Claim Ownership

Author:

Subscribed: 0Played: 0
Share

Description

 Episodes
Reverse
השיח באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית בפרט, הוא רעיל. הוא מלא בפילוג, בהסתה, בגזענות, יש בו עידוד למעשי אלימות ולטרור, מיזוגיניה, הומופוביה ועוד. גוגל, פייסבוק, טוויטר וחברות אחרות מפתחות אלגוריתמים שמנסים לאתר ביטויים שנכנסים לקטגוריות השנאה השונות ואז לחסום אותם בזמן אמת, אבל הגולשים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף אותם והיצירתיות הזו מייצרת השלכות בלתי צפויות. בכתבה שפורסמה באחרונה ב"וושינגטון פוסט" נטען שבאינטרנט מתפתחת שפה חדשה שכל מטרתה לאפשר לאנשים להתבטא כך שהאלגוריתמים לא יחסמו אותם. לשפה הזו קוראים "אלגו-ספיק". קישורים:הפרויקט של GIFCThttps://slate.com/technology/2020/08/gifct-content-moderation-free-speech-online.htmlבינה מלאכותית לא תוכל לנקות את האינטרנטhttps://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2053951720920686מערכת הסינון של גוגל עדיין לא מבינה שנאהhttps://qz.com/918640/alphabets-hate-fighting-ai-doesnt-understand-hate-yet/"אלגו-ספיק" משנה את האופן שבו אנשים מתבטאיםhttps://www.washingtonpost.com/technology/2022/04/08/algospeak-tiktok-le-dollar-bean/צנזורה אלגוריתמית: כוח והתנגדות מאת ג'ניפר קובhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-020-00429-0הדוח שהוגש לאיחוד האירופיhttps://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/STUD/2020/657101/IPOL_STU(2020)657101_EN.pdfhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/shakim-tech-algospeak/
מקצבים בינוראלים, Binaural Beats, או טונים דו-אוזניים, הם טונים מיוחדים שנוצרים כתוצאה של אשליית סאונד שנגרמת כתוצאה מהאופן שבו המוח שלנו מפרש את המידע שזורם אליו מהאוזניים שלנו.על הטונים הדו-אוזניים כתבו כבר לפני יותר מ-180 שנה אבל משנות השבעים של המאה ה-20 החלו מדענים לבדוק האם ואיך האזנה להם משפיעה על המצברוח שלנו, על רמות החרדה שלנו, על הזיכרון שלנו, על היכולת שלנו להתרכז.כ-5% מבין כ-30 אלף נשאלים מ-22 מדינות שונות, דיווחו שהם נוהגים להאזין למקצבים האלו אבל מדוע אחד מבין עשרה מאזינים טען שהמוטיבציה שלו היא לחוות חוויות פסיכדליות? אפשר להתמסטל מהאזנה למקצבים מוזיקליים??! בפרק הזה נאזין להם וננסה.קישורים:סיפורו של הינריך וויליאם דאבhttps://gizmodo.com/how-a-scientists-least-important-discovery-became-his-m-1742623371מאמרו של ג'רלד אוסטר משנת 1973https://www.amadeux.net/sublimen/documenti/G.OsterAuditoryBeatsintheBrain.pdfהחדר השקט בעולםhttps://www.classicfm.com/discover-music/worlds-quietest-room-microsoft-anechoic-chamber/האם סמים דיגיטליים ממסטלים?https://www.bbc.com/news/world-us-canada-10668480מי משתמש בסמים דיגיטליים?https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/dar.13464https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/24/panda-tech-beats/
