהו חדש שמדליק אותי," הוא אומר. "זה פתח לי דלת לעולם שלם של יצירה ושל אנשים חדשים." הוא מסיים במסר אופטימי במיוחד: "תמיד אפשר למצוא תשוקה חדשה, גם אחרי שחווית הכול. יזמות היא לא רק להקים סטארטאפים, אלא לחיות מתוך תשוקה, לקחת אחריות ולהמשיך לגדול – בכל שלב בחיים״.

The Power of Authentic Leadership: Adina Eckstein’s Approach to Leadership and Growth   Motivation, Self-confidence, Growth Mindset, Communication, Support System, Team, Culture, Women in tech,  In this episode of The Human Founder, I had the pleasure of speaking with Adina Eckstein, the COO of Lemonade. We delved into her journey of scaling the company from a small team to a global operation, where she emphasized the importance of OKRs (Objectives and Key Results) in aligning the organization’s strategic goals. Adina’s focus on integrating top-down objectives with bottom-up execution has enabled Lemonade to remain adaptable to change while ensuring that each team member is working toward clear and measurable outcomes. Empowering People and Creating a Collaborative Culture One of the key themes that resonated with me during our conversation was Adina’s deep care for her team. She shared how empowering people and fostering authentic connections drives her leadership. Adina believes that when individuals feel valued and supported, they naturally perform at their best, which has shaped the collaborative culture at Lemonade. For her, it’s not just about hitting targets but ensuring that the people behind the work are thriving. Navigating Transitions and Staying Resilient We also explored some of the major transitions Adina navigated as COO, including Lemonade’s IPO and the challenges of adapting to a post-pandemic world. Her ability to foresee changes and keep the company resilient in the face of uncertainty is a testament to her forward-thinking leadership. Adina shared how she focused on maintaining employee motivation and stability during times of market volatility, proving that staying true to long-term goals is essential.    Strong Female Leadership Network  A particularly inspiring aspect of our chat was how Lemonade has grown into a strong female-led company, with many of the senior leadership roles held by women. Adina explained how this organic growth has created a supportive network of female leaders who bring out the best in each other, contributing to both the personal growth of these women and the business’s success. Work - life balance Adina also opened up about balancing her professional role as COO with being a mother of three. She highlighted how her genuine love for people and her passion for empowering others fuels her ability to manage both work and family life. It was clear throughout our conversation that her strength lies in her ability to connect with her team on a human level, while maintaining her strategic leadership. Authenticity as the Core of Leadership To me, the most striking part of Adina’s journey is her commitment to authenticity. Her leadership is deeply rooted in staying true to her values, which she believes is the foundation of long-term success. From her personal life decisions to her professional path, Adina’s courage to embrace change and empower others is a guiding principle for her, and it’s something that left a lasting impression on me. Adina’s journey highlights the power of authentic leadership, emphasizing the importance of empowering people while staying adaptable in the face of change. Her ability to balance strategic vision with a genuine care for her team sets a strong example for leaders navigating both personal and professional growth.

יזם נשימה ונשמה: המסע לגילוי והעמקת אמנות הנשימה של נמרוד קאופמן   יזמות היום באה לידי ביטוי במגוון דרכים וצורות שונות וחדשניות. אך בפעם הראשונה נתקלתי ביזם נשימה. נמרוד קאופמן החליט ברגע אחד שבו נחשף לכוח האדיר של נשימה, שהוא הולך להפיץ את הידע ששינה את חייו. אמנם אנחנו נושמים מהרגע שאנו נולדים, אך נמרוד גילה כי לנשום בצורה אשר תומכת באורח החיים המודרני אינה דבר מובן מאליו בחברה שלנו. למעשה המשמעות של נמרוד להיותו יזם נשימה היא בעצם לאסוף את כל הכלים והידע המדעי והרפואי, לאגד אותו לתפיסת עולם על מנת שכמה שיותר אנשים יוכלו ללמוד להשתמש בצורות שונות של נשימה לטובתם.  