מאחורי הכריכה

"'החיים מעל לכול ולכן אסור למות'. כך פתח את דבריו ראש הוועדה לחוק החולה שחייב לחיות. בקואליציה הנוכחית נוצר מצב מוזר, תשעים אחוזים מתוך הנבחרים הצביעו עבור הקמת הוועדה שתשים על השולחן, בפעם הראשונה מאז קום המדינה, את הערך העליון ביותר, ערך החיים. כך מתחילה תקופה המתוארת בסיפור דיסטופי זה. סיפור שבו בעקבות לחצים פוליטיים, מועדפים ערכים מסוימים על פני ערכים אחרים. אירועים שבהם חקיקה אחת יכולה להשפיע על החיים והמוות של אנשים בדרכים שאותן אנחנו לא יכולים לתאר. "לנשום לנצח" הוא ספרו השני של ד”ר רותם ויצמן. ספרו הראשון “50 דילמות באתיקה רפואית” עוסק בצד התאורטי שהסיפור הזה ממחיש. רותם מומחה באתיקה רפואית ובאתיקה קלינית ומרצה במכללות בתחומי המנהל הרפואי ורב תרבותיות. ענת כהן ישבה לשיחה עם רותם, בה הם עסקו בשאלה - מה קורה כשהולכים עם ערך קדושת החיים צעד אחד רחוק מדיי? השיחה הגיעה למקומות מעניינים כשהם נגעו בשאלות כמו - איך אפשר כהורה לקבל החלטה להמית את הילד שלך, האם יש לנו אפשרות לבחור איך לסיים את חיינו, איך קרה שבתרבות שלנו כל כך הדחקנו את העובדה שאין לערער עליה - שבסוף כולנו נמות? את הספר "לנשום לנצח" של רותם ויצמן ניתן לרכוש באתר ספרי ניב או ישירות דרכו בטלפון 0544788054

עוד לפני שזיו יטבת ידע לכתוב, הוא היה מצייר תמונות ומספר סיפורים למשפחה שלו. כחובב מוזיקה, מילים זה משהו שתמיד דיבר אליו ונתן לו השראה. מהמקום הזה, רק טבעי שהוא יכתוב ספר. מה שאכן קרה בגיל 16, כשהוא כתב על נער שמעביר את הלילה האחרון שלו לבד עם המחשבות והזכרונות לפני שהוא מתאבד. הכתיבה היוותה עבורו מפלט מהתחושות שהתמודד איתן בתור נער דכאוני. אך בעקבות טעות שקרתה, גם המחברות עליהן כתב את הטקסט וגם העותק הממוחשב פשוט נעלמו. הוא החליט שלא לשחזר את אותו סיפור, שהנציח רגע והלך רוח מאוד ספציפים עבורו. וכמה שנים מאוחר יותר הוא התחיל לכתוב ספר חדש - "מלאכי מלחמה". מדובר במותחן פוליטי פילוסופי, שבמרכזו עומד אביר שרוצח בן של רוזן ולכן הוא נשלח בתור עונש או פרס (תלוי את מי שואלים) לחטוף את הבת של הקיסר כדי שהמלך ששלח אותו יוכל לבצע הפיכה שלטונית ולשים על הכס את הבן שלו, הנסיך. לאחרונה הוא הוציא את החלק הראשון מתוך שלושה, שנקרא "דם".

ישראל שור לא מפחד לכתוב על הנושאים השנויים ביותר במחלוקת והאישיים ביותר. הוא כותב על אהבה, פרידות, בגידות, מוות. לאחרונה יצא לאור ספרו השלישי - "סוף סוף הבנתי", שהוא למעשה אוסף של תובנות המשולבות עם סיפורים קצרים. הוא סיפר לי את הסיפורים שמאחורי הספרים שלו, איך לא כל קרוביו אוהבים את החשיפה הגדולה שבכתיבה שלו, את התובנות שאסף לאורך השנים ואיך בעיניו סופר אמיתי הוא כזה שלא דופק חשבון. - את הספר ניתן לרכוש באתר ספרי ניב - https://bit.ly/3jy7Yzw או ישירות דרך ישראל שור בטלפון 0528577111

