Claim Ownership

Author:

Subscribed: 0Played: 0
Share

Description

 Episodes
Reverse
בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר רן ברץ, מייסד אתר מידה, וראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה לשעבר.הפרק עוסק בראשית הציונות - בהתנגדויות מטעם הרפורמים והחרדים אליה, ובמשותף בין תנועת ה בי.די.אס של היום המובלת על ידי הרפורמים, לבין ההתנגדות המקורית של התנועה הרפורמית לציונות.ומה קרה לאתר מידה לאורך השנים האחרונות, מה ההשפעה שלו, וכיצד הכל קשור לקידום מדיניות של ימין שמרני.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה Support the show
העם דורש צדק חברתי?שלום וברוכים הבאים לפודקאסט על ספר ששינה את העולם ב 45 דקות.בפרק זה תמיר דורטל מארח את הרב חיים נבון, על תומס סואל וספרו החשוב – המרדף אחר צדק קוסמי ועימות בין השקפות שמסבירים את ההבדלים בין הימין והשמאל, ומהו צדק חברתי.בספרו של תומס סואל  המרדף אחר צדק קוסמי הוא מסביר שהדרישה ל"צדק חברתי" היא הרבה יותר מדרישה לתיקון עוולה. זו תביעה לצדק קוסמי — צדק שבו העולם, הטבע, ההיסטוריה, החברה ואפילו הרצון והנטיות האישיות של הפרט יתיישרו לפי משאלות ליבו של מתכנן יודע כל, בדרך שתספק לכל בני האדם שוויון מוחלט בתנאים ובתוצאות. אבל, כל ניסיון להשיג "צדק חברתי" חובק כול כזה יוביל תמיד לאי-צדק חמור מזה שניסה לתקן. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
היום בפודקאסט 'על המשמעות' התארחו  ד"ר תמר אלמוג ופרופ' עוז אלמוג דיברנו על ספרם החדש כל שקרי האקדמיה, שעוסק במשבר הגדול אליו נכנסו האוניברסיטאות בישראל ובעולם. בעבר היה מי שהלך ללמוד תואר כי צריך, או כי זה תורם לרזומה, אבל כיום עם האינפלציה של התארים – שוויו של תואר הולך ויורד, וכך גם הקיימות של קרירה אקדמית, עם התקציבים והתחרות ההולכת וגוברת.על כל זאת ועוד דיברנו בשיחתנו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! Support the show
---הסאונד קצת בעייתי - משתפר משמעותית בפרקים הבאים---אי פעם תהיתם מדוע פוליטיקאים מימין ומשמאל בדרך כלל בעלי דעה הפוכה על כמעט כל נושא? בפרק זה נדון בשאלה של ההבדלים הקיימים בין אידאולוגיות שונות אשר מתויגות בדר"כ כימין או שמאל ונחקור את הרעיונות השורשיים העומדים לרגליה של כל אידאולוגיה ומביאים לשוני זה. סקרנו את ספרו של הכלכלן האמריקאי תומאס סואל, "עימות בין השקפות", אשר מסביר את ההבדלים שסואל מייחס בין "ההשקפה הגדורה" ו"ההשקפה הלא גדורה", כלשונו. שוחחנו על ההבדלים בין שתי הגישות אודות ההנחות על טבע האדם, זהירות פשרה, מוסר חברתי, היחס לתבונה היסטורית, ויחס לתכנון חברתי. בפרק נדבר על ההוגים המרכזיים שהשפיעו על כל השקפה ונסביר את רעיונותיהם ודעותיהם על הסדר האידיאלי ביותר של החברה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט Support the show
בפרק זה עתר פורת ראיין את עו"ד תמיר דורטל בנושא הפילוסוף הפוליטי ניקולו מקיאוולי והתורה הריאליסטית שלו. השאלה שהנחתה את הפודקאסט היא "מדוע שליטים אינם מתנהגים בצורה שהייתה גורמת לנו לרצות להיות חברים שלהם?". שוחחנו על השאלות - כיצד שליט יכול לתחזק את שליטתו בצורה המיטבית ביותר על פי מקיאווילי, ומה החידוש הגדול שהיה למקיאווילי בספריו, "הנסיך" ו-"דיונים" . בשיחה הם דיברו על תאוריית הבחירה הציבורית ועל התמריצים השונים שיש לנבחרי ציבור, וכיצד כל זה מתקשר לבחירות.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט Support the show