מאתגר להתעוררות נמרוד גדל בסביבה משפחתית מורכבת, שכבר מגיל צעיר הטילה עליו לחץ רב. השילוב עם היותו ילד רגיש ועדין, גרם לו לאורך השנים ללמוד שהדרך להתמודד עם כל סוג של רגש היא באמצעות הדחקה. מה שגרם לכך שהדרך שלו להרגיש אהבה - הייתה הדרך להרגיש הערכה. לכן, מגיל צעיר, ״השוטר הפנימי״ הקשוח עבד מאוד חזק ושנים רבות הוא חי חיים של אשמה ותסכול. אמנם הוא הגיע להישגים מרשימים, כמו סיום קורס טיס ושירות כטייס בחיל האוויר, אך המציאות הפנימית והרגשית שלו היתה תקועה. התמודדות עם הקיפאון הפנימי בחייו הובילה את נמרוד לחקור דרכים שונות לשיפור איכות חייו. באופן מקרי, הוא נתקל בעולם הנשימה. ההבנה שדרך הנשימה הוא יכול להשפיע על מצבו הרגשי והפיזי הייתה עבורו התגלות. ״הרגשתי כאילו טיפסתי על האוורסט״. פתאום משהו בו נפתח ונחשף לעולם חדש, זה היה מרגש,  כמו התאהבות. נפתחה  בפניו דלת לרגשות שפגש בפעם הראשונה בחייו כמו כאב וחוויה של נטישה, שבהם הוא התחיל להתבונן לעומק. הוא גילה כי באמצעות תרגול נשימה מודעת הוא יכול להרגיע את מערכת העצבים, להפחית מתח ולשפר את הריכוז. הנשימה ככלי לריפוי והתפתחות עם הזמן, נמרוד הבין את הפוטנציאל הטמון בנשימה. הוא למד כיצד ניתן להשתמש בנשימה ככלי לריפוי פצעים עמוקים, לשחרור טראומות ולשיפור הביטחון העצמי שלו. הוא גילה כי הנשימה היא לא רק פעולה פיזיולוגית, אלא גם כלי רוחני המאפשר לנו להתחבר לעצמנו העמוק ביותר. ברגע של החלטה מהבטן נמרוד נרשם ללימודי נשימה ששינו לו את החיים והבילו אותו להבנה שברצונו לשתף את הידע הזה עם אחרים. הוא ראה כמה אנשים סובלים ממתח, חרדה ודיכאון, והבין כי הנשימה יכולה לספק להם הקלה משמעותית. כך נולד הרעיון להקים מרכז לתרפיה בנשימה. המרכז של נמרוד הפך למקום מפגש עבור אנשים שמחפשים כלים להתמודדות עם אתגרים בחיים, לשיפור איכות השינה, להפחתת מתח ולהעמקת הקשר עם עצמם. הוא פיתח שיטה ייחודית המשלבת ידע עתיק עם גישות מודרניות, ומאפשרת לאנשים לחוות ריפוי והתחדשות באמצעות הנשימה. נשימה ועסקים בשיחה שלנו נמרוד הסביר כמה תשומת הלב לנשימה יכולה לשנות את אורח החיים הפיזי והמנטלי. בייחוד ליזמים שחווים על בסיס יומי וקבוע התמודדות עם לחץ והאתגרים הכרוכים בעולם העסקים. העמקה בנשימה מודעת, באמצעות טכניקות מגוונות ושונות שנמרוד פירט עליהן לאורך הפרק, מאפשרת להגיע לשיפור משמעותי בריכוז, ביצירתיות, בעמידה בלחצים וביחסים בין אישיים ומקצועיים. יזמים עובדים שעות נוספות עם המיינד, בייחוד בתעשיית הסטארטאפים. אך לפעמים צריך להבין איך נותנים למיינד פחות מקום על מנת שדרך הסתכלות יותר עדינה ורגשית יכולה לבוא לידי ביטוי. הנשימה היא כלי לעקוף את המיינד, להצליח באופן אחר לפתוח את התודעה ולסייע לנו לקבל החלטות בצורה בהירה יותר. לכל מנהיג יש את החובה למלא את המיכלים שלו בדלק על מנת שיצליח בצורה מחוברת באמת פנימה. נמרוד הוא דוגמה לכך שדרך התמודדות אישית עם אתגרים, ניתן למצוא שליחות ולהשפיע על חיי אנשים רבים. סיפורו מעורר השראה ומראה לנו את הכוח הטמון בנשימה ככלי לריפוי, התפתחות והצלחה.

מנהיגות מבוססת אנשים ועשייה - הגישה הניהולית-אופרטיבית שמובילה את שרית פירון להצלחות   כבר בתור תלמידת חטיבה ברעננה, שרית ידעה לחשב כמה משכורות היא צריכה כדי להחזיר משכנתא. היא גדלה במשפחה שלא היה להביטחון כלכלי ולהורים ששניהם עבדו בעבודות ״צווארון כחול״. אך עצם העובדה שכן גדלה במרכז הארץ, יצרה אצלה כבר מגיל צעיר השוואתיות כלפי חוץ. שרית התמירה את נקודת הפתיחה שלה ליצירת כוח מניע ומוטיבציה פנימית חזקה. החרדה הכלכלית הקיומית הפכה למקור צמיחה ונטוורק משמעותיים שסייעו לה להתפתח מקצועית ולנהל את העליות והירידות בתחום ההשקעות היזמיות בצורה יציבה ומוכלת לאורך הקריירה שלה.   כבר מהילדות שרית פיתחה הבחנה חשובה בין מהן השקעות לעומת הוצאות, אשר מהווה מצפן עבורה בכל החלטה עסקית משמעותית שהיא עומדת בפניה. לאורך השיחה היה מעניין לשים לב כיצד ההתמודדות שלה בילדות גרמה לה לסגל גישה שבה התנהלות פיננסית אחראית היא הדרך הטובה ביותר להתנהל עם משברים. בזכות למידת המכונה הפנימית שלה, שרית יודעת כבר טוב מאוד איך להתנהל כאשר היא פוגשת משבר. בעיקר מעצם הגישה הייחודית לפיה, כל מורכבות היא אתגר שהיא מאוד שמחה להיענות אליו. שרית נוטה לראות את הצד החיובי של כל בעיה שמתעוררת, מכיוון שהיא מחזיקה חזק בהנאה שתרגיש מה - moment שיבוא אחרי.   הרגע הנכון להנפקה הנפקת חברה אכן מספקת לה חותמת משמעותית של מיתוג ממוסד ורציני, אך היכולת הפלקסבילית של החברה מצטמצמת בהכרח. בשיחה שרית העניקה נקודת מבט אישית ומקצועית על מהו הטיימינג הנכון ביותר להנפקת חברה. הניסיון  שצברה לאורך שנים בקרנות הון סיכון גרם לה להבין שהנפקה אפקטיבית יכולה להתרחש רק כאשר החברה עברה דרך משמעותית בהגשמת האסטרטגיה שלה, ובעלת בשלות יחסית גבוהה. שרית מתארת שתהליך זה גוזל הרבה מהמשאבים האופרטיביים של החברה וחשוב שלמנכ״ל תהיה יכולת לנהל בצורה מיטבית ומחושבת את המתח הזה.   ״בסוף החלטות טובות הן החלטות שקשורות לאנשים״ איך פועלים כאשר בנק ההשקעות שמלווה אתכם פושט רגל כאשר כבר התחלתם את תהליך ההנפקה?  זה קרה לשרית כאשר הובילה את חברת מדיה מיינד להנפקה בניו יורק, ופתאום הקרקע נשמטה לחברה מתחת לרגליה. אירוע חיצוני מאוד משמעותי, שאינו קשור לחברה אך משפיע עליה בצורה חזקה וישירה, לפתע מתרחש.   הגישה של שרית כאשר עומדים במצבים של חוסר יציבות, היא לבצע ניתוח קר ויבש של הסיטואציה ולתת מענה למה שצריך באותו הרגע. הם החליטו לקצץ 10% מהעובדים אך נתנו להם הארכה משמעותית של תקופת ה Exercise על מנת לתת להם הזדמנות ראויה לממש את האופציות שלהם במידה והחברה חוזרת להרוויח.   בפן המקצועי שרית אלופה בלאסוף דאטה ואנליזה ולקבל החלטות טובות בהתאם, אך היא גם משתפת שלצד השני והאנושי של ההחלטות אין דאטה. צריך להבין מה מניע אנשים, מה מתסכל אותם, איך רותמים אותם וגורמים להם גם שיהיה להם אינטרס לטובת החברה וגם שיהיה להם טוב. שרית יודעת שהאירועים החיצוניים ימשיכו לקרות תמיד, אך היא שכדי להתמודד איתם בצורה הטובה ביותר - צריך את האנשים הטובים שעובדים טוב ביחד. לדעת שרית מנהל צריך להיות עם soft skills ולהיות קודם כל אנושי, ואם לא מתחשבים בהיבטים פרסונליים זה עלול להוביל לכישלון.   