דבורה שיר מוסקוביץ פגשה בחושך כבר בילדותה, והאמון שלה בעצמה ובעולם המבוגרים נפגע אנושות. דרכה הארוכה בחיים עברה גם היא דרך תחנות נוספות של מכות חזקות ומטלטלות. למרות כל זאת היא הקימה משפחה, בנתה זוגיות וגידלה שלושה ילדים. "אִשָּׁה קְשׁוּרָה בְּמָקוֹם שֶׁל חֹפֶשׁ" הוא ספר על כאבים, על תקווה ועל צמיחתה של אישה למרות האדמה היבשה שבתוכה ניטעה. האומץ לחשוף בשירים את הלבטים, את הבדידות, את הקשיים וגם את רגעי השמחה מאפשר הצצה לנפש האדם המורכבת ומעודד כל איש ואישה להתגבר על קשיים ולצאת לחופשי. בראיון עם ענת כהן, דבורה סיפרה לה בכנות על הטראומה שחוותה בגיל 4; על התחושה שעולה בה כשהיא שומעת על פגיעות מיניות בחדשות; ועל השמחה שנוכחת בחייה, אך גם היום, היא לא שם עד הסוף. - את הספר "אִשָּׁה קְשׁוּרָה בְּמָקוֹם שֶׁל חֹפֶשׁ" ניתן לרכוש דרך האתר של ספרי ניב - https://bit.ly/3HS8PFi או דרך דבורה ישירות, בטלפון 0503221654 - להאזנה לשיר "תתעוררי אל החלום"- https://bit.ly/3fdFuJi

חמש דקות הפרידו בין החיים למוות של טייסי המילואים ארז פלקסר ונעם רון. שני הטייסים שבו מאימון טיסה במסוק הקרב קוברה (צפע) שהחל ב- 11.3.2013 בשעה 21:00 והסתיים בהתרסקות המסוק ב1:00 של ה-12.3.2013 – חמש דקות לפני הנחיתה בבסיס פלמחים, בגלל בורג משוחרר שגרם לסדק שלא אותר בזמן. לאחר מותו של ארז, אמו אביבה אספה קטעים שאמרו וכתבו עליו חברים. את הקטעים היא איגדה לספר "דרך ארז", שיצא בספטמבר 2020 (ולא 2019, כפי שנאמר שטעות בראיון). בראיון של ענת כהן עם אביבה פלקסר, אביבה סיפרה לה על ארז. על כמה צניעות הייתה בו וכמה דברים היא גילתה לאחר מותו, מהסיפורים ששמעה מחברים. - אביבה היא המרואיינת היחידה שפגשתי שלא מבקשת תמורה כספית עבור הספר שהוציאה. מבחינתה הפצתו של דרך ארז והנצחתו היא הדבר החשוב, ולא הרווחים. את הספר ניתן להזמין ללא עלות דרך האתר https://www.erezflekser.com/ או דרך אביבה בטלפון 0549987009

כשבתל אל בטי הרשקו נכנסה להריון לא מתוכנן בגיל 29, הפלה לחלוטין עמדה על הפרק. הקשר שלה עם המשפחה לא היה חזק, היא לא הייתה יציבה כלכלית והיא חשבה שבנסיבות כאלה זה יהיה לא נכון להביא לעולם ילד ולהיות אמא חד הורית. באחת מבדיקות האולטרסאונד שעשתה, נראה היה שאין דופק לעובר. הייתה לה הקלה מסוימת, אבל עם זאת היה גם כאב. וכשהתברר שהיה מדובר בטעות, בת אל החליטה לשמור את ההריון וללדת על אף כל הקשיים. היום היא אומרת שפאר, בנה בן השנה וחצי, הביא איתו המון שפע, הצלחה וכוחות. בספר שהוציאה לאור לאחרונה ומכיל את שמו של בנה  - "פאר היצירה", בת אל משתפת את סיפורה האישי וכותבת על הכניסה הלא מתוכננת להריון וההסתרה של הנסיבות האמיתיות שלו, דרך הלידה ועד לשנה הראשונה בחייו של פאר. היא כותבת על הקשיים שכרוכים בגידול ילד כאמא חד הורית, ללא גב או תמיכה, ומצד שני על האושר והסיפוק שבאים איתו. היא מקווה שבספר שלה היא תצליח להוות השראה לאמהות בכלל ולאמהות חד הוריות בפרט, אליהן היא מתייחסת כלביאות. - המייל של בת אל - hershko2020@gmail.com לינק לרכישת הספר - https://bit.ly/3b7Ah3A