הומור נחשב לאחד מהגביעים הקדושים של הבינה המלאכותית וזאת מכיוון שהוא מכיל בתוכו יכולות אנושיות מובהקות: שליטה בשפה, הבנה של הקשר, תזמון וכמובן חוש-הומור. האם מכונות יוכלו לכתוב בדיחות מוצלחות? האם רובוטים יוכלו להגיש אותן? כתבה שפורסמה בראשית 2022 באתר האינטרנט של "טיים מגזין" סיפרה על רובוט בשם ג'ון, פרי פיתוחה של חוקרת בשם נעמי פיטר מאוניברסיטת אורגון, שעלה לפני כמה חודשים על הבמה של אחד ממועדוני הסטנדאפ במדינה ונתן הופעה ועל פי הביקורות, זו היתה הופעה לא רעה בכלל. אז זהו, כתיבה קומית ואומנות הסטנדאפ עומדים להיכבש על ידי רובוטים ומערכות בינה מלאכותית?כדי לענות על השאלה הזו אירחתי את הקומיקאי, התסריטאי ואחד האנשים המצחיקים שפועלים בטוויטר הישראלי, רשף שי, ואת המומחה לבינה מלאכותית, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת DSG, ד"ר אילן ששון.השיחה עם שניהם היתה... מצחיקה!קישורים:הסיפור על ג'ון הרובוט שמנסה להיות סטנדאפיסטhttps://time.com/6132544/artificial-intelligence-humorhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/pointer-tech-standup/
תיאוריית קונספירציה משונה, שהוצגה לראשונה בראשית שנת 2021, קובעת שהאינטרנט, זו שכולנו מכירים, מתה לפני יותר מחמש שנים. על פי התיאוריה, האינטרנט משמשת מכשיר לעיצוב התודעה שלנו ורוב התוכן שאליו אנחנו נחשפים לא נוצר בכלל על ידי בני אדם אמיתיים. נשמע משונה? ובכן, החלק הבאמת משונה בתיאוריית הקונספירציה הזו הוא שחלקים לא מבוטלים ממנה לגמרי מדויקים! רגע... מה?קישורים:האינטרנט מתה כבר חמש שניםhttps://forum.agoraroad.com/index.php?threads/dead-internet-theory-most-of-the-internet-is-fake.3011/בוטים קונים הכל לפניךhttps://qz.com/1940136/how-bots-are-buying-up-the-seasons-hottest-gifts-before-you-can/ראיון עם נייט שבנה את "בירד בוט"https://www.washingtonpost.com/local/meet-the-virginia-teen-who-created-bird-bot-fueling-nintendo-switch-hoarders/2020/04/27/345919fe-889f-11ea-ac8a-fe9b8088e101_story.htmlהסודות של נמל התעופה דנברhttps://www.flydenver.com/great_hall/denfilesᐧhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/03/28/shchackim-tech-dead-internet/
בלוקצ'יין, NFT, ביטקוין וארגונים מבוזרים הם חלק בלתי נפרד מהחזון של הווב השלישי אבל החלק המעניין בחזון הזה הוא כלל לא טכנולוגי - הוא אידיאולוגי. האידיאולוגיה הזו מנסה להחזיר לחיים חלום קיברנטי ישן שמבקש לקדם אידיאולוגיה שחותרת לבצע מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית. החלום הזה קובע שניתן להשיג סדר ויציבות חברתית ללא צורך במוסדות פוליטיים או באמון בני אדם. כל שצריך הוא דבר אחד: קוד מחשב שיהפוך את כולנו לסוחרים ומשקיעים. ווב3 - החלק השני.קישורים:מיפוי מערכות האינטרסים בעולם ה-NFThttps://maxread.substack.com/p/mapping-the-celebrity-nft-complexמפה שמחפשת טריטוריה - יבגני מורוזובhttps://the-crypto-syllabus.com/web3-a-map-in-search-of-territory/הפודקאסט של פיטר קפקאhttps://www.vox.com/recode-media-podcasthttps://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/nicoletti-tech-california/
בשני העשורים האחרונים התבססה דוקטרינה צבאית שקבעה שבמלחמה המודרנית מדינות ילחמו לא רק באוויר, בים וביבשה אלא גם, ואולי בעיקר, בזירת הסייבר. משום כך, על פי כל ההערכות והתחזיות, עוד לפני שטנקים כבשו את אדמת אוקראינה, רוסיה היתה אמורה להכניע אותה באמצעות מתקפת סייבר נרחבת, מתקפה שתנטרל ותשמיד תשתיות אזרחיות וצבאיות. אבל בניגוד לתחזיות זה לא קרה. למה? היכן מתקפת הסייבר שהבטיחו לנו ומדוע היא לא התממשה?קישורים:11 סיבות שלא ראינו מתקפת סייבר רוסיתhttps://www.washingtonpost.com/politics/2022/03/03/11-reasons-we-havent-seen-big-russian-cyberattacks-yet/https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/pointer-tech-russian-attack/