The Moment היום שרית מסתכלת על עצמה ממרחק ויודעת שהיא הובילה עשרות תהליכים עסקיים משמעותיים. בזכות הליווי והמנטורינג שלה בחברת דאטורמה, החברה  ביצעה גיוס משמעותי של 900,000 דולר כשעוד היו בשלב הסיד וב-2018 ביצעו את האקזיט הגדול ביותר בארץ בשנה הזאת. שרית הבינה שזה הרגע שלה להנפקה של עצמה. היא יודעת מה הערך של עצמה ורצתה להמשיך לתת את הערך שלה בצורה מדויקת עבור עצמה.    מהרגע הזה החליטה לצאת לדרך עצמאית והבינה כי השילוב המנצח של קרן הון סיכון הוא להעניק גם מימון מקרן מוכרת וחזקה וגם hands on experience. זוהי המהות והחזון שלה כמייסדת Team8 Capital, זרוע ההון סיכון של Team8. המסקנה שלה מהדרך המיוחדת שלה היא Trust the process, וזה מסר שלא תמיד קל להתחבר אליו בעולם היזמי למרות שהוא לרוב תמיד מוכיח את עצמו מחדש. בסוף הדלתות מסתובבות לאן שאנחנו צריכים להגיע. אך החוויה שלנו בדרך לשם יכולה להיות יותר קלה עבורנו כאשר נדע לשים בפרופורציות את המכשולים והכשלונות ולהבין שנצא מהם בסוף מפוקחים ומחוזקים יותר.   הדרך המיוחדת של שרית היא עדות לצמיחה מתוך נקודת פתיחה לא קלה, לקור רוח לצד אנושיות ולגיבוש החזון שלה מעצם ההליכה בדרך מלאה מורכבויות ועד לרגע הגשמת החלום שלה. שרית למדה לאזן עם השנים, מהאופטימיות בה היא מסתכלת על כשלונות, דרך היכולת שלה  לאזן בין ניהול ״קר״ מול ניהול אישי ועד לכך שהיא דואגת להשאיר לעצמה זמן ליצירה ופיסול כדי לייצר לעצמה אי של שקט. שרית מלמדת אותנו איך התמדה, מוטיבציה פנימית, קלילות וחזון יכולים ליצור אימפקט משמעותי והנאה מהדרך.

The Intersection of Business and Biblical Wisdom:  Insights of a Prominent Investor into Ethical and Moral Principles for Success   Michael Eisenberg, a prominent figure in the Israeli venture capital landscape, started his journey as an investor without even planning it. In our conversation he offers a candid and unique glimpse into the world of investments. As Co-founder and General Partner of Aleph, a leading early-stage venture capital firm, Michael shares with me his life experiences, philosophies, and insights about life and how these values  also reflect on the entrepreneurial ecosystem. Relationships are the key From his perspective, the investors are just the stagehands, the real heroes are the entrepreneurs. Michael believes that the key to being a good investor is to invest in long term relationships with entrepreneurs who have potential.  Michael  knows it takes time for companies to grow and for entrepreneurs to ripen. He emphasizes the importance of understanding people, their motivations, and their potential. His ability to discern the "inner truth" of entrepreneurs is a core competency, allowing him to identify promising ventures. What is the investor looking for? In his opinion, the most important qualities in an entrepreneur are optimism and resilience. People who see problems and are optimistic enough to believe there is a solution and that they are the ones to solve it. .  This positive,  forward-thinking attitudeis essential for navigating the complexities of starting and running a business. Additionally, resilience is crucial; it enables entrepreneurs to bounce back from setbacks and maintain their focus on long-term goals. They don’t back down from challenges, but face them head on. This proactive approach transforms difficulties into opportunities for growth and innovation, ultimately leading to greater success. By cultivating these traits, entrepreneurs can inspire confidence in others and drive their ventures toward realization. Rooted in the community Central to Eisenberg’s investment philosophy is a deep-rooted belief in the power of Jewish and Israeli culture. In our conversation it's interesting to see how he embodies the spirit of both Jewish tradition and Israeli innovation. This is also evident in his book “The Tree of Life and Prosperity”. The book explores the intersection of business and biblical wisdom, offering insights into ethical and moral principles for success.   In our conversation we dive into Michael’s personal journey, including his family life and experiences, which are intertwined with his professional life. His reflections on his upbringing, the loss of loved ones on 7.10, and the balancing act between personal and professional commitments, offer a multifaceted portrait of Michael as both a person and an investor. Michael's story is one of personal growth, resilience, and a deep-rooted connection to his community. This podcast is all about the significance of human relationships and the role of leadership in every aspect of our life.