הספר "כן לא שחור לבן" של ירדן בר איתן הוא רומן מתח בלשי. כשלורנס וייס, המנהיג הבלתי מעורער של חבורת הגרטון בר נרצח, כל אחד מהחברים הופך לחשוד מיידי. בראיון עם ירדן דיברנו על הספר, שהוא החמישי לאור שהספיקה להוציא בגיל כל כך צעיר (23). עסקנו בהבדל בין כתיבה בעברית לכתיבה באנגלית, איך מצליחים לגרום לקהל לאהוב דמויות שונות במחלוקת, ולמה יוצרים הם כמו ספוגים. - לטריילר שהופק עבור הספר - https://bit.ly/3oQQdPT למגזין  "מתוק ומר" שירדן מנהלת - https://www.matokandmar.com/

ענת קפלן כותבת כבר מגיל 18. היא מתעדת את החיים ואת כל מה שעובר עליה ביומנים שהיא שומרת עד היום. את הכתיבה הספרותית שלה היא התחילה בגיל 20 ובגיל 27 הוציאה את ספרה הראשון "קומה 6, דירה 18". לפני כשנה הוציאה ספר נוסף שנקרא "פה אהבו". הוא מתמקד במיכל, שעוזבת את הכל אחרי אירוע דרמטי שקורה לה בגיל צעיר. הספר עוקב אחריה ואחרי האהוב שלה, מה קורה להם על פני חיים שלמים ואיך הם מנסים למצוא אחד את השניה ולהיעלם. ראיינתי את מיכל על הספר. הגענו לשיחה מרתקת על כתיבה, החלום ושברו, כיוס סיפורים, על הפחד מכשלון ולא פחות מזה - על הפחד מהצלחה. - את הספר ניתן לרכוש כאן - https://bit.ly/2R2bJzc

"הסכסוך שאינו נגמר" של ד"ר אתי סתיו הוא לא עוד ספר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא מציג את הסכסוך בפריזמה חזותית שבמרכזה הקריקטורה הפלסטינית, והוא מספר את הסיפור שבין התקופה של מלחמת יום הכיפורים ועד הסכמי אוסלו. בראיון עם אתי דיברנו על המוטיבים העיקריים שעולים מהקריקטורות, על התפקיד של הקריקטורה כמשקפת ומעצבת תודעה בו זמנית ועל הסיכון שקריקטוריסטים לוקחים שכבר הסתיים בעבר באסונות כמו בפיגוע במערכת העיתון של שרלי הבדו או ברצח הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי. לאתר הספר "הסכסוך שאינו נגמר" - https://caricature-and-conflict.com/

"כשהוגשה לי טבעת הנישואין שלו, עת ישבתי על המיטה לצידו, גופתו הקרה כקרח מולי, ומיררתי בבכי שקט אך קורע לב מול ליבו שנדם, הבנתי כמה נכנעתי, כמה הייתי מוכנה ליפול לתהום הזו. על אף המלחמה הבאה שעליי לנהל, החלטתי שהפעם הקצב יהיה שונה. הפעם אדאג קודם לי, הפעם אין מטרות, יעדים, חוסר נשימה. הפעם אגיע ממקום של השלמה, של כניעה, של מישהי שלא יודעת הכול, שלא צריכה ולא רוצה להוכיח שום דבר לאף אחד. דווקא מהמקום הפצוע, החבול, השרוט אך האנושי שבי, למדתי להכיר את עצמי באמת מבפנים, לקחת את הזמן ולפתוח את הלב לכל דבר שיגיע". “כשאמות אל תשכחו אותי”, כתב מיכאל ז"ל, בעלה של הילה חן, במחברת שמצאה לאחר שנפטר.  לאחר מותו, הילה יצאה למסע לכתיבת הספר "להסכים להרגיש", המתאר את האהבה שחלקו, את ההתמודדות עם המחלה ואת התובנות הרבות שהאובדן הביא עימו. בראיון עם הילה שמעתי ממנה על התחושות הקשות שעלו אחרי מותו של מיכאל, תחושות של אובדן ושל הפסד במלחמה. היא סיפרה לי על השינוי שקרה לאחר האובדן, והמעבר מהיותהאישה רציונלית ושכלתנית שלא מוכנה להודות בחולשה, לאישה חזקה המתמודדת באומץ עם החיים ולא מפחדת להביע רגשות ולשחרר שליטה. והיא גם נתנה לי תזכורת למה שחשוב באמת בחיים, שאפילו אני, בחורה שמכירה מקרוב את מחלת הסרטן ויודעת מה זה אובדן, כמעט שכחתי בעצמי. - את הספר "להסכים להרגיש" ניתן לרכוש בחנויות הספרים, באתר ספרי ניב וגם דרך הילה חן ישירות, בטלפון 0509764874