רוב השיח בישראל, סובב סביב סוגיות מדינתיות-ביטחוניות. עם זאת, נראה שהציבור ברובו איננו מכיר את תרבות והיסטוריית העולם הערבי על מנת לגבש עמדה מבוססת בנושאים הללו. בסדרת הפרקים הבאים עם ד"ר מרדכי קידר, נציג את שורשי האיסלאם, התרבות הערבית, והסוציולוגיה של החברה הערבית. הפרק הראשון הוא פרק מבוא למזרח תיכון ואיסלאם והפרקים הבאים יתמודדו עם שאלות אקטואליות עכשוויות. ד"ר מרדכי קידר הוא מזחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, ועמית מחקר במרכז "בגין סדאדת למחקרים אסטרטגיים" באוניברסיטת בר אילן ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. ד"ר קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערבים כמו אל ג'אזירה. חלק מעימותיו בערוצים אלה עם אנשי דת ותרבות עוררו סנסציה תקשורתית שיצרו הד שהגיע לעשרות מיליוני צופים.בשיחה נגלה למה עפ"י האיסלאם גם כמעט כל הישראלים הם מוסלמים, "איסלאם פירושו להיות נאמן לאללה... לכן מבחינת האיסלאם גם יהודי הוא מוסלמי, גם נוצרי הוא מוסלמי. כולם עושים את אותו הדבר-מוסרים את עצמם לאללה. לכן בעיקרון, גם היהדות יכולה להיחשב כחלק מהאיסלאם. כל מי שמאמין באללה האחד והיחיד בשמיים...הוא מוסלמי גם אם הוא טוען שהוא יהודי.... כל באי עולם עפ"י האיסלאם הם מוסלמים. ההורים שלהם מקלקלים אותם והופכים אותם ליהודים או נוצרים."בפרק נלמד על האבחנה בין התרבות הערבית שהיא תרבות השבט לתרבות האיסלאם ועל המתח המתמשך שהחברות ערביות מוסלמיות נמצאות תחתיו, "תרבות השבט חזקה יותר מתרבות האיסלאם. זה הטרגדיה של האיסלאם. אני אתן לך דוגמא... הנושא של נקמת דם...אם הם הרגו לנו מישהו, את מי אנחנו נהרוג? במקרה הטוב נתפוס את הרוצח ונהרוג אותו. אבל אם לא נתפוס את הרוצח? אנחנו נהרוג מישהו מה'חמס' שלו. מה זה 'חמס'? 'חמס זה 5'. לוקחים 5 דורות אחורה, סבא של סבא של אבא של הרוצח וכל צאצאיו הזכרים שלו מועמדים לרצח. גם אם זה תינוק בן שנתיים...אחד מהם ירצח, למה? כי הם רצחו מישהו משלנו. זה אסור על פי האיסלאם. על פי האיסלאם רק את הרוצח אתה יכול לתפוס, תביא עדים שראו אותו רוצח שעברו חקירה, תביא שופט...רק אם תוכח אשמתו מעל לכל ספק סביר עם שופט והכל, אתה יכול להרגו אותו. אתה לא יכול להוציא שערה מהראש של אח שלו, של הבן שלו, שלא לדבר על הבן דוד החמישי שלו."בהקשר של גאופוליטיקה עכשווית, ננסה להבין מדוע מדינות ערביות בדר"כ ממש לא יציבות ומדוע יש מתח בין תרבות השבט למדינה המודרנית. "המדינה, מבחינה תרבותית, בוואדי אחד והשבט בוואדי אחר. לא רואים אחד את השני לא שומעים אחד את השני...המדינה המודרנית במזרח התיכון נתפסת כאויב ולכן גם מתנהגת כאויב. תראה איך מתנהגת עיראק לאזרחים שלה, איך סוריה מתנהגת לאזרחים שלה, איך לוב, סודן, תימן כל המדינות המלאכותיות הללו שיצרו הקולניאליסטים מתנהגות לאוכלוסייה שלהן. המדינה גם יודעת שכולם אויבים שלה ולא רוצים אותה כי המדינה נשלטת ע"י מיעוט אחד, אם זה עלוואים בסוריה שבכלל לא מוסלמים או זה עדוליימים בעיראק, השבט של סדאדם חוסיין או קאדפיים בלוב שזה השבט של מועמאר קדאפי. זאת אומרת ברגע ששבט אחד משתלט על מדינה, המדינה לא לגיטימית, הגבולות גם לא לגיטימיים כי את הגבולות סימנו הקולניאליסטים והמדינה יש לה תרבות של מדינה ואני (השבט) יש לי תרבות שונה לחלוטין או שאני איסלאמיסט אם אני מאמין יותר באיסלאם מאשר בשבט או שאני איש שבט שמאמין בשבט יותר ממה שאני מאמי באיסלאם ולכן המדינה היא לא אליי ולא אל השכן שלי ולכן המדינה היא אויבת של כולם וכך היא מתנהגת... יש כמה מדינות במזרח התיכון שהן בסדר. אמירויות המפרץ... זאת אומרת אלה הן מדינות לגיטימיות בעיני האזרחים...כווית למשל זאת מדינה של שבט אל-סבח... אף אחד לא רב עם אף אחד כי חוקי השבט הם גם חוקי המדינה, ומנהיגות השבט היא גם מנהיגות המדינה."לבסוף ד"ר קידר רצה להעביר את המסר שהחברה הערבית מוסלמית כיום נמצאת במתח מתמיד מול שלושה גורמים שמפוררים אותה מבפנים: המודרנה, תרבות השבט והאיסלאם. " החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, שלושה סוסים. האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית שהם לא אותו דבר, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו"לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק זה תמיר דורטל אירח את עקיבא ביגמן. עקיבא ביגמן הוא עיתונאי בעיתון "ישראל היום", עורך אתר "מידה" לשעבר וכותב הספר הפרובוקטיבי "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה". בשיחה דיברנו עם ביגמן על ספרו אשר מעורר סערה על פועלו של נתניהו