 מבית ציוני דתי לצמרת התעשיה היזמית העסקית והחברתית: האחיות בת שבע משה ואביגיל לוין על איך ערכים משפחתיים מייצרים עשייה משמעותית   עצמאות, חוסן נפשי ואותנטיות - מהילדות לתוך עולם העסקים אביגיל ובת שבע, אחיות שגדלו בשומרון במשפחה דתית, עוצבו על ידי ערכים ציוניים דתיים שהנחילו להן הוריהן. חינוכן הדתי והמציאות המשפחתית הייחודית שגדלו בה לא רק חיזקו את עצמאותן אלא גם בנו את החוסן הנפשי שלהן, שמלווה אותן עד היום בעולם העסקים. ערכים אלו השפיעו על האופן שבו הן מתמודדות עם אתגרים, ומציבים להן יסודות מוצקים המאפשרים להן להצליח בזירות תחרותיות ודינאמיות. שתיהן מדברות על תחושת חוסר הביטחון שיכולה להתעורר בעולם העסקים, במיוחד בעידן הדיגיטלי שבו כל אחד מציג את ההצלחות שלו ברשתות החברתיות; השוואות בלתי פוסקות שעלולות ליצור תחושה של נחיתות. אך בשיחה שלנו, אביגיל ובת שבע מאפשרות נקודת מבט אחרת של מבט בהצלחות של אחרים כמקור השראה ולא מקור לקנאה. הן מסבירות את החשיבות של היותן נאמנות לעצמן ולדרך שלהן, מסייע להן להתפתחות אישית ומקצועית מתוך השוואה לעצמן ולא מתוך השוואה לאחרים. הן מדגישות את הצורך לשתף לא רק את ההצלחות אלא גם את רגעי הפגיעות והמורכבות. בעיניהן, הצגת המציאות כפי שהיא מעודדת אחרים להיות אותנטיים ולהבין שלא כל מה שנראה נוצץ מבחוץ הוא באמת כזה. אחת התובנות המרכזיות שהן חולקות היא החשיבות של חוסן נפשי, הן בעסקים והן בחיים האישיים. אביגיל מדברת על הצורך להיות רגישה ואכפתית כלפי אחרים, במיוחד בעת ניהול תהליכי עבודה וגיוס. לדעתן, ניהול שמתבצע בצורה מכבדת ואנושית יכול להביא להצלחות מקצועיות גדולות יותר ולתרום לסביבת עבודה חיובית לכולם. ערכים של נתינה והשפעת החינוך מהבית בעידן שבו הצלחה נמדדת לרוב בהישגים גדולים, הן מדגישות את הערך שבנתינה היום-יומית. הן רואות בהשפעתן על הסובבים אותן – בין אם בעסקים ובין אם בחיים הפרטיים – את המפתח לאושר ותחושת משמעות. הן שואפות להיות אלו שמפזרות "כוכבים" – קטנים או גדולים – בדרכן. השפעת החינוך שקיבלו בביתם ניכרת לאורך כל הדרך. אביהן, שהיה דמות מרכזית בעיצוב הערכים שלהן, החדיר בהן תחושת שליחות ואחריות כלפי הקהילה והעולם. ערכים אלו הם שהפכו אותן לנשים חזקות ומובילות בתחומן, והם גם אלו שמנחים אותן בעשייתן. התמודדות עם אתגרי החיים בהיותנו נשות עסקים ואמהות אביגיל ובת שבע מצביעות על כך שהחיים בעולם המודרני, במיוחד בעולם העסקים, יכולים להיות מאתגרים במיוחד. הן מדגישות את הצורך להיות קשובים, מכבדים ורגישים כלפי אחרים, ולא לתת לקשיים להרתיע או להחליש. בעיניהן, האתגרים הם הזדמנות לצמיחה וללימוד. לסיכום, בשיחה חלקנו את תפיסות עולמנו השונות כמנהיגות וכמובילות בעולם העסקים לצד היותנו אמהות, ואיך הכל שזור יחדיו. דיברנו על הצורך להציג את המציאות בגובה העיניים והן הוסיפו גם את נקודת המבט של נשים דתיות מובילות ומצליחות. ההבנה את עצמנו ואת תפקידנו בעידן הנוכחי, היא זו שמנחה אותנו להמשיך ולהשפיע על הסביבה, לחזק ולתמוך בנשים אחרות ולבנות עתיד טוב יותר לכולן ולכולם.