ניצן כספי, בן 11, הוא המרואיין הצעיר ביותר שהתארח בפודקאסט "מאחורי הכריכה". הכל התחיל ממשימה שהוא קיבל בביה"ס, וניתנה לכל התלמידים בשכבה - לכתוב ספר. ניצן בחר לכתוב על נושא אהוב עלי - העתיד, והחליט שהספר יעסוק בהמצאות שייצאו בעתיד הקרוב בתחומי רכב, רפואה ובית. שנתיים לאחר מכן, הספר יצא לאור. יש לציין שניצן הוא היחיד מבין השכבה שלו שלקח את המשימה צעד קדימה ואכן הוציא את הספר. וכשפוגשים אותו מבינים שאכן לא מדובר בילד רגיל. הוא סקרן ואינטליגנט. לרגעים שכחתי שאני מדברת עם תלמיד כיתה ה'. היה אפילו רגע בו דיברנו על קדמה וטכנולוגיה ועל איך העולם היה שונה לגמרי רק לפני 15 שנים. ופתאום, באמצע ראיון בו הרגשתי שאני מדברת עם אדם בוגר לחלוטין, נזכרתי שלפני 15 שנים הוא בכלל לא נולד עדיין.

כל קשר מבוסס על קבלה ונתינה. כך נתנהל לאורך כל חיינו, ועל הבסיס הזה נאמוד את איכות קשרינו עם הסובבים אותנו. גופה של האישה משתנה לאחר לידה ודורש שיקום מבוקר. גם התינוק הגדל זקוק לתנועתיות ולא פחות מכך, למגע ולתקשורת. הספר "נעים ביחד" של נגה נחמיה וקסלר מספק לאימהות ולאימהות שבדרך, ידע יישומי להבנת עולמו של התינוק וכלים לפעילות משותפת באמצעות מגע, תקשורת ותנועה תוך תמיכה בשלבי ההתפתחות השונים של התינוק ולחיזוק הבריאות הנפשית והפיזית לאחר לידה. התרגילים המוצעים בספר פשוטים לביצוע ואינם דורשים שימוש בעזרים מיוחדים, כך שכל אחת תוכל להתחבר אליהם ולבצעם עם התינוק בכל זמן ומקום. התרגול מחולק לרמות התפתחות שונות כדי לאפשר לאמהות שיקום הדרגתי ובטוח וכדי לאפשר לתינוק לקבל את כל צרכיו ההתפתחותיים. ענת כהן ראיינה את נגה ויחד הן דיברו על הספר, על תהליך הכתיבה וההוצאה שלו וגם על הציפיות העולות מאמהות אחרי לידה. לרכישת הספר - https://www.movingtogether.co.il/

אסתי וינרוט פוגלר הייתה ילדה נאיבית עם דמיון מפותח. באחת השבתות היא התארחה עם משפחתה בקיבוץ ובלילה הייתה דממה. הצליל היחיד ששמעה היה צרצור צרצרים, ובתור ילדה היא חשבה שככה הלילה נשמע. כשגדלה הרגישה שהיא חייבת לילדה שהייתה את הסיפור הזה והחליטה לפתח את אותו רעיון. הספר "הרעש של הלילה" מספר על גמד שלקח על עצמו משימה מיוחדת- לחפש את הרעש של הלילה כמתנת יום הולדת. הגמד לא בטוח שיצליח במשימה אך נחוש בדעתו לשוב הביתה בזמן עם פתרון לחידה. בראיון עם ענת כהן אסתי סיפרה לה כיצד הספר נולד, על תהליך הכתיבה, ועל המסר של הספר, לפיו כל אחד צריך למצוא את המנגינה המיוחדת שלו.