בתחום מדיניות החוץ - היחסים עם ארה"ב בהקשר הפלסטינים והגרעין האיראני,היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מתווה הגז והיחסים עם המדינות השכנות, הברית האנטי איראנית עם מדינות ערב והיחסים המחודשים עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה. הוכרה או הוקעה מדיניותו של נתניהו - זאת השאלה, אותה נבחן במהלך הפרק. ביגמן מציג את נתניהו כפוליקטי ומדינאי אשר מוביל את תחום מדיניות החוץ לקצה גבול היכולת  תוך הכלת ההריסות אותם השאירו קודמיו; מדגיש את התהום הפעורה בין נתניהו לבין השאר בכל הנוגע בחסימת "המלצות" חיצוניות ומציג את חזונו האלטרנטיבי להשגת שלום - שגשוג כלכלי כאמצעי רב עוצמה.נשאלת השאלה כיצד? - כיצד נתניהו מצליח להמיר את דעת הקהל ברחבי העולם? ביגמן מציין אירוע בו נתניהו הצליח להפוך את הקערה על פיה בכך ששיקף את רעיונותיו של הנישא אובמה דאז כסיכון בטחון מדינת ישראל. כך נוצר הד עמוק בדעת הקהל העולמית בכל הנוגע לסכסוך הפלסטיני. ובנוסף לכך, חושף את קלפיו של נתניהו במשחקים המורכבים והמשמעותיים אשר קובעים את עתידה של מדינת ישראל.נתניהו משנה את התמונה העולמית על-ידי ביסוס חוזקת מדינת ישראלי בתחום המודיעין, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. נתניהו קושר מערכות יחסים באמצעות אינטרסים משותפים עם מדינות העולם - תשתית האהבה, האמנם? ניתן להניח כי מתנגנת הרמוניה בין יכולותיו הרטוריות לבין בקיאותו בתורת המשחקים אצל נתניהו . כיצד נתניהו ערער את ראש המעצמה המובילה בעולם?האם מדיניות החוץ של מדינת ישראל איתנה כפי שנתניהו מצייר לאומה?מה הסיבה שנתניהו מעדיף את הקהל האמריקאי על פני הקהל הישראלי?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק זה התכבדנו לארח את ענבר פינקלשטיין, יוצר עמוד הפייסבוק הפופולרי, "דעות בחרוזים על כלכלה ואחוזים". ענבר בעל תואר בכלכלה ושימש כקצין תקציבים בשירותו הצבאי. עו"ד תמיר דורטל ראיין את ענבר ודיבר איתו על העמוד ועל מטרותיו, תובנות מהשירות הצבאי והמחאה שיזם בעקבות התפקוד של רכבת ישראל. בין היתר שוחחנו על מושגים שונים מעולם הכלכלה ועל דרכים שונות להנגשת ידע כלכלי לקהל הרחב.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
"אני לא יודע כמה ישפיע כל ספר וכמה יקראו כל ספר, אבל ההשפעה המצטברת שלהם על ישראל היא מעבר לכל דמיון"רותם סלע, האיש שהפך את המונח "הוצאת ספרים" מאפור לצבעוני וגרם לאלפי ישראלים לקרוא הגות ימנית ושמרנית, בראיון מיוחד לרגל הוצאת סדרת הספרים הכפולה של הוצאת שיבולת - מדוע יש צורך בהוצאת ספרים ייעודית לספרות שמרנית\ימנית? - איך בכל זאת יודעים שהספרים ישפיעו על השיח הישראלי? - מה היתרון של ספרי עיון שכתובים לקהל הרחב? לתשובות לשאלות אלו ועוד, מוזמנים להאזין לראיון המלאלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! Support the show
בפרק זה של על המשמעות תמיר דורטל מארח את זיו מאור על ספרו המונומנטלי של הנרי קיסינג'ר "דיפלומטיה"הדיפלומטיה היא אחד מתחומי הפעילות החשובים ביותר שבהן עוסקות ממשלות. כאן בישראל עינם של האזרחים פקוחה על הצבא, על המשטרה, על מערכת המשפט ועל התחבורה - בעוד משרד החוץ פועל כמעט ללא כל ביקורת ציבורית. זה מצב מעט מוזר משום שהנושא שבאופן מסורתי משסע את החברה הישראלית באופן העמוק ביותר - הסכסוך הישראלי ערבי - הוא בעצם דיפלומטיה. הסכמי אוסלו וההתנתקות היו שניהם פעולה דיפלומטית, וגם ההסבר לכך שחאן אל-אחמר עדיין עומד - חשש מהליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג - הוא דיפלומטי.אחד המורים הגדולים ביותר לדיפלומטיה בכל הזמנים הוא הנרי קיסינג'ר. ספרו בעל השם היומרני "דיפלומטיה" מספר את ההיסטוריה של הדיפלומטיה בערך מאז היווסדה במאה ה-17, עידן שבו יחסים בינלאומיים חדלו להיות בין חצרות מלכים וכנסיות והחלו להיות בין מדינות. לפי קיסינג'ר, מאז תחילת המאה ה-20 שולטות בכיפה הדיפלומטית שתי גישות מתנגשות, ובשיחה עם תמיר דורטל אני מנסה להסביר כל אחת מהן ולגזור מהן לקחים חשובים לימינו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