מנהיגות אמפתית: המסע היזמי-ניהולי מעורר ההשראה גיל גרון   גיל גרון, מנכ״ל וממייסדי אורקה סקיורטי, הוא אחד מן המנהלים המעולים והענווים שפגשתי. כבר מהקמת החברה, הוא ושותפיו הצליחו להנחיל תרבות ארגונית שמצד אחד יוצאת דופן באקוסיסטם היזמי, אך מצד שני כלכך טבעית והגיונית על מנת להגיע להצלחות בסביבה כה תחרותית שכל הזמן משתנה. רק בדיעבד הם הבינו כמה גישת הניהול שלהם היתה אבן משמעותית לכך שהחברה הצליחה לשנות את התפיסה והציפיות של משקיעים ולקוחות לפתרונות אבטחה לענן.   מעשה ב-8 שותפים כבר בעת הקמתה של אורקה סקיוריטי היה מעניין לראות את הפרצופים של המשקיעים ברגע שהבינו שיש לחברה 8 שותפים. אך מעצם האמונה הבלתי מתפשרת שלהם ללכת עם הלב, עם האיכויות יוצאות הדופן שלהם, היצירתיות המתפרצת והרצון לפתור בעיות גדולות ומשמעותיות, הם הובילו את החברה לגיוס של 650,000 מיליון דולר ושווי של 1.8 מיליארד דולר תוך 5.5 שנים.   גיל משתף שהיה צריך רעיון מספיק גדול לבעיה מספיק גדולה על מנת ״להצדיק״ שותפות כל כך גדולה ונדירה בעולם היזמי, וכך היה. למעשה האמון הגדול שהיה לכל אחד מהשותפים אחד כלפי השני, הוא מה שאפשר להם לעשות מהלכים ״חריגים״. הגישה הניהולית היא שכל החלטה מתקבלת על ידי המנהל המקצועי הרלוונטי לאותה החלטה. בלי אגו, נותנים את הכבוד לכל מומחה בתחומו להחליט וככה הם הצליחו לפתור בעיות גדולות ומשמעותיות בתחום הסייבר. מאז ועד היום הם החליטו לדבוק תמיד בהחלטה הזאת, ככה הם שומרים על מאזן כוחות בריא.    הבחירה היא תמיד לזרוק את האגו הצידה, תמיד יהיה הרבה שיקולים ודעות, ״אם לא תסמוך ותשחרר זה לא יעבוד״. מבחינת גיל כאשר מראש ניגשים עם אורך רוח ואמונה בלתי מתפשרת אחד לשני - ככה ניתן לצלוח את הקושי ולעשות דברים גדולים באמצעות החוזקות של כל אחד.   מנהל אמפתי אחת התובנות המשמעותיות ביותר שגיל צבר לאורך השנים שלו כמנהל היא שכאשר צריך לקבל החלטה קשה בנוגע לעובד, שותף או לקוח, צריך להסתכל אל בן האדם שממול, על המסע שלו שהוביל אותו למקום שבו הוא נמצא כיום ועל איך הוא היה רוצה שיתייחסו אליו במקום הזה.  בשיחה שלנו גיל מספק תובנות ניהוליות מדהימות גם למנהלים וגם לעובדים. לדעתו צמיחה אמיתית מתרחשת כאשר ניתן להסתכל מחוץ לסיטואציה ולהבין איך הכי נכון להתנהל איתה.  ״כמנהל אני מנוסה בלזהות את זה, לפעמים אני צריך להחזיק את קבלת ההחלטות גם עבור הצד שני גם כאשר הוא אינו רואה שזה לטובתו האישית גם.״  ברגע שהזיזו לנו את הגבינה, כאן נכנס המיינדסט הצומח לפעולה - להצליח לראות את ההזדמנות שנוצרה לקפיצת המדרגה האישית והמקצועית הבאה.   ניהול תחת מציאות של חוסר וודאות ב- 7.10 כאשר אשתו של גיל התקשרה אליו לבשר לו שפרצה מלחמה, הוא בכלל היה בניו יורק. הוא הבין מהר מאוד שעם כל הקושי שהוא אינו נמצא בארץ וחוסר הוודאות, הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לעבוד. כאשר חזר לארץ היה צריך לנהל חברה בדיכאון. הגישה האמפתית של גיל באה לידי ביטוי בצורה ייחודית בתחילת המלחמה כאשר דאג לגייס פסיכולוגיים, ביצוע שיחות התעניינות רנדומליות יומיות לעובדים, שידעו וירגישו שמרגישים אותם.   בשיחה יכולתי לראות עד כמה התשתית הארגונית והניהולית הנכונה שהם בנו כבר בתחילת הדרך של החברה, השפיעה על היכולת להתמודד עם משברים לא צפויים כמו מלחמה. תשתית שבאמצעותה ניתן להתמודד עם חוסר הוודאות העצום, מתוך הסתכלות הוליסטית ורחבה על החברה ועל אנשיה.   חדוות היצירה בסופו של דבר גיל נותן את רוב הקרדיט להצלחות הניהוליות שלו מעצם חדוות היצירה שפועמת בו בחוזקה מההתחלה ועד היום. החדווה שלו ליצור ולדחוף את גבולות המותר והאסור הם ההנאה והדלק שלו לעשייה. מבחינתו, כאשר יוצרים - מחוללים שינוי. הגישה הזאת התחילה מעצם התואר שלמד בפיזיקה וגם מהתפקיד שביצע במודיעין של חיל האוויר. גיל מזמין כל יזם שיש לו שאיפה לעשות דברים גדולים, לדמיין שפשוט יש עולם חדש וזה גורם לנו לראות דברים שאינם עוד קיימים במציאות הנוכחית ולדחוף אותם ואותנו קדימה.