בחודשים האחרונים התקשורת בארץ ובעולם רוטטת מהתרגשות בשל חזון טכנולוגי חדש שאמור להוציא תחת ידיו את הגלגול השלישי של הווב. החזון הזה כולל בתוכו מושגים כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפים, ארגונים אוטונומיים מבוזרים, אסימונים מסוגים שונים ועוד.אבל מה הבעיה שהווב השלישי מנסה לפתור והאם הטכנולוגיות שאמורות לפתור את הבעיה הזו בכלל מסוגלות לעשות את זה? ווב3 - החלק הראשון.קישורים:עשירית האחוז ממחזיקי הביטקוין שולטים בשליש מהאספקהhttps://fortune.com/2021/12/20/001-percent-bitcoin-holders-control-nearly-one-third-supply/הווב השלישי - Tantehttps://tante.cc/2021/12/17/the-third-web/התרשמות ראשונה מווב3 - מוקסי מרלינספייקhttps://moxie.org/2022/01/07/web3-first-impressions.htmlהבעיה האינטלקטואלית עם נכסים קריפטוגרפייםhttps://www.stephendiehl.com/blog/crypto-absurd.htmlמיזם הליוםhttps://www.nytimes.com/2022/02/06/technology/helium-cryptocurrency-uses.htmlhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/02/28/ferring-tech-web3a/
אם מכונות הזמן שאנחנו בונים יהפכו למצוינות ממש, נוכל לחזות את העתיד ברמת דיוק מרשימה מה שמעלה את השאלה איך ידיעת העתיד תשפיע על ההתנהגות שלנו? במלים אחרות, אם אנחנו יודעים איך נתנהג בעתיד, האם אנחנו עדיין חופשיים בהווה או שמא אנחנו לא יותר מאשר בובות על חוטים, חתיכות של דאטה, של נתונים, שעושות בדיוק מה שהן אמורות לעשות? בנוסף, אם אנחנו מאמינים שמכונות הזמן מסוגלות לחזות את העתיד בהצלחה, הרי שאנחנו עשויים להשתכנע שלא משנה מה נעשה, העתיד כבר נקבע. האם במצב שכזה תהיה לנו עדיין מוטיבציה לשנות אותו במידה והתחזית לא תמצא חן בעינינו? האם נחשוב על העתיד כמשהו בלתי ידוע או שמא נחשוב עליו כמו קרוב המשפחה שלו, העבר, זה שכבר קרה?זה הפרק האחרון בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.קישורים:החברה שבישרה את בואה של פייסבוק וגוגלhttps://www.nytimes.com/2020/09/15/books/review/if-then-jill-lepore.htmlאין מוות – רק סדרה אינסופית של עכשיוhttps://aeon.co/ideas/there-is-no-death-only-a-series-of-eternal-nowsרטרו-עתידנותhttps://www.youtube.com/watch?v=0LGL_lx9XcAוויליאם גיבסון והעייפות מהעתידhttps://theconversation.com/sci-fi-author-william-gibson-how-future-fatigue-is-putting-people-off-the-22nd-century-130335ב-AI נבטח – ספרה של הלגה נוטוניhttps://www.amazon.com/AI-We-Trust-Predictive-Algorithms/dp/1509548815https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/panda-8200-future/
אם היינו מנסים לנתח על מה נשען העידן הדיגיטלי היינו מהר מאוד מגיעים למסקנה שיש שתי יכולות כאלו - הראשונה היא יכולת חישוב שמבוססת על חומרה ועל תוכנה והשניה מבוססת על איחסון. אנחנו מאוד ערים למה שקורה בתחום החומרה והתוכנה אבל תחום האיחסון נותר קצת מאחור מבחינת העניין הציבורי. מדובר בתחום שמתקדם במהירות ומתמודד עם בעיות שרק הופכות יותר גדולות ויותר מסובכות .כדי להסביר את הפער ולספר לנו על החידושים האחרונים בתחום הזה אירחנו את אלון חורב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת VAST Dataהפרק בשיתוף VAST Data