מה הקשר בין הסכמי ורסאי, שהביאו לסיומה את מלחמת העולם הראשונה, לבין הסכמי אוסלו? איך השמאל מתייחס להסכמים מדיניים, ואיך הימין?  איך זה שארה"ב ושוויץ, שתיים מהמדינות המוצלחות בעולם, הן בכלל לא מדינות לאום? התשובות שנותן הנרי קיסינג'ר לשאלות האלה הן גם מרתקות, וגם נותנות שיעורים מאלפים לימינו. בחלק השני של השיחה שלי עם זיו מאור אנחנו מגלים איך המריץ וודרו וילסון את רעיון המדינה הפלסטינית, ולמה זה רע ש"דיפלומטיה" הפכה למילה נרדפת לנימוסים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק זה עתר פורת ועו"ד תמיר דורטל אירחו את עו"ד שמחה רוטמן, ויחד שמו להם למטרה לעסוק במשפט חוקתי דרך פסקי הדין שעיצבו את שלטון המשפטנים.בשנת 1995 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון בראשות הנשיא אהרן ברק הודיע לאזרחי ישראל כי יש להם חוקה. ההודעה הסתתרה בין עמודי פסק דין המזרחי, שהיה לאבן הפינה של המהפכה השיפוטית בישראל. תחילה, איש לא שם לב לחדשות המרעישות. עם הזמן, וככל שגדל תאבונו של בג"ץ לכוח, החלה המערכת הפוליטית להבין את חומרת המצב: לישראל יש "חוקה" שהכנסת לא חוקקה, ואדונה של החוקה הזו הוא בית המשפט העליון. עורך הדין שמחה רוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה, חושף ומנתח במפלגת בג"ץ פסקי דין והכרעות, שקשה להאמין כי פורסמו על ידי בית משפט במדינה דמוקרטית - החל מפגיעה אנושה בהפרדת הרשויות, עבור בחיסול הממוקד שבוצע בחופש החוזים ובכלכלת השוק, וכלה בביטול מדיניות הקרקעות ההיסטורית של הציונות. מפלגת בג"ץ מבקש לפרוש בפני הקורא הישראלי את קורותיה של גניבת שלטון זוחלת, המאיימת להפוך את ישראל למדינה שבה העם אינו קובע, נבחרי הציבור אינם נחשבים והשלטון מסור בפועל בידי חבורת משפטנים שאיש לא בחר, חבורה הדוחה את חזון המדינה ואת ערכיה לטובת חזון, ערכים וסדר יום משלה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט Support the show
בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב יהושע פפר, יחד הם עסקו בשילוב בין החברה החרדית בישראל לבין תפיסה ליברלית.החברה החרדית, לתפיסתו של הרב יהושע פפר, היא החברה ה"ליברלית ביותר" בישראל מבחינה פוליטית. ליברליזם, במובן הזה, הוא כמובן לא זה שידוע מהצד השמאלי של המפה, אלא ליברליזם פוליטיקי קלאסי - כפי שתשמעו בפרק.הרב פפר הוא איש רב-פעלים. הוא דיין ומשפטן, מלמד בישיבת "חדוות התורה", מנהל המחלקה החרדית ב"קרן תקווה", ומקים ועורך ראשי של "צריך עיון", כתב העת האינטלקטואלי הראשון לציבור החרדי.בין המאמרים שפרסם במגזין זה תוכלו לקרוא על מעמד הביניים החרדי ההולך ומתהווה, על מטרת העשייה הפוליטית של הנציגים החרדים בכנסת לפי תפיסתו, על הפיכת לימודי התורה למקצוע ("תורתו אינה אומנותו: מעלות התורה הן מעלות אישיות שניתן לקנות ע"י יגיעה בלימוד התורה וקיום מצוותיה"), על רב-תרבותיות והחברה החרדית, ועוד.הרב פפר טוען, ובצדק, שהמאמרים שמפורסמים ב"צריך עיון" פונים אמנם בעיקר לציבור החרדי, אך הם מאפשרים לכלל הציבור הרחב גישה ותובנות  רבות לדיון פנים-חרדים מרתק. נחשפים אליו מידי חודש אלפי קוראים מכל הסוגים."הכוונה [מאחורי "צריך עיון"] היא באמת לפתוח את האפיקים של המחשבה החרדית. מעולם לא היה, למיטב הבנתי וידיעתי, כתב עת אינטלטקטואלי חרדי שהוא אגב BY חרדים ו-FOR חרדים - כל הכותבים שלנו חרדים! - ובו אנחנו פשוט מעלים סוגיות בליבה של העולם החרדי. מהיחס לפסיכולוגיה, ועד ספרות חרדית, ואפילו עד הגישה הכלכלית של האדם החרדי או הציבור החרדי."אנחנו מפרסמים בו כל פעם כמה מאמרי עומק, ואחריהם יש מאמרי תגובה לאותו מאמר ראשי, וככה נוצר דיון פנים-חרדי מרתק. יש לנו גם המון קוראים לא חרדים."על השאלה "מדוע צריך בכלל כתב עיון כזה, אם אפשר למצוא את כל התובנות והשיעורים בתוך התורה?" עונה הרב פפר: "האימרה הזו היא נכונה אבל היא שטחית מעט, במובן הזה שיכול להיות שהכל נמצא בתורה, ושאכן אפשר למצוא חוכמה אלוקית, נצחית ועמוקה מאוד בתורה ביחס לכל סוגיה, אבל אם אתה לא מכיר את השפה של אותה סוגיה, אם אתה בכלל לא מבין את השדה הרעיוני שלה, אז אתה גם לא תוכל למצוא את התובנות האלו והידע הזה מתוך התורה.