ד"ר נורית צדרבוים, אמנית, חוקרת, מרצה ויוצרת, היא אורחת קבע בפודקאסט "מאחורי הכריכה". בראיון האחרון ראיינתי אותה על הספר Self-Portraiture: The Art of Self-Research. מדובר למעשה בעיבוד של עבודת הדוקטורט שלה, שהתמקד בתופעה של ציור דיוקן עצמי מול מראה. בראיון היא סיפרה לי על תהליך העבודה - האמנותי והמחקרי. דיברנו גם על כיצד ציור דיוקן עצמי עוסק בחקר העצמי ועל איך ניתן להשתמש בתופעה זו לצרכים טיפוליים. - לאתר של נורית, בו ניתן גם לרכוש מספריה - https://www.nuritartroom.com/

הרעיון לספר "עץ הכסף" של שלום יעקובי, נולד אצלו כשהיה בחילופי סטודנטים באיטליה. שם בפימונטה, מתחת להרי האלפים, היה לו זמן פנוי. הוא התחיל להשקיע בפיתוח עצמי ובין היתר רכש השכלה פיננסית. הוא הרגיש שהוא לא יודע כלום, ושלמעשה הוא צריך להתחיל ללמוד את הכל מאפס. אז התחדדה אצלו ההבנה שזה לא אמור להיות ככה. צריך להתחיל לדבר על כסף מגיל מוקדם הרבה יותר. אז עלה הרעיון של לכתוב ספר ילדים שעוסק בכסף, שמנסה בין היתר דווקא להעלים מנטרות כמו "כסף לא גדל על העצים". - לרכישת הספר - https://www.moneytree-book.com/

כשנטע מוזר הייתה בת 20, היא פגשה את יוסף. זה קרה במחלקה פנימית בית החולים. הוא היה חולה סרטן והיא הייתה סטודנטית ללימודי סיעוד. יוסף אמר לה דברים שאחרי לכתו שימשו לה כצוואה. הוא דיבר על האבסורד שבמילים "יהיה בסדר". איך זה שאנשי צוות רפואי אומרים את צמד המילים האלה ומאמינים שזה פותר אותם מלהגיד לחולה את מצבו האמיתי. איך המילים האלה לא אמיתיות, מרחיקות. הוא זיהה בנטע משהו אחר. הוא הרגיש שהיא יכולה ללוות חולים כמוהו. אבל על מנת לעשות זאת, היא תיאלץ להיפטר מצמד המילים הזה. רק שנים אח"כ נטע החליטה לקיים את הצוואה, ומאז היא מלווה חולי סרטן ובני משפחותיהם בקבוצות תמיכה שהיא מנחה. יש שם הכל חוץ מאותו "יהיה בסדר". מדברים שם על הנושאים שלא מעיזים לדבר עליהם בחוץ. על הקשיים, הפחדים. על מיניות ומוות - שהם בעצם חיים ומוות. ענת כהן ראיינה את נטע מוזר, מחברת הספר "על פרידה וגעגוע". הן ישבו לשיחה כנה ומרגשת על סרטן, תהליכי פרידה, תהליכים קבוצתיים. על האנשים שפגשה נטע לאורך הדרך ומלווים אותי עד היום. כולל יוסף כמובן, שבימיו האחרונים לחץ לנטע את היד ואמר לה "בזכותך אני מת בשלווה". - את הספר של נטע מוזר "על פרידה וגעגוע" ניתן לרכוש בדוכן של ספרי ניב בשבוע הספר או ליצור איתה קשר במייל - netamozer12345@gmail.com  או בטלפון - 0509678094