ככל שמכונות הזמן הולכות ומשתפרות, הן מייצרות תחזיות יותר מוצלחות שבהדרגה הופכות להמלצות, המלצות חמות, מה שמעלה את השאלה מה קורה מהרגע שאלגוריתם מציג בפניך המלצה בנוגע לדרך הפעולה האופטימלית? עד כמה יש לך חופש פעולה להחליט בניגוד להמלצה שלו?במלים אחרות, אם מונחות בפניכם שלוש אפשרויות בחירה בין מניות, בין טיפולים רפואיים, בין דרכים להגיע ליעד ואז אלגוריתם כלשהו מצביע בפניכם על אפשרות אחת ואומר לכם שלאחר שהוא ביצע חישובים, זו האפשרות הכי טובה – האם תהיו מוכנים לקבל החלטה שנוגדת את ההמלצה?אם נצא מנקודת הנחה שברוב המקרים תחליטו לקבל את ההמלצה של האפליקציה, של התוכנה, של השירות, של המכונה – האם בכלל קיבלתם החלטה? ואם לא קיבלתם החלטה, לא באמת, האם הגיע הזמן להודות שהתכונה האנושית הזו, המכונה "קבלת החלטות", הופכת בהדרגה למיותרת?זה הפרק השני בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.קישורים:ספרו של מייק וולש, The Algorithmic Leaderhttps://www.amazon.com/Algorithmic-Leader-Smart-Machines-Smarter/dp/1989025331/העידן הפוסט אנושיhttps://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-302-0https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/31/doors-osimtechnologia-decisions/
בפרק הקודם שוחחנו על החששות שיש לארגונים ממעבר לענן הציבורי. אלו חששות שנוגעים ברגולציה, בהשקעות כספיות אדירות וכמובן חששות שקשורים בבעיות אבטחה. הבעיות האלו גורמות לכך שיש ארגונים שמחליטים לא לעבור לענן בכלל או לעשות את המעבר באיטיות רבה שעלולה להוביל לבעיות.היום נציג בפניכם קונספט טכנולוגי חדש, קונספט שמאפשר לארגונים לעבור לענן אבל לא באמת. הארגונים יקבלו את חויית שירותי הענן על בסיס תשתית ארגונית קיימת שכבר הייתה קיימת אצלם בארגון. למה הכוונה? אורן עייש, מנהל תחום הענן של IBM ישראל, הסביר לנו איך בדיוק זה עובד.
בעשור האחרון כבשה את העולם בסערה מהפכה טכנולוגית אדירה, מהפכת הבינה המלאכותית שמבוססת על אלגוריתמים לומדים, רשתות נוירונים ולמידה עמוקה. כל המונחים האלו הם טובים ויפים, אבל כאשר מנסים לזקק אותם לכדי תובנה אחת פשוטה מגיעים למסקנה שמה שאנחנו בעצם עושים הוא לבנות מכונות זמן, מכונות שמביטות אחורה ואז מאיצות במהירות, בורחות מהווה ומבקרות בעתיד.נהוג לשאול ולדון ולהתווכח על השאלה עד כמה המכונות האלו מוצלחות בלחזות את העתיד ומה קורה כשהן נכשלות אבל שאלה לא פחות חשובה היא מה יקרה כאשר הן יהיו ממש מוצלחות: האם אז הבעיות יפתרו או שמא יצוצו בעיות חדשות, לא פחות מסובכות, בעיות שנובעות מכך שדווקא הצלחנו?זה הפרק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.קישורים:למה זילו התרסקה?https://www.wired.com/story/zillow-ibuyer-real-estate/דניאל מילוא, "המצאת המחר"https://www.kibutz-poalim.co.il/page_53282ג'ף הוקינס, אלף מוחותhttps://www.amazon.com/Thousand-Brains-New-Theory-Intelligence/dp/1541675819/מתח העתידhttps://aeon.co/essays/does-knowledge-of-the-past-and-present-determine-the-futureרטרו-עתידנותhttps://www.youtube.com/watch?v=6vVlpEJVZjohttps://www.ads.ranlevi.com/2022/01/17/hairegen-osimtech-atid/
מגפת הקורונה היתה חתיכת זכייה בפיס עבור כל מי שעוסק בתחום מחשוב הענן ודחפה ארגונים רבים לחפש פתרונות מבוססי ענן. ועדיין, מי שחושב שהסיפור הזה פתור, שכבר כולם עברו לענן ובזה נגמר העניין, לא מבין את גודל האתגר - משינוי בדרכי העבודה, דרך ביצוע ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות כאשר מבצעים מהלך שכזה ועד הפחד העיקרי שהוא אתגרי האבטחה. הפעם אירחנו את שרון קידר, מנהלת מחלקת hybrid cloud ואת עומרי סוציאנו, ראש קבוצת AI Security, שניהם ממעבדת המחקר של IBM בחיפה, שדיברו איתנו על החששות, על הפיתרונות ועל למה לעבור לענן זה כמו לשכור חדר בבית מלון.הפרק בשיתוף IBM ישראל.