למשל, אתה צריך קודם כל להכיר את עולם המושגים של מדעי המדינה, להכיר אישים בולטים וגישות שונות, להיות מודע לסוגיות במדעי המדינה, כדי למצוא תובנות ורעיונות בתורה שעוסקים בזה."תמיר: "בוא נדבר על מדינת הלכה. הנושא הזה תפס הרבה מאוד כותרות מאז שסמוטריץ' התראיין כשר חינוך ואמר שמדינת הלכה זאת השאיפה שלנו, של הציבור הדתי. ואז הציבור הישראלי בכללותו בטח מסיק שאם הדתיים רוצים מדינת הלכה אז בטח גם החרדים רוצים מדינת הלכה! אז האם זה מה שאתם בעצם רוצים, שישראל תהיה מדינת הלכה?"הרב פפר: "וואו. בוא נתחיל בהנחת היסוד הראשונה – שאם סמוטריץ' מהציבור הדתי-לאומי מעוניין במדינת הלכה, אז גם החרדים מעוניינים. זאת הנחה שגויה מאוד. הציבור החרדי לא חי בתוך תפיסת עולם או אווירה ציבורית, מהסוג הזה שבא ואומר 'הלוואי שנקים מחר מדינת הלכה. איך אנחנו מקדמים את ישראל שתלך לכיוון של מדינת הלכה?'. בציבור הדתי לאומי יש חלקים מתוכו שבהחלט נמצאים במקום הזה, מתוך תפיסה אידיאולוגית, אם זו התפיסה של הרב קוק, או תפיסות של כל מיני תלמידים של הרב קוק, וכו'. והציבור החרדי לא שם! כבר בקום המדינה אם תרצה, עוד לפני שהתפיסות של הרב קוק בכלל חדרו לתוך העולם של הציונות הדתית, הייתה מחלוקת מרתקת בין הרב הרצוג [הרב הראשי הראשון לישראל] לבין רב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה באמת מגדולי הטור החרדי מליטא"ולכן כל הרעיון הזה של הרבנות הראשית והדברים שאנחנו סובלים מהם – הציבור הדתי לאומי היה שותף עמוק לתפיסה הזאת. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק הזה בפודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל, מארח את שגיא ברמק על מסמכי הפדרליסט.הצהרת העצמאות האמריקנית, חוקת ארצות-הברית והפדרליסט הנם המסמכים שהניחו את היסוד לדמוקרטיה הראשונה והחזקה בעולם. http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטמשנת 1787 עד שנת 1788 חברו יחד שלושה מן המוחות החריפים מבין מנהיגי המרד נגד בריטניה – אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי – כדי להכין סדרת מאמרים שמטרתם להסביר לאזרחי ארצות-הברית את הנימוקים בעד אשרור עממי של החוקה החדשה המוצעתבשיחה שגיא מסביר את חשיבות ההיכרות עם הפדרליסט לכל מי שמתעניין בפוליטיקה ומעוניין להבין את מקור עוצמתה של ארצות הברית, שגיא ממשיך ומבאר "בתקופה ההיא סוף המאה ה18 למושג דמוקרטיה יש קונוטציה שלילית ... לא סתם כל הפילוסופיה העתיקים מאפלטון וכולל אריסטו התנגדו לה כיוון שדמוקטיה מדרדרת מהר מאד לשלטון ההמון ושההמון בסוף שם על עצמו דמגוג והדמגוגיה הזו בסוף מדרדרת לידי רודנות". האמריקאים הבינו את הבעיה בדמוקרטיה ישירה, ורצו להחליף אותה בדמוקרטיה רפובליקנית: "התפקיד של הנציגים התפקיד של האצלת הכח מההמונים לנציגים זה מצד אחד ביטוי לדמוקרטיה כי הרצון של הנבחרים הוא זה שמביא את הנבחר הציבור לשם אבל מצד שני זה גם בלימה מסויימת כי מה שמוטל, אם אנחנו חושבים כמו מדיסון, מה שמוטל על כתפיו של אותו נציג זה להיות מסוגל להבחין בין מה שיכול להיות רצון רגעי של הציבור שיתברר כהרסני לטווח הארוך ואז עליו לעמוד בפיתוי ולא לקדם אותו וגם לפעמים להגיד לציבור זה לא באינטרס שלכם ולכן אני לא הולך לקדם אותו"האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