בפרופיל האינסטגרם של ינון אהרונסון, לו יש מעל ל38,000 עוקבים, ינון כותב על עצמו שהוא "מתקן לבבות שבורים". ואחת ההודעות הקבועות שהוא מקבל מהעוקבים שלו היא "אתה יכול לתקן לי את הלב?" הוא התחיל לכתוב כבר מגיל 12, ומאז ועד היום, גם בספר הביכורים שלו "מישהו לאהוב", הוא כותב על אהבה. בראיון עם ענת כהן, הם דיברו על כיצד התחיל לכתוב ומה נותן לו השראה. הוא סיפר לה גם על הקשר המיוחד שלו עם קהל הקוראים שלו ועל איך הוא הגיע למצב בו ציטוטים שלו מקועקעים על גופם של אנשים. על התגובות החיוביות וגם השליליות שקיבל, ואיך מתמודדים איתן. והוא אפילו סיפר לה על מכתב התאבדות שקיבל לילה אחד מקוראת שלו וכיצד פעל (אל דאגה, הסוף טוב). לרכישת הספר - yinonaronson.co.il לדף האינסטגרם של ינון - https://www.instagram.com/yinon_aronson_author/

"ההפך מאושר". זה שם הספר של אריאל שרפר. השם הזה יכול להיות מעט מבלבל. ההפך מאושר - הכוונה היא לדכאון? אומללות? אבל אריאל אומר שההפך מאושר הוא דווקא השגרה, היומיום. החיים עצמם. והוא טוען שדווקא בשגרה שיכולה להיות מעט שוחקת, צריך לנסות למצוא את רגעי האושר. בספר הוא מנסה למצוא את הדרך אל האושר, או אם להביא כאן את כותרת המשנה - "מדריך לחיים שיש בהם". בראיון עם ענת כהן, אריאל סיפר לה איך הרעיון לספר נולד, מה זה בעיניו אושר ומהו אותו "יש" עליו הוא מדבר לא מעט בספר. - לרכישת הספר - https://bit.ly/3x4L2gO ליצירת קשר עם אריאל שרפר, בהקשר של הספר, הזמנת הרצאות וכו' - ‫arielsh3@gmail.com

הדבר שנשאר אצלי הכי חזק אחרי הראיון עם אליק לזינגר הוא האופטימיות. אליק רואה את הטוב בהכל ומודה על הכל. הוא מודה לאלוהים כל בוקר שהוא חי, שהוא בריא. הוא מודה לאלוהים שהוא שומר על הנכדים ועל הילדים שלו, כולל על מאיה. אליק תיאר את מאיה כבחורה מדהימה, יפהפיה, תלמידה מצטיינת. באיזשהו שלב היא כבר לא רצתה להתקיים. התחילה דעיכה נפשית שהשפיע גם על הפיזי, ולפני עשר שנים, בגיל 22, היא נפטרה. כותרת המשנה של הספר שהוציא אליק "אני עושה זאת בדרכי", היא "ספר השירים של אבא של מאיה". בספר מופיעים קרוב למאה שירים שכתב אליק. הוא כותב תובנות, מחשבות, כותב על אהבה וכמובן כותב גם על מאיה. חלק משיריו של אליק הולחנו ומופיעים ביוטיוב, למשל - השיר "זוג משמיים" - https://bit.ly/3mvLb8i השיר "מאיה שלי" - https://bit.ly/3wCYrwy

"אני כבר לא יודע עלייך כלום - לא מתי את מתעוררת בבוקר, לא מתי את קמה, לא מתי את מסירה מעלייך את השמיכה ואת בגדי השינה ולא מתי את שוטפת את הפנים, לא מה היו החלומות שלך בלילה ולא מה התקוות שלך להמשך היום. מהאיש שידע עלייך הכול הפכתי לזר. אותו בחור שפעם אהב אותך, נשאר עכשיו עם הלב ביד". ליאור בן ארויה התחיל לכתוב כבר בגיל 10. הוא היה ילד דחוי ולא מקובל. במקום להיפגש עם חברים ולצאת לטיולים השנתיים, הוא נשאר בבית וכתב. הוא מצא בכתיבה נחמה ומפלט. הוא המשיך לכתוב גם בצבא ואחרי השחרור, ואת הקטעים שכתב איגד לספר "נשארתי עם הלב ביד". בספר יש קטעים על אהבה, זיכרונות ילדות והתבגרות, השלמה עם פגיעה, מחשבות למגירה. בראיון עם ענת כהן, הוא סיפר לה על הילדות שעבר ועל מקרה עצוב שקרה לו בטיול השנתי הראשון שיצא אליו בכיתה יב'. הוא סיפר לה סיפור על אהבה והתחזות. והוא בעיקר פתח בפניה את הלב ברגישות ובכנות, בדיוק כמה שעשה גם בספר.