מבר ליוניקורן: המסע מעורר ההשראה של עוז אלון   על הרוח היזמית עוז הוא לא רק יזם מצליח אלא גם איש משפחה מסור, אבא לדילן וארי, ובן זוג לנעמה, שהיא גם שותפתו העסקית. יחד עם דרור שמעוני הם הקימו את HoneyBook לפני 11 שנים, חברה שדורגה בין היתר כמקום העבודה הטוב ביותר בארה"ב מתוך 220,000 חברות. מעניין לשמוע איך השותפות של עוז ודרור החלה כשדרור היה לקוח קבוע בבר של עוז, הבקי, באבן גבירול.   רוח היזמות של עוז עוצבה בשלב מוקדם. הילדות בכפר רות, מושב קטן עם 40 משפחות בלבד, העניקה לו תחושת אחריות אישית וביטחון. ילדותו הייתה מלאה בחופש, הוא היה רוכב על סוסים והיה חלק מקהילה מלוכדת שהנחילה ערכים שלבסוף ישפיעו על האתיקה העסקית שלו.   על שותפות של זוג נשוי ולקוח שהפך חבר ושותף הרעיון של HoneyBook נוצר מאי נוחות אישית. לפני 11 שנים, כשעוז ונעמה תכננו את חתונתם, הם נתקלו במכשול משמעותי: הצלם שלהם דרש תשלום במזומן והתהליך היה מסורבל. חוסר היעילות הזה נתן להם השראה ליצור פתרון יעיל לעסקאות כאלה. כשנעמה החלה להתמודד עם הבעיה ועוז למד התמחה במשפטים, הם הבינו במהרה את הצורך במומחה טכנולוגי, ובשיחת חולין רגילה של עוז עם דרור, לקוח קבוע הם החלו לדבר עסקים עד שלבסוף השלישייה שילבה את כוחותיה והשיקה את HoneyBook.   עוז ונעמה קיבלו את ההחלטה המרכזית-אסטרטגית לעבור לפאלו אלטו כדי להיכנס לשוק האמריקאי.דרור בחר מאוחר יותר לחזור לתל אביב והקים צוות פיתוח מעולה שבא אחריו באש ובמים.   השותפות בין זוג נשוי לחברם הטוב דרור שגשגה על כבוד הדדי והבנה, גם בתוך חילוקי דעות. עוז מדגיש את החשיבות של אגו נמוך וקבלת שותפים וחברי צוות כפי שהם. גישה זו טיפחה סביבת עבודה שיתופית ותומכת ב-HoneyBook, ואיפשרה להם לגייס אנשים מוכשרים ולטפח תרבות חברה חיובית.    על ניהול משברים ודירקטוריונים המסע היזמי הוא רכבת הרים, ועוז חווה זאת על בשרו. הוא זוכר היטב את הלחץ שחווה כשהיה במרחק של שבועיים מהרגע שיגמר הכסף. ניהול לחצים פיננסיים תוך שמירה על אחריות משק הבית דרש חוסן נפשי עצום. עוז מדגיש את החשיבות של להישאר רגוע תחת לחץ ולחפש תמיכה בעת הצורך. זאת תוך כדי שהוא מייחס חשיבות רבה לשביעות רצון הלקוחות, מתוך הבנה שלקוחות מרוצים מובילים גם לצוות מרוצה בעל מוטיבציה. עוז לוקח את משוב הלקוחות ברצינות ועובד במרץ כדי לטפל בכל בעיה. מחויבות זו למצוינות הוטבעה בתרבות של HoneyBook, מה שמבטיח שהלקוחות והעובדים ירגישו מוערכים ונתמכים, ואולי מהווה ההסבר ללמה החברה דורגה כמקום העבודה הטוב ביותר בארה"ב מתוך 220,000 חברות.   סבב הגיוס המשמעותי של HoneyBook היה 250 מיליון דולר, שהעריך את החברה ב2.4 מיליארד דולר בשנת 2021. עוז משתף אותי בדינמיקת חדרי הדירקטוריון, שבה נקודות מבט שונות על הזדמנויות צמיחה יכולות להוביל לשיחות מאתגרות מאוד אך נחוצות מאוד. חברי הדירקטוריון היו חלוקים לעיתים לגבי אופן צמיחת החברה. עוז, לעומת זאת, שמר על אופטימיות גם ברגעים הקשים ביותר, וזיהה הזדמנות בכל אתגר..הוא למד לנווט בדיונים בבורד מבלי לקחת אותם באופן אישי, תוך התמקדות בשאלת טובת החברה וזוהי למידה משמעותית כפאונדר של חברה בצמיחה עצומה. כאשר אנו מצליחים להפריד בין הביקורת לבין עצמנו, קל לנו יותר לשחרר רגשות קשים ולהתמקד בהזדמנויות לשיפור. אי שחרור של רגשות שליליים עלול להוביל לקיפאון ולראייה של אפשרויות חדשות.   עוז חווה משברים רבים כיזם-מנכ״ל, מקבלת החלטות אסטרטגיות, לחשד להתקפת סייבר לעמידתו מול הבורד בנושאים משמעותיים. למרות הלחץ העצום בסיטואציות השונות, הוא עטף עצמו באנשים הנכונים, השתדל לשמור על קור רוח, והבטיח שהצוות יישאר מרוכז וחסון.  זה הדגיש לו את החשיבות של מנהיגות שקולה, רגועה ואפקטיבית בזמן ניהול משברים.   על רילוקיישן לאחר שבילו למעלה מעשור בארה"ב, עוז ומשפחתו חזרו לישראל. המהלך הזה הונע מהתחושה הייחודית של קהילתיות ושיתוף פעולה שישראל מציעה. עוז נותן פרספקטיבה ייחודית על חוויית הרילוקיישן ומדבר בלהט על עבודת הצוות והרוח הקהילתית שאין שניה לה בישראל, שלדעתו חיונית להגן ולהוקיר.   המסע היזמי של עוז אלון הוא עדות להתגלגלות תוך כדי תנועה, לשיתוף פעולה ולכוח של חזון משותף. מהתחלות צנועות במושב קטן ועד להובלת חברה בדירוג העליון, הסיפור של עוז מלמד אותנו על איך ערכים אישיים ושאיפות מקצועיות יכולים להשתלב כדי ליצור משהו באמת יוצא דופן.