היום בפודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל ראיין את הרב אורי שרקי.בפרק זה דיברנו על מה המסר של היהדות לאומות העולם, האם היהדות מתעניינת רק במעשיהם של היהודים, וששאר האנושות תניח לנו לנפשנו, ומה המסר הזה? לדעת הרב שרקי: "תורת בני נח היא תורה אוניברסלית של יהדות פרטיקולריסטית, כלומר, אנחנו כעם ישראל מכירים בערכנו כעם סגולה וכדומה, ויש לנו גם תפקיד כלפי האומות שבא לידי ביטוי מעשי במה שנקרא תורת בני נח."http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטהרב שרקי מספר שהוא עסוק בכתיבת "שולחן ערוך לגויים", וכחלק מהתהליך הוא מספר ש: "אני רוצה לספר לך סיפור, לפני שנים רבות הגיע אלי גוי מצרפת, מלומד מאוד, שאמר לי תראה, אני הגעתי למסקנה שיש אלוהים והוא בחר בעמו ישראל ואני מבקש שתגיד לי מה עלי לעשות כדי להידבק באלוהים. אבל הוא הוסיף עוד תנאי, אני מבקש שלא תדבר איתי על שבע מצוות בני נח כי את זה אני כבר עושה. אז בהתחלה בתמימותי הרבה אמרתי לו - תיקח מהמדפים של היהדות מה שנראה לך שמתאים לך. ואז הוא ענה משפט שעד היום מהדהד בלבי, (הוא) אמר, כיוון שזה דבר ה' אז אני צריך שזה יבוא ממך, שאתה תודיע לי מה אלוהים רוצה ממני."התפיסה של הרב שרקי כלפי הציבור החילוני היא: "החילונים הם אורתודוקסים בישראל, אין חילונים רפורמים בארץ כמעט, כלומר, החילוני הוא מי שלא מקיים את היהדות לכל פרטיה כשבשבילו היהדות היא האורתודוקסיה. זה הנורמה בישראל ולכן המחשבה שהאורתודוקסיה אינה מקובלת על רוב האוכלוסייה בישראל, מה שמנסים להפיץ,  זה פשוט לא נכון. האורתודוקסיה היא היהדות הלגיטימית בעייני כמעט כל האוכלוסייה היהודית בישראל."לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק זה של פודקאסט על המשמעות תמיר דורטל ומשה גרין אירחו שוב את ד"ר מרדכי קידר.בפרק דיברנו על אי ההבנה שלנו את התרבות הערבית, ואת הבעיות שהדבר יוצר ביחסי החוץ שלנו מול הפלסטינים, הירדנים והמצרים.http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטקידר אומר ש - "כל הסיפור של ירושלים התחיל במאה ה-7 כחלק ממאבק בין שני בתי אב שרצו להשתלט על הנהגת העולם המוסלמי, ירושלים היא פייק ניוז שהמציאו בית אומיה ששלטו בדמשק, כדי להילחם בשליטה של זרם אחר ששלט במכה, הם זייפו את התורה שבעל פה האיסלאמית והכניסו למוחמד דברים לפה שהוא מעולם לא אמר."קידר מבכה על השליטה הטורקית בירושלים, שמתבטאת בדגלי טורקיה ומרכזי תרבות, הוא מגלה לנו שהסעודים מכנים את הפלסטינאים "אסופים" כי הם לא עם אלא נאספו מכל ארצות ערב, וזה כינוי הגנאי החמור ביותר בתרבות המוסלמית מישהו שאנו לא יודעים מי אבא שלו".קידר ממשיך לצנן את הציפיות שלנו "לשלום אמת עם הערבים, אלא רק הפסקת אש עם מסמך, כמו השלום שיש עם מצרים, שממשיכה לפעול כנגד ישראל לאורך כל השנים, ומגנה את ישראל מדי שבוע במועצת זכויות האדם של האו"ם. זה שיש הסכם שלום עם ירדן ומצרים לא סותר את הפעולה כנגד ישראל" זה נובע מאי הבנה עצומה בתרבות האיסלאם.לדעתו: "אנחנו היינו צריכים מזמן לומר לירדן שאם תמשיכו להתייחס אלינו כאל פילגש ולגנות אותנו במועצת זכויות האדם של האו"ם, אז לא צריך אתכם, לא נעביר לכם מים, ולא כלום, ומי בכלל צריך את השלום איתכם...עצם העובדה שנתנו לירדנים מעמד בהר הבית בתקופת רבין, זו טעות נוראית, זה סוס טרויאני בלב הארץ, והיינו צריכים לומר להם במשא ומתן לשלום, שאם הם רוצים בכלל שלום איתנו, אז יהיה עליהם להעביר את השגרירות שלהם לירושלים, כולל הכרה שלהם בריבונות שלנו בהר הבית."לדעת קידר את הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר שלנו עשינו במשא ומתן עם מצרים: "פרופ' משה שרון היה יועץ של בגין בהסכם השלום עם מצרים, ובגין נכנע לדרישה של סאדאת להוציא את פרופ' שרון מהחדר כי הוא מבין את התרבות המוסלמית יותר מדי, ואת כל הדיבורים בערבית שסאדאת דיבר מתחת לשפם""בגין לא הבין שסאדאת עשה איתנו שלום כשהוא עם הגב לקיר, הכלכלה המצרית היתה על סף פשיטת רגל בשנת 75, והוא היה חייב את הכסף האירופי שהותנה בשלום...אם בגין היה מקשיב לפרופ' משה שרון הגבול יכל לעבור לא בין טאבה לעזה אלא בין רפיח לראס מוחמד (ליד שארם א שייח – ככה שבשטח ישראל תהיה טאבה, דהב, נואבה ושארם) אבל בגלל שהוא הוציא את פרופ' שרון שידע ערבית מהחדר, המשא ומתן נוהל בחוסר אחריות"קידר מלמד אותנו שבמזרח התיכון מנהלים משא ומתן כמו בבזאר: "ככל שאתה מביע יותר התעניינות בסחורה המחיר עולה, אנחנו היינו צריכים לומר לעולם הערבי שאנחנו לא רוצים איתכם שלום, בשביל מה? בשביל העוני שלכם, בשביל הסחורות שלנו? אין לנו כל עניין להתקרב אליכם, אתם עולם נגוע בכל ההיבטים האפשריים!...מה אתם נותנים לנו עבור שלום איתכם?"לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