סיפור משונה במיוחד על אמא של מעודדת ששלחה לחברתה לקבוצה סרטון וידאו שבו היא נראתה מעשנת, כבש את מהדורות החדשות בארצות הברית. הסיבה: המשטרה טענה שהסרטון זויף באמצעות טכנולוגיית דיפ-פייק מתקדמת. באחרונה נרשמה בעלילה הזו תפנית מדהימה, תפנית שמעלה שאלות על הקשר בין אמת ושקר, בין מציאות לדמיון, בין תקשורת וטכנולוגיה אבל היא בעיקר מספרת את סיפורה של טכנולוגיה שנמצאת בדרך ושההשלכות שלה עשויות להיות מזעזעות במיוחד.קישורים:מפתח אפליקציית דיפ-ניוד מוריד אותה מהרשתhttps://www.vice.com/en/article/qv7agw/deepnude-app-that-undresses-photos-of-women-takes-it-offlineהסיפור המוזר על רפיאלה ספוןhttps://www.cosmopolitan.com/lifestyle/a37377027/deep-fake-cheer-scandal/אתר דיפ-פייק מטריד זוכה לפופולאריות מטרידהhttps://www.wired.com/story/deepfake-nude-abuse/https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/03/panda-osimtech-deepfake/
שנת 2021 היתה שנה טכנולוגית משוגעת מלאה בזינוק במחיר המניות, פתרונות יצירתיים ואופטימיות מתוקה לצד קריסות מחרידות, הייפ חסר היגיון ופסימיות חמוצה. במקום לסכם את השנה החולפת בדרך המסורתית, החלטנו לסקר אותה באמצעות סיפורה של חברת טכנולוגיה אחת שמסמלת את מה שהיה טוב בה לצד מה שהיה בה רע. לא מן הנמנע שפלוטון, שהפכה לתופעה תרבותית חובקת-כל בארצות הברית, עשויה לבשר גם את מה שעתיד להתרחש בשנה הבאה. קישורים:פלוטון תקועה בדיוק כמונוhttps://www.theatlantic.com/health/archive/2021/12/peloton-pandemic-stock-price-fluctuation/620877/האובססיה לפלוטון הפכה לעייפות מפלוטוןhttps://www.wsj.com/articles/pandemics-peloton-obsession-turns-to-peloton-fatigue-11633097818https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/20/panda-osimtech-peleton/
חברת אינטל שהוקמה ב-1968 היא אחת מאבני הבניין הגדולות, המרכזיות והחשובות של המהפכה הדיגיטלית. היא מעסיקה 110 אלף עובדים, 14 אלף מתוכם בישראל וביצעה כאן מספר רכישות בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.במשך שנים אינטל נחשבה למטרונום של התעשייה, לקובעת האולטימטיבית של קצב התקדמות המעבדים ומשום כך לקצב התקדמות עולם המחשוב. המעמד הייחודי הזה נסדק. בשנים האחרונות היא מתמודדת עם שורה של בעיות: מנכ"לים מתחלפים, פיגור טכנולוגי, מתחרים מתחזקים ומניה מדשדשת הפכו אותה לפגיעה מאי-פעם.יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, מונה לתפקיד בינואר 2017 ולאחרונה הוא הגיע לאולפן רשת "עושים היסטוריה" על מנת לדבר בפתיחות יוצאת דופן ונדירה בקרב מנכ"לים של חברות טכנולוגיה, על המחסור בשבבים, על האתגרים שאיתם החברה מתמודדת, על הביקורת המופנית כלפיה, על התכניות שלה לעתיד וגם על פוטבול אמריקאי.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/06/panda-osimtech-intel/
בעשור האחרון התגלה שיש קשר משמעותי בין החיידקים שנמצאים לנו במעי לבין הסיכון לפתח מחלות שונות וביניהם מחלת הסכרת. העניין הוא שאצל כל אחד מאיתנו יש חיידקים שונים ולכן למשל תגובת הסוכר שלנו לאותו מזון שונה מאחד לשני .חברת Day 2 פיתחה אלגוריתם שיכול לחזות את תגובת הסוכר של כל אדם ואדם ובכך היא יכולה לשנות את החיים של הסוכרתיים בצורה יוצאת דופן. אבל מה שהחל כאלגוריתם אחד הופך, בזכות מידע ענק שנאסף, לפלטפורמת AI למציאת קשרים חדשים בין חיידקי המעי למחלות, כדי לפתח תרופות חדשות ולזיהוי מוקדם של מחלות.שוחחנו עם עדי לב, המשמש כ VP R&D בחברת Day 2, על הטכנולוגיה הזאת ולמה היא מסוגלת ואיך זהו רק קצה הקרחון בעולם של הרפואה הפרסונלית. הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל.
קשה למצוא שאלה שמעוררת כל כך הרבה רגשות סוערים כמו השאלה "האם אנחנו נמצאים בבועה?". יזמים, מנהלי קרנות הון סיכון, אנשי שוק הון ומשקיעים, כולם שואלים את עצמם האם המצב הנוכחי הוא בועה או שמא הוא הנורמלי החדש.זהו החלק השני מתוך סדרה של שני חלקים משותפים לפודקאסט "עושים טכנולוגיה" ושל "כשבגרוש היה חור" ובו אנחנו מנסים להבין מדוע הכסף שמסתובב בעולם מושקע דווקא בחברות טכנולוגיה, מדוע המצב היום כל כך מזכיר את בועת הדוט.קום (ולמה זה כל כך מצחיק), למה יש אינפלציה של חברות יוניקורן ומה יקרה אם השוק יקרוס.המלצה: האזינו קודם לחלק הראשון של השיחה שעלתה לפודקאסט "כשבגרוש היה חור".האזנה נעימה,יובל ורועי.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/14/panda-osimtech-grush-bubble-p2/
מגפת הקורונה היא אירוע טראומטי בקנה מידה גלובלי. הוא עדיין לא הסתיים ורק עכשיו אנחנו מתחילים להיחשף להשפעות של המגפה שנוגעות בכל תחום שניתן להעלות על הדעת: מחינוך ועד תרבות, ממשפט ועד יחסי עבודה. אבל בעוד שיש למגפה תוצאות ברורות, כמעט מתבקשות, ישנן כמה השפעות בלתי צפויות. בתכנית שלנו הפעם אני מציג תזה ספקולטיבית בנוגע להשפעה בלתי צפויה שכזו, השפעה שיש לה ביטוי טכנולוגי-תרבותי מרתק. התזה הזו מסבירה את הפופולאריות של הביטקוין, ה-NFT והעיסוק החדש במטא-וורס כמו גם את הופעתם של כוכבי רשת וירטואליים. מה?! בדיוק.קישורים:חובב שייקספיר שהציף את אמריקה בזרזיריםhttps://psmag.com/environment/shakespeare-fanatic-introduced-bards-birds-america-82279סיפורה של רוזי הדרום קוריאניתhttps://www.allkpop.com/article/2021/09/social-media-influencer-model-created-from-artificial-intelligence-lands-100-sponsorshipsחשבון האינסטגרם של רוזיhttps://www.instagram.com/rozy.gram/https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/drivenets-osimtech-influencer-bots/ᐧ
כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין. עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.קישורים: מצב תעשיית הפצ'ינקוhttps://www.asgam.com/index.php/2021/08/02/japans-pachinko-industry-shrinks-27-year-on-year-to-us133-billion/סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".https://www.imdb.com/title/tt0090182סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Ricehttps://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUYניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיהhttps://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/telofan-osimtech-pachinko/
Comments (3)

The Beners

נורא! פרסומת אחת ארוכה לסמסונג! לא מומלץ! לא מתאים! ולא נעים!

Jun 23rd
Reply (2)
Download from Google Play
Download from App Store