תובנות על אסטרטגיה עם ערן גפן: מה הקשר בין אסטרטגיה אישית ואסטרטגיה עסקית לצמיחה?   תהיתם פעם איך זה למכור את החברה שלכם לענקית כמו Wix? הצטרפו אליי לפרק עם ערן גפן, מייסד G^Team, חברת ייעוץ אסטרטגי המסייעת לעסקים לפתח מנועי צמיחה חדשים. לערן ניסיון רב בעבודה עם מנכ"לים וצוותי ניהול של חברות מובילות בעולם, ביניהן קוקה קולה, גוגל, פליטיקה, פלנטיר, וולט, מיקרוסופט, בנק הפועלים, שטראוס וקימברלי קלארק.    החברה הקודמת של ערן נרכשה על ידי Wix, אבן דרך משמעותית בקריירה שלו. הוא גם מנחה הפודקאסט "שעה של השראה" ומחבר הספר "יצירת צמיחה". התיישבנו ביחד כדי לחקור את רכבת ההרים הרגשית של להיות יזם ולמכור חברה, אסטרטגיות חיים אישיות ועסקיות והקשר ביניהן, ואת החשיבות של חזון וערכים במימוש האסטרטגיה. עוד אנחנו נוגעים בדומה ובשונה באסטרטגיה של סטארטאפים לעומת תאגידים.   ערן משתף כיצד המכירה ל-Wix קרתה באופן די בלתי צפוי. Wix הייתה לקוחה של החברה שלו, ויום אחד, הם הביעו עניין ברכישתה. בהתחלה, ערן התנגד לרעיון מכיוון שהאסטרטגיה האישית שלו לא עמדה בקנה אחד עם המכירה באותו רגע. הוא היה מחויב למסע שלו, מוכן לבלות שנים ללא הצלחה מיידית כדי להשיג תחושת סיפוק עמוקה יותר. בסופו של דבר, הוא זיהה את ההזדמנות כצעד הנכון.   "לא רציתי להרגיש את תחושת ה'הגעתי' הזו", מסביר ערן, כשהוא משקף את הרתיעה הראשונית שלו. האסטרטגיה האישית הזו, המונעת על ידי הרצון לצעוד בדרכו שלו בעולם העסקים, מציגה את החשיבות של הישארות נאמנה לערכים ולמטרות ארוכות הטווח של האדם. שנים אח״כ הוא כבר הרשה לעצמו להרגיש ש״הגעתי״. וזוהי תחושה משמעותית במסע שלנו ובשלבים השונים שאנחנו עוברים בתוכו. עצם ההכרה ש״הגעתי״, מאפשרת להיפתח להזדמנויות חדשות.   אסטרטגיות אישיות ועסקיות: מסע לכל החיים האם רק לעסקים יש אסטרטגיה? בשיחה שלנו אני (גלי) דנה בזה עם ערן, שמאמין שכל אחד צריך אסטרטגיה אישית. בהרהורים על ילדותו, ערן משתף כיצד חוויותיו הקשות, כולל גירושי הוריו ותחושת בידוד חברתית ולימודית, לימדו אותו לסמוך על עצמו ולמצוא כוח בבדידות. תכונות אלה הועילו מאוחר יותר למאמציו העסקיים.   ערן מדבר על "קטגוריית הרעבים", מתאר יזמים המונעים על ידי רעב עמוק ובלתי פוסק שנטוע פעמים רבות בעברם. "אנשים שהרעב ליזמות התחיל להם בילדות, אבל מתי זה מספיק?" הוא שואל, מהרהר באיזון בין רעב ליצירתיות.   אז, מהי אסטרטגיה? חלק מרכזי בשיחה שלנו הוא על אסטרטגיה. ערן מסביר שגם אנשים פרטיים וגם חברות צריכים לבחור איפה לשחק ואיך לנצח. עבור חברות, האסטרטגיה כוללת החלטה על שדה המשחק וכיצד להשיג הצלחה בתחום זה. הוא מדגיש את החשיבות של חזון וערכים ברורים ככוכב צפון מנחה, לא רק למטרות מיידיות אלא להצלחה ארוכת טווח. כשאנחנו צוללים יחד לתוך הליך האסטרטגיה אנחנו מבינים שהיא כוללת גם המון תנועה בין קטגוריות, בין מגרשים. ערן מספר על הקנאה שיש לו בסטארטאפים קטנים שיכולים לעבור מהר בין אסטרטגיות, מה שהחברות הגדולות שהוא עובד איתן לא עושות. "הספינות הגדולות, שלעתים כוללות מנכ"לים שלא יודעים להרפות והם יותר מדי מונעי אגו, נעים לאט יותר".   חזון וערכים: כוכב הצפון המנחה שתי מילים משמעותיות בעת בניית אסטרטגיה הן חזון וערכים. חזון הוא לא משהו למחר בבוקר, אלא לכמה שנים מהיום. ערן חולק את גישתו לפיתוח חזון לחברות. הגישה הטבעית שלו הייתה חזון > שאלות אסטרטגיות > חדשנות במוצר > תוכניות עבודה, כביכול הזרימה ההגיונית. בשלב מסוים הוא הבין שזה לא עובד לו, כי רוב ההנהלות לא רגילות לחשוב ככה. יש מעט אנשים שהם באמת בעלי חזון ולא רק מובילים. הוא העביר את החזון לסוף התהליך, הוא מגיע אליו אחרי היצירתיות העסקית, אחרי 150 רעיונות להצעת ערך, דרך הדוגמאות קל יותר לגבש חזונות לחברות.   כדי לייצר אסטרטגיה טובה, חשוב להיות בקיאים במצב השוק שלנו, המיידי והגדול יותר. ניתוח תחרות, עוזר לנו ללמוד על המתחרים שלנו ודרכם גם על עצמנו. מי המתחרים הישירים שלנו ומי העקיפים. "כיזם, כבעל עסק, תמיד צריך שיהיה לך חבר טוב, מנטור טוב ומתחרה טוב" אני (גלי) אומרת לערן. והכי חשוב להאמין בעצמנו גם לצד האתגרים שבדרך.   ערן מציע שחברות צריכות להיות יותר אמיתיות עם עצמן כי הן נוטות לשקר לעצמן בהקשר של ערכים. ערכים נמדדים בסיטואציות קצה, במה שאנחנו מוכנים או לא מוכנים לעשות כשהערך עומד למבחן במציאות. אני (גלי) מוסיפה ואומרת - שמדובר בהרחבת המודעות בעסקים, לבוא עם ענווה, אחריות אישית ופתיחות, לייצר שקיפות לערכים ולנהוג על פיהם.    "זה תלוי בשאלות הנכונות. כדי לשבור את כל המחסומים הפנימיים, תניח שאתה בעולם ללא אתגרים, מה היית עושה?" ערן מסביר שחלק מבניית האסטרטגיה היא יצירתיות, המפתח לקבלת תשובות טובות מאנשים. הוא מאמין שכולם נולדו יצירתיים, אבל מחסומים פנימיים כמו פחד מכישלון חוסמים לרוב את היצירתיות הזו.   לקראת סוף הדיון שלנו, אנחנו מדברים על הגדרת הצלחה. עבור ערן מדובר באסטרטגיה אישית המתועדת במחברת, שבה הוא חוזר ומעדכן באופן קבוע את ערכי חייו ומטרותיו. תרגול רפלקטיבי זה עוזר לו להישאר מיושר עם החזון שלו ולשמור על גישה מאוזנת להשגת יעדיו.   ערן משתף שהוא עובד על המחברת שלו אחת לכמה שנים, ומקדיש שבועיים לבד לתהליך הזה. הוא חוזר על המחברת מדי שבוע כדי להבטיח שתוכניותיו תואמות את ערכי חייו. "אנחנו מסיימים את השיחה בכך שאין 100%", אומר ערן ומציין כי השגת 70-80% מהיעדים שלו היא אופיינית, גם לאנשים וגם לחברות.

שם פרק: אופטימיות חסרת גבולות: כוח מניע ביזמות בחלל תכונה יזמית מעוררת השראה היא היכולת להיות אופטימי ללא גבול, במיוחד כשמנווטים בעולם בלתי צפוי בדרך להצלחה. מידד פריינטא מגלם תכונה זו כיזם חלוץ בתחום החלל בישראל. מאז שנחשף ל"חיידק החלל" בתפקידו הראשון כסטודנט, הוא צלל לעולם היזמות בחלל ללא מבט לאחור.    לפני 14 שנים, כשאחרים פקפקו, מידד זיהה את הפוטנציאל העצום של יזמות חלל. הוא הוביל פרויקט פורץ דרך - שיגור לוויין ישראלי שנבנה על ידי תלמידי תיכון מדעי בהרצליה - שחולל מהפכה בתחום. מעניין במיוחד כיצד אסטרטגיית היזמות שלו מושפעת מפילוסופיות מזרחיות כמו קארמה ובודהיזם. בנקודת מפנה בקריירה שלו, ספר אחד שינה את תפיסתו לגבי יזמות.    "מה שאנו נותנים הוא מה שאנו מקבלים" הפך למנטרה מרכזית עבורו, והוא מדגים כיצד עיקרון זה השפיע ישירות על הביצועים הפיננסיים של הסטארט-אפ שלו.   השילוב בין התפתחותו המקצועית והרוחנית עיצב את גישתו הייחודית לחיים. בעוד שרבים מייחסים אירועים חיוביים לסיבה ותוצאה ואירועים שליליים למקריות, מידד, שרקעו האקדמי הראשוני בפיזיקה, טוען שחייבת להיות עקביות:    או שהכל סיבה ותוצאה או שהכל אקראי.    הוא בחר בגישת הסיבה והתוצאה, לוקח אחריות מלאה על הצלחותיו וכישלונותיו כאחד, ביניהם גם הקשים ביותר, כמו אז כשאיבד 14 מיליון דולר. למרות התסכול הראשוני, הוא מוצא כוח עצום בהבנה שביכולתו לחולל שינוי. גישה זו הובילה אותו מחולם בודד למנהיג המספק פלטפורמה ליותר מ-60 חברות ישראליות לשגשג בתעשיית החלל.    למרות חיים עמוסים בתהפוכות, מידד נותר אופטימי לאורך הדרך. הוא מכיר בכך שהכל יכול להשתנות ברגע, לטוב או לרע, אך מאמין בכוחם של תקווה, סבלנות ונחישות. גישתו זו הובילה את חברתו להתאושש ולהתחדש כמו עוף החול, מדגימה את חשיבותה של התמדה בתעשייה מאתגרת זו.