ישבנו לשיחה מרתקת עם יו"ר ועדת ההסדרה של המשפט ביו"ש של לשכת עורכי הדין, עו"ד דוד ברלינר דיברנו על עסקת המאה, על המצב המשפטי ביהודה ושומרון, על היסטורית ההסכמים האמנות הכיבושים והחוקים שחלו באזור במאה השנים האחרונות, על כמה זה קל להחיל את החוק הישראלי ומי יכול לעשות זאת. http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטדיברנו גם על חוסר סמכותו של בג"ץ לדון ביו"ש ולמה הוא עושה זאת ללא סמכות, על המסמר ללא ראש - ניהול השטח עפ"י דיני הכיבוש - שתקוע כבר חמישים שנה ואף אחד לא מצליח לחלץ ומי אשם בכך. אז אם אתם מעוניינים להבין, מה בעצם ישתנה עבור אזרחי ישראל ותושבי יו"ש בבוקר שאחרי החלת החוק הישראלי ומה בכלל היה המצב עד היום, אתם מוזמנים להאזין!(יובהר שהראיון לא נערך במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת ההסדרה של לשכת עורכי הדין, והדברים משקפים את השקפתו המשפטית הפרטית כמומחה לעניין)לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
בפרק זה עו"ד תמיר דורטל אירח את עו"ד גיא מור לשיחה על רגולציה - איפה אנחנו פוגשים אותה, איך היא בנויה ומדוע ההמשלה החליטה לצמצם אותה."אם המערכת נותנת אחוז ריג'קטים גבוהה, זה לכשעצמו ציון עניות למערכת. אם אחוז גבוהה של האנשים מגישים מסמכים לא תקינים, זה בעיה של הרגולטור"גיא מכהן כמנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד ראש ממשלה. במשרד תפקידו הוא ממונה מטעם משרד ראש הממשלה על שיפור הרגולציה בתחומי המזון והחקלאות. בשנים האחרונות הוא הוביל רפורמות רוחביות וחיבר את המדריך הממשלתי לניהול סיכונים ברגולציה. בזמנו החופשי גיא מפרסם את הבלוג והפודקאסט "הרגולטור".רגולציה היא החוקים שעל פיהם אנו חיים - חוקי נהיגה, חוקי עבודה, חוקי איכות הסביבה, חוקים שחלים על המערכת הפיננסית וכו'.החוקים האלו סביבנו כל הזמן, ואנחנו בדרך כלל מדברים עליהם בנפרד. פעם מדברים על אובר, פעם על רישוי עסקים ופעם על חוקי פרטיות באינטרנט.זווית הראיה של גיא היא יחודית - הוא לא מומחה לתחום ספציפי, אלא מסתכל על כל הרגולציה כמערכת אחת עם חוקיות שמארגנת אותה. בין אם מדובר על איכות הסביבה, הגנת הצרכן או מכון התקנים - התובנות של גיא נכונות לכל המרכת הממשלתית.בפרק גיא מסביר שרגולציה היא מקצוע של ניהול סיכונים. המטרה של רגולציה היא לנהל סיכונים כדי להגן על הציבור. יש סיכונים לחיים, לגוף, לרכוש, לסביבה ועוד. "אבל אין מצב עולם של אפס סיכונים" גיא מסביר, ואם ננסה להגיע לבטיחות מקסימלית העלות לציבור תהיה מאוד יקרה.ולכן רגולציה היא לא משחק של מקסימום בטיחות אלא שיכלול של כל התוצאות של רגולציה: "אנחנו לא צריכים לבחון האם הביאה לתוצאה הכי בטוחה, אלא איזה עוד תוצאות היא הביאה כתוצאה של חוק התוצאות הבלתי תלויות".משפחה שני של כלים רגולטוריים נקראת "נורמות מחייבות". אלו חוקים שקובים מה מותר, אסור ומה חייבים לבצע. יש אכיפה וענישה על חוקים כאלו, אבל לא צריך לקבל אישור מראש. דיברנו על דרכים שונות לבנות רגולציה כזו, למשל באמצעות תקני תהליך (שמגדירים לציבור בדיוק איך לעבוד) ועל תקני ביצוע (שמגדירים תוצאה סופית אבל לא מתערבים בתהליך).משפחה שלישית היא רגולציה מתקדמת. אלו למעשה כלים שלא מפעילים כפיה על הציבור, ומנסים לכוון אותו להחלטה הנכונה תוך שמירה על החירות שלו. כלים כאלו כוללים כלכלה התנהגותית, מיסים, סובסידיות ועוד. בנוסף לכך שהם לא פוגעים בחירות של האזרח ולא יוצרים חיכוך בינו לבין המדינה, הם גם לא מצריכים משאבי פיקוח ואכיפה.בהקשר הזה שוחחנו גם על תחום הפיקוח והאכיפה.נהוג לומר שאם יש רמה נמוכה של ציות להוראות - זה סימן שהממשלה צריכה להטיל עונשים יותר כבדים. אבל גיא מציע הסתכלות אחרת - אם יש רמת ציות נמוכה, זה בעצם ציון עניות למערכת הממשלתית. אם אחוז גבוה של האנשים מגישים מסמכים לא תקינים או מתנהגים בצורה מסוכנת, אולי זה בגלל הביצועים של הרגולטור. למשל, אולי הרגולטור מציב דרישות לא עקביות, לא ברורים או אפילו דרישות שאי אפשר לעמוד בהן. בסוף המטרה של הרגולטור הוא להשפיע על ההתנהגות של הציבור - ואם הוא לא מצליח, כדאי שהוא ישאל את עצמו למה.דיברנו על העלויות של הרגולציה - כיצד היא תורמת ליוקר המחייה ולהקטנת התחרות. גיא הסביר שהרגולטורים לא רשעים או טיפשים, אלא שמדיניות ציבורית היא עולם מאוד מורכב וכל רגולציה גורמת לתוצאות בלתי צפויות. לכן צריך לנהוג בצניעות כשמתכננים מדיניות וגם לבדוק בדיעבד מה היו התוצאות ולתקן. לעיתים קרובות התוצאות הבלתי צפויות היו מזיקות ואפילו יצרו בעיות חדשות.אז למה בכל זאת הציבור והפוליטיקאים דורשים עוד ועוד רגולציה פופוליסטית? "אנחנו רוצים להרגיש בטוחים, העולם מקום מפחיד והרגולציה הינה כלי שאמור לצמצם את הסיכון, לשמור ולהגן עלינו. הרגולציה נוסכת בנו תחושת ביטחון, ולכן הדבר הטבעי הוא לבקש יותר רגולציה."להרחבה על מדיניות רגולציה מומלץ לקרוא את הבלוג "הרגולטור" (https://regulator.online) ולהאזין לפודקאסט (https://regulator.online/podcast/).לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
ישבנו לשיחה טעונה אך מרתקת עם עו"ד דוד ברלינר על המיתוסים, הנתונים והשקרים בסוגיית סרבנות הגט. 💰💰💰 http://bit.ly/mashma נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויותהשיחה נערכה בעקבות מחקר שערך עו"ד ברלינר עמית מחקר "במכון המחקר למשפחה שוויון ומשפט" על נושא סרבנות הגט, בו הוא מפרק כמה אקסיומות הקיימות בנוגע לסרבנות גט ובהם: שיש תופעה רחבה מאוד של מסורבות גט (ואין כמעט מסורבי גט); שלא נותנים מענה למסורבות הגט; ושתופעת סרבנות הגט לא רלוונטית לגברים כיוון שיש להם אפשרות לשאת אשה שניה.בשיחה עו"ד ברלינר חושף נתונים סטטיסטיים שמראים כי כיום היקף התופעה נמוך בהרבה ממה שנהוג לחשוב, ושלמעשה ישנם יותר מסורבי-גט גברים ממסורבות-נשים. בחלק השני שוחחנו על ההתמודדות של מערכת המשפט עם תופעת סרבנות הגט, אמצעי הלחץ הרבים שמופעלים כיום נגד הסרבנים. במסגרת זו גם דנו באי הסימטריה שקיימת בחוק ובפסיקה בנוגע לסנקציות המוטלות כנגד גברים סרבנים, לעומת הסנקציות המוטלות כנגד נשים סרבניות – כך שכיום מערכת המשפט נותנת מענה רחב מאוד למסורבות הגט, להבדיל מהמענה המצומצם הניתן למסורבי הגט. לקראת סוף השיחה שאלנו למי יש אינטרס להפיץ נתונים לא נכונים בנוגע לתופעה, ודיברנו על האג'נדות של אותם גורמים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the show
מדוע תרבויות מסוימות מאז ומעולם היו עניות, בעוד אחרות שגשגו, האם רק לדרכי מסחר, גאוגרפיה ולפוליטיקה יש השפעה, או גם למסד הציביליזציה - הדת והתרבות?בפרק זה של פודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל, מארח את ד"ר רונן שובל.ד"ר שובל הינו המייסד של תנועת אם תרצו, ויחד עם חבריו הוביל את הקמפיין לחשיפת פעילותה של הקרן החדשה בישראל.בהמשך שובל המשיך לדוקטורט בסורבון, וכיהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.לאחרונה מונה שובל לדיקן קרן תקווה והוא ממונה על התוכניות האקדמיות של הקרן.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט Support the show
Comments (6)

יהושע פריסר

פרק מעולה!

May 19th
Reply

אלון אלהרר

פרק מעולה! רק נקודה קטנה- בנוגע לבייניש- פס"ד חסן לא דיבר על מישהי..אא"כ סלאח זאת בת(:

Jan 25th
Reply

ofer pekerman

הפרק: " מי אחראי להזנחה של התחנה המרכזית בת"א - ולמה זה לא ישתנה בקרוב?" נמצא ב-Castbox. נשמע טוב! https://castbox.fm/vb/435719310 הם מדברים בהתחלה על המאבק של המתמחים ושהם כ"אירגון לא ייציג" הצליחו להשפיע לא יודע למה ישר קישרתי את זה למאבק שלכם אבל זה הקישור שעשיתי בראש.. מקווה שהצלחתי לעזור קצת

Oct 26th
Reply

ernan maisels

מעניין מאוד אבל - ארוך מדי. כמו רוב הפרקים. בכל אופן תודה על הפודקאסט

Nov 2nd
Reply

ernan maisels

אחלה פרק. נהניתי מאוד - רץ לחתום על שיבולת.

Oct 30th
Reply (1)
Download from Google Play
